איך יודעים שהגיע הקיץ? שהמקום הראשון בטבלת שוברי הקופות גורף 86 מיליון דולר בסופ"ש הבכורה שלו.מהיר ועצבני 5 (בתמונה) רושם את הפתיחה החזקה ביותר לסרט מהסדרה,ומה תגידו,גם הביקורות טובות. ריו במקום השני עם כ-15 מיליון דולר נוספים שמצטברים ל-365 מיליון דולר שהסרט הזה גרף עד כה,הצלחה גדולה! סרטו החדש של טיילר פרי Madea's Big Happy Family שלישי עם 9 מיליון דולר,מעט מאחוריו נמצא העיבוד לספר המצליח מים לפילים,שדווקא פחות מצליח גם בקופות וגם אצל המבקרים. קומדיית הנעורים Prom פותחת עם 4.7 מיליון דולר טיפה יותר מסרט ההמשך ל-Hoodwinked.
מעכשיו ועד סוף אוגוסט אפשר לצפות כמעט מדי שבוע ללהיט ענק אחד,והשבוע זה אמור להיות ת'ור (שכבר יצא בארץ ובאירופה) שזכה לביקורות מצויינות עד כה וצפוי להצליח יפה בקופות. כמו כן גם הקומדיות Something Borrowed ו-Jumping The Broom יגיעו גם הן.
א: "טוב, צריך לסכם את העשור" ר: "לא רוצה" א: "רעות!" ע: "כן, היא צודקת. למה זה טוב?" א: "יא קרציות! צריך לסכם את העשור כי נגמר עכשיו העשור וכולם כותבים סיכומים וגם אנחנו צריכים" ע: "הופה, ממתי הפורום הזה הפך להיות אנחנו?" א: "מ'זתומרת?" ע: "במשך שנה התחננו לשנות את הטאגליין המכוער הזה ואתה לא הסכמת והשארת את הכחול-ערבי המזעזע הזה" א: "איזה כחול? זה אפור!" ר: "זה כחול" ע: "זה כחול" א: "לא, זה אפור!" ר: "תגיד.. יש מצב שאתה עיוור-צבעים?" א: "אה, כן" ע: "פחחחחחחחח" ר: "אסף עיוור-צבעים! אסף עיוור-צבעים!" א: "שתקו" ע: "טוב" א: "קיצור, אני אתן לכם לשנות את הטאגליין, אבל תצטרכו בתמורה לכתוב סיכום על העשור האחרון בקולנוע" ע: "אוף" (מתוך יומן "ישיבת צוות של מנהלי פורום קולנוע" קטע מספר 401-51. שמות הנוכחים בשיחה נמחקו כדי לא להפליל אף-אחד)
שלום קוראים נכבדים של פורום קולנוע, אני שמח להודיע שאחרי דיון ממושך ופורה הגענו למסקנה משותפת שצריך לכתוב לכם סיכום שימצה את העשור האחרון בקולנוע. עלי נפלה שנת 2002... אחחח.. איזו שנה פורה היא הייתה:
הסאגה של ג'ייסון בורן (זהות כפולה) מתחילה בזמן שמייק מאיירס הוציא את הסרט האחרון (והמיותר) בסאגת "אוסטין פאוארס": גולגממבר. הפעם הוא הצליח לדחוף לשם את דני דה-ויטו, קווין ספייסי, בריטני ספירס, טום קרוז (שגם שיחק במותחן המעולה "דוח מיוחד), ואה, כן – גם ביונסה הייתה שם, משום מה. עוד סרט שמתווסף לסדרת סרטים הוא "דרקון אדום" בכיכובם של אדוארד נורטון ואנטוני הופקינס שבעצם מתאר את קורותיו של חניבעל לקטר לפני שהוא עוזר לג'ודי פוסטר ב"שתיקת הכבשים".
