נחזור לענינים מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים
|
|
|
|
|
שלא
קראתי הרבה מאד ספרים בחודשים האחרונים ויהיה לי הרבה מה לכתוב
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
בתגובה ל: נחזור לענינים מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטהלפני שאשרשר/תשרשרו סקירות, ביקורות וחוות דעת, יש לי חדשות. לפני כמה ימים המלצתי על ספר של סילברברג בשם The World Inside. ובכן, לקראת סוף אפריל השנה חתם הסופר על חוזה עם HBO miniseries להפקת סדרה לפי ספר זה. אמנם זו לא פעם ראשונה שהוא חתם על חוזים להפקת סרטים לפי ספרים או סיפורים קצרים שלו (ופעמיים עשו סרטי סטודנטים ללא אישורו והוא לא עשה עם זה כלום), דבר שלא תמיד יצא לפועל (כמו עם "ספר הגולגולות"), אבל הנה, כבר כשנה עובדים במרץ הצרפתים על "למות מבפנים", אם כי בשינוי קטן: זליג איננו יהודי אלא צרפתי בניו יורק. אז בהצלחה למיני סידרה היוצאת לדרך! לדעתי יש לה חומר מצוין להתבסס עליו! ועוד חדשה אחת: הספר החדש בהוצאת מובי דיק "נגע זר" שאמור לצאת בתחילת מאי (נדמה לי 4 למאי) הינו מאד מאד אקטואלי להיום - לא נותנת עוד פרטים כי אני לא רוצה לספיילר. תוקן על ידי מוניקה 28/4/2009 11:18
|
|
בתגובה ל:  סקירות וחדשות מאת: מוניקההאולימפיים 3 גרף צעיר 2009, 332 עמ'. תרגום: יעל אכמון עורכת הסדרה: גילי בר-הלל גרובר הסאטיר גילה שני חצויים חדשים- ילדיו של אל לא ידוע, אך מתקשה לחלץ אותם מהמקום בו הם נמצאים. הוא קורא לפרסי לעזרה בעזרת הקשר הטלפאתי המתקיים ביניהם. פרסי, ביודעו שנכון להם קרב קשה ותדרש עזרה, מצרף אליו מיד את אנאבת' ואת תאליה. מחנה החצויים נמצא בסכנה גדולה יותר מתמיד. מאזן הכוחות משתנה כל הזמן וסכנה מאיימת גם על האולימפוס. הנבואה המדברת על קללת הטיטאן אינה מבשרת טובות והאלים חשדניים ביותר. כמו תמיד הנבואה אומנם מגלה טפח, אך מסתירה טפחיים ורק מסע חיפוש יביא לפתרונה המלא, גם אם הוא גובה את מחירו. אלים מיתולוגיים נוספים מתגלים לנו בספר הזה בצורתם האנושית ומצטרפים אל האלים שכבר התגלו לנו בצורה זו בספרים הקודמים: ארטמיס - הנערה - אלת הציד והירח אפולו - התאום של ארטמיס - הנער התמידי אל השמש. רוכב במרכבת השמש. אפרודיטה היפה אתנה החכמה אטלס ומשאו הכבד מנשוא הספר השני בסדרה היה קצת חלש בעיני, אבל הספר הזה פשוט מצויין. יש בו ציניות והומור לצד פרידה, מוות ועצב. העלילה, למרות המבנה הזהה בכל שלושת הספרים, מתפתחת ומתקדמת וגם מרמזת מעט בסוף על מה שצפוי לנו ולגיבורים בהמשך. את הספר רכשתי לפני יומיים (כלומר, בעולמות) והתחלתי לקרוא אותו מיד בדרך הביתה באוטובוס. רציתי רק לקרוא את העמוד הראשון ו...אולי גם את השני, רק להתרשם ממה שהוא צופן לי, כי אני באמצע קריאתו של ספר אחר ו...לא יודעת מה קרה...איך הגעתי לסוף שלו בעוד הספר האחר ממתין שאשוב אליו. המלצות לשני הספרים הראשונים ניתן כמובן למצוא בבלוג שלי :) פרסי ג'קסון וגנב הברק / ריק ריירדןפרסי ג'קסון וים המפלצות / ריק ריירדןקבצים מצורפים: ![]( "https://dk4ipyj2mndfl.cloudfront.net/thumbnails/07tq__.jpg")
|
|
בתגובה ל: סקירות וחדשות מאת: מוניקהקצת על Olaf Stapledonמדובר בסופר שנולד בשנת 1886 ואת הספר הזה כתב בשנת 1944 לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. כמדומני, לא תורגמו ספרים שלו לעברית, וכפי שהמצב נראה עכשיו, גם לא יתורגמו אי פעם. אולף סטפלדון הוא לא סתם סופר. בזמנו כשקראתי את הספר "על פני מיליארד שנה" של רוברט סילברברג, נתקלתי לראשונה במושג Dyson Sphere. את המושג הזה אתם בטח מכירים יותר טוב מ"עולם טבעת" של לארי ניבן - הרעיון בעיקר הינו בניית עולם סביב לכוכב של אותה מערכת כוכבים על מנת לנצל את מירב האנרגיה, במיוחד כשתהליך ההיכבות של הכוכב מתחיל להראות את אותותיו. הרעיון הזה הועלה לראשונה ע"י פרימן דייסון אך הוא בפירוש אמר שהושפע מהכתוב בספר Star Maker מאת אולף סטפלדון, אשר יצא לאור ב-1937. רכשתי שלושה ספרים של אולף סטפלדון: Last and First Men, Starmaker ו-Sirius. מקריאה ברפרוף בשניים הראשונים הבנתי שיש לי עסק עם סופר ישן ברמה גבוהה. הוא מעמיק, הוא משכיל מאד, ואולי הכי חשוב מכל: הוא מציג לקורא תמונה משכנעת שמתחברת לכל אחד, באמצעות רגש, יצריות, אהבה, והיגיון. קראתי על אולף סטפלדון והתרשמתי. מידע שאביא תיכף קשור מאד לספר סיריוס, לגבי שני הספרים שלא קראתי, אני לא יודעת עדיין, אבל אני מנחשת שקשור גם כן. הוא סיים לימודי דוקטור בפילוסופיה באוניברסיטת ליברפול בשנת 1925 והחל בכתיבת חומר בתחום הפילוסופיה, אך במהרה עבר למדע בדיוני בתקווה שיוכל לחשוף את דעותיו לקהל רחב יותר, וכך כתב את Last and First Men. בסקירה על הספר, אציין את הקשר בין רקע הסופר ליופיו וייחודו של הספר סיריוס. ![]( "http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/e/e3/Sirius_book_cover.jpg") על הספרזהו ספר מדע בדיוני. למרבה הניגוד, למרותו שהוא מעמיק ומשכנע כאילו באמת קרה הדבר ולא ניתן להוכיח אחרת (אולי הרפואה והביולוגיה של היום יפריכו את הרעיון) הוא כמעט ספר פנטסטי, בגלל עוצמת החברות שבין כלב משובח וילדה שגדלו יחד. מאורעות חשובים וביניהם תחילת מלחמת העולם השניה, הצליחו למאן את התערבות הקיצוניים המתנגדים ביחסים שכאלה, עד ששניהם התקדמו לקראת גיל שלושים. רציתי ספר דקיק שאסיים מהר, לכן שלפתי את סיריוס, בן ה-188 עמודים, הוצאת פנגווין משנת 1979. אך מצאתי את עצמי עם ספר מודפס באותיות מזעריות, מלים צפופות עד כדי התחברות ביניהן, ושלא נדבר שציטוטים פה ושם הופיעו בכתב עוד יותר קטן. בקלות ניתן היה להדפיס אותו לספר בן 450 עמודים, אבל הוא לא היה מוריד את קצב הקריאה שלי, אלא אולי להיפך, היה לי יותר קל לקרוא. (גורם לי לשאול את עצמי למה פעם התמונות והכתב בספרים היו כל כך קטנים?) ![]( "http://www.agenda.co.il/uploads/rz6k_sirius_olaf_stapledon.JPG") העלילההספר מתחיל במדען שמטרתו להביא לעולם super-humans. השיטה שלו היא החדרת הורמון לעובר, בעודו בבטן אמו. כמובן שאת הנסיונות הוא לא יעשה על בני אדם, אלא ינסה קודם על חיות מעבדה כגון מכרסמים ולאחר מכן קופים. הנסיונות, למרות שנלמד מהם לא מעט, לא עלו יפה והיה צורך לבצע תפנית, וכך הגענו לכלבים. עם כלבים ההצלחה היתה גבוהה יותר והוא הצליח להביא לעולם כלבים חכמים יותר, וכשהיה נועז יותר בניסוים שלו, הצליח, מתוך המלטה של מספר גורי כלבים, להביא את סיריוס לעולם, הכלבלב היחידי שלא רק הצליח לשרוד מכל אחיו, אלא גם הפך לאדם בכל הקשור ליכולת המחשבה שלו. ניסויים שבאו לאחר מכן, לא צלחו. המלחמה הגיעה בשלב מסוים והפרויקט של טרלון ירד ונשכח. לכן, רוב ובעצם מטרת הספר הוא מיקוד ביחסים בין סיריוס לפלאקסי, הבת הרביעית של המדען, שני "ילדים" שבעידוד האמא שהאמינה בניסוי וביכולתה כמחנכת, גודלו השניים כתאומים. ובנוסף, וכאן מגיע רקעו של הסופר, סיריוס הוא מעין פילוסוף שהחברה לא רצתה, והוא רואה את העולם במהפכותיו, במכלול חיות האדם, ויפי האדם אשר מרכיבים את "שליטי הכוכב הזה". סיריוס איננו פילוסוף של עט ונייר אלא פילוסוף מעשי שמחפש את התשובות בכל הזדמנות. הוא מקבל ממשפחתו האוהבת את כל הגיבוי והאהבה והעידוד, להתפתח ולחיות בשלום עם עצמו. ![]( "http://ecx.images-amazon.com/images/I/51iKbCPstxL._SS500_.jpg") הסיפור מסופר במיומנות רבה ע"י מי שעתיד להיות בעלה של פלאקסי, כאשר העלילה כולה נחשפת בפניו, כולל תיעודים מדעיים ורפואיים של ניסוים (לא פולשניים) שנעשו בסיריוס בזמן שהותו באוניברסיטת קימברידג' לשם הגיע בבגרותו ושיתף פעולה עם המדענים האחרים שהיו קשורים בפרויקט זה. נראה כאילו אותו בן זוג, רוברט, שהיה גם עיתונאי במקצועו, עימו הזדהה אולף סטפלדון, הסופר. אני משוכנעת שלסופר האמיתי היה לפחות כלב אחד בחייו, והוא היה קשור אליו קשר חברי עמוק ומרגש, אחרת אני לא מבינה איך אפשר לכתוב כזו יצירה. הספר בתחילה מותח: רוברט מחפש אחר פלאקסי שנעלמה לו אך לא יכלה לתת יותר מדי פרטים. אין במכתביה דחייה כלפיו, והאהבה שלו אליה, גורמת לו לצאת לדרך להחזיר אליו את אהובתו. לאחר חיפוש מה הוא מוצא אותה אך היא איננה לבד. היא חיה עם כלב שמסוגל לדבר. הדיבור איננו ברור ולוקח זמן מה עד שמבינים אותו. לאט לאט היא פורסת בפני רוברט את הסיפור המלא, לאחר שהיא מבינה שהוא באמת חבר ואוהב וכוונותיו טובות, והכי חשוב, שאין הוא מרגיש רתיעה כלשהי מאחיה הכלב, וגם לאחר שסיריוס למד לקבל אותו, למרות שנכווה לא מעט מבני אדם מהסוג הלא טוב, בחייו הקצרים. מכאן מתחילים כחמישים עמודים משעממים משהו. חשבתי שזה הולך להיות ספר בסגנון ההישג גדול שהכלב הזה עשה ואיך הוא שינה את העולם שלנו. אבל לא. זה הופך למעין סיפור דוקומנטרי, שלאט לאט נכנס בו אקשן, אך האקשן והמעשים הגדולים בעיקר של הכלב, הם לא לעיני ואוזני כולם. הם הישיגים מדהימים של כלב-חצי-האדם, שיש לו הבנה מדהימה וראויה להערצה. הוא גם אדם משכיל וגם כלב עם צרכים משלו. מכיוון שבני אדם גורמים לו לפעמים לסבל, הזאב שבתוכו יוצא החוצה, ורק פלאקסי או אביה מצליחים להגיע אליו במצבים כאלה. יש בספר הזה גם אנשים נפלאים ומרגשים, ולמרות הרצינות של הספר, כשפגשנו את הוולשי השמח מגדל הכבשים שקיבל את סיריוס לעבודה אצלו, אנחנו זוכים לכמה דקות של הומור בריא. סיריוס, הקרוי על מערכת הכוכבים הכפולה (רמז לדואליות שלו) וקיבלה את שמה במיתולוגיה היוונית בגלל היותה Brightest star, הוא אווטקאסט בשלב מסוים אשר חבילה כבדה נקשרה לגבו החסון. אבל שכחנו את פלאקסי. רוב הספר מספר על הכלב, אך גם תורה מגיע. אם מקרה זה גרם לשני יצורים טהורים להיפגש בעולם שאינו עשוי כולו מטוהר, אז זה הדבר הטוב שבסיפור. אבל הם שונו מאד בשל קרבתם וקשרם, וכאן עקב אכילס של שניהם. פלאקסי, לולא היתה יפה נעימה ומשכילה, היתה דחויה מאד על ידי החברה, בשל מוזריותה, מוזרות שהיא ניסתה לנער מעצמה בשנים הראשונות, עד שבגיל עשרים ומשהו הבינה שהיא וסיריוס שייכים אחד לשני. הירידה לפרטים וההסברים בספר כה מושקעת, עד שהסיפור מאד משכנע, כאילו באמת היה קיים סיריוס הכלב אי שם באנגליה. הוא רוצה עתיד ומטרה בחיים כמו שיש לבני אדם, כפות רגליו אינן מאפשרות לו פעולות שעבור בני האדם הן כה קלות, שיניו ולשונו יסבלו בשלב מסוים מהשימוש בהן במקום כפות ידיים (כגון נסיונות כתיבה ופתיחת שערים), בקצרה, סימכו על הסופר שלא שכך מאומה. הסוף היה עצוב אבל היה שווה כל שורה, והיה מתבקש לאור מאורעות מלחמת העולם השניה, כאשר העולם חיפש שעיר לעזאזל, ואפילו אנחנו מוזכרים שם בשורה אחת. אני ממליצה עליו בכל ליבי, הלוואי ויום אחד יתרגמו גם ספרים עתיקים כאלה, ואם לא, נסו לחפש אותו באנגלית (לא מצאתי אותו בפרויקט גוטנברג עדיין, אבל אמזון בטוח מספק אותו, ואת העותק שלי קניתי או אצל קובי קמין בקדמת עדן או בינשוף רעננה, בשלושים ש"ח. זהירות, ספרים ישנים וזקוקים ליחס אוהב). תוקן על ידי מוניקה 29/4/2009 9:36
|
|
|
בתגובה ל: Sirius - Olaf Stapledon מאת: מוניקה
הי מוניקה,
ללא קשר לשאלה אם אני אוהב או לא את הספרים, מה זאת אומרת:
הלוואי ויום אחד יתרגמו גם ספרים עתיקים כאלה?
למה שלא תנסי לגרום לזה?
יש שתי הוצאות ספרים שעשויות להתעניין בזה(לפחות) - אופוס ואודיסיאה.
למה שלא תפני אליהם בהצעה?
זאת- בתנאי שהן יכולות לרכוש את הזכויות (כלומר- שההוצאות המקוריות לא פשטו רגל) ולך יש את הספרים כך שאין בעייה למצוא עותקים לצורך תרגום...
איך אומרים- אם את רוצה שמשהו יעשה כמו שצריך- עשי זאת בעצמך...
סתם משהו לחשוב עליו....
|
|
|
בתגובה ל: גישה קצת תבוסתנית מאת: eyalg
ומן הסתם לא אתן שמות, ואני כן מנסה לעזור בכל מה שאפשר, בזמני הפנוי ובחינם, רק שההוצאות לא תמיד מוכנות לקבל עזרה מהקוראים שלהם.
הצלחתי להשפיע רק עם ספרים שלדעתם שווים פרסום היום.
התכתבתי עם מישהו שאני לא מכירה, שהוא מתורגמן ותירגם ספר מתוך אהבה ומתוך אמונה שזהו ספר מצוין (לא ז'אנרי אגב), והוא רודף אחרי הוצאות לספרים מעט לא זמן בנסיון לשכנע אותם להוציא לאור. ויש לו נסיון מוכח כמתורגמן, גם של ספרים ז'אנרים.
אני לא שוללת כלל את ההצעה שלך, ותודה שדרבנת אותי קצת, אנסה גם עם סופר מדהים זה.
אך עיקר הגישה התבוסתנית שלי נובעת מכך שהקוראים היום, הכוונה לאלה שמוכנים לשלם עבור הספרים הז'אנרים, הם אלה שמוכנים לקרוא בעיקר ספרות חדשה, או בוא נגיד - רק ספרות חדשה.
אני מרגישה שבקטע זה אני עוף מוזר ואני הופכת לאחת שמבינה יותר ויותר בספרות ישנה, שם הגרעין שמענג את רעב הקריאה שלי.
|
|
|
בתגובה ל: ניסיתי עם שתי הוצאות לאור עד כה מאת: מוניקה
השאלה האמיתית- על כמה אנשים את יכולה להשפיע?
אני פחות בעניין של מד"ב ויותר פנטזיה (אלא אם זה אסימוב), אבל אם תוכלי להשפיע על 20 איש למשל (אני לא יודע אם זה נחשב להרבה או מעט), וכולם יםנו בבקשות להוצאה- יש סיכוי לקבל....
ממה ששמעתי, חלק מהספרי פנטזיה שאופוס הוציאו מחדש בשנים האחרונות ברומח הדרקון/ריוונלופט (ספרים שיצאו במקור בהוצאת מיצוב)- יצאו לפי בקשות של הרבה קוראים.
לא ברור לי מה זה ספרות חדשה מול ישנה, אם מוציאים מחדש ספר של וולס- מכונת הזמן או מלחמת העולמות, זה לא ממש חדש.
|
|
|
בתגובה ל: כמה דיביזיות יש לך?? :-) מאת: eyalg
זה בגלל תעשיית הסרטים, אל תשכח את התפקיד הגדול שלה בשמירת יצירות אלה בחזית הקדמית של הז'אנר, סרטים שזכו שוב ושוב להפקות חדשות, בעוד אלה שאני מדברת עליהם הם די או סופרים/ספרים שכמעט ולא שמעו עליהם, או סופרים שבגלל מספר ספרים שלהם שיצאו לאור עד כה, לא מעונינים יותר לפרסם ספרים שלהם בארץ (לפחות לגבי סילברברג הדבר השתנה, ואני וזוקפת לא מעט לזכותי בעניין זה, בקרוב נראה פירות משתי הוצאות לאור אם לא יותר).
