 |
הם אולי גדולים, אבל הוא ענק !!! - פורסם 26.6.2009
מייקל ג'קסון הלך לעולמו וסגר את השלטר על דור שלם של חלומות...
30/6/2009
|
כמו מיליונים בעולם, אני מהבוקר פשוט בהלם. בוהה בערוצי החדשות הזרים המשדרים את אותם הדיווחים בלופ אינסופי, האח ג'רמיין מודיע רשמית, צעדה המונית מאולתרת לבית החולים ולבית ההורים, פעם בכמה זמן מעלים ראיון שמחכים אותנו קצת (הרלדו, ג'סטין טימברלק), אבל רוב הזמן -בדיוק כפי שקורה אצלנו באירועים פתאומיים- פשוט מסתובבים כמוך בעלטה מוחלטת, רק מציעים לך את האפשרות לעשות את זה בצוותא... אומרים שהכאב נעשה נסבל, כשאתה חווה אותו עם עוד אנשים.
מזה מספר חודשים שאני אחראי כאן על פורום "מטאל". אני באמת אוהב את כל הלהקות שעליהן אני ממליץ, אני נובר בהסטוריה שלהן, מתעניין לדעת מה עולה בגורל חבריהן, מטפח את התקליטייה/דיסקיה הגם-ככה מכובדת שלי ובעיקר - מאזין בכל הזדמנות למוסיקה הזו; אלא שעמוק בלב אני יודע, שמה שלא אעשה וכמה שלא אכתוב, בז'אנר המטאל - אני במיעוט. אני ואתם. אנחנו אולי מיליונים ששרופים על הדבר הזה ברחבי העולם -וסתם לראייה מקרית : ACDC הרביצו סולד-אאוט מהגיהנום בקונצרט אדיר באתונה מול 70 אלף איש, שהתקיים היום לפני חודש ומשהו- אבל הרוב, עדיין יקשה עליו להתמודד. רוב האנושות מעדיפה את המוסיקה שלה קלה, קלילה, נתונה בסכימה מאוד מסויימת, מדוייקת, שמכתיבה -למשל- יצירות המסתיימות אחרי שלוש ורבע דקות בדיוק. זה גם מסתדר לדי.ג'ייס ברדיו, בין הפרומואים, הג'ינגלים והחיקויים הדביליים. בגלל זה קוראים למוסיקה הזו "מוסיקה פופולארית". איך אמר פעם פול מקרטני ? "בטח חשבתם שלאנשים יימאס משירי אהבה טפשיים, אך אני מסתכל סביבי ורואה שאין זה המצב" (באנגלית זה נשמע -כרגיל- טוב יותר)...
אלא שפה אני מציב את הגבול האישי-סובייקטיבי שלי : אם כבר מוסיקה פופולארית, אז שנראה השקעה, קיבינימט; לא סימפולים מטופשים ליצירות שכבר הוכיחו עצמן לפני עשור ומשהו ושמגיעות עכשיו 'בלבוש' חדש הכולל משפט אחד בלבד שחוזר על עצמו, כאילו נכתבו ע"י סכיזופרנים בזמנם הפנוי... זה אולי נחמד לרקוד לצלילים של הלופים האלה, אבל כקטעים להאזנה - הם פשוט מטומטמים. שלא לדבר על אורך-החיים של בלוני ההליום הללו - שלושה שבועות "גג" - והגזמתי.
אז בשלולית הפופ שאני מסווג כאיכותי -ביטלס, ג'ון לנון, אי.אל.או, פליטווד-מק, סופרטרמפ, פוליס, דייר-סטרייטס ג'ורג' מייקל בעידן העצמאי ועוד איזה שניים-שלושה יוצרים- אין, לא היה ולא יהיה יוצר כמייקל ג'קסון. להגיד עליו היום שהוא האם-אמא של כל הרפרטים של כל העולם ואשתו; למנות כעת את כל מי שאי-פעם העתיק ממנו את -רשימה חלקית- שילוב הכלים האפריקניים בשירים, הנגיעה במיגוון של ז'אנרים והעירבוב ביניהם (מ-R&B ועד מטאל), ההפקה, סגנון הלבוש שהזניק אפנות (כובעי שיקגו, חליפות 3 חלקים, ז'קטים בסגנון צבאי), הכוריאוגראפיה, ההעמדה הבימתית (הריקוד במבנה הפירמידאלי, בקליפ של "טרילר" למשל, זה משהו שלקחו להפקות של אנדרו-לויד-וובר, הלו !), ההבנה שקליפ מוסיקאלי יכול וצריך להיות יצירה אמנותית שאינה תלויה כמעט בשיר שהיא פרשנותו הויזואלית, אלא שהיא 'זכאית' לקיום עצמאי, ההשקעה הכספית הנגזרת מכך, צעדי "הליכת הירח", הפלסטרים על האצבעות ועוד ועוד; ולבוא כאילו בדיעבד, עכשיו שמת כמו כלב, ולבכות פה על "כמה היה אייקוני וקריטי בהשפעתו על מיליונים" - יהיה פשוט בבחינת צמצום עד-כדי-גיחוך של תרומתו האמנותית של היוצר הענק הזה ועשיית עוול בל יתואר.