הראפר אמינם מככב בסרט על חייו שנקרא "8 מייל" בזמן ש"ראפר" אחר, עלי ג'י עושה את המעבר מהטלוויזיה למסך הגדול בסרט קצת טיפשי שמצליח להכיל כמה קטעים מצחיקים להפליא. עוד מי שעושה את המעבר מהטלוויזיה לקולנוע הם חבורת "ג'קאס" שמגיעים לשיאים חדשים של מזוכיזם. בגזרת החנונים (כן, אני יודע שתקטלו אותי על זה) שמחה וצהלה: הפרקים השניים של "הארי פוטר", "מלחמת הכוכבים" ו"שר הטבעות" יוצאים באותה שנה. רובין ויליאמס עושה כמה בחירות נוראיות ובוחר לככב בשלושת הזוועתונים הבאים: "סמוצ'י חייב למות" (לא ראיתם? יופי), אינסומניה (כשמו כן הוא) ו"לחיות בתמונות". לאונרדו די-קפריו חובר לראשונה לסקורסזה ומשחק ב"כנופיות ניו-יורק" הנוראי. בהמשך השנה הוא ושפילברג עושים את "תפוס אותי אם תוכל" ביחד עם טום הנקס שבאותה שנה גם משחק ב"הדרך לפרדיישן".
ההד-ליינרים של השנה:
החתונה היוונית שלי – מפתיע את כולם ומצליח לשבור קופות באמצעות סיפור חביב על רווקה יווניה שצריכה לשדך בין המשפחה שלה לארוס החדש והלא-יווני שלה. הסרט היה היסטרי וסידר לג'ון קורבט (הזכור לטובה ככריס מ"חשיפה לצפון" המקסימה) ג'אמפ מחודש לקריירה שלו.
שיקגו – גירסת כיסוי למחזמר משנת 1927, הפעם בכיכובם של רנה זלוונגר, קת'רין זיטה-ג'ונס, ריצ'רד גיר וקווין לטיפה. אין לי מושג על מה הסרט.
הצלצול – אחרי שבעשור הקודם נחשפנו לסרטי אימה שצוחקים על סרטי אימה (צעקה, אני יודע מה עשית בקיץ האחרון ודומיהם) הגיע סרט-אימה שהצליח לערער כמה אנשים ולגרום להם לחשוב טוב טוב אם לענות לטלפון. אומרים שסרט המקור היפני הרבה יותר מפחיד. אני לא העזתי לצפות בו.
עיר האלוהים – סרט שכמדומני לא עשה מספיק כותרות כשהוא יצא לקולנוע אבל מבחינתי הוא נכנס בקלות לרשימת הTOP5 שלי. יצירת מופת ברזילאית שמספרת את סיפורה האמיתי של Cideda de Deus, שכונה פשע שבריו דה-ז'נרו של שנות ה-60. לכל מי שלא צפה (רעות) – זה סרט חובה. לכל מי שצפה – בעמוד הטריוויה של הסרט ב-IMDB אפשר למצוא כמה פרטים ממש מעניינים על הסרט (כמו העובדה שרוב השחקנים בסרט הם תושבים אמיתיים של עיר האלוהים)
ספיידרמן – בעקבות ההצלחה של X-man העשור הזה הפציץ אותנו בסרטים שמבוססים על גיבורי קומיקס שונים: באטמן, סופרמן, הענק הירוק, ווצ'מן, פאנישר, ועוד הרבה אחרים הפציצו את בתי-הקולנוע שלנו ואיימו כל פעם מחדש להיות הבלוק באסטר של הקיץ. ספיידרמן הראשון יצא ב-2002 והציג כוכב חדש: טובי מק'גייור שכיכב ביחד עם קירסטן דאנסט שעד אז כיכבה בתור ילדה ב"-ג'ומנג'י" ו"ראיון עם ערפד".
הפסנתרן – סרטו זוכה האוסקרים (שחקן ראשי, במאי ותסריט) של רומן פולנסקי על חייו של הפסנתרן היהודי ולאדיסלב שפילמן ששרד את גטו וארשה בזכות כישורי הנגינה שלו.
