נכון. אני אוטוטו נכנס לישורת האחרונה של העונה השנייה, ומדובר בזינוק פלאי ביחס לעונה הראשונה. סדרה, נפלאה, מענגת, בעלת לב רחב ונשמה ענקית, מצחיקה בטירוף ועם דמויות קסומות. עכשיו אני מצטער שלא נתתי לה את קולי הסמלי בפרסי המיקי (גם ככה "קומיוניטי" הייתה לוקחת), ולא מבין איך זה שגם היא זכתה להתעלמות גורפת באמי. כדברי רון סוונסון, פרסים יהיו דבר פחות מטופש אם הם ילכו לאנשים הנכונים.
אני אשכרה מקווה שהלוח של NBC ימשיך לקרטע מבחינת רייטינג, כדי שהסדרות שאני כל כך אוהב שלה - "צ'אק", "קומיוניטי" ועכשיו גם "מחלקת גנים ונוף" - ימשיכו לקבל עונות נוספות למרות נתוניהן הלא מרשימים.
נכון. אני אוטוטו נכנס לישורת האחרונה של העונה השנייה, ומדובר בזינוק פלאי ביחס לעונה הראשונה. סדרה, נפלאה, מענגת, בעלת לב רחב ונשמה ענקית, מצחיקה בטירוף ועם דמויות קסומות. עכשיו אני מצטער שלא נתתי לה את קולי הסמלי בפרסי המיקי (גם ככה "קומיוניטי" הייתה לוקחת), ולא מבין איך זה שגם היא זכתה להתעלמות גורפת באמי. כדברי רון סוונסון, פרסים יהיו דבר פחות מטופש אם הם ילכו לאנשים הנכונים.
אני אשכרה מקווה שהלוח של NBC ימשיך לקרטע מבחינת רייטינג, כדי שהסדרות שאני כל כך אוהב שלה - "צ'אק", "קומיוניטי" ועכשיו גם "מחלקת גנים ונוף" - ימשיכו לקבל עונות נוספות למרות נתוניהן הלא מרשימים.
בתגובה ל: כל מה שאמרתם על העונה השנייה של "גנים ונוף" מאת: yaddo ומעל במה זו אתוודה על אהבתי ל(שפם של)רון סוונסון.
אבל זה סיפור אחר ויסופר בהזדמנות אחרת
בתגובה ל: כל מה שאמרתם על העונה השנייה של "גנים ונוף" מאת: yaddo אני בדיוק סיימתי אתמול לצפות בעונה השנייה, ואני חושב עליה בדיוק כמוך. גם אני לא התלהבתי מהראשונה וגם אני חושב שהיא מעולה, עם נשמה וכל זה, וגם אני מאוהב באפריל. ובשיר הפתיחה.
חבל שהיא ממשיכה רק באמצע העונה ולא עולה עוד שבועיים כמו שאר הסדרות.
בתגובה ל: מוזר מאת: דור יש תור ארוך לליבה של אפריל.
ו NBC מטומטמים, זה לא חדש, אבל הפעם הם יצאו מטומטמים במיוחד, כשדאגו שששת הפרקים הראשונים של העונה כבר יצולמו מיד לאחר שהסתיימו צילומי העונה השניה, כדי שלא תיווצר בעיה בעקבות ההריון של איימי פוהלר.
וכשהסתיימו הצילומים - הם החליטו לדחות את העונה למיד-סיזון.
בתגובה ל: קחו מספר מאת: Krunos
ואיימי פוהלר תנחה את תוכנית פתיחת העונה של SNL, אם זה מעניין מישהו.
בתגובה ל: כל מה שאמרתם על העונה השנייה של "גנים ונוף" מאת: yaddo להדגיש שגם כאלה שלא התחברו ל"המשרד" יכולים להתאהב בקלות ב"מחלקת גנים ונוף". כן, גם ל"המשרד" יש נשמה גדולה והיא מצחיקה בטירוף, אבל בניגוד לה, ל"גנים" אין מייקל סקוט והומור מבוכה. בקיצור, חובה לכולם.
בתגובה ל: אני פתאום מרגיש צורך מאת: yaddo ללא תוכן
גמר חתימה טובה
בתגובה ל: מה רע במייקל סקוט ובהומור מבוכה? מאת: איציק 21 לא אוהבת לראות אנשים מביכים את עצמם.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: אני למשל מאת: miss bojarsky זה לא החיים עצמם.
גמר חתימה טובה
בתגובה ל: אבל זה טלוויזיה מאת: איציק 21 לרוב האנשים קשה גם לראות אלימות בטלוויזיה - זה משנה שהשחקן עצמו לא נפגע כלל?
בתגובה ל: אבל זה טלוויזיה מאת: איציק 21 בגלל זה אני אוהבת כל כך לצפות בסדרות. הן מרגשות אותי, מותחות אותי, מעציבות אותי, משמחות אותי וכו'. לצד הידיעה שאלה רק דמויות ורק הסיפור, עדיין אכפת לי מהן וממה שקורה להן, אני עדיין מתאהבת בהן או שונאת אותן, מקווה להתפתחויות כאלה ואחרות, חווה קתרזיס ובאה לפה כדי להתאבסס ולנתח ולחלוק.
אז, גם דמויות שמביכות את עצמן מעוררות בי חוסר נוחות וזה לא משהו שבא לי לצפות בו.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: טלוויזיה מעוררת רגש מאת: miss bojarsky ללא תוכן
בתגובה ל: טלוויזיה מעוררת רגש מאת: miss bojarsky אמן על הכל. בעיקר כי ראיתי היום את סאנס 301 והרגשתי בדיוק ככה.
