...."סקופ" של הרגע האחרון. "נחשף" קליפ וידיאו מפתיע שנערך במיוחד עבור חגיגות העצמאות ה64של מדינת ישראל ע"י חברי להקת הביטלס עוד כשפעלו יחד
כן....גם הביטלס טרחו מבעוד מועד להצטרף לחגיגות העצמאות...והעיקר לחייך וליהנות מהקצב! עצמאות שמח!
או כפי שהם קוראים למופע – "סרג'נט פפר". באתר "הבמה" נכתב "ביצוע א-קפלה יחיד במינו ונאמן למקור של "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר"". זה לא מדויק מכיוון שרוב ההופעה דווקא לא הייתה מהאלבום ובפרט, מה בדיוק "נאמן למקור" בביצועי א-קפלה מקוריים? לפעמים נדמה לי שאנשים שכותבים פרסומות שוכחים את עצמם מרוב סופרלטיבים וכבר לא שמים לב אם מה שהם כותבים רלוונטי או לא... מצד שני הם כתבו גם "חגיגה לשירים האהובים של להקת החיפושיות" וזה כבר נכון, אם כי אני חושבת שהכותרת שלי מדויקת יותר... המשיכו לקרוא ותבינו למה.
חזרתי הערב מהופעה שהתקיימה בבית אבא חושי בחיפה. למעשה שמעתי עליה בפוקס רק השבוע, בזכות מבצע קופונים על הופעה שנערכה בת"א. נכנסתי לאתר השמינייה כדי לבדוק אם יש הופעות גם בצפון, ומזל שבדקתי כי אחרת הייתי מפספסת וזו הופעה שבהחלט לא כדאי לפספס, אני ממליצה עליה בחום לכל אוהבי הביטלס בכלל והא-קפלה בפרט. מבין כל הופעות המחווה לביטלס שנכחתי בהן עד היום, זו הייתה המיוחדת והמעניינת ביותר. במקום תירוץ לשירה בציבור היא הייתה הקשבה נטו (למעט הפעלות קלות של הקהל פה ושם).
לפני שאחפור לכם על מה ואיך היה, ניתן למוזיקה לדבר. קטעי וידאו לטעימה: Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band + With A Little Help From My Friends http://ticket.startpage.co.il/announce/11882 ועוד פעם סרג'נט פפר, רק השיר הראשון (וידאו יותר טוב, אודיו דווקא פחות)
קחו בחשבון שמדובר כאן בספוילרים עצבניים להופעה; אם אתם חושבים שתלכו אליה, ממליצה לכם להימנע מקריאה ולשמור את ההפתעה להופעה עצמה.
בטרם עלתה השמינייה לבמה דיברה הגברת שאחראית על המקום, והיא קראה להופעה Sgt. Paper... נו, .
1. שמיניית ווקאל עלו לבמה לבושים בשחור ופצחו במחרוזת פתיחה קלילה (מקווה שלא התבלבלתי ולא פספסתי כלום): Love Me Do I Saw Her Standing There She Loves You
2. And I Love Her ביצוע סטייל מיקס עכשווי, עם "תופים", מאוד laid-back כזה. פרשנות מעניינת, מקורית ומרעננת לשיר.
3. Here, There, And Everywhere בלדה קצת שמלצית, אבל מצדיקה עיבוד קולי, אין ספק. בכיתה ד' זה היה השיר האהוב עליי ביותר, ניסיתי לתרגם אותו לעברית (בואו לא נדבר על איך, זה היה די מביך והדחקתי) ומאז קצת עבר לי ממנו אז קשה לי להתלהב ברמה האישית, אבל ביצוע יפה, אין ספק.
