הביטלס

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

או כפי שהם קוראים למופע – "סרג'נט פפר". באתר "הבמה" נכתב "ביצוע א-קפלה יחיד במינו ונאמן למקור של "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר"". זה לא מדויק מכיוון שרוב ההופעה דווקא לא הייתה מהאלבום ובפרט, מה בדיוק "נאמן למקור" בביצועי א-קפלה מקוריים? סמיילי_מגלגל

לפעמים נדמה לי שאנשים שכותבים פרסומות שוכחים את עצמם מרוב סופרלטיבים וכבר לא שמים לב אם מה שהם כותבים רלוונטי או לא... מצד שני הם כתבו גם "חגיגה לשירים האהובים של להקת החיפושיות" וזה כבר נכון, אם כי אני חושבת שהכותרת שלי מדויקת יותר... סמיילי_לשון

המשיכו לקרוא ותבינו למה.

חזרתי הערב מהופעה שהתקיימה בבית אבא חושי בחיפה. למעשה שמעתי עליה בפוקס רק השבוע, בזכות מבצע קופונים על הופעה שנערכה בת"א. נכנסתי לאתר השמינייה כדי לבדוק אם יש הופעות גם בצפון, ומזל שבדקתי כי אחרת הייתי מפספסת וזו הופעה שבהחלט לא כדאי לפספס, אני ממליצה עליה בחום לכל אוהבי הביטלס בכלל והא-קפלה בפרט. מבין כל הופעות המחווה לביטלס שנכחתי בהן עד היום, זו הייתה המיוחדת והמעניינת ביותר. במקום תירוץ לשירה בציבור היא הייתה הקשבה נטו (למעט הפעלות קלות של הקהל פה ושם).

לפני שאחפור לכם על מה ואיך היה, ניתן למוזיקה לדבר. קטעי וידאו לטעימה:
Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band + With A Little Help From My Friends
http://ticket.startpage.co.il/announce/11882
ועוד פעם סרג'נט פפר, רק השיר הראשון (וידאו יותר טוב, אודיו דווקא פחות)

קחו בחשבון שמדובר כאן בספוילרים עצבניים להופעה; אם אתם חושבים שתלכו אליה, ממליצה לכם להימנע מקריאה ולשמור את ההפתעה להופעה עצמה.

בטרם עלתה השמינייה לבמה דיברה הגברת שאחראית על המקום, והיא קראה להופעה Sgt. Paper... סמיילי_לשון

נו,

.

1. שמיניית ווקאל עלו לבמה לבושים בשחור ופצחו במחרוזת פתיחה קלילה (מקווה שלא התבלבלתי ולא פספסתי כלום):
Love Me Do
I Saw Her Standing There
She Loves You

2. And I Love Her
ביצוע סטייל מיקס עכשווי, עם "תופים", מאוד laid-back כזה. פרשנות מעניינת, מקורית ומרעננת לשיר.

3. Here, There, And Everywhere
בלדה קצת שמלצית, אבל מצדיקה עיבוד קולי, אין ספק. בכיתה ד' זה היה השיר האהוב עליי ביותר, ניסיתי לתרגם אותו לעברית (בואו לא נדבר על איך, זה היה די מביך והדחקתי) ומאז קצת עבר לי ממנו אז קשה לי להתלהב ברמה האישית, אבל ביצוע יפה, אין ספק.

4. Penny Lane ביצוע עדין וקסום. לבבות

5. In My Life שולב באינוונציה מס' 8 של י"ס באך
מקסים! חייבים להודות שמתבקש לשלב את באך לאור סולו הפסנתר הברוקי של ג'ורג' מרטין.
http://youtu.be/43VjepqHtOw

6. Can't Buy Me Love שולב בתוך קטע בסגנון ימי-ביניימי (בריטי?)
מעולה! אחד העיבודים הכי מעניינים לטעמי.

7. ארבע הבנות יצאו מהבמה וארבעת הגברים נשארו ולבשו וסטים צבעוניים. אישה מבוגרת מאחוריי אמרה לחברתה שהם בטוח ישירו Yellow Submarine, זה ברור, לפי הצליל של מפוחית הסימון ולפי התלבושת (מה הקשר? סמיילי_עיניים

). איכשהו לא נראה לי... ואז הם שרו את Lady Madonna בעיבוד ג'אזי מגניב לגמרי. סמיילי_משקפיים

עוד איזה בדיחונת לסיום הקטע וגם ארבעת הבנים יצאו מהבמה;
8. הכרוז המבודח (הזכיר לי קצת את מונטי פייתון בסגנון ההומור) הכריז על Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band.
חברי השמינייה נכנסו לבמה לבושים במקטורנים הצבעוניים ופצחו בשיר הנושא (אפשר לראות ולשמוע בווידאו).

