נהניתי עד כה מהעונה של "קומיוניטי". זאת לא ההתאהבות של העונה הראשונה, היו פרקים לא אחידים ברמתם ואחד שאולי היה המעפן ביותר בסדרה (עם עאבד כישו), אבל במבט לאחור נהניתי מהפרקים האלה כשם שנהניתי מהמקבילה שלהם בעונה הראשונה, רק מינוס ההתאהבות.
או כך חשבתי. הפכתי קצת בדבר ופתאום הבנתי שהיה חסר לי משהו בפרקים האלה מלבד מבט מצועף בעיניים: הישיבות בספרייה. העונה הראשונה המתה מהם. הדינמיקה הקבוצתית, זו שבה כולם כולל כולם שם, כמעט לא נחזתה העונה עד כה. הפרק הזה, אי לכך, היה בדיוק מה שנדרש כדי להחזיר אותה אל לבי כימי קדם, וזה עבד. גיליתי לפיו שזה לא אני, זה הם. שלמרות שהיו פרקים מעולים (בעיקר הראשון לעונהופרק הזומבים, שבצפייה שנייה אהבתי אפילו יותר), הרוב סטה מדרכה של הסדרה בניסיון להרחיב את העולם שלה. כל הגיחות האלה אל מחוץ לקמפוס היו יותר מדי מוקדם מדי, במקום להסתפק במנות מדודות.
עאבד כינה את הפרק Bottle episode, כינוי לאותם פרקים זולים להפקה שמגיעים אחרי אלה היקרים ובדרך כלל מתרחשים בסט קיים של הסדרה. זאת אומרת שהפרק הזה נשען כולו על שני דברים מהותיים שעומדים בלב הסדרה, ואני לא סתם משתמש במילה 'לב': 1) הכימיה המופלאה בין השחקנים, 2) כתיבה מעולה. זהו. התוצאה היא בעיניי אחד הפרקים המבריקים והטובים של הסדרה, כזה שחיזק את הקשר בין הדמויות ולמעשה אפילו אישש אותו מחדש; וכמובן, לא פחות חשוב – היה מצחיק בטירוף.
נהניתי עד כה מהעונה של "קומיוניטי". זאת לא ההתאהבות של העונה הראשונה, היו פרקים לא אחידים ברמתם ואחד שאולי היה המעפן ביותר בסדרה (עם עאבד כישו), אבל במבט לאחור נהניתי מהפרקים האלה כשם שנהניתי מהמקבילה שלהם בעונה הראשונה, רק מינוס ההתאהבות.
או כך חשבתי. הפכתי קצת בדבר ופתאום הבנתי שהיה חסר לי משהו בפרקים האלה מלבד מבט מצועף בעיניים: הישיבות בספרייה. העונה הראשונה המתה מהם. הדינמיקה הקבוצתית, זו שבה כולם כולל כולם שם, כמעט לא נחזתה העונה עד כה. הפרק הזה, אי לכך, היה בדיוק מה שנדרש כדי להחזיר אותה אל לבי כימי קדם, וזה עבד. גיליתי לפיו שזה לא אני, זה הם. שלמרות שהיו פרקים מעולים (בעיקר הראשון לעונהופרק הזומבים, שבצפייה שנייה אהבתי אפילו יותר), הרוב סטה מדרכה של הסדרה בניסיון להרחיב את העולם שלה. כל הגיחות האלה אל מחוץ לקמפוס היו יותר מדי מוקדם מדי, במקום להסתפק במנות מדודות.
עאבד כינה את הפרק Bottle episode, כינוי לאותם פרקים זולים להפקה שמגיעים אחרי אלה היקרים ובדרך כלל מתרחשים בסט קיים של הסדרה. זאת אומרת שהפרק הזה נשען כולו על שני דברים מהותיים שעומדים בלב הסדרה, ואני לא סתם משתמש במילה 'לב': 1) הכימיה המופלאה בין השחקנים, 2) כתיבה מעולה. זהו. התוצאה היא בעיניי אחד הפרקים המבריקים והטובים של הסדרה, כזה שחיזק את הקשר בין הדמויות ולמעשה אפילו אישש אותו מחדש; וכמובן, לא פחות חשוב – היה מצחיק בטירוף.
בתגובה ל: ענק (ספוילר) מאת: yaddo באמת שאלתי את עצמי בסוף מתי הוא יכול היה להתגנב לשם בלי שאף אחד ישים לב.
בגדול אני מסכימה עם דברייך, למרות שבעיני הפרק הטוב של העונה עד עכשיו היה "Basic Rocket Science". חוץ מזה כל פרק עם ג'ף בתחתונים הוא פרק טוב בהגדרה (וזה היה הרביעי לדעתי).
בתגובה ל: מעולה (ס') מאת: lambert fan זה שהקוף עצמו אכן ביצע את הגניבה בצילום הזה! דן הרמון בטוויטר: Can I just say, that is the ACTUAL actor in question, who did two takes of that grab?
באמת תהיתי אם נראה שוב את "הציצים של אנני". נראה לי שזוהי הפעם הראשונה שאנחנו רואים אותו מאז הפעם הראשונה שראינו אותו בפרק המאפיה בעונה הראשונה.
בתגובה ל: ומה שבאמת מדהים (ספוילר) מאת: yaddo כמעט וראינו את הציצים של אנני בפרק |קרש|
בתגובה ל: ענק (ספוילר) מאת: yaddo כי חשבתי שזה ממש מפגר שלקוף היתה חצי דקה לגנוב את העט, ואף אחד לא שם לב שהוא שם. אבל ככה זה איכשהו נראה הגיוני. זה הקוף של טרוי מהפרק של המאפיה, נכון? הוא צריך להיות די ממורמר על עאבד שסילק אותו מהחבורה, ולכן אני תוהה אם היו לו בערימה גם חפצים שלו. אם כן, מדובר בחתיכת קוף סלחן.
אגב, יאדו, יש לך מתחרים. מהטוויטר של אליסון ברי: (ספוילרים לשתי העונות של קומיוניטי בסרטון)
בתגובה ל: ענק (ספוילר) מאת: yaddo ניסחת מצוין את הסיבה לזה שהפרק היה כל כך כיפי. בלי שטיקים, בלי פעלולים מיוחדים - פשוט תוקעים את כל הדמויות בחדר ונותנים להן לדבר. תוסיף לזה כלבלבים חמודים וסצינת התפשטות ויש לנו מתכון מנצח.
בתגובה ל: קליגרפיה שיתופית (ספוילר "קומיוניטי" 2.08) מאת: yaddo לא יודע מה לגבי עאבד, אני אוהב פרקי בקבוק (אז ככה קוראים להם). בזמנו התייחסתי לכל העונה הראשונה של אבודים כפרק כזה, שמטרתו היא לעורר פיתוח דמויות ולעודד פיתרון לקונפליקטים. והיו כאלה בשפע, אפילו ברמה הבנאלית (כמו פרץ הזעם הפסודו-דתי של ג'ף על אנני ופירוק החדר שהתלווה לו). בסך הכל זה היה פרק נהדר, עם הרבה בדיחות טובות בסוף (Nice Try, Stephen Fry ותצוגת העגלות עם הגורים - רפרנס לתהלוכת חג ההודיה שזהו זמנה). אני אהבתי.
(ס') מאת: lambert fan
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
