הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 1 - מי ראה?
|
|
הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 1 - מי ראה?
פורסם לפני
3792 ימים
מאת מוניקה
סה"כ תגובות: 20
תגובה אחרונה לפני: 3770 ימים
ראיתי אתמול עם הבן שלי. בסינמקס בסינמה סיטי, המסך הענק הזה שהצופים כמעט שקועים בו מרוב קרבה אליו. זו לא פעם ראשונה שאני מתאכזבת מהמסך הזה, למה אני לא לומדת ולא הולכת לקניון איילון, שם מעולם לא התאכזבתי מצפיה בסרט? אבל לא נורא, בכל זאת נהניתי מהסרט. מעניין אותי מה חושבים אלה שלא קראו את הספרים, איך הם רואים את הסרט, האם הוא טוב לדעתם? אני כמובן קראתי כמה פעמים ורוב הסרט הסברתי לבן שלי מה קורה כשהוא שאל. האולם היה מלא באנשים בוגרים אליהם צמודים נערים ונערות. כנראה שזה עיקר הכייף בסרטים האלה, לראות אותם עם הילדים, האחים הצעירים או האחינים, לפתח מסורת כזו ולראות איך הם גדלים במקביל לסרטים. טוב, מספיק על החוויה, עכשיו על הסרט: הצבעים קודרים, יש רגעים דלים אבל הם נחוצים לעלילה, וחוץ מזה היה מעולה, אהבתי את האפקטים, אהבתי את המשחק מלבד זה של הרמיוני גריינג'ר שלדעתי מעולם לא שיחקה טוב מספיק. היה מצחיק! והכי הרבה אהבתי את האגדה, הציורים היו נפלאים. אני זוכרת שבספר עצמו מאד נהניתי מהאגדה, וכך גם בסרט. הייתי רוצה לראות סרט שלם מצויר בסגנון האגדה של שלושת האחים שבאו לחצות את הנהר שעל גשרו עמד המוות ונשא ונתן עימם. שמעתי שההמשך יגיע לאקרנים בקיץ, וזה שימח אותי. אגב אני קונה את הסרטים, ויש לי את ששתם (עד כה) ולא מזמן ראיתי את השישי. לא יודעת למה אמרו עליו שהוא משעמם. אני מאד נהניתי ממנו, אם כי, הספר היה לי טוב יותר. לא יודעת למה חוסכים בצבעים בסרטי הארי פוטר, כי הספרים יוצרים בדמיוני צבעים חיים מאד. יש סיכוי שההנאה שלי מהסרטים נובעת בעיקר מקריאה?
|
|
|
|
ראיתי אתמול עם הבן שלי. בסינמקס בסינמה סיטי, המסך הענק הזה שהצופים כמעט שקועים בו מרוב קרבה אליו. זו לא פעם ראשונה שאני מתאכזבת מהמסך הזה, למה אני לא לומדת ולא הולכת לקניון איילון, שם מעולם לא התאכזבתי מצפיה בסרט? אבל לא נורא, בכל זאת נהניתי מהסרט. מעניין אותי מה חושבים אלה שלא קראו את הספרים, איך הם רואים את הסרט, האם הוא טוב לדעתם? אני כמובן קראתי כמה פעמים ורוב הסרט הסברתי לבן שלי מה קורה כשהוא שאל. האולם היה מלא באנשים בוגרים אליהם צמודים נערים ונערות. כנראה שזה עיקר הכייף בסרטים האלה, לראות אותם עם הילדים, האחים הצעירים או האחינים, לפתח מסורת כזו ולראות איך הם גדלים במקביל לסרטים. טוב, מספיק על החוויה, עכשיו על הסרט: הצבעים קודרים, יש רגעים דלים אבל הם נחוצים לעלילה, וחוץ מזה היה מעולה, אהבתי את האפקטים, אהבתי את המשחק מלבד זה של הרמיוני גריינג'ר שלדעתי מעולם לא שיחקה טוב מספיק. היה מצחיק! והכי הרבה אהבתי את האגדה, הציורים היו נפלאים. אני זוכרת שבספר עצמו מאד נהניתי מהאגדה, וכך גם בסרט. הייתי רוצה לראות סרט שלם מצויר בסגנון האגדה של שלושת האחים שבאו לחצות את הנהר שעל גשרו עמד המוות ונשא ונתן עימם. שמעתי שההמשך יגיע לאקרנים בקיץ, וזה שימח אותי. אגב אני קונה את הסרטים, ויש לי את ששתם (עד כה) ולא מזמן ראיתי את השישי. לא יודעת למה אמרו עליו שהוא משעמם. אני מאד נהניתי ממנו, אם כי, הספר היה לי טוב יותר. לא יודעת למה חוסכים בצבעים בסרטי הארי פוטר, כי הספרים יוצרים בדמיוני צבעים חיים מאד. יש סיכוי שההנאה שלי מהסרטים נובעת בעיקר מקריאה?
|
|
בתגובה ל: הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 1 - מי ראה? מאת: מוניקה עם סרטי שרה"ט שחנכו אותו, כי הם באו בעותקים של 70 מ"מ, וסיפקו חוויית צפיה ריאליסטית (צבעים אמיתיים).