4. Penny Lane ביצוע עדין וקסום.
5. In My Life שולב באינוונציה מס' 8 של י"ס באך מקסים! חייבים להודות שמתבקש לשלב את באך לאור סולו הפסנתר הברוקי של ג'ורג' מרטין. http://youtu.be/43VjepqHtOw
6. Can't Buy Me Love שולב בתוך קטע בסגנון ימי-ביניימי (בריטי?) מעולה! אחד העיבודים הכי מעניינים לטעמי.
7. ארבע הבנות יצאו מהבמה וארבעת הגברים נשארו ולבשו וסטים צבעוניים. אישה מבוגרת מאחוריי אמרה לחברתה שהם בטוח ישירו Yellow Submarine, זה ברור, לפי הצליל של מפוחית הסימון ולפי התלבושת (מה הקשר? ). איכשהו לא נראה לי... ואז הם שרו את Lady Madonna בעיבוד ג'אזי מגניב לגמרי.
עוד איזה בדיחונת לסיום הקטע וגם ארבעת הבנים יצאו מהבמה; 8. הכרוז המבודח (הזכיר לי קצת את מונטי פייתון בסגנון ההומור) הכריז על Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band. חברי השמינייה נכנסו לבמה לבושים במקטורנים הצבעוניים ופצחו בשיר הנושא (אפשר לראות ולשמוע בווידאו).
9. With A Little Help From My Friends עם כאלה חברים, מי לא ירצה לעזור? (צפו בווידאו הראשון, זה כדאי).
10. Lucy In The Sky With Diamonds הרגשתי שאני שטה... אח, תענוג.
11. בשלב זה ציפיתי, כמובן, ל-Getting Better ופתאום קיבלתי את Fixing A Hole... נו שוין; זה שיר שגם אני נוטה לדלג עליו בהאזנה לאלבום, אז אני לא מאשימה אותם...
12. יסמין (שלעולם תישאר ההיא ממנגו) מסבירה לקהל לעשות איזו תנועה עם הרגליים ואנחה. אני מודה שלא ממש הבנתי איך זה מתחבר לשיר הבא, אבל כשהם התחילו לשיר את When I'm Sixty-Four הבנתי סופית שזה לא עומד להיות כל האלבום אלא רק מקבץ שירים מתוכו.
למען האמת זה אפילו הגיוני שהם יבחרו רק את השירים שמתאימים להם; איך אפשר לעשות סולו סיטארים וכינורות ב-Within You Without You? (האמת, דווקא יכול להיות מאתגר מאוד). אבל חבל על She's Leaving Home שיכול היה להיות פנינה, ובעיקר הצטערתי שדילגו על Being For The Benefit Of Mr. Kite שיש לו פוטנציאל ליציאה מדליקה לאללה.
13. ובדילוג ישיר לסוף, תוך חמישה שירים הגענו אל A Day In The Life (רון עשה טעות נפוצה ואמר in A life; גש אליי בסוף השיעור... ). רון ורונית (הא! רק עכשיו שמתי לב...) ביקשו את עזרת הקהל לקטעים הדיסוננטיים של התזמורת – בהוראות דומות, לפי סימן, לשיר ווקליזה A מתחתית המנעד הקולי של כל אחד עד לקצה העליון. יצא לא רע בכלל. רונית עשתה שעון מעורר מגניב.
* עוז הדגים ביט-בוקס אנושי ואף הפעיל את הקהל.
14. Because חשבתי שיהיה ואכן היה. אולי השיר המתבקש ביותר, באמת שאי אפשר לשיר ביטלס בהרכב קולי כלשהו בלי לכלול אותו ברפרטואר (איזה מזל שג'ון הלחין אותו, זה מאפשר לו להשחיל כמה שירים לתכנית הערב... ) הושר בשישייה בלבד; אורלי ודורון (אאל"ט) סיפקו בסיס הרמוני (תפקיד הצ'מבלו והגיטרה), ואת שלושת הקולות סיפקו יסמין, רונית וארז. לקראת הסוף הצטרפה מיכל בתפקיד הסינטי.
15. רון אמר שישירו שיר של שלום חנוך "אם באה שמש זה סימן שכבר מאוחר" (מה שיותר כחול יותר עמוק) ואז אמר "סתם... Here Comes The Sun" אז גם חלקו של ג'ורג' לא נפקד.
