בספונטינות של רגע הלכתי בשישי האחרון לצפות בסרט הזדמנות שנייה,הרי הוא The Blind Side בכיכובה של סנדרה בולוק שזכתה על הופעתה בסרט באוסקר.
על השם העברי המחורבן כבר דיברו מספיק,וגם על הופעתה של בולוק נטחן לא מעט.

הסרט מספר את סיפורו האמיתי של מייקל אוהר,נער שחור וגדול מימדים שחי ברחובות ונמצא ע"י לי-אן טואי,אשת נדל"ן עשירה שמחליטה לאמץ אותו לחיקה,לתת לו חיים טובים יותר,בית ומשפחה אוהבת ובדרך להפוך אותו לשחקן פוטבול מקצועי.

נכתב ברוב המקומות ש"סנדרה בולוק מצילה את הסרט" ושמדובר ב"עוד דרמת ספורט בינונית".
לשמחתי בגישה הזו הגעתי לסרט,דבר שהפך אותו להפתעה מעימה אפילו עוד יותר.

אני מודה,סרטי ספורט תמיד עושים לי את,ותמיד תהיה לי צמרמורת בזריקה האחרונה לסל,או בהנפת הגביע של הכוכב של הקבוצה שעד לא מזמן היה זרוק באיזה חור,ובכל זאת,למרות אינספור סרטי ספורט,בסרט הזה היה משהו מיוחד.

כן,העלילה למרות שהיתה אמיתית ואין יותר מדי לשנות בה,היתה מוכרת,נער קשה יום שעולה לתהילה.
אבל הדרך שבו הכל קרה,היה מקסים ושובה לב.
ראשית,השחקן שגילם את מייקל הוא קווינטין אהרון,אותו אתם זוכרים מ...ובכן מכלום! שחקן אלמוני וגדול מימדים שכנראה גם אחרי הסרט הזה לא יעשה יותר מדי תפקידים זכורים.
בדומה לפרשס,או למה שעשה קלינט איסטווד בגראן טורינו,השחקנים האלמוניים האלו הופכים את הכל להרבה יותר אותנטי ואמיתי.

שנית,עזבו את ההופעה של סנדרה בולוק שהיתה בהחלט מצויינת,כל הקאסט היה פשוט נפלא,מאב המשפחה בגילומו של זמר הקאנטרי טים מק'גרו ועד הבן הקטן של המשפחה שגנב את ההצגה,שהיו חלק מהעובדה שהסרט הזה היה מקסים ולא קלישאתי מדי כצפוי מסרטים מסוג זה.

אין מדובר בפנינה קולנועית,מדובר ב-Feel Good Movie מהסוג הטוב והמשובח ביותר,שמשלב משחק מצויין,סיפור טוב והמון המון כנות שעוברת לצופה באופן מושלם.

בתגובה ל: הזדמנות שנייה מאת: Clint Eastwood
אני קודם כל אתוודה -
קיבלתי השבוע לידיי כרטיס במתנה ל"אליס בארץ הפלאות" שתוקפו היה עד אתמול אבל המרתי אותו בסרט אחר.
נורא רציתי ללכת לראות את אליס למרות הביקורות הפושרות שהוא קיבל [ועוד מהשותפה שלי שהיא חולת-טים-ברטון] אבל אחרי שאף אחד מחבריי\שותפיי\משפחתי לא יכל ללכת איתי התחלתי לתהות אולי אלוהים מנסה לרמוז לי משהו - It's not ment to be?
ואז הגיע הטלפון - אני אבוא איתך לקולנוע, אבל לקיק אס!
הממ... האמת? מהפרומו של הסרט לא התלהבתי בכלל. ציפיתי לעוד סרט בסדרת "חרמן על הזמן", פיינאפל אקספרס והדייט שדפק אותי, והכל ביחד לא עושה לי את זה. ממש הייתי בדילמה אבל בסוף זרמתי.
ואיזה כיף היה לזרום !
שמעו, סרט כזה כייפי לא חוויתי כבר הרבה זמן. כל הסרטים שראיתי לאחרונה בקולנוע היו סרטים 'כבדים' "ממזרים חסרי כבוד", אוואטר, סגנון כזה והנה הגיע הסרט החמוד הזה ועשה לי ת'יום.
הסרט מספר את סיפורו של דייב ליזוסקי, חנון מתבגר, שמרגיש כי אין טעם בחיים הבנאליים שהוא חווה כרגע, ומחליט שממש בא לו להיות גיבור-על. רק שאין לו כוחות על. בעיה? מסתבר שדווקא לא.
הסרט משלב כמות גדושה של צחוקים מטופשים יחד עם הומור שנון, ואקשן לא נורמלי ! לא הייתם מצפים הא? :)
סרט לבנים ולבנות כאחד.
וואלה פירגנו בביקורת שהשוותה את הסרט ל"ספרות זולה" של טרנטינו -
http://e.walla.co.il/?w=/270/1659918