לגבי בקשות של 20 אנשים: בזמנו ביקשתי בשני פורומים חוות דעת, דווקא אחד הספרים היה פנטסיה, או יותר נכון science fantasy, ויחד בשני הפורומים לא הגעתי ל-20 אנשים.
ועכשיו תקן אותי אם אני טועה: אופוס ו/או אודיסאה - האם הם ידועים בתרגום/עריכה/הגהה חלשים?
|
|
בתגובה ל: אתה צודק לגבי קלאסיקות כמו של וולס ועוד אבל מאת: מוניקהבשאלה- תרגום/עריכה/הגהה חלשים? ספרים לא מוכרים? הוצאת אודיסיאה מתמחה המדע בדיוני- אני מניח שבתנאים מסויימים הם יהיו מוכנים לשקול אם ההשקעה תראה כדאית. אבל בשביל זה תצטרכי לבנות לעצמך שם של מומחית (יכול להיות שכבר יש לך ואני לא מודע)- כדי שיעריכו אותך. לגבי פורומים- אי אפשר לפספס אותך בתפוז. אבל יש עוד פורומים- כדי לקבץ אנשים לעשות משהו- תצטרכי להגיע ליותר מפורום אחד או שניים. עובדה מעצבנת היא שרוב הפורומים לא ממש פעילים היום (אני משווה את הפורום של רומח הדרקון בתפוז לפני 6 שנים- שהיו בו עשרות אנשים- עם היום שיש בו בקושי כמה). והמצב בוואלה, YNET (שנסגר) לא יותר טוב, כך שאינך יכולה לוותר על אף פורום.... למשל- http://i.start.co.il/forums/343.aspx
|
|
|
בתגובה ל: למה הכוונה? מאת: eyalg
שמא אתה מציע שזה יעשה בהתנדבות?
דווקא נכון יותר לעניין הוצאות איכותיות יותר בספרים האלה (של סטייפלדון), כי יש להם עניין מעבר לז'אנר.
מעבר לכך, צריך שהם יתורגמו כראוי ובאיכות, אחרת מה הטעם? עדיף שלא לתרגם בכלל מאשר שתהיה גירסה חלשה.
|
|
|
בתגובה ל: אבל באיזו איכות? וכמה הם משלמים? מאת: y_welis
לא הצעתי לתרגם בצורה חלשה...
הספרים שאודיסיאה הוציאה של אסימוב היו ברמה טובה (לדעתי).
תראו, המצב שלכם הוא כזה- אם היה לבחור ולו ספר אחד כבר בעברית- הרי שזה היה פשוט יותר...
אבל במקרה הזה- אתם נלחמים על הספר הראשון שיצא.
ההמלצה שלי היא לבחור את הספר הטוב ביותר ולנסות לעניין את ההוצאות הרלוונטיות, במקרה אני יודע שאודיסיאה מתמחה במד"ב ולכן הזכרתי אותה.
מאחר ואתם מעט אנשים כקהל- הצעתי שתבדקו בפורומים נוספים כדי לגבש קבוצה גדולה ככל האפשר, שתתאחד מאחורי ספר אחד.
אני גם מציע- וזה עניין גיאוגרפי- אם תצליחו לגבש קבוצה רלוונטית עד שבוע הספר- סעו לתל אביב, יש לכם שם אפשרות להיפגש ישירות עם מנהלי ההוצאות, לנסות לשכנע אותם (אם מגיעים עם רשימת קוראים שתומכים זה יעזור).
בסה"כ- אם אתם לא תפעלו בעניין הזה- אף אחד אחר לא.
אני מדבר מנסיון מסויים בתחום הפנטזיה שקרוב אליי.
|
|
|
בתגובה ל: למה התנדבות??? מאת: eyalg
על שום תעריפיה הנמוכים (אולי יותר מאלה של 'אופוס').
זה אגב לא פשוט כלל: צריך לסגור עם מתרגם *טוב*, לוודא עלויות, ולנסות לקדם את הספר, שמאחר ואינו צפוי להיות רווחי, כמותג איכותי.
|
|
|
בתגובה ל: למה הכוונה? מאת: eyalg
אלא פשוט לאיכות התרגום, העריכה וההגהה.
אני לא זוכרת כמה ספרים כבר קראתי של ההוצאות האלה, אם בכלל, אני מסתמכת על דעות של אחרים.
מומחית אני לא חושבת שאני כזאת, אבל לאט לאט - אולי. בעיקר של ספרים וסופרים ישנים, הם יותר מדברים אלי.
תודה על הקישור לפורום של טריליאן, נדמה לי שהייתי כותבת שם.
אני כבר אתחיל לדבר על הספר סיריוס עם כמה אנשים שמבינים, נראה מה דעתם.
|
|
|
בתגובה ל: לא, הכוונה איננה לספרים לא מוכרים מאת: מוניקה
הי,
אוקי- מרגישים קצת שינוי ברוח...
קודם כל- אודיסיאה- קניתי את כל ספרי אסימוב שלהם פלוס עוד כמה ולא מצאתי שום בעייה שלהם, יש לי חבר שמאוד מחבב אותם.
אני ציינתי אותם כי זה נראה לי התחום שלהם (אני מניח שהיית בקשר עם קדמת עדן). אבל- אני לא קשור אליהם בשום צורה שהיא.
אני מציע לך, מוניקה- לעשות כמוני, וליצור בפייסבוק קבוצה רלוונטית שיותר אנשים יוכלו להגיע אליה.
ולפרסם אותה בכמה שיותר פורומים רלוונטים, כמו שאני פרסמתי את שלי (גם בפורום הזה).
אין לך מושג כמה אנשים משתמשים בפורומים מבלי להשאיר חותם (כלומר- ממש להתחבר לפורום ולכתוב שרשורים).
דבר שני- את צריכה לבנות את עצמך כמומחה, אני למשל- כתבתי מאמר מסויים בממלכות נשכחות שהתפרסם ב- ISF וזה די קידם את מעמדי אצל חלק ממקבלי ההחלטות בתחום הרלוונטי שלי (למעשה- אני מקווה שיהיו לי עוד מאמרים).
דרך מאמרים את יכולה להגיע גם לקבוצה גדולה שלא נכנסים לאף פורום (אני הייתי כזה עד ספטמבר האחרון).
אינני אומר שזה יצליח ואת תצליחי לגרום ש-סיריוס יצא בעברית, אבל זה בטוח יהיה כיף :-)
הערה אחרונה- מצטער- אבל איכות התרגום איננה הנושא כאן, אלא איך מוציאים ספר ראשון של סופר לא מוכר.
אם אתם צריכים להתפשר על האיכות כדי לקבל את הספר הראשון, והוא יהיה לו קהל קונים רציני- בשני כבר יקפידו יותר...
(זו רק דעתי)
|
|
|
בתגובה ל: כמה הצעות מאת: eyalg
הי מוניקה,
ראיתי שכמה אנשים התעניינו בביקורת שלך- כך שמן הסתם את בדרך הנכונה...
|
|
בתגובה ל: כמה הצעות מאת: eyalgתודה על ההצעות. כנראה שלא אתחבר לפייסבוק, די לא סובלת את המדיה הזו. נראה לי שטיפול פנים מול פנים, יעבוד יותר טוב אצלי. מבחינת מומחיות, קשה לקבוע מתי אדם הוא מומחה, מלבד כמה יוצאי דופן כמובן. אני בעיקר אוהבת, כפי שאמרתי, את הספרות המד"בית הישנה, אבל לדעתי יש לי עוד הרבה מאד לקרוא. מה שכן, פיתחתי זיקה חזקה לסילברברג, ומאמר אחד שלי בעריכה מושקעת וראויה לציון של עידו גנדל, התפרסמה כאן: http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=609837עד כה קראתי 22 ספרים שלו, ועוד לא מעט סיפורים קצרים. בנוסף, אני עושה מדי פעם הגהות לספרים של הוצאת ינשוף/מובי דיק. לגבי איכות התרגום: אני חולקת עליך בזאת. אני לא מעונינת שאנשים יזלזלו בספר, ויאמרו מה זה הזבל הזה, ורק בגלל התרגום הצולע או טיפול צולע אחר בו. להיפך, על ההתחלה יש להפגין איכות. אנחנו רוצים שיותר אנשים יתחברו לז'אנר הזה, לכן עלינו להימנע ככל האפשר מהברחתם של קוראים פוטנציאליים, ומכך שנגרום להם ללכת לקרוא את המקור ולבטל בהינף יד את מאמץ ההוצאות לאור לאזרח ספרים אלה גם אצלנו. אני יודעת שמתוך אהבה לתחום, אנשים מוכנים להשקיע מזמנם בלא תמורה, כמוני לשמל, אבל גם אותנו יש לבדוק היטב כדי שלא נגרום לנזק בטעות. ועוד למשל אחד :) אני אוהבת לתרגם, ותרגמתי פה ושם בשביל הכייף שלי, אבל לא הייתי סומכת על עצמי בעניין זה, מה גם שעברית איננה שפת אם עבורי, אלא הייתי נותנת לבדיקה אצל ההכי טובים והכי מנוסים, מכיוון שמטרתי אינה שהספר יצא בכל מחיר, אלא שהוא יצליח להעביר לקורא את ייחודו, ורק כך ישאיר טעם של עוד.
|
|
|
בתגובה ל: היי אייל מאת: מוניקה
הי מוניקה,
הטיעונים שלך בעד תרגום טוב מלכתחילה די משכנעים.
מה דעתך על ההצעה הבאה:
בכנס אייקון הבא- תנסי לארגן עצומה כלשהי?
מגיעים כל מיני מעריצי מד"ב ופנטזיה- תוכלי לדבר פנים מול פנים- ולנסות להחתים אנשים בעד ספר מסויים.
אם תצליחי- זה יתן לך משהו לעבוד איתו...
לגבי "מומחה"- מספיק לדעתי שכל פורום של מד"ב יכיר אותך (כמו שמכירים את קובי קמין)- כדי שההוצאות יתחשבו בך יותר.
אני נשאלתי על ידי הוצאה מסויימת לגבי שם המשתמש שלי בפורום מסויים- כלומר- הן לא מתעלמות ממה שקורה בפורומים- צריך לנצל זאת.
את קולטת שאם במקום להתווכח על הסיכויים לתרגום ספר- אנו מתווכחים על איכות התרגום- אז עברנו שלב?
דרך אגב- לגבי ספרי וולס- למרות שהם יותר ידועים, עדיין השאלה היא אם מי שנהנה מהם יהנה גם מהספרים שאת מדברת עליהם.
|
|
בתגובה ל: הצעה קצת שונה מאת: eyalgמקווה להגיע ולהיות פעילה, יש סיכוי שהשנה לא אוכל. לגבי פנים מול פנים עם חובבי מד"ב ופנטסיה - לא נראה לי, זה לא משהו שמניב פירות בדרך כלל. אבל אנסה באפיקים שאני מכירה, ישירות מול הוצאות לאור. לגבי השתתפות בפורומים - המשתתפים בפורומים לא משקפים כלל את מה שקורה במציאות. גם הקוראים הסמוים, לא. למשל, לפי מה שהתרחש בפורומים עם הספר של אסף אשרי "סימנטוב", הייתי משוכנעת שהוא יקח את פרס גפן. הופתעתי, וגם שמחתי כל כך, שההמשך של הלוויתן מבבל לקח את הפרס. בראיון ברדיו מלפני כחצי שנה אמרה הגר ינאי שהמכירות התקרבו לעשרת אלפים עותקים. אתה יכול כביכול "להשיג" הצהרות ברשת, אבל לא זה מה שמשכנע את ההוצאות לאור. וגם אני כיוונתי את עם עובד לשרשור בעד ונגד הוצאה לאור של ספר מסוים - שום דבר לא קרה עם ספר זה, אלא רק אם אני אוציא אותו בכספי. והיו שיחות טלפוניות ומיילים בנושא. מה שכן, אולי נתתי לאותו סופר דחיפה, כי יש שמועות שהם הולכים להוציא ספר אחר שלו. ולגבי הפסקה האחרונה שלך, מאד קשה לקלוע לטעם הכללי. לכן כל ההוצאות חוששות. זה כמעט תמיד הימור, מלבד רבי מכר, שלפני שהם מתורגמים, הסערה השיווקית כבר התרחשה וסחפה עמה קוראים בעיניים עצומות. תוקן על ידי מוניקה 4/5/2009 10:31
|
|
|
בתגובה ל: אייקון הקרוב מאת: מוניקה
להיות אופטימיים!!!
היתה תקופה שאופוס החליטה לא להתעסק יותר עם רומח הדרקון (בתחילת שנות ה-2000) - אז החליטה...
כשראתה שיש קהל יעד שכותב אליה ומבקש ספרים חדשים זה השתנה...
אינני יודע איך מתחלקים אוהבי המד"ב בארץ, אבל שוק הפנטזיה בארץ הוא יחסית קטן.
בגלל זה אני אומר- שאם היה אפשר לרכז הרבה אנשים יחסית שיפנו להוצאה מסויימת- זה יכול להשפיע.
|
|
בתגובה ל: גישה קצת תבוסתנית מאת: eyalgאפרופו ג'קסון קיבינימאטטט אני מנסה כבר אלף פעם לעשות את ההליכת ירח ולא מצליח. נראה כמו איזה זומבי.. היום יש לי ערב צוות והבטחתי שאעשה להם הדגמה סופנית.. בקיצור, תצפו לסרטון קורע מה ג'קסון בר ..
|
|
|
בתגובה ל: Sirius - Olaf Stapledon מאת: מוניקה
ומרגשת.
יש אגב תמונה של סטייפלדון על עטיפת כרך שאוסף מאמרים וסיפורים קצרים שלו, שמכרה שלי קנתה פעם - והמבט שלו למצלמה מאוד ישיר וחודר - כאילו הוא רואה דברים מעבר... תמונה שנחרטה בזיכרוני.
הוא היה אחד הכותבים היותר מעניינים בתחום, והיום בלי ספק היה מושך אחריו קהילות מעריצים כמו קסטנדה, היינלין והאבארד.
ממליץ להמשיך לספריו הבאים.
|
|
בתגובה ל: יופי של ביקורת! מאת: y_welisמצרפת כאן שתיים - האם התכוונת לאחת מהן? תוקן על ידי מוניקה 28/4/2009 23:55 קבצים מצורפים: ![]( "https://dk4ipyj2mndfl.cloudfront.net/thumbnails/6w4p_2758.jpg") ![]( "https://dk4ipyj2mndfl.cloudfront.net/thumbnails/x7vq_x1163.jpg")
|
|
בתגובה ל: מצאתי כמה תמונות שלו ברשת מאת: מוניקהאו אחת אחרת - באחד מעמודי התמונות באנתולוגיה שלו (An Olaf Stapledon Reader אוTo the end of time: The best of Olaf Stapledon). צריך לשאול את המכרה ההיא מתישהו. הוא גם היה מאייר חובב - כמה דוגמאות: |הלינק| http://www.sfhub.ac.uk/Stapledon.htm|סלינק| ויש ספר ביוגרפי עם מכתביו לאשתו לעתיד, בימי מלחמת העולם הראשונה. קבצים מצורפים: ![]( "https://dk4ipyj2mndfl.cloudfront.net/thumbnails/tdjr_olafstap.jpg")
|
|
|
בתגובה ל: לא אלה, אבל אולי זו מאת: y_welis
לא מצאתי על זה מידע בדף שצירפת.
|
|
|
בתגובה ל: איפה כתוב שהאיורים האלה שלו? מאת: מוניקה
אבל כשמניחים את סמן העכבר על אחד מהם, מופיע הסבר. הימני למעלה הוא שלו, ומאוד מעניין.
|
|
|
בתגובה ל: לא כולם - התחתון מימין לא מאת: y_welis
הוא בהחלט היה איש מעניין.
|
|
|
|
|
בתגובה ל: מצאתי את סיריוס בפרויקט גוטנברג אוסטרליה מאת: מוניקה
אני חושב שגם שתי הקלאסיקות הגדולות שלו, שנהוג לעיתים להוציא יחד, star maker וכן first and last man, גם זמינות ברשת.
|
|
|
בתגובה ל: כבר חוסך את עלויות התמלוגים... מאת: y_welis
כמעט והתחלתי להדפיס לי בעבודה את כל החומר, שזה המון, ואז התייאשתי מסידור העמוד - אני מסדרת עמודים כדי לחסוך בהדפסות.
