צ'יפסי לא הגיעה להאכלה בבוקר ולא בערב ולא ראיתי אותה כל היום.
אני מחפשת ומחפשת, וכל החתולים באים, אבל לא צ'יפסי.
הראש שלי מתפוצץ ממחשבות.
אני לא יודעת מה לעשות.
יש ברחוב הסמוך אישה זבל מנוולת בת אלף שבערב השנה האזרחית איימה על החתולים.
בסמוך לאיומיה נעלמו לי שלושה חתולים. נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה.
ולא יכולתי לעשות כלום. כלום.
אם היא הניחה את ידיה המטונפות על צ'יפסי ופגעה בה...

בתגובה ל: צ'יפסי לא הגיעה היום להאכלה ואני יוצאת מדעתי מאת: שונרא החתול
על אחת מחתולות פינת ההאכלה שלי שחזרה עכשיו (תראי באיזה שעה אני מאכילה) אחרי היעלמות של עשרה ימים! זו חתולה שלא החסירה אף יום בארבע השנים האחרונות.

מקווה שגם ג'יפסי תחזור.

בתגובה ל: צ'יפסי לא הגיעה היום להאכלה ואני יוצאת מדעתי מאת: שונרא החתול
זה נורא מדאיג, אפילו שיש כאלה שאני יודעת שאוכלים בפינת האכלה נוספת כי דווקא הם באים לא רק לאכול אלא גם כדי שנראה אחת את השני ואני הכי קשורה אליהם רגשית. אלו הילדים של החתולה שבזכותה התחלתי להאכיל חתולי רחוב. יש אחת שאפילו נוהגת ללכת יחד איתי כשאני חוזרת הביתה וללוות אותי עד סוף הטריטוריה שלה ובדרך מקבלת ליטופים.

עד כה כולם צצו אצלי אחרי יום - שלושה ימים. מקווה שגם צ'יפסי תחזור ולא קרה לה כלום.

בתגובה ל: צ'יפסי לא הגיעה היום להאכלה ואני יוצאת מדעתי מאת: שונרא החתול
לא ממש הצלחתי לישון. זו שינה מסוייטת.
קמתי עם תקווה גדולה בלב שאני אפזר את האוכל וצ'יפסי תהיה שם, כי היא הרי הייתה איתי כל הלילה.
אבל צ'יפסי עדיין נעדרת.

בתגובה ל: צ'יפסי לא הגיעה היום להאכלה ואני יוצאת מדעתי מאת: שונרא החתול
היא לא רוצה לצאת משם, וזה לגמרי לא אופייני לה.
היא נרתעת ממני, כאילו פוחדת, וזה גם לא אופייני לה.

יש ביני לבין צ'יפסי קשר מיוחד והיא יודעת את זה.
היא יודעת שהיא הבייבי האהובה והמיוחדת שלי.
היא קופצת לי לידיים, ואני מערסלת אותה ומלטפת אותה והיא מגרגרת ולפעמים אני מכניסה אותה הביתה ומפנקת אותה במשהו טעים.
ראיתי שהיא מזיזה את עצמה כשאני מושיטה לעברה יד, אז זה כבר מעודד כי היא מסוגלת ללכת. אבל היא נשארת מתחת לאוטו ואין לי גישה אליה.
והחתולים הקרציות נדבקים אלי אז זה גם לא עוזר.

מה לדעתכם קרה לה?
היא מבוהלת, זה ברור. השאלה ממה?
היא נעדרה קרוב ל-48 שעות.
מה לעשות? להניח לה לעת עתה?
זה בסך הכל אחד המקומות הקבועים שלה, אלא שהיא לא אמורה להישאר שם בזמן ההאכלה וכשהיא מבחינה בי.
אני צריכה לנסוע להאכלה בראשון ואחזור בעוד שעתיים בערך.
אני מקווה שעד אז היא תירגע ותתעשת.

בבקשה עצות.

בתגובה ל: מצאתי את צ'יפסי מתחת לאוטו סמוך לנקודת ההאכלה אבל מאת: שונרא החתול
ויש לה דימום פנימי. סליחה על הפסימיות אבל זה קרה לי כבר פעמיים ובשני המקרים החתולים מתו לאחר יום. אם תוכלי ללכוד אותה..

בתגובה ל: מצאתי את צ'יפסי מתחת לאוטו סמוך לנקודת ההאכלה אבל מאת: שונרא החתול
נשמעת מבשרת טובות, במיוחד כשמדובר בזמן האכלה...

בתגובה ל: מצאתי את צ'יפסי מתחת לאוטו סמוך לנקודת ההאכלה אבל מאת: שונרא החתול
אני מציעה שתתני לחתולים האחרים לאכול במקום שלהם כדי שלא יתלוו אליך ואז שימי לה אוכל ליד המכונית (לא מתחתיה) והתרחקתי משם. ראי אם היא יוצאת. אם כן - שימי לב איך היא הולכת, ואם היא אוכלת זה סימן טוב. אם לא, הניחי לה וחזרי מאוחר יותר בלילה או מוקדם בבוקר ונסי שוב.

