טבעונות יומיומית - או: למה לא התנדבתי למען הקהילה
|
|
טבעונות יומיומית - או: למה לא התנדבתי למען הקהילה
פורסם לפני
4541 ימים
מאת haleth
סה"כ תגובות: 12
תגובה אחרונה לפני: 4539 ימים
נשמע נורא, נכון?
אז ככה: יום אחד לקראת ראש השנה שעבר, קמנו - חבריי לעבודה ואני - והלכנו להתנדב בקטיף ירקות למען הנזקקים. זו היתה חוויה מאוד מיוחדת, ואני רק יכולה להמליץ עליה לכולנו*. ראינו כי טוב, והנה השנה הוחלט להתנדב שנית. אלא שהפעם הוחלט על התנדבות בבית תמחוי. ולמותר לציין שבית התמחוי הזה הוא בשרי. כן, למוסדות צדקה אין כסף, אבל הם מתעקשים להאכיל את הנזקקים במצרכים יקרים, שלא לדבר על מוסר ובריאות. טוב, אז איך אני יכולה לעבוד במטבח בשרי? לא יכולה. לא התעצלתי, בדקתי עם בית התמחוי אם יש להם עבודה אחרת, כמו אריזת חבילות, שלא כוללת חיות מתות, וכמובן שאין. נאלצתי להסביר לבוס שלי שאני לא באה ושזו מצווה שבאה בעבירה. הבוס שלי, איש מקסים וטוב, נבהל: -למה עבירה?! הסברתי. -אה, הוא נרגע, אל תבהילי אותי ככה להבא, יש לי לב חלש. וכפי שאמרתי, הוא איש מקסים וטוב, אבל המחשבה על מצווה שכרוכה בהרג לא הבהילה אותו.
ואז נפתח סבב הסברים לשאר חבריי, שגם הם אנשים נהדרים בדרך כלל: חבריי: טוב, אז אל תעבדי במטבח, תעבדי בחבילות. אני: ביררתי, וגם לחבילות הם מכניסים תרנגולות מתות. חבריי: מה?! תרנגולות מתות?! איך?! אני: אוקיי, אתם קוראים לזה "עוף", אבל זו תרנגולת. חבריי: אההה... חשבנו שאת מתכוונת לפגר... אני: כן, כאילו אתם יודעים, התרנגולת בכל זאת מתה - - - חבריי: אהה... בסדר, הבנו. אבל רגע, תחשבי, זו צדקה. את לא חושבת שהצדקה יותר חשובה? אני: אי אפשר להרוג מישהו בשביל לספק למישהו אחר מזון קלוקל. פשוט אי אפשר לעשות דבר כזה. כמו שלא תגנבו ממישהו כדי לתת למישהו אחר. וחוץ מזה, זה כמו לבקש מ-*** (שמות החרדים שעובדים איתנו) לעבוד במטבח עם חזיר. חבריי: אוקיי, יש משהו במה שאת אומרת.
והיתה עוד שיחה, עם אחת החרדיות שהיא גם חברה שלי, שהודיעה לי שהיא לא מקבלת את הגישה שלי, ושאני אסביר לה מה ההבדל בין פרה לג'וק. נו, משהו יצא לי מכל הדוכנים ושיחות ההסברה וידעתי לאן לא ליפול. אני מניחה שהיא ציפתה שאסביר לה על ההבדלים בין החיות, אבל היתה מאוד מופתעת לשמוע ממני שאני לא הורגת גם מקקים (הידעתם? יש אנשים שלא הורגים מקקים!) ושלא צריך להרוג אף אחד שלא מזיק לנו, וגם אז בדרך כלל אפשר לפתור את הבעיה בדרכי שלום. שערוריה. בצר לה היא התחילה לדבר על תיאורית הניצוצות, איך היא בכלל עושה טובה לחיה האומללה כשהיא, כיהודיה, אוכלת אותה ומעלה את הניצוץ שבה מעלה. טוב, גם על זה אני יודעת לענות... אבל הרי ברור שלא אצליח לשכנע אותה. הדבר היחידי שיצא לי מהשיחה הזו זה הוכחה חוזרת ונישנית שהטבעונות שלי היא לא איזו גחמה אווילית אלא פועל יוצא של אידיאולוגיה מבוססת ועמוקה.
