שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה





*עברנו דירה! בואו לבלוג החדש והנאה של קפה+טלוויזיה
חיפוש בפורום

Follow CoffeePlusTV on Twitter
נר פורומי שישי: א כיה


H_C_6 נר פורומי שישי: א C_Green כיה
פורסם לפני 4097 ימים     מאת רעות     סה"כ תגובות: 8     תגובה אחרונה לפני: 4095 ימים

השבוע ב- 24:
[בעיקרון ביום עבודה משרדי יש 8 שעות, אבל הבנתם את הרעיון...]


19:00
~ טי טי טי טי טי ~ (כלומר: צליל השעון המציק של 24).

רעות הביטה בדלת הלשכה נטרקת, כשאחרון הבוסים השאיר אותה לבדה. היה לה יום ארוך ומתיש והיא כבר עייפה. היא עושה סיבוב בלשכה, סוגרת את החלונות בכל החדרים ומכינה לעצמה קפה. לא נשאר לה עוד הרבה זמן עד סוף היום, אבל הזמן עובר מאוד לאט כשעייפים ונמצאים לבד בלשכה ריקה. היא לא מאמינה שהיא מבלה עוד חג במשרד. נמאס לה לעבוד בכל החגים. טוב, לפחות השאירו לה את סופגניית ריבת החלב האחרונה. שקט מדי במשרד, שירים של הביטלס מתנגנים ברקע, והיא כמעט נרדמת.
הטלפון מצלצל ורעות פותחת עיניים בכעס ומבקשת יפה מאלוהים שיעשה שלא יהיה אף בוס בדלת. היא מסתכלת בשעון - אין לה כוח להצקות שעה לפני שהיום שלה נגמר.

- 'לשכה. שלום'
- 'שלום. לפתוח את הדלת בבקשה'.
רעות שונאת אנשים שלא טורחים להזדהות וחושבים שהקול הכריזמטי שלהם יכניס אותם לתוך לשכה ביטחונית.
היא מרימה את הראש למסך, ורואה גבר בתחילת שנות ה-50 , עם שיער ארוך, קעקועים מכוערים, ומעיל עור שחור ללא שרוולים.
- 'מי אתה'?
- 'אני מהאבטחה'.
"אבטחה?” חשבה רעות לעצמה "אבל הוא לא נראה רוסי...".
רעות משאירה את הטלפון על הולד ומביטה בו קצת. משהו בו מוכר לה, אבל היא לא מצליחה להבין בדיוק מה. הוא מוזר והוא יישאר בחוץ.
כעבור מספר שניות האיש המוזר העביר כרטיס ודלת הלשכה נפתחה בזמזום.
הוא הגיע לשולחן של רעות והסתכל עליה באדישות.
- 'לא באמת הייתי צריך שתפתחי לי את הדלת. סתם הייתי מנומס. אני צריך לדבר עם הבוס שלך'.
רעות הביטה בו בכעס.
- 'איך אמרת שקוראים לך? אתה קצת מוכר לי. אתה עובד בלשכה של השר?'
האיש המוזר גיחך ומלמל משהו לעצמו.
- 'לא אמרתי וזה לא חשוב – נגיד שאני מהפאקינג אבטחה. נגיד שאני עובד בלשכה של השר. נגיד שקוראים לי אוטו. או מרגוס. או בעצם קורט. קורט סאטר *. את מוכנה עכשיו להקשיב? יש לנו משימה'.
קורט הוציא מהמעיל שלו ערימה של דפים מקומטים ומסר אותם לרעות. היא העריכה שהיו שם בערך עשרה דפים ובכולם היה מודפס בצבע אדום משפט אחד שחזר על עצמו ברווח בודד:

מיסטר סאטר היקר. אתה יודע מה עשיתם. עכשיו הגיע הזמן לשלם. בדם.

