על הסרט "מטרופוליס" של פריץ לאנג מ-1927 לא צריך לספר לכם, אך מסתבר ששלוש שנים לפני כן פורסם גם ספר בשם זה, עליו חתומה תיאה פון הרבו (אשתו דאז של לאנג). הספר דומה מאד בעלילתו לסרט, לפעמים עד כדי מחוות ספציפיות של הגיבורים, אבל יש בו גם דברים שאין בסרט, והוא אינו כתוב כתסריט אלא כיצירה בפני עצמה.

זהו ללא ספק מד"ב, והחלק ה"טכני" שבו כמעט ולא התיישן - לא בגלל שהרעיונות בו מוצלחים במיוחד, אלא מכיוון שהם מוסווים בשפה מטאפורית עד כדי כך שלא ניתן לזהות אותם עם טכנולוגיה ספציפית כלשהי. כך, למשל, מזכיריו של ג'ו פרדרסן, "המוח של מטרופוליס", עומלים כל היום על פענוח מידע שמגיע בכל קצוות העולם כ"מספרים שנופלים מהקירות".

פה ושם אפשר למצוא חלקים יפים ומרשימים, למשל אלה שמתארים את הרובוט-האישה שיצר הממציא רוטוואנג, אבל ככלל מדובר בטקסט עם פאתוס מוגזם שרק הולך ומידרדר ככל שהעלילה (הסבירה) מתקדמת. הדמויות תיאטרליות מדי כבר מההתחלה, ולקראת הסוף הן הופכות לקיצוניות עד כדי כך שפשוט אי אפשר לקרוא את הספר בלי לגלגל את העיניים. כמעט כולם חוזרים בתשובה שלמה והופכים במעשים ובדיבורים לצדיקים כאלה, שישו בכבודו ובעצמו היה הולך לעמוד בפינה. בקיצור, לא מצדיק את ההשקעה. הסרט ראוי לציון בזכות האפקטים פורצי הדרך והערך ההיסטורי-תרבותי. על הספר אפשר לוותר.

בתגובה ל: דו"ח קריאה: "מטרופוליס" מאת: עידו ג
ואגב צריך לציין שאם היא אכן כתבה אותו, אז יש לה קרדיט נדיר בתחום (אולי הראשון מאז מרי שלי).
גם השחקנית בסרט עשתה תפקיד נדיר עד אז לנשים בסרטים כאלה.

בתגובה ל: מעניין מאת: y_welis
אבל בספר עצמו (גרסת פרויקט גוטנברג) מופיע רק השם שלה. אגב, לא מוזכר שם מתרגם - ייתכן שהספר נכתב באנגלית?!

בתגובה ל: לפי ויקיפדיה, היא ולאנג כתבו ביחד מאת: עידו ג
שבפרויקט גוטנברג משמיטים פרטים?

בתגובה ל: דו"ח קריאה: "מטרופוליס" מאת: עידו ג
שאתה כותב/סופר, הייתי אומרת לך שיש לך כשרון כתיבה ושתלך לכתוב.
("כמעט כולם חוזרים בתשובה שלמה והופכים במעשים ובדיבורים לצדיקים כאלה, שישו בכבודו ובעצמו היה הולך לעמוד בפינה.")
אהבתי


חוץ מזה הגעתי למסקנה שאני קיטשית וזאת בשל העובדה שאני מתקשה לקרוא טקסטים בפורמט פשוט במחשב. אני מוכרחה להחזיק ספר ביד, עם כריכה עם תמונה וכו'. איך אתה מצליח לקרוא מפרויקט גוטנברג??
אולי אם יהיה לי קינדל (קיטשית כבר אמרתי) גם אני אצליח לקרוא טקסטים ממוחשבים פשוטים.

