שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה





*עברנו דירה! בואו לבלוג החדש והנאה של קפה+טלוויזיה
חיפוש בפורום

Follow CoffeePlusTV on Twitter
הדלקת נר פורומי רביעי אלוף


הדלקת נר פורומי רביעי אלוף H_C_4
פורסם לפני 4099 ימים     מאת homer     סה"כ תגובות: 9     תגובה אחרונה לפני: 4098 ימים

מודי בראון מיישיר מבט אל המצלמה. חיוך קל בזווית פיו.
מודי: ושוב הגענו לרגע הזה. אותו רגע קסום. אותם תשעים דקות מכריעות, שעוברות כחוט השני דרך מאמציהם של שחקנים ומאמנים כאחד במשך עונה שלמה. קצת כמו היין בבורדו, קצת כמו אורוות הסוסים שדוהרים להם אל השקיעה. ומה אנחנו, אם לא סוג מסוים, אצילי לפעמים, של סוסים? מה נותר לנו אחרי יום עבודה מייגע, כשאנחנו חוזרים משדות הכותנה, גופינו מיוזעים, וכל מה שאנחנו רוצים זה להתרווח על הכורסא אחרי שדפקנו מקלחת כדת וכדין, קערה של פיצוחים משמאלנו, השלט מימינו, ואת האישה שלחנו לספא בגליל.
[פאוזה לצורך דרמטי]
ברוכים הבאים למחזור האחרון של "ליגת הסדרות".
[פתיח מוזיקלי]

קריין: הערב ב"ליגת הסדרות" - המשחק המרכזי: פרק סיום הסדרה "לוסט". רמי וויץ ונדב יעקובי.
רמי: וואי, וואי, נדב, איזה משחק.
נדב: אכן משחק משחק, רק חבל שאין פה אף שחקן ספרדי.
רמי: הספיקה לנו אנה-לוסיה.
נדב: זה נכון, רמי. במשחק הזה יש פשוט הכל: ניצולים, אי, תעלומה, עשן.

קריין: בסדרות חמש פלוס - פרק סיום העונה של "24". יורם ארבל ושגיא כהן.
יורם: ג'ק באוור.
שגיא: כן, יורם. זה משחק שחובה לצפות בו.
יורם: ברור, רק חבל ששוב העדיפו את וויץ על פניי במשחק המרכזי.
שגיא: אם אין פה חמישה הרוגים לפחות, ואיזה פיצוץ גדול או שניים, אני עושה לך קרחת, יורם.

קריין: בסדרות חמש פלוס לייב - סיומה של העונה החמישית של "איך פגשתי את אמא". עוד-קריין-ששכחתי-את-שמו-וגם-אם-אגיד-אותו-ממילא-כולנו-נשכח-אותו-אחר-כך יחד עם אלי אוחנה.
עוד-קריין: תשמע, הבטיחו לנו שהפעם נגלה פרטים ממש משמעותיים על האמא.
אוחנה: מה, ממש יראו אותה?
עוד-קריין: לא! הגזמת. אבל יספרו לנו פרט ממש משמעותי.
אוחנה: יספרו לנו באיזה תאריך הוא פגש אותה?
עוד-קריין: השתגעת?
אוחנה: אז מה כן נגלה?
עוד-קריין: נגלה, סוף סוף, כנראה, באיזה אות מתחיל...
אוחנה: השם שלה? וואו, זה גדול!
עוד-קריין: לא. נגלה באיזה אות מתחיל השם של הצבע שהיא הכי אוהבת.

קריין (רגיל): וכרגיל, בסדרות-חמש-פלוס-גולד, ערוץ הקיבוץ. מודי, מלר ואיציק זוהר יהיו שם עם כל השערים וכל הפרשנויות.

מוזיקת ליגת הסדרות: אל צ'מפיונס וכו'...