16. From Me To You התחיל בסגנון מוזיקה שחורה של תחילת המאה הקודמת (גוספל? בלוז? לא יודעת להגדיר, אני מודה בבושה) לפני שעברו להקדמה המוכרת של השיר. אהבתי מאוד את החיבור. השיר עצמו היה מקפיץ וחינני, כמתבקש; בהמשך חזר לסגנון השחור (אוף, איך קוראים לזה?). האחראית לעיבוד הנפלא היא אורלי.
* רונית הפעילה את הקהל בשירה. חשבתי שזה אמור להשתלב באיזשהו שיר אבל זה לא. לא ממש הבנתי את הקטע, מודה...
17. Eleanor Rigby בביצוע שקט ומיוחד, שוב השפעה גוספלית (אני חושבת; קשה לי להגדיר).
18. "השיר הזה הוא מאתמול"... כי איך אפשר בלי Yesterday אבל כמה שהשיר הזה שחוק, לעוס, גרוס ומבוצע לעייפה, גם כאן ווקאל לא אכזבו ועיבוד הא-קפלה שלהם הפיח בשיר חיים חדשים. מיכל שרה סולו והפגינה מבטא בריטי מרשים, נשמעה קצת כמו מרי הופקין. סחתיין עלייך, מיכל.
19. השמינייה החלה לשיר את הפתיח של Piggies... ואללה? לזה לא ציפיתי... אבל מהר מאוד הפתיח התחלף בביצוע חמוד ל-Help שכלל גם בית בפלצט של גברי השמינייה. היה משעשע.
20. Back In The USSR קצבי, מקפיץ וכיפי.
חוזרים להדרן: 21. "האמת שלא התכוננו לזה..." "אולי נעשה שיר לבוקר"... לא לא, השמינייה רמזה לקהל שהגיע הזמן לומר "לילה טוב" ולפיכך ביצעו את Good Night (יותר טוב מרינגו, כמובן... ).
22. (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band (Reprise כמה הולם! סיום מקפיץ ומושלם לערב מענג.
אז כפי שאפשר לראות מהרשימה, זה היה בעיקר ערב פול מקרטני וחברים... לי זה לא הפריע, כמובן רק הדגיש את עליונותו המוזיקלית של מקרטני בלהקה; בתור המלודיסט וההרמוניסט בחבורה מתבקש שיבחרו בעיקר בשירים שלו. אגב, שמתי לב שמקרטני נוטה להוביל בבחירת שירים בערבי ביטלס, אם כי לרוב לא בפער כה מוחץ.
העיבודים היו מעולים, מעניינים ומרעניים והביצוע הקולי לעילא ולעילא. בצד הביקורת אני יכולה רק לנטפק כמה שינויים קטנים במילה פה מילה שם, אבל החלקתי... אם הגעתם עד לכאן לא תהיו מופתעים מהרפרטואר, אבל עדיין אני ממליצה בחום, זו באמת הופעה מצוינת, מזמן לא נהניתי כך.
And in the end the lunch you take" ".is equal to the lunch you bake
Dirk McQuickly –
בתגובה ל: שמיניית ווקאל במועדון הלבבות הבודדים של פול מקרטני מאת: trilliane מה שכתבת על Yesterday הזכיר לי משהו שלא חשבתי עליו שנים: הפעם היחידה שהשיר הזה באמת עשה לי משהו הייתה גם בביצוע א-קפלה - של פול עצמו, כששר אותו באיזה מופע מחווה לג'ורג' בליברפול ממש סמוך למותו. ברור שהנסיבות פרטו על נימי הרגש ובטח עזר שפול שר why HE had to go (ובטח היה משמח להצליח לקלוט את הסטרימינג של המופע הזה באינטרנט הפרה-היסטורי של תחילת העשור הקודם...) but still.
בתגובה ל: נראה שממש נהנית מאת: backbeat לרוב אני הולכת לשמוע מוזיקה שאני כבר מכירה, וזה לא שכאן לא הכרתי, אבל הביצועים כ"כ שונים מהמקור שאי אפשר לדעת למה לצפות. זה גם מעניין לשבת בהופעה של שירים שאני יודעת בע"פ (מתוך שינה) ורק להקשיב בלי לשיר... זה לא קורה לי הרבה.
