שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



יום שלישי- חזרה אחרונה ומחשבות (לכרגע) אחרונות


יום שלישי- חזרה אחרונה ומחשבות (לכרגע) אחרונות
פורסם לפני 3499 ימים     מאת chiuaua     אין תגובות    

לפעמים תורך לחטוף.
קורה.
לפעמים צריך לקבל ביקורת, אולי קשה אפילו. קורה.
התלבטתי לרגע אם לכתוב על זה פה.
תמיד אני מרגיש שהיום כולם כל כך נזהרים מביקורת ומשתדלים להיות פוליטקלי קורקט ונחמדים, שכל ביקורת יוצאת מפרופורציה. אבל כן. אתמול אני חטפתי ביקורת. ורוני, כפי שכבר אמרנו איש של מעט מילים, ולא בהכרח מנומס, לא מתרגש מלתת ביקרות. אפילו טיפונת נוקשה.
כבר יומיים שאני מצווח. שורק. squeak.
זו מין תופעה שנוצרת מואקום בין הפיה לעלה של הסקסופון ולחצי אוויר וכל מיני שטויות. זה לא מגניב. ולמרות שאנשים עשו קריירה לא רעה לצד כמה צווחות כאלה, סטן גץ ידוע בזה, זה בהחלט לא מגניב. ורוני כעס. בצדק. ולמרות שהתנגדתי, העלים הוחלפו. כי אין חכם כבעל נסיון, או אם נהייה פחות רומנטים, פשוט כי הוא הביא לי עלה אחר ולא עניינה אותו התנגדותי.
כך או כך, הוא צדק. הצווחות/שריקות נעלמו, והיינו יכולים לחזור להכין את המוסיקה.
והיא מוכנה.
ההרכב נשמע טוב והקטעים מוכנים.
ויש כמה דברים שממש ממש מרגשים אותי, ואם יורשה לי, הייתי ממליץ לחפש ולהאזין במקרה ואתם באים להופעה.
רונן שמואלי ממש ממש ממש מכיר את המוסיקה של הוראס. מגיל צעיר אני זוכר את זה. אבל העומק והדקויות ממש מרגשות אותי. הוא באמת מכיר את המוסיקה הזו. ממש. ולמרות זאת הוא נשמע כמו רונן שמואלי ולא כמו הוראס. שזה בכלל מרגש.
אבי לייבוביץ מנגן את המנגינות היפות בעולם. נקודה. הסולואים הכי מלודיים ששמעתי מזה תקופה. הרגשתי את זה עוד בימי הביג בנד של ג'ייסון לינדנר (שלייבוביץ כתב לו לא מעט מוסיקה). לא משנה כמה קולות זזים במקביל וכמה דברים קורים, תמיד יש מנגינה חזקה שנדבקת אליך. וזה מרגש.
ניב תואר הוא אולי החצוצרן הכי רגוע ששמעתי בחיים. הוא מנגן מעולה, ממש מעולה והוא ממש לא מתרגש מזה. לא במובן של אין רגש והתלהבות, אלא במובן שיש שליטה. אין חרמנות ללא צורך.
אסי חכימי הוא חתחת בסיסט. והוא מאד soulful. מאד. וממש כיף לשמוע את זה, גם בליווי וגם בסולואים שלו. וזה ממש חשוב למוסיקה של הוראס, שהיא בעיני מאד מרקידה.
ושי זלמן, הוא פשוט אחלה מתופף שבעולם. כיף לנגן איתו. הוא מקשיב ומגיב, אבל לא רודף ומציק. הוא מצחיק ורציני. הוא swingin ומרקיד. וזה ממש כבוד לנגן איתו (וכפי שצחקנו אחרי החזרה, פעם אחרונה שניגנו ביחד זה היה בגדה השמאלית וההופעה שילמה לו עשר שקל).
ורוני קיובר.
פשוט סקסופוניסט נהדר. ממש. ואולי איש של מעט מילים ומעט נימוס, אבל הוא יודע לנגן. "אמת" כמו שאמרנו קודם. ולמרות שאי אפשר לפספס את זה, שווה להתעמק בעד כמה הוא מנגן את שפת הג'אז ועד כמה הוא מכיר את הסקסופון והמוסיקה הזו.

וזהו.
ג'אז זה כיף.
ומרגש.
וקצת מלחיץ.

היום מנגנים.

יהיה כיף.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך



מאמרי הקהילה
אומנות הטריו (7)
מאת בן אהרוני. חלק שביעי מהסדרה המאיימת להיות ארוכה יותר מ"היפים והאמיצים". והפעם הרכבי טריו ברוח ECMית (אבל לא רק)
10/4/2009
אומנות הטריו (6)
מאת: בן אהרוני. חלפו להם 120 יום מאז הפוסט האחרון של אומנות הטריו (5) והנה עוד כמה טריו פסנתר ששמעתי לאחרונה, ןהם מומלצים, כמו שאר ההמלצות בפינה הזו.
16/3/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - חליל בג`אז: משנות ה-70 ועד היום
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק הרביעי והאחרון (בינתיים) בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז מוקדש לחליל משנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום. תקופה שהתחילה בפיוז'ן ובפרי ג'אז, המשיכה בתחיית המיינסטרים והיום מתפתחת(?) לכל הכיוונים. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - שנות ה-60
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק השלישי בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לחליל בשנות ה-60 של המאה ה-20. עשור זה הוא לטעמי השיא ביצירתיות החליל בג'אז. הוא מאופיין בשיאי טכניקה ובשתי השפעות מוסיקליות מרכזיות: המוסיקה הקלאסית-מודרנית והבוסה נובה מברזיל. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - שנות ה-40 וה-50
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק השני בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, השנים בהם החליל הפך להיות כלי לגיטימי בעולם הג'אז. כתב: ברק ויס
1/1/2009
חליל בג`אז: סקירה הסטורית - ראשית הג`אז
תפקידו של החליל בג'אז מעולם לא היה מרכזי. דווקא בשל כך חשוב לטעמי לספר את סיפורו של החליל בג'אז. הפרק הראשון בסקירה ההסטורית על החליל בג'אז יוקדש לחלילני הג'אז הראשונים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. כתב: ברק ויס
1/1/2009



המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0469)