אולפן.
מודי: ערב טוב לכם, ליגת סדרות שמחה לנו. וערב טוב גם לכם, אברהם, יצחק ויעקובי.
איציק זוהר: ערב טוב, מודי.
נדב יעקובי: ערב מצוין, מודי.
אבי מלר: נה נה נה נה, נה נה נה נה, אה אה אה - גו פרמייר ליג!
איציק: איזה ערב צפוי לנו היום, חבל על הזמן (פורץ בפרץ צחוק אדיר, בלתי נשלט ובלתי מוסבר).
מודי: זה נכון, זה נכון. אנחנו נמצאים היום במחזור סיום עונת 2009-10 ויש לנו הרבה מאוד אקשן, הרבה בתים שלא הוכרעו, הרבה עניינים שצריך להספיק. אם אני צריך לתת לכל אחד מכם רק מילה אחת לקראת המחזור המותח הזה, מה היא תהיה?
זוהר: היום הכל תלוי בשוערים, מודי.
מודי: בסדר, אבל ביקשתי מילה אחת.
מלר: פרמייר ליג זו מילה אחת, לא?
מודי: נגיד.
יעקובי: ספרד.
מודי: טוב יעקובי, נתחיל עם החידה שלנו?
יעקובי: כן, טוב, והפעם משהו קל במיוחד. מארק פלגרינו, שחקן החיזוק האיטלקי המצוין שמצוי היום בשורותיה של ברצלונה, באיזה תפקיד הוא לא שיחק מעולם? א. אדם מתועב ב"דקסטר" או בב. איש מיסתורי ב"אבודים", או בג. רוצח פסיכופת ב"CSI: מיאמי", או בד. יצור אופל ב"על טבעי".

חסויות על הפרסים לחידה.
במהלכן אי אפשר בכלל לשים לב שאבי מלר מברר עם נדב יעקובי שהתשובה הנכונה היא ג'. איציק זוהר מהנהן עם הראש: "ידעתי, ידעתי".

[כעבור 40 דקות של ניתוחים, פרשנויות וכתבות צבע מרהיבות, כיאה להפקה הכי מגניבה בטלוויזיה]

מודי: נו, יפה, יפה, אז הגיע הזמן סוף סוף לעבור לאקשן עצמו. מחזור הסיום של עונת 2009-10. בואו ניפרד איש איש לערוצו הוא הוא. אחר כך נסכם את הכל, ונדליק נר של חנוכה יחד עם הלהקה שתופיע איתנו כאן. והערב: להקת "המתיוונים" תקרע רשתות ותדסטרשן אותנו כדבעי. קדימה, ההכרעות מתחילות עכשיו.
[פאוזה דרמטית]
תבלו.

ערוץ הקיבוץ.

מודי: טוב, בואו נרים כוסית ונאכל איזו סופגניה?
איציק: יש סופגניות? מגניב.
אבי מלר (מסדר את הדפים): יש לנו כבר איתות מהדקה הראשונה של פרק הסיום של "אבודים". שנפנה אל רמי וויץ ויעקובי?
מודי: בטח, בטח. רמי, מה קורה?
רמי (מהמגרש ב"לוסט"): יש לנו פנדל!
יעקובי: אוי ואבוי, איזה תרגיל מלוכלך של בן. הוא עבד על השופט. הרי זו היתה אי-הכשלה ברורה. ממש הצגה מדהימה של בן.
רמי: כמו כל העונה הזאת, בעצם.
יעקובי: כל הסדרה!
רמי: זה נכון, זה נכון.