למען האמת לא שמעתי את האלבום המלא כבר לא מעט זמן, אבל הייתה תקופה שדילגתי עליו, כן. הוא התחבב עליי עם השנים ועדיין הוא לא מהשירים החזקים באלבום בעיניי (Good Morning יותר מעצבן, אבל הוא בצד השני).
And in the end the lunch you take" ".is equal to the lunch you bake
Dirk McQuickly –
בתגובה ל: שמיניית ווקאל במועדון הלבבות הבודדים של פול מקרטני מאת: trilliane היי איזה תיאור מרגש...פשוט הוצאת לי את המילים מהמקלדת אכן זה היה מופע שובה לב אחר לגמרי ייחודי ומפתיע בגדול! פשוט מופע חם ומומלץ....רוצו לראות ולשמוע,החבורה מכשפת גם בקולות ערבים וגם בגרסאות רוק בעיבוד מקפיץ-רוקיסטי-קאלסי יש לציין שההעמדה נפלאה ויש אנרגיות טובת על הבמה וגם הומור!! ואפילו הקהל נוטל חלק בכיף גדול כמוday in life!!! נ.ב: לשאלתי,השמיניה טרם הקליטה את המופע על דיסק,איכזב קלות אך יש למה לצפות!
בתגובה ל: look what you're doing.דייקת ורגשת,ישבנו בשורה 4! מאת: ביטלספריק גם הכרטיסים שלנו היו לשורה 4 (באמצע) אבל הגענו ממש ברגע האחרון ולא היה לנו כוח לדרוך לכולם על הרגליים בדרך פנימה; יש שורת רווח בין שורה 5 ל-6 והיה שם פנוי (בכלל, האולם היה חצי ריק) אז פשוט התיישבנו לנו בשורה 6 באמצע וגם משם ראינו ושמענו מצוין (והיה הרבה מקום לרגליים ).
אני יודעת שהם עוד לא הקליטו את מופיע הביטלס (הם אמרו, וגם לו היו מקליטים ומשווקים מן הסתם היו מוכרים בהופעה). במקום זה קניתי ב-100 ש"ח את שני התקליטורים האחרים שהם מכרו (אחד מהם כפול). אני חייבת להודות שוב ושוב שהביצוע שלהם ל-Pastime with Good Company לא מתעלה על המקור (Swingle singers) אף שמדובר באותו עיבוד.
And in the end the lunch you take" ".is equal to the lunch you bake
Dirk McQuickly –
אחד השירים היותר יפים תהנו
אלבום חדש לפול מקרטני Kisses On The Bottom יוצא היום. 14 רצועות יש בו וכמעט כולן של שירים ישנים מתחילת המאה הקודמת, שירים ששמע את אביו מנגן ליד הפסנתר. אליהם מצטרפים עוד שני שירים מקוריים Only Our Hearts ו-My Valentine, האחרון נכתב לכלתו הטרייה ננסי שוול והושר לה בחתונתם. האמת? לא שמעתי את הדיסק. האמת? אני גם לא מתכננת לעשות את זה. מעולם לא היה הרעיון של מוזיקה חדשה של פול פחות מושך מעכשיו. להיטים ישנים משנות ה-30? נו, באמת. אני מניחה שיש שיאהבו, אני לא צלחתי את החזרה לשנות החמישים ב-Run Devil Run. גם שיתופי הפעולה שלו פה עם אריק קלפטון וסטיבי וונדר לא מצליח לפתות אותי וזו כנראה הסיבה שלא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב על זה עד עכשיו. תכל'ס, אני מיציתי אחרי שמיעה אחת של My Valentine. http://soundcloud.com/paulmccartney/my-valentine-paul-mccartney
בתגובה ל: נשיקה בתחת מאת: backbeat שבוע עמוס צפוי לפול במקביל להשקת אלבומו החדש: ביום חמישי הוא יופיע עם החומר החדש (/ישן) מתוך אולפני קפיטול שם נערכו ההקלטות. השידור יועבר בסטרימינג דרך אייטונז. בשישי הוא יקבל את פרס איש השנה של MusiCares ורשימת האמנים שבאים לכבד אותו על הבמה מתארכת כל יום. יומיים אח"כ, הוא אמור להופיע בגראמי (בו הוא גם מועמד לפרס על Band On The Run בקטגוריה Best Historical Album).