אני לא ארשה לאף אחד לבוא -כמו שעשו היום באופן שפל וצפוי בתכניות הבוקר של ערוץ שתיים- ולדלל את יצירתו האלמותית של מייקל ג'קסון במי אישיותו הקונטרוורסאלית, כפי שהתבטאה בדיווחים התקשורתיים מאמצע שנות התשעים ואילך; לא האמנתי לזה אז - ואני לא מאמין היום. נכון - הוא עשה כמה דברים מטורפים בחייו והתמונות שהראו אותו, למשל, מחזיק את בנו התינוק מעבר למרפסת המלון בברלין או מאכיל אותו מבעד לכיסוי-ראש מוזר, בהחלט לא עשו לי טוב; הבנתי שמשהו עובר על האיש וכמו המוני מעריציו האמיתיים, קיוויתי שיצא מזה וגם אם יבש מעיין היצירה - לפחות שיבלה את שארית ימיו בכבוד שהגיע לו; אבל מה הקשר בין זה ובין הבוסט שנתן האיש לעולם הדיסקו ? העובדה שגם היום, אין זוג שמתחתן בעולם, מהודו ועד כוש, בלי איזה "Rock with you" על רחבת הריקודים ? מבצעי העזרה האדירים שיזם עבור הרעבים באפריקה, כמו "USA for Africa" ("אנחנו העולם") ו-"Heal the world" ? תרומתו האדירה לקרן נלסון מנדלה, לילדים חולי סרטן ולילדים חסרי אמצעים ? פריצת הדרך שעשה עבור אמנים אפרו-אמריקניים בתעשיית המוסיקה והקולנוע האמריקנית ? הרעיונות החדשניים בתחומי ההפקה המוסיקאלית ובימוי השירים כיצירות קולנועיות לכל דבר ?... אתם מבינים על מה מדברים ?! האיש הוא עידן שלם ! הוא שנות השמונים ! הוא נציגו הזוהר ביותר של הדור ! ולא לחינם בוכים כעת מקצה אחד של הגלובוס לקצהו האחר.
חברה', אני לא רוצה שתחשבו שאני מגזים פה, אבל מייקל ג'קסון הוא חצי אלוהים בשבילי (החצי השני הוא גם MJ, אבל מתחום הכדורסל)... "טרילר" הוא התקליט הראשון שרציתי, שאבא שלי מנע ממני (לא זוכר למה) ושהתחננתי לאיזו מטומטמת מכיתה ז4, שתשאיל לי לשעתיים להקליט... ואתם חושבים שהיא לא התקשרה להזכיר לי אחרי שעה וחצי ?! זונה... הקליפים שלו הדהימו אותי, גם כשבגרתי וראיתי בחיי דבר אחד או שניים... השירים שלו -ולא רק מטרילר, הלו ! עוד לא הבנתם ?! ישראל בשנות השבעים-שמונים הייתה מדינה מפגרת ! ואני בשלהי השבעים חייתי בפריז ! ושם, תקליט הסולו הראשון של מייקל, "Off the wall" חרך את האמא של הרדיו !!!- היממו אותי וחיכיתי להם, בכל מסיבת-כיתה, יחד עם עוד 100% מהנערים שהיו שם יחד איתי... במיוחד איזה קובי בוטבול אחד, שידע לחקות אותו עם הכובע, מעיל העור האדום וכל התנועות והקריאות... איזה כיף, אלוהים, לאן נעלמו נעוריי האבודים, יא-אללה ???
ועזבו את כל זה, זה -נניח- חרטה; על "מבחן הזמן" - שמעתם ?! שימו לעצמכם את "Can't stop" או את "Billie Jean" - זה התיישן ?! תודו ! זה ענק ! "Rock with you" הוא שיר מ-79, יקיריי, כלומר הוא בן שלושים (!) והוא נשמע היום טרי ורענן, כאילו נכתב אתמול... ואם זו לא ההוכחה לגדולתו של יוצר - מה כן ???
נער הייתי, גם בגרתי; אני נשוי 10 שנים, יש לי שני ילדים מלאכים, שתי עבודות מעצבנות ושלושה אתרים לנהל באג'נדה. אני אוהב את מרבית האמנויות שהאנושות נתברכה בהן, לטייל, לעשות שופינג ולאכול טוב. אני חושב שאני אדם שקול יחסית, גם אם ציני במידה רבה. עדיין אני אומר פה ברהיטות ובמחשבה צלולה : מותו של מייקל ג'קסון הוא אבידה לאנושות. לא פחות. לכתו בטרם עת, כאילו סוגרת עבור מיליונים את הפנטזיה, יום אחד, להידמות לו...
