אוסטרליה בעיני שאר העולם זה אולי קצה העולם, אבל למוסיקה העכשווית תרמו 'האוזיס' פחות או יותר את כל הקשת : מג'ייסון דונובן וקיילי מינו ועד "גברים בעבודה"; מ"אספקת אוויר" ועד ה"בי-ג'יז"; מנטלי אימברוליה ועד אוליביה ניוטון-ג'ון; וכן, גם להקה הבי מטאל ענקית אחת, מחלוצות הז'אנר ובטח-ובטח בארץ הקנגורו והוולאבי - הלא היא AC/DC.



אני נתקלתי בהם, למיטב זיכרוני, אי-שם בראשית השמונים; הייתי אז תלמיד כיתה ד' בתיכון הישראלי בפריז ואני זוכר שיום בהיר אחד, כל העיר כוסתה לפתע במודעות לקראת קונצרט ענק שלהם, באיצטדיון ה"פארק דה פרינס" או משהו. הייתי ממש בהלם מלראות פתאום גיטריסט הבי הלבוש במדי בית-ספר, שלא לדבר על הלוגו המפורסם והקצת מפחיד של הלהקה - כאילו צריך להיזהר ממנה, כמו שנזהרים מעמודי מתח גבוה... וכמובן שלא היה מי שיסביר לי בבית, לאור העובדה שהוריי, כפי שסיפרתי, האזינו בעיקר לשנסונים צרפתיים ולשירי להקת הנח"ל. כל אחד 'והחבילה' שלו.



ל-AC/DC נקשרו שפע של אנקדוטות, חלקן "הוזמנו" ממש מ"המדריך השלם לרוקיסט המתקדם", כמו העובדה המספרת שסולנה השני (הראשון היה דייב אוונס), בון סקוט, נפטר במפתיע בתוך רכב של חבר, בנסיבות שלא הובררו עד היום; אחרות, מאששות במשהו את חשדותינו לגבי "חיי משפחות הכפריים באוסטרליה" (והיחסים המוזרים ביניהם) : כמות ההחלטות שהתבררו כגורליות עבור הלהקה ושנתקבלו ע"י אחותם הבוגרת של אנגוס ומלקולם יאנג, מייסדי הלהקה ומנהיגיה - היא לא פחות ממדהימה ! אכן, זו היא שבחרה את שמה של הלהקה (ההשראה נחתה עליה בזמן שהשתמשה להנאתה במכונת תפירה), זו היא שהמליצה לאנגוס להופיע במדי בית ספר ועוד... ככה שכשנקראה הלהקה ל"היכל התהילה" האמריקני בשנת 2004, מישהם שכחו מישהי...



אחת הטענות שהושמעו לא אחת כנגד הלהקה היא, שמבחינה מוסיקאלית מדובר בחברה' קצת מוגבלים, שייצרו עקב כך להיטים חג-גוניים, אפילו מונוטוניים, שדומים להפליא האחד לשני : תוף במקצב צבאי בפתיחה, גיטרה אחת בליווי, כמה צווחות באמצע, סולו גיטרה ויאללה הביתה.



ואולם, עם השורה התחתונה קשה מאוד להתווכח : להקת AC/DC מכרה עד היום מעל 200 מיליון (!) אלבומים ברחבי העולם (רבע מזה מכר אלבום אחד - "Back in black", סתם שתדעו), היא מקוטלגת בכל פלטפורמה שמכבדת את עצמה כאחת מלהקות ההבי-מטאל הגדולות אי-פעם, היא ידועה כאחת הלהקות המערביות האהובות ביותר מעבר למסך הברזל (ז"ל) ויש כמה וכמה רחובות על שמה באוסטרליה בכלל ובסידני בפרט.



בימים אלה, נמצא ההרכב בסיבוב הופעות המכונה לא רשמית "The final tour" והכי קרוב שהוא הגיע אלינו זה ליוון : לשאגותיהם של 50000 צופים באיצטדיון הלאומי באתונה, ביניהם ישראלים רבים ששילמו סכום נאה כדי להיפרד יפה מחלום ילדותם, העניקה AC/DC שואו מטורף של כמעט שלוש שעות ! ואנחנו מדברים פה על אנשים בני 60 פלוס, הלו !...