המשפט הנ"ל, שנשזר כחוט השני במהלך כל הפרק, לרוב נאמר לפני הודעת פיטורין או הודעת קידום. במקרה שלנו (סחתיין עלי), מדובר בשניהם. כמה דברים:

* החיזור השני של דון אחר פגי היה מכמיר לב. הגם שלא נאמרו שם המילים המפורשות, פגי הבינה בדיוק למה הלה התכוון וניכר כי הפתיחות הזאת שמתבצעת רק מולה, נגעה מאד ללבה.

* אני יותר ויותר מעריכה את טרודי - למרות שציירו אותה בתחילה כילדה עשירה ומפונקת, היא מתגלה כהלכה למעשה של הביטוי 'עזר כנגדו'. אהבתי במיוחד כשפיט החל להתנהג בילדותיות נעלבת בסלון, ולפתע נשמע קולה של אשתו וניער אותו באחת. כמו כן, ניתן לשער שהתקציב החוזר של 'קלירסיל', נזקף לזכותהּ.

* ברט קופר שוב מסתמן כאיש הכי חכם בחדר - הוא יודע תמיד להתאים את הדברים הנכונים לאנשים הנכונים.

* רוג'ר ממשיך להיות חתיך הורס ומשעשע, בעיקר כשהוא ניסה לסחוט קרבה פיזית מג'ואן בתואנה כי אינו מבין את כתב היד שלה.

* עניין הגירושין היה מצער מאד. מצד אחד אני שמחה שבטי המעצבנת יוצאת לדון מהחיים, מצד שני קשה להישאר אדיש לגורלם של הילדים. מילא לפרק את החבילה כשמדד האושר נמצא בדיפלציה, אבל להעביר אותם את כל כאב הזה מתוך גחמנות וחוסר יכולת מינימלי להתמודד עם קושי? זה פשוט עוול. לא נורא, אני עדיין חושבת שהכל יתפוצץ לה בפרצוף.

יאללה, נחכה לעונה הבאה.


ocean

בתגובה ל: "סגור את הדלת ושב", מד-מן - פרק סיום העונה (ס') מאת: ocean
הפרק הזה היה בעיניי אחד הפרקים המפתיעים של הסדרה. אני רגילה לקבל דרמה מאוד איכותית ממדמן, אבל לא חשבתי שהיא יכולה גם להצחיק אותי כל כך. מלבד בטי, לכל הדמויות היו רגעים קומיים מצויינים בפרק הזה, וברט, פיט ובעיקר רוג'ר היו משעשעים ביותר. אהבתי מאוד את הסצנה בבית של פיט וגם אני מחבבת עכשיו הרבה יותר את טרודי. אני מקווה שיציעו לה עבודת מזכירות במשרד החדש ושנראה אותה יותר בעונה הבאה.

לא אהבתי את שם הפרק, שניפץ לחלוטין את כל מה שאנחנו מכירים. אולי היה נכון יותר לקרוא לו join or die (כפי שברט טרח להסביר לרוג'ר), מאחר שהוא מתמצת בצורה יפה את ההחלטה שנכפתה על השחקנים בסדרה, לא פחות מזו שנכפתה על הדמויות. חבל לי מאוד על קינסי, קן וסמיתי (אני מניחה שלא נראה אותם יותר בעונה הבאה), על כל צוות המזכירות ההיסטריות, וגם על סאל כמובן. חיכיתי כל הפרק לפגישה הסודית המתבקשת עם סאל, מאחר שעדיין לא איישו את המשרה שלו במשרד החדש, וקיוויתי שדון ירצה אותו בחזרה.
Join or die היא לכאורה גם ההחלטה שנכפתה על אביו של דון. כמו דון, גם הוא בחר למרוד בקואופרטיב ולהתקדם בזכות עצמו, אך בניגוד לדון , הוא נכנע ללחץ ומחליט להתפשר, ואז מת. דון שכבר לא בורח ממי שהוא באמת, מחליט ללכת בדרך האמיצה של אביו. זו הירושה שלו, וכמו רוג'ר גם הוא מבין שעליו לכבד אותה, אבל הוא לא יפול במקומות שבהם נפל אביו. הוא לא מתכוון להשאיר את הילדים שלו ללא אב ("הוא תמיד יהיה אבא שלהם"), אבל גם לא נלחם בבטי, למרות ש"אלוהים יודע (וגם אנחנו) שעדיף להם להיות איתו".

כמה כיף שקיבלנו את רוג'ר ודון בחזרה. כשהם ישבו בבר ורוג'ר סיפר לו בטעות (?) על הרומן של בטי, הוא זרק בפניו את כל התירוצים האפשריים, אבל הרגיש מספיק מחוייב לגבות אותם עם האמת: "רציתי לספר לך. למען האמת, לא. חשבתי שאתה יודע. אני מצטער שסיפרתי לך". זה היה כל כך יפה, התגעגעתי לשיחות שלהם. כשדון נכנס למלון בשניות האחרונות של הפרק ציפיתי לשמוע את השיר I did it my way, אבל אני מניחה שזו היתה יכולה להיות בחירה מאוד נדושה. לא ברור כיצד תתחיל העונה הבאה. בטי באמת תתחתן עם פרנסיס ותהפוך להיות דמות משנית בסדרה? קצת מבאס, אבל אני בעד אם זה אומר שלדון יהיה עתיד עם המורה. אני מחבבת אותה, והיא היתה חסרה בפרקים האחרונים.