אדאפטיישן – התסריטאי צ'רלי קאופמן, ידידיי, הוא גאון. בסרט אחד הוא מצליח לשלב סיפור אהבה, גבורה, מאבק בקשיי כתיבה, אהבת אחים, שנאת אחים, קנאה מקצועית, בגידה, מרדף ואפילו פנטזיה, ואת כל זה הוא עושה על סרט שבכלל אמור להיות על סחלבים. אדאפטיישן (שלדעתי עשו לו קצת עוול כשלא תירגמו אותו לעברית: הסתגלות) מספר בדיוק על הקושי להסתגל למצב חדש. הוא מספר על מה שעובר תסריטאי כשאומרים לו: "תכתוב לי סרט על יצירה של מישהו אחר". הוא צריך להסתגל. הוא צריך ללכת לסדנאות כתיבה, למרות שהוא מתעב אותן. הוא צריך לעשות מחקר. הוא צריך לקרוע את עצמו מעצמו, לעבוד בשתי עולמות מקבילים, לפצל את עצמו לשניים וכל זאת כשעוד פועם בו הרצון לחדש ולהפתיע כי הוא צריך לעמוד בסטנדרטים מסויימים אחרי שהוא כתב את "להיות ג'ון מלקוביץ'". סרט חובה, למקרה שעוד לא קלטתם. כל קטעי "זרם התודעה" שלו בסרט הם פשוט בית-ספר לכתיבה, והם מהווים את השלד האמיתי של הסרט הזה שהוא בגדול הסיפור על איך לכתוב סרט. גאון.
פיספסתי משהו? קטלתי סרט שאתם ממש אהבתם? שכחתי לציין פרט שממש חשוב לכם להגיד לי? 'זדיינו! (סתם, נו. פשוט תכתבו תגובה)
א: "טוב, צריך לסכם את העשור" ר: "לא רוצה" א: "רעות!" ע: "כן, היא צודקת. למה זה טוב?" א: "יא קרציות! צריך לסכם את העשור כי נגמר עכשיו העשור וכולם כותבים סיכומים וגם אנחנו צריכים" ע: "הופה, ממתי הפורום הזה הפך להיות אנחנו?" א: "מ'זתומרת?" ע: "במשך שנה התחננו לשנות את הטאגליין המכוער הזה ואתה לא הסכמת והשארת את הכחול-ערבי המזעזע הזה" א: "איזה כחול? זה אפור!" ר: "זה כחול" ע: "זה כחול" א: "לא, זה אפור!" ר: "תגיד.. יש מצב שאתה עיוור-צבעים?" א: "אה, כן" ע: "פחחחחחחחח" ר: "אסף עיוור-צבעים! אסף עיוור-צבעים!" א: "שתקו" ע: "טוב" א: "קיצור, אני אתן לכם לשנות את הטאגליין, אבל תצטרכו בתמורה לכתוב סיכום על העשור האחרון בקולנוע" ע: "אוף" (מתוך יומן "ישיבת צוות של מנהלי פורום קולנוע" קטע מספר 401-51. שמות הנוכחים בשיחה נמחקו כדי לא להפליל אף-אחד)
שלום קוראים נכבדים של פורום קולנוע, אני שמח להודיע שאחרי דיון ממושך ופורה הגענו למסקנה משותפת שצריך לכתוב לכם סיכום שימצה את העשור האחרון בקולנוע. עלי נפלה שנת 2002... אחחח.. איזו שנה פורה היא הייתה:
הסאגה של ג'ייסון בורן (זהות כפולה) מתחילה בזמן שמייק מאיירס הוציא את הסרט האחרון (והמיותר) בסאגת "אוסטין פאוארס": גולגממבר. הפעם הוא הצליח לדחוף לשם את דני דה-ויטו, קווין ספייסי, בריטני ספירס, טום קרוז (שגם שיחק במותחן המעולה "דוח מיוחד), ואה, כן – גם ביונסה הייתה שם, משום מה. עוד סרט שמתווסף לסדרת סרטים הוא "דרקון אדום" בכיכובם של אדוארד נורטון ואנטוני הופקינס שבעצם מתאר את קורותיו של חניבעל לקטר לפני שהוא עוזר לג'ודי פוסטר ב"שתיקת הכבשים".
הראפר אמינם מככב בסרט על חייו שנקרא "8 מייל" בזמן ש"ראפר" אחר, עלי ג'י עושה את המעבר מהטלוויזיה למסך הגדול בסרט קצת טיפשי שמצליח להכיל כמה קטעים מצחיקים להפליא. עוד מי שעושה את המעבר מהטלוויזיה לקולנוע הם חבורת "ג'קאס" שמגיעים לשיאים חדשים של מזוכיזם. בגזרת החנונים (כן, אני יודע שתקטלו אותי על זה) שמחה וצהלה: הפרקים השניים של "הארי פוטר", "מלחמת הכוכבים" ו"שר הטבעות" יוצאים באותה שנה. רובין ויליאמס עושה כמה בחירות נוראיות ובוחר לככב בשלושת הזוועתונים הבאים: "סמוצ'י חייב למות" (לא ראיתם? יופי), אינסומניה (כשמו כן הוא) ו"לחיות בתמונות". לאונרדו די-קפריו חובר לראשונה לסקורסזה ומשחק ב"כנופיות ניו-יורק" הנוראי. בהמשך השנה הוא ושפילברג עושים את "תפוס אותי אם תוכל" ביחד עם טום הנקס שבאותה שנה גם משחק ב"הדרך לפרדיישן".