בתגובה ל: אני למשל מאת: miss bojarsky הוא לא מצחיק אותי, הוא בעיקר מעורר בי הרגשת אי-נוחות. כמובן שבשש עונות מייקל סקוט כבר חיסן אותי כמעט לגמרי לזה, אבל בתחילתה של 'המשרד' נטשתי אותה די מהר בגלל סוג ההומור הזה.
בתגובה ל: גם אני לא אוהבת את סוג ההומור הזה מאת: יערה ובכל זאת "המשרד" האמריקאית דגולה.
בתגובה ל: גם אני לא מאת: yaddo המבוכות של מייקל סקוט זה משחק ילדים לעומת הבוטות הגסה, הגזענות והנטיה להטרדות מיניות ופדופיליה. איך אף אחד עוד לא התלונן על זה?
בתגובה ל: אוי, אתם אנשים כל כך רגישים ומקסימים מאת: Krunos ללא תוכן
בתגובה ל: אוי, אתם אנשים כל כך רגישים ומקסימים מאת: Krunos אבל זאת היתה הדגמה מרשימה ביותר.
בתגובה ל: כנראה כי אף אחד עוד לא ראה את זה? מאת: יערה זה לא שבארבעת הפרקים שכבר שודרו לא היו קטעים בוטים, ובראשם זה
קורע מצחוק גם בפעם העשירית...
בתגובה ל: כל מה שאמרתם על העונה השנייה של "גנים ונוף" מאת: yaddo ראיתי שני פרקים וחצי ואז המג'יק שלי, ששמתי אותו על פאוז להרבה יותר מדי זמן, קפץ והביא אותי לזמן אמת, איפשהו באמצע הפרק החמישי. הרגשתי הקלה. היה לי משעמם למדי. לא יודעת, הסגנון של המוקומנטרי פשוט לא עובד בשבילי. אני רואה עכשיו גם את משפחה מודרנית (חמישה פרקים בינתיים נדמה לי) וזה חביב שכזה, מעלה בי חיוך מדי פעם, אבל לא יותר ובאמת שאני לא מבינה על מה ההתלהבות הגדולה. לא הייתה עד עכשיו סדרה אחת בסגנון הזה שהצלחתי ממש להתחבר אליה. זה מרגיש מלאכותי ומעושה.
בקיצור, נטשתי וחזרתי לפרק 301 של צ'אק שעזבתי באמצע כדי לראות את זה. היה הרבה יותר שווה. אני לא בטוחה שאני אהיה מסוגלת לנסות שוב.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: אז ניסיתי מאת: miss bojarsky קראי שוב את כותרת ההודעה המקורית שלי ואת השורה הראשונה. אפילו לא טרחתי להמליץ על מרתון העונה הראשונה בהמלצת היום, אפשר בהחלט לדלג עליה.
בתגובה ל: חוכמולוגית מאת: yaddo ביצעתי דילוג שכזה רק פעם אחת וזה בדוקטור הו (כמה הולם) וזה השתלם. אבל אז היה לי תמריץ בדמותו של דיוויד. בשבילך, אני אהיה מוכנה לנסות לעשות את זה שוב עם הסדרה הזו.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: בהיסטוריית צפיית הסדרות שלי מאת: miss bojarsky אני חושבת שהם עושים את העונות הראשונות הקצרות האלו (כמו במשרד), כדי להריץ נסיון על הדמויות, ואז מאוד משנים אותן ואת האוירה. בפארקס לזלי ממש אחרת בעונה השניה, גם אפריל ורון סוונסון, וכשאני חושבת על זה, כולם. לכן אפילו לא כדאי להכיר את הדמויות בעונה הראשונה, אלא להכיר אותן תוך כדי בעונה השניה (הדמות היחידה שנותרה אותו הדבר היא מארק, וחבל).
במשרד גם, הראשיות היו מוכנות, אם כי דווייט השתנה די הרבה, וכל המשניים השתנו מאוד.
אבל זה סיפור אחר ויסופר בהזדמנות אחרת
בתגובה ל: אין סיבה לראות את העונה הראשונה. מאת: איימס אני אנסה את העונה השנייה.
אל תהיה קוקוס, אלוהים מנסה לדבר איתך
בתגובה ל: כל מה שאמרתם על העונה השנייה של "גנים ונוף" מאת: yaddo בכלל שכחתי שרוב לאו ואדם סקוט מגיעים, כך שהיה לי עונג בלתי צפוי להיתקל בהם (או ליתר דיוק, בשמותיהם בקרדיטים בתחילת הפרק). החיוך הבלתי נשלט ושבע הרצון של רון סוונסון לאור הקיצוצים היה מצוין. That guy rules, כדברי לוסי, החברה החדשה של טום, אף היא תוספת ברוכה וחמודה לקאסט (מאיפה יש להם כסף לכל כך הרבה שחקנים?). היא הייתה נורא מוכרת לי ומתברר שלא ראיתי שום דבר ששיחקה בו. כנראה שזה קרה כי היא כל כך דומה לאמנדה פיט.
רון ואפריל הם ללא ספק חוד החנית של גלריית דמויות מרהיבה, כך שהחיבור בין השניים מהווה פעם אחר פעם שיא. הביקור שלו בביתה למשל שבו הוא מגלה את שם החיבה שנותנים לה הוריה והיא בתמורה חושפת שהיא יודעת על האלטר אגו המוזיקלי שלו מהיום שבו נפגשו. או בפרק האחד לפני האחרון, שהוא שואל אם היא בסדר ונענה בתשובה שלילית, ואז מנסה לנחם אותה בגמלוניות בטפיחה על השכם, מה שסוחט ממנה חיוך המופנה למצלמה. אח, איזו סדרה. איזה כיף שיש עוד עונה, מי יתן והיא תעלה ותשגשג.