- 'את מבינה? מדובר באיש מאוד מסוכן, a real shit - throwing- monkey , אנחנו חייבים למצוא אותו לפני שיהיה מאוחר מדי'.
רעות מביטה בשעון. 19:10.
~ טי טי טי טי טי ~
- 'אני מבינה , אבל הבוסים שלי לא כאן. חג היום, אתה יודע, חופש. אבל אני מוכנה לעזור אם אתה רוצה'.
- 'אני לא יודע. יש לך נשק?'
- 'שדכן הסיכות האכזרי ביותר שידוע לאנושות?'
- 'זה יעבוד. מסוק מחכה לנו על הגג'.

דלת המעלית נפתחה בפתאומיות בקומה החמישית בדרך לגג. בחוץ עמד אדם עם מקל הליכה מגניב, זיפים ומבט מושפל. רעות היתה חושבת שמדובר באיש נאה למדי, ללא היה נראה כה מרופט ועלוב. קורט נעמד בפתח המעלית ומנע ממנו להיכנס.
- 'המעלית תפוסה'.
האיש הביט בקורט במבט מתחנן וכחול להפליא.
- 'אתם יורדים למטה במקרה? לקומה 4? אפילו לקומה 3, אלוהים ישמור, בבקשה, רק תוציאו אותי מקומה 5!'
- 'לא , asshole , תזוז מהדלת. אתה בכלל לא קשור לסיפור ואני די בטוח שלא כתבתי אותך. לפחות לא כשהייתי פיכח. אדיוס'.
קורט דחף את האיש המייבב מהדלת והמעלית נסגרה.

קורט סיים לדבר בפלאפון, ורעות בהתה בחלון וחשבה שירושלים מאוד יפה מלמעלה.
- 'המקור שלי אמר שהאיש שאנחנו מחפשים נמצא בצ'ארמינג. נגיע לשם בעוד 3 דקות. אגב, גם הטיים- זון שלהם זהה לשלנו, אז אם יש לך בעיה עם האמינות, את מוזמנת להשאיר תגובה זועמת בבלוג או בטוויטר שלי. אני קורא הכל, את יודעת'.
- 'לא. אין בעיה. צ'ארמינג זה מקום נחמד?'
קורט היסס.
- 'מאוד'.
- 'הו, מגניב. אני אף פעם לא נוסעת לשום מקום'.

המסוק נחת בחניית אופנועים של מוסך גדול. קורט קפץ החוצה וקליי לחץ את ידו בשתי ידיו.
- 'קורט my brother , טוב לראות אותך. מה שלום האישה הזקנה?
- מצוין, תודה. היא בחופש מהעבודה עכשיו. ושלך?
- 'אותו דבר, באופן מפתיע. אני מבין שהגעת לטפל בבעיה שלנו?'
- 'כן, הוא כאן?'
- 'תגיד לי אתה. חמישה ארמנים שחיים בקומונה מחוץ לעיר שלנו נעלמו באופן מסתורי וכפות רגליים צצות להן כבר שבועיים בכל צ'ארמינג. זה מעניין, כי אתה היית ארמני בעולם שלו, לא?'
קורט מתעלם מהלגלוג שבקולו ומחליט לכתוב לקליי קלקול קיבה רציני בעתיד הקרוב.
- 'אז הוא בהחלט כאן. טוב, אתה יודע , truth is truer than fiction (**).
- 'מה?'
- 'no F idea, אבל זה נשמע חכם, לא?
רעות: מישהו יכול בבקשה לעזור לי לרדת מהמסוק? קורט? ג'קס? בובי? בחור חדש ומסתורי שנראה טוב (ואתם לא מכירים אותו כי הוא מגיע רק בעונה השנייה)? האממ, לא, זה בסדר טיג, תודה. אני כבר ארד לבד.

ולבינתיים בקצה השני של צ'ארמינג...