ההד-ליינרים של השנה:
החתונה היוונית שלי – מפתיע את כולם ומצליח לשבור קופות באמצעות סיפור חביב על רווקה יווניה שצריכה לשדך בין המשפחה שלה לארוס החדש והלא-יווני שלה. הסרט היה היסטרי וסידר לג'ון קורבט (הזכור לטובה ככריס מ"חשיפה לצפון" המקסימה) ג'אמפ מחודש לקריירה שלו.
שיקגו – גירסת כיסוי למחזמר משנת 1927, הפעם בכיכובם של רנה זלוונגר, קת'רין זיטה-ג'ונס, ריצ'רד גיר וקווין לטיפה. אין לי מושג על מה הסרט.
הצלצול – אחרי שבעשור הקודם נחשפנו לסרטי אימה שצוחקים על סרטי אימה (צעקה, אני יודע מה עשית בקיץ האחרון ודומיהם) הגיע סרט-אימה שהצליח לערער כמה אנשים ולגרום להם לחשוב טוב טוב אם לענות לטלפון. אומרים שסרט המקור היפני הרבה יותר מפחיד. אני לא העזתי לצפות בו.
עיר האלוהים – סרט שכמדומני לא עשה מספיק כותרות כשהוא יצא לקולנוע אבל מבחינתי הוא נכנס בקלות לרשימת הTOP5 שלי. יצירת מופת ברזילאית שמספרת את סיפורה האמיתי של Cideda de Deus, שכונה פשע שבריו דה-ז'נרו של שנות ה-60. לכל מי שלא צפה (רעות) – זה סרט חובה. לכל מי שצפה – בעמוד הטריוויה של הסרט ב-IMDB אפשר למצוא כמה פרטים ממש מעניינים על הסרט (כמו העובדה שרוב השחקנים בסרט הם תושבים אמיתיים של עיר האלוהים)
ספיידרמן – בעקבות ההצלחה של X-man העשור הזה הפציץ אותנו בסרטים שמבוססים על גיבורי קומיקס שונים: באטמן, סופרמן, הענק הירוק, ווצ'מן, פאנישר, ועוד הרבה אחרים הפציצו את בתי-הקולנוע שלנו ואיימו כל פעם מחדש להיות הבלוק באסטר של הקיץ. ספיידרמן הראשון יצא ב-2002 והציג כוכב חדש: טובי מק'גייור שכיכב ביחד עם קירסטן דאנסט שעד אז כיכבה בתור ילדה ב"-ג'ומנג'י" ו"ראיון עם ערפד".
הפסנתרן – סרטו זוכה האוסקרים (שחקן ראשי, במאי ותסריט) של רומן פולנסקי על חייו של הפסנתרן היהודי ולאדיסלב שפילמן ששרד את גטו וארשה בזכות כישורי הנגינה שלו.
אדאפטיישן – התסריטאי צ'רלי קאופמן, ידידיי, הוא גאון. בסרט אחד הוא מצליח לשלב סיפור אהבה, גבורה, מאבק בקשיי כתיבה, אהבת אחים, שנאת אחים, קנאה מקצועית, בגידה, מרדף ואפילו פנטזיה, ואת כל זה הוא עושה על סרט שבכלל אמור להיות על סחלבים. אדאפטיישן (שלדעתי עשו לו קצת עוול כשלא תירגמו אותו לעברית: הסתגלות) מספר בדיוק על הקושי להסתגל למצב חדש. הוא מספר על מה שעובר תסריטאי כשאומרים לו: "תכתוב לי סרט על יצירה של מישהו אחר". הוא צריך להסתגל. הוא צריך ללכת לסדנאות כתיבה, למרות שהוא מתעב אותן. הוא צריך לעשות מחקר. הוא צריך לקרוע את עצמו מעצמו, לעבוד בשתי עולמות מקבילים, לפצל את עצמו לשניים וכל זאת כשעוד פועם בו הרצון לחדש ולהפתיע כי הוא צריך לעמוד בסטנדרטים מסויימים אחרי שהוא כתב את "להיות ג'ון מלקוביץ'". סרט חובה, למקרה שעוד לא קלטתם. כל קטעי "זרם התודעה" שלו בסרט הם פשוט בית-ספר לכתיבה, והם מהווים את השלד האמיתי של הסרט הזה שהוא בגדול הסיפור על איך לכתוב סרט. גאון.