בתגובה ל: אילולא ידעתי מאת: מוניקה
גם אני לא מסוגל לקרוא מהמחשב. מצד שני, לפני כמה חודשים קניתי גאדג'ט סיני זול בשביל להקליט ראיונות וכאלה, ובמקרה היתה לו פונקציה של קריאת קובצי טקסט פשוטים (txt) על מסך 2.8 אינץ' מיניאטורי... ואני בעצמי לא מבין איך, אבל אני פשוט מצליח לקרוא מהצ'יקמוק הזה ואפילו די בנוחות. אולי זו הניידות, אולי חוסר הסחות הדעת לעומת מה שקורה במחשב, אולי המשקל האפסי שלו.

שני החסרונות הם (א) הוא קורא רק את הקבצים הכי פשוטים, כלומר שאני מוגבל פחות או יותר לספרים מגוטנברג, ו-(ב) המסך שלו מציג רק 36 תווים בשורה ועשר שורות בכל פעם, כך שלחצן הדפדוף עובד שעות נוספות. כתבתי במיוחד בשביל זה תוכנה קטנה שמעצבת מחדש את הספר לרוחב 36 :-)

ככה קראתי סיפורים של פיליפ ק. דיק (גם הם מגוטנברג), את "מסע לארקטורוס" שכתבתי עליו ביקורת ל"בלי פאניקה" לא מזמן, ועוד.

בתגובה ל: לא סיפרתי לך פעם? מאת: עידו ג
כמעט ושאלתי אותך איך ניתן לרכוש כזה, אבל עדיף לי להשקיע את הזמן בסיום התואר, אני נותנת פוש עכשיו.
בטח עד שאתפנה למשחקי גדג'טים כאלה, כבר יצא משהו סביר יותר שמתאים לעברית גם.
ויחד עם זאת, קשה לי לדמיין עולם ללא ספריות של ספרים חיים, על נייר עם איורים ועיצובים.
אלא אם ימציאו מכשיר שהוא ספריה בפני עצמה, מעין מסך ענק עם מוח מאחוריו, כאשר בכל ספר דיגיטלי יושקע בעיצוב לא פחות מאשר הושקע על נייר, ואולי אפילו יותר, כי דיגיטלית יש יותר אופציות של תלת מימד ואנימציה/תנועה.

בתגובה ל: מעניין המכשיר הזה מאת: מוניקה
וגם בלי תואר על הראש חבל להזמין במיוחד בשביל זה בלי לנסות קודם. תזכירי לי כשניפגש בהזדמנות, אולי תגלי שקריאה כזאת היא בכלל לא בשבילך.

אני חושב שקורא אלקטרוני עם מסך בגודל נורמלי יכול להיות מצוין (העברית זה סיפור אחר), אבל ספרים שבאמת חשובים לי אני אמשיך לקנות/לקרוא מנייר.

בתגובה ל: מעניין המכשיר הזה מאת: מוניקה
הוא היחידי שמוקדש נטו לכל סוגי הקבצים (ואולי הכי יעיל ל-PDF הנפוץ בפורמטים והמדוייק יותר עיצובית), ולא נעול (או בנוי באופן מיטבי) לסוג אחד סגור ומוצפן, כמו הקינדל, 'עברית' ועוד, שמופצים מטעם חנות ספרים/הוצאה. הוא גם בתקציב סביר, שלא כמו כמה טאבלטים חדשים - שיפים בפני עצמם, אבל לא קוראים יעודיים.

אני מחכה ליציאת הדור החדש שלהם מתישהו החודש או בבא, להחליט מה כדאי.

בתגובה ל: כדאי לבדוק על הרידר של סוני מאת: y_welis
בסוף אני גם אקנה.

בתגובה ל: כדאי לבדוק על הרידר של סוני מאת: y_welis
בינתיים כל החברות עושות קופה על החידוש שבעסק.

בתגובה ל: אני אחכה שהמחיר ירד לחצי בערך מאת: עידו ג
prs-950c שנקרא daily edition. מהבחינה הזו הוא עולה בערך כמו הרידר העברי 'E-vrit'.
כולל חיבור אלחוטי ומסך מגע ועט ('חרט') לכתיבת הערות גם בכתב יד.

