אתם בטח מכירים את הדוגמאות הללו -חלקן הפכו לקאלט של ממש !- של אמני פופ פאר-אקסלנס כביכול, שפתאום החליטו לצרף איזה קטע משיר, או לחבר שיר שלם או דיסק שלם (או שניים...), שבהם הצליל המזוהה עמם עד אז כאילו פינה את מקומו לטובת משהו המוכר לנו ממחוזות אחרים : רקע מחוספס, גיטרות ותופים דומיננטיים, דיסטורשיינס בכיף ולקינוח - סולו הבי, לתפארת מדינת ישראל !... כל החבילה - בקיצור.

להיט-הדגל מהז'אנר הזה, הוא אחד שכבר נידון פה בפורום : המעניין לגביו הוא, שזהו להיט הפופ-דיסקו היחיד אי-פעם, שסולו הגיטרה האימתני שלו מופיע ברשימת ה"All times bests" של ה-Heavy Metal... יענו - עושים לו הנחות, כי הוא כזה טוב...



והנה בתור בונוס, איך הוא עשה את זה, הבנזונה ששמו אדי ואן-הלן... אני למדתי גיטרה 4 שנים ואני אפילו לא קרוב לבצע שני ריפים רצופים מהדבר הזה...




הלאה. אחד מאלילי-הבנות של שנות השמונים היה בריאן אדמס. בכיתה ז1 למשל, היו כל כך אובססיביים לגביו, שלמרות שלא היתה ויקיפדיה אז וכל המידע לגבי אמנים מחול' נשאב מ"להיטון" ומ"מעריב לנוער" (באיחור אופנתי של מינימום שלושה חודשים ממועד ההתרחשות...), מישהו הצליח לגלות שאדמס הוא לא רק חתיך הורס (למרות שהוא גמד) ומוסיקאי בחסד, אלא שהוא גם חי בילדותו כמה שנים בישראל (!), עקב שליחותם של הוריו אלינו, כדיפלומטים קנדיים... בקיצור - הוא משלנו (או כמעט) !

אחד מלהיטיו הגדולים הוא הבלדה הזו, שאיך אומר מנחם פרי ? "שום אוסף מטאל אינו שלם בלעדיה !"... שימו לב 'לעליית המדרגה' בשנייה ה-47 ובעיקר לסולו המכובד בדקה ה-2:52 :




לסיום (זמני !), הנה שיר שהפך אותי לגמרי בזמנו... הייתי מוכן להמר על חיי (חבל שאני אבא ושילדיי עדיין זקוקים לי...), ש"דף לפארד" כתבו את זה ל"באקסטריט" ! הגירסה פה קצת יותר מעודנת מהמקור, אותו לא ניתן להביא פה עקב זכויות יוצרים מטופשות... אילו אני הייתי חבר בלהקה נכחדת, הייתי דווקא רוצה שישרשרו אותי כמה שיותר, לא ?!

בתגובה ל: אמני פופ, שנגסו לפתע בתפוח... מאת: הלל הזקן
בקסטריט בויז??
בפורום מטאל??
הלל, ליכלכת.

יש הבדל בין להכניס סולו או קצת דיסטורשן לשיר או שניים לבין להיות מוגדל במטאליסט.

בריאן אדאמס לעומת זאת תמיד היה איזה רוקר מפוספס.
ככל שהשנים עברו הוא התרכך.

בתגובה ל: אני מכיר קברים שמתהפכים עכשיו.. מאת: חובצי

מנסה לעורר מהומות - אולי ככה לפחות מישהו יגיב...:)))

בתגובה ל: אני מכיר קברים שמתהפכים עכשיו.. מאת: חובצי
מותר מדי פעם להזכיר משהו אחר...
והשיר הזה לא רע בכלל.
אני מבינה שזה באופנה לא לאהוב להקות בנים כל עוד אתה לא פקאצה בת 15..גם אני לא מתלהבת מהם, אבל לפעמים גם ללהקות האלו היו הברקות.
גם אם הן לא קשורות לרוק.

שירים רבים מז'אנר הרוק הכבד וההבי-מטאל, מכילים סממנים של "הימנון" : קצב אחיד של מארש צבאי, תופים דומיננטיים במיוחד, גיטרה משתלבת להגברת ההתלהבות ובכיוון הכללי - קריאה להמונים למחוא כפיים ולהצטרף בזעקות עד השמיים... ברם-אולם, הרבה כאלה נופלים לתהומות השיעמום והקלישאה ורק מעטים שורדים את 'מבחן הזמן'... הנה כמה מבחירותיי :

1. הפכתי והפכתי ולבסוף החלטתי, שעם כל האהבה הענקית שלי ללהקת "קווין" (Queen), להקת הגלאם-רוק הגדולה ביותר בכל הזמנים By far, אין לה מקום בשרשור נפרד בפורום זה, בעיקר כי היא ממוקמת -לפחות- 2 פאזות מתחת לרמת ה-Heavy הנמוכה ביותר פה (אוקסימורון ?)... "סף הכניסה" אם תרצו. וכמובן שלא מדובר בהעלבה או משהו, למה מי אני ?... ועם כל זה - מה ? נתעלם ממנה עד קץ הימים ?!