יצאתי מהעבודה והלכתי לבקר אצל אלי, ומה אני מוצאת על אחד השולחנות בחנות ינשוף, בדיוק הגיע וחיכה להשתבץ באחד המדפים? נכון, שני הספרים בכריכה אחת, באיכות לא רעה עבור ספר ישן כל כך. רק 30 ש"ח!
|
|
|
בתגובה ל: Sirius - Olaf Stapledon מאת: מוניקה
את הספר כנראה לא אקרא, כי אני קוראת רק מתורגם. חבל, נראה כמו ספר שהייתי נהנית ממנו.
|
|
בתגובה ל: סקירות וחדשות מאת: מוניקהגרף צעיר 2009, 304 עמ'. תרגום: יעל אכמון הספר נפתח בהערות המחברת: "ספר זה יוכיח את עשר העובדות הבאות: 1. בריון הוא יצור המתמזג ברקע ונתקע שם. 2. הנקבה קטלנית יותר מהזכר. 3. כל כוח משחית, אבל אי אפשר בלי כוח חשמלי. 4. כשכוח שאי אפשר לעצור אותו נתקל בעצם שאי אפשר להזיז אותו, התוצאה היא מריבה משפחתית. 5. לא תמיד המוזיקה תרגיע את נפש האדם. 6. ביתו של האנגלי הוא מבצרו. 7. הגונב מגנב - גמור. 8. פנס בעין אחת מייחל לחברה. 9. החלל החיצון הוא הגבול האחרון, וכמוהו גם המפעל לטיהור שפכים. 10. חיים ומוות ביד מכונת הכתיבה." צחקתי כשקראתי את העמוד הזה. הווארד חוזר יום אחד מבית הספר ומוצא בריון ארך רגליים יושב במטבח ביתו. כל מה שהבריון מבקש הוא את 2000 המילים האחרונותשכתב אביו של הווארד שהלכו לאיבוד. כל שלושה חודשים, קוונטין - אביו של הווארד מגיש 2000 מילים כתובות למישהו בעיריה. זה התחיל כהסכם מצחיק, שנועד לעזור לו לעבור מחסום כתיבה ונמשך כבר 13 שנה. קוונטין לא טרח לברר מה עושים עם המילים שהוא מוסר. לרוב, הוא כותב שם שטויות חסרות משמעות. מסתבר, שרק קוונטין חושב שאלו שטויות חסרות משמעות. יש מי שחושב שהמילים של קוונטין עוצרות אותו מלצאת לעולם ולשלוט בו. לבריון של ארצ'ר יש מסתבר משפחה ענפה מאד. המשפחה שלו מונה 7 אחים ואחיות שנחשפים בפנינו צעד בצעד ביחד עם התקדמותם של הווארד ואיומה - אחותו בגילוי התעלומה ופתרונה. במהלך הקריאה, מצאתי את עצמי חושבת על האלימות המתוארת בספרים. ספרי ילדים ומבוגרים כאחד. אני מניחה שזו חלק ממציאות, בעיקר כשמדובר בבריונים וגם פרסי ג'קסון והארי פוטר אינם נטולי אלימות. אני גם יוצאת מנקודת הנחה שהאלימות היא חלק ממציאות. שוחד וקירוב מקורבים גם הוא חלק ממציאות החיים שלנו. בכלל מה החשיבות של מילים שנכתבו ויצאו אל רשות הרבים? למי הם חשובות יותר ולמי פחות לכותבים או לקוראים? בספר הנ"ל, קוונטין בכלל לא מתעניין מה קרה למילים שכתב. הוא ראה בזה משחק חסר משמעות. הוא המשיך לכתוב את 2000 המילים הללו גם כשזה לא שירת אותו עוד עד שזה חזר לטפוח לו בפנים והוא ומשפחתו גילו בדרך מאד לא נעימה שיש מי שהמילים האלה יכולות לגרום לו להתפרצות של מעשים שיפגעו בכל תחומי החיים של המשפחה. נכון שלקראת הסוף הסיפור מקבל תפנית, אליה מוביל בעצם כל הסיפור מההתחלה. חלק ממנה אפילו הדמויות לא מנחשות עד הסוף, אבל המילים הכתובות היו ונשארו המסגרת הכללית של הסיפור, הסיבה לכל ההתרחשויות, הפעילות והעלילה בספר. אני חייבת להוסיף שהתיאורים בספר חיים כל כך, שהצלחתי לדמיין לעצמי כל מיני קריקטורות שאפשר היה לצייר לפי הספר הזה. רגליו הארוכות של הבריון למשל מתוארות כחוסמות את כל המטבח. הן החלק העיקרי בגופו של הבריון. במקרה הזה, זו לא חוכמה משום שהאיור של עפרה עמית על עטיפת הספר ממחיש את הסיטואציה הזו, אבל יש "תמונות" נוספות שהצטיירו בדמיוני במהלך הקריאה. הספר הזה הוא ספר ילדים חביב מאד, עם המון הומור וסיטואציות מצחיקות. הדמויות צבעוניות וכך גם החפצים. התרחשות האירועים בו מהירה וקצבית מאד. יש לו נפילה קטנה באמצע, שבמהלכה הייתי צריכה להזכיר לעצמי שמדובר בספר ילדים - נוער צעיר וכך צריך לקרוא אותו. לקראת סוף הספר הקצב מתגבר. אני מודה שניחשתי חלק מהסוף, אבל סקרנית לדעת איך יגיבו אליו ילדים בגיל המתאים לו. מ.ש.ל. הכותבת הצליחה להוכיח את עשר העובדות שהעלתה בעמוד הראשון של הספר :). קבצים מצורפים: ![]( "https://dk4ipyj2mndfl.cloudfront.net/thumbnails/8nxy__.jpg")
|
|
|
בתגובה ל: הבריון של ארצ'ר / דיאנה ווין ג'ונס מאת: סיגליתי
כספר פנטסיה לנוער?
באמת נשמע קליל ומשעשע :-)
|
|
|
בתגובה ל: תודה על הסקירה, האם אפשר לסווג את הספר מאת: מוניקה
ספר טוב, נהניתי לקרוא אותו.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: תודה על הסקירה, האם אפשר לסווג את הספר מאת: מוניקה
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: הבריון של ארצ'ר / דיאנה ווין ג'ונס מאת: סיגליתי
מאד נהניתי ושוב קראתי בנשימה אחת.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
בתגובה ל: סקירות וחדשות מאת: מוניקהבכללי זה עוד סיפור פלישה והשתלטות חייזרים על כדור הארץ. תיאור החייזרים והחדרתם לגוף בני האדם, מזכיר את הגאוולד מסטרגייט. החייזרים בספר הרבה יותר עדינים ונחמדים מהגאוולד. לטעמי תיאור החייזרים לוקה בחסר וקיימות סתירות רבות כמו למשל, איך יכול להיות שיצורים כל כך שלווים וביישנים מתנהגים בצורה אכזריות, בכך שהם הורגים למעשה את מהות הגוף עליו הם משתלטים. העלילה מספרת על חייזר המוכנס לגוף בחורה ""אדם פראי", שחי רוב חייו כאדם ולא כגוף עליו השתלט חייזר. הסיפור מתרחש כעשר ואולי קצת יותר שנים לאחר השתלטות החייזרים על כל כדור הארץ. מסתבר, שקשה להשתלט על בני האדם הפראים ובעצם עיקר העלילה היא באינטרקציה שבין החייזר לבחורה עליה היא (מסתבר שהחייזר הוא נקבה) מנסה להשתלט. הזכרונות של הבחורה מאד משפיעים על החייזרית והיא יוצאת למסע גילוי עצמי יחד עם הבחורה עליה היא אינה מצליחה להשתלט. הספר די מעניין וקריא, אולם נוטה לכיוון הקיטשיות. לסיכום ספר חביב. תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 1/5/2009 10:7
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
בתגובה ל: נחזור לענינים מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטהתוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 12/6/2011 8:13
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטהסיימתי את הנערה ששיחקה באש. בניגוד לחלק הראשון, נהניתי יותר מהסרט, למרות שהספר מצויין. הספר היה יותר מדי ארוך וקצת טרחני, בניגוד לחלק הראשון אהבתי את ההשמטות שהיו בסרט השני. שמעתי שהחלק השלישי לא משהו - יש תגובות? עדיין לא סיימתי את "זדון" כנראה שאתחיל לקרוא את החלק השלישי של חרב האמת. תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 12/6/2011 8:16
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: וכרגיל אני ראשון מאת: טרישנמרנדו - קפטה
כנראה שנמכרו טוב.
אני עדיין לא קורא חדשים, למרות שהשאלתי את 'הלאה' של קרייטון (האחרון שלו שתורגם. יש חדש יותר שטרם תורגם). אמור להיות 'ספר קיץ'. מקוה שיעניין (אם לא, אחזור ל'העולם האבוד', שקשור אצלי יותר לקיץ).
יצא גם תרגום לקלנסי חדש, 'ארנב אדום' (המקור מ-2002), שבו הוא חוזר לשנת 87'... זו בעיה כי הדמות הראשית שלו, ג'ק ראיין, הזדקנה מדי (הפך אותו לנשיא ארה"ב ב'צו נשיאותי'). לכן בספרו הבא מ-2003 (שעדיין לא תורגם, כמו גם המשכו שיצא השנה) הוא עבר לבנו של ראיין, שנקרא למרבה הנוחות ג'ק ראיין ג'וניור...
בעניין לארסון ושות' (ההוא שכתב את הסידרה שבה מופיע קנת בראנה - ארכנית ביותר וקודרת, כמו סרט גרוע של ברגמן) - יש כרגע התלהבות מהסקנדינאבים, כמו גם מהספרדים-לאטינים, שלא תמיד קשורה לכישרונם.
|
|
בתגובה ל: כבר יצא השלישי? מאת: y_welisבערך כל שנתיים מתרגמים ספר וזה כבר? לדעתי יש 10 חלקים נקווה שנהיה בסביבה, כשהחלק האחרון יתורגם ![בקטנה]( "http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/mcif___.gif")
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: כבר יצא השלישי? מאת: טרישנמרנדו - קפטה
אבל לרוע המזל, לא ריאלי.
|
|
|
בתגובה ל: כבר יצא השלישי? מאת: טרישנמרנדו - קפטה
לקפוץ על החמישי והרביעי ואז לקפוץ ישר לחלקים 9-11.
באמת שאין טעם לתרגם את כל מה שבאמצע.
גם השלושה האחרונים אני יכול לסכם לך בכ- 10 משפטים.
דרך אגב, יוצא או יצא ספר שבא אחרי סיום הסדרה הרשמית ובו
הגיבורים הראשיים ממשיכים בשלהם.
היה לי חלום מעורר מחשבה, עמוק, למדתי דברים.
ואז התעוררתי ... והמשכתי לישון.
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטההנערה שבעטה בקן הצרעות - החלק האחרון של נערה בעלת קעקוע דרקון. די מעניין אבל לא וואו. החלק החדש של 39 הרמזים - כל חלק נכתב ע"י סופר אחר, יש לציין שכל החלקים זורמים, בהחלט לא ספרות קנונית - בשביל ספרות נוער סביר בהחלט. צילה של הרוח (מתורגם מספרדית) - ספר ספק ז'אנרי (פגישה עם השטן ז'אנרי?), בנתיים הספר לא כל כך זורם. לא מזמן התפרסם ספר ביכורים של אותו סופר והוא בהחלט ז'אנרי (משהו עם ערפל), ספר נוער שאותו קראתי לא מזמן, לא השאיר עלי רושם, אני לא זוכר ממנו אפילו מילה אחת. בנוגע לשמות של סופרים או בכלל דיוק בשמות, זאת הבעיה שאני כותב בעיקר מירושלים והספריה שלי בהוד השרון. תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 25/6/2011 20:4
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
שעד לא מזמן לא הייתי מודע, משום מה, לקיומו: "Roverandom", סיפור לילדים על כלב שהופך לכלב צעצוע (בגלל שנשך קוסם), ועובר כל מיני גלגולים והרפתקאות בדרך חזרה הביתה. סיפור חמוד, מאד טולקיני. לא ברמה של ה"הוביט" או "הנפח מווטון רבא", ועדיין אני בהחלט רואה את עצמי מתרגם/מקריא אותו לילדים בעוד כמה שנים.
עכשיו אני באמצע "The Ode Less Travelled" - ספר של סטיבן פריי על שירה אנגלית. הוא מסביר שם בשפה מאד ברורה על משקלים, חריזה וכל מיני, כולל דוגמאות.
|
|
|
בתגובה ל: קראתי ספר קצר של טולקין מאת: עידו ג
והתפתח למשהו ארוך יותר, אבל טולקין מעולם לא חשב לפרסם אותו. אולי בצדק מסויים.
כריסט' בנו מסר אותו לצמד ידידים שלו, האמונד וסקאל, שערכו אותו ופירסמו.
מה שאירוני הוא שכמה שנים אח"כ, במסגרת מהדורות מוערות שהצמד הזה פירסם על שרה"ט ועוד דברים כמו 'עץ ועלה' (אם כי לא על ה'הוביט' - זה נעשה ע"י מחבר אחר בשם רייטליף, גם בכפילות מסויימת אחרי המהדורה הדפיניטיבית של דאגלאס שהתפרסמה לפניו), הם הוציאו אותו מחדש עם עוד תוספות והערות. אולי עדיף לקנות כבר את הגירסה הזו.
אגב הספר כולל מסע בירח ופגישה שם עם 'האיש שבירח', שמוזכר בשיר שמרי או פיפין שרים ב'סוסון המרקד' בכרך א' של שרה"ט. יתכן שזה אחד ממקורות השיר (לצד המקור המסורתי הבריטי בשיר על האיש בירח).
|
|
|
בתגובה ל: גם הוא החל כסיפור שהוא סיפר לילדיו מאת: y_welis
דרקונים (עם בטן פגיעה), קוסמים מעשנים, עכבישים גדולים ומסוכנים... אתה יודע מה, עכשיו כשאני חושב על זה, האיש שבירח דומה בכמה מובנים לטום בומבדיל.
|
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
לפחות 5 מחכים שאני אתחיל או אסיים.
קניתי סדרה באנגלית של מד"ב שמתחפש לפנטזיה שמתחפש לרומן ושיש
לי חשד שאני מנסה מאד להתעלם ממנו שמדובר בספר נוצרי משהו.
אני לא מבין על מה הביקורות הכל כך טובות על הסדרה, היא די
בינונית (במיוחד לאור העובדה שהיה נראה שהיא ניגשת לכמה
עניינים בצורה מאד יפה ואז פשוט הלכה אחורה).
היה לי חלום מעורר מחשבה, עמוק, למדתי דברים.
ואז התעוררתי ... והמשכתי לישון.
|
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
קראתי את הספר בערך לפני 20 שנים, הוא השאיר עלי רושם טוב, ומידי פעם עולה בי החשק לקרוא
אותו שוב.
אז אתמול איך שהוא שלפתי אותו מהמדף והתחלתי לקרוא.
|
|
|
בתגובה ל: על פני מיליארד שנה / רוברט סילברברג מאת: קלאופיציוס
תמיד חוזר אליו בעצמי, אחרי שבגיל צעיר הייתי קורא בו מדי פעם גם לכיף. גם מאוד אוהד לישראל (ישראלי בדמות משנית עם סטריאוטיפים מהתקופה; ישראל עתידית שכבשה את רוב מדינות ערב השכנות)...
זוכר לטובה את ד"ר הורוקקוקקקק, דמוי העכביש, והרובוט שפירק את עצמו.
|
|
|
בתגובה ל: מהמצויינים שלו. כיפי ומרגש מאת: y_welis
אחד הקטעים שהכי זכרתי, וחשבתי כמוך שזה בא מאהדה לישראל, אך לאחרונה כשאני נזכר בקטע
הזה אני כבר לא בטוח שהוא אוהד במיוחד, יש לי הרגשה שזו מין ציניות, כלומר: הישות הציונית
הכובשת, שבעתיד תכבוש את רוב ארצות ערב.
וכן אני יודע שסילברברג יהודי, זה לא אומר הרבה, על אחת הספינות התקועות ביוון, נמצאת זקנה בת
80, יהודיה ניצולת שואה שמאוד משתוקקת לשבור את המצור על עזה ולעזור למלאכים הטהורים שכה
סובלים שם. (סליחה על הפוליטיקה).
|
|
|
|
|
בתגובה ל: ניסע במכונת הזמן שנתיים וחצי לאחור... מאת: עידו ג
וזה לא משנה את התרשמותי בהווה :), ובכל מקרה אדם יכול להתייחס לאותו נושא בצורות שונות
ולפעמים הפוכות.
דוגמא טובה אולי, היא לב טולסטוי, שמידי פעם היה משבח את היהודים בצורה יוצאת דופן, ובפעמים
אחרות היה מתכעס עליהם ומעביר ביקורת קשה הגובלת באנטישמיות .
|
|
|
בתגובה ל: בקשר לישראל מאת: קלאופיציוס
אם כי תלוי באיזה גיל אתה... לפני 25 שנה זה נראה לי מאוד פרו-ישראלי.
אגב לא מעט דמויות של ישראלים נכנסו אז לספרי מתח שונים, בעיקר של סופרים יהודים אמריקאיים, שלראשונה מצאו סיבות להתגאות בישראל.
אגב משהו שהזכרתי בפורום אחר - ניבן טען בהקדמה להמשך ה-3 של עולם טבעת, שזה היה המבנה הגדול ביותר שתואר עד אז (1970) בז'אנר, אבל המבנה שסילברברג תיאר בסוף 'על פני מיליארד' גדול עוד יותר... וקדם ל'עולם טבעת' בשנה (שניהם אגב שאבו השראה מאותו פיזיקאי - פרימן דייסון).
|
|
|
בתגובה ל: יש בזה אמירה בכיוון מאת: y_welis
לפני 20 שנה גם אני הייתי בטוח שזה פרו ישראלי.
|
|
|
בתגובה ל: על פני מיליארד שנה / רוברט סילברברג מאת: קלאופיציוס
לטעמי ספר לא רע.
לגבי סילברברג יש לי חילוקי דעות.
חלק מהספרים שלו אני לא כל כך סובל וחלק אני מאד אוהב.
האהובים עלי במיוחד "האיש במבוך" ו"כנפי הלילה" (ברשימתי הפרטית בה אני מציין את ספרי המד"בפ הכי טובים, שניהם נמצאים במקום גבוה מאד).
את למות מבפנים אף פעם לא אהבתי, במיוחד את הסטריאוטיפ של היהודי שעיצבן אותי.
משהו בכתיבה של סילברברג בחלק מספריו לא מדבר אלי.
בנוגע לישראל, אף פעם לא אהבתי את תיאוריו לגבי ישראלים או בכלל את תיאור מדינת ישראל.
לדעתי הוא לא מחבב ישראלים צברים, ויש לו השקפת עולם גלותית לגבי המדינה עצמה.
סילברברג אף פעם לא היה מועדף עלי כמו זילאזני, היינלין או הרברט למרות שיש לי הרגשה שהכתיבה שלו יותר טובה משלושתם.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: האם זה הספר בו הם מחפשים תגלית אריכאולוגית חשובה? מאת: טרישנמרנדו - קפטה
לגבי ספריו האחרים, היו כמה שמאוד אהבתי, אבל משום מה לא יכולתי לקרוא שוב.
יש עוד משהוא שאני לא בטוח מה זה, אבל התחושה וההרגשה שלי שספריו - הכתיבה שלו לא מצליחה באמת
לגרום לי להזדהות עם הגיבורים שלו ולא עם האוירה. הגיבורים שלו הרבה פעמים מאוד אפורים, ולפעמים אף
משעממים, ולא רק הגיבורים גם כל העלילה.
ספריו שאהבתי - גלגמש המלך, מלך הצוענים, כנפי לילה, אל פני מיליארד שנה, כתום החורף, האביב החדש,
ספר הגולגולות ועוד...
ספרים שלא יכולתי לסבול - שמים לוהטים בחצות, מסע להררי מאג׳יפור, קוסמי מאג׳יפור וההמשכים.
היו עוד ספרים שאני כבר לא זוכר את שמם רק זוכר שלא אהבתי אותם.
אף על פי שכשאני התחלתי לקרוא ספרים מהז׳אנר, היה מחסור ספרים די רציני, שלושת הגדולים מבחינתי היו:
זילאזני, סילברברג ומורקוק. ועד היום יש לי כבוד מיוחד לשלושתם.
ובכל זאת, אצל זילאזני מבחינתי יש משהו מיוחד, בכל פעם שאקרה את ספריו אני אתחבר לעוד משהו אני אבין
עוד משהו אני אהנה, וארגיש שקראתי את הספר בפעם הראשונה! הייתי די בשוק כששמעתי לפני זמן מה את
האודיובוק של אדון האור, חשבתי שאם אקרא שוב את הספר אני אשרוף אותו, במקום זאת אחרי השמיע הייתי
כולי מופתע, אם רצון לקרוא את הספר שוב.
