|
טוב, השאלה הזאת היא לא רק לגבי חג אלא כל ארוחה משפחתית, אלא שכנראה הפעם יש נטיה של ההורים שלי לדחוף בעלי חיים טבוחים כדי לבדוק את יכולת התמודדותי/תגובתי, ולאפשר בעתיד הצפוי לחתן העתידי של האחות מנות גוויה על השולחן מדי שישי.
(הבעיה האישית שלי היא יותר ההתמודדות עם הריח שבבית במשך הארוחה וגם לפני, אני נאלץ לקחת כדורי הרגעה שגם הם לא מונעים את החרדה)
|
|
בתגובה ל: איך עוברים את הארוחה המשפחתית בלי להרגיש זוועה? מאת: rotemgor אבל אצלי בבית 3/5 מבני המשפחה הם צמחונים, ולכן רוב הארוחות שלנו צמחוניות. בארוחות החגים שכוללות את כל המשפחה המורחבת זה כבר שונה. סבתא דווקא התרגלה. היא תמיד מכינה לנו חביתת ירק טעימה, כי העיקר שאנחנו אוכלות, לא כל כך משנה מה. המשפחה המורחבת עדיין קצת מתקשה להתרגל. הסקרנות שלהם בדרך כלל מסתכמת בשאלה הקבועה והמעייפת "באמת, את עדיין צמחונית???". חשבתי שאחרי עשר שנים הם יתחילו להשתעמם מהתשובה הצפויה לשאלה הזו, אבל הם תמיד מאוד מופתעים. אני ואחותי מהמרות כל שנה מי מהם יהיה המשועשע הראשון שינסה לגרום לנו לאכול את הדגים של הברכה, כי "דגים זה לא בשר". השנה אני אהמר על בן דוד שלי. שנה שעברה אשתו עקפה אותו בכמה שניות ושאלה ראשונה, אבל מאז הם הספיקו להיפרד, כך שהפעם כנראה שיש לו סיכוי טוב.
בקשר לריח של הבשר אני לא חושבת שיש הרבה מה לעשות. אפשר כמובן לצאת מהבית בזמן הבישול או לבקש שירכזו את הבשר בפינה אחת בשולחן ולשבת כמה שיותר רחוק, אבל זה לא באמת עוזר. למזלי אצלנו בבית אוכלי הבשר הם המיעוט המקופח, שמסיבה לא ברורה מעולם לא מרד כשהארוחות המשפחתיות הפכו להיות יותר ויותר צמחוניות. אם בני משפחתי אוכלי הבשר יחליטו יום אחד לנקוט עמדה ולהפסיק לצרוך את מנות הבשר שלהם בסתר, אני מניחה שפשוט אצטרך להתמודד. אי אפשר הרי לבקש מהם לא לאכול בשר, זה הכי טבעי עבורם וזה מה שהם מכירים. רותם, אולי אתה יכול להסביר לבני משפחתך שהארוחות גורמות לך להרגיש רע ולנסות להגיע יחד איתם לפתרון שיקל עליך ויפחית את החרדה?
|
|
בתגובה ל: די מזדהה מאת: רעות לדבר איתם זה לא עוזר (התשובות הן רגילות: "אין מה לעשות, ככה זה" " ו "מה אתה רוצה שנעשה, שלא נחיה?!")
הבעיה היא אצלי, אני מודע לזה שזה לא מפריע לכל טבעוני עניין הריח, לכן הבעיה היא אצלי. והשאלה איך אני יכול להתמודד עם זה בלי לצאת מדעתי.
|
|
בתגובה ל: לדבר איתם זה לא עוזר מאת: rotemgor אני למשל אצל אמא שלי הצהרתי שאני לא מסוגלת לסבול את הריח של עוף בגריל ואיימתי לא לבוא יותר לארוחות. זה עזר לתקופה ואז היא שכחה והתחילה שוב להכין בדיוק כשאני באה. לפחות הם טורחים לנסות לאוורר את הבית. אבל כמובן, אילו הייתי גרה עדיין איתם היה לי הרבה יותר קשה.