חשוב לי מאוד לכתוב פה, בעיקר כי לא ידוע לי היכן לעשות זאת במקום אחר, שלהקת "קווין" היא בפשטות להקה שגדלתי עליה; האזנתי לה המון, שנוררתי תקליטים מחברים כדי להקליט על מכשיר ה-Deck הכבד של ההורים שלי ואני חושב שלזמן מסוים, הייתי תלמיד חטיבת הביניים היחיד בכל דימונה, שידע את מילות השירים המקוריות/אמיתיות ולא נפלתי למלכודת הג'יבריש המוכרת במחוזותינו... אשכרה אנשים באו "להתייעץ" איתי... אפילו הצלחתי להדביק באהבתי ל"קווין" את אבא שלי, איש שמרן בטעמו המוסיקאלי ביומיום, אחרי שהשגתי לו את הגרסה המחודשת של הסרט האלמותי "מטרופוליס" של פריץ לאנג, שעבורו כתבו 'הקווינים' את פס הקול המרשים... לבסוף, תמונת פניו המעוותים של פרדי מרקורי, כפי שהופיעה במוסף "7 ימים" מספר שבועות לפני מותו, היא מזיכרונות הבחרות המבעיתים שלי : המחלה פשוט כרסמה את האיש והוא הפך לבלתי-מזוהה; כמו מלך צלבני אכול דבר... בכיתי כמו ילד קטן.

בין שלל להיטיה האלמותיים של "קווין", היא השאירה לעולם גם את מה שהפך עם השנים -אולי- להמנון הרוק האולטימטיבי, מועמד מספר אחת שלי, הלא הוא השיר – We will rock you; לצערם הרב של המעריצים -כולל אני- השיר הזה נשחק בכל מיני אירועי ספורט של קבוצות הזויות מהלבנט, שהפכו את עצמתה של היצירה הזו לקרדום שייתן סיבה להמוני חוליגנים להתחרפן בפרהסיה ותיכף גם לרדת לפרקט ולבצע שפטים בכמה שחקנים יוגוסלבים (לשעבר) אומללים, או בשופטים עדיף...




2. מועמד מספר שתיים שלי הוא להיט אדיר של להקה שאהבתי אליה רק גדלה וגדלה עם כל יום שעובר... אני 'איתה' בכל נסיעה של מעבר לשעה – ויש לי הרבה כאלה בשבוע, ברוך השם. אם כבר דיברנו על חוסר המעוף שמגיע מהשירים של "איי.סי.די.סי" למשל, הרי ש"קיס" היא להקה שעשתה (ועושה) הכל, מהכל - ובגדול ! הרבה שנים הייתי מבוהל מהאיפור הכבד, מנעלי הפלטפורמה, מהפירוטכניקה ומהלשון "המדממת" של ג'ין סימונס, אבל עם הזמן למדתי שכל הפודרה זה חרטה' ושאסור שעניינים שוליים שמתחום ה'דימוי-מוכר-תקליטים', יהוו מחסום בפני האזנה אמיתית לשירים, הבנתם, חיפוש הקשרים מתאימים, מציאת רבדים שלא מתגלים בהאזנות הראשונות ובעיקר - הנאה ופאן ! הרי הם בעצמם אמרו כבר מזמן - " We wanna rock & roll all night and party everyday !", אז למה לא, כוסומו ?!...

קחו את השיר הזה - God gave rock'n'roll to you - העבירו קצת קדימה ותגלו פתאום את המחווה הקטנה הזו שעשו החברה' מ"קיס" להרמוניות המוכרות של "הביטלס", למשל בשיר - She's leaving home... איזה כיף מזוקק !




3. מועמד מספר שלוש שלי -ממש הפתעה מארץ עוץ- הוא אמנם לא הלהיט הגדול ביותר של הלהקה שלהלן, אבל הוא בהחלט אחד מהמנוני הרוק הגדולים אי-פעם ולא היה סרט שלא אכניס אותו לפה... ידוע שהוא מושפע מההוא של "קווין", ברור גם שהוא הרבה יותר ספציפי וישיר ("שימי סוכר עליי !" במקום "נרקיד אתכם" הלפלפי) ועדיין – שימו אותו בפול ווליום בין אנשים ותיכף תראו איך המין האנושי יודע להיתלות מהתקרה כמו עטלף מצוי...

חוצמיזה, אני לא חושב שאני צריך להשתפך לכם שוב עם החולי שלי ביחס ל"דף לפארד"; זו להקה, שאני פשוט לא משתעמם משיריה, מהסיפור שלה, מהקשר החברי שם בין האנשים (והיי, זה לא מובן מאליו העניין הזה ! בת'אכלס, חבורת שיכורים אנגלים מצויה...) ומהגילוי שמאפשרים לי פלאי התקשורת המודרניים, של עוד ועוד שירים נשכחים או של קליפים, שכרגיל, לא שודרו בארץ... לא מזמן למשל, צפיתי בקליפ מלא הומור עצמי, המשרטט רטרוספקטיבה של קריירת הלהקה, תוך שימוש בדימוי של חולצה משומשת (מתוך קונצרט של הלהקה), 'הרצה' בין הדורות... פעם היא הייתה שווה משהו, היום היא סתם סמרטוט של גראז'יסטים... איך אמר חובצי ? תנו לי להיקבר עם השיר הזה, יא-אללה שלכם !!!