חוזרים לאולפן.
מלר: איזו פתיחה יש למחזור הזה. מצוין. ככה אנחנו אוהבים את ליגת הסדרות שלנו.
מודי: נכון. בירה, מישהו?
איציק: יש גם בירה? מגניב! זה ממש שדרוג מהפעם הקודמת.
מודי: טוב, סופונה.
אבי מלר: אנחנו עוברים עכשיו לצפות בדקות הראשונות של פרק סיום העונה של "המשרד". עד כה דווח על שלושה משפטים חסרי-טקט של מייקל, שני פרצופי-ג'ים של ג'ים, וחמישה טוקינג-הדס. איזה קצב מטורף יש לנו כאן.
מודי: אבי, יש לי רושם ש"המשרד" התחילה לאחרונה קצת לחזור על עצמה.
איציק: להיפך, מודי, אני חושב שבעונה הזאת "המשרד" הוכיחה כושר עמידות מפתיע. עם סדרות חדשות כמו "קומיוניטי" ו"משפחה מודרנית", "המשרד" מגלה לנו שוב ושוב כתיבה חזקה, פאנצ'ים מצוינים, והיא ממשיכה להראות כמה וכמה פרקים מהגאוניים שבתולדותיה. מדהים, מבחינתי. היא מועמדת ראויה לרוץ עד הגמר העונה.
מלר: אני לא מסכים איתך, איציק. יש בעיות לא פשוטות עם הצוות הדוקומנטרי. פעם עוד היו מנסים להציג את זה כאילו זה הגיוני, היום כבר לאף אחד לא אכפת שם. השאננות אף פעם לא היתה טובה לאף קבוצה, גם אם היא טובה כמו ברצלונה, אה... כלומר, "המשרד".
מודי: טוב, אבל אי אפשר שלא להתרשם מיכולות המשחק של מייקל סקוט.
מלר: סקוט, מודי, הוא שחקן נשמה, והמשחק שלו אכן גדול מהחיים. אבל בהתחשב בתפקידים שכותבים לו, אני לא בטוח שהם יכולים ללכת השנה עד הסוף ולקחת את הגביע.
איציק: אני לא מסכים. לדעתי, הסיכויים שלהם השנה מצוינים, אפילו יותר מהזכייה שלהם בשנה שעברה.
מודי: טוב, יפה. יהיה מעניין לראות. יש לנו איתות מכפר בלום?
מלר: כפר בלום?
מודי: בלומפילד?
מלר: בלומשטיין?
מודי: יורם, מה חדש ב"24"?

יורם (מהמגרש ב"24"): מודי, השעון מתקתק.
מודי: אנחנו יודעים, יורם, אבל מה קרה?
יורם: הטרוריסטים עדיין לא נלכדו.
שגיא כהן: יורם, הקהל-פה-ממש-משולהב. אבל-הוא-לא-יודע-מה-הטרוריסטים-מתכננים-עבורו. נשק-כימי-מעורבב-עם-פצצת-מימן-ונגיף-מחוזק-של-שפעת-החזירים. יהיה-פה-בלאגן-שקשה-לתפוס-בכלל. כולנו-מקווים-שג'ק-באוור-יציל-את-המצב-בשניה-האחרונה-אבל-הפעם-אפילו-אני-בספק.
יורם: בסדר, שגיא, אבל למה אתה מדבר כל כך מהר?
שגיא כהן: ככה אני, מדבר ממש ממש מהר כדי שאנשים לא ישימו לב שהדברים שאני אומר, שנשמעים מתוחכמים כשאני מדבר ממש ממש מהר הם בעצם הבל הבלים הכל רק הבל, קצת כמו לורליי גילמור, שדווקא אמרה כמה דברים חכמים בחיים שלה.
יורם: טוב, אז נתקעתי איתך לתשעים הדקות הקרובות?
שגיא: לא אם הפצצה תתפוצץ בדקות הקרובות.
מודי: תודה לכם, יורם ושגיא, עדכנו אותנו בהמשך.
יורם: כמובן, מודי, כמובן. אבל מה עם התה שלי?
מודי: בהפסקה, יורם.

אבי מלר: ואנחנו עוברים עכשיו לאלי אוחנה ב"איך פגשתי את אמא". עוד-קריין, דווח לנו מה קורה שם.
עוד-קריין: ובכן, מלר. אצלנו העסקים מתחממים לקראת הגילוי המפתיע והחשוב מאוד על זהותה של האמא.
מודי: עוד-קר, כבר גילינו באיזה אות מתחיל הצבע שהיא הכי אוהבת?
עוד-קריין: עוד לא, מודי, עוד לא. אבל יש לנו התפתחות ממש מדהימה.
מודי (בציפייה מתוחה): נו?
עוד-קריין: גילינו באיזו שעה התעורר אחיה ביום שבו היא פגשה את טד.
אלי אוחנה: אני תוהה מה הפרט הזה יעשה לסדרה והאם זה יכול להעלות אותה לשלב הבא. מצד אחד, זה פרט מאוד משמעותי. מצד שני, בכלל אכפת כבר למישהו מי האמא?
עוד-קריין: זו אכן שאלה מעניינת. תחזרו אלינו בהמשך, מודי?
מודי: אני ממש לא בטוח.
עוד-קריין: אבל תיכף יתגלו פרטים נוספים.
מודי: יש לנו איתות מ"Bones".