אמנם הסרט רווי באלימות מטורפת [אולי מכאן ההשוואה לטרנטינו] ובקללות מפיה של ילדה בת 11 אבל אני מניחה שזה חלק מהקסם :]
תלכו



וגם את "The Imaginarium of Doctor Parnassus" יצא לי לראות הסופ"ש. רק אתמול פירסמו כי הוחלט שהסרט, שלמרות שנחל כישלון בקופות בארה"ב, יעלה לאקרנים בארץ בסוף החודש. מפתיע אבל משמח ביותר.
אני לא ארחיב מדי על הסרט, כי האמת שהוא די מורכב, אבל אני רק אומר שהצפייה בו היא הזיה מוחלטת ! כאילו לקחתם סמים קשים ואתם בטריפ שנמשך שעה וחצי.
כזו ערבובייה של צבעים עזים, אפקטים מרהיבים, ותפאורה מרשימה, בעיניי, עוד לא נראתה.
ומה שהכי הרשים אותי זה המשחק המצוין של הית' לדג'ר, שכידוע [או שלא] מת לאחר שצולם רק רבע מהסרט. קראתי בכתבה, שהבמאי, שהיה גם חברו הטוב, היה כ"כ מוכה תדהמה לנוכח מותו שרצה להפסיק מיד את הצילומים אבל אז דימיין כיצד רוחו של לדג'ר רודפת אותו כי הפסיק את היצירה שלו ומיד החליט שהסרט יהפוך להיות סרט הוקרה לכבוד הית' לדג'ר וגייס את ג'וני דפ, ג'וד לאו וקולין פארל [שנתנו הופעות קצרות אך מעוררות השראה!] להחליף אותו במקומות שלא הספיק.
אני רק אזהיר מראש, זה סרט מוזר. אל תהיו בציפייה לסרט הוליוודי סגנון "האביר האפל" ו"שר הטבעות" כי הוא לא. הוא לגמרי אלטרנטיבה משונה שלפי דעתי יהיה מאוד מאוד מגניב לחוות אותו בקולנוע, על מסך ענק.



הנה הטריילר


תהנו :)

בתגובה ל: "הדמיון של ד"ר פרהנסוס" ו- "קיק אס" מאת: היידי בת ההרים
לא ראיתי אף אחד מהנ"ל,ואת דעתי על קיק אס השארתי בשרשור שפתח אקסקאליבר.

על הדמיון של ד"ר פרהנסוס,אני רק יכול להגיד שאני מצפה מאוד לראותו.
טרי גיליאם הוא במאי ייחודי ומדהים,ואני חושב שמי שמכיר את השם לא ציפה לסרט "רגיל".
מספיק לצפות בסרטו האחרון,טיידלנד כדי להבין שהבן אדם עושה קולנוע מיוחד ולא שגרתי.

אגב,היו לי אינספור ויכוחים על הסרט הזה עם לקוחות שלא הכירו את הסיפור מאחורי החלפת השחקנים בסרט,ושמעו משהו שהחליפו את הית' לדג'ר באחד הסרטים אחרי שמת,זה הגיע עד כדי ויכוח של רבע שעה עם לקוח שנשבע לי שג'וני דפ היה הגו'קר במשך חצי סרט באביר האפל.

כך או כך,מי אם לא טרי גיליאם ידע מה לעשות עם טרגדיה כזאת ולהפוך את הסרט לחוויה.
מצפה מאוד לראות.