מבחינת המשפחה המורחבת, אני משתדלת להתחמק מארוחות משפחתיות (ואם עושים על האש ברור שאני לא באה). בדרך כלל זה לא כזה נורא בארוחות משפחתיות גם ככה כי הם לא נוהגים להכין המון מאכלים ריחניים.
אבל זו באמת בעיה. יש גבול כמה אפשר לנתק את עצמנו מחברת אוכלי בשר.
|
|
בתגובה ל: לדבר איתם זה לא עוזר מאת: rotemgorכי אם כן, אז זה באמת יותר מסובך. תראה, גם לי יש בעיה עם זה. היום כבר למדתי להתמודד עם ריח הבשר כך שהוא כמעט שלא מפריע לי, אבל בהתחלת ההטבענות כמעט הקאתי באיזו ארוחה מעל גופתה השוסעה והחרוכה של תרנגולת מנוחה. מאז לימדתי את עצמי להיזכר שהכל בראש ושאנחנו יכולים בדרך כלל לשלוט באסוציאציות שלנו (כמובן, כל עוד זה לא משנה את מנהגי האכילה שלנו אלא רק עוזר לנו להתמודד עם מציאות קשה ומעוותת). סיפור אחר הוא שעצם המחשבה על כך שאני צריכה לשבת בשקט כשלנגד עיני מבתרים חיות טבוחות הופכת את קרביי. ועוד כשזה נעשה ע"י אנשים שאני אוהבת, אז בכלל - הסברתי את זה לאמא שלי בצורה שקטה,לא בזמן הארוחה, וסגרנו שכשאני באה אליה לארוחה אז היא לא אוכלת חיות. מבחינתה זה אומר לוותר על בשר בארוחה אחת בשבוע לכל היותר, והיא הגיעה למסקנה שאם זה גורם לי לכזאת מצוקה אז היא יכולה לא לאכול בשר מדי פעם. לא עירבתי בשיחה נימוקים אידיאולוגיים (אל תדאג, אני לא חוסכת את זה ממנה בכל הזדמנות אחרת ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/n22n__cheesy.gif שטן_שמח]() ) אלא דיברתי רק על הרגשות שלי. ואני חושבת שאם אתה במצוקה כל כך גדולה שאתה צריך לקחת כדורי הרגעה, זה משהו שברמה הרגשית צריך להטריד את ההורים שלך, גם אם הם מרגישים מאויימים ע"י הטבעונות שלך. אני בטוחה שהם אוהבים אותך ושיש כאן איזו בעיה של תקשורת. עוד משהו שאני חושבת - אם אתה לא גר איתם, אולי תזמין אותם מדי פעם אליך לארוחה משפחתית, שבה תראה להם את נפלאות המטבח הטבעוני (ויש לי אמון מלא ביכולות הבישול שלך! ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/226y__good.gif good]() ). אולי זה, בנוסף לכל שיחות ההסברה, יאפשר להם לרדת מהעץ של "מה אתה רוצה שנעשה, שלא נחיה?!" ויראה להם כמה אתה מוכן להשקיע בקשר ביניכם ושאתה לא מצפה שרק הם ילכו לקראתך. והכי גרוע, זה ייתן לך כמה ארוחות רגועות... ;-)
|
|
בתגובה ל: אתה עוד גר אצל ההורים? מאת: haleth כן, אני גר שוב עם ההורים בשנתיים האחרונות, זה היה נדיר עניין הבשר ועכשיו נראה במגמה להיות שגרת סופי שבוע.