שתיקה.

אבי מלר: Bones?
איציק זוהר (מפסיק לבלוס סופגניה): Bones?
מודי: כן, Bones.

על המסך מופיעה גופה. דיוויד בוריאנז מביט בה במלנכוליות.
מודי: תגידו, מה הקטע עם כל סדרות הפשע הללו לאחרונה?
איציק זוהר: זה לא רק לאחרונה, הקהל האמריקאי מת על סדרות פשע שאין בהן עלילה מתמשכת. ככה זה. אם זה "חוק וסדר", או "CSI", או עכשיו "המנטליסט" ו"NCIS".
אבי מלר: כן, אין ספק שהסדרות הפרוצדוריליות או איך שלא אוהבים לקרוא להן, בשנים האחרונות קוברות לא רק את הגופות של הדמויות חסרות החשיבות שנרצחות בהן, אלא גם סדרות מתוחכמות מעט יותר כמו "ארסטד דיבלומפנט" או "דולהאוס".
מודי: מעניין שאמרת "דולהאוס", מלר, כי יש לנו איתות משם.
מלר: כן, פרק סיום הסדרה - עוד סדרה של ג'וס ווידון שבוטלה בדמי ימיה - וכבר יש לנו משימה שהשתבשה בצורה מחרידה, ואחת הבובות מוצאת את מותה בצורה טראגית במיוחד. מהלך מדהים נוסף של ווידון, מה שכמובן לא יעזור להם. "דולהאוס" כבר איבדה סיכוי מזמן בבית הזה.
מודי: טוב, היה להם בית ממש קשה. אפשר אפילו לקרוא לזה בית המוות.
איציק זוהר: אפשר גם לקרוא לזה פוקס.
מלר: בהחלט אפשר.
מודי: איציק, אני מבקש ממך. בלי פרסומת סמויה לפוקס.
איציק זוהר. ברור, ברור.
מודי: טוב, יש לנו איתות מ"אורות ליל שישי".

שתיקה.

