אני חברה בעוד פורום של אוהבי חתולים, חבריה רובם גרים באותו איזור: קליפורניה.
אז הפורום הזה, והדיונים שם, וזהו, נשברתי.
למרות שאני אדם אפשר לומר חזק, אסרתי על עצמי במשך שנים להתייחס לבעלי חיים עזובים ברחוב. כמובן שפה ושם עזרתי, אבל הפחד הנוראי הזה שאראה אותם אחר כך דרוסים, או שמישהו יהרוג אותם וישאיר לי לראות את הגופה, דברים שקרו בעבר הרחוק, מנעו ממני להתמסר שוב לחיות הרחוב, ביניהם החתולים.
אז זהו: יש מתחת לבניין בו אני עובדת משפחה של חתולים.
ראיתי שמישהו דואג להם ומביא להם מים ואוכל.
החתולים הביתיים שלי, שאחת מהם ממש רגישה ואני צריכה לקנות לה אוכל מיוחד, משאירים אוכל בצלחת.
מיותר לספר לכם שהם לא מסתכלים על האוכל אחרי שישב ויבש במשך שעות עד שאני מגיעה הביתה.
הבזיק לי רעיון: לקחת את השאריות שלהם, כל יום, ולהביא לחתולי הבניין בו אני עובדת.
אין לי מושג מי עוד מטפל בהם (יש שם כלי אוכל) אבל האנשים שאני עובדת איתם שונאים חתולים. אז אני עושה הכל בשקט בצד משתדלת שלא יפריע לאף אחד.
ומה שיפה כאן, זה ששניים מהם, שהיו חתולים מפוחדים, מתקרבים אלי, מדברים אלי, ונותנים לי לגעת בהם.
האמת היא שבפנים אני ממש מפחדת כי המקום בו הם מתקבצים הוא מעבר לחניה, ואני ממש לא רוצה לבוא יום אחד לעבודה ולראות אחד מהם דרוס.
עצם זה שאתם פה כאוזן קשבת, או כהשראה, יחזק אותי להמשיך בדרך זו.

בתגובה ל: השפעתם עלי מאת: מוניקה
האמתי שאימצתי אותו מידידה שלי שמאכילה ודואגת לחתולי רחוב,אבל הוא חתול רחוב אמיתי,בזמנו גרתי בחיפה שאימצתי אותו וניסיתי להחזיק אותו בבית שיתרגל קצת אבל יום אחד הוא ארב לי ליד הדלת,ממזר שכמוהו וברגע שפתחתי את הדלת הוא ברח החוצה.כמובן שהוא חזר אחר כך לאוכל המשובח והמיטה הנוחה אבל מאז ועד היום הוא מבלה את רוב זמנו ברחוב ועל כן אני מחשיבו בתור חתול רחוב מבויית.

זה מאד יפה שאת דואגת ככה לחתולי רחוב.
קבלי ח"ח.

בתגובה ל: את החתול שלי אימצתי מהרחוב (בערך). מאת: SciFiFan

הגדולה, הבת שלי מצאה כשהיתה בת כ-3 חודשים. היא היתה רזה ומכוערת, כמעט בלי פרווה. אחרי טיפול מסור (דלקת מעיים קשה) גילינו שהיא מסוג מיוחד (סיבירי) והפרווה שלה ארוכה וחלקה ומבריקה.

את הקטן אני אספתי בשוק הפשפשים ביפו כשהיה בן 7-10 ימים, וגם חולה, ועד היום הוא עם אנטיביוקטיקה - הוא בן 5 חודשים.

ועכשיו אני תוהה מה קורה עם החתולים בעבודה בחג הזה. לא אהיה שם ארבעה ימים, ואני גרה רחוק מהעבודה.

גיליתי שבעיר בה אני גרה יש מודעות לטיפול בחתולים, אני באמת מקווה שאין כאן שונאים כמו שראיתי ברמת גן ובתל אביב לפעמים.
מחמם את הלב לראות את צלחות הפלסטיק המפוזרות האלה עם אוכל ומים בכל מקום, ואת החתולים החברותיים שיודעים שדואגים להם.

בתגובה ל: גם החתולים שלי אסופים מהרחוב מאת: מוניקה
שקיות ניילון של סנדוויצ'ים קשורות ובתוכם אוכל יבש ולפזר בכמה מקומות, החתולים יקרעו את השקית כשיהיו רעבים ויאכלו.

בתגובה ל: אפשר בימי החג להשאיר להם מראש מאת: feral cat
ללא תוכן

בתגובה ל: השפעתם עלי מאת: מוניקה
אחורה.

אצלי המודעות דוקא באה מעזרת החתול שלי, שנולד וגדל בבית בת דודה שלי וקיבלתי אותו בגיל חודשיים בערך.
התאהבות היתה מיידית ולאט לאט גיליתי את עולם החתולים.
הבכור חי עם הוריי ואת שלי אספתי מהרחוב בנתניה, כשהיה חולה מאוד.
הוא מדהים ומיוחד ומאוד מאוד קשור אלינו וכמובן שגם אנחנו אליו.

זה עולם מספק ומרתק כאחד, אבל אני מאוד מאוד מבינה את הפחד שלך.
אני חווה אותו גם, כל הזמן.
מקווה שלא תצטרכי להתמודד עם תוצאות קשות אבל חשוב להבין שלפעמים אי אפשר להציל את כולם.

שתהיה לך שנה נפלאה!

בתגובה ל: כן, ברגע שמגלים את העולם הזה, שלהם, אי אפשר ללכת מאת: leeloo

ושנה טובה לכל החתולים באשר הם.

אני עושה את החג אצל חברים שיש להם כלב אחד וארבעה חתולים - יהיה שמח :-)

בתגובה ל: השפעתם עלי מאת: מוניקה
ללא תוכן

בתגובה ל: שמחה לשמוע מאת: ענת רפואה

ושתהיה שנה יותר לכל חתולי הרחוב באשר הם.

בתגובה ל: שנה טובה וחג שמח לכל באי הפורום מאת: מוניקה
ללא תוכן

קבצים מצורפים:

 

בתגובה ל: שנה טובה לכולם ולכל חתולים מאת: feral cat
שתהיה שנה טובה לכל בעלי-החיים ובני האדם,
שתהיה שנה של הרמוניה בכבוד הדדי.

באהבה,
ענת

בתגובה ל: שנה טובה לכולם מאת: ענת רפואה
הלוואי שתהיה זו שנה שבה ההולכים על שתיים יצליחו לפעול ולהגיע להישגים למען ההולכים על ארבע.

שנה טובה לכולם!