יש עוד 2 גירסאות, של 6 ו-5 אינץ' שזולות יותר.

בתגובה ל: הוא כבר ירד מ-300 ל-250, למהד' ה-7 אינץ' מאת: y_welis
ואני בטוח שהם לא מפסידים גם על הנוכחי...

חבל שהם מתמקדים בשטויות ובגאדג'טים במקום ליצור מוצר בסיסי וזול יותר. אני לא רוצה טאבלט שבמקרה יש לו מסך דיו אלקטרוני - אני רוצה משהו דומה לספר. ואם כבר, מה הקטע עם המידות המיניאטוריות? אפילו ספרי הכיס של פינגווין יותר גדולים מזה.

בתגובה ל: זה רק מוכיח שהמחיר ההתחלתי היה מופרז מאת: עידו ג
וה-7 אינץ' הזה יכול להראות גם במצב אופקי (landscape) שני עמודים.

אגב מסכי הדור הנוכחי (של הרידר וגם קינדל) נקראים E-ink pearl, וחדים יותר ועם ניגודיות משופרת.
לא בטוח שה-'e-ברית' בא עם מסך כזה. מה שהכי הפריע לי בו הוא הריענון האיטי להכאיב של המסך - לפעמים יותר מ-2 שניות (עם PDF). ריענון מהיר גם מאפיין את הדור החדש (וזה כמובן היתרון של הטאבלטים המתחרים, שאינם מבוססי e-ink).

בתגובה ל: הוא אמור להראות גם טקסט קטן באופן ברור מאת: y_welis
למה שלא יהיה מסך גדול שאפשר לראות בו ברור? אם כבר תחליף לספר מודפס, שיהיה כמו שצריך.

וכמובן, בלי e-ink זה פחות נעים לעין וזולל הרבה יותר חשמל (עוד דבר שמציק לי - אחרי כמה זמן הסוללות נחלשות ואי אפשר להחליף אותן בקלות)

בתגובה ל: אתה אומר את זה כאילו זה דבר טוב מאת: עידו ג
זו הפשרה בין ספר קריאה לספר שולחני (כמו בכריכה קשה או ספרי בישול). הרידר הזה מנסה לשלב את שניהם, מבלי לגדול מדי.

עד שלא יהיה מסך מתקפל, נצטרך להתפשר.

בתגובה ל: מסך גדול גם תופס מקום. מאת: y_welis
נפתח הפתח להשגת כל ספר מטעמם בפורמט שאינו יעודי לרידר מסויים, אלא לכל מכשיר קיים.

השירות עדיין לא זמין בארץ (יש אגב כבר ספרים עבריים בקטלוג, כמו שניתן למצוא בחיפוש), אבל כאשר יהיה (או ששינוי פרט קטן בהגדרות ג'ימייל יספיק?), תהיה סיבה טובה מתמיד להשיג רידר.

בתגובה ל: לא סיפרתי לך פעם? מאת: עידו ג
חזרתי מביג'ין אתמול

בתגובה ל: איזה בעסה - לא יכולת לספר לי את זה לפני 10 ימים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
היום כבר לא צריך לחפש גאדג'טים כאלה בסין - מזמינים הכל דרך האינטרנט, והם אפילו לא גובים דמי משלוח. צריך רק להיזהר, כי הרבה פעמים האיכות תואמת את המחיר.

בתגובה ל: ברוך השב :-) מאת: עידו ג
ביג'ינג מזכירה את גוטהם או את בליד ראנר.
עיר עתידנית מלאה בגורדי שחקים קודרים וסורליאסטים ומהצד "חושות".
ראיתי בביג'ינג בדיוק את אותו הדוכן בו אכל הריסון פורד בתחילת בליד ראנר.
כל האלקטרוניקה שקניתי לא עובדת, אני שמח שלא קניתי רידר מהם - אנשים מאד נחמדים אבל כולם רמאים.