9. With A Little Help From My Friends
עם כאלה חברים, מי לא ירצה לעזור? (צפו בווידאו הראשון, זה כדאי).

10. Lucy In The Sky With Diamonds
הרגשתי שאני שטה... אח, תענוג. סמיילי_צוחק

11. בשלב זה ציפיתי, כמובן, ל-Getting Better ופתאום קיבלתי את Fixing A Hole... סמיילי_עיניים

נו שוין; זה שיר שגם אני נוטה לדלג עליו בהאזנה לאלבום, אז אני לא מאשימה אותם... סמיילי_קורץ

12. יסמין (שלעולם תישאר ההיא ממנגו) מסבירה לקהל לעשות איזו תנועה עם הרגליים ואנחה. אני מודה שלא ממש הבנתי איך זה מתחבר לשיר הבא, אבל כשהם התחילו לשיר את When I'm Sixty-Four הבנתי סופית שזה לא עומד להיות כל האלבום אלא רק מקבץ שירים מתוכו.

למען האמת זה אפילו הגיוני שהם יבחרו רק את השירים שמתאימים להם; איך אפשר לעשות סולו סיטארים וכינורות ב-Within You Without You? (האמת, דווקא יכול להיות מאתגר מאוד). אבל חבל על She's Leaving Home שיכול היה להיות פנינה, ובעיקר הצטערתי שדילגו על Being For The Benefit Of Mr. Kite שיש לו פוטנציאל ליציאה מדליקה לאללה.

13. ובדילוג ישיר לסוף, תוך חמישה שירים הגענו אל A Day In The Life (רון עשה טעות נפוצה ואמר in A life; גש אליי בסוף השיעור... סמיילי_פטיש

). רון ורונית (הא! רק עכשיו שמתי לב...) ביקשו את עזרת הקהל לקטעים הדיסוננטיים של התזמורת – בהוראות דומות, לפי סימן, לשיר ווקליזה A מתחתית המנעד הקולי של כל אחד עד לקצה העליון. יצא לא רע בכלל. סמיילי_שמח

רונית עשתה שעון מעורר מגניב.

* עוז הדגים ביט-בוקס אנושי ואף הפעיל את הקהל.

14. Because
חשבתי שיהיה ואכן היה. אולי השיר המתבקש ביותר, באמת שאי אפשר לשיר ביטלס בהרכב קולי כלשהו בלי לכלול אותו ברפרטואר (איזה מזל שג'ון הלחין אותו, זה מאפשר לו להשחיל כמה שירים לתכנית הערב... סמיילי_קורץ

)
הושר בשישייה בלבד; אורלי ודורון (אאל"ט) סיפקו בסיס הרמוני (תפקיד הצ'מבלו והגיטרה), ואת שלושת הקולות סיפקו יסמין, רונית וארז. לקראת הסוף הצטרפה מיכל בתפקיד הסינטי.

15. רון אמר שישירו שיר של שלום חנוך "אם באה שמש זה סימן שכבר מאוחר" (מה שיותר כחול יותר עמוק) ואז אמר "סתם... Here Comes The Sun" אז גם חלקו של ג'ורג' לא נפקד.

16. From Me To You התחיל בסגנון מוזיקה שחורה של תחילת המאה הקודמת (גוספל? בלוז? לא יודעת להגדיר, אני מודה בבושה) לפני שעברו להקדמה המוכרת של השיר. אהבתי מאוד את החיבור. השיר עצמו היה מקפיץ וחינני, כמתבקש; בהמשך חזר לסגנון השחור (אוף, איך קוראים לזה?). האחראית לעיבוד הנפלא היא אורלי.

* רונית הפעילה את הקהל בשירה. חשבתי שזה אמור להשתלב באיזשהו שיר אבל זה לא. לא ממש הבנתי את הקטע, מודה... סמיילי_מתבייש

17. Eleanor Rigby
בביצוע שקט ומיוחד, שוב השפעה גוספלית (אני חושבת; קשה לי להגדיר).

18. "השיר הזה הוא מאתמול"... כי איך אפשר בלי Yesterday
אבל כמה שהשיר הזה שחוק, לעוס, גרוס ומבוצע לעייפה, גם כאן ווקאל לא אכזבו ועיבוד הא-קפלה שלהם הפיח בשיר חיים חדשים. מיכל שרה סולו והפגינה מבטא בריטי מרשים, נשמעה קצת כמו מרי הופקין. סחתיין עלייך, מיכל.

19. השמינייה החלה לשיר את הפתיח של Piggies... ואללה? לזה לא ציפיתי... אבל מהר מאוד הפתיח התחלף בביצוע חמוד ל-Help שכלל גם בית בפלצט של גברי השמינייה. היה משעשע.

