|
פרק מצוין.
במיוחד דון שאומר לבטי על החוזה: "הם רוצים אותי, הם לא יכולים לקבל אותי", והיא שואלת אותו: "אתה לא יודע איפה תהיה בעוד 3 שנים"?
ואז בסוף, היא שוכבת על ספת העלפון שלה והוא אומר לה: "חתמתי" ועולה למעלה, ואז הפרק נגמר עם השיר I owe my soul to the company store.
ובמיוחד כאב לי הלב על פגי שדון גוער בה שהיא ממוצעת אבל בכ"ז מנסה להכניס לו את היד לכיס בכל פעם שהוא מסתובב, והדמעות שעלו בעיניה.
|
|
בתגובה ל: מד מן 23.7 מאת: mortana
שנאתי את מה שהיא עשתה, אהבתי כשדון קלט אותה והכי אהבתי את הגעירה שלו בה שכל כולה אמרה "את טובה, תפסיקי להתעסק בשטויות ותתחילי לעבוד". לצערי פגי נכנעה לספקות שדאק עורר בה מתחילת הדרך, והסוף המוזר הזה שהפגיש את שניהם יחדיו במיטה היה כמעט ידוע מראש.
קופר שוב מתגלה בחוכמת החיים שלו, כשבכמה מילים מרומזות מזכיר לדון, משולח הרסן ונקי מכבלים אליבא דאביו בהזיותו, שהוא יודע את סודו וגורם לו לחתום על החוזה "בשם מי שתהיה" ב-23/7/63 - שם הפרק ותאריך משמעותי לדון/דיק כי בכל זאת, זוהי תחילת הסוף של מישהו מהם.
ocean
איתי במלחמתי הצודקת במקש ה'אנטר'!
|
|
בתגובה ל: לי בכלל לא כאב (ס') מאת: ocean זה ספויילר או משהו שאנחנו כבר יודעים?
חוק וסדר 13.9.1990-24.5.2010. R.I.P
|
|
בתגובה ל: משמעות התאריך מאת: טיימר ללא תוכן
איתי במלחמתי הצודקת במקש ה'אנטר'!
|
|
בתגובה ל: מד מן 23.7 מאת: mortana לא שהיא ממוצעת. אבל כן, זה היה בוטה ומגעיל למדי.
אני חושב שליקוי החמה, שבו גורם שמיימי אחד מכסה על השני, הוא מטאפורה נאה מאוד למאבק בין דון דרייפר ודיק וויטמן. מאחר שחתימתו של דון בסופו של דבר התנוססה על החוזה באופן מאוד מובלט והרה גורל בתאריך 23.7.1963 (אני לא בטוח שאין עוד משמעויות לשם הפרק הזה, שבלעז נקרא Seven Twenty Three, במילים ולא בספרות), משמעה שגם במקרה של האיש כיסה הירח (דון) על השמש (דיק) והסתיר אותה.
|
|
בתגובה ל: הוא דווקא אמר לפגי שהיא טובה מאת: yaddo אבל אני "נאחזתי במילים: "את לא עושה משהו שמישהו אחר לא יכול לעשות במקומך", ונעלבתי מהן אישית, כפי שהייתי נעלבת אילו היו אומרים אותן לי.
|
|
בתגובה ל: מד מן 23.7 מאת: mortana זו הפעם הראשונה שבאמת ממש כעסתי על דון. לא לעניין להוציא את התסכולים שלו ככה על פגי.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: גם לי כאב הלב מאת: miss bojarsky מההתחלה. היא מחפשת את אישורו, הוא מנמיך אותה עוד קצת. שניהם מרוויחים יותר משהם מפסידים ממערכת היחסים הזו.
(וזה בלי לפגוע בעובדה שאני שונאת את דון דרייפר ומעריצה את פגי אולסן, כמובן).
אבל זה סיפור אחר ויסופר בהזדמנות אחרת
|
|
בתגובה ל: זו מערכת היחסים שלהם, מאת: איימס פגי ידועה בטעם סביר בגברים (פיט שהיה מורכב אבל מרתק, והכומר שהיה משעמם אבל לא מורכב). איך זה שמישהו מלוקק כמו דאק אומר לה שהוא "רוצה להוריד ממנה את כל הבגדים עם השיניים" והיא לא נקרעת מצחוק או לחילופין רצה לשירותים להקיא את ארוחת הערב?
