או, עכשיו אנחנו מעבירים הילוך.
זה היה by far הפרק הכי טוב בסדרה עד עכשיו. המתיחות שנבנתה במשך ארבעת הפרקים הראשונים
מתחילה להתפוצץ, ועד כמה שאקספוזיציה זה חשוב היה נהדר לראות קצת אקשן אמיתי סוף סוף. אני
מעריץ של סדרת הספרים, ולראות בעיניים את נד וג'יימי נלחמים או את כלב השמירה נגד אחיו היה מרגש
לחלוטין מבחינתי.
מעבר לקרבות הפרק היה מצוין כמעט לכל אורכו, והשיחה בין רוברט לסרסי בפרט הייתה כתובה
ומשוחקת נפלא. אהבתי גם את ההקנטות ההדדיות של ואריז וליטלפינגר, עם השורה הכי טובה בפרק ("I
have no idea where they are, and we used to be so close"). שתי הסצינות, אגב, לא הופיעו בספר, ובאופן
כללי אני אוהב את רוב החומרים שנכתבים לסדרה במיוחד עד עכשיו.
חוץ מזה, ה-Eyrie היה נהדר ויזואלית, ולראות את רוברט ארין בן ה-10 מניק מאמא שלו היה הדבר הכי
מקריפ בפרק (ובפרק עם ראש סוס קטוע ופגיון בעין זה הישג).
שתי טענות קטנות: כל טורניר הימין נראה די עלוב למראה, עם 2 קרבות ופחות צופים מהדרבי של פתח
תקווה. אבל אני מניח שיש גבול לכמה כסף אפשר לשפוך על כל פרק. הטענה היותר מהותית שלי היא
כלפי הביקור של תיאון אצל הזונה, שהרגישה כמו פילר כדי למלא את הזמן/מכסת העירום הדרושה לפרק.
וגם קצת נמאס מכל שטיק ה-"בואי ואספר לך קצת על ההיסטוריה של ווסטרוז בזמן שאני מזיין אותך".
תוקן על ידי yaddo 18/5/2011 16:10
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