אבל לסרטי ה-35 מ"מ שמקרינים שם (על מקרנה שיכולה יותר) יש עיוות צבעים - נטיה לצהוב ולירוק, שדי מפריעה למי שמבחין (ולא מורגשת כמעט במקרנות סטנדרטיות באולמות רגילים). בכל זאת, המסך הגדול בארץ שווה את הצפיה, כי כל סרט שם הוא חויה.
אם כי בשנה שעברה (כשראיתי את 'סטאר טרק' שם) היתה תופעה מוזרה של 15 דק' המתנה עד שהסרט התחיל + 10 דק' פירסומות (פעם היה מתחיל על השניה). גם המיזנון שם סגור ואוירת ה-VIP התפוגגה. אולי המרכז החדש בראשון שווה יותר - צריך לבדוק.
|
|
בתגובה ל: הסינמאקס היה שווה בזמנו מאת: y_welis עושה תחושה שמקרינים שם על ענק סרטים שנועדו להקרנה בקטן. ואכן הצבעים כפי שתיארת, אם כי את הסרט השישי לא ראיתי בקולנוע בזמנו אלא בבית, והצבעים בכל זאת קודרים מדי ומטושטשים. הצפיה הבאה בסרט תהיה כבר בקניון איילון.
|
|
בתגובה ל: הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 1 - מי ראה? מאת: מוניקה זו רק תגובה לבדיקה.
היה לי חלום מעורר מחשבה, עמוק, למדתי דברים. ואז התעוררתי ... והמשכתי לישון.
|
|
בתגובה ל: הגבתי קודם ומשום מה התגובה לא נקלטה מאת: fringe זה קרה לי בסופ"ש וכמעט התייאשתי מהפורטל :-)
|
|
בתגובה ל: עדיין יש בעיה להגיב? מאת: מוניקה ללא תוכן
היה לי חלום מעורר מחשבה, עמוק, למדתי דברים. ואז התעוררתי ... והמשכתי לישון.
|
|
|
בתגובה ל: הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 1 - מי ראה? מאת: מוניקה גילוי נאות: התייאשתי מהסרטים אחרי השלישי.
|
|
בתגובה ל: בהארי פוטר הם חושבים שאפל = חשוך מאת: יעל cwen הוא פשוט נורא... מילא כילד (גם השאר איכשהו), אבל הוא לא התבגר בחן (אם כי מעטים הצליחו בכך) ונעשה נטל מיותר בסרטים האלה.
מסופק אם הם יזכרו בעוד עשור, לעומת אלה של ג'קסוו.
|
|
בתגובה ל: יש לי בעיה עם השחקן הראשי (ראדקליף) מאת: y_welis אין דבר כזה ילד-שחקן אמיתי. יש ילדים שמקבלים תפקידים ובקשיש, אבל לשחק באמת ? לא. הסרטים היו גרועים גם בגלל שקיצצו את הספרים והורידו מהם חלק גדול, וגם בגלל הילדים-שחקנים. זאת לא אשמתם, אבל עובדתית זה מה יש.
היה לי חלום מעורר מחשבה, עמוק, למדתי דברים. ואז התעוררתי ... והמשכתי לישון.
|
|
בתגובה ל: בתגובה המקורית שלי כתבתי על כך מאת: fringe נכונים. מצד אחד נצמדו בכוח לעלילה של הספר. מצד שני, כשעשו שינויים עשו אותם לא טוב. חתכו דברים חשובים והשאירו דברים שוליים, והתוצאה היתה מן בליל שדומה לספר אבל לא עובד בפני עצמו.
לא היה לי אכפת מהמשחק של הילדים. היה לי אכפת מזה שרוח הספר הלכה לאיבוד לגמרי.
|
|
בתגובה ל: בתגובה המקורית שלי כתבתי על כך מאת: fringe שמוותר על הדרכת השחקנים (שהיתה יכולה להסתיר את הפגמים אצל הראשי), ועל שיכתוב התסריט שיהיה אפקטיבי, וכנראה גם עריכה סופית, שיכולה לשפר.