זה מסובך אבל לא רק במשפחה, גם במקומות עבודה, השימוש במיקרוגל שנודף ממנו ריח של הגופה שלפני רגע בושלה בו..
|
|
בתגובה ל: כן זה די מסובך מאת: rotemgor אם הבעיה היתה רק עם ההורים היית יכול לפתור את זה (וכדאי שתעשה את זה בכל מקרה). אבל אם זה מפריע לך בחיי היומיום, אתה חייב איכשהו לנתק את הקישור בין הריח לחיה. הרי אתה לא יכול לחיות על כדורי הרגעה, זה לא בריא בטירוף. אין מה לעשות, אנחנו חיים בעולם מטורף... ואם אנחנו רוצים לחיות ולא להשתגע בעצמנו אנחנו חייבים למצוא דרכים להתעלם מקטעים מסויימים של המציאות. איכשהו צריך לקבל את ההחלטה לא להיכנס לזה, פשוט לא לחשוב על זה אלא על דברים אחרים. זה קשה אבל זה אפשרי. ואנחנו תמיד איתך... ~חיבוק~
|
|
בתגובה ל: אתה עוד גר אצל ההורים? מאת: haleth ובהזדמנות זו - איך הצלחת ליצור אותו?
|
|
בתגובה ל: הסמיילי עם האגודל למעלה מאת: מסע בחירות בראש הדף, במקום בו כתוב "שלום מסע בחירות", תקליקי ויפתח לך תפריט. תבחרי שם "איקונים". בדף שיפתח תקליקי על "העלה אייקונים חדשים" ותבחרי כאוות נפשך. בהצלחה!
|
|
בתגובה ל: את צריכה להוסיף גלריות של איקונים מאת: haleth ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: את צריכה להוסיף גלריות של איקונים מאת: haleth
|
|
בתגובה ל: די מזדהה מאת: רעות ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אני מחכה לשמוע את תוצאות ההתערבות מאת: halethהגיעה הברכה של הדגים ואף אחד לא ניסה להעביר לנו את המגש. אני ואחותי הופתענו מאוד. לא חשבנו שדווקא השנה ייחסך מאיתנו הנאום של 'דגים זה הכי בשר'. מה שכן, בן דוד קטן סובב לכיווני את המגש וטען שדג אחד מביט בי וזה לא יפה שאני לא מביטה בו בחזרה. אחרי כל הברכות הגענו לארוחה המיותרת כל כך, כי אף אחד כבר לא רעב (בעיקר אני שכל שנה דואגת להתיישב ליד הלוביה) והגישו מרק לימון עם בשר. בן דוד אחר העביר את הקערה ושאל אותי אם אני עדיין צמחונית, כי הוא כמובן חייב לוודא. לא הספקתי לענות, מפני שאבא שלו אמר בתמימות מדהימה : "למה אתה מציע לה מרק בשרי? היא לא אוכלת. תעביר לה את הדגים, שתאכל דג". האחות צחקה נורא וכמעט נחנקה מפשטידת התרד שסבתא הכינה במיוחד בשבילנו, ואני התחלתי לנאום. על הדוד הספציפי הזה דווקא אף אחד לא חשב להמר, זו לגמרי היתה ההפתעה של הערב.
|
|
בתגובה ל: היה מוזר מאת: רעותהאמת, אני לא יודעת אם הוא יותר מצחיק או יותר מעצבן. ללא ספק גורם לי להעריך יותר את המשפחה שלי. אני לא מבינה - אם תגידי להם חד וחלק שאותך זה לא מצחיק ושזה גורם לך להרגיש לא נוח, הם לא יבינו? מה שכן, זה ילמד אותנו שלא לזלזל באף אחד ולפזר את ההימורים באופן סולידי על כל המתחרים.
|
|
בתגובה ל: הוי, איזה דיווח!... מאת: halethאבל אני חושבת שרובם פשוט לא מפנימים את העובדה הזו שדגים שייכים לעולם הבשר. אני משתדלת מאוד שלא לקחת ללב ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e25ab64b17.gif סמיילי_שמח]() .
|
|
בתגובה ל: זה מרגיז מאת: רעות שוב מישהו הסביר לי שהוא לא אוכל בשר, זה לא עושה לו טוב. תרנגולות לעומת זאת זה בסדר.