כמו שהזכרתי בעמוד הפייסבוק שלנו השבוע התפרסם שהוא סוף סוף יקבל כוכב משלו בשדרת הכוכבים של הוליווד. הביטלס קבלו כוכב ב-1998, ג'ון קיבל אחד פרטי כבר ב-88. אפילו ג'ורג' ורינגו התכבדו בשנים האחרונות. אז באמת שהגיע הזמן.
בתגובה ל: On other Macca News מאת: backbeat שלום לך מאד נהנתי מהקישור שצירפת לאתר,אכן לשמוע את פול שר ומנגן בחן רב כל כך הנאה צרופה. ועוד משהו,בהתייחס לאייטם קודם : לטעמי האיש!!! הדיסק החדש של פול איננו רוקיסיטי אך הוא פנינה ולו בכך שהוא מטפל בקסם רב בשיר הגאז ושירי האוירה העממיים שעל ברכיהם הוא גדל בבית הוריו. לפני כשנה וחצי ביקרתי בבית מגוריו בליברפול ושם ישב לו בסלון הקטן וגם חלק במרפסת האחורית של הבית אוסף לא גדול של תקליטי גאז וגם תקליטים שאהבה משפ' מקארתני של זמרי שנות ה50 גם בהיבט העממי האנגלי. ...ענין של טעם כנראה להת'
בתגובה ל: הנאה צרופה מהקישור ,תודה ועוד משהו מאת: ביטלספריק אני מאד אוהבת את פול גם כשהוא לא רוקיסטי במיוחד (פליימינג פיי הוא אחד האלבומים השלמים שלו האהובים עליי). אבל הסגנון הזה רחוק מטעמי האישי ולמען האמת My Valentine (השיר היחידי אמנם ששמעתי) אפילו מעציב אותי קצת, הקול שלו נשמע שבור ועייף.
(*מצטערת על התגובה המאוחרת, שבוע ממש עמוס הרחיק אותי מהמחשב)
סרטו של מרטין סקורסזי George Harrison: Living In The Material World שכבר הזכרנו בעבר ישודר בבכורה בארה"ב (HBO) בשני חלקים, ב-5 וב-6 לאוקטובר, ובבריטניה (BBC2) בנובמבר, בסמוך ליום השנה העשירי למותו של ג'ורג'.
סוף סוף גם ג'ורג' הריסון מקבל סרט משלו. ולא איזה "באקביט" או "נער משום מקום", אלא סרט תעודי. מלא בקטעים שלא ראינו; מוזיקה שלא שמענו; ראיונות עם קלפטון, מקרטני, רינגו, ג'ורג' מרטין, ניל אספינל, חלק מחברי מונטי פייטון, טום פטי ועוד חברים קרובים. כ"כ מגיע לו -ולנו- שגם הסיפור שלו יסופר...
בתגובה ל: ג'ורג' הריסון: חי בעולם החומרי מאת: backbeat כולם התייצבו
וגם: פול ורינגו מתראיינים לפני הסרט (נדמה לי או שנואל גאלגר סופסוף התבגר?) יוקו העלתה לפייסבוק כמה תמונות מהשטיח האדום. דהאני הריסון מדווח שהצפייה הייתה קשה לו לעיתים, במיוחד החלק של התקיפה שעברו הוריו בביתם ב-99'. ושון לנון משוויץ בטוויטר: Last night I shook Scorcese's hand at screening of doc on George. What an honor, and he did a stellar w/ story. pic.twitter.com/FM365fs8
הסרט, שאורכו עולה על שלוש שעות וחצי, ישודר בארה"ב בשני חלקים (מחר ומחרתיים) ונקווה שיופיע במהרה בשרתי ההורדות.