20. Back In The USSR
קצבי, מקפיץ וכיפי.

חוזרים להדרן:
21. "האמת שלא התכוננו לזה..." סמיילי_נהנה

"אולי נעשה שיר לבוקר"...
לא לא, השמינייה רמזה לקהל שהגיע הזמן לומר "לילה טוב" ולפיכך ביצעו את Good Night (יותר טוב מרינגו, כמובן... סמיילי_ירוק

).

22. (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band (Reprise
כמה הולם! סיום מקפיץ ומושלם לערב מענג. סמיילי_ליצן2

אז כפי שאפשר לראות מהרשימה, זה היה בעיקר ערב פול מקרטני וחברים... לי זה לא הפריע, כמובן רק הדגיש את עליונותו המוזיקלית של מקרטני בלהקה; בתור המלודיסט וההרמוניסט בחבורה מתבקש שיבחרו בעיקר בשירים שלו. אגב, שמתי לב שמקרטני נוטה להוביל בבחירת שירים בערבי ביטלס, אם כי לרוב לא בפער כה מוחץ.

העיבודים היו מעולים, מעניינים ומרעניים והביצוע הקולי לעילא ולעילא. בצד הביקורת אני יכולה רק לנטפק כמה שינויים קטנים במילה פה מילה שם, אבל החלקתי... אם הגעתם עד לכאן לא תהיו מופתעים מהרפרטואר, אבל עדיין אני ממליצה בחום, זו באמת הופעה מצוינת, מזמן לא נהניתי כך.

And in the end the lunch you take"
".is equal to the lunch you bake

Dirk McQuickly –

כמו במקרה של The Inner Light גם הפעם תורה מהמזרח היא שהציתה את דימיונו של ג'ורג' הריסון. הוא ישב בבית הוריו בוורינגטון והרהר בספר הפילוסופיה הסיני I Ching (תורת השינויים) ובאמונה שאין בעולם הזה מקריות - כל שקורה אמור לקרות, כל דבר נובע מדבר אחר ולכל התפתחות ישנה תכלית - בניגוד להשקפה המערבית הגורסת שהכל אקראי.
הוא החליט לכתוב שיר על דבר הראשון שיראה בספר הראשון שיפתח. זה, כך החליט, מה שאמור היה לקרות באותו הזמן. המילים הראשונות שקלטו עיניו היו gently weeps ומשם הוא המשיך.

חשמלית

במאי 68, באולפן ביתו באשר, הקליטו הביטלס דמואים לאלבומם הבא (חלק מהשירים יחכו לתורם ב'אבי רוד' וחלק לא יראו אור עד לאחר הפירוק). בין אותם דמואים נמצאת הגרסה הראשונה לשיר והיא כוללת שורות שנעלמו אח"כ:
I look at you all, see the love there that's sleeping / While my guitar gently weeps
Problems you sow are the troubles you're reaping / Still my guitar gently weeps
I look at the trouble and hate that is raging / While my guitar gently weeps
As I'm sitting here, doing nothing but ageing / Still my guitar gently weeps

חשמלית

בסוף אותו חודש הם נכנסים לאולפן ומתחילים לעבוד על האלבום הלבן. אבל עוברים כמעט חודשיים והריסון מבין שכל אחד פה לעצמו. ב-25 ביולי הוא מקליט את עצמו עם גיטרה אקוסטית, מקרטני מלווה אותו באורגן. הגרסה הזו שהוקלטה בטייק בודד, מופיעה באנתולוגיה 3 והיא זו שממנה ערך ג'ורג' מרטין את הרצועה ב-Love. גם בה מופיעות שורות שאח"כ נזנחות:
I look from the wings at the play you are staging / While my guitar gently weeps
As I'm sitting here doing nothing but ageing / Still my guitar gently weeps

חשמלית

ב-16 באוגוסט שוב חוזרים אל השיר. הפעם לנון על האורגן ומקרטני שב אל הבס. גם רינגו מצטרף. אבל ג'ורג' מרגיש שלאף אחד שם לא ממש אכפת. הוא צדק. הם נמצאו בעיצומו של אחד מרגעי השפל הגדולים של הלהקה, כל אחד שקוע באולפן משלו ומתעסק במוזיקה שלו.

חשמלית

שוב עברו שלושה שבועות - בהם הספיק רינגו לעזוב את הלהקה ולחזור - וב-3 בספטמבר חזר ג'ורג' לעבוד על השיר. הוא שיחק עם הציוד החדשני שהגיע לאולפן (סוף סוף ציוד הקלטה של שמונה ערוצים), העביר שעות בהקלטות סולו גיטרה מהופך. למחרת הקליט שני תפקידים שונים של הקולות המובילים, מארקאס, תופים, גיטרות. ואחרי הכל הוא לא היה מרוצה. הוא החליט לגנוז ולהתחיל מחדש. עם זאת הוא ידע ש'ג'ון ופול היו כ"כ רגילים לעבוד על השירים שלהם שקשה היה להיות רציניים ולהקליט שיר שלי. זה לא עמד לקרות וחשבתי שזה חבל כי זה היה שיר די טוב'.