בתגובה ל: "סגור את הדלת ושב", מד-מן - פרק סיום העונה (ס') מאת: ocean
חשבתי על ההימור שלך כל הפרק :)

זה היה פרק יפייפה. אני מצטרפך אלייך ואל רעות באהדה לטרודי, שהולכת ומתבגרת ולוקחת את בעלה יחד איתה. וכל כך משמח לראות את דון, רוג'ר וג'ואן ביחד שוב.

כרגיל, לא סבלתי את בטי אבל כעסתי בשבילה על חוסר הברירה שעמד בפניה. מוצדק או לא, זכותה להתגרש אם היא רוצה, אבל היא לא יכולה לעשות את זה בלי עזרה של פוליטיקאי ואיומים.
הכעיס אותי גם היחס השונה לפגי ולפיט. בפני פיט אין להם בעיה להתחנן ולהציע לו כל המ שהוא רוצה, העיקר שיבוא, אבל התגובה הראשונית של דון לפגי היא "טוב, אז אני אבקש ממישהו אחר". הוא הולך אליה בסוף, וזה היה ברור לי שהוא יילך והסצינה הייתה מרגשת ונהדרת. אבל הוא הולך אליה בגלל שהוא שונה, בגלל הקשר המיוחד שלהם. אף אחד מהגברים האחרים לא היה הולך לבקש ממנה ואף אחד גם לא שם את השם שלה על הדלת. אבל זה עוד יקרה, אני מאמינה בפגי.

וכרגיל, למרות שדון התנהג לעיתים בצורה מכעיסה (בשיחה הראשונה עם פגי, בזה שהוא קרא לבטי זונה, כי הבגידות שלו זה בסדר, אבל היא זונה), אהבתי אותו. אם זה היה תלוי בו, הוא לגמרי היה לוקח את הילדים. ובאמת כאב עליהם, יהיה להם מאד קשה לבד עם בטי. הדרך שבה הוא ניסה לנחם אותם הייתה נוגעת ללב. והוא בלע את גאוותו בסוף והלך להגיד לפגי בדיוק עד כמה היא חשובה לו. והוא סגר דברים יפה עם בטי בסופו של דבר. אני גם מקווה להופעתה המחודשת של סוזן בעונה הבאה.

בתגובה ל: באמת סחתיין עלייך (ס') מאת: miss bojarsky
לוהקה לפיילוט חדש, כך שנשמע פחות סביר שדמותה תחזור. גם לסאל יהיה קשה לחזור לאור העובדה שלאקי סטרייק הוא החשבון המרכזי שעובר איתם לחברה החדשה.

פרק מסעיר ומרגש, אבל אין לי זמן לכתוב עליו. הנה הדיון שהיה כאן אחרי השידור המקורי. יאדה ליערה על תגובת ליין לפיטוריו.

בתגובה ל: השחקנית המגלמת את סוזן מאת: yaddo
יאדה ליאדה שלך, זה היה הילארי במיוחד. וגם יאדה על ההערה של יערה בעניין המשרד כמשפחה של דון, רציתי לכתוב את זה ושכחתי. כשהוא נכנס שם בסוף ומסתכל עליהם ומחייך, זה בדיוק מה שעבר לי בראש - "הוא מרגיש שכן יש לו משפחה".

בתגובה ל: השחקנית המגלמת את סוזן מאת: yaddo
ואני לא רואה שזה הפריע לה :-)

בתור דמות שאינה מהמשרד, זמן המסך שלה מזערי במיוחד, ואני לא
רואה סיבה מדוע לא תשאר.
אני חושבת שעלילתית היא צריכה להשאר, ואני בטוחה שימצאו דרך
לעשות את זה.

בתגובה ל: גם השחקנית המגלמת את טרודי לוהקה לפיילוט חדש, מאת: איימס
ומאחר שכבר הבעתי את אהדתי כלפיה בעבר, אני מצטרף לתקווה.

בתגובה ל: השחקנית המגלמת את סוזן מאת: yaddo
...עם התגובה שלו לפיטוריו, בעת ששוחח בטלפון עם הממונה עליו בבריטניה. זאת פעם ראשונה ש"מד מן" מצליחה להצחיק אותי, ועוד איזה דמות הצליחה להצחיק אותי- דמותו של ליין הפוץ הבריטי, הנפוח והאנטיפת.

בתגובה ל: ליין פשוט הרג אותי מצחוק אתמול... מאת: ההרצליינית
ה Delivery היה מעולה.
בכלל הפרק היה מצחיק ברובו, בעיקר בסצינות בזיזת המשרד.