לסיכום - למזלי, אני עובדת עם אנשים טובים מהממוצע, שמכבדים אותי ואת האידיאולוגיה שלי, ובניגוד להרבה אנשים אחרים לא ניסו לשבת לי על המצפון בטענה שטובתם של הנזקקים ההולכים על שתיים מחייבת את כליאתם והריגתם של העלובים על ארבע רגליים. אנחנו הרי מכירים את הטיעון הזה, בייחוד מהסלוגן של "חסדי נעמי": "אמא, הבטחת לנו עוף בשבת! - הידעת, יש משפחות הנאלצות להסתפק בארוחה חלבית בערב שבת קודש!". כאילו שהגדרת העוני תלויה ביכולת או אי היכולת שלך להרוג מישהו יותר חלש ואומלל ממך.
_______________________ * מה דעתכם לקיים יום התנדבות פורומי שכזה? זה דבר מצוין, נעים ומועיל מאוד!
|
|
|
|
נשמע נורא, נכון?
אז ככה: יום אחד לקראת ראש השנה שעבר, קמנו - חבריי לעבודה ואני - והלכנו להתנדב בקטיף ירקות למען הנזקקים. זו היתה חוויה מאוד מיוחדת, ואני רק יכולה להמליץ עליה לכולנו*. ראינו כי טוב, והנה השנה הוחלט להתנדב שנית. אלא שהפעם הוחלט על התנדבות בבית תמחוי. ולמותר לציין שבית התמחוי הזה הוא בשרי. כן, למוסדות צדקה אין כסף, אבל הם מתעקשים להאכיל את הנזקקים במצרכים יקרים, שלא לדבר על מוסר ובריאות. טוב, אז איך אני יכולה לעבוד במטבח בשרי? לא יכולה. לא התעצלתי, בדקתי עם בית התמחוי אם יש להם עבודה אחרת, כמו אריזת חבילות, שלא כוללת חיות מתות, וכמובן שאין. נאלצתי להסביר לבוס שלי שאני לא באה ושזו מצווה שבאה בעבירה. הבוס שלי, איש מקסים וטוב, נבהל: -למה עבירה?! הסברתי. -אה, הוא נרגע, אל תבהילי אותי ככה להבא, יש לי לב חלש. וכפי שאמרתי, הוא איש מקסים וטוב, אבל המחשבה על מצווה שכרוכה בהרג לא הבהילה אותו.
ואז נפתח סבב הסברים לשאר חבריי, שגם הם אנשים נהדרים בדרך כלל: חבריי: טוב, אז אל תעבדי במטבח, תעבדי בחבילות. אני: ביררתי, וגם לחבילות הם מכניסים תרנגולות מתות. חבריי: מה?! תרנגולות מתות?! איך?! אני: אוקיי, אתם קוראים לזה "עוף", אבל זו תרנגולת. חבריי: אההה... חשבנו שאת מתכוונת לפגר... אני: כן, כאילו אתם יודעים, התרנגולת בכל זאת מתה - - - חבריי: אהה... בסדר, הבנו. אבל רגע, תחשבי, זו צדקה. את לא חושבת שהצדקה יותר חשובה? אני: אי אפשר להרוג מישהו בשביל לספק למישהו אחר מזון קלוקל. פשוט אי אפשר לעשות דבר כזה. כמו שלא תגנבו ממישהו כדי לתת למישהו אחר. וחוץ מזה, זה כמו לבקש מ-*** (שמות החרדים שעובדים איתנו) לעבוד במטבח עם חזיר. חבריי: אוקיי, יש משהו במה שאת אומרת.
והיתה עוד שיחה, עם אחת החרדיות שהיא גם חברה שלי, שהודיעה לי שהיא לא מקבלת את הגישה שלי, ושאני אסביר לה מה ההבדל בין פרה לג'וק. נו, משהו יצא לי מכל הדוכנים ושיחות ההסברה וידעתי לאן לא ליפול. אני מניחה שהיא ציפתה שאסביר לה על ההבדלים בין החיות, אבל היתה מאוד מופתעת לשמוע ממני שאני לא הורגת גם מקקים (הידעתם? יש אנשים שלא הורגים מקקים!) ושלא צריך להרוג אף אחד שלא מזיק לנו, וגם אז בדרך כלל אפשר לפתור את הבעיה בדרכי שלום. שערוריה. בצר לה היא התחילה לדבר על תיאורית הניצוצות, איך היא בכלל עושה טובה לחיה האומללה כשהיא, כיהודיה, אוכלת אותה ומעלה את הניצוץ שבה מעלה. טוב, גם על זה אני יודעת לענות... אבל הרי ברור שלא אצליח לשכנע אותה. הדבר היחידי שיצא לי מהשיחה הזו זה הוכחה חוזרת ונישנית שהטבעונות שלי היא לא איזו גחמה אווילית אלא פועל יוצא של אידיאולוגיה מבוססת ועמוקה.
