|
|
בתגובה ל: למה ג'ארט כן ובאד פאוול לא? מאת: אלון מרקוס ומעבר לזה, אתה מסתכל על דיסק אחד ברוב החומרים ששמעתי לא שומעים את זה ואיפה ששומעים זה עדין וברקע אצל קית' זה צועק ומשתלט ואתה מתחנן שזה יפסיק.
אני מניח שאם הרבי היה עושה פרצופי "רע לי אני סובל לא בא לי להיות פה" כמו של מלדהאו, אז הפרצוף של מלדהאו היו מתקבלים בברכה.. אבל זו רק הנחה!
|
|
בתגובה ל: למה ג'ארט כן ובאד פאוול לא? מאת: אלון מרקוס פאוול נכס בל יתואר בג'אז . נכון באלבום הזה הוא שר פה ושם ואולי בעוד אלבומים.. אבל להשוות לג'ארט.. נו שיין גם ארל היינס עוד נכס עושה איזה סינקופות בזמן נגינה אבל שניהם זה גרגר אבק לעומת הצעקות והמהמהומים של ג'ארט המעצבנים .. שאת המאזין זה כמו זבוב של טיטוס באוזן .. והורס בדיעבד יצירה טובה שלו .
עזוב פאוול והיינס ואחרים הם פסנתרנים בהא ידיעה ולשמחתי הם שרים מעט באלבומים שהוציאו.
|
|
בתגובה ל: למה ג'ארט כן ובאד פאוול לא? מאת: אלון מרקוס וכי פאוול ניגן על פסנתר מעפן והסאונד שלו נשמע גם ככה רע. אז התרגלת. לכן גם המהום םה ושם לא מפריעים לך. למען האמת ציוד ההקלטה לא היה כל כך טוב ולכן גם ההמהומים לא הוקלטו כל כך טוב.
ג'ארט לעומת זאת נשמע מליון דולר. הסאונד שלו (בפסנתר) ושל הדיסקים שלו כל כך טוב שהקולות שהוא מוציא מעצבנים אותך. גם העובדה שיש לו 2 קונדנסרים של אלפי דולרים בתוך הפסנתר, והוא מנגן בעמידה וממש נושם לתוכם משבחים את איכות ועוצמת הקלטת ההמהומים/שירה/מלמולים שלו.
חוצמזה, אותי זה כבר מזמן לא מעצבן. המוסיקה שלו כל כך טובה שזה לגמרי עובר לידי.
|
|
בתגובה ל: כי איכות ההקלטה השתפרה מאת: yairjazz מה זה קונדנסרים באלפי דולרים בתוך הפסנתר? זה סוג של מיקרופון?
ותשובה לשאלה המקורית: ג'ארט (כבנאדם) מעצבן, אז הזמזום שלו מעצבן. לא משנה כרגע שהנגינה שלו אלוהית. גלן גולד לא מעצבן, אז ההמהומים שלו נסלחים.
|
|
בתגובה ל: שאלה מאת: עמיר מ למה ג'ארט הבנאדם מצליח להפריע כל כך לג'ארט המוסיקאי. לא אכפת לי במקרה הזה מהדברים הרעים שג'ארט הבנאדם עושה. חוץ מזה שמכל הסיפורים ששמעתי עליו, עושה רושם שהוא דווקא איש מקסים.
|
|
בתגובה ל: למה ג'ארט כן ובאד פאוול לא? מאת: אלון מרקוס אני אשתדל לומר את דעתי באופן מנומק ועם זאת מבלי להאריך מדי.
1. לדעתי ג'ארט מעצבן את מי שלא מצליח לשמוע את מה שנמצא מעבר לזמזום. לא מצליח כולל כמובן את מי שאינו מתחבר או אינו אוהב את הנגינה של ג'ארט, ואז לא נותר לו אלא להתעצבן מזמזום טורדני.
2. ההשוואה על על התייחסותנו לזמזום של ג'ארט לעומת הזמזום של פאוול דומה במהותה לשאלה, מאיזה גרגר ערימה הופכת להיות ערימה, או לחילופין מאיזה רמה של זמזומים (כמות, ווליום, תכיפות), הדבר הופך למטרד.
3. יאיר אמר דבר שאני מסכים איתו. כל שיעול, פיהוק, חריקה של כיסא עוברות בהקלטות האלה.
אני באופן אישי לא יכול לתאר את המוזיקה של ג'ארט ללא הזמזומים האלה, הם רק מחדדים בעיני את העובדה שהאיש שר את מה שהוא מנגן, מנגן את מה שהוא שר, ולא סתם מריץ סולמות.
|
|