חשמלית

למחרת הוא נסע ללונדון עם אריק קלפטון בדרכו להקלטות. הוא הציע לו להצטרף אליו לאולפן ולנגן איתו אבל קלפטון נבהל 'אני לא יכול לעשות את זה. אף אחד לא מנגן באלבומי הביטלס והשאר לא יאהבו את זה'. 'זה השיר שלי ואני רוצה שתנגן בו' התעקש הריסון. וכידוע הוא צדק - לא רק שלאף אחד לא הייתה בעיה עם הבאתו של קלפטון, נוכחותו הרגיעה את המתחים באולפן. 'פול עבר לפסנתר וניגן אינטרו יפה והם כולם התייחסו לעבודה יותר ברצינות'.

חשמלית

עכשיו כשקלפטון אחראי על הגיטרה המובילה והסולואים, ג'ורג' התפנה לשירה, לגיטרה אקוסטית ולאורגן ההאמונד החביב עליו. ג'ון חזר לגיטרת קצב; פול אל הפסנתר, האורגן, בס שישה מיתרים וקולות רקע; רינגו כמובן בתופים, טמבורין וקסטנייטות.
הם הקליטו 28 טייקים. ג'ורג' חשב שחברו עשה עבודה מצויינת אבל לטענתו של קלפטון הייתה בעייה: הנגינה שלו לא הייתה מספיק ביטלסית. אז הם עשו מה שהביטלס תמיד עשו - הם הכפילו את הקלטה.

חשמלית

התוצאה – אולי השיר הכי מזוהה עם ג'ורג' האריסון – הופיעה באלבום הלבן בנובמבר 1968. שמו של אריק קלפטון נעדר מרשימת הקרדיטים באלבום בשל פוליטיקות של חברות התקליטים.

פורום הביטלס http://beatles.agenda.co.il

פלפוט הוציאה השנה ליין שלם של מוצרי ביטלס, נמכרים בעיקר בקרביץ ובהפנינג, עד כמה שראיתי:
http://www.palphot.com/lhe/agalleries%20preview/c7500.php
מחברות, יומנים, קלסרים, תיקים (גם תיקי גב לתלמידים וגם תיקי צד) ועוד.
לפני כחודשיים כבר קניתי לי בהפינינג תיק צד מבד עם הדפס צלליות של אבּי רואד (55 ש"ח),
ואתמול הייתי בקרביץ ויצאתי בשלל רב:
* סימנייה תלת ממדיות (כמו הסרגלים של פעם) עם תמונת אבי-רואד – 8 ש"ח
* שלושה מגנטים למקרר – 10 ש"ח (דווקא מושקעים, שווה!)
* שעון מעורר קטנטן עם תמונת צלליות של אבּי-רואד – 30 ש"ח; מגיע בקופסת פח קטנה ועגולה (עם
הדפסים תואמים) שאפשר לנצל למה שרוצים.
* פנקס מגנטי למקרר עם צלליות אבּי רואד – 14 ש"ח
בקופה שאלתי אם יש משהו שפספסתי, ואמרו לי שיש גם פח. מצוין! אני בדיוק צריכה... אז קניתי:
* פח לחדר (עשוי מפח, למרבה ההפתעה) עם הדפס של תמונת אבּי רואד – 30 ש"ח (עכשיו ראיתי באתר
של פלפוט שיש להם גם עם הדפס של AHDN וזה הרבה יותר יפה! אני אנסה להחליף).

בסה"כ מוצרים חמודים להפליא ובמחירים סבירים למדי, למי שחסרים לו מוצרים עם הדפסי ביטלס...

אגב, אני מלמדת ילדה בכיתה ז' והיא ראתה שיש לי בלפטופ דסקטופ של הביטלס ושאלה אותי עליהם.
שאלתי אותה אם היא מכירה אותם והיא ענתה "ברור, יש הרבה מוצרים שלהם"... סמיילי_ירוק

לא
שאלתי אם היא מכירה גם את המוזיקה. סמיילי_קורץ

אגב, היא שאלה אותי איזה דסקטופ היה לי
במחשב כשהייתי בגילה... סמיילי_צוחק

(מה שגרם לי להיכנס לגוגל ולחפש תמונות של מחשבים
מהאייטיז, שתבין איך נראו פני הדברים לפני 30-20 שנה).

And in the end the lunch you take"
".is equal to the lunch you bake

Dirk McQuickly –