אפשר לדחוק את הידיעה למקום 3 ברשימת החדשות ולמקום 6 בסדר כתבות היומן, אבל אין מה להשוות בכלל; 'המאבק' על חניון ספרא מול מייקל ג'קסון, זה כמו פיסת דשא ייבשה בגינה - מול נחיתת האדם על הירח... כמו להקביל כביסה תלויה לכוכב זוהר בשמיים... ומי שעדיין לא הבין - יבין לבטח יום אחד.
|
 |
מאמרי הקהילה
 |
על הקשר בין גאון סרבי, דיוויד בואי ועומרי כספי... - פורסם 1.7.2009
חלק עשרים : להקת "טסלה" מקוטלגת כגלאם-מטאל, למרות שהחברה' שם מעדיפים בלוז, מתלבשים ג'ינס/טי-שירט ולא רואים סינטיסייזרים ממטר...
2/7/2009
|
 |
נו, אז מי אמיץ מספיק לומר "לא" לאקסל רוז ?!...
חלק תשעה עשר : להקת "נצרת" מוכיחה שני דברים -
1. נאמנות היא לא מילה גסה;
2. גם בסקוטלנד יודעים לעשות מוסיקה טובה...
30/6/2009
|
 |
הם אולי גדולים, אבל הוא ענק !!! - פורסם 26.6.2009
מייקל ג'קסון הלך לעולמו וסגר את השלטר על דור שלם של חלומות...
30/6/2009
|
 |
מטורף, מטורף העולם ! - פורסם 22.6.2009
חלק שמונה עשר : והפעם - בלאק סבאת' ! להקה מפחידה משמיעה ראשונה, עם כל מיני מסרים וסמלים אללה-יוסטור, אבל אם טיפה מתעמקים - פנינה אמיתית ! מוסיקה נצחית וגן עדן להעתקות מוסיקאליות...
23/6/2009
|
 |
משאל "המנון הרוק האולטימטיבי" - פורסם 16.6.2009
מקווין ועד רוד סטיוארט - מה הוא המנון הרוק שלכם ?!
20/6/2009
|
 |
והנה אחד מעמודי התווך - ודווקא מאוסטרליה... - פורסם 13.6.2009
חלק שבעה עשר : יש הבי בסוף העולם ! וגם אם קיים ויכוח על מידת הוורסטיליות של ההרכב, אי אפשר לערער על המכירות...
15/6/2009
|
 |
לחיות את הסצינה עד הסוף - ובחזרה... - פורסם 10.6.2009
חלק שישה עשר : היו להקות מופרעות בפלנטת ההבי-מטאל, אבל לא כמו "מוטלי קרו"...
11/6/2009
|
 |
המחממת האולטימטיבית - פורסם 4.6.2009
חלק חמישה עשר : מהגלאם המאוחר יש את "סקיד רואו", שמלבד הסיפור המצוי על סקס סמים ורוקנרול, ייצרה גם הרבה מוסיקה מצויינת !
5/6/2009
|
 |
דמוקרטיה סינית - פורסם 31.5.2009
עוד אחד שמתגעגע ל"רובים ושושנים"... כנראה מחלה מדבקת... :)
עמית צור באחד הפוסטים המושקעים אי-פעם בפורום !
2/6/2009
|
 |
שימו יד על לבכם והישבעו - פורסם 30.5.2009
חלק ארבעה-עשר : ברור שיש אנשים שרוכשים תקליטים בזכות עטיפותיהם המפתות-מאתגרות, אלא שבמקרה של "סקסון" - זה גם משתלם...
31/5/2009
|
 |
בלי קשר לאדם למברט - פורסם 26.5.2009
חלק שלושה-עשר : עוד הצתה מאוחרת שכמעט עלתה לי באובדן שנים של כיף... קבלו להקה שהיא מובילת-תרבות של ממש, כולל בסיסט ישראלי וים של שירי-פאן לדורות הבאים !
28/5/2009
|
 |
לפעמים כיף לצאת פארש... - פורסם 23.5.2009
חלק שניים-עשר : לפעמים תוהים ואין ברירה אלא להודות שטעינו... איירון מיידן זו פשוט להקה ענקית, בפרט הסולן האדיר שלה - ברוק דיקינסון !
25/5/2009
|
 |
קיץ 81 היה חם מהרגיל - פורסם 18.5.2009
חלק אחד-עשר : להקת סקורפיונס, עטיפות תקליטיה מעוררות הפלצות בישראל הפוריטנית, ועדשים של עלית...