איציק זוהר: מה זה "אורות ליל שישי"?
מודי: מה זאת אומרת מה זה?
אבי מלר: אין כזאת סדרה.
מודי: בטח שיש. זה על פוטבול.
אבי מלר: פוטבול? זה הבדיחה הזאת שיש באמריקה שזה חיקוי של כדורגל? אנחנו לא מסקרים את זה, מודי. זה לא מעניין.
רמי וויץ (מהמגרש ב"אבודים"): אוי ואבוי! אתם לא תאמינו מה קרה!
אלי אוחנה (מהמגרש ב"איך פגשתי"): אתם יודעים כבר מי האמא?
שגיא כהן (מהמגרש ב"24"): אנחנו יודעים רק מה המקצוע של האמא של השופט.
איציק זוהר: נשארה עוד סופגניה?
אבי מלר: בינתיים יש לנו איתות מ"סאות' פארק". אנחנו עוברים היישר לשם.
אלמוני (מהמגרש ב"סאות' פארק"): מלר! קני מת!
מודי: כבר?
אוחנה: לילי ומרשל שוב עושים משהו חמוד. אבל עדיין אין התקדמות עם האמא. בארני לובש חליפה.
שגיא כהן: ועכשיו היה כאן פיצוץ גדול. על זה מגיע לו כרטיס אדום.
אבי מלר: וב"דקסטר" יש התרחשויות מרעישות.
מודי: בוא באמת נדבר על העניין הזה. אבי, איך אתה מסביר את זה שאחרי עונה, בוא נגיד, לא מי יודע כמה, פתאום מגיעה עונה חדשה, והכל משתפר פלאים.
אבי מלר: רכש, רכש, רכש. ככה זה. כשהמאמן הביא את ג'ון לית'גאו כולם חשבו שהוא חייזר. הבנתם? הבנתם את כפל המשמעות?
רמי וויץ: אני נאלץ לקטוע אותך, אבי, יש רעשים חשודים מהכיוון של האי. משהו קורה. אבל לא ברור מה זה.
אוחנה: זאת האמא! לא, קבלו תיקון: זו היתה אזעקת שווא. אבל כן גילינו מידע מאוד מעניין על האמא. לשכן של סבתא שלה מהצד של הבן דוד שלה היתה מכונית מודל 1987. ביואיק, אם אינני טועה.
אבי מלר: ובינתיים אנחנו עוברים אל תמונת הלווין שלנו מ"גיבורים". מדווחים לי שעד כה, היו 29 אפקטים מיוחדים, 14 התפתחויות בלתי הגיוניות בעליל, שלושה מסעות בזמן, ושני הרוגים. אם "גיבורים" רוצה עדיין להשאיר לעצמה סיכוי, היא חייבת להגביר את הקצב. במקביל ב"האוס" היו כבר שלוש אבחנות שגויות, וחמש פעמים מצב של כמעט-מוות-והצלה-ברגע-האחרון. ואפרופו דוקטורים, ב"דוקטור הו" יש סכנה על שלומם של כל תושבי כדור הארץ.
שגיא כהן: גם כאן איום הטרור מאיים על שלומם של כל תושבי כדור הארץ.
מודי בראון: אפרופו, "דוקטור הו". איציק, מעניין אותי באמת לדעת מה דעתך על חילופי המאמנים שם.
איציק: טוב, עוד ימים יגידו מה יעלה בגורלה של הסדרה הזאת עם שחקן הרכש החדש. בכל מקרה, אבל, זה לא ישפיע על העונה הנוכחית כבר, אלא רק על העונה הבאה. וגם זה רק אם לא גמרתם לי את כל הסופגניות. אתם חיסלתם את כולן, הא?
אבי מלר: בהקשר הזה, רציתי לספר לכם שפרק סיום העונה של "איש משפחה" שמהווה פארודיה על הפרק החמישי של "מלחמת הכוכבים", דלף לרשת.
איציק זוהר: מה הקשר?
אבי מלר: סתם, חשבתי שיעניין אתכם לדעת.
מודי בראון: טוב, אנחנו מתקדמים אל הדקות האחרונות של הערב המרתק הזה. בואו נעשה תמונת מצב מהירה של העסקים.
אבי מלר: אם כן, ב"אבודים" קורים דברים מסתוריים. ב"דקסטר" רוצחים אנשים, וב"איך פגשתי את אמא" אנחנו עוד לא יודעים מי האמא.
אלי אוחנה: יש פרט חדש!
מודי: כן, מה הפרט?
אוחנה: אין שום ספק יותר בעניין הזה. מדובר בחולצה עם כפתורים, ולא בחליפה.
מודי: בארני בלי חליפה?
אוחנה: לא, לא בארני. הבחור שישב באוניברסיטה ליד אמא של החברה הכי טובה של האח של הבת-דודה השנייה של אשתו של הבן של גיסו של מישהו שפעם היה חבר טוב של מישהו שאבא של האמא הכיר בצבא אהב בדרך כלל ללבוש חולצה עם כפתורים.
מודי: איך ישפיע הפרט הכל כך מהותי הזה על עתידה של הסדרה, איציק?
איציק: זה באמת מעניין. קשה, מאוד קשה להעריך את העניין הזה.
שגיא כהן: אבל בגלל שכדורגל משחקים תשעים דקות והאוהדים האנגליים ידועים בזה שהם שותים הרבה בירה, אז בהרכב החסר הזה של מנצ'סטר רוב הסיכויים ששער הדולר ימצא את עצמו אל מחוץ לחוק באזור שבו השיכורים נוהגים לתחמן את מרכולתם. אבל ככה זה. אין מה לעשות.
מודי: מה?!
איציק: לא חשוב.
מודי: טוב, באמת לא חשוב, כי הגיע הזמן לאסוף את כולם מהמגרשים ולעבור לסיכומים, להופעה החגיגית של "המתיוונים" ולהדלקת הנר החגיגית.

