לוחמה מודרנית (ספוילר "קומיוניטי" 1.23)
|
|
לוחמה מודרנית (ספוילר "קומיוניטי" 1.23)
פורסם לפני
3917 ימים
מאת yaddo
סה"כ תגובות: 10
תגובה אחרונה לפני: 3916 ימים
או: הפרק הכי טוב של "קומיוניטי"? אלוהים, זה היה גאוני וקורע מצחוק. לא רק הפארודיות המדויקות, לא רק הרפרנסים, לא רק הפעלולים המגניבים, לא רק הטקסטים ההיסטריים - אלא גם הרבדים שהפכו את כל אלה ליצירת מופת קטנה. הפיינטבול היה אלגוריה מבריקה למשחקי ה-Will they/Won't they של בריטה וג'ף, כמייצגים של כל הזוגות מהזן הזה בקומדיות טלוויזיוניות לאורך השנים, בהם שניים שהוזכרו בפועל בפרק - רוס ורייצ'ל, סם ודיאן. למעשה, היחס של הקבוצה אל יחסי ג'ף ובריטה ואל העוקצנות התמידית בין השניים משקף את טרוניות הצופים על יחסי ג'ף ובריטה. המשפט הגאוני של עאבד מיצה לא רק את זה, אלא את העובדה שהסדרה לא מצליחה כפי שהייתה יכולה להיות: "Jeff and Britta is no Ross and Rachel. Your sexual tension and lack of chemistry are putting us all on edge, which is why, ironically - and hear this on every level - you're keeping us form being friends". או לחילופין, Friends עם אות רישית גדולה. ידוע שהמודעות העצמית היא נר לרגלי "קומיוניטי", אבל זה כבר הפיל אותי. שאר הפרק עשה הכל כדי לשחק על מורשת הסיטקומים המכובדת הזו, אבל בסופו של דבר מבלי לוותר על החזון של "קומיוניטי" עצמה: כן, יש מתח מיני בין ג'ף ובריטה, ניאלץ להתמודד עם זה. אני לגמרי קול עם זה. פשע אם הם לא זוכים באמי. עוד כמה משפטים מעולים בפרק: Checkmate, bitches Tell the drama club, tonight their tears will be real Follow me, if you don't want paint on your clothes Write some original songs! That's a good look for you ו"מת לחיות", צ'אנג כגנגסטר הסיני, "28 ימים אחרי" או כל סרט אפוקליפטי, וגם הסוף של הטיזר עם דיסקו סטו ואפילו העובדה שהפתיח האהוב עלי היה הפעם במלואו - אח, איזה פרק. בא לי לראות אותו שוב.  תוקן על ידי yaddo 8/5/2010 11:27
|
|
|
|
או: הפרק הכי טוב של "קומיוניטי"? אלוהים, זה היה גאוני וקורע מצחוק. לא רק הפארודיות המדויקות, לא רק הרפרנסים, לא רק הפעלולים המגניבים, לא רק הטקסטים ההיסטריים - אלא גם הרבדים שהפכו את כל אלה ליצירת מופת קטנה. הפיינטבול היה אלגוריה מבריקה למשחקי ה-Will they/Won't they של בריטה וג'ף, כמייצגים של כל הזוגות מהזן הזה בקומדיות טלוויזיוניות לאורך השנים, בהם שניים שהוזכרו בפועל בפרק - רוס ורייצ'ל, סם ודיאן. למעשה, היחס של הקבוצה אל יחסי ג'ף ובריטה ואל העוקצנות התמידית בין השניים משקף את טרוניות הצופים על יחסי ג'ף ובריטה. המשפט הגאוני של עאבד מיצה לא רק את זה, אלא את העובדה שהסדרה לא מצליחה כפי שהייתה יכולה להיות: "Jeff and Britta is no Ross and Rachel. Your sexual tension and lack of chemistry are putting us all on edge, which is why, ironically - and hear this on every level - you're keeping us form being friends". או לחילופין, Friends עם אות רישית גדולה. ידוע שהמודעות העצמית היא נר לרגלי "קומיוניטי", אבל זה כבר הפיל אותי. שאר הפרק עשה הכל כדי לשחק על מורשת הסיטקומים המכובדת הזו, אבל בסופו של דבר מבלי לוותר על החזון של "קומיוניטי" עצמה: כן, יש מתח מיני בין ג'ף ובריטה, ניאלץ להתמודד עם זה. אני לגמרי קול עם זה. פשע אם הם לא זוכים באמי. עוד כמה משפטים מעולים בפרק: Checkmate, bitches Tell the drama club, tonight their tears will be real Follow me, if you don't want paint on your clothes Write some original songs! That's a good look for you ו"מת לחיות", צ'אנג כגנגסטר הסיני, "28 ימים אחרי" או כל סרט אפוקליפטי, וגם הסוף של הטיזר עם דיסקו סטו ואפילו העובדה שהפתיח האהוב עלי היה הפעם במלואו - אח, איזה פרק. בא לי לראות אותו שוב. ![http://i41.tinypic.com/ulfmo.jpg]() תוקן על ידי yaddo 8/5/2010 11:27
|
|
בתגובה ל: לוחמה מודרנית (ספוילר "קומיוניטי" 1.23) מאת: yaddo כמו שאחותי אמרה: לא laugh out loud funny (ברובו, אם כי בהחלט היו קטעים שגרמו לי לצחקק), אבל בידור מצוין לכל אורכו.