20/5/2009
|
 |
הגדולה ביותר By far, אפילו שלא ידעתם - פורסם 15.5.2009
חלק עשירי : להקת ואן היילן ומסעה המדהים משנת 1972 ועד ימינו-אנו... "היכל התהילה" זה כאן !
16/5/2009
|
 |
Dire Straits - Alchemy - פורסם 12.5.2009
"האלבום ששינה את חיי"... פרק ב'
14/5/2009
|
 |
Pixies - Surfer Rosa - פורסם 10.5.2009
חובצי מזמין אותנו לסדרה עם פוטנציאל מרתק : "האלבום ששינה את חיי"... ופותח עם "סרפר רוזה" של "פיקסיז" !
12/5/2009
|
 |
Glam, Slam, Thank you mom - פורסם 9.5.2009
חלק תשיעי : על להקת ההבי/גלאם מטאל הגדולה ביותר, דף לפארד ועל פועלה בתחום ה-Fun ובשיקום פצועי תאונות דרכים...
9/5/2009
|
 |
"דוד מישל, להקה בת ארבעים ועוד קצת גלאם-מטאל בשביל הכיף" - פורסם 5.5.2009
חלק שמיני : איירוסמית' "מגיעה" לפורום ומראה לכם איך חודרים למיינסטרים ועושים בוחטות יפות על הדרך...
5/5/2009
|
 |
"הכרך, האסם וטרנזיט לבנה"... - פורסם 1.5.2009
חלק שביעי : להקת נירוונה והופעתה הרועמת (תרתי-משמע) על רחבות הריקודים, תוך שהיא בועטת (תרתי-משמע) באסיד, בהאוס, בטכנו ובטראנס.
2/5/2009
|
 |
Yeah, well, that's just, like, your opinion, man - פורסם 29.4.2009
חובצי לא מסכים עם הכללות הגראנג', מגמד את מקומה של נירוונה בדפי ההסטוריה ודווקא מאוד נהנה מפרל-ג'ם...
2/5/2009
|
 |
"אריות לבנים - מכירים ?" - פורסם 22.4.2009
חלק שישי : על להקת הגלאם-מטאל עם סיפור הטלנובלה... ובכ"ז הביאו כמה שירים גדולים !
26/4/2009
|
 |
"התהפוכות בחיי" - פורסם 22.4.2009
Silly Rabbit נותנת בראש ובועטת בישבנם של כל אלה שחושבים (כמוני, למשל), שגלאם-מטאל זה מטאל... התמונה פה זה מהלהקה היותר קומוניקטיבית (הכל יחסי, כמובן).
2/5/2009
|
 |
"אז למה באמת בון-ג'ובי ???" - פורסם 20.4.2009
חלק חמישי : הגשר האולטימטיבי בין האסור למותר, בין המוקצה למאושר ובין 'היער' ל'בית', קבלו את להקת בון ג'ובי ! הרכב ענקי שאינו אלא 'קרבן של דימויים'...
22/4/2009
|
 |
"הנשיקה הראשונה שלי" - פורסם 19.4.2009
ועוד במסגרת הספיישל, חובצי מספר לכם 'סיפורי בראשית' ואף משווה בין מוסיקה לסקס... או משהו כזה.
20/4/2009
|
 |
"אני תמיד הייתי ערסית קטנה :)" - פורסם 18.4.2009
במסגרת הספיישל "חברי הפורום מספרים על תחנות חייהם בנתיב המוסיקאלי" - קייזר סוזי משחררת כמה וידויים נאים...
20/4/2009
|
 |
"א-פרו-פו דור המייסדים" - פורסם 16.4.2009
חלק רביעי : כמה מילים על "האמא" של כל להקות המוסיקה המודרנית -Pink Floyd- ועל שתי נקודות של גאונות 'בקטנה'...
18/4/2009
|
 |
"גאנס לא הקאפ-אוף-טי שלי" - פורסם 15.4.2009
Ultramarine מסבירה לכם מדוע המוסיקה הגותית זה הכי-הכי, בפרט להקת Haggard !
18/4/2009
|
 |
"שושנים (ורובים) בשדות כפר הס" - פורסם 14.4.2009
חלק שלישי : רק גאנס אנד רוזס !!!
14/4/2009
|
 |
"הפלאנט ננטע" - פורסם 11.4.2009
חלק שני : לד זפלין בכלל ורוברט פלאנט בפרט...
13/4/2009
|
 |
"מתהיה לבגרות" - פורסם 11.4.2009
מסעות "הזקן" בנבכי הרוק הכבד והמטאל (חלק ראשון) :
דפ לפארד, טסלה וקצת ווייט ליון...
13/4/2009
|
|