" היום, אחרי 7 עונות, הגיע סוף סוף הזמן שלי לנקום. אני אגרום להם לשלם, לסופרים הנקבות האלה שחושבים שהם יכולים להכריח אותי לחיות כל רעיון דפוק שעובר להם בראש באמצע הלילה, כאילו אני איזו בובה והם פאקינג ג'ים הנסון. במשך 7 שנים הם הכריחו אותי להסתובב עם מעיל עור ומשקפי שמש, כמו אידיוט שלא מצליח להחליט אם חם או קר. ולמה הייתי צריך להיות כל כך עצבני ולחוץ כל הזמן? אני אתנקם בהם. הם ישלמו על כל מה שהם עשו לי, בעיקר על ה--- היי, מה קורה כאן? למה אתם מתקרבים אליי עם כל הצבע הלבן הזה? הרי פרק הסיום של 'המגן' שודר בישראל מזמן ! שלא תעיזו לצבוע את מונלוג הנקמה שלי בצבע לבן. ~ קללה עסיסית כלשהי ~ איפה הייתי? אה כן. התסריטאים האלה ישלמו על כך שהם תקעו אותי בקובייה משרדית עם מערכת כיבוי האורות האוטומטית שלהם והרווח הבודד, והוא (מוציא תמונה מקומטת מהכיס)... הוא יהיה הראשון. את ויק מאקי לא שמים בעבודה משרדית. ויק לא יהיה מזכירה לנצח והיום זה ייגמר" ...
ויק פתח את התיק שלו ופיזר את מרכיבי הפצצה המפורקים על השולחן. כן. היום זה ייגמר.

19:40

~טי טי טי טי טי~
חברי סמקרו יושבים מסביב לשולחן המרשים של ישיבות הצוות. קורט מתיישב בכסא הכבוד של קליי, אשר נותר ללא כסא ומחליט לעמוד מאחריו. פייני לוקח שאכטה מהסיגריה ומתחיל להשתעל. הוא מסובב את הכפתור של צינור החמצן שלו למקסימום האפשרי, נשען לאחור באיטיות וחוזר לעשן את הסיגריה בעיניים עצומות. בובי שולף את שרשרת החי הענקית שלו מתוך החולצה, ומדליק את החנוכייה.
חצי- שק: 'אז מה הסיפור של ויק הזה, בוס?'
קורט: 'אם אספר לך, אצטרך להרוג אותך. זה ספוילר לסדרה אחרת שכתבתי'.
טיג: 'שמעתי על ויק, הוא סתם כוסית בכיינית שלא מרוצה מהסוף שכתבו לה. אל תדאג, בוס, אנחנו נטפל בו. הוא יתחרט על היום שבו הוא הגיע לחפש אותך בצ'ארמינג. הוא יתחרט על היום שבו הוא נולד. גם על היום שבו אמא שלו פגשה את אבא שלו בתור של הסופר, על היום שבו סבא של סבא שלו בחר הגיע לאמריקה בספינת מהגרים, על היום ש... ' (קורט נאנח. הוא הפסיק להקשיב והוא מתחיל לחשוב שאולי עשה טעות חמורה עם הדמות של טיג. הוא יצטרך לשקול היטב את העתיד של האיש החופר הזה בצ'ארמינג).
רעות: 'ג'מה, אני מאוד אוהבת את הג'ינס שלך. הוא מקסטרו? וגם הקעקוע החדש יפה'.
יאדו: 'כן, הוא באמת מגניב, אבל תגידו, אני לא אמור לעלות באש היום? אולי נקדם מעט את העלילה? יש לי עוד שתי הדלקות נרות להשתתף בהן השבוע'.
רעות: 'צודק'.

