חלק מחברי הפורום יודעים שאני מעריץ נלהב של קארסון , הצליל היכולת שלו לעבור מבופ לפרי , כריזמה , ולא דופק חשבון לאפאחד.
האלבום הזה מ1979 הוא דוגמה לכך לגדולתו הפארזות , והשליטה המדהימה בפלוגלהורן, קראסון לקח טריו בלי פסנתר רק באס ותופים והתוצאה מאלפת מאד בין עידון לגרוב בין הפרי להארד בופ שרוחם של מונק וטריין מרחפת מעל הטריו הזה . לצערי ניתן להשיג הדיסק רק ביפני מקווה שיומאחד זה יגיע כרגיל באירופה וארה"ב . על רוי היינס אין מה לדבר נותן כשצריך , וריי דורמונד עדין כאן על תקן אלמוני ואיזה באס... תענוג צרוף.
למרות שיש לי האלבום ע"ג דיסק הנה קישור של הוניל שלו
בתגובה ל: היום ב-1916 נולד הגיטריסט צ'רלי כריסטיאן :-) מאת: רז סקלס אני מאוד אוהב אותו. הוא לטעמי הבסיס לכלי הזה ששמו גיטרה חשמלית.
בתגובה ל: גיטריסט מוכשר ביותר. מאת: מוטי שאול הוא האב המייסד לווס מונטגומרי ועד בכלל , לא רבים יודעים שאת ההשראה שלו קיבל מג'נגו ריינהרט האגדי, כריסטיאן שייך אכן לאבות המזון בג'אז .
חצי קשור לפורום :) אם יש זוג שמגיע לפסטיבל הג'אז באילת (18-21 באוגוסט) עם ילדים ורוצה שמישהו ישמור עליהם בזמן שאתם משתוללים לכם בהופעות, מוזמנים לדבר איתי! אני בת 23, סטודנטית, עובדת עם ילדים מזה שנתיים. אפשר לתאם היכרות עוד בת"א... stavze@gmail.com
אמרת חזרה לתקליטים,אמרת ג. ג. קייל. לא ראיתי בדיסקים אלבומים שלו.ואולי מוטב כך. כעת שחזרתי לפטיפון חזרתי לתקליטים שלו. אמן גדול. יהי זכרו ברוך.
בתגובה ל: j.j. cale זצ"ל מאת: danny_bush לא היה ולא נברא, internet hoax!!
בתגובה ל: להד"מ!!!! מאת: בן אהרוני ללא תוכן
בתגובה ל: אני מקווה שאתה צודק. מאת: danny_bush לאחר שאתרים רבים הודיעו על מותו, התחילו לצוץ ברשת הודעות שזאת מתיחה.
ואגב, את רוב אלבומיו דווקא פגשתי על דיסקים.
אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מתבגרים. אנחנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק. (ג'ורג' ברנרד שואו, 1856-1950)
בתגובה ל: למיטב הבנתי JJ אכן פרש לעולם שכולו טוב מאת: ארנון גלבוע אכן הוא הלך לעולם שכולו טוב. יהי בלוזו (מהמילה בלוז) ברוך.
בתגובה ל: j.j. cale זצ"ל מאת: danny_bush Telegraph
אם הביצוע הזה לא מרטיט אתכם - אין נשמה באפכם. רות דולורס וייס, אחד הקולות המקוריים והמיוחדים ביותר שנתקלתי בהם בשנים האחרונות. מדהימה.
בתגובה ל: ביצוע מרטיט / מצמרר / מדהים מאת: בן אהרוני ללא תוכן
בתגובה ל: ביצוע מרטיט / מצמרר / מדהים מאת: בן אהרוני אבל (יסלח לי אל***ם) - מעצבן
בתגובה ל: אני מזהה את האיכות והעומק מאת: danielfa הנה זה קרה שוב
בתגובה ל: פה ושם קורה שאנחנו מסכימים מאת: בוריס כשפגשתי את הביצוע הזה בזמנו בפעם הראשונה ברדיו הוא עשה לי עור ברווז שהזכיר לי (בלי להגזים!) את הפעם הראשונה בה ששמעתי למשל את בילי שרה סטריינג' פרוט. רצתי לקנות את האלבום, שהתגלה כיפה מאוד. אבל אז ראיתי שקשה לי לשמוע את רות שרה לאורך זמן, וגם לחזור לאלבום לא ממש בא לי. יש ברות כנות, רגישות וטוטליות, אבל מבחינה ווקלית היא לא בדיוק זמרת גדולה, ואין בהגשה שלה את אינפור הרבדים והצבעים שאפשר למצוא בביצוע המקורי של חוה אלברשטיין, שגדולה ממנה כמבצעת בכמה מספרים. אליו אוכל לחזור כנראה פעם ביום, כל יום, עד יומי האחרון.