בקיצור, מה שרציתי לומר הוא, זילאזני הוא המלך!
|
|
|
בתגובה ל: כן מדובר במשלחת ארכיאולוגית מאת: קלאופיציוס
ונזהר שלא להגיע לסוף (שקשה לנחש, כי הוא יכול להיות חיובי או שלילי באותה מידה, עד לעמוד האחרון כמעט), עד שפעם אחת שכחתי את האיסור והגעתי לסוף.
אבל למרבה המזל שכחתי מהו. עד הפעם הבאה.
לא רק שהוא עוסק באלי המיתולוגיה ההודית, הוא גם לועג לבודהה ולאמונה שלו, ובכלל למכאניזם של הדת. למעשה הוא עוסק בדת השוואתית, ומרמז שהיא תמיד משרתת צורך של מעמד מסויים.
|
|
|
בתגובה ל: את 'אדון האור' הייתי קורא שוב ושוב מאת: y_welis
לא יודע למה אבל האודיובוק של אדון האור השפיע עלי בצורה מוזרה: עשה אותי די עצוב.
לא בטוח שהוא לועג לבודהה, הרי ישנו בסיפור גם בודהה אמיתי.
|
|
|
בתגובה ל: אהבתי את עיניין העמוד האחרון :) מאת: קלאופיציוס
שאגב הם דבר אמיתי, כמו שניתן לראות במקדשים בודהיסטים - הדת היחידה בעולם שמפעילה מכונות-תפילה...
בכל מקרה האלים שם משתמשים בדת ובדוגמות לצרכיהם. הם צריכים מאמינים, ולכן הם יצרו דת.
|
|
|
בתגובה ל: אבל קהל מעריציו האוטומטי, ה'תפילומטים' מאת: y_welis
אבל לא מדובר בבודהיזם. באחד במקומות הוא אומר (סאם) שהיה ניתן להשתמש גם בנצרות וגם
באיסלם.
|
|
|
בתגובה ל: האם זה הספר בו הם מחפשים תגלית אריכאולוגית חשובה? מאת: טרישנמרנדו - קפטה
ספרי ההרפתקאות-המד"ביים של שנות ה-30' וה-40' (מה שכינו אח"כ 'תור הזהב', משןם מה...), שקצת אחריו סילברברג החל את הקריירה שלו ככותב סיפורים שמתפרנס מכמה סנטים לכל מילה.
לדעתי הוא היה טוב בתקופה די ספציפית - 66' עד 74'. בשנים האלה הוא כתב 23 ספרים שרובם מצויינים. לפני כן הוא לא היה מעניין עדיין, ואחרי כן - הלך ונחלש בעקיבות.
מוניקה טענה ש'טירת הלורד ואלנטיין' שלו עדיין טוב (מ-80'), אבל אני מסופק. היתה לו תקופה, וכמו גם לעוד כמה (הרלן אליסון וגם זילאזני במידה מסויימת), שאחריה הוא פשוט לא היה עוד ברמה.
|
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
וגם את מתחת לכיפה השקופה. לא במקביל מתחת לכיפה השקופה סופג
פרידה זמנית למען להבת הפלדה. אני סקרנית לגביו ולא יכולתי
להתאפק להתחיל אותו.
|
|
|
בתגובה ל: אני קוראת את להבת הפלדה מאת: סיגליתי
ספרי חוויות.
ואם כבר, איך הספר מתחת לכיפה השקופה?
משום מה הוא לא מושך אותי.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: הספר "להבת הפלדה" שייך לסדרת רומח הדרקון? מאת: טרישנמרנדו - קפטה
אני לא הצלחתי לעבור יותר מחמישים עמוד. לא היה בו משהו שמשך אותי להמשיך לקרוא. רוצה אותו לביקורת עבור אתר האגודה?
My name is Bambi. You killed my mother. prepare to die.
|
|
|
בתגובה ל: ספר פנטסיה ישראלי חדש מאת: מארק אנתוני
איך אתה מעביר לי את הספר
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטהספר מוזר חלקו קומיקס רובו סיפורת. בהתחלה לא התחברתי, לקראת הסוף הספר החל למשוך ולכן סיימתי. חבל שזה חלק ראשון, ע"פ העבר כנראה שלא יהיו המשכים בעברית. סך הכל ספר לא רע. בעיקרון מדובר על ספר נוער. הספר מספר על עולם אלטרנטיבי מסוכן ומפחיד אליו נמשכים נערים ונערות בגיל ההתבגרות. מעין ספר אימה לא מפחיד. תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 16/7/2011 22:53
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: סיימתי את "זדון" מאת: טרישנמרנדו - קפטה
בתרגום חדש. למה? רק הסנדץ' ידע. כנראה חושש מספרים לא מוכרים...
מציע שיתרגם את 'חולית' מחדש. בטח יש מה לשפר.
|
|
|
בתגובה ל: אגב 'אודיסאה' הוציאו את 'נתיב התהילה' של היינלין מאת: y_welis
בעריכה מחודשת של לוטם...
קשה, קשה. אין, לא כתבו מד"ב חדש מאז 85' כנראה.
|
|
|
בתגובה ל: נחזור לענינים מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
ללא תוכן
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים, רואים או ממליצים לנו בקטגוריות אלה מאת: טרישנמרנדו - קפטהספר ראשון "מלך הקוברות מקטמנדו" מאת פיליפ ביקר - ספר שלישי בסדרת ילדי המנורה. ספר נוער חביב, הסוף היה חלש מאד. ספר שני "גרוויל" מאת אנדרו דיויודסון שהוא ספק ז'אנרי ספק לא. הספר הפתיע אותי לטובה. שחקן פורנו נכווה קשות בתאונת דרכים, בזמן אישפוזו בבית החולים נכנסת לחייו פסלת יפיפיה ומאד מוזרה הטוענת שהם נאהבים מזה 700 שנים וזאת לא הפעם הראשונה שהוא נשרף. הבחור שהיה סמל היופי והפך למפלצת זוועתית מקיים איזה שהוא קשר אינטימי רוחני עם הפסלת היפיפיה (כמובן שהכל אצלו נשרף כולל אוזנים, אף והזה למטה), שמוכיחה לו בסיפורים מהעבר שהם באמת מכירים ונאהבים. אני אהבתי. הספר השלישי מעבר לקבר, ספר מס' 4 מסדרת 39 הרמזים (קשה לי להאמין שיצאו 39 ספרים בסדרה זו), אין לי הרבה מה מה לספר על הסדרה הזו - לא ממליץ. מדובר על ספר נוער, הנמצא די בגבול הז'אנר אפילו פחות מ"גרגוויל" לא יודע למה קניתי את הספר הרביעי, בעיקרון הסדרה מידרדרת מספר לספר - בשלב זה ההדרדרות היא קטנה, אך אין לי ספק שבשלב מסוים לא יהיה ניתן לקרוא את ההמשכים. לא שיש לסדרה לאיפה יותר מדי להדרדר - הספר הראשון לא היה משהו מיוחד - ספר נוער חביב ותו לא. סרטים - ראיתי את אקס מאן 2 ולא נהניתי. תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 28/7/2011 17:57
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: וכרגיל אני ראשון - סיימתי 3 ספרים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
מראה על הלגיטימציה של התעשיה הזו והכניסה שלה למיינסטרים (כל אחד שם כנראה מכיר את הכוכבים והאייקונים שלה; הבמאי אנדרסון מ'בוגי נייטס' היה אחד הראשונים שניסה לעשות לה הומאז' בסרט הזה).
אולי זה נועד להיות איזה סרט B, כמו אלה של קורמן ושות' (שעכשיו הם בעיקר פלטפורמה לכוכבות פורנו לעבור למיינסטרים).
אם תראה את הרובוטריקים החדש, אשמח לשמוע.
|
|
בתגובה ל: פעם ראשונה שכוכב פורנו הוא הגיבור... מאת: y_welisאני זוכר לפחות 2 ספרים, בהם אחד הדמויות או הדמות הראשית הייתה שחקן פורנו. בנוגע לספר, אין בכלל פורנו בספר. הספר מתחיל בתאונה, בה נשרף לגיבור כל הציוד. תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 30/7/2011 9:12
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: אני לא חושב כך מאת: טרישנמרנדו - קפטה
שחקנים - אולי בבלשים מודרניים. לא זוכר במד"ב.
|
|
|
בתגובה ל: בד"כ יש שחקניות שבד"כ הופכות לגופות מאת: y_welis
סרט נחמד, שצולם אגב כולו בואנקובר קנדה... הנוף לא של אלסקה כלל. אין עצים כאלה בטמפ' של מינוס עשר בחורף (הנופים שם הם של טונדרה). אבל זה כמובן עושה את הרקע - מדהים איך הם הנוף מרגיע בהתחלה, ולקראת הסוף שורץ חייזרים...
הסיפור נחמד, אבל משלב - קצת 'מגרש השדים' (השומרית; אגב לא השפה העתיקה בעולם - יש כיתובים בסינית מאותה תקופה אם לא לפני) וקצת 'האורחים' של סטרייבר (סרט מפחיד ביותר לטעמי ומהטובים מסוגו; יותר מוצלח לעיתים מהספר). השילוב מקורי, אבל מעורר שאלות...
יש גם סימני תפרים גסים בתסריט - המטופל הראשון שמחסל את משפחתו, צועק משהו באיזו שפה. הפסיכ' לא בודקת מה זה (כנראה סצינה שהושמטה באיזה שלב); הספר על התרבות השומרית של אולוווה (דווקא נראה אמיתי) שהיא מוצאת על שולחנו של בעלה - איך זה שהיא לא יודעת על מה הוא עבד? איך היא לא ראתה *אצלו* את הסימנים המקדימים שהיו לכל שאר המטופלים + איך זה שהשריף גילה לה מה באמת קרה לבעלה רק בסוף... כלומר, הרעיון מוצלח ונכון לשמור את הגילוי כהפתעה, אבל צריך לתת סימנים והשריף חייב לרמז, והוא לא.
בסופו של דבר הדמיון שלה בנושא לא הוסבר, וזה חבל, כי תוצאת הגילוי לא חזקה כמו שהיתה יכולה להיות. עוד טיוטה לתסריט היתה יכולה לתקן את זה.
סצינות ה'דיבוק' החייזרי מצויינות ומרשימות (כולל הריחוף באויר מ'מגרש השדים' - קריצה לצופים כי זה הרי מתבקש מדיבוק), אבל הקול החייזרי משום מה לא נותח. זה מידע שמפורש ע"י המומחה לתרבות השומרית (ואגב כל תרבות עתיקה כמעט שימרה צורות של בני אדם דמויי אסטרונאוטים. יש על זה פרק יפה של הנשיונאל ג'אוגרפיק שמוקדש לפון דניקן ושולליו), אבל הקול לא עובר ניתוח וחבל.
מציאותי זה אגב לא, כי אין שום תיעוד סאונד של חייזרים. מכשירי ההקלטה (וידאו במקרה הזה) משתבשים בקירבתם, וכך גם צריך להיות עם הטייפ. זה 'סליפ' קטן שלא מורגש בסרט, אבל לא יכול להחשב למשהו ריאליסטי, למרות המאמצים הנאים (הטענה שהפסיכ' ההיא עם העיניים אמיתית..).
לדעתי הג'ובה לא היתה במיטבה. מעצבנת למדי כפסיכ', ןמעצבנת בכלל. וויל פאטון מצויין כשריף, אבל קצת מוקצן, נשמע כמו רדנק מטקסס. סביר שהשריפים שם יותר מקומיים. השאר סבירים.
סך הכל סרט אימה מושקע מהממוצע מבחינה סיפורית וללא פרצוף חייזרי אחד. מוטיב 'הינשוף' נבנה יפה ועובד חזק (כשמוזכר שהוא 'מחייך'). מה שנקרא אימה פסיכולוגית. טוב לראות שעוד נעשים כאלה. הצד הריאליסטי המדומה פחות הכרחי (די חוזר אגב בכמה סרטים לאחרונה שילוב קטעי וידאו 'אמיתיים'), אבל בד"כ עוזר.
כדאי, לשעת לילה מאוחרת...
|
|
|
בתגובה ל: + מפגשים מהסוג הרביעי - ראיתי סוף-סוף (ספויילרים) מאת: y_welis
לא ראיתי אותו כי הבנתי שהסיום שלו הוא פתוח.
אני לא אוהב דברים כאלה.
האם הסרט מסתיים בלי שהכל יהיה בעצם פתוח ?
היה לי חלום מעורר מחשבה, עמוק, למדתי דברים.
ואז התעוררתי ... והמשכתי לישון.
|
|
|
בתגובה ל: אתה מדבר על הסרט עם מילה גוגוגוגוגוגובובוביביביץ ? מאת: fringe
ככל שהדבר המפחיד לא מוסבר ולא הגיוני, כך הוא מפחיד יותר, כך שאין סיבה לסגור אותו.
היא אגב אומרת את שמה בתחילת הסרט - 'יובוביץ'... אבל בשבילי היא תישאר הג'ובה.
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים, רואים או ממליצים לנו בקטגוריות אלה מאת: טרישנמרנדו - קפטהההמשך של הפירמידות האדומות, של ריק רירדן שכתב את "פרסי ג'קסון" - הבעיה שאני לא זוכר את כלל את העלילה של הפרמידות, בנתיים ספר נוער נחמד. הספר השני הוא להבת הפלדה, ספר פנטסיה מקור, בנתיים הגעתי לעמוד 64 (אהוד עברתי אותך). הבן שלי קרא את הספר ואהב, גם יואב מחנות הספרים סיפר לי שאהב - בנתיים אין לי דעה. אני עדיין באמצע קריאת צילה של הרוח, לדעתי ספר פרווה. אין לי איזה ספר שאוכל לומר וואו. מחכה ומצפה למשהו בסגנון אש על פני תהום או אולימפוס. תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 6/8/2011 16:38
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: התחלתי שני ספרים חדשים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
ב'אודיסאה' יש חארטה. ב'אופוס' - מי יודע. ה'ינשוף' עם הקרוקס האדומות (זכור לי מהביקור שם), לא הוציא משהו כבר חצי שנה או יותר. מי נשאר?
|
|
|
בתגובה ל: לא סביר שיהיו. יש עורכים בהוצאות הרלוונטיות? מאת: y_welis
להמליץ על שיר של אש ושל קרח? =)
יותר הספרים, אבל גם הסדרה לא רעה בכלל :)
נ.ב. חדשה פה ^^
|
|
|
בתגובה ל: בנאלי מדי מאת: iFemale
שלפי השמועות יצא בעוד חצי שנה בערך.
|
|
|
בתגובה ל: אם הוא היה קורא באנגלית. אבל הוא ימתין לתרגום מאת: y_welis
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה. iMale מאת: y_welis
ולמה לא לקרוא באנגלית וזהו?
ממילא המקור האנגלי הרבה יותר טוב מהתרגום העברי.
זה נכון באופן כללי לכל סיפור/שיר/מסה/מה שלא יהיה באופן
כללי... בשפת מקור זה תמיד הרבה יותר טוב.
אני מעדיפה לקרוא באנגלית, מאשר לקרוא תרגום :)
|
|
|
בתגובה ל: תודה רבה :) מאת: iFemale
כי הוא יוצר יצירה חדשה בעברית, לפי המקור. אם המתרגם מוצלח, אז התוצאה ייחודית וחשובה לתרבות המקומית ולשפה, לא פחות מספר מקור.
כמי שגדל בעיקר על תרגומים, לא הייתי רואה את עצמי בלעדיהם. שפת אם תמיד תהיה אפקטיבית פי כמה משפה זרה.
|
|
|
בתגובה ל: 'הוא' הסביר למטה. לדעתי תרגום טוב שווה יותר מאת: y_welis
לא הייתי אומרת. זה לוקח משהו קיים, ומעביר אותו בשפה אחרת.
לא הייתי קוראת לזה יצירה חדשה, שכן המתרגם, ככל שיעשה את
עבודתו על הצורה הטובה ביותר, עדיין לא באמת ממציא משהו חדש
בעצמו. העובדה לכך היא שגם לרוב אתה לא זוכר את שמו של
המתרגם, אלא רק את שם הסופר.
גם אני גדלתי על הרבה תרגומים, כי לא תמיד ידעתי אנגלית,
אבל מרגע שידעתי, וראיתי את ההבדל בין מקור לתרגום, העדפתי
תמיד לקרוא בשפת מקור.
שפת אם אפקטיבית יותר משפה זרה, כי אתה מבין אותה טוב יותר,
ועדיין היצירה בפני עצמה לא תלויה בך הקורא שיבין אותה. הרי
יש עוד הרבה קוראים ששפת המקור של הספר היא שפת אם בשבילם,
או קוראים שדוברים 2 שפות ברמה גבוהה מספיק כדי לראות את
ההבדל.
תאמין לי, לקחתי פעם ספר מקור ואת התרגום שלו, וישבתי
והשוויתי ביניהם, והתוצאה לא הייתה מרשימה. לרוב, התרגום
נופל בהרבה מהמקור, וזה לרוב כי המתרגם בכל זאת כבול - הוא
לא יוצר משהו חדש באמת, אלא רק מנסה להעביר לשפה אחרת יצירה
קיימת, ככה שהוא לא יכול לסטות רחוק מדיי.
בקיצור, אני לא מסכימה P=
|
|
|
בתגובה ל: יוצר יצירה חדשה? מאת: iFemale
מאחר וזו העברה בין מדיומים (כי שפה ותרבות יכולה להחשב כמדיום) אז יש כאן בהכרח יצירתיות מדרג משני.
אני זוכר מצויין את שמות המתרגמים. למעשה הייתי בוחר את הספרים לפיהם, כי הייתי יודע שיש למה לצפות - יצירה טובה מובטחת אצל מי שיש כישרון יצירתי.
מבחינתי אין כמו שפת האם. לא חושב שהמקור יהיה אפקטיבי באותה מידה. זו חוויה אחרת; לא פחותה בהכרח, אבל שונה.
כמי שעסק בתרגום (3 ספרים בעשור הקודם) והשווה וכתב לא מעט דברים בנושא בעשור האחרון (שאולי יצאו בצורת מאמר בשנה הבאה, אם האמצעים יאפשרו), אני יכול לומר שההשוואה היא דבר תמיד מעניין, כי היא בד"כ מראה על פרדוקס - שככל שהתרגום יצירתי וסוטה יותר מהמקור (במגוון צורות), כך הוא מהנה *ומשכנע* יותר.