בום אדיר. דלת החדר נבעטת פנימה ודמות אפופת עשן (או שמא אבק מוסכי?) עומדת בכניסה עם מעיל עור שחור, משקפי שמש כהים והחיוך המרושע ביותר שידעה הטלוויזיה מאז שגארפילד גנב את האוכל של אודי מבלי שדייב ירגיש .
קורט (באדישות מעושה שמסתירה קול רועד): 'שלום, ויק. long time no see '.
טי טי טי טי טי.
ויק: 'מה דעתך שניקח את זה החוצה? יש לך כאן נשים וילדים'.
ג'קס: 'פאק יו, אני בן 30'.
ויק: 'דווקא אותך הכנסתי לקטגוריה של הנקבות, ג'קס. אתה מוכרח להסתפר! סאטר, אני מחכה לך בחוץ. קח את הזמן להיפרד מכולם. אתה לא תראה אותם שוב'.

מתחיל להחשיך ואורות הכריסמס מאירים בצבעים יפים את רחבת המוסך. ויק וקורט עומדים קפואים אחד מול השני וכולם מחכים לראות מי מהם ימצמץ ראשון. טיג פוצח בשריקת מערבונים ומעצבן את רעות. היא מכוונת אליו את שדכן הסיכות שלה והוא משתתק.
טי טי טי טי טי.

ג'מה: 'הממ, guys, עוד מישהו שומע תקתוק של שעון?'
רעות: 'נדמה לי שזה רק השעון של הסדרה שמודיע לנו שהשעה השבועית שלנו עומדת להסתיים. אני שומעת אותו כל היום'.
ויק מחייך בערמומיות. אף אחד לא יעצור אותו עכשיו.
- ' "אש או סכין", קורט?'
ויק פותח את המעיל ומוציא מתוכו את הפצצה המתקתקת. בתנוחת באולינג מרשימה הוא מגלגל אותה הישר לעבר רגליו של קורט.
- 'אש או סכין... או פצצה?'
קורט מגחך. הוא מסתכל על ויק במבט משועשע.
- ' ויק, אתה שוכח שאני כתבתי אותך. אני יודע למה אתה מסוגל, ואני גם מכיר את נקודות החולשה שלך. אתה איש מאוד מוכשר, אבל בניית פצצות למזלנו לא נמצאת ברשימת היכולות שלך. הפצצה הזו לעולם לא תתפו
רעש פיצוץ אדיר נשמע ברחבי צ'ארמינג. כדור אש ענקי הבעיר את המוסך ושרף כל אופנוע שנקלע בדרכו.
ויק (בחיוך, והפעם כבר לא מרושע): 'לקחתי קורס. מאוד מרענן ללמוד דברים חדשים'.

קליי: 'לאאאא. WTF man, בדיוק חתמנו על עונה שלישית. מי יכתוב אותנו עכשיו?'
ויק: 'אני בטוח שתצליחו להסתדר לבד. שחררתי אתכם לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והצלתי אתכם מסוף אכזרי של כותב מטורף. לא נמאס לכם מהמועדון המטונף הזה? לא מיציתם את כל העניין של פורעי החוק? הפשע לא משתלם, אנשים. ועכשיו, כשלא יכתבו לכם יותר לחץ דם גבוה, אתם יכולים להתחיל בחיים חדשים. ג'מה, את יכולה לסגור את המוסך ולפתוח גן ילדים. קליי, אתה תהיה אחלה גננת. וג'קס? עכשיו אתה יכול להסתפר. הבנתם את הקונספט או שאני צריך לכתוב לכם פאקינג מגילת עצמאות?'
טיג: וווהווווו, אני חופשי!
יאדו: וווהוווווו, אני חי!
ג'מה: ויק, אני חושבת שהבנתי למה אתה מתכוון. קליי, תמיד רציתי שתוציא אותי מהמדבר המדכא הזה. אולי נצא לטייל ברחבי המדינה? רק אני, אתה והאופנוע' (היא מביטה על האופנוע השרוף של קליי) 'רק אני ואתה?'.
ג'קס: 'רעיון מעולה, אמא! אולי גם אני והחברה שלי נצטרף?'
ג'מה: 'אמממ.. לא. תקשיב, חמוד, זה לא שאני לא אוהבת את שניכם, אבל אני חושבת שאני ואתה צריכים קצת זמן בנפרד'.
ג'קס: 'למה?'
ג'מה: 'אתה לא חושב שזה קצת מוזר שאתה אופנוען קשוח בן 30 שעדיין גר עם אמא שלו בעונה הראשונה של הסדרה?'
ויק:' ג'מה צודקת. אפילו ד"ר פיל היה אומר שאתה צריך להתבגר, ג'קס. ואופרה היתה טוענת שאתה מוכרח לעשות משהו עם השיער הזה . ממתי בלונדינים חזרו לאופנה? קירחים זה ה-דבר, מן!'
חובצי: 'Word'!