אני חושבת שהייתי ממליצה לאנשים שלא מכירים את הסדרה, או שראו את הפרקים הראשונים ולא אהבו, לנסות לראות את הפרק הזה. אני לא בטוחה כמה העצה הזו טובה, כי הסף האישי שלי בכל הנוגע לספוילרים והמשכיות הוא די נמוך, אבל אני מרגישה שבקומיוניטי הפרקים נוטים לעמוד בפני עצמם, אז אני לא חושבת שמישהו שיתחיל מהפרק הזה, ואחר כך יראה את הפרק הראשון, ירגיש שהוא הפסיד משהו מיוחד. אני עדיין מסתייגת מההגדרה של הסדרה כמשהו גאוני לחלוטין ועתיד הקומדיה ושל שאר התארים שהדביקו לה, כי הייפ הוא דבר בעייתי באופן כללי וכל אחד נהנה מדברים אחרים, אבל אני חושבת שהפרק הזה, ספציפית, היה בהחלט גאוני. פרודיה עשויה היטב, מודעות עצמית בכל המקומות הנכונים, והמון כיף.
|
|
בתגובה ל: אכן היה פרק איכותי ביותר (ללא ספוילרים) מאת: פשוט יעל LOL funny. כמה וכמה וכמה פעמים לאורך כל הפרק.
|
|
בתגובה ל: אכן היה פרק איכותי ביותר (ללא ספוילרים) מאת: פשוט יעל אחרי 23 פרקים מבריקים מתוך 23 אי אפשר לשחק עם הסטטיסטיקה.
|
|
בתגובה ל: סדרה גאונית לחלוטין ועתיד הקומדיה. מאת: okok4 כל אחד נהנה ממשהו אחר. זה שאתה חושב ש-23 מתוך 23 פרקים היו מבריקים, לא אומר שאחרים חושבים כך. ('נו,' אתה אומר 'אז האחרים טועים, הרי ברור שאני צודק'; זו הרי הבדיחה הברורה מאליה. אז בוא נדלג על זה, נסכים שלאנשים שונים יש טעם שונה, ונמשיך הלאה.) אני אישית חושבת שזו סדרה מצוינת, ונהניתי מכל אחד מהפרקים שלה, אבל להייפ יש נטייה להרחיק אנשים. במיוחד אם מדובר במישהו שראה כמה פרקים וחשב שהם נחמדים אבל לא גאוניים, ואז מתלונן שהוא לא מבין על מה כולם משבחים את הסדרה (תגובה שראיתי כבר כמה פעמים לגבי קומיוניטי, ובאופן כללי אפשר לראות לגבי כל סדרה בערך). אז אני מתרחקת משבחים מוגזמים, ורק אומרת שבעיניי זו סדרה כיפית ביותר, עשויה היטב, ומצחיקה מאוד, שבאופן כללי הולכת ומשתבחת לאורך העונה. לכן אני גם ממליצה לאלה שקראו את ההייפ, ראו כמה פרקים ולא התלהבו ומאז הם בטח קצת מתעצבנים בליבם בכל פעם שכותבים על עוד פרק כמה שהוא היה נפלא ומעולה וגאוני, וחושבים לעצמם 'אוף כבר עם הסדרה הזו, על מה כל ההמולה?'... איפה הייתי? אה כן. אני ממליצה לאנשים האלה לנסות להתחיל מהאמצע. למשל מהפרק האחרון (שכמו שאמרתי, בהחלט היה גאוני בעיניי). לדעתי לא מפספסים שום דבר מיוחד אם מדלגים על הפרקים הראשונים, ואפשר לחזור אליהם אחר כך בלי בעיה מיוחדת, אם רוצים.