4. האחרון ברשימה שלי, הוא להיט "צד ב" משנת 1975, של להקה בשם "החיצים" (The arrows) וכמה חבל שרובכם מכירים וודאי דווקא את הגרסה הסופר-מהוקצעת של גברת ג'והן ג'ט ולהקתה באותם ימים – "לבבות שחורים", שבלהי השמונים-ראשית התשעים, בוא נודה באמת – לא היה פאב שכיבד את עצמו ושלא השמיע את זה בין החומוס/פיתות/חריף לעשן הסיגריות המחניק/מעוור, שממש לא ברור לי היום איך סבלתי אז... יותר נכון : הסכמתי לסבול.

בכל מקרה, המנון מכובד מאוד וראוי לרשימה כזו ויאללה מתנה ממני – קבלו את שתי הגרסאות !






הנכם מוזמנים כמובן, השניים שעוד קוראים ומשתתפים פה, להציע אלטרנטיבות להצעותיי הנ"ל; מי שירשים אותי או ימצא משהו ששכחתי – שיחק אותה; ואם לא – אני מכריז היום בעוד שבוע על "המנון הרוק הנבחר מטעם פורום מטאל באג'נדה !" ומפרסם את זה ב"פילוני"... :)

בתגובה ל: משאל "הימנון הרוק האולטימטיבי" יוצא לדרך ! מאת: הלל הזקן
אבל... יש שירי רוק שאני לוקח אותם כמנטרה לדרכים או שאני עם עצמי לבד .. גם באמבטיה ..אני לא בטוח שהם קרויים המנונים .. אבל על שיר אחד עשו הרבה בלאנסים

בינתיים 3 מהם האחרון זה לא ממש רוק יותר פופי אבל בכדורגל האנגלי היה נשמע באיצטיונים עוד לפני קווין ..

1.smok on the weter - שיר שחוק לגמרי זה השיר שאיתו עשו בלאנסים ..בטרביוטים.. ואפילו בג'אז רוק (ג'קו פסטוריוס שעשה עבודה מעניינת על השיר הזה ואף שלח את ההקלטה הזו לאיאן גלן וגלן נתן לו אור ירוק והתלהב מאד)

2. roll over bathoven - שיר של אוריה היפ .שיר נהדר לדעתי קצת אופראי שלא לדבר על עוד שיר אחר אחר שלהם "אשה צועניה "..אין על דויד ביירן.

3. i'm selling -זה שיר שאני מפזם במצבי רוח שונים .. זה רוד סטיוארט במטיבו,שיר שנכנס לפנתיאון ככה אומרים זה לא רוק לגמרי אבל העיבוד השיר והמלודיה עושה את זה מהנה. מעריצי היונייטד וגם ליברפול אימצו השיר הזה לפני פתיחת המשחקים רק אחר כך בא השיר של פרדי מרקורי "אנו אלופים" האלמותי..

ולגבי קווין אין אין על הלהקה הזו והיא בהחלט הביאה רוח חדשה בתחילת 80.

בתגובה ל: האמת אני לא טוב בהימנונים מאת: JAZZMUSIC
ללא תוכן

בתגובה ל: רוד סטיוארט מפליג. לא מוכר מאת: amittzor

בתגובה ל: לא מכיר? הנה תשמע יש אינספור גירסאות לשיר הזה שלו מאת: JAZZMUSIC
ללא תוכן

בתגובה ל: משאל "הימנון הרוק האולטימטיבי" יוצא לדרך ! מאת: הלל הזקן
פה בערך מ00:48

בתגובה ל: משאל "הימנון הרוק האולטימטיבי" יוצא לדרך ! מאת: הלל הזקן
ואני יודע שזה לא "מטאל" אבל הנה שיר שתמיד יכול לגרום לי לצעוק.


אני אחשוב על עוד כמה..

בתגובה ל: משאל "הימנון הרוק האולטימטיבי" יוצא לדרך ! מאת: הלל הזקן
כי זה חלק מהנעורים שלי

בתגובה ל: משאל "הימנון הרוק האולטימטיבי" יוצא לדרך ! מאת: הלל הזקן

בעיקר כי לא נעים לי להראות בפרהסיה איזה טמבלים אנחנו... מילא דני בסן דפ"ר, אבל יזהר אשדוד ויאיר ניצני ?!...

שימו לב לשורת המחץ :
"לשמוע אינדונזי של אנשי הכפר"...
(צ"ל "In the Navy")...

בתגובה ל: משאל "הימנון הרוק האולטימטיבי" יוצא לדרך ! מאת: הלל הזקן
ואני לא לגמרי בטוח שזה עונה על ההגדרה הקלאסית של המנון, אבל זה לבטח אחד האהובים עלי (והיום גיליתי שהאלבום החדש שלהם יוצא בספטמבר והתמלאתי אושר)

בתגובה ל: משאל "הימנון הרוק האולטימטיבי" יוצא לדרך ! מאת: הלל הזקן

בתגובה ל: משאל "הימנון הרוק האולטימטיבי" יוצא לדרך ! מאת: הלל הזקן
אם כבר קווין..