רעות: 'ויק, תלווה אותי למסוק? היה מרתק, אבל יש לי משמרת לסגור'.
ויק: 'בכיף'.
- 'תגיד, אכפת לך אם נעבור רגע שוב לצבע הלבן? אני רוצה לשאול אותך משהו מספיילר בקשר לעבודה שלך'
ויק הוריד את מעיל העור בהתלהבות, הפך את הבטנה הלבנה כלפי חוץ ולבש אותו שוב.
- 'תמיד רציתי לעשות את זה וקורט לא הרשה לי. אמר שזה לא מתאים לתדמית...לבן זה השחור החדש, את יודעת.
- 'אז משרד ממשלתי, הא?'
- 'יפ'.
- 'גם אתה נשאר תמיד אחרון אחרי שכולם הולכים?'
- 'כן, אני נשאר עד כיבוי האורות. אני לא אוהב את זה. קצת מפחיד להסתובב שם לבד בחושך'.
- 'וגם אתה צריך לעבוד בחגים?'
- 'כן'.
- 'ואיך אתה מדפיס'?
- ' די טוב, למען האמת. אני לוקח קורס בהקלדה עיוורת עכשיו, גיליתי שזה מאוד עוזר לחזק את הביטחון העצמי'
...
רעות הביטה בויק וחייכה.
- 'אתה יודע, ויק, לא כל כך אהבתי אותך בעונה האחרונה של 'המגן', אבל עכשיו... עכשיו אני חושבת שזו התחלה של ידידות נפלאה'.

20:00
.


___________________

(*) קורט סאטר: יוצר 'ילדי האנרכיה' ואחד מכותבי 'המגן'.

(**) truth is truer than fiction. זו היתה התשובה שקיבלתי מקורט על הודעה תומכת אחת שהחלטתי לשלוח לו לפני כחודש. לאחר הרהורים רבים בערך הבנתי למה הוא התכוון. נדמה לי.

(***) תודה רבה לחובצי על התמיכה!



תוקן על ידי yaddo 16/12/2009 21:6

אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך



מאמרי הקהילה
"הסמויה" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "הסמויה", הסדרה הטובה ביותר בתולדות הטלוויזיה (הוכח מדעית).
26/9/2010
"מד מן" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "מד מן", AKA "הגברים של שדרות מדיסון".
23/9/2010
"glee" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי glee.
27/10/2010
"אבודים" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי סדרת המיסתורין.
30/10/2010
"יומני הערפד" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי סדרת הערפדים.
4/11/2010
"ילדי האנרכיה" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי דרמת האופנוענים של קורט סאטר.
2/11/2010
"צ'אק" - דיוני הפרקים
כל הדיונים שהיו לנו על פרקי "צ'אק".
10/10/2010
"קומיוניטי" - דיוני הפרקים
כל הדיונים על פרקי "קומיוניטי".
11/10/2010
"דם אמיתי" - דיוני הפרקים
דיוני הפרקים של סדרת הערפדים של אלן בול.
30/9/2010
"דקסטר" - דיוני הפרקים
דיוני הפרקים שהיו לנו על פרקי "דקסטר".
9/10/2010
"שובר שורות" - דיוני הפרקים
כל הדיונים על פרקי "שובר שורות".
9/10/2010



המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1406)