אם הסרטים גרועים גם עבור מי שלא קרא (כמוני), אז הם גרועים נטו.
|
|
בתגובה ל: הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 1 - מי ראה? מאת: מוניקה אולי בגלל שכבר מזמן הפסקתי להשוות בין הסרטים לספרים ואולי אני פחות בררנית מאחרים. מעניין שהרמיוני עיצבנה את כולם גם בספרים.
|
|
בתגובה ל: אני אהבתי מאת: סיגליתי אני מאד אוהבת את הדמות שלה. והיא שונה כל כך בספרים עם השיער הפרוע שלה. אני עדיין חולמת שעוד יעשו סדרת הארי פוטר וישקיעו בשחקנים טובים. למשל הגריד, עם כל אהבתי לשחקן הזה, הוא לא מתאים לדמות בכלל. במציאות הוא גוץ, ורואים בכל הזדמנות בסרטים כמה התאמצו להגדיל אותו לעומת הסביבה. מה שכן, אחרי שראיתי את הסרט הראשון, והמשכתי לקרוא את הספרים, לא יכולתי לדמיין פרצוף אחר להגריד מאשר פרצופו של השחקן. הג'ינג'ים כולם עושים עבודה נהדרת.
|
|
בתגובה ל: הרמיוני לא עיצבנה אותי בכלל בספרים מאת: מוניקה - רובי קולטריין, שהיה קומיקאי די ידוע כשהיא החלה בכתיבה, ונודע מסידרה משטרתית.
לי חבל על הותיקים שם - אלן ריקמן, שחבל שלא נבחר לרשע (וגם עליו נאמר שסיפק השראה לדמות), רייף פיינס והוותיקות.
|
|
בתגובה ל: דווקא עליו נאמר שהשחקן נתן את ההשראה לדמות מאת: y_welis יש לו שניה או שתיים בשניים שלושה מהסרטים. ממש בושה. אפילו לא מרגיש כמו שחקן אורח שמופיע ומשאיר רושם, אלא סתם דמות של איזה זקן (אוליבנדר).
את קולטריין זוכרת בעיקר מהסרט עם אריק איידל של חבורת מונטי פייטון, כשהתחפשו השניים לנזירות.
|
|
בתגובה ל: ו-John Hurt ! מאת: מוניקה קשה היה לראות אותו בסרט השביעי... (רק בראשון ראו אותו ממש)
בספר הרביעי הדמות מופיעה, אבל הסצינה נחתכה מהסרט...
|
|
בתגובה ל: ו-John Hurt ! מאת: מוניקה לא זכור לי. את מדברת על השחקן מסיפורי אגדות, הסדרה המופתית של ג'ים הנסן ?
היה לי חלום מעורר מחשבה, עמוק, למדתי דברים. ואז התעוררתי ... והמשכתי לישון.
|
|
בתגובה ל: בתור מה הוא שיחק ? מאת: fringe הוא משחק את מר אוליבנדר- מוכר השרביטים שמופיע רק בסרט הראשון, ובכמה הבזקים בסרט השביעי
|
|
בתגובה ל: אכן מאת: eyalg ללא תוכן
היה לי חלום מעורר מחשבה, עמוק, למדתי דברים. ואז התעוררתי ... והמשכתי לישון.
|
|
|
 |
מאמרי הקהילה
.jpg) |
ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור / מארק טוויין - חוות דעת מאת סיגליתי
זהו ספר נהדר אחד המענגים שקראתי מזה זמן מה, גם אם נראה שנהניתי מהספרים האחרונים שקראתי, הספר הזה שמר לי כנראה הנאה מיוחדת.
14/9/2009
|
 |
סטרוגנזה - עיר המסכות / מרי הופמן - סקירה מאת סיגליתי
במסווה של גלימות קטיפה ומסיכות, הסופרת אורגת עלילה של שלטון, תככים, מזימות, בגידה, כישוף ואהבה, בשילוב אחת המשפחות הידועות ביותר במאה ה-16.
20/8/2009
|
 |
גילדת הקוסמים מאת טרודי קנבן - חוות דעת של טרישנמרנדו קפטה
הספר הזכיר לי הרבה נריטיבים דומים ומשתמש בכל הקלישאות שאפשר.
הסיפור מתרחש בעיר המזכירה את ימי הביניים באירופה.
15/8/2009
|
 |
צייר המלחמות מאת אור גראור - חוות דעת של מוניקה
קול שונה: מעין הימצאות בו זמנית בשני עולמות, כאילו רגלי הקורא נמצאות אחת בעולם מציאותי והשניה בעולם דמיוני, הקרקע אינה יציבה, והמוח מגשר בין העולמות השונים
30/7/2009
|
.jpg) |
חרש החורף מאת טרי פרצ'ט - סקירה מאת סיגליתי
חרש החורף הוא הספר השלישי בסדרה ומסתבר שגם האחרון. בספר זה טיפאני כבר בת שלוש עשרה, היא ממשיכה את התמחותה במכשפנות אצל מכשפה זקנה וותיקה מאד, אשר לוקחת אותה לצפות בריקוד של רוח החורף עם גבירת הקיץ.