כמובן שלא ניתן למצוא את מה ש*את* קלטת במקור, בתרגום העברי. זה רק מראה כמה הוא ייחודי למתרגם שיצר אותו (ואני בכוונה כותב 'יצר').
אבל אילו לא היית מכירה את המקור, האם הנאתך היתה נפגמת? כלומר, עבור מי שלא יודע משהו, האם זה קיים? (מי שלא ניחן בחוש טעם, לא ידע מה הוא מפסיד).
כך שהידע הוא דבר יחסי. כולנו בהכרח מפסידים בכל יום, כי יש משהו שאנחנו לא מנסים. זו טרגדיה אינסופית. השאלה מה אנחנו כן מצליחים לתפוס.
כמי שמעריך יצירה עברית תרגומית, הייתי מעדיף את החוויה שלה (ואת ערכה התרבותי) *לצד* המקור. כמובן רק אם היא איכותית. אם היא אינה כזו (ובתחום המד"ב-פנטסיה ב-20 השנים האחרונות היא ברובה אינה כזו) אז עדיף שהיא לא תהיה בכלל, כי אחרת היא תיצור סטנדרט חדש והגדרה חדשה לתרבות הזו, שתמחק את הקודמת.
|
|
|
בתגובה ל: יצירה משנית (sub-creation) מאת: y_welis
אני מסכימה איתך שתרגום טוב ואיכותי לא אמור לגרוע מן
המקור. אבל, כמו שאמרת בעצמך, רוב התרגומים כיום אינם מי
יודע מה.
עדיין, אני חושבת שאם תלך ותעשה סקר, תמצא שרוב האנשים לא
זוכרים את שם המתרגם, אלא רק את שם הסופר =)
זה שלא ניתן למצוא בתרגום את הדברים שניתן לקלוט במקור, לא
אומר שבהכרח התרגום הוא ייחודי למתרגם. לפעמים זה פשוט מראה
על דברים שניתן לומר בשפה אחת, אבל כשמעבירים אותם לשפה
אחרת הם מאבדים ממשמעותם או אינם מובנים כלל. בנוסף, אם
מתרגם לוקח יצירה ומשנה בה דברים הוא עושה עוול; מבחינתי זה
שקול לגניבה ספרותית.
אין לי שום דבר נגד תרגום טוב, אבל עדיין, אני מעדיפה, אם
זה אפשרי, לקרוא בשפת מקור, ולו רק עקב העובדה שציינת גם
אתה - רוב התרגומים היום אינם איכותיים.
בקיצור, יש לציין שאני דווקא מאוד אוהבת לקרוא בעברית -
בעיקר ספרים שנכתבו במקור בעברית, פחות ספרות מתורגמת, אבל
מדי פעם יש טובים - ובכלל באופן כללי, העברית לדעתי שפה
הרבה יותר יפה ומיוחדת מאנגלית, למשל... =) אבל זה כבר
עניין של טעם וריח =)
|
|
|
בתגובה ל: כן ולא מאת: iFemale
במיינסטרים עוד יש טובים, אם כי גם שם המצב התדרדר.
אבל ההתדרדרות הזו אינה בעלמא. היא חלק מהתקופה הזו, וקשורה לעוד שינויים בתרבות כאן, באופי המקומי ובמנטאליות. הבעיה חוצה לא מעט מישורים. זה מה שנקרא 'ישראל החדשה'.
אני לא מהנכנעים או המוותריט, וכשמשהו נעשה פחות טוב, אני דורש שהוא יעשה יותר טוב. אני בטח לא מקבל תירוצים שאינם מבוססים על מחקר, אלא על דמיון.
לכן אני מדבר על זה ומבקר את הגרועים ומסביר איך אפשר לשפר, כי הבעיה היא *במחשבה* של המתרגמים, יותר מכל דבר אחר (צריך כמובן גם כישורים וידע, אבל המחשבה היא הבסיס).
אילו הייתי מוותר, לא הייתי חייב לחיות בארץ בתרבות הזו. למה שאקרא עברית בכלל? יש אינספור דברים לקרוא באנגלית. אם אני רוצה קהל, זו השפה העדיפה. עברית היא סוג של מזוכיזם צרוף, אם תחשבי על זה.
עיקרון מרכזי בקריאת תרגום, הוא ה*אמון* במתרגם. מרגע שזה הושג, הוא כבר עשה את שלו. כמו סרט שהפתיחה שלו סוחפת את הצופים, ומאותו הרגע הבמאי יכול להקצין ולהנחית דברים, שיעברו ולא יראו כמוגזמים מדי, כי הקהל כבר שבוי.
כך שאולי הבעיה שלך היא האמון הזה, שלא ניתן בתרגומים. אין ספק שרובם לא ראויים לו, אבל יש שכן, והתוצאה שווה את האמון.
באשר ל'גניבה ספרותית' - זו אי-הבנה די בסיסית של מהות התרגום, שמקורה בתיאוריית ה'שקיפות', שאינה אלא אשליה מודרנית (סיבותיה מעניינות אגב - קשורות לדעתי לאופי התקופה שכביכול רוצה להשתחרר מאידיאולוגיות העבר, אבל ממציא לעצמו אידיאולוגיות חדשות, מופרכות לא פחות, אם לא יותר).
*מחובתו* של המתרגם, כמי שמעביר ממדיום אחד לשני (שפה-תרבות), ליצור מחדש ולהעביר חוויה שתהיה אפקטיבית בשפה-תרבות האם שלו. לצורך הזה כל סטיה מותרת, לטובת החוויה.
כי בלי חוויה אין מה לקרוא. נאמנות תוערך היטב על ידי רואי-חשבון ועורכי דין, ואולי גם מדענים. לא על ידי קוראים.
נסי לחשוב מהי חוויית הקריאה. מאמין שתגלי דברים חדשים.
|
|
|
בתגובה ל: דיברתי על תחום המד"ב והפנטסיה בלבד מאת: y_welis
יחד עם זאת, זה נראה לי עניין של טעם, ולאו דווקא עניין של
"אופי התקופה". אני לא חושבת שספרות מתורגמת היא "רעה" באופן
עקרוני. אני פשוט, אישית, מעדיפה לקרוא בשפת מקור. אולי יש לזה
קשר שאני אוהבת שפות באופן כללי, או אולי למשהו אחר שלא ידוע
לי בכלל. העובדה היא, שככה זה, וזה לא ישתנה =)
ושוב, אני חוזרת ואומרת שאני אוהבת לקרוא בעברית. אבל עדיין,
אני חושבת ששפת מקור עדיפה.
הרי אם אין כל חשיבות באשר היא לסיפור כמו שהוא נכתב במקור,
וכל מה שהמתרגם צריך לעשות הוא ליצור חוויה מעניינת עבור הקורא
בשפת האם שלו, באותה המידה יכול היה פשוט לכתוב משהו חדש
לגמרי.... =)
|
|
|
בתגובה ל: מכירה את חוויית הקריאה =) מאת: iFemale
כמו עבודה שמסרת לאומן, עם מטרה ברורה והגדרות, ובתוכן הוא צריך למצוא לעצמו את הביטוי האישי.
כלומר הביטוי האישי בלתי נמנע. המלים המועדפות עליו, ה'מבטא', ההשכלה שלו - הכל יתבטא בתרגום ממילא, אז למה לא להיות יצירתי באמת *לטובת המקור*?
המטרה לא לכתוב משהו חדש, אלא להעביר את המקור כך שישמע אותנטי בשפת האם של המתרגם. זה מחייב פרשנות משמעותית.
תרגום טוב אמור להתחרות בספרות מקור. הוא צריך להיות כתוב באותה מידה של 'מקומיות', וגם להישאר 'זר' וחיצוני. זו עבודה לא נורמלית, אבל תוצאה טובה תהיה סוג של עיברות של המקום הזר. כמו לדמיין שבארצות זרות מדברים עברית (וקל להבין למה דוברי האנגלית חשים כה בנוח בעולם...). זה make believe משכנע. קסם-אשליה שתופס. לדעתי זה מרתק ומוסיף דמיון נדיר, ומרחיב את השפה.
אבל לדעתי הבעיה נעוצה במה שהזכרתי לפני כן - האמון. צריך להאמין בקסם.
|
|
|
בתגובה ל: זו יצירה בשירות מאת: y_welis
שצריך לעבוד טוב על תרגום, על מנת שלא ישמע סתם כמו תרגום
מילולי גרידא של שפת המקור. אם זה כל מה שהתרגום יהיה, הוא
יהיה תרגום גרוע...
אבל עדיין, לדעתי המתרגם גם צריך להיות מאוד זהיר, שלא לעשות
שינויים יותר מדיי גדולים ביצירה עצמה. זאת אומרת, מבחינתי,
לשנות שמות, או לשנות דברים מהותיים יותר ביצירה, כמו דברים
שהדמויות אומרות או כוונות שלהן וכו'. אם לא נזהרים מזה, הצורך
ליצור תרגום אמין ומשכנע עלול פשוט לשנות את היצירה המקורית
ממה שהיא אמורה להיות, ולדעתי זו כבר ממש גניבה ספרותית.
|
|
|
בתגובה ל: כמובן מאת: iFemale
אני מוכן להבטיח לך שמתרגמים לא ממציאים (ווינק ווינק). תאמיני לי.
|
|
|
בתגובה ל: מי שמאמין, לא שואל מאת: y_welis
פתוח לדיון ותהייה ;)
|
|
|
בתגובה ל: אם הוא היה קורא באנגלית. אבל הוא ימתין לתרגום מאת: y_welis
חוץ מזה אם אופוס תוציא ספר תוך חצי שנה מרגע שהוא יצא לאור
והוא אלף עמודים, הייתי מטיל ספק רב שחוץ מגוגל, איש לא עבר על
התרגום.
|
|
|
בתגובה ל: איפה קראת את השמועה הזאת? אופוס לא פרסמה דבר רשמי. מאת: strahd
באשר לטעויות - כמה גרוע הוא יכול להיות, כשהשלישי היה המרושל שבכולם?...
עדיף לא לגעת בשום דבר שלהם (חוץ מ'תור היהלום' של סטיבנסון, שתרגם בידני).
|
|
|
בתגובה ל: ממישהי בפורום 'ספרות' בתפוז מאת: y_welis
עם קישור לפורום של המתרגם צפריר גרוסמן.
מעריך שזה יהיה גרוע כמו הקודמים, אם לא יותר.
|
|
|
בתגובה ל: אישר רשמי יותר יש בפורום מד"ב בתפוז מאת: y_welis
על שום דבר. אולי חוץ מתרגומיו של יובל ווליס...
|
|
|
בתגובה ל: מדהים שממך לא תצא מילה טובה מאת: strahd
זו קללה, כי אני לא מסוגל לקרוא דברים שאינם טובים באמת.
שמח שאתה מסוגל לקרוא הכל בלי ביקורת. באמת. אני מקנא.
באשר לתרגומיי שלי - יש מה לשפר בהם, ואני לעיתים נדירות מרוצה מהם באמת. גם זה דבר נדיר בקרב מתרגמים. קשור לעניין הטעם שהזכרתי לעיל.
|
|
|
בתגובה ל: מה לעשות שיש לי טעם... מאת: y_welis
ללא תוכן
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: בנאלי מדי מאת: iFemale
לצערי אני לא מתחבר לשיר של אש וקרח (קראתי עד למשתה העורבים והתיאשתי).
לא מתחבר לדמויות, ולסיפור, הדמות היחידה שמענינת אותי היא המלכה בת הדרקון שנישאה לחיאל, וגם היא לא יותר מדי.
עוד יותר לצערי, אני לא קורא סיפורת באנגלית.
בעיות דיסלקציה וכאלה.
אם כבר, שמעתי על כמה ספרים מצויינים שכנראה לא יתורגמו כמו "סנאו קראש", תחנת פירידו (סליחה אם אני מעוות את השם). אבל אין סיכוי שיתרגמו אותם.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: טרישנמרנדו - קפטה
לא מוכרים לי הספרים שהזכרת :)
וכן, נשמע לי דיי באסה לקרוא רק בעברית, כי אז זה אומר שיש
הרבה דברים שאתה מפספס =\
אבל אני מניחה שיש גם מספיק דברים טובים שכן מתורגמים :)
|
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים, רואים או ממליצים לנו בקטגוריות אלה מאת: טרישנמרנדו - קפטה
זה מה שאני קורה כעת.
חייב לומר שאני די נהנה, ישנם כמה דברים שדי מציקים לי, אך זה הוא אחד הספרים ה"חדשים"
הבודדים שאני מצליח לקרוא ואפילו להגיע לאמצע.
|
|
|
בתגובה ל: מלחמת האדם הזקן / ג`ון סקאלזי מאת: קלאופיציוס
מבחינת עלילה ורעיונות הספר לא כל כך מקורי.
לדעתי הסופר מושפע ואפילו מחקה את לוחמי החלל ומלחמה לנצח.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: די אהבתי את הספר הראשון פחות את השני מאת: טרישנמרנדו - קפטה
מאוד מאוד מאוד פשוט, ממש לא מתוחכם, שום רעיון חדש.
ובכל זאת אני יכול להחשיב אותו כספר שאהבתי לקרוא.
|
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים, רואים או ממליצים לנו בקטגוריות אלה מאת: טרישנמרנדו - קפטה
אתמול צפיתי בהקלטת פרק מסדרה חדשה מקורית בערוץ 2 "השנים היפות"
די אהבתי, ובמיוחד את ההומאז'ים ל"מועדון קרב".
הסוף קרע אותי מצחוק.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: לא ז'אנרי אבל בכל זאת מאת: טרישנמרנדו - קפטה
מעניין.
|
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים, רואים או ממליצים לנו בקטגוריות אלה מאת: טרישנמרנדו - קפטה
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: התחלתי לקרוא את בריגדות הרפאים/ג׳ון סקאלזי מאת: קלאופיציוס
ללא תוכן
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים, רואים או ממליצים לנו בקטגוריות אלה מאת: טרישנמרנדו - קפטה
וספר בשם Harlan Ellison's Watching, אוסף ביקורות סרטים של אליסון. בינתיים מדובר בסרטים ישנים שאני לא מכיר, כך שזה לא באמת מרתק, אבל ההקדמה לבדה היתה שווה כל שקל.
|
|
|
בתגובה ל: שני ספרים: It של קינג (הגיע הזמן, לא?) מאת: עידו ג
אבל הלוואי שהיה חוזר לכתוב כמו פעם. בינתיים זה מה שיש.
שמעת אגב על לב גרוסמן ושני ספריו על ה-magicians?
|
|
|
בתגובה ל: אליסון תמיד מעניין מאת: y_welis
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: לא שמעתי על גרוסמן. כדאי לחפש? מאת: עידו ג
הושווה ע"י אביב מפורום תפוז לג. ג. קאי, אילו הלה היה כותב היום את ה'פיונאבאר', עם כל מה שלמד מאז.
|
|
|
בתגובה ל: נראה לי שכן מאת: y_welis
גרוסמן הוא כנראה הדבר החם הבא. הוא זכה בהוגו לספר ביכורים, והרשת מלאה בכתבות עליו וראיונות אתו.
My name is Bambi. You killed my mother. prepare to die.
|
|
|
בתגובה ל: נראה לי שכן מאת: y_welis
אינה מחמאה.
אני למשל לא מחבב את פינובר או בכלל את הספרים שלו.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים, רואים או ממליצים לנו בקטגוריות אלה מאת: טרישנמרנדו - קפטה
מאחר והכבלים מתמהמהים (יכולים לחכות גם שנה; אם יש להם ערוץ שלם, ZONE, שכולו שידורי חוזרים), החלטתי להקדים את המאוחר ולהתחיל לראות את העונה הזו, פרק בכל לילה.
נראית טוב - כל פרק בעולם אחר. בהתאם להוראתו הקבועה של JJ, לשנות את כל הבסיס של הסידרה מדי עונה. גם אנה טורב קפואת הפנים עד כה השתנתה, והיא עכשיו מחייכת בלי הרף (בשני העולמות). מקוה שיהיה לזה הסבר - כרגע זה לא ברור. גם הרומנטיקה שלה שם תמוהה: בלי חשק. נקוה להסבר גם כאן.
|
|
|
בתגובה ל: פרינג' - עונה 3. מהרשת מאת: y_welis
התייאשתי אחרי 2 פרקים...
|
|
|
בתגובה ל: ניסיתי מהעונה הראשונה מאת: קלאופיציוס
ולא סגורה, אבל השניה שווה.
אפשר לדלג על חלק מפרקי הראשונה. הם לא מהותיים מדי, וה-premise מתחלף לגמרי בשניה, כרגיל אצל JJ (כך שמי שנראה הרע בראשונה, נעשה טוב בשניה), ולהתחיל עם השניה.
זה לא 'אקס פיילז' אבל זה הכי קרוב שיש.
|
|
|
בתגובה ל: הראשונה די איטית מאת: y_welis
בפרקים שראיתי כל מיני מטורפים מדביקים במחלות או מפזרים חומרים כימיים.
כל כך לא מעניין. נשברתי בפרק בו הם משדרים תמונה מעיניים/מוח של אדם מת.
והשחקנית הראשית עם המבט הרציני/סובל/עייף שלא מתחלף לעולם, ממש עשתה לי רע....
|
|
|
בתגובה ל: ממה שראיתי אין כל קשר לאקס פיילס מאת: קלאופיציוס
היתרון העיקרי שלהם הוא בשחקן ג'ון נובל, בתפקיד וולטר בישופ (המשוגע). אם הוא תופס אותך, זה מספיק. לדעתי הסידרה בנויה עליו. בלעדיו היא לא היתה סוגרת עונה.
אם צריך יותר ממנו, אז רק באמצע עונה 2 שני האחרים מגיעים לרמה סבירה יותר.
|
|
|
בתגובה ל: זהו, שההבעה שלה מתחלפת בעונה 2 (וב-3 בכלל) מאת: y_welis
ולקטע הפתיחה מ'פני מועדות לכוכבים' (הגניטה ממיכל המים), מינוס 'עיטושי-הנפץ'...
|
|
|
בתגובה ל: אגב פרק 5 בעונה 3 כלל מחווה ל-בסטר מאת: y_welis
* כריסטופר לויד - הלא הוא דוק בראון מ'בחזרה לעתיד', מתארח (אולי לראשונה בסידרה של פריים טיים ב-TV). וולטר לוחץ את ידו ומספר שהוא מעריץ... (כמובן מסיבה אחרת, אבל כפל המשמעות ברור).
וולטר בהמשך מרכיב משקפיים אדומות וכחולות, שעליהן קיבל המלצה 'מד"ר ג'קובי שבמדינת וושינגטון'.