יש ימים שאין כוח אפילו להתחיל להסביר...
|
|
בתגובה ל: זה מרגיז מאת: רעות אותו מהמים. זה גורם להחלפת נושא מאוד מהירה.
|
|
בתגובה ל: איך עוברים את הארוחה המשפחתית בלי להרגיש זוועה? מאת: rotemgor החתן העתידי לא קשור אליכם דרך האוכל. סביר להניח שכמו כולנו כשמתארחים הוא יאכל מתוך מה שיגישו.
חרדה וכדורי הרגעה - נשמע שיש התמודדות נפשית לא קלה. טוב שאת משתפת. באמת לא ברורה לי הגישה של ההורים שלך.נראה שמגמה כזאת עדיף להפסיק בשלב מוקדם אחרת זה יכול להסתמן אצלם כדרך פעולה לגיטימית. אולי שווה לשקול לקחת אותם לשיחה. חרדה וכדורים זה לא צחוק. הרעיון בשישי זה הביחד המשפחתי שאת חלק ממנו, אולי תמצאו פתרון. שישי צמחוני, שישי גווייתי. וככה יהיה להם לפחות פעם בשבועיים ארוחה בכיף איתך. (וגם הישג של פחות גוויות?) לרוב הארוחות בערב וזה מקל על הגוף אם הארוחה יותר קלה לעיכול..ובעניין הזה יש הרבה מחקרים שמסבירים גם למה זה נכון גם בריאותית. זה יכול לייצב מעוד זוית את הבחירה התזונתית וגם פותח פתח הרבה יותר נגיש להקשבה מהסביבה.
אשמח לשמוע את דעתך
|
|
בתגובה ל: היי רותם.. מאת: מסע בחירות זה משהו שהם סגרו עליו ואני צריך להתמודד איתו..
|
|
בתגובה ל: אין לי כ"כ מילה בנושא הזה, מאת: rotemgor האם האמצעים הכספיים שלך מאפשרים לך לקנות אוכל לעצמך?
|
|
בתגובה ל: אני תוהה עד כמה אתה יכול לא להשתתף בארוחה המשפחתית מאת: יעל cwen ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: יש לי אוכל משלי, זה לא העניין.. מאת: rotemgor אני יודעת שאצלי האיום שאני לא אבוא לארוחה משפחתית עם ההורים מספיק כדי שלפחות ינסו להמנע ממאכלי בשר מרובים וריחניים מדי. אם זה היה תלוי רק באמא שלי היא אפילו היתה מתפשרת על ארוחה צמחונית, אבל אז לאחי הקטן והסופר מפונק אין מה לאכול... היא מזגזגת ככה בינינו.
עם המשפחה המורחבת זו אכן בעיה גדולה יותר. אילו זה היה מפריע לי ברמות שזה מפריע לך (מפריע לי אבל לא עד כדי כדורי הרגעה) אני חושבת שפשוט לא הייתי באה. גם כך אני מחפשת תירוצים להתחמק...
אבל זה באמת תלוי בכל אחד והדינמיקה במשפחה שלו.
|
|
בתגובה ל: אין לי כ"כ מילה בנושא הזה, מאת: rotemgor ולגבי מה שכתבת.. יש לי קרוב משפחה שהיה חשש שיש לו בעיה כלשהי. בקופ"ח אמרו שעושים את הבדיקה הזאת רק מעל גיל 40 או משהו כזה (סליחה שכבר לא ממש זוכרת את הפרטים). והוא הלך לבקש להבדק ואמרו לו שאי אפשר והוא התווכח שהוא אחראי מספיק כדי לבוא להבדק ושדווקא הם מונעים מנו בריאות וכ"ו עם סיבה לא רלוונטית כמו הגיל שלו. ומפה לשם בסוף הוא נבדק. הייתי מובנת?
לפעמים זה פשוט זמן/העזה/..וכ"ו.עד שדברים מתחילים להראות יותר פשוטים ואפשריים.
|
|