בתגובה ל: משאל "הימנון הרוק האולטימטיבי" יוצא לדרך ! מאת: הלל הזקן

שלחלוטין לא הבנתם את הכוונה, יא פרחחים !
הייתם צריכים לבחור שיר וגם להסביר מה ולמה... להביא קישור ליו-טיוב - גם הבן שלי בן ה-4 יכול...

אתם לא ראויים לי פה... אני עובר ל"מטאליסט".

פט טארוורס טריו, יש לו ביצים ועוד איך

אני, לבלאק סבאת' (Black Sabbath), לא התקרבתי שנים אפילו עם מקל, עד שהרגשתי בכלל מסוגל להתמודד עם היצירה שלהם; זה היה איפשהו באמצע שנות התשעים, שעה שישבתי כרגיל בדירתי השכורה ברמת גן -זו עם מכונת הכביסה שחסמה את הגישה למקלחת- מאוחר בלילה, בטח התכוננתי לאיזה מבחן באוניברסיטה או משהו ופתאום שדרן כלשהו עם "וובוס" מעופרת יצוקה, החליט בלי קשר לכלום, אשכרה באמצע הלילה, להשמיע את "Heaven & Hell"... הייתי בהלם !



צריך להודות, שגם התכנים הלא-מאוד קומוניקטיביים, הם שהשאירו אותי מרוחק עד לא מזמן, באופן יחסי; כל הממבו-ג'מבו הזה של המאגיה השחורה והאוקולטיזם שהופיעו בתכני השירים, בקומפוזיציה שלהם (הנמכת צליל המיתרים עלק), בסגנון שבו הושרו, בהופעות ובלבוש - לא מאוד הלהיבו אותי, בלשון המעטה. אני שונא להרגיש שמנצלים אותי וככה הרגשתי עד לפני כמה שנים ביחס לבלאק סבאת'. מה, אני נער מחוצ'קן שלא מקבל זיונים, שאני צריך לבוא ככה "להתנחם" עם כל האהבלים כמוני ?! תנו להנות ותעזבו אותי עם כל גיבובי המוות שלכם ! יש מספיק כאב בעולם !...



ועם כל זה ובת'אכלס, אני לא חושב שבהיסטוריה של הרוק, אני יודע זאת היום היטב, הייתה להקה כלשהי -בטח לא מהבכירות- שעברה כל כך הרבה גילגולים ועדיין הצליחה לשרוד בצמרת תוך שהיא נותצת כל שיא אפשרי, במכירות ובפופולאריות. MTV למשל, הכתירה אותה לגדולה ביותר בכל הזמנים -אפילו לפני "לד זפלין"- תארו לעצמכם...

ועזבו את זה - זה Peanuts ! יותר חשובה היא העובדה, שבלאק סבאת' היא "הסמן הימני" של טונות של יצירות רוקיסטיות שבאו אחריה : כמות היוצרים שטוענים שהושפעו ממנה, אנשי ה-Trash Metal וה-Doom Metal שמוכנים לנשק לכל אחד מחברי סבאת' את הישבן בכל רגע נתון והריפים המוכרים שהועתקו אפילו לסרטי מיקי מאוס (סתם... אבל העיקרון מובן) - הופכים את החברה' של אוזי ללהקה אלמותית...

הנה רשימה חלקית של בלגנים, שגם הם הוסיפו שמן לאגדה : סולנה המיתולוגי תמיד היה אוזי אוסבורן, אך משעזב את הלהקה, בשלהי שנות השבעים, החליף אותו אייקון לא פחות גדול של הז'אנר, סולן להקת "ריינבאו" לשעבר ומי שהמציא והפיץ את מחוות "השטן עם הקרניים" - רוני ג'יימס דיו... וכשדיו עזב - החליף אותו מישהו מהמיתולוגיה של הרוק ממש - סולן להקת "דיפ פרפל" ("דיפ פרפל" !) - איאן גילאן... וכשגילאן עזב גם הוא - אוסבורן חזר... חבל לכם על הזמן.



הבעיה המשותפת היום לכל מעריצי הלהקה קשורה במשפט המחץ מתוך סדרת סרטי "שליחות קטלנית" - "המכונה נהייתה מודעת לעצמה"... ובהקשר לבלאק סבאת', הרי שאף אחד אינו יודע בוודאות מוחלטת, אם דיווח כזה או אחר על עוד סיכסוך בין החברים, הוא בעצם קדימון מתוזמן היטב לקראת פתיחת הליך מכירת הכרטיסים בבוקרו של סיבוב הופעות חובק עולם נוסף, או שבאמת הם לא מסוגלים לסבול האחד את השני יותר מחודש רצוף, החברה' האלה...

מה שקורה עם הלהקה כרגע -וזה הכי גדול- הוא, שההרכב המקורי מאוחד מחדש כבר משנת 1997 וייצר רצף שני (ומכובד !) של הוצאות תקליטים (סליחה - דיסקים...) והופעות; במקביל, משנת 2006, אותו הרכב מקורי מלבד אוסבורן (מטעמים מובנים), התאחד גם עם רוני דיו ומופיע בעולם תחת השם "Heaven & Hell", שאף אחד לא יתבלבל חס ושלום, במיוחד במידה והוא מעוניין לצפות "בשני" ההרכבים...

זאת ועוד : אוסבורן השובב, שהונו האישי (ביחד עם אשתו שרון), נאמד לא מזמן בסכום האגדי של חצי מיליארד דולר בקירוב, החליט פתאום לתבוע את חבריו ללהקה ובראשם טומי לומי, על חלקו היחסי ברווחי הלהקה בשנים בהן הוא לא היה חבר בה ! לטענתו - בלאק סבאת' היא בלאק סבאת' וכל עוד נעשה שימוש במותג - מגיעות לו כמה (וכמה וכמה) לירות...



בקיצור : מקרה קלאסי שמחייב קילוף רציני של הקליפה הפגומה; מתחתיה ובליבו של הפרי, יתגלה תוכן שהוא גם רב עד מאוד וגם -אהמ- פשוט טעים...

מכירים את הפתגם - "הפוסל במומו פוסל" ?
כי הנה דוגמה אקטואלית : אני מסתובב כבר שנים בפורומים וכותב לכל מי שרק רוצה לקרוא (וגם למי שלא), שכפי שאמר מורנו ורבנו שליט"א רפי גינת - "אסור להתפתות לעסקאות מפוקפקות ברחוב !"... ומה אני עושה בסוף ?! קורא ביקורות של כמה זבי-חוטם שלא מבינים כלום -פשוט אין להם מושג !- ועקב כך, מונע מעצמי את רכישתו -או אפילו הקשבה !- לדיסק האחרון של "גאנז אנד רוזס"... אני, שאך לפני מספר שבועות השתפכתי פה על כמה שהלהקה הזו הייתה משמעותית לתהליך ההתבגרות שלי ולעזיבת קינם החמים של הוריי (מיד עם הגיוס לצה"ל), "מרשה" לעצמי להתעלם ממשהו שחיכיתי לו כמעט 17 שנים ! אתם מבינים את עומק המבוכה ???

בקיצור, ישבתי אתמול והיום והאזנתי לדיסק הבאמת-מגניב הזה בלופ - בבית ובאוטו. אז נכון שאין פה את סלאש, גם לא את איזי וגם לא אף אחד אחר "מהימים ההם" חוץ מאקסל, כמובן; הסאונד מאוד 'מלוכלך', ההפקה עמוסה לעייפה (מת, למשל, להעביר את השיר "שקלרס ריוונג'" דרך פילטר איכותי; נראה לי שנגלה שם מציאות אחושרמוטה !) והגיטרה הדומיננטית של קינג סלאש הוחלפה כאן במשהו שנשמע כמו "ועידת גיטרות".
אבל אם נקלף קצת את ציפוי הדיסטורשיינס ונבוא בגישה סבלנית, כזו שלא מצפה לקבל פה את גילגולו המעודכן של הלהיט "Sweet child o mine" למשל, יש בהחלט מצב למסיבה ! אקסל הזה, הכח היצירתי והמניע גם של "הגירסה" הקודמת של גאנז -יש להודות- נשאר מלודי בדרכו, יודע (ידע תמיד) לשלב רוגע וכסאח וגם לעבור ביניהם במהלכו של שיר. האיש פשוט גאון ביכולת שלו למצוא את "משפט המחץ המוסיקאלי", שיגרום לך לזמזם את השיר גם ארבע שעות אחרי שכיבית הכל והלכת לישון...

השיר "Better" שלח אותי למחוזות האלקטרוניקה והבלוז, השיר "Shacklers revenge" הזכיר לי את "Stars on 45" ואילו השיר "IRS" הכניס לי פופ צרפתי משלהי השבעים, כל מיני שירים שכתב מישל ברז'ה לאשתו - פראנס גל... תארו לעצמכם...
עכשיו אני עוד יותר מבולבל לגבי הסיבות לפירוק ההרכב המקורי : הרי סופר שסלאש רצה להתנסות בשילובים מז'אנרים מוסיקאליים אחרים בתוך המטאל הקונספטואלי - ואילו אקסל התנגד. אז איך תסבירו את מה שקרה פה ???

ואם כבר תהיות, אז איך ביקש ג'ורג' מייקל ? "האזינו בלי דעות קדומות !"...





לעוד שני שירים מומלצים, לא מצאתי גירסאות איכותיות ביו-טיוב, אז תצטרכו להסתפק באלה...:)

וסליחה מעמית !!!

בתגובה ל: מכה על חטא - פעם שנייה ! מאת: הלל הזקן

נשבע לכם שקראתי את זה רק אחרי שכתבתי את הקטע שלי !!!

בתגובה ל: והנה מה כתבו על זה במטאליסט... מאת: הלל הזקן

בסוף עוד יתברר, שכולם אהבו, כוסומו !!!

בתגובה ל: מכה על חטא - פעם שנייה ! מאת: הלל הזקן
פשוט גרמו לי לפהק.. למה ? פשוט מאד כי אחרי העידן הזה של זפלין, היפ, סבא'ת,ואן הלן, פרפל,ליזי רזה ואחרים .. הרוק הכבד היום פשוט חי על הנשמה מלאכותית, אין רוח רק צל חולף ונשכח .. הרובים האלו לא מגיעים להישגים מוסיקלים גדולים כמו שעשו הזפלינים וכדומה .. שמעתי הדיסק החדש של אקסל פשוט מ-ש-ע-מ-ם...