פיספסתי משהו? קטלתי סרט שאתם ממש אהבתם? שכחתי לציין פרט שממש חשוב לכם להגיד לי? 'זדיינו! (סתם, נו. פשוט תכתבו תגובה)
בתגובה ל: סיכום העשור - שנת 2002 מאת: חובצי אני מסכימה שתעתוק שמות סרטים הוא בד"כ קצת בעייתי, אבל זה לא כ"כ פשוט כמו שהצגת את זה - כי adaptation זה אמנם 'הסתגלות', אבל זה גם 'עיבוד' (למשל של ספר לסרט), ובאנגלית זה בדיוק משחק על שתי המשמעויות האלה. אין ספק שהמפיצים בישראל עשו בחירה עצלנית למדי כשהחליטו לתעתק במקום לתרגם, אבל אני בכלל לא בטוחה שדווקא 'הסתגלות' הוא השם המתאים ביותר.
טוב, בעצם עוד משהו קטן: אני לא ממש מבינה מה הבעיה עם 'גזרת החנונים', ומה יש לקטול. רוב החנונים שאני מכירה (ואני עצמי נכללת בקבוצה הזו) גאים למדי בחנוניותם. מה שכן, אני לא בטוחה אם 'שמחה וצהלה' זו ההגדרה הנכונה להרגשה של די הרבה מהגיקים לקראת הפריקוול השני של 'מלחמת הכוכבים' - אני אמנם רק גיקית מתלמדת, אבל אני יודעת שהפריקוול הראשון עורר אכזבה די גדולה, כך שלקראת יציאת השני התחושה הכללית היתה יותר תקווה זהירה מסוג 'הלוואי שהוא לא יקלקל את זה עוד יותר'.
בתגובה ל: סיכום העשור - שנת 2002 מאת: חובצי איך יכולת לשכוח אותו?! גם דבר אליה המעולה יצא באותה שנה.
ובכלל,בניגוד לשנה שקדמה לה,זאת היתה שנה עם כמה דברים ממש טובים. תפוס אותי אם תוכל למשל לא מוערך כפי שהוא צריך להיות,סרט ענק! גם הפסנתרן ועיר האלוהים הם לא פחות מיצירות כמעט מושלמות. שיקאגו היה קרן אור מרעננת בהופעה מעולה של קתרין זיטה-ג'ונס.
גם לגבי אינסומניה וכנופיות ניו-יורק אגב,הדעות חלוקות מאוד,אפשר למצוא לצד אלו שחשבו שהסרטים האלו היו לא יותר מכדור שינה לא מעט אנשים שרואים בסרטים האלה סרט חשובים ומצויינים.
לגבי שלישיית סרטי החנונים שלך,נותר רק לומר שביחד עם הסרט הראשון (והממש טוב) של ספיידרמן גרפו ארבעת הסרטים האלו 3.2 מיליארד דולר! למעלה משליש מההכנסות באותה השנה.
"רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון." - אלברט איינשטיין
בתגובה ל: סיכום העשור - שנת 2002 מאת: חובצי באמת היתה שנה טובה, אבל אני חייבת להודות שחלק גדול מהסרטים שציינת לא ראיתי. מעיר האלוהים ראיתי רק שעה, אבל אז.. נו, אתה מכיר את ההמשך. לא ראית את שיקגו? הוא מתוק להפליא. מומלץ ביותר.
בתגובה ל: סיכום העשור - שנת 2002 מאת: חובצי עידן הקרח וזהות בדויה , מעבר לזה לא אהבתי את הסרטים שהוזכרו פה .
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