לסיכום - למזלי, אני עובדת עם אנשים טובים מהממוצע, שמכבדים אותי ואת האידיאולוגיה שלי, ובניגוד להרבה אנשים אחרים לא ניסו לשבת לי על המצפון בטענה שטובתם של הנזקקים ההולכים על שתיים מחייבת את כליאתם והריגתם של העלובים על ארבע רגליים. אנחנו הרי מכירים את הטיעון הזה, בייחוד מהסלוגן של "חסדי נעמי": "אמא, הבטחת לנו עוף בשבת! - הידעת, יש משפחות הנאלצות להסתפק בארוחה חלבית בערב שבת קודש!". כאילו שהגדרת העוני תלויה ביכולת או אי היכולת שלך להרוג מישהו יותר חלש ואומלל ממך.
_______________________ * מה דעתכם לקיים יום התנדבות פורומי שכזה? זה דבר מצוין, נעים ומועיל מאוד!
|
|
בתגובה ל: טבעונות יומיומית - או: למה לא התנדבתי למען הקהילה מאת: haleth ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: טבעונות יומיומית - או: למה לא התנדבתי למען הקהילה מאת: haleth ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: תוכלי לפרט מהי התשובה ה"נכונה" לתיאוריית הניצוצות? מאת: gs1234 ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אין תשובה נכונה :- מאת: haleth ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: תוכלי לפרט מהי התשובה ה"נכונה" לתיאוריית הניצוצות? מאת: gs1234 נתחיל בכך שרעיון הניצוצות לא מקובל על כל הזרמים, אבל תכלס זה לא משנה כי אם היא העלתה את זה, היא מאמינה בכך ואין מה להתחיל לשכנע אותה שזה לא ככה. במקרים כאלה אני מתחילה להסביר על התנאים במשקים המתועשים של ימינו, לא מימי חז"ל או אפילו מימי פוסקים מתחילת המאה ה-20. ולאחר מכן אני ממשיכה להסביר על אחוז ה"פחת" במשקים - הווה אומר אחוז התמותה ללא רווח כספי למגדלים, תרנגולות שמתו בהמלך הגידול והשינוע או שהוכרזו כטריפה במהלך השחיטה. ואני גם מזכירה שלא כל התרנגולות מיועדות לשוק היהודי. וכך נותרנו עם אחוז גבוה של תרנגולות שלא "זכו" להגיע לצלחתו של יהודי, בדרכן אל התעלות הניצוץ שבהן. ואז נשאלת השאלה האם כל הסבל הזה - של התרנגולת הספציפית שהם אוכלים ושל חברותיה, שחייהן ומותן מומנו בעקיפין ע"י האוכל - האם כל הסבל הזה שווה את הסיכוי המסכן של התרנגולת להתעלות. ואז אני ממשיכה ומסבירה על היצע וביקוש, ומסבירה שהתרנגולות לא חיות ומתרבות בחופשיות ולכן יש לעשות משהו איתן לטובתן (משהו כמו אכילה גוויתן לטובתן ניצוצן, נאמר :-/), אלא שהן מגודלות על פי ביקוש. ואם לא יהיה ביקוש, התרנגולות לא תגודלנה ולא יהיו ניצוצות שיש לטפל בהם, וגם לא סבל שיש להתעלם ממנו בדרך אל שביעות הרצון העצמית. [אוקיי, תורידו את הציניות שהסתננה לדברי. בשיחות אמיתיות עם מתעניינים אני הרבה יותר נחמדה, אבל איפשהו צריך לשחרר את המועקה.]
עכשיו, הסבר זה הוא לא מה שישכנע אדם להצטמחן. אבל זה עוד נדבך שעוזר בבנית הסברה כוללת ומונע מבן שיחתך מלהגיע לנקודה בה הוא מרגיש שהוא הצליח להשאיר אותך ללא מענה. התגובות משתנות על פי אופיו של המאזין, בין "לי זה לא יגרום להפסיק לאכול בשר" לבין "אולי אני צריך לשאול ולברר יותר". אבל תמיד זה מעמיק את הנקודה שהתנאים היום במשקים רחוקים ממה שמקובל לחשוב, או ממה שהפסיקה מתייחסת אליו (למעט כמה פסיקות בנושא פיטום האווזים).
|
|
בתגובה ל: אין תשובה נכונה :-) מאת: haleth הרב שאר ישוב כהן, צמחוני מלידה, מספר שכשביקר בארה"ב, הוזמן לאכול על שולחנו של הרבי מליובאויטש. הוגש לו בשר אבל בתור צמחוני הוא סירב בנימוס. הרבי אמר לו "עליכם אין קושיא שהרי מעשי אבותיכם בידכם אבל על אבותיכם קשיא מדוע פוטר עצמו מהעלאת הניצוצות?"
כלומר, מדוע אתה פוטר עצמך מהאפשרות להעלות בדרגה את החיה ולהעניק לה ניצוצות של קדושה? זאת על פי התיאוריה שכבר הזכרנו בהודעות הקודמות, תיאוריה שמיוחסת לקבלה.
הרב שאר ישוב כהן מספר שבאותו רגע היתה לו הארה מיוחדת וביקש שיביאו לו את ספר השדי חמד. הספר הובא אליו מייד והוא פתח בערך "אכילת בשר". שם מביא המחבר את דברי האר"י הקדוש:
"אשרי מי שאפשר לו לפרוש כל השבוע מבשר ויין ובשבת אכילת הבשר היא רשות ולא חובה."
כלומר, האר"י עצמו, שספריו נחשבים לאותות ולמופתים בקבלה, משבח את מי שנמנע מאכילת בשר ומציין שמותר לו להמנע מכך גם בשבת.
הרבי עיין בדברים ואמר בחיוך במאור פנים "נצחוני בני" שהרי כל עיקר העניין הוא על פי תורת הקבלה והרי דברי האר"י עצמו המשבח את הנמנע מאכילת בשר בכלל.
כלומר, הרבי מליובאוויטש הודה בצדקתו של הרב שאר יישוב הכהן, שהרי כל האמונה הזו מבוססת על הקבלה ואם האר"י עצמו, הסמכות בענייני קבלה, משבח את הנמנע מאכילת בשר, הרי שמוטב לא לאכול בשר.
|
|
בתגובה ל: תשובתו בנושא של הרב שאר יישוב הכהן לרבי מלובביץ' מאת: אמנוןימוס ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: טבעונות יומיומית - או: למה לא התנדבתי למען הקהילה מאת: haleth![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/mqid__5jde_1_119923437.gif לקוק]() קודם כל אם את מתעקשת לפעול למען הקהילה, את תמיד מוזמנת ויכולה לבוא אלי, נקבל אותךכ כולנו כאן באהבה תמיד, אני מתה שתעשי לנו כאן את הממרח שלך המפורסם ואת ה"גבינה". אני עדיין זוכרת איך פעם קודמת במפגש לפני שניים בערך פגשתי לראשונה ב"גבינה" שלך ומיד בלי חשבון (למרות שלא היה הרבה) לקחתי שתי חתיכות אצלי לצלחת. מה שבטוח.... גמרתי אותן. וחוץ מזה את מזכירה לי שפעם ראיתי איש מקבץ נדבות קשה יום, אחד מסוג אלה שלא שם שום שלט, שמשפיל מבט, שאת לא בטוחה כבר שהוא צריך הכסף לסמים אלכוהול או משהו כזה. בכל זאת החלטתי לא לתת כסף אלא מזון ושתיה. לא היה דבר ממול חוץ מדוכן שוארמה. לעזזל. לא קניתי לו. הלכתי ליד ו"מיזערתי נזקים" קניתי לו פחית קולה ועוגה.
|
|
בתגובה ל: את מזכירה לי משהו מאת: bonbonyettaללא תוכן
|
|
בתגובה ל: את מזכירה לי משהו מאת: bonbonyettaכשלוחצים פה על Enter בטעות, אז ההודעה נשלחת! גם אם לא סיימתי לכתוב אותה! אוף!!! בכל אופן... רציתי גם לבקש את המתכון ל"גבינה", אם אפשר. תודה.
|
|
|
|
 |
מאמרי הקהילה
|