ואם כבר תגובה, אז גם ליאדו: כתבתי שהיו כמה רגעים שצחקתי בהם, אבל ההומור של רוב הפרק לא היה כזה שנשפכים ממנו מצחוק, אלא הומור של פרודיה עשויה היטב. מה שמבקרים אוהבים לכנות 'מהודק'. זה היה מצחיק כמכלול יותר מאשר כבדיחות נפרדות. בעיניי יש הבדל. ובעיניי זו גם מחמאה, כי a laugh a minute עם הרבה בדיחות נפרדות זה קל יחסית (יחסית), אבל ליצור מכלול זה כבר באמת, נו, גאוני.
|
|
בתגובה ל: ואני חוזרת: מאת: פשוט יעל אחד שראה 20 פרקים, נהנה לסירוגין, אבל ממש לא מבין על מה ההייפ. עוד קומדיה סבירה.
|
|
בתגובה ל: לוחמה מודרנית (ספוילר "קומיוניטי" 1.23) מאת: yaddo פרק מושלם.
גורם לי לחשוב שסיפור המסגרת (קולג', חבורה של מיס-פיטס וכו') בכלל לא משנה. הכותבים היו עושים מטעמים מכל סיפור מסגרת, מטופש ככל שיהיה. מה שהופך את הסדרה הזו למושלמת, כי היא היתה עובדת באופן זהה בבי"ח או במשרד, לדוגמא.
רק אני נפלתי מצחוק מהמסר לגלי ("תכתבו משהו מקורי")?
אבל זה סיפור אחר ויסופר בהזדמנות אחרת
|
|
בתגובה ל: (ספ') מאת: איימס ציטטתי את השורה הזו בהודעה שלי. בעבר ג'ף גם הביע את חוסר הבנתו להייפ הגדול סביב Glee. כיף.
|
|
בתגובה ל: לא רק את מאת: yaddo בהתחשב בכך שכל כך הרבה מ"קומיוניטי", ובייחוד הפרק הזה, מורכב מרפרנסים ומציטוטים של אחרים, הייתי אומרת שזה היה קצת חוסר מודעות עצמי יוצא דופן - או בדיחה על חשבונם (לא נראה לי. הם מאוד אוהבים את עצמם, וה"הו אנחנו כה מגניבים ומעולים, if we may say so ourselves" של הסדרה הוא אחד הדברים שמונעים ממני לאהוב אותה במקום רק קטעים ממנה פה ושם). ואני חושבת שעוד לא אמרתי את זה וזה זמן טוב לעשות זאת - אנני ממש מעצבנת. שמחתי שהיא עפה מהר.
עם זאת, אני מסכימה שהיה פרק מצוין. אולי כי כשהם עושים פרק שהוא כולו פאסטיש ושמודה בזה מהתחלה, אווירת ה(מה שכתבתי בציטוט קודם) נעלמת, והשָחוּק הופך למיוחד ורלוונטי למסגרת החדשה. הייתי אומרת שחבל שלא כל הפרקים ככה, אבל זה לא באמת רעיון טוב, גם כי זה היה פרק שנמצא בעצם מחוץ לעולם של הסדרה/קו הזמן/העלילה השוטפת - בייחוד הדמות של ג'ף (אני מחבבת את מקהייל אבל לא את הדמות שלו בסדרה, לכן ה-out of character הזה, תרתי משמע, היה מוצלח בעיניי). עדיף פשוט להוריד קצת את מינון ה(שוב הנ"ל). כל כך הרבה מודעות עצמית והו-כמה-מודרני זה לא טוב לבריאות החומר. אה, ועוד משהו טוב בפרק - הוא עזר לי לנסח מה שכל כך מפריע לי בסדרה הזאת (זה שרובה לא מצחיק אותי לא *מפריע* לי). ובהתאם לכל הנ"ל - אני חושבת שזה לא פרק שמייצג היטב את הסדרה כולה.
נ.ב. סליחה על מבנה ההודעה המקוטע :)
|
|
בתגובה ל: לוחמה מודרנית (ספוילר "קומיוניטי" 1.23) מאת: yaddoראיון מעניין במיוחד עם דן הרמון, יוצר הסדרה, כולל תשובה לכך שג'ון אוליבר לא נמצא שם מאז תחילת העונה, ומה צפוי לנו בקווים כלליים בעונה השנייה. יש גם שאלות על פרוייקטים אחרים שלו, אבל אותי אישית הם פחות עניינו ודילגתי הלאה.
|
|
|
 |
מאמרי הקהילה
|