בתגובה ל: מתוך "1001 סיבות למה לגדול באייטיז היה קקה": מאת: חובצי ולמה מועצת החלב בכלל מפרסמת גלידה? מה עם פרווה? סורבה? הבלונדינית עם התלתלים מוכרת לי.
בתגובה ל: מתוך "1001 סיבות למה לגדול באייטיז היה קקה": מאת: חובצי ללא תוכן
בתגובה ל: מתוך "1001 סיבות למה לגדול באייטיז היה קקה": מאת: חובצי
בתגובה ל: ואת הדבר ההזוי הזה, מישהו מכם זוכר? מאת: ההרצליינית ללא תוכן
אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה
בתגובה ל: ואת הדבר ההזוי הזה, מישהו מכם זוכר? מאת: ההרצליינית פשוט... וואו. אני חושבת שצריך לעשות רימייק לפרסומת. לקחת את כל המשתתפים, שעכשיו הם כבר מבוגרים, ולצלם שוב את הפרסומת בדיבוב של ילדים. האגודה לתרבות הדיור. עדיין קיים הדבר הזה?
בתגובה ל: וואו. מאת: יערה ובתור ועד הבית של הביניין שלי (לדאבוני) אפילו פניתי אליהם פעם אחת.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: יש להם כוח בכלל? מאת: חובצי שיכולים לייצג את הועד מול הדיירים או משהו כזה. הקטע שהם דורשים לא מעט זוזים כדמי חברות וגם ככה הדיירים בביניין קמצנים ובכיינים.
בתגובה ל: מתוך "1001 סיבות למה לגדול באייטיז היה קקה": מאת: חובצי נראה לי הרבה יותר כיף להיות ילד באייטיז מאשר בשנות האלפיים. מה שכן, כל אדם שחי בשנים הללו חובה עליו להשמיד כל תמונה בה הוא מצולם מהעשור ההוא כדי למנוע פדיחות עתידיות.
בתגובה ל: לגדול באייטיז דווקא היה כיף ומצחיק מאת: יעל וזהו רציתי לכתוב הודעה דומה כבר אתמול, אבל פתאום ראיתי את עצמי כזקן נרגן שמתלונן כמה פעם היה יותר טוב, והאימג' הזה קצת הפחיד אותי. אבל בהחלט מסכים שהיה יותר כיף לגדול באייטיז מאשר היום. אולי היו פרסומות הזויות, אבל לפחות הן היו בין תוכניות שוות. אני רואה את הילדים של היום, שגדלים על הישרדות והאח הגדול וחושב איזה אנשים חסרי דמיון והומור הם יגדלו להיות ובאמת שנהיה לי עצוב.
בתגובה ל: הוצאת לי את הפילים מהמה מאת: נעם ד
______________________________________ אני עדיין גדול, זה האינטרנט שנהיה קטן.
בתגובה ל: הוצאת לי את הפילים מהמה מאת: נעם ד לגדול באייטיז באמת היה כיף: מגהסון, ווקמנים, להקליט שירים מהרדיו ולהתעצבן כשהשדרן היה מדבר באמצע, הופה היי, אין פלאפונים לכל ערס בן 7.. אבל הפרסומות.. אלוקים אדירים.
ותגידו, מישהו זוכר את הרובוט שהופיע בתחילת הפרסומת של הגלידה? אני זוכר שזה היה אחד הלהיטים, וכמעט לכל ילד היה רובוט כזה שיורה טילים.
בתגובה ל: הייתי ציני לחלוטין, אגב מאת: חובצי ללא תוכן
אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה
בתגובה ל: וגם לרובין ספרקלס היה כזה מאת: fred איש קריות הפוסט המקורי של חובצי אכן הזכיר לי את רובין, אז בדקתי ולרובין היה רובוט שונה לגמרי (מהדגם של פיצי של יאצק, בערך).
בתגובה ל: הייתי ציני לחלוטין, אגב מאת: חובצי הרובוט של יאצק. כן, פעם, בימים שבהם יבשנו ג'מוסים בהחולה, אז היה היי-טק!
בתגובה ל: הוצאת לי את הפילים מהמה מאת: נעם ד מבחינה טלוויזיונית יש היום הרבה יותר מבחר מבעבר (אומנם רובו זבל, אבל פעם אפילו לא היה מה לבחור - שעתיים לנוער אחה"צ בערוץ בודד וזהו). העובדה שממכרים ילדים למסך מגיל חודשיים כי להורים אין כוח להתמודד איתם היא המבאסת. הכל מתחיל מחינוך בבית, ולפי המראות ברכבת בכל יום של חופשת בית ספר, אם להשתמש בלשון מליצית - המצב בקאנטים.
בתגובה ל: הוצאת לי את הפילים מהמה מאת: נעם ד וגם המבוגרים עצמם, ברובם המוחלט, לא ידעו מה זה:
בתגובה ל: באייטיז, הילדים גם לא ידעו מה פלאפון. מאת: ההרצליינית המשרד הזה היה אחראי לכמה מהאייקונים שבקמפיינים הישראלים. דוגמת מילקי של סנדי בר והפרסומות הנ"ל של פלאפון (כולל אחת שהקדימה את זמנה לדעתי). עם השנים המשרד הוריד את ה'וימר' והוסיף את הJWT.
דוד טמיר, ממייסדי המשרד ואחד מהאנשים המשפיעים בתחום בארצנו, נפטר שנה שעברה. אירוע עצוב לברנז'ה.
אני לא חלק מהטקסט. אני סתם חתימה
בתגובה ל: באייטיז, הילדים גם לא ידעו מה פלאפון. מאת: ההרצליינית פעם הוא היה יכול לדבר גם מהרכב. היום מגיעה לו רק שיחת טלפון אחת ביום...
גמר חתימה טובה
בתגובה ל: אחח, איפה הימים ההם? מאת: איציק 21 ללא תוכן
בתגובה ל: הוצאת לי את הפילים מהמה מאת: נעם ד לעולם לא אשכח שהמורה האהבלה שלי לספרות, חיבור ולשון - נתנה לנו לקרוא מאמר שכתב איזה עיתונאי או סופר או משורר דגול. היא נתנה לנו את המאמר, כי חשוב שנבין איך הולך ופוחת הדור, כלומר - אנחנו. ואז, לפני שמי מאיתנו (מי? מיקה, זה מי) יעלה על כך שהמאמאר נכתב קצת לפני שנת הלידה שלנו - הוסיפה שזה מאמר שנכתב על הדור שלה אמנם, אבל הדגול טעה, הנוער של ימיה היה מופלא. אלה אנחנו שמוציאים לנוער שם רע. אז עוד לא היו פרסומות של מאסטר קארד, אבל מבחינתי זה היה לחלוטין priceless.
(אגב, היא וחבריה לא היוו רק השראה למאמר "הנוער של היום" בשנות השבעים. הם גם היו ההשראה לקופיקו. צירוף מקרים?
בתגובה ל: לגדול באייטיז דווקא היה כיף ומצחיק מאת: יעל וזהו ללא תוכן
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: לגדול באייטיז דווקא היה כיף ומצחיק מאת: יעל וזהו כי אז הייתי מספיק לחוות את הניינטיז כמו שצריך.