יכול להיות שהיא עברה איזו טראומה.

אנא עדכני.

בתגובה ל: שמחה לשמוע! מאת: ענת רפואה
היא נמצאת מתחת למכונית שחונה מעבר לכביש של נקודת ההאכלה, אז כשאני ניגשת אליה יש כמה קרציות שמזדנבים אחרי.
ניסיתי לפתות אותה עם האוכל, אבל לא השארתי לה כי רציתי שהיא תבוא אלי לקבל אותו. היא לא באה.
אני אנסה את ההצעה שלך עכשיו.
ישבתי ליד המכונית וגם ממול המכונית, אבל צ'יפסי לא יוצאת.
אני אנסה עכשיו ביתר נחישות, אולי גם אגרסיביות.
אני אקח איתי מנשא על כל מקרה.
אוי ואבוי אם משהו קרה לצ'יפסי. היא הנשמה שלי.

בתגובה ל: הבעיה שהיא נמצאת סמוך לנקודת האכלה מאת: שונרא החתול
נסי אולי לפתות אותה לצאת עם אוכל מיוחד (טונה?).
פעם הצלחתי להוציא חתול מתחת למכונית בעזרת קופסת טונה שעשיתי לה חור בדופן, קשרתי חוט, הנחתי את הקופסה מתחת למכונית וכשהחתול התקרב לאכול משכתי את החוט לאט לאט עד שהקופסה והחתול היו בחוץ.

אם את לא מצליחה לגרום לה לצאת, כדאי להשאיר פתק על שמשת המכונית שהנהכ יזהר כי יש חתול למטה.

בתגובה ל: בנחישות וברגישות מאת: ענת רפואה
הצלחתי לגרום לה לצאת עם עזרה מידיד, בשיטת המקל ו...המקל.
ביקשתי ממנו שידחוף ענף של עץ מתחת לאוטו, והמתנתי לה בצד השני עם המנשא.
מבלי שהרגשנו בכלל היא חמקה אל מתחת למכונית אחרת שחנתה מאחור, ואז באותה שיטה היא יצאה החוצה וכבר הייתה חשופה.
סימן טוב ראשון - היא הולכת בלי בעיות.

ניגשתי אליה לאט לאט וראיתי שהיא לא נרתעת ואז אספתי אותה אלי בעדינות. היא מיד התחילה לגרגר.
סימן טוב שני - היא מגרגרת.

הכנסתי אותה למנשא ולקחתי אותה הביתה. הכנסתי אותה לאמבטיה שזה החדר היחיד שבו תהיה לה פרטיות ונתתי לה לאכול את האוכל היבש שהיא הכי אוהבת, והיא אכלה. אחר כך גם הבאתי לה אוכל רטוב וגם אותו היא אכלה.
סימן טוב שלישי - היא אוכלת.

המשכתי להחזיק אותה וללטף אותה וגם סיפרתי לה שהשתגעתי מדאגה. היא נצמדה אלי בהנאה ונתנה לי להבין שהיא מרגישה בטוחה איתי. בחנתי אותה היטב וראיתי שאין לה שריטות או פציעות חיצוניות.
סימן טוב רביעי - היא שלמה.

רק כעבור זמן מה הבחנתי שהיא לא ממש דורכת על הרגל האחורית הימנית. ניסיתי לגעת ברגל שלה בעדינות והיא טיפה'לה רשפה. וגם את זה היא עשתה בעדינות ובנימוס האופיינים לה כל כך.
אז זו הבעיה. כנראה היא קיבלה מכה ברגל.
אני אשאיר אותה אצלי בלילה ונראה מה יהיה מחר.

אני שמחה שזה המצב. כל כך הוקל לי.
מזל גדול שזה מסתכם ברגל קצת פגועה.
ביומיים האחרונים הסתובבתי כמו זומבי. ראשי היה כל כך כבד מרוב מחשבות ודאגות.
לבי ניבא לי רעות. את הגרוע מכל.
איזו מועקה השתחררה ממני עכשיו.

הנה תמונות של צ'יפסי אהובתי.
וחסר לכם אם תגידו שהיא בכלל בן!
היא חתולה בת. וכן, יש לה שפם.

קבצים מצורפים:

         

בתגובה ל: חדשות טובות בסך הכל מאת: שונרא החתול
אם היא אוכלת, שותה ומחרבנת - אז הכל טוב.
לגבי הרגל - פשוט כואב לה, ותנסי לחכות יום-יומיים לראות אם זה משתפר. אם לא - לוטרינר.
כדאי שגם תשללי דברים שבדרך כלל מעיקים וביחד עם כאב רגל זה בכלל כאב ראש - לשים חומר אנטי-פרעושי-טפילי (רבולושן) ולתת כדור תילוע.

כל הכבוד ורפואה שלמה!
עמית