13/6/2009
|
.jpg) |
לב של דיו מאת קורנליה פונקה - סקירה מאת סיגליתי
דמיינו שהדמויות היו מתממשות לנגד עיניכם בזמן הקריאה. את מי הייתם רוצים לפגוש לו הייתם יכולים לבחור?
11/5/2009
|
.jpg) |
הבריון של ארצ'ר מאת דיאנה ווין ג'ונס - ביקורת מאת סיגליתי
ספר ילדים חביב מאד, המון הומור וסיטואציות מצחיקות, דמויות צבעוניות, וכך גם החפצים. התרחשות האירועים בו מהירה וקצבית, ולקראת סוף הספר הקצב מתגבר.
1/5/2009
|
.jpg) |
Sirius מאת Olaf Stapledon - סקירה וחוות דעת מאת מוניקה
סיריוס הינו כלב משובח חצי בן אדם, יצירתו של מדען שגידל אותו בעזרת אשתו, כאח תאום לבתם פלאקסי. זהו ספר על היחסים החזקים, האהבה והפער בין השניים, ועל הטוהר שנאלץ להתמודד עם עולם לא קל.
30/4/2009
|
 |
פרסי ג'קסון וקיללת הטיטאן מאת ריק ריירדן - סקירה וחוות דעת מאת סיגליתי
הספר השני בסדרה היה קצת חלש בעיני, אבל הספר הזה פשוט מצויין.
28/4/2009
|
 |
ג'ונתן סטריינג' ומר נורל - סקירה וביקורת מאת סיגליתי
הסיפור מתרחש באנגליה של המאה ה - 19 במהלך המלחמה מול נפוליאון. המלך ג'ורג' מטורף לגמרי וקסם אמיתי לא נראה בארץ מזה מאות בשנים, כאשר המלך העורב שלט בשלושת הממלכות.
15/4/2009
|
 |
ארץ פלאות קשוחה - ביקורת מאת טרישנמרנדו-קפטה
ספר זה הוא מעין ספר סייבר פאנקי בתוספת מסעות מוחיים.
14/4/2009
|
 |
מגן הלהט - ביקורת מאת פנריר
לאחר שמצאו את כפפת הזעם, מגלים הוגו וחבריו שישנם עוד שני חפצים שניתנו למלאכים למשמרת על ידי האלים, בסופן של מלחמות האלים – כפפת הזעם, מגן הלהט (מכאן השם), ושרביט החרון.
14/4/2009
|
 |
פרחי הריק - ביקורת מאת hungarfield
פרחי ריק הזכיר לי טיפה את בהתחלה את אלמוות בע"מ, אבל די מהר רואים שזה לא הכיוון, ומתחילים לגלוש בסלאלום למתקדמים שסוואנוויק מציג לנו.
14/4/2009
|
 |
הידרומניה - ביקורת מאת מוניקה
ספר מד"ב סייבר פאנק ישראלי טהור, אם כי, בתוך תוכי אני מרשה לעצמי להגדיר את הספר כספר מתח-בלשי על רקע עתידני של ישראל בת ה-120.
14/4/2009
|
 |
רוברט סילברברג - ביקורות מאת מוניקה
מקבץ לינקים לביקורות וחוות דעת של מוניקה, לספרים מאת רוברט סילברברג.
14/4/2009
|
 |
מישורי הטבח - ביקורת מאת פנריר
העלילה מתחילה בדיוק במקום שבו מסתיים הספר השני, מספר ימים לאחר מכן, מיד אל תוך מאבק הכוחות והמלחמה המתנהלת ברחבי יבשת פולריאן, בין צבאותיו של גילהר לבין שאר הממלכות, אשר ניצבות כל אחת לבדה כנגדו.
14/4/2009
|
 |
תחית האגדות - ביקורת מאת פנריר
ממליץ לכל אוהבי הפנטסיה בארץ, גם אלה שלא אוהבים פנטסיה נוסחאתית. בנוסף, אשמח לראות עוד יצירות של הסופר הזה, שנכתבו בתקופה יותר מאוחרת בחייו.
14/4/2009
|
 |
ג'ונתן סטריינג ומר נורל - ביקורת מאת רביב מ
הספר מומלץ למי שאוהב פנטזיה אנגלית ואין לו רתיעה מספרים ארוכים. הכתיבה מרשימה מאוד והתרגום מוצלח, אבל למרות זאת חיכיתי לא מעט פעמים שיקרה משהו, שתהיה איזו תפנית, שיהיה משהו שירגש אותי או ימתח אותי, וזה לא קרה מספיק.
14/4/2009
|
 |
סוד הקלפים - ביקורת מאת מוניקה
הקלפים חיים אי שם ויש להם חיים מאד מסודרים, מלבד לג'וקר.
15/4/2009
|
|