לא הפסקתי ליהנות מהסדרה הזו מאז תחילתה, אבל קשה לומר שהיא ענתה על הציפיות שתליתי בה. סדרת גנגסטרים תקופתית מבית סקרוסזי וטרנס ווינטר איש "הסופרנוס", ועוד בחיזוק של קאסט מרהיב (אם כי מעט מדי מייקל וויליאמס, פשוט בזבוז, גם של השחקן וגם של דמותו של צ'וקי). בכל זאת היא נותרה מבדרת ומעניינת לכל אורכה עד כה, אלא שהפעם היא גם ממש ריגשה אותי. נראה לי שדמותו של ריצ'רד הארו היא תוספת כל כך חיונית לארסנל. יש בסדרה לא מעט דמויות מעניינות שעוברות תהליכים מסקרנים, אבל הוא בנכותו מגלם משהו שלא רואים כל יום בטלוויזיה. לזה, למעשה, אני מצפה מהסדרה הזו.

תחילת הפרק עם החלום שלו הייתה מעציבה ממש, ובדיעבד סוג של הצהרת כוונות לגבי שאר הפרק, לאופן שבו אנשים רואים אחרי וכיצד הם רואים את עצמם. אבל מעבר לשימוש בריצ'רד כנקודת יחס עבור מרגרט, שכמותו מביטה בעצמה במראה ולא מזהה את בבואתה, המקרה שלו פשוט שובר לב. כאשר הוא התעורר לצרחת הילדה המתוקה של מרגרט לא ידעתי על מי לרחם, עליו או עליה. בסוף בחרתי בו. אני ממש מקווה שנזכה ללמוד עוד עליו ועל הסיפור שלו, החלום הזה היה התחלה טובה. אני תוהה אם ייתכן משהו בינו לבין מרגרט, כעת כשהיא מתחילה לפקפק ביחסיה עם נאקי.

רגש נוסף נרשם בשיחה של אנג'לה ומרי, שרוצות לברוח ביחד לפריז. שתי נשים מאוהבות שלכודות ביחסים עם גברים שאינן אוהבות. אצלן יש אולי פתח לתקווה, אני אשכרה מקווה שהן יצליחו בכך. גם אל קאפון, באופן מאוד מעניין, משורטט לאורך הפרקים כדמות מורכבת. מי חשב שדווקא טקס בר מצווה יתן לו סטירת התעוררות, אבל זה היה נאה למראה.

אבל עם כל הכבוד לאלה, אין ספק שבכל הנוגע לדמויות מתוסבכות ומורכבות עומד בגאון הסוכן ואן אלדן מעל כולן. היה משעשע משהו לראות כיצד נבואות הזעם הנוצריות התממשו בו, וכיצד כמה כוסיות וויסקי הובילו אותו למעשה שטן. עכשיו הוא בוודאי ימצא בלוסי מקור מצוין למידע על אודות נאקי, אבל אני מניח שלאחרון יש מזל שהיא פוסטמה שלא ממש התעמקה בדברים שהוא עושה.

בתגובה ל: עיר הברקת (ספוילר Boardwalk Empire 1.10) מאת: yaddo
ריצ'ארד הארו באמת מאד נוגע ללב וגם רחמי שלי נכמרו עליו. איש פח עצוב המחפש את ליבו, שאבד לו יחד עם עינו. והוא לא היחיד. מרגרט כמוהו מאבדת מזהותה וג'ימי את תמימותו ויכולתו לראות את היופי שבעולם, כך שאישתו מרגישה שהיא כבר אינה מזהה אותו. שלושתם נחשפו לאלימות ושלשותם נפגעו וכעת מחפשים את דרכם.

אני נוטה להאמין שגם נלסון נחשף לאלימות והתעללות כילד, סביר להניח שמצד אב דתי. הוא מאבד בפרק הזה את השליטה שכל כך חשובה לו. אנשים שקנאים לשליטה נוטים לצלול עמוק עם התרת הרסן.

מולם עומד אל קאפון, שמצא את דרכו. בטקס בר מצווה מכל המקומות בעולם. לא יכולתי שלא לחוש גאווה יהודית באותו הרגע. אני חילונית למהדרין, אבל יש משהו מאד מרגש בצפייה במסורת העברית במקום שכלל לא ציפיתי להיתקל בה.

כך שהיה מעניין, ללא ספק. ובכל זאת, הסדרה הזו לא מצליחה להיכנס לי מתחת לעור. וחבל.