ד"ר ג'קובי היה דמות בפרקים הראשונים של 'טווין פיקס', שמתרחשת במדינת וושינגטון (קרוב לגבול הקנדי). הוא נהג להרכיב משקפיים זהות. גילם אותו אגב ראס טאמבלין, שהיה פעם הדמות הראשית בסרט 'אצבעוני'.
|
|
|
בתגובה ל: ומחוות מפרק 10 (עונה 3) מאת: y_welis
אמנם דנקר (האב) התארח בפרק או 2 של ALIAS, אבל אלון אבוטבול - לראשונה מגיע לסידרת מד"ב. יפה. נראה נכלולי ביותר... ומבטא טוב.
|
|
|
בתגובה ל: ובפרק 13 בעונה 3 - שחקן ישראלי מתארח מאת: y_welis
החלה יפה עם ההפרדה בין 2 העולמות (ופתיחים עם צבע שונה), אבל ויתרה על הדואליות הזו אחרי 8 פרקים בלבד, וחבל. אפשר היה למשוך את זה רחוק יותר. זו היתה arc מס' 1 שבוטלה. בכלל הקונספט בעונה הזו היה שונה מהקודמות בכך שהפרקים מספרים סיפור המשכי רציף, ולא רק 'חייזר השבוע'.
אחרי הויתור על הקו הזה, ניסו לחזור לקו שהתגלה בסוף עונה 2 (המכונה), פלוס הזוגיות בין אוליביה לפיטר.
אבל כאן הכניסו אלמנט תמוה, שפיטר מחסל חלק ממשני הצורה, בניגוד מוחלט לאופיו. למה? איך? לא הוברר כל העונה. כשל גדול ובבירור נסיון לא מוצלח ל-arc חדשה (מס' 2) שגם בוטלה.
מה שהיוצרים לא מבינים הוא שהביטולים הללו פוגעים באמינות הסידרה.
באשר לזוגיות - היא תוארה בצורה נחמדה אבל מאוד נאיבית. מדוע להציג את הגיבורים בצורה כזו פלקטית? למולדר וסקאלי היה יותר עומק פסיכולוגי, שנשמר עם המתח המיני בינהם.
כאן הויתור על המתח הזה היה גם כשל מסויים, בעיקר כשהוא נבנה על עומק רגשי כ"כ מועט אצל שניהם (אם הוא היה מאוהב בגירסה האחרת שלה, מדוע שיפסיק? ואיך עובדים ביחד במתח רגשי שכזה?). יש הבדל חשוב בין הבלתי-אפשרי הבדיוני (חייזרים, טכנולוגיה ועוד), לבין הבלתי-אפשרי הרגשי, של שני אנשים שבמערכת יחסים. הראשון יכול להיות דמיוני ככל שרוצים. השני חייב להיות *ריאלי*, אחרת לא נאמין לדמויות. כך שגם ה-arc הזו בוצעה באופן חלש, גם אם עד הסוף לפחות.
סיפור המכונה הראשי הושלם לבסוף (עם המריחה הרגילה של הפרק הלפני אחרון, שאופיינית ללא מעט סדרות אקשן, כי הרי הכל ישמר לאחרון. שיטה מיותרת כי אפשר וצריך לחלק את השיא של הסוף בין 2 פרקים, והיו שחילקו בין 3 ואף 4 פרקים), אבל בלי השיא הרגשי הנדרש, והאפקט הסופר-מושקע המצופה, שלא היה.
כך שהעונה השלישית שהחלה בתרועה רמה, גוועה לקראת הסוף. מן הסתם זו הסיבה שהיא יורדת ברייטינג באופן קבוע (מאז עונה 1) וסביר מאוד שהרביעית הנוכחית (ששוב מתדרדרת ומתחילתה ARC קלוש על פיטר) תהיה האחרונה.
חבל ש-JJ עצמו לא היה מעורב יותר, ושלא נקבע קו עלילה אחיד מראש. הנסיונות האלה שמוצמתים אחרי שליש עונה מעוררים כאמור חוסר אמון, ועל כן רוב הסדרות שניסו דברים כאלה (ר' 'שרה קונור' בעונתה השניה האחרונה) ניגנזו.
היו אגב רגעים יפים בעונה הזו, ודווקא הזוגיות כשהיתה, תוארה יפה (ולו בנאיביות רבה), אבל צריך לתת את הקרדיט לאנה טורב, שיכולה לרגש יותר כשהיא רוצה. ג'קסון לעומתה נשאר שטוח מדי. הוא דווקא עובד טוב יותר מול נובל, שכרגיל עושה את רוב העבודה עבור כולם, בכל פרק ופרק, ומרגש יותר מכולם. שווה להעניק לו את האמי. נקוה שיזכה.
|
|
|
בתגובה ל: סיכום עונה 3 (ספויילרים) מאת: y_welis
ניסו בעונה הזו משהו חדש - כמה פרקים ללא פיטר בישופ (ג'ושוע
ג'קסון). לא הלך, והפרקים היו פחות טובים מאחרים.
על כן בפרק 4 הוא מוחזר 'מהאויר' (או מאנרגיה שמופיעה באויר),
והארק החדשה תספר על שילובו מחדש, מן הסתם.
מצער שאין סיפור רקע כללי כמו בעונה הקודמת, וכן החיים של
אוליביה (האחות והדודנית)נעלמו כליל. העלמות כאלה הן הסיבה
לירידה באמינותן של דמויות ולאיבוד העניין של הצופים.
מכיר סדרות שדמות משנית מאוד (דודה או דוד של אחד הגיבורים,
הלמשל) שהופיעה בעונה 1, חזרה בעונה 4 או 5, בד"כ עם בשורה
כלשהי. כך נוצרת המשכיות ותחושת קונטיניואיטי בין עונות.
מוזר שלמרות שהלקחים קיימים, לא לומדים מהם.
|
|
|
בתגובה ל: עונה 4 - סיכום עד פרק 4. ספויילרים מאת: y_welis
מטריד כמה fakes היו ברשת עד למועד השידור... חבל. חשבתי
שנפטרנו מהשיטה הזו, אבל היא חוזרת בגדול.
בפעם הזו לא היתה ברירה אלא לחכות עד יום ראשון (השידור
באמריקה יוצא ב-6 בבוקר שבת בשעונינו, אבל לוקח עוד זמן עד
ההפצה. לפחות עד שבת אחה"צ אם לא לילה).
מכל מקום פיטר חזר, אבל צריך להתמודד מול סוג חדש של
משוכפלים. = ארק חדש אחרי 5 פרקים, מה שאומר שהמפיקים לא
מצליחים ליצור ארוך יותר.
היו צריכים להישאר עם הקונספט של עונה 1, כלומר ארק חלש ברקע
ו'חייזר השבוע'. עבד מצויין 8 עונות של אקס פיילז. אני בכלל
הייתי מצרף את כריס קארט[ר] להפקה, או את צוות הכותבים
המצויין שלו. אבל גם ה'הנהגה' דרושה, וזו לא מספיק טובה
ב-פרינג', גם אם הפרקים עצמם לעיתים טובים כעצמאיים.
האם JJ איבד את קסמו? נראה. בטוח שיש לו סדרות חדשות בקנה.
מצער, אבל זו כנראה תהיה העונה האחרונה. נקוה לפחות לסיום
טוב.
|
|
|
בתגובה ל: הגיע פרק 5, אחרי 3 שבועות הפסקה מאת: y_welis
בין פרק 7 ל-8, שישודר בשבוע השני של ינואר 12'.
|
|
|
בתגובה ל: מה אתם קוראים, רואים או ממליצים לנו בקטגוריות אלה מאת: טרישנמרנדו - קפטה
ראיתי היום (בסנימטק - מקום טוב לתפוס דברים שעברו בקולנוע)
והתרשמתי באופן חלקי.
כן, זה שפילברג מודרני לפי JJ (עם הפקתו של שפילברג... מה
יותר מחמיא מזה?), אבל זה לא הקסם שדיברו עליו.
יש שיחזור תקופתי של שנת 79' (כולל המוזיקה של אז, אבל למה
דווקא 'מיי שרונה' של הנאק? לא זוכרים את 'מציאות נושכת' עם
ריידר, שכבר ניכסה לעצמה את השיר הזה?), אבל דברים מהתקופה
הזו חסרים, ולעיתים הסרט נראה כמו משנות השישים. אולי JJ חי
אז, אבל הזיכרון שלו מוגבל למדי.
חבורת הצעירים נחמדה, אבל לא מאוזנת. אחד מהם (הממושקף)
מוכשר מאוד ומצויין, אבל בקושי מקבל זמן מסך. השמנמן מקבל
יותר, אבל לא מובע מספיק. הגיבור הראשי (שילוב של אליוט עם
ההוא מה'גוניז ' - גם ההקאות לקוחות משם) גם לא מפותח
מספיק. לא מוסבר מהיכן חיבתו לאיפור (מאוד לא שיגרתי) או
בניית רכבות.
התסריט קצת קרוב מדי ל'קלוברפילד' - יש מפלצת ענקית ומכוערת
במיוחד, שמחריבה עיר (כאן - עיירה). מי ולמה - הכל מוסבר
בהמשך, אבל לא באופן מהותי. לא באופן שמושך או שטווי בעלילה
באופן שהסקרנות נצמדת אליו. הפתרונות מהירים מדי (הסטאש של
הסרטים והמסמכים בקרוון) והקוביה החסרה לא מקבלת די תשומת לב
(היה עדיף שהיא תהיה עם הגיבור הראשי ושהיא תביא להצלתו
ולבריחת החייזר. החמצה גדולה שהיא לא).
בנוסף בגלל שהמפלצת מפלצתית נטו, אין את ה'רוחניות'
וההתבגרות הרגשית, שקיימת בשני סרטי שפילברג ששימשו השראה
ראשית 'מפגשים מהסוג השלישי' ו-ET (רוחניות שאגב נייט
שמאליאן קלט נכון בסרטיו כמו ב'סימנים', וציין שהוא העריץ את
שפילברג; רק שהוא נעשה בסוף נוצרי מטיפני). כך למשל ברור
שהגיבור קלט משהו מהיצור ברגע המגע בינהם, אבל מה - איזו
תובנה מיוחדת, איזו התבגרות?
אצל שפילברג, הילדים הם המתווכים בין עולם המיסתורין לבין
עולם המבוגרים. כמו בסיפורי האגדות, רק הם יודעים לראות
ולהבין את מה שהמבוגרים כבר לא ידעו לחוש.
ב'סופר 8' הילדים רואים דברים, אבל אינם מבינים יותר
מהמבוגרים. זו החמצה גדולה, כי *בכך* טמון הקסם של שפילברג -
הקישור של הילדות עם הקסם, עם עולם קסום שאכן התקיים ושמאשר
את מה שאנחנו חשים תמיד - שהילדות היתה תקופה קסומה שבה
זכינו לגעת בעולם מופלא, שהיום נחפש אותו לשווא.
קשה לדעת אם הסרט היה אוטוביוגרפי עבור JJ כמו שהסרטים של
שפילברג היו כאלה עבורו. אולי זכרונותיו של JJ ברוטאליים
יותר... בכל אופן האקשן הכבד והפיצוצים מקשים על החיבור עם
הילדים. סביר שהם יסבלו מטראומה ו-PTSD מאשר יזכו בהבנה חדשה
ורוחנית.
גם פסקול טוב וסוחף כמו של וויליאמס חסר, כמו גם צילום טוב
ועשיר בצבעים, כמו שהיה בסרטיו של שפילברג (של ווילמוש
זיגמונד הגדול או אלן דביאו המצויין לא פחות), שיספק עושר
ויזואלי רב יותר מהפיצוצים, וקצת יותר טבע (שתמיד בולט אצלו,
אם בצורת הגבעות ב'מפגשים' או עצי הסקויה הענקיים ב'ET').
בלעדיהם הסרט רזה יותר (אבל כולל את אפקט הסינוור האופקי,
שמוכר מ'סטאר טרק' של JJ).
הקאסט כולל שמות לא מוכרים ברובם, ודמויות המבוגרים הראשיות
די לא משופשפות (האבא, סגן השריף, מזכיר את רוברט פורסטר
הצעיר), וחבל שלא לוהקו מנוסים יותר. הילדים מוצלחים יותר,
אבל הילדה קצת מניפולטיבית מדי... מבוגרת יותר מהשאר (זה
צפוי בגיל 14-13), אבל לא תמיד משכנעת. כולם דומעים
דמעות-שליש רבות, שלא תמיד הכרחיות (אחרי הכל ילדים בוכים).
הקיצר, סרט חביב, שהיה יכול להיות יותר. לא משחזר את הקסם של
פעם, כי לא בנוי באותה תבנית של פעם, אלא מודרני בכסות של
פעם. לדעתי פחות טוב מהממוצע של JJ, ואולי עדיף שהוא ישאר עם
מבוגרים.
אפשר לראות, אבל לא לצפות למשהו קלאסי.
|
|
|
בתגובה ל: 'סופר 8' - דעה קצרה (ספויילרים) מאת: y_welis
שגם הופק ע"י שפילברג וע"י צוותו של JJ.
גרוע עוד יותר מקודמו, גם ברמת הבימוי אבל יותר בגלל תסריט
קלוש ולא מאוזן, שלא מתאמץ כלל להגדיר דמויות מעבר לתיאור
דו-מימדי. חבל על הקאסט שמתבזבז כאן (פורד פישל בעבר וגם עשה
סרטים 'קטנים', אבל כאן זה מטריד כי הסרט נראה על פניו מבטיח).
לא כדאי למסך הגדול. אולי לקטן, אבל ממש לא הכרחי. חכו שיגיע
לכבלים/לוויין.
|
|
|
בתגובה ל: נחזור לענינים מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
להבת הפלדה מאת אורי ליאל יצא לאור בהוצאת אודסיאה
חזותית לא התלהבתי מהספר, חשבתי שהוא חלק מספרי "רומח הדרקון", שמהם תורגמו עשרות וכמה מאות נכתבו על ידי סופרים שונים.
כששמעתי שמדובר בספר מקור, שנכתב ע"י סופר ישראלי ובנוסף הספר עומד בפני עצמו, התחלתי לפתח עניין.
מדובר בפנטסיה נוסחתית מעין מסע חיפושים שדי מזכיר את הנוסחה של ספרי "רומח הדרקון".
עלילת הספר מספרת על האיזון הקיים בין כוחות הטוב, הרע והמלחמה בניהם.
זוהי תמצית הפנטסיה הנוסחתית ואם נוסיף מסע חיפושים (קוואסט) נעבור את רף הדרישות המקובלות מפנטסיה נוסחתית.
סופרנו במקרה זה הקפיד מאד על מילוי דרישות אלה.
בתחילה הסופר מגדיר את הרע והטוב ומציג את שני הגיבורים הראשיים.
הטוב, שכמובן מופיע ברוב פרקי הספר והרע, שמטיל את צילו המאיים אך לא כל כך נראה או נשמע לאורך פרקי הספר.
איסוף חבורת החיפוש נעשה מיד ולאחר מכן נערך מסע החיפושים שמסתיים "בדו קרב בצהרי היום" (מעניין כמה יבינו מושג זה) בין שני הגיבורים הראשיים.
אני מודה ומתוודה שהיה לי קשה מאד לקרוא את הספר ולא בגלל שהוא כתוב גרוע.
לצערי, ספר זה השאיר אותי אדיש ויש מצב, שאם לא הייתי מבטיח לכתוב חוות דעת על הספר - כנראה שלא הייתי מסיימו.
לא התחברתי לשום דמות ולא התרגשתי כלל במהלך התפתחות העניינים.
אני לא יודע איך אצלכם, אצלי ההתרגשות לאורך ההתפתחויות בעלילה מאד חשובה.
לא נתקלתי בדברים יותר מדי רעים וגם לא בדברים יותר מדי טובים.
הייתי מגדיר את הספר "פרווה"
מה שכן, בעיני הוא יותר טוב מהרבה ספרי פנטסיה מתורגמים, כמו למשל רוב ספרי "רומח הדרקון" שמתורגמים בשנים האחרונות לעברית.
לסיום - ניתן לקריאה, אך לא נורא אם תוותרו,
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: סליחה שנעלמתי להלן חוות דעת על "להבת הפלדה" מאת: טרישנמרנדו - קפטה
היה נחמד אילו מוניקה היתה חוזרת גם, במקום לכתוב רק בפורום
'תפוז'.
|
|
|
בתגובה ל: כדאי לחזור ולכתוב כאן מאת: y_welis
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: אה, עוד יש פה מישהו? :-) מאת: עידו ג
ללא תוכן
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: מצטער היו לי קצת בעיות אישיות, שהסתדרו תודה לאל מאת: טרישנמרנדו - קפטה
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: בתקוה שהכל בסדר עכשיו. מאת: y_welis
ראיתי אותך במעבר חצייה בדרך לרחביה (היית כנראה בדרך לבית של יונתן או בדרך החוצה), ציפצפתי אבל אתה לא התיחסת.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: הכל מצויין ועכשיו אני גר רשמית בירושלים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
המס' שלי אצלך. שלחתי בזמנו.
|
|
בתגובה ל: נחזור לענינים מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטהמאד נהניתי מהחלק הראשון של משחקי הרעב, עד כדי כך שממש התלהבתי שיצא לאור החלק השני. הרבה פחות התלהבתי מהחלק השני, חששתי מהחלק השלישי ולכן לקח לי זמן עד אשר התחלתי לקרוא אותו. החזקתי את "עורבני חקין" כחודש ברכבי ולא התעניינתי בו. חששתי וחששתי בצדק, אני כמה עמודים לקראת הסוף וממש לא מתרשם. הספר מזכיר רומן רומנטי עם קצת אקשן חלש, איפה איפה התיאורים של החלק הראשון? הספר הזה מזכיר במידה מסוימת את מחוננת - ספר חדש, שעליו אכתוב חוות דעת בנפרד. אמנם קטנים חיה קיימת ובועטת, אבל זאת לא הקטניס שחפשתי. אם כבר מדובר על דמויות קרטון, אזי בספר זה המחברת החליטה שאין שום צורך בעומק ובפיתוח דמויות. מכיוון שאין רעיון, אין עומק, והכתיבה סתמית - אין בספר הזה כלום. בקיצור ספר משעמם ולא נחוץ, אני נמצא ממש כמה עמודים לפני הסוף ואחת מהדמויות הראשיות נמצאת בסכנה קיומית ולי לא אכפת מה יקרה. סבורני, שזאת תעודת עניות לספר זה. חבל, שהירידה ברמה של החלק האחרון כל כך גדולה, עד כדי כך שקשה להאמין שאותה סופרת כתבה את החלק הראשון והאחרון. אם תוכלו, כדאי לוותר. תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 24/2/2012 21:38
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: חוות דעת לחלק השלישי של משחקי הרעב "עורבני חקין" מאת: טרישנמרנדו - קפטה
סיימתי את הספר ולא השתנה כלום.