עם זאת, לפרק ולפרש כך מחדש נכס צאן ברזל תרבותי כזה, הראה יצירתיות, תעוזה ואמירה אומנותית כנה ואמיתית, ועל כך אני מאוד מעריך את רות, ותמיד אני שמח לפגוש אותה ברדיו למשל.
ואגב, לאחרונה עמיר בניון (האהוב לפחות על שניים מהחברים כאן, וכנראה לא על יותר מכך...) נתן פרשנות אחרת לגמרי של השיר, אבל לטעמי הפעם פיספס לחלוטין.
אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מתבגרים. אנחנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק. (ג'ורג' ברנרד שואו, 1856-1950)
בתגובה ל: אני דווקא עם בן ודני (בהסתייגות מסויימת) מאת: ארנון גלבוע הייתי מעתיק את כל מה שכתבת ארנון מילה במילה רק מחליף את השמות... סורי, את הרבדים, את השונות, את הייחוד ואת העניין אני מוצא ברות. אם אנחנו נדבר על איכות ווקאלית נוכל למחוק הרבה אמנים כמו טום וייטס, דילן וכו'. ישנם שירים שעוברים טוב דווקא דרך החיספוס ולא דרך הקול הצלול ודוגמה בהמשך).הקשבתי עוד פעם לביצוע של חווה. הביצוע מצוין אבל עשה לי חשק לחזור לרות, אז חזרתי :)
My Google Reader shared items:
http://tinyurl.com/5ehjzy
בתגובה ל: מסכים עם ארנון (עם הסתייגות) מאת: zeevi אני חייב להודות שעם כל חיבתי לרות, פשוט קשה לה בנתיים להחזיק אותי איתה לאורך זמן. לרוב הזמרים שאני אוהב אין "קול טוב" במובן הקלאסי, וגם אצל רות אני חושב שבסך הכל, ה"פגמים" משרתים ומבליטים את הייחוד והרגישות שלה. אני מכיר את רות מתחילת דרכה דרך חבר משותף, יש לי את האלבומים שלה וראיתי אותה מספר פעמים בהופעה. אני לגמרי בעדה ומקווה שנפגש בהמשך הדרך.
ותזהר לא להגיד מילים לא יפות על חוה, היא האלילה שלי
אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מתבגרים. אנחנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק. (ג'ורג' ברנרד שואו, 1856-1950)
בתגובה ל: בתור אוהד גדול של דילן ווייטס מאת: ארנון גלבוע זו כנראה אחת מהן
Konkoma-1977
אפרו פאנק ג'אז ניגרי גרובי לגמרי , מלהיב , בלי פוזות - חטיבת כלי נשיפה מרשימה קשה להיות אדיש האלבום היחיד שלהם, עבורי תגלית וחבל שלא הוציאו עוד אלבומים.
שלא תטעו הגיטריסט המעניין הזה מנגן בסגנון של סוני שארוק , ג'אז שחור יצירות המזכירות לעיתים בסגנון סן רא , פלפל שחור עם הרכב מרשים כקירק לייטסי, ג'ימי אוונס, ואחרים ניתן להשיג רק ביפני, שווה השקעה.
קונצרט מטריף חושים של הרכב כלי הקשה בהופעה בברלין 78 , רבי אמן של כלי הקשה אפריקאים אין אף רגע משעמם דיסק שנמצא אצלי כבר כמה שנים , הוציאו רק שני אלבומים . שווה לנסות להשיג הדיסקים שלהם .
בתגובה ל: NP הפלייליסט של שבת מאת: JAZZMUSIC יופי של אלבום, רביעיית ארת'ור קל, עם בראד שפיק בגיטרה, לורן סטילמן מצויין באלט והתופיסט מרק פרבר(היה כאן בארץ עם מרטי ארליך במשכן)
Mor Thiam-Back to Africa 1998
מור טיהם הסנגלי מביא לנו את הניחוח הזה , היה סיידמן אצל דוידי מארי, ג'י ג'י ג'קסון ואחרים . שלל אפריקנוס למהדרין ונג'וס ג'אזי. מהנה
ביצוע מרטיט / מצמרר / מדהים מאת: בן אהרוני
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
העמוד הקודם 
עמוד הבא 
.jpg)