בתגובה ל: עיר הברקת (ספוילר Boardwalk Empire 1.10) מאת: yaddo
וואו, פרק רב עוצמה. בלי אף אקדח שנשלף הדרמה הייתה בשיאה הפעם והביאה מיצוי מרתק של היחסים בין הדמויות. במריבה בין נאקי למרגרט לא ידעתי במי לצדד. מצד אחד ריחמתי עליו ועל הרצון העז שלו להקים צאצא, מצד שני אי אפשר לא להבין את הצד של מרגרט. אני תוהה מה יקרה איתה עכשיו. סטיב בושמי היה בשיאו הפרק, גם בסצינה הטעונה הזו וגם בסצינה עם אחיו. כשהוא סינן לו את ההשוואה עם האחים הודיני הרעתי לו קצת בלב.

העובדה שהקומודור הוא אביו של ג'ימי הייתה טוויסט מצוין, והיחסים הקלוקלים ביניהם סיפקו שמן זך ומעניין למדורה. רבאק, אמא שלו הייתה בת 13? חולני. וזה אפילו לא היה חד פעמי אלא משהו מתמשך שנאקי עצמו היה ער לו. לא פלא שעכשיו היא מרעילה אותו, אני עם ג'ימי בצידוד בה. מצד שני, לא ראינו אותה מודה בכך מעבר לפרצוף שעשתה בתגובה לדברי ג'ימי. אני מתקשה לא לחשוב שלמשרתת השחורה יש יד בדבר - היא ניסתה להוציא את צלחת הביסקוויטים מהחדר מיד כשג'ימי נכנס אליו. או שהיא מודעת למעשי ג'יליאן או שהיא עצמה אחראית להרעלה.

בינתיים גם בביתו שלו יש לג'ימי עניינים. אנג'לה המסכנה הושארה מאחור ובתוך כך גם הסגירה את כוונותיה לג'ימי. החיים שלה עכשיו מחורבנים אף יותר מכפי שהיו לפני כן. לא רק כי ג'ימי יודע, ולא רק כי הייתה לה תקווה גדולה שנעלמה כלעומת שבאה, אלא כי גם חברתה הטובה כבר לא תהיה לה למשענת.

הדרמה האחרונה היא גם האימתנית מכולן: ואן אלדן הפסיכופת ומר סבסו. כבר בסצינה הראשונה שבה פגשו את הנטבלים זה היה מסעיר למראה, כיצד ואן אלדן מרגיש נדון ונאבק עם עצמו - מייקל שאנון פשוט אדיר והכריזמה מבעבעת בו. מאוחר יותר כשהוא מטביע את סבסו בניסיונות לגאול אותו הבטתי במסך בפה פעור. הקטע הזה הזכיר לי מאוד את "קרניבל" ואת האח ג'סטין קרואו. כאילו בשירות האל אבל בעצם לגמרי לא.

אני חושב שבפרקים האחרונים הופכת הסדרה למשהו טוב בהרבה. אם המגמה הזו תימשך גם בשניים שנותרו לסוף העונה, דף חדש ייפתח ביחסיי עם Boardwalk Empire (אני לא מסוגל להביא את עצמי לקרוא לה "אימפריית הפשע". אולי מתישהו).

בתגובה ל: ירוק פאריס (ספוילר Boardwalk Empire 1.11) מאת: yaddo
זה יהיה עוד מקרה "הגברים של שד' מדיסון".

ואגב, נותר עוד פרק אחד לסיום העונה, לא שניים.

בתגובה ל: אני בעד לפתוח מאבק לגבי התרגום הקלוקל הזה! מאת: qGodfather
ללא תוכן

בתגובה ל: ירוק פאריס (ספוילר Boardwalk Empire 1.11) מאת: yaddo
כן, בפרק היו הפתחויות מעניינות. האמת עולה על פני השטח בריב בין נאקי למארגרט, הגילוי על הקומדור וסוגיית ההרעלה וגם אפילו אנג'לה שנראה שנפלה בפח של זוג נוכלים.

עם זאת, אני מוצא את זה קשה להתרגש או להתלהב. פרק אחד לפני סיום העונה ואין ממש הרגשה שכזו. איפה 'המלחמה' שהובטחה?
הקטעים עם ואן אלדן היו ברובם מצחיקים, במובן הרע. ממש לא אהבתי את הפאנטיות הגמורה שעשו מהדמות שלו. ולהרוג את סבסו לא ממש מועיל לו. גברת דנזינגר כבר נשכחה; הוא התקרב אליה בשביל לנדב ממנה מידע על נאקי הלא כך?

דברים קורים אבל התחושה היא שהם לא מסתכמים לכדי שום דבר שמעלה אצלי את רמת העניין או החיבה.