מוזיקת "ליגת הסדרות".

מודי: אח, איזה ערב. איזה ערב.
איציק: הסופגניות היו מצוינות, אבל אני עדיין מנסה להבין מי חיסל אותם.
אבי מלר: והיין זרם כיין.
מודי: בהחלט. בהחלט. ערב מענג ומתגמל במיוחד.
אבי מלר: בהחלט, מודי, בהחלט. היה נפלא.
מודי: טוב, הגענו אל שלב הסיכומים. אני חושב שהדבר הכי חשוב מכל הערב הזה הוא הפינאלה של "אבודים".
מלר: כן, מודי, דבר כזה בהחלט לא נראה כבר הרבה מאוד זמן בטלוויזיה. ואולי מעולם לא.
מודי: אפשר להגיד - "היסטוריה".
מלר: אפשר, ועדיין זה לא יתאר אפילו חלק מהדרמה הגדולה שהתרחשה כאן בשעה וחצי הסוחפת שעברנו כאן.
מודי: ובגזרת האמא - פרטים חשובים מאוד התגלו.
מלר: אכן, כן, מודי. חשובים מאוד. שישפיעו רבות על העונה הבאה.
מודי: רבות, בהחלט. שנעבור אל החלק המוזיקלי של הערב?

מחיאות כפיים סוערות נשמעות וכל אנשי הצוות באים לראות את ההופעה.

מודי: להקת "המתיוונים". אהלן, אהלן. איזה כיף שבאתם. אתם חובבי סדרות?
זמר חצי מסומם: בטח, בטח, יאללה מנצ'סטר!
זמרת מגנובה: אני לא כל כל מבינה את הספורט הזה. אבל אני יודעת שיש דבר כזה סוויפס, לא?
מודי (מתלהב): וואלה, כן. יש דבר כזה. כל הכבוד. וחוץ מזה, את לא יודעת דברים נוספים?
זמרת מגנובה: אני יודעת מה זה נבדל.
מודי: נו, יפה, יפה. מה תשירו לנו?
זמר חצי מסומם: אנחנו נפתח עם "סמים חופשי".
מודי: בבקשה, מחיאות כפיים, וווווהוהוהווה!

שלושה שירים ושני ראיונות מחופפים אחר כך, מגיעה סוף סוף החנוכייה.

איציק זוהר: אני אדליק?
מודי: בכבוד, איציק.

איציק זוהר לוקח את השמש ומדליק אותו, ואז, במקום להדליק את ארבעת הנרות שבחנוכייה, הוא מצית את להקת "המתיוונים" כולה, תוך כדי שאגות "אתם אכלתם לי את הסופגניות! אני יודע את זה! ראיתי את השאריות של הסוכר על הפרצוף שלכם!" ושניה לפני שהזמרת המגנובה נושמת את נשימתה האחרונה, היא מספיקה ללחוש: "זה לא היה סוכר".

אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך



מאמרי הקהילה
"הסמויה" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "הסמויה", הסדרה הטובה ביותר בתולדות הטלוויזיה (הוכח מדעית).
26/9/2010
"מד מן" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "מד מן", AKA "הגברים של שדרות מדיסון".
23/9/2010
"glee" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי glee.
27/10/2010
"אבודים" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי סדרת המיסתורין.
30/10/2010
"יומני הערפד" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי סדרת הערפדים.
4/11/2010
"ילדי האנרכיה" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי דרמת האופנוענים של קורט סאטר.
2/11/2010
"צ'אק" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "צ'אק".
10/10/2010
"קומיוניטי" - דיוני הפרקים
כל הדיונים על פרקי "קומיוניטי".
11/10/2010
"דם אמיתי" - דיוני הפרקים
דיוני הפרקים של סדרת הערפדים של אלן בול.
30/9/2010
"דקסטר" - דיוני הפרקים
דיוני הפרקים שהיו לנו על פרקי "דקסטר".
9/10/2010
"שובר שורות" - דיוני הפרקים
כל הדיונים על פרקי "שובר שורות".
9/10/2010



המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0625)