ידעתי בדיוק מה יקרה.
ההוצאה להורג לא הפתיעה אותי.
סוף הולווידי לתפארת הרומן הרומנטי.
מה שכן, מתברר שהקורבן של קטניס בספר הראשון היה לשווא.
לא שזה משנה, בין כה וכה לא זכינו להכיר את פריים האמיתית.
כנראה שהסופרת קראה את משחקי הכס והחסול של הגיבורים מצא חן בעינה.
יש לציין שהחיסול לא תרם כלום לעלילה, והיה אפשר לוותר עליו.
אתם יודעים מה, בחלק השלישי היה אפשר לוותר כמעט על כל הדמויות ה"ראשיות" מבלי להפסיד כלום.
כמו גייל, פינק, סינה וגם פיטה, לדעתי דמויות אלה לא תרמו כלום - אני מתכוון לעורבני החקין ולא לחלק הראשון או השני.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
בתגובה ל: נחזור לענינים מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטהקראתי המון ספרים בזמן האחרון ואני רוצה לכתוב על כל אחד מהם ועל כולם אכתוב יותר מאוחר. ברגע זה אני רוצה לדבר על הספר של ורד טוכטרמן "דם כחול" מי שמכיר אותי יודע שאני שונא את בוג'י, אבל אני לא יודע אם אלה, שיודעים שאני שונא את בוג'י יודעים, שאני מת על וורד ומאד מעריך אותה ככותבת יצירתית. לדעתי יש פה סימפטום של דוקטור ג'אקל ומיסטר הייד. אני סבור, שוורד היא הסופרת הז'אנרית הכי כישרונית שיש לנו בישראל ואני באמת מתכוון לזה. יסלחו לי האחרים (שכמה מהם מצויינים) ובמיוחד עידו, שאני מת על הכתיבה שלו. בדרך כלל, די התאכזבתי מהכתיבה של וורד, למרות שפה ושם ראיתי ניצוץ או הבלחה של מה שהיא מסוגלת לעשות. לא כל כך אהבתי את הספר הקודם שורד פירסמה. קניתי את "דם כחול" במלוא המחיר (כן כן בוג'י במלוא המחיר (תשאלי את קובי קמין) ולא ב - 10 שקל כמו ששלמתי על "הדרור", שעד היום אני חושב שהוא לא שווה יותר מזה). לא קראתי את "דם כחול", למרות שבחודשים האחרונים קראתי כמעט את כל הספרים שיצאו לאור בז'אנר מד"בפ כולל ספרות נוער ז'אנרית. פחדתי מאכזבה ולכן רק היום התחלתי לקרוא את הספר בשירותים. הסבר: בשירותים אין לי ברירה אלא רק לקרוא אי אפשר לצאת ולהחליף - זה מה יש :). יש לי כנוי מיוחד לספרים, שאני לא מסוגל כל כך לקרוא, אבל מאד רוצה לקרוא אותם - "ספרי שירותים". לפעמים הספר עוזב את המקום "החשוב" והופך לפיבוריט (שהם ספרים הנקראים בנשימה אחת). הגעתי בסך הכל לעמוד 28, שזה אמצע הפרק השני וכבר אני מרגיש שאני חייב לכתוב על ההתלהבות שלי. אהבתי ולא רק אהבתי אהבתי מאד חן חן ורד, מי יתן שזאת תהיה הפריצה שלך והספר ימכור כמה עשרות אלפים של עותקים. הספר הזה התחיל מצויין וממשיך עוד יותר טוב. אני בטוח שמאד אהנה היום מקריאת ספר זה. לכשאגמור אכתוב חוות דעת? אני לא בטוח שבוג'י תהיה מעוניינת בחוות דעת "עילגת", אבל אני משוכנע שוורד תאהב. תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 1/4/2012 22:53
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
בתגובה ל: דם כחול מאת וורד טוכטרמן יצא לאור בהוצאת רון יניב מאת: טרישנמרנדו - קפטהשם ושתי מילים על כל ספר, בהמשך אולי ארחיב. "איך לדבר דרקונית" מאת קריסדה קוואל - ספר ילדים לא מוצלח במיוחד. "עיר של עצמות" מאת קסנדרה קלייר - פנטסיה ספר נוער טוב. "נפילה חופשית" ו"קרוב יותר" מאת רודריק ובריאן המשך של "מנהרות" ספרי נוער לא רעים. "מדרש לילית" מאת יהודה איגוס איכזב אותי. "רוח רפאים סיפור אהבה" מאת ג'ונתן קרול, ספר מצויין מתחיל לאט ולא משהו אבל בהמשך פיצוץ - הרעיון בספר משגע. "מחוננת" מאת קריסטין קאשור פנטסיה רומן רומנטית לאוהבי הנשים הלבושות עור ומרביצות מכות רצח. "אותיות קסם" שנכתב על ידי ג'ואן הריס, (ספרות נוער) הספר מתחיל בקול תרועה גדולה ונגמר בקול ענות חלושה. "בן נפטון" מאת ריק ריירדן מעין המשך לפרסי גקסון ספר נוער נחמד. "מכונת הזמן המיקרית" ג'ו הולדמן ספר מד"ב קלסי מעולה, התגעגתי אליך ג'ו. "נער דרקון" מאת צ'רלס דה לינט, אולי הספר שהכי אהבתי פנטסית נוער יפיפיה, ספר מעולה. לפריקון מס' 1 ו - 2 שאפו למוציא לאור ולעורך (כל הכבוד רמי ואלי). אהבתי את הסיפורים אך פחות את הביקורות והמאמרים, שהיו כמעט כולם פושרים - חוץ מאשר המאמר על המיתולגיה הקלטית. נהניתי מאד מהמאמר של נעמי ווינר על המיתולגיה הקלטית, שאפו גם לך. "מאורת נחש" מסדרת 39 הרמזים, ספר נוער נחמד כמו כל הקודמים מסדרה זו. "כס האש" מאת ריק ריידן, הספר חמוד אך לדעתי נופל בטיבו מחלקיו הקודמים. "חוב העצמות" של טרי גודקינד, פנטסיה צדדית של סדרת חרב האמת שאפשר לוותר עליה. את החלק השלישי של חרב האמת מאד אהבתי ואפילו קראתי אותו פעמיים ברציפות. "בום" מאת מארק האדון, ספר מד"ב לנוער שהפתיע אותי לטובה. לא שהוא טוב, אלא שהוא בכלל קריא - הספר משאיר רושם חיצוני איום ונורא, אבל הוא די נחמד. "אריק רקס החיפוש אחר האמת" מאת קאזה קינגסלי, קראתי די מהר אבל לא כל כך נהניתי, הספר הזה במקור היה אמור להיות ספר נוער, לדעתי החלק הזה נכתב לילדים. "אביר הוורד השחור" מאת ג'ימס לאודר, לא חשבתי שאצליח בכלל לקרוא, אבל הספר תפס אותי ואני מחכה לחלק השני. תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 31/3/2012 14:18
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: הנה רשימה של רוב הספרים שקראתי בזמן האחרון מאת: טרישנמרנדו - קפטה
תודה רבה לך :-) סידרת לי רשימה של מה לקרוא.
|
|
|
בתגובה ל: תודה רבה! מאת: camelman
ללא תוכן
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: דם כחול מאת וורד טוכטרמן יצא לאור בהוצאת רון יניב מאת: טרישנמרנדו - קפטה
תמיד היה לי מוזר שאותו כישרון לא ניכר בתרגומיה, שברובם
מילוליים מאוד (תכונה שמתרגמות אחרות שהחלו איתה, כמו יעל
אכמון, כבר הצליחו להשיל מעליהן).
אולי עם הגיל, באה הבגרות. הגיע הזמן.
|
|
|
בתגובה ל: היו לה גם כמה סיפורים שהראו על כישרון מאת: y_welis
בוודאי, שהיו לה כמה סיפורים מצויינים.
היא זכתה כמעט בכל תחריות הסיפורים הקצרים שהשתתפה בהן, ובכולן זכתה בזכות ולא בחסד.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: בוודאי מאת: טרישנמרנדו - קפטה
כי אולי יותר מכתיבה, המקצוע הזה דורש כנות פנימית.
אני מוצא לאחרונה קשרים בין יכולת תרגום טובה, לבין אופי יציב
שאינו סובל מנחיתות עצמית.
|
|
|
בתגובה ל: נקוה שגם בתרגומים היא תגיע למקום טוב יותר מאת: y_welis
ללא תוכן
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: עדיין לא סיימתי את הספר, מצטער אבל זה קצת הדרדר מאת: טרישנמרנדו - קפטה
את הספר סיימתי מזמן ולא בא לכתוב עליו איזה שהיא סקירה.
הספר התחיל מצויין ובהמשך איכשהו הדרדר לקלישאות נדושות.
הספר בכללי, קריא ובסדר אך לא הגשים את הציפיות, שהיו לי ממנו.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: נחזור לענינים מה אתם קוראים ועל מה אתם ממליצים מאת: טרישנמרנדו - קפטה
ללא תוכן
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
בתגובה ל: הודעות משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטההפיסקה הבאה היא אמנם המצאה של המראין, אבל מי אני שאלין על כתיבת דברים כל כך נחמדים. "בימים אלה מנסה הילד שלא התבגר לקחת את התחביב שלו צעד אחד קדימה ולהקים בשרון מוזיאון לחובבי מדע בדיוני. "אני רוצה להנחיל את האהבה שלי לתחום למעריצים נוספים", אומר בר. "להערכתי, באזור שלנו יש מאות חובבי מדע בדיוני. אני פוגש אותם בכל שנה בכנסים הארציים שנערכים בתל-אביב, והייתי שמח לעשות פעילויות נוספות בתחום, קרוב לבית. אני מזמין את כל חובבי הז'אנר להקים יחד איתי בית מקדש למדע בדיוני, מקום ליצירה ובמה לסופרים מהאזור שעוסקים בתחום". בית מקדש? בואו לא נגזים שרוף על מד"בפ נכון וחצי, אבל רחוק מאד מ בית מקדש. http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/261/839.html?hp=54&cat=874&loc=9תודה לעידו תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 21/7/2011 11:24
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: אני אהבתי |L מצ"ב לינק - חלק אמנם המצאה אבל נחמד מאת: טרישנמרנדו - קפטה
כל הכבוד על היוזמה! צריך להשיג לך את מעבורת החלל שנחתה בדיוק עכשיו :-)
|
|
|
בתגובה ל: איזה עידו? מאת: עידו ג
אתה רואה?
בגלל הכתבה הזאת הבית שלי יהיה מלא בגורטאות.
המעבורת כבר בדרך אלי - כנראה שגם הם קראו את הכתבה :)
לא ידעתי שהכתבה פורסמה.
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: אני אהבתי |L מצ"ב לינק - חלק אמנם המצאה אבל נחמד מאת: טרישנמרנדו - קפטה
נראה שצריך למצוא איזה בית בכפר ולהפוך אותו למוזיאון.
|
|
|
בתגובה ל: הודעות משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטה
ללא תוכן
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
בתגובה ל: משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטה
ללא תוכן
"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" (ז.פ.) "עדיף אלף מקנאים מאחד מרחם" (ז.פ.) "דמוקרטיה - שני זאבים וכבשה אחת מצביעים על מה לאכול לארוחת הצהריים" (לא ידוע) מנהל את פורום אקטואליה: http://www.agenda.co.il/42הפשרות של היום - הן הנורמות של מחר אין ייאוש בעולם כלל! אני תינוק שנשבה, או מיי גוד! |
|
|
בתגובה ל: איזה יופי של מאמרי קהילה ! :) מאת: Ja Tomer
ללא תוכן
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
בתגובה ל: משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטהאייקון, הפסטיבל השנתי למדע בדיוני פנטזיה ומשחקי תפקידים, הולך ומתקרב. בפסטיבל תוכלו ליהנות ממופעים, הרצאות, סדנאות, פאנלים, משחקי תפקידים, טורנירים ועוד שלל הפתעות. רוצים לדעת מה הולך להיות? היכנסו לאתר הפסטיבל וקבלו הצצה ראשונה לכמה מהאירועים החדשים והמפתיעים שמצפים לנו בחול המועד סוכות הקרוב. פסטיבל אייקון 2011: התחדשות, 18-16 באוקטובר, אשכול פיס, רחוב שפרינצק 4, תל אביב. הציתו את הדמיון http://www.iconfestival.org.il/2011
|
|
היה לי חלום מעורר מחשבה, עמוק, למדתי דברים.
ואז התעוררתי ... והמשכתי לישון.
|
|
|
בתגובה ל: מה חושבים עלינו אלה שמוכרים לנו ספרים ? מאת: fringe
ונראה שהעובדים ברשתות ששרדו, יותר דומים לעובדים במקדונאלדס: הם לא חושבים באופן עצמאי.
אגב המעבר לספרים אלקט' פוגע לא מעט גם בחנויות הספרים הפרטיות, ככל שהספרים הפיזיים נקנים פחות. לכן אגב יש משומשים בחצי דולר או עשירית הדולר באלה שמפרסמים ב'אמאזון'.
בסוף ישארו רק 'מחסנים' של משומשים.
|
|
|
בתגובה ל: יותר נכון - מה שחשבו. החנות נסגרה... מאת: y_welis
מצד אחד חנות שאתה יכול להיכנס אליה ולגעת בספרים, ואת זה אין באתרי אינטרנט.
מצד שני, בוא לא נשכח את הזלזול בארץ בג'אנר הנכון, את הקידום המטורף שלהם לכל מה שהוא IN לפי דעה של המוציאים לאור כמובן, ולעומת זאתאת המבחר שעצום שנותן לך לבחור מה שאתה רוצה בלי מה שדוחפים לך החנויות.
לגבי החנויות המשומשים, ישנם כמה עם מבחר טוב, אבל לקנות ספר משומש במחיר כמעט זהה לספר חדש ?
מה הקטע ?
פעם ניגשתי לקנות סדרה של ספרים (3 אם אני זוכר נכון) בחנות המשומשים ינשוף ברעננה.
הבן אדם רצה מחיר עבור ה-3 שזהה ל-3 חדשים, שאלתי למה,
הוא אמר כיוון שזו סדרה מלאה.
אני לא מקבל דברים כאלה.
כך שבין שתי הבחירות העליונות, אני חצוי.
מהבחירה השלישית ירדתי לפחות בארץ.
דרך אגב, הייתי פעם בחנות ספרים משומשים בניו יורק, קניתי 14 ספרים במחיר ממוצע של 2.5 דולר לספר, כשהמחיר אז היה 6 דולר לספר חדש.
היה לי חלום מעורר מחשבה, עמוק, למדתי דברים.
ואז התעוררתי ... והמשכתי לישון.
|
|
|
בתגובה ל: אני בעד ונגד החנויות מאת: fringe
אבל מה שנכון, חנויות משומשים בארה"ב זה דבר מדהים. בעיקרון יש לי בעיה עם חנויות פיזיות, כי אם אני לא יודע מראש מה אני מחפש, אני הולך לאיבוד - אבל כשכל ספר עולה דולר עד חמישה (למפוארים), אפשר בכיף להמר.
ולגבי החנויות הגדולות שם... זו גם חוויה. מקומות ענקיים עם אווירה שקטה, מזמין להיכנס בלי קשר לספרים בכלל. ממש חבל על בורדרס - היה להם שת"פ עם רשת שנקראת Seattle's best, אחלה בית קפה :-)
אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קניתי ספר בחנות פיזית בישראל. אולי משהו לילדים, גם זה בקושי.
|
|
|
בתגובה ל: אני לא בטוח שינשוף זו דוגמה מייצגת מאת: עידו ג
בזה אין ספק. לכן אהבתי את סניפי 'ליריק' זח"ל. היו מרווחים וכללו מכונות קפה אוטומטיות (וקקאו ואבקת חלב - מעדן כימיקאלי).
היום בארץ הנדל"ן יקר יותר והחנויות בתוך הערים התקטנו. רק מחוץ להן יש עוד משהו ששווה (זכור לי שפעם בדרך לכנס חובבי מד"ב אחד, עצרנו ב'צומת' שבגעש... לא עמדנו בפני זה).
|
|
|
|
בתגובה ל: משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטה" אייקון 2011: התחדשות", הפסטיבל ה-15 למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים, יתקיים השנה ב-18-16 באוקטובר, חול המועד סוכות, במתחם אשכול פיס, רחוב שפרינצק 4 תל אביב. בפסטיבל מחכים לכם שלושה ימים של מופעים מיוחדים, הרצאות, סדנאות, משחקי תפקידים, טורנירים ועוד הפתעות. את רשימת האירועים המלאה תוכלו למצוא ב תוכניה. בין האירועים המתוכננים: הקרנה פעילה כפולה: ד"ר הוריבל והקומנטרי המוזיקלי שלו חוזרים בהקרנות פעילות המלאות בנבלי-על, זמרה ושיר. הקהל מוזמן לשיר עם השחקנים. השמד עולמות מיד - שאל אותי כיצד (יואב לנדסמן): גברים ממאדים? נשים מנוגה? מה זה משנה? העיקר לפוצץ אותם! בהרצאה נסקור את מגוון השיטות שמציע ז'אנר המדע הבדיוני להשמדת עולמות, נבחן אותן בראי המציאות ונציג רעיונות נוספים. הרי מה יכול להיות מבדר יותר מסוף העולם... כל עוד אנחנו נמצאים במרחק בטוח ממנו. ראיון עם ערפדים: פאנל מומחז לרגל השקת "דם כחול": חבורת ערפדים תדון בשאלות ברומו של עולם, כמו איזה סוג דם הכי טעים, למה ערפדים עושים יותר סקס מבני אדם (חוץ מאדוארד), מתי הגלימות האהובות יחזרו לאופנה ובאמת, מי זו ההמופיליה הזאת? אירוע לכבוד השקת ספרה החדש של ורד טוכטרמן, "דם כחול". נותרו יומיים בלבד לקנות כרטיסים בזיל הזול. מהרו והזמינו – בקרוב המחירים יעלו והחיסכון שלכם יקטן! מי שיזמין כרטיסים עד 6 באוקטובר יזכה בהנחה משמעותית ויוכל להבטיח את מקומו באירועים. ניפגש באייקון 2011!
|
|
|
בתגובה ל: משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטה
ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטה"יצאתי דרומה. הכרתי כניסה חבויה אל ההר בקרבו שכנה העיר המוזרה. כשהגעתי למקום החושך היה מוחלט. עמדתי והקשבתי. דממה. רציתי לצאת שפוף מבין העצים אך דמות גבוהה לבושה בגלימה כהה הופיעה. הסתתרתי והסתכלתי עליה. היא ריחפה אל הנקיק ונעלמה בתוכו. חיכיתי כמה דקות ונכנסתי. היא חיכתה לי בפנים מחויכת." המשך
|
|
|
בתגובה ל: סיפור פנטזיה קצר מאת: jonathan99
אבל ממש רואים שצריך להיות פה המשך. כי ככה זה ממש לא ברור...
=) גם לא כל כך הבנתי את הפואנטה. אבל אולי זו רק אני..?
|
|
בתגובה ל: הודעות משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטהאם יום בהיר אחד הפכתם למיליונרים, אם אתם מכירים כאלה שהפכו למיליונרים בעקבות זכייה בלוטו/טוטו וכדומה... ערוץ 10 רוצה לשמוע את הסיפור שלכם. הנה הזדמנות שהמזל יכה בכם פעמיים. לפרטים נוספים: lotuswinner10@gmail.com 054-5522779
|
|
|
בתגובה ל: ערוץ 10 מחפש אתכם... מאת: lotus10
ואחר כך יש מצב שזה לא המזל שיכה בו :-)
|
|
|
בתגובה ל: ערוץ 10 מחפש אתכם... מאת: lotus10
אתם מוזמנים לרשום אותי כבר עכשיו.
|
|
בתגובה ל: הודעות משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטההיי לכולם אם מישהו יכול להשאיל לי את גליון 18 של המימד העשירי או לצלם לי משם את מאמר מחול המכשפות של יוסי גורביץ אודה לו מאוד Motiahu@walla.comנמחק מס' טלפון ע"י מנהל הפורום תוקן על ידי טרישנמרנדו - קפטה 24/5/2012 14:17
|
|
בתגובה ל: הודעות משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטהממש כאן :-) אם אתם מכירים עוד בלוגים, אתרים, כתבות, מאמרים, סרטונים ותמונות שלא הוצגו בפוסט הפתיחה הזה - אשמח אם תעלו הנה קישורים רלוונטיים. חוץ מזה, למישהו יש הסבר פשוט מדוע מסיכות אב"כ ודינוזאורים מופיעים פעמים רבות בהקשר לז'אנר?
|
|
|
בתגובה ל: הודעות משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטה
במקום בו מושל היאוש והקור, במקום בו האפלה לעולם אינה גוועת, היכן שגם החזקים ביותר לא ישימו פעמיהם,
נצנוץ קטן של אור, גיץ, גם אם מקורו באש הגיהנום- יכול להפוך את היוצרות.
"הנמך את קולך!" נשמעה לחישתו הרועמת של גבה הקומה, שניסה, שלא כדרך הטבע, לתחוב את עצמו לפינה בין הקיר לבין ארגז לאחסון דגים, פינה שהייתה קטנה עליו בכמה מידות. "אפילו לא נשמתי!" ענה הבחור אדום השיער שעה שחדרו למחסן המזון שמאחורי תאי השבויים. " אם תמשיך לא לנשום בכזה רעש אקרא להם בעצמי שיבואו לחסל אותך!" ענה רמה. "עכשיו התקדם. בשקט הפעם!"
השניים פסעו בפרוזדור החשוך לעבר דלת המחסן הפנימית כשרחש כלשהו הידהד מאחוריהם. "שמעת את זה?" נרעד הנער והביט ברמה בחשש. רמה האזין, ומשלא שמע את הרעש בשנית הסתובבו שניהם חזרה אל הדלת. "עכברושים", הוא אמר, "ממזרים בעלי מזל הרבה יותר גדול משלנו, כנראה". הוא הושיט את ידו אל הנער האדמוני- "פומריון, המפתחות. בשקט!", הנער גישש בחגורתו ושלף מפתח כסוף בעל קצה משונן. "מפתח מוזר", אמר פומריון ונתן לרמה את המפתחות. "זה המפתח היחיד שפותח את הדלת הזו." אמר רמה כשהכניס את המפתח לחור המנעול. "אוכל, כמו שנוכחנו לדעת, הוא המצרך הכי חשוב פה." הוא סובב את המפתחות. "זהו זה, אנחנו נהיה בפנים פחות מדקה, ונצא עם מה שנצא. תפוס מה שתוכל ו-" זרוע כבדה טרקה את הדלת שהספיקה להיפתח רק במעט. דמותו של אחד משומרי הלילה, גדולה, לבושת שחורים ומסריחה מדם התגלתה בפניו. רמה הביט בפומריון, שהיה מוחזק בצווארו על ידי השומר סנטימטרים ספורים מעל לרצפה. "עכברושים, אתה אומר?" גיחך השומר. "עכברושים שלא ראו אוכל מימיהם היו עושים פחות רעש מכם, כפרי שוטה!" הוא צחק וחשף שורה של שיניים מרקיבות. רמה ישר את ראשו. "לא אנחנו העכברושים". עיניו של השומר הצטמצמו למשמע דבריו של רמה. "לא אתם, כפרי? לא אתם, שמזדחלים לכאן בלילה, כשאין איש בסביבה כדי להניח את ידיכם המטונפות על פיסת לחם עלובה? לא אתם, שאת נשותיכם ובנותיכם אנחנו אונסים כל שעה משעות היום והלילה בעוד אתם יושבים כמו כלבים, מרטיבים את מגפיכם בשתן של עצמיכם מרוב פחד?!" עיניו של פומריון התחילו להתגלגל בחוריהן. "שחרר אותו!" דרש רמה. השומר צחק. "עכברוש נאמן? לא חשבתי שאזכה לראות את הרגע הזה. היית מקריב את חייך למען הילד, כפרי עלוב?", רמה קמץ את ידיו לאגרופים, "למען כל כפרי מאריסקאר, כלב שמירה" וירק לרגליו. פומריון הושלך אל הרצפה, והשומר קרב לרמה, רושף. "המלך דומיניון יערוף את ראשך ויתלה אותו על נס בשער העיר, שרץ." הוא הצמיד את רמה אל הקיר ושלף את חרבו. מסיט את שיערו הארוך מפניו. "אבל לא לפני שאעקור את עיניך ולשונך ואשלח לאחיך הפחדנים שברחו אל ההרים." הוא קירב את החרב אל פניו של רמה. "עיניך יהנו מנוף המדבר, כפרי." רמה ישר את גבו והרים את ראשו. הוא הסתכל במבטו המתנשא של השומר כשלפתע זה הוחלף בתדהמה ובעיניים פקוחות לרווחה. הוא שמט את חרבו ואחז בגרונו בידיו כשדם ניגר מבין אצבעותיו. פיו של השומר נפער, מבטו קפא, והוא נפל לרצפה, כשמפתח כסף משונן תקוע בעורפו.
פומריון הביט ברמה בלא ניע, עיניו כמעט יוצאות מחוריהן. רמה תפס בזרועו- "זה בהחלט פרצוף הולם להרג ראשון. בוא ילד. תכף יגיעו עוד כמה לבדוק את הרעש". הוא משך אותו אל מאחורי חביות היין, שם היה פתח הניקוז בקיר עליו הם נשענו. "עכשיו אפילו לא לנשום" אמר רמה לפומריון המבועת. הוא אחז בידו. "תודה". פומריון הביט בו ללא הבעה. "אני חב לך את חיי". מפתח הפרוזדור נכנסו שני שומרי לילה נוספים. "מה הרעש הזה, ת'ורן?" שומר בעל רטיה וסנטר רחב שאל כשהתקרבו לדלת המחסן. השומר השני צעד לאט ברחבי החדר, ידיו שלובות מאחורי גבו. "ת'ורן! אביך קורא לך! עזוב את שנושי החצות שלך ותראה מה הוא-" הוא עצר. ליבם של רמה ופומריון בקושי והזרים דם לשאר חלקי הגוף. "ברק!הזעק את המשמר!" ברק, השומר השני, בעל חזות אדישה וקרת רוחצעד אל שותפו. "הוא מת כמו השלטון של אובאניון בגאסקאר, איימנלי." הוא הזיז את גופתו של ת'ורן ברגלו. "מה יועיל לך המשמר?", איימנלי, שכרע לצד ת'ורן המת הביט בברק בזעם. "האם אינך יודע, ברק, שמוות של אחד מחיילי המשמר מחויב בדיווח למשמר כולו?" הוא נעמד מולו. "האם שכחת את הנוהל? או שמא רצונך הוא לעודד מרד של השבויים, שוודאי ישמחו לשמוע שחייל המשמר שרוע מת במחסן, עם מפתחות תקועים בעורפו?!?" הוא אחז בצווארונו של ברק, עיניו מלאות אימה. ברק שחרר את אחיזתו של איימנלי ויישר את חולצתו. "המרד, מר איימנלי, שה פחדן, לעולם לא פרץ, להזכירך."
-"הוא לא פרץ מכיוון שהמשמר קיבל דיווח מידי לפני שהעניין דלף!" הוא תפס בשערותיו והסתובב הנה והנה, חושב. ברק נאנח. "דווח למשמר, איימנלי, והצב 3 שומרים מחוץ למחסן בכל לילה." הוא הסתובב ופנה חזרה לפרוזדור. "אל תתנשא מעלי, ברק קייבלי! ואל תפנה לי את גבך!" איימנלי עמד מרחק מטרים ספורים מברק, פניו אל גבו. ברק הסתובב. "תפקידנו, איימנלי, הוא לשמור. כשקיבלת את ההחלטה בתור חניכו הנלהב של פנדק להציב בפעם השניה שומר אחד מחוץ למחסן, למרות ספקנותו של פנדק יש לציין, התעקשת שאין צורך ביותר. האם פחדך לא אמור לנבוע מזה שהמפקד שלך עשוי לחשוב שאתה הוא זה שרוצה במותם?" איימנלי צמצם את עיניו. "אתה-" -"הישאר כאן." אמר ברק והסתובב לפרוזדור בשנית. "סרוק את המקום וחפש את הפולש. אלך לקרוא לפנדק. הוא ירצה לדעת שבנו מת."
|
|
בתגובה ל: הודעות משוטטות מאת: טרישנמרנדו - קפטהלקראת יציאת הסרט "אמיצה" של פיקסאר בקולנוע, המכללה הישראלית לאנימציה ואולפני דיסני מזמינים את הקהל לתחרות עיצובים בהשראת סרטי פיקסאר. פרסים בשווי 20,000 ש"ח וצוות שיפוט בראשות האנימטור אנדרו גורדון מאולפני פיקסאר. פרטים כאן: http://www.ani-mator.com/?p=4948דיונים ועבודות בתהליך - בפייסבוק: http://www.facebook.com/iac.brave![]( "http://up353.siz.co.il/up3/76664290390.jpg")
|
|
|
בתגובה ל: אגדה אמיצה - תחרות עיצובי קונספט נושאת פרסים מאת: iaclink1
מעניין אם זה היה הלוגו לפני הצלחת הסרט הנ"ל.
|
|
|
בתגובה ל: השפעה קלה של 'משחקי הרעב'?... מאת: y_welis
ללא תוכן
תכניסו טוב טוב לראש, אין דבר כזה ארוחת חינם.
המלחמה היא מפלטם של חסרי היכולת.
שלום ותודה על הספרים.
|
|
|
|
בתגובה ל: אגדה אמיצה - תחרות עיצובי קונספט נושאת פרסים מאת: iaclink1מתעניינים בלימודי אנימציה, תלת-מימד, עיצוב, גרפיקה, אפקטים, משחקי מחשב, הדמיות או קונספט? רוצים ללמוד מאנשי מקצוע שעבדו על אווטאר, משפחת סופר על, מוצאים את נמו, היטמן, מטריקס 2, גרפילד ועוד? המכללה הישראלית לאנימציה שמחה להזמינכם ליום פתוח, שיתקיים ביום שישי, 13 ביולי. האירוע יכלול הרצאות מקצועיות של אנימטורים ואמני קונספט, וכן הסברים על מסלולי הלימוד במכללה. כמו כן יוכרזו הזוכים בתחרות "אגדה אמיצה" של אולפני דיסני-פיקסאר והמכללה הישראלית לאנימציה. מבצעים מיוחדים לרגל האירוע: 5000 ש"ח הנחה לחיילים משוחררים! 700 ש"ח הנחה לכל מי שיגיע ליום הפתוח! בין משתתפי האירוע תיערך הגרלה של 30% הנחה לקורס במכללה. אין כפל הנחות. בהתאם לתקנון (ראו באתר). פרטים כאן: http://www.ani-mator.com/?page_id=131האירוע בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/344598992278868
|
|
|
 |
מאמרי הקהילה
.jpg) |
ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור / מארק טוויין - חוות דעת מאת סיגליתי
זהו ספר נהדר אחד המענגים שקראתי מזה זמן מה, גם אם נראה שנהניתי מהספרים האחרונים שקראתי, הספר הזה שמר לי כנראה הנאה מיוחדת.
14/9/2009
|
 |
סטרוגנזה - עיר המסכות / מרי הופמן - סקירה מאת סיגליתי
במסווה של גלימות קטיפה ומסיכות, הסופרת אורגת עלילה של שלטון, תככים, מזימות, בגידה, כישוף ואהבה, בשילוב אחת המשפחות הידועות ביותר במאה ה-16.
20/8/2009
|
 |
גילדת הקוסמים מאת טרודי קנבן - חוות דעת של טרישנמרנדו קפטה
הספר הזכיר לי הרבה נריטיבים דומים ומשתמש בכל הקלישאות שאפשר.
הסיפור מתרחש בעיר המזכירה את ימי הביניים באירופה.
15/8/2009
|
 |
צייר המלחמות מאת אור גראור - חוות דעת של מוניקה
קול שונה: מעין הימצאות בו זמנית בשני עולמות, כאילו רגלי הקורא נמצאות אחת בעולם מציאותי והשניה בעולם דמיוני, הקרקע אינה יציבה, והמוח מגשר בין העולמות השונים
30/7/2009
|
.jpg) |
חרש החורף מאת טרי פרצ'ט - סקירה מאת סיגליתי
חרש החורף הוא הספר השלישי בסדרה ומסתבר שגם האחרון. בספר זה טיפאני כבר בת שלוש עשרה, היא ממשיכה את התמחותה במכשפנות אצל מכשפה זקנה וותיקה מאד, אשר לוקחת אותה לצפות בריקוד של רוח החורף עם גבירת הקיץ.
13/6/2009
|
.jpg) |
לב של דיו מאת קורנליה פונקה - סקירה מאת סיגליתי
דמיינו שהדמויות היו מתממשות לנגד עיניכם בזמן הקריאה. את מי הייתם רוצים לפגוש לו הייתם יכולים לבחור?
11/5/2009
|
.jpg) |
הבריון של ארצ'ר מאת דיאנה ווין ג'ונס - ביקורת מאת סיגליתי
ספר ילדים חביב מאד, המון הומור וסיטואציות מצחיקות, דמויות צבעוניות, וכך גם החפצים. התרחשות האירועים בו מהירה וקצבית, ולקראת סוף הספר הקצב מתגבר.
1/5/2009
|
.jpg) |
Sirius מאת Olaf Stapledon - סקירה וחוות דעת מאת מוניקה
סיריוס הינו כלב משובח חצי בן אדם, יצירתו של מדען שגידל אותו בעזרת אשתו, כאח תאום לבתם פלאקסי. זהו ספר על היחסים החזקים, האהבה והפער בין השניים, ועל הטוהר שנאלץ להתמודד עם עולם לא קל.
30/4/2009
|
 |
פרסי ג'קסון וקיללת הטיטאן מאת ריק ריירדן - סקירה וחוות דעת מאת סיגליתי
הספר השני בסדרה היה קצת חלש בעיני, אבל הספר הזה פשוט מצויין.
28/4/2009
|
 |
ג'ונתן סטריינג' ומר נורל - סקירה וביקורת מאת סיגליתי
הסיפור מתרחש באנגליה של המאה ה - 19 במהלך המלחמה מול נפוליאון. המלך ג'ורג' מטורף לגמרי וקסם אמיתי לא נראה בארץ מזה מאות בשנים, כאשר המלך העורב שלט בשלושת הממלכות.
15/4/2009
|
 |
ארץ פלאות קשוחה - ביקורת מאת טרישנמרנדו-קפטה
ספר זה הוא מעין ספר סייבר פאנקי בתוספת מסעות מוחיים.
14/4/2009
|
 |
מגן הלהט - ביקורת מאת פנריר
לאחר שמצאו את כפפת הזעם, מגלים הוגו וחבריו שישנם עוד שני חפצים שניתנו למלאכים למשמרת על ידי האלים, בסופן של מלחמות האלים – כפפת הזעם, מגן הלהט (מכאן השם), ושרביט החרון.
14/4/2009
|
 |
פרחי הריק - ביקורת מאת hungarfield
פרחי ריק הזכיר לי טיפה את בהתחלה את אלמוות בע"מ, אבל די מהר רואים שזה לא הכיוון, ומתחילים לגלוש בסלאלום למתקדמים שסוואנוויק מציג לנו.
14/4/2009
|
 |
הידרומניה - ביקורת מאת מוניקה
ספר מד"ב סייבר פאנק ישראלי טהור, אם כי, בתוך תוכי אני מרשה לעצמי להגדיר את הספר כספר מתח-בלשי על רקע עתידני של ישראל בת ה-120.
14/4/2009
|
 |
רוברט סילברברג - ביקורות מאת מוניקה
מקבץ לינקים לביקורות וחוות דעת של מוניקה, לספרים מאת רוברט סילברברג.
14/4/2009
|
 |
מישורי הטבח - ביקורת מאת פנריר
העלילה מתחילה בדיוק במקום שבו מסתיים הספר השני, מספר ימים לאחר מכן, מיד אל תוך מאבק הכוחות והמלחמה המתנהלת ברחבי יבשת פולריאן, בין צבאותיו של גילהר לבין שאר הממלכות, אשר ניצבות כל אחת לבדה כנגדו.
14/4/2009
|
 |
תחית האגדות - ביקורת מאת פנריר
ממליץ לכל אוהבי הפנטסיה בארץ, גם אלה שלא אוהבים פנטסיה נוסחאתית. בנוסף, אשמח לראות עוד יצירות של הסופר הזה, שנכתבו בתקופה יותר מאוחרת בחייו.
14/4/2009
|
 |
ג'ונתן סטריינג ומר נורל - ביקורת מאת רביב מ
הספר מומלץ למי שאוהב פנטזיה אנגלית ואין לו רתיעה מספרים ארוכים. הכתיבה מרשימה מאוד והתרגום מוצלח, אבל למרות זאת חיכיתי לא מעט פעמים שיקרה משהו, שתהיה איזו תפנית, שיהיה משהו שירגש אותי או ימתח אותי, וזה לא קרה מספיק.
14/4/2009
|
 |
סוד הקלפים - ביקורת מאת מוניקה
הקלפים חיים אי שם ויש להם חיים מאד מסודרים, מלבד לג'וקר.
15/4/2009
|
|
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