היה פרק מעולה. הסצינה במלונית היתה קצת הזוייה, אבל היא היתה בין הטובות בפרק. והתאריך הזה קצת הטריף אותי אתמול. ניסיתי לחפש מה קרה ב- 23.7.63 באתרי היסטוריה. כלום. בדקתי אם היה ליקוי חמה מפורסם בתאריך הזה. גם כלום. לכן, המסקנה היחידה שלי היא שמטרת ציון התאריך היתה פשוט למקד אותנו בתחושת הזמן, 3 חודשים פחות יום לפני שהאירוע העצוב והבלתי נמנע ייתרחש.
|
|
בתגובה ל: כנראה שהוא הנמיך אותה קצת יותר מדי מאת: רעות
הפרק עצמו התמשך על פני יותר מיום אחד. אני לא כל כך מסכימה עם המסקנה שלך לגבי התאריך, אלא כאמור רואה בו מעיין תאריך הרה גורל עבור אחד מהשניים - דיק או דון, שהרי גורלו של מישהו מהם נחתם בשניה שהחוזה נחתם.
ocean
איתי במלחמתי הצודקת במקש ה'אנטר'!
|
|
בתגובה ל: מד מן 23.7 מאת: mortana על ליקוי החמה נאמר שהוא מתרחש פעם בעשור, והפרק שודר בישראל ביום הראשון של העשור החדש (כן, אני יודע שזה בעצם רק בעוד שנה, אבל כולם ציינו את זה עכשיו, ולמה לתת לעובדות להרוס קטע נחמד), שזה גם, ובכן, אירוע שמתרחש פעם בעשור.
|
|
בתגובה ל: מצירופי המקרים המוזרים של החיים מאת: נעם ד ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: גם היום ה-1564 של העשור מתרחש פעם בעשור. מאת: Rachell ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אבל לאף אחד לא אכפת ממנו. מאת: נעם ד חכה חכה מה יהיה בעוד 1561 ימים. (טוב, אז בחרתי מספר רנדומלי, אבל מי יודע, אולי ה-13.4.14 יהיה יום מיוחד).
|
|
בתגובה ל: מכל תאריך אכפת לאנשים מאת: Rachell מישהו ישים לב שנשארו פחות מתשעה חודשים, וחייבים להתחיל לעבוד.
|
|
בתגובה ל: יום המצאת ההאברבורד מאת: נעם ד אני חושבת שמכל ההמצאות המד"ביות למיניהן שצריך כבר לבנות, את זאת הייתי שמה במקום הראשון. אבל זה חייב לעבוד גם על מים.
|
|
בתגובה ל: Hear, hear! מאת: יערה אני הייתי לוקח האברבורד גם בלי שהוא ירחף מעל מים.
אגב, אם כבר המצאות - אני מעדיף מכונת זמן. נראה לי הרבה יותר שמיש מסקייטבורד בלי גלגלים.
|
|
בתגובה ל: יש לך עוד דרישות? מאת: חובצי דחוף. נשבר לי מנסיעות ופקקים וחניות.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
|
|
בתגובה ל: טלפורטינג מאת: miss bojarsky ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: יש לך עוד דרישות? מאת: חובצי זה טוב בזמן שיעמום ממש, אבל ממש, טוטאלי- לוקחים את המכונה לסיבוב לכל זמן/תקופה/עידן/עשור/שנה/מאה, שאנחנו רוצים!
|
|
בתגובה ל: גם אני מעדיפה מכונת זמן. מאת: ההרצליינית מה שאני הייתי רוצה היא לא מכונה למסע בזמן, שכידוע לנו אפוף בכל מיני פרדוקסים ובעיות, אלא מכונה לצפייה בזמן. היא תיראה כמו מין משקפיים כאלה, עם מערכת שתאפשר לך 'להעביר אחורה' את הזמן באילו יחידות שאת רוצה (נניח, מדקות או שעות ועד למאות או מילניה), ואז תוכלי לצפות במקום שבו את עומדת בעבר. זה יכול להיות מדהים לסיורים היסטוריים, למשל ('אני מבקשת מכולם להעביר את החוגה 911 שנים אחורה, לתקופת מסע הצלב הראשון; אם תסתכלו שמאלה תוכלו לראות את המתקפה הצלבנית מתקרבת.'), או סתם להעביר קצת זמן בריוויינד לתקופות קדומות יותר ויותר. כמובן שגם כאן יהיו בעיות מכל מיני סוגים, אבל פחות מאלה שנובעות מעצם הנוכחות בתוך העבר.
|
|
בתגובה ל: זה יכול להיות מסוכן... מאת: פשוט יעל אולי זה בגלל הנסיבות האישיות שלי, אבל היה יכול להיות נחמד אם במקום לבזבז אלפי דולרים והמון שעות טיסה והמתנה בנמלי תעופה, אפשר היה ללחוץ על כפתור ולהיות איפה שרוצים.
|
|
בתגובה ל: יש לך עוד דרישות? מאת: חובצי חורף, אתה יודע - מה זה יעזור לי אם הוא ישתנק כל פעם שאני עוברת מעל שלולית? וכמו שכבר אמרו - מכונת זמן זה כאב ראש ענקי. אז בזמן שאתה תשתדל מאוד להימנע מלדפוק את קו הזמן, ליצור פרדוקסים ולהרוס את היקום, לי לפחות יהיה קצת כיף. בתור ילדה זו ההמצאה שהלהיבה אותי יותר מכל, בכל אופן. בתור מבוגרת אני בהחלט רואה את האפיל של טלפורטר. למרות שכמה סרטים הפכו את העניין הזה לסיפור זוועה.
|
|
בתגובה ל: מד מן 23.7 מאת: mortana אין לי סבלנות לסדרה הזאת. מתי מתחיל הספין אוף על ג'ואן הולווי?
|
|