בתגובה ל: ג'ורג' הריסון: חי בעולם החומרי מאת: backbeat ללא תוכן
בתגובה ל: ג'ורג האריסון-הסרט המדובר/אתאזר בסבלנות נרגש/גמח"ט מאת: ביטלספריק לא חשבתי שיהיה כ"כ קשה למצוא אותו אחרי השידור. אמשיך בחיפושים אחרי כיפור. גמר חתימה טובה.
בתגובה ל: האמת שלא נראה לי כיף גדול לצפות בו בקולנוע מאת: backbeat כפי שכתבתי בעין הדג: הוא נוצר כסרט תיעודי לטלוויזיה בשני חלקים וכך הוא שודר בחודשים האחרונים ב-BBC וגם בארה"ב ובקנדה (ומאז כבר יצא ב-DVD ובבלו ריי, אגב). אין בו חומרים שמצדיקים הקרנה קולנועית ולטעמי לצפות בדוקומנטרי כ"כ ארוך ברצף זה סתם מתיש (ואני אומרת זאת עם כל חיבתי לג'ורג'). צפיתי בו בבית והיו חלקים שבהם התרכזתי פחות ועשיתי עוד דברים אחרים כי לא הכול עניין אותי (למשל הסיפורים של ראווי שנקר, עם כל הכבוד). הסרט דומה מאוד לאנתולוגיה של הביטלס ולמעשה חלקו הראשון הוא ממש כזה – עוסק בביטלס עם קצת יותר מיקוד בג'ורג'. החלק השני נפתח בסוף ימי הביטלס ומתמקד בקריירה העצמאית שלו. בסה"כ סרט מהנה ומעניין ולפרקים גם מרגש אם כי לא ממש מחדש למי שבקיא בביוגרפיה ההריסונית. סיכום בשלוש מילים: נחמד, למעריצים בלבד.
And in the end the lunch you take" ".is equal to the lunch you bake
And in the end the lunch you take" ".is equal to the lunch you bake
Dirk McQuickly –
כמו במקרה של The Inner Light גם הפעם תורה מהמזרח היא שהציתה את דימיונו של ג'ורג' הריסון. הוא ישב בבית הוריו בוורינגטון והרהר בספר הפילוסופיה הסיני I Ching (תורת השינויים) ובאמונה שאין בעולם הזה מקריות - כל שקורה אמור לקרות, כל דבר נובע מדבר אחר ולכל התפתחות ישנה תכלית - בניגוד להשקפה המערבית הגורסת שהכל אקראי. הוא החליט לכתוב שיר על דבר הראשון שיראה בספר הראשון שיפתח. זה, כך החליט, מה שאמור היה לקרות באותו הזמן. המילים הראשונות שקלטו עיניו היו gently weeps ומשם הוא המשיך.
במאי 68, באולפן ביתו באשר, הקליטו הביטלס דמואים לאלבומם הבא (חלק מהשירים יחכו לתורם ב'אבי רוד' וחלק לא יראו אור עד לאחר הפירוק). בין אותם דמואים נמצאת הגרסה הראשונה לשיר והיא כוללת שורות שנעלמו אח"כ: I look at you all, see the love there that's sleeping / While my guitar gently weeps Problems you sow are the troubles you're reaping / Still my guitar gently weeps I look at the trouble and hate that is raging / While my guitar gently weeps As I'm sitting here, doing nothing but ageing / Still my guitar gently weeps
בסוף אותו חודש הם נכנסים לאולפן ומתחילים לעבוד על האלבום הלבן. אבל עוברים כמעט חודשיים והריסון מבין שכל אחד פה לעצמו. ב-25 ביולי הוא מקליט את עצמו עם גיטרה אקוסטית, מקרטני מלווה אותו באורגן. הגרסה הזו שהוקלטה בטייק בודד, מופיעה באנתולוגיה 3 והיא זו שממנה ערך ג'ורג' מרטין את הרצועה ב-Love. גם בה מופיעות שורות שאח"כ נזנחות: I look from the wings at the play you are staging / While my guitar gently weeps As I'm sitting here doing nothing but ageing / Still my guitar gently weeps
ב-16 באוגוