זקוקה לעצות ולצערי גם לנחמה

פורסם לפני 4552 ימים מאת שונרא החתול סה"כ תגובות: 32 תגובה אחרונה לפני: 4547 ימים

באחת מנקודות ההאכלה שלי נוצר לדאבוני "מסדר חולים".
אתמול בלילה הזמנתי לוכד. הוא לכד שניים מתוך שלושה חתולים.

יעקב, אחד החתולים, קיבל טיפול תרופתי והוחזר לי.
אני אצטרך להמשיך לתת לו תרופה במשך 10 ימים.
יעקב הוא חתול עדין, "לא מקובל", מין אנדרדוג כזה. חתול נשמה.
כל יום אני מתרגשת לראות את החברות שלו עם חתולה טריקולורית, שגם היא חתולה עדינה ושקטה. הם נצמדים, מתלטפים, מתרפקים זה על זה.
אני נפעמת עד דמעות לראות את החיבור בין שני חתולים קצת דחויים וחסרי ביטחון. הם מוצאים נחמה זה בזרועות זה. אותי זה מרטיט, במיוחד על רקע ההיכרות עם האופי של שניהם ומעמדם בקבוצה.
אני גם בטוחה שזכיתי לחזות ברגע המדוייק בו החברות הזו נוצרה, ומאז לשניהם יש מקום מיוחד אצלי בלב.
יש גם שני גורים בני שלושה-ארבעה חודשים שהגיעו לקבוצה לפני כחודש, ובימים האחרונים התחלתי לראות חיבור בין יעקב לביניהם.
מדהים לראות את הדינמיקה החברתית הזו.
איך יעקב בחושיו מצליח לזהות את החלשים ולהתחבר אליהם, או שאולי זה להפך: הם מזהים אותו והוא לא דוחה את קרבתם כי הוא מרגיש שהם זקוקים למעין אח גדול.

מאחלת ליעקב החלמה מהירה ושלמה ובריאות טובה.

החתול השני נמצא במצב קשה מאוד.
חתול שחור שאין לו שם רשמי. עצבן, אולי.
יש לו גידול סרטני בפה, בלסת, בגרון. המראה מזעזע.
אני בדרך כלל רואה אותו בשעות הערב ולאחרונה זיהיתי שיש בעיה כלשהיא.
בתחילת השבוע הגעתי בשעה מוקדמת יותר וראיתי אותו באור. נחרדתי.
מבחינה חיצונית, רואים לסת חתוכה וזה יכול להיות סוג של פציעה. בפרופיל רואים את העיוות שזה גורם לפרצוף שלו. המראה קצת מפחיד, מה גם שהוא חתול עצבני.
מייד הזמנתי לוכד.

היום הוא היה תחת הרדמה וראיתי את הפה והלסת בבירור ומקרוב. המצב מחריד וקשה לתארו.
הסרטן מאכל את הפרצוף שלו.
מאחר והתחיל דווקא באזור הפה והלסת, אין גם אפשרות להסיר את הגידול.
העצם התנפחה ובגלל זה היכולת שלו לפתוח את הפה מאוד מוגבלת.
אין טיפול שאפשר לתת לו.
על הפרווה השחורה יש גם קרחות, כמו מחלת עור. והוא הולך ומרזה.
הוא כנראה לא מנקה את עצמו כי זה כרוך בכאב ובמאמץ והוא מוותר.
הוטרינר אמר שצריך להרדים אותו.

כנראה שקצב ההתפשטות של הגידול מאוד מהיר, כי לא יכול להיות שפספספתי מצב חמור כזה לאורך זמן.
עם זאת, הוא כן מגיע להאכלה. הוא אוכל בטירוף ובעצבים, לא באופן נורמלי.
יש ביטוי כזה, "לאכול כאילו אין מחר".
עבור עצבן החתול השחור - כנראה באמת אין מחר.

אני לא יודעת מה לעשות.

אם אחזיר אותו לקבוצה, ייתכן שהוא ימשיך לחיות ולהגיע להאכלה.
אבל יום אחד הוא לא יגיע. ייעלם לנצח.
ואני כבר לא אמצא אותו כדי לעשות עימו חסד ולגאול אותו מיסורי המוות.
הגידול עלול לחסום את דרכי הנשימה והוא ימות מחנק.
או שהוא כבר לא יהיה מסוגל לאכול ולשתות וימות מרעב והתייבשות ויהיה חסר אונים.
ומי יודע איזה כאב פיזי הוא מרגיש.

אני צריכה להחליט עד מחר.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

אל תשכחו: אלוהים
ברא קודם את בעלי החיים,
ורק אחר כך אותנו, ואת שאר הטעויות.
בני אדם, תנו לחיות לחיות.
יהונתן גפן

לחתולי הרחוב יש בית!
http://www.agenda.co.il/213/

ערן זילברמן מ"האח הגדול" ירה טיל לאו על פרה.

האמת על צער בעלי חיים תל אביב
http://www.spca.wip.co.il/

בתגובה ל: זקוקה לעצות ולצערי גם לנחמה OUCH

מאת: שונרא החתול
הייתי רוב היום בתל"ל, שם הוא נמצא בתוך כלוב נשיאה.
השפעת ההרדמה מאתמול פגה לחלוטין והיום הוא כבר היה עירני.
ריככתי מזון יבש והכנסתי לו לכלוב צלוחית של המזון עם הרבה מים.
הוא שותה יפה ואוכל יפה.
הגידול נמצא בצד השמאלי של הלסת, וכנראה הוא משתמש בצד הימני ללעיסה ולבליעה.
כאשר מביטים על צידו הימני, הוא נראה בסדר.
יש לו עיניים ירוקות מדהימות, שנראות כאילו עברו פוטושופ ונצבעו בירוק זרחני.
אבל מצד שמאל ובמיוחד כשהוא פותח את הפה, מתגלה הגידול.
כשהוא היה מורדם, נגעתי בסנטר שלו והוא היה נוקשה.
הגידול התחיל משם או התפשט לשם.

ועם כל זאת, החתול אוכל ושותה.

הוטרינרים אומרים שאי אפשר לנתח כי אין בעצם מה להסיר.
ההחלטה הוטרינרית רפואית היא להרדים.

לקחת אותו לבית החולים הוטרינרי זו לא אופציה מבחינתי, כי אין לי אפשרות לממן זאת. על אחת כמה וכמה שנאמר לי שהם יערכו שם סדרת בדיקות ויגיעו לאותה מסקנה.

אני מתייסרת. משנה דעתי כל רגע.
אם אשחרר אותו, הוא יחיה עוד כמה ימים או שבועות, אבל עלול למות מוות איטי וכואב.
אם הוא יורדם, גזלתי ממנו את הזמן שעוד נותר לו להיות בעולם אבל אולי מזערתי את הסבל.
הוא חתול רחוב די פראי ואני לא יכולה להחזיק אותו בבית. להמשיך להחזיק אותו בכלוב? לכמה זמן?
האם זו לא התעללות בחתול?
חוץ מלהכניס לו אוכל ומים, לא אוכל לנקות את הכלוב.

זו שאלה של איכות החיים שלו מול אורך החיים שלו.

אני חייבת לקבל החלטה עד מחר בבוקר.

בתגובה ל: מה יש ליעקב? מאת: amitos
ההאכלה שלי מתחילה בפיזור מזון יבש בנקודות רבות שמאפשרות לכל חתול לאכול בנפרד.
תוך כדי כך, אני מוציאה מהתיק קופסת שימורים לחתול ואז מתחילה התגודדות סביבי.
כאשר אני פותחת את הקופסה, מתחיל קונצרט של יללות:
-אני רוצה!
-אבל אני הייתי פה קודם!
-ואני יותר ותיק.
-תני לי, אני רק גור קטן (וחצוף)
-אני הראשונה בתור.
-ואני הכי יפה פה!
-אבל אני סיימתי את המנה היבשה. לא מגיע לי פינוק?

ורק יעקב, משמיע יללה מנומסת חרישית, מעט צרודה, ומביט בי בעיניים כלות.

שמתי לב שיעקב מעדיף רק את המזון הרטוב ונמנע מהיבש.
הקפדתי לתת לו מנה מוגדלת וגם הכנתי לו מנה מיוחדת של מזון רטוב ויבש מעורבב, כי חשוב לי שיאכל גם את המזון היבש שהוא יותר בריא ומזין.
לאחרונה הוא קצת הרזה וגם שמעתי אותו נאנק כשאכל מזון יבש. חשדתי שיש לו בעיה בפה. אולי בשיניים.

הוטרינר אכן זיהה בעיה בפה.
אני לא יכולה לפרט לגבי האבחנה המדויקת כי למען האמת הייתי יותר מרוכזת במצבו של החתול השחור.
יעקב יחיה ויבריא וזה מה שחשוב לי. החתול השחור לא.

יעקב קיבל טיפול סטרואידים מרוכז ואני צריכה להמשיך לתת לו סירופ בשם Metronidazole suspension במשך 10 ימים.

החזקתי את יעקב אצלי במשך יומיים.
את הסירופ ערבבתי לו באוכל.
הוא כזה חמוד, יעקב. נשמה טובה.
לא הייתה לי כל בעיה לפתוח את הכלוב ולהכניס את הצלוחיות של האוכל והמים.
הוא אף פעם לא רשף לעברי, לא ניסה להימלט, לא עשה קונצים.
הוא קיבל בכניעה - ואני חושבת שגם בהבנה - את "כליאתו".
הוא לא ראה בי אויב רע שכלא אותו. בכל כמה שעות הכנסתי לו אוכל. פינקתי וצ'יפרתי אותו ככל יכולתי.
אחרי שוידאתי במשך יומיים שהוא אוכל ושותה, היום החזרתי אותו לקבוצה.

הקדמתי קצת ולכן לא הרבה חתולים חיכו לי.
הוצאתי את הכלוב של יעקב וקראתי לחבר'ה.
הם הגיעו מייד, החזירונים הקטנים
רציתי שיעקב יראה את החברים שלו, שידע שחזר הביתה.

פתחתי את הכלוב והתרחקתי. לקח ליעקב כמה שניות לקלוט ששערי החופש נפתחו.
כשיעקב יצא, הוא יצא ברוגע ולא בבהלה.
הוא התמתח קמעה ונכנס מתחת לאוטו.
עקבתי אחריו היטב.
המבחן היה הקופסה. מייד כשפתחתי אותה, הוא הגיע אלי עם היללה החרישית הצרודה שאי אפשר לעמוד בפניה.
כמובן שהוא קיבל מנה מוגדלת ואכל אותה יפה.
אחר כך גם קיבל מנה מעורבבת.
קלטתי אותו עושה קקי ואחר כך גם מנקה את עצמו.
ואז הוא גם ניגש לערימה של אוכל יבש ואכל ממנה.

בסך הכל אני אופטימית לגבי יעקב.
יעקב יבריא ויתחזק ויהיה בסדר.
אמן!