בתגובה ל: מכה על חטא - פעם שנייה ! מאת: הלל הזקן
שאקלרס ריבנג' נשמע לי נוראי בשמיעה ראשונה. אבל אחרי לא מעט שמיעות, זה אולי השיר האהוב עלי באלבום.

http://moto.nana10.co.il/Article/?ArticleID=644027&sid=162

בתגובה ל: הנה כתבה שהלל לא יאהב מאת: amittzor

זה עכשיו הבון-טון בארץ, שכל פרזיט נטול סיגנון פותח כאלה רצפים תחת הכותרת ההזויה - "הלהקות שצריך להעיף לקיבינימט מחיינו" או משהו דומה... וההיא עוד מקבלת על זה ג'ובות מוואלה... וואלה, למה לא אני ?! לא מספיק ראוי ???

בושה וחרפה !

בתגובה ל: טיפשה עם רישיון, "החברה" שלך... מאת: הלל הזקן
ללא תוכן

בתגובה ל: התכוונת נענע, לא וואלה מאת: amittzor

זה פשוט הסתדר לי : "וואלה, למה לא אני ?!"...

כמו שעלית על ההוא עם ה'מפליג'...

בתגובה ל: ידעתי שתשים לב, יזבל...:))) מאת: הלל הזקן
זה שלא שגית. רק בדקת את עירנותי.

בתגובה ל: מה שאתה אומר, במילים אחרות מאת: amittzor
ללא תוכן

אוסטרליה בעיני שאר העולם זה אולי קצה העולם, אבל למוסיקה העכשווית תרמו 'האוזיס' פחות או יותר את כל הקשת : מג'ייסון דונובן וקיילי מינו ועד "גברים בעבודה"; מ"אספקת אוויר" ועד ה"בי-ג'יז"; מנטלי אימברוליה ועד אוליביה ניוטון-ג'ון; וכן, גם להקה הבי מטאל ענקית אחת, מחלוצות הז'אנר ובטח-ובטח בארץ הקנגורו והוולאבי - הלא היא AC/DC.



אני נתקלתי בהם, למיטב זיכרוני, אי-שם בראשית השמונים; הייתי אז תלמיד כיתה ד' בתיכון הישראלי בפריז ואני זוכר שיום בהיר אחד, כל העיר כוסתה לפתע במודעות לקראת קונצרט ענק שלהם, באיצטדיון ה"פארק דה פרינס" או משהו. הייתי ממש בהלם מלראות פתאום גיטריסט הבי הלבוש במדי בית-ספר, שלא לדבר על הלוגו המפורסם והקצת מפחיד של הלהקה - כאילו צריך להיזהר ממנה, כמו שנזהרים מעמודי מתח גבוה... וכמובן שלא היה מי שיסביר לי בבית, לאור העובדה שהוריי, כפי שסיפרתי, האזינו בעיקר לשנסונים צרפתיים ולשירי להקת הנח"ל. כל אחד 'והחבילה' שלו.



ל-AC/DC נקשרו שפע של אנקדוטות, חלקן "הוזמנו" ממש מ"המדריך השלם לרוקיסט המתקדם", כמו העובדה המספרת שסולנה השני (הראשון היה דייב אוונס), בון סקוט, נפטר במפתיע בתוך רכב של חבר, בנסיבות שלא הובררו עד היום; אחרות, מאששות במשהו את חשדותינו לגבי "חיי משפחות הכפריים באוסטרליה" (והיחסים המוזרים ביניהם) : כמות ההחלטות שהתבררו כגורליות עבור הלהקה ושנתקבלו ע"י אחותם הבוגרת של אנגוס ומלקולם יאנג, מייסדי הלהקה ומנהיגיה - היא לא פחות ממדהימה ! אכן, זו היא שבחרה את שמה של הלהקה (ההשראה נחתה עליה בזמן שהשתמשה להנאתה במכונת תפירה), זו היא שהמליצה לאנגוס להופיע במדי בית ספר ועוד... ככה שכשנקראה הלהקה ל"היכל התהילה" האמריקני בשנת 2004, מישהם שכחו מישהי...



אחת הטענות שהושמעו לא אחת כנגד הלהקה היא, שמבחינה מוסיקאלית מדובר בחברה' קצת מוגבלים, שייצרו עקב כך להיטים חג-גוניים, אפילו מונוטוניים, שדומים להפליא האחד לשני : תוף במקצב צבאי בפתיחה, גיטרה אחת בליווי, כמה צווחות באמצע, סולו גיטרה ויאללה הביתה.



ואולם, עם השורה התחתונה קשה מאוד להתווכח : להקת AC/DC מכרה עד היום מעל 200 מיליון (!) אלבומים ברחבי העולם (רבע מזה מכר אלבום אחד - "Back in black", סתם שתדעו), היא מקוטלגת בכל פלטפורמה שמכבדת את עצמה כאחת מלהקות ההבי-מטאל הגדולות אי-פעם, היא ידועה כאחת הלהקות המערביות האהובות ביותר מעבר למסך הברזל (ז"ל) ויש כמה וכמה רחובות על שמה באוסטרליה בכלל ובסידני בפרט.



בימים אלה, נמצא ההרכב בסיבוב הופעות המכונה לא רשמית "The final tour" והכי קרוב שהוא הגיע אלינו זה ליוון : לשאגותיהם של 50000 צופים באיצטדיון הלאומי באתונה, ביניהם ישראלים רבים ששילמו סכום נאה כדי להיפרד יפה מחלום ילדותם, העניקה AC/DC שואו מטורף של כמעט שלוש שעות ! ואנחנו מדברים פה על אנשים בני 60 פלוס, הלו !...

בתגובה ל: והנה אחד מעמודי התווך... ודווקא מאוסטרליה... מאת: הלל הזקן
הסקרופינס יותר מעניינים מהם לשם השוואה .. אי סי דיסי מכרו אמנם מליוני תקליטים .. זה בגלל השפה הרדודה .. פרץ הנעורים ההוא.. ובגלל שאנגוס יאנג שלבש שמלה סקוטית סקסית, וגיטריסט גדול הוא לא ..

זה לא בגלל שאני איזה זקן אני חרשתי יותר מדי רוקסטים בחיי, אי סי דיסי אף פעם לא עשו לי היי אולי איזו יבבה .. כי הזפלינים, הסגולים כהים, האחים אלמן , קלפטון והרשימה ארוכה עולים על החבורה הזו מאוסטרליה אלפי טון של מונים.. ההבדל היחיד בין האוסטרלים למוסיקה שחרשתי זה המוסיקה ולאי סי דיסי אין את המוסיקה הזו , את האמנות והשכל והלב.

מצטער זו להקה שנראית כמו שקית ניילון שקופה.. איך סיד וישס מהסקס פיסטולס אמר פעם " תעשה חרא מוסיקה תקבל אלפי זיונים ולא חשוב מה יגידו האנשים" אי סי דיסי לא שקית הקאה אבל לי ולכאלה שהמוסיקה זה קודש קדושים הם בסך הכל להקה חמודה ותו לא., מתפלא שאתה אוהב אותם הלל דף לאפרד פי 10 מעניינים מהם , בקרוב סקירה עפ פטיש על להקה בעלת מנוע טורובו, אי סי דיסי עמוד תווך הצחקת אותי הלל , תגיד לי מה אתה אומר עליהם .. משאיר את המתח בקרוב.

בתגובה ל: אף פעם לא הבנתי מה יש בהם מאת: JAZZMUSIC

גם אני לא חולה על איי.סי.די.סי וגם אני די מסכים שהשירים שלהם מאוד חד-גוניים. אלא שבכמה וכמה דברים - העמדה על הבמה, חרישת העולם בהופעות, סטיילינג - אסור לבטל את מקומם בהסטוריה... לא אני הכנסתי אותם להיכל התהילה, אתה יודע...

בתגובה ל: לאט-לאט, ג'נקויה !... :) מאת: הלל הזקן
ללא תוכן

בתגובה ל: חשבתי אלה גרמנים.. מאת: איתי
ללא תוכן

Thin Lizzy

תשכחו מכל מה שחשבתם ..בא איזה איש גבוה וארוך ששמו פיליפ לינוט והחליט להקים הרכב די יצרתי הוא אסף בתחילת 70 ארבעה קצת מסטולים אבל קילרים בחסד .. סקוט גרהם, בריאן דונהי וגארי מור שאז עזב את סקיד רו..(ההרכב הראשוני והמצוין), לתקופה קצרה כי מור פזל לג'אז רוק (קולסאום 2) רק אחר כך הצטרף גיטריסט לא פחות מוכשר בריאן רובטסון וכך הושלם ההרכב.

לוינט זה לא איזה באסיסט אאוטסיידר, זה באסיסט די נדיר בסצינת הרוק האולמיטיבית, יצרתי בשרני ובועט כשצריך , וגם זמר מצוין וככה לוינט והחבר'ה דהרו כמו רכבת שדים, וכבשו את את אירופה בסערה הליזי הזו יודעת לחבוט כמו מקל בייסבול לראש במדויק בלי רחמים, ולמי שמבין אי אפשר להתעלם מהעושר והמבנה המוסיקלי של ההרכב מהארד רוק ועד לקצת בלוז רוק

יש להם דיסקוגרפיה עשירה, די להזכיר כמה אלבומים שלהם כמו
1974 Night Life
Jailbreak 1976
Johnny the Fox 1976
ועוד .. אבל ב78 הם הגיעו לשיאים עם הדיסק ואח"כ די וידי חי ובועט בשפ
Live and Dangerous שם יש את הכל את כל הכישרון שנשפך החוצה של ההרכב שבראשם לוינט מרוק כבד ועד להארד רוק , ומוסיקה שמעיפה לגבהים האלבומים שבאו אחר כך היו בין אמצע לבינוני כי כבר הם מיצו את עצמם .. לינוט גם מחוץ להרכב עשה כמה עבודות עם ברוס ספרינגסטין, בוב דילן, פטי סמית ואחרים כסיידמן נהדר .. ב86 הלך לינוט בנסיבות מסתוריות יש שאמרו בגלל מנת יתר כמו מוריסון או הנדריקס , ואחרים אמרו מסיבות אחרות לגמרי. וכך ירד הדגל של הליזי לחצי תורן..

למי שאין הדי וידי הנ"ל כדי לו לרכשו כי הוא במהדורה מוגבלת עם דיסק בונוס ומובטח לו מסע במהירות האש .

בתגובה ל: חבטת "קראש" בייסבול לראש .. מאת: JAZZMUSIC

אלה פשוט פנינות !

שורה ראשונה באמצע.
350 שקל.

אם יש קונים, נא לפנות אלי בפרטי.

בתגובה ל: למכירה כרטיס למופע של סטיב ואי. מאת: חובצי
יזבל !

בתגובה ל: זה כל מה שיש לך לכתוב בזמן האחרון ?! מאת: הלל הזקן
אבל מצאתי פורום מוזיקה אחר.
וגם יש פורום ספורט שנקרא "עומדים בשער" שאני שוקל לנטוש אליו.
ובינינו, פורום טלוויזיה זה ממש כמו פורום עיתונות ותקשורת, לא? :-)

בתגובה ל: הלל, אני לא יודע איך להגיד לך את זה.. מאת: חובצי
רק תזכור תמיד איפה זה הבית ומה המשמעות של העניין : פה מכירים אותך ומקבלים אותך כולל הכל - מעלות ומיגרעות...

ופורום "עומדים בשער" זה לא פורום ספורט, אלא פורום העוסק בתקשורת הספורט... אם הוא היה חכם, החמוד שמנהל את זה, הוא היה מציע לי איחוד - יש לי הרי שני פורומים המהווים את שני החצאים שלו : גם ספורט וגם תקשורת... עזוב, אתה עוד צעיר...

בתגובה ל: אתה יכול לנטוש לאן שבא לך... מאת: הלל הזקן
ללא תוכן

בתגובה ל: למכירה כרטיס למופע של סטיב ואי. מאת: חובצי
הדגמות לא תודה .. כי הואי הזה מוכר הדגמות בדי וי כמו גרעינים מול המסך אלא שבמקום כדורגל אתה רואה את האצבעות והסולמות שלו כמו כאילו נכבשו שערים מדהימים.

אני לא מבין בשביל מה ללכת להיכל התרבות רק לראות הדגמות והסברי זן שלו.. זיון מוח נראה לי אבל לצעירים חמושים בגיטרות כנראה שלא .. אבל אני מקווה שיום אחד יבוא וירביץ הופעה הוא גיטריסט ווסטרלי מדהים.. בשביל זה שווה לראות..

שלום לכם ,

אני פונה אליכם בבקשת עזרה .
לפני כשנה וחצי אימי חלתה בסרטן ,היא עברה 3 ניתוחים , 7 אשפוזים ,כימותרפיה .ולעשות את הסיפור שלי קצר , נכון לעכשיו אני קונה לאימי המון תרופות שהם מחוץ לסל הבריאות , הסכומים של תרופות פשוט מטורפים - לחודש מגיעים לכמה אלפי שקלים .
נכון להיום – אימי לוקחת 43 כדורים ליום + זריקות פעמיים בשבוע כדי להמשיך לחיות ,כדי להמשיך להחזיק מעמד .

אני בת יחידה , אבא שלי נפטר לפני 14 שנה.

בגלל ההוצאות הגדולות על תרופות של אימי, הגענו למצב מאוד קשה , שאפילו אין לנו אוכל בבית .
כל האחריות על אימי נופלת אלי.
אני נואשת ומבקשת מכם עזרה .

אני פתחתי לאימי קרן לתרומות בארגון "חברים לרפואה"

הנה קישור לקרן של אימי ב"חברים לרפואה" :

http://www.haverim.org.il/funds/one_fund/52.htm

אני צריכה להחזיק את אימי בחיים , כמה שניתן ולהילחם עד הסוף .
כל שקל ייתן לאימי עוד שעה ועוד יום של חיים .
המצב מאוד קשה,ואני נלחמת כל יום מחדש .
אני לא יכולה לעמוד בהוצאות המטורפות של תרופות שמחזיקות את אימי בחיים .
גם אם יש אפשרות להפיץ את הקישור בין החברים , אולי ללימודים , לעבודה ?

מספיק שיתנו שקל אחד כל אחד , זה ייתן לאימי עוד יום של חיים.

איך אני אומרת ,
אני צריכה לעמוד ליד הקבר שלה ,
שהיא תדע שאני עשיתי את כל 100 אחוז שיכולתי בשבילה .

הפחד הכי גדול שלי , שאימי תמות רק בגלל שלא היה לי כסף לקנות לאימי תרופות שהיא צריכה .
בבקשה , אל תתנו לאימי למות .

אם יש צורך , אני אשלח לכם מסמכים רפואיים של אימי , לפי בקשתכם .

אם זה ייתן לאימי עוד יום של חיים , אז התברכנו ...
השם יברך אותכם ואת כל בני משפחתכם .
תודה רבה לכם , מכל הלב .
בשמי ובשם אימי

לא מזמן נסעתי עם אימי לאיזה בדיקה, והיא הסתכלה לי לעיניים ואמרה לי :
איזבלה , כשאני לא יהיה -

יהיה לך יותר קל " .

איך אני מגיבה לזה ?
אני פשוט נואשת מבקשת את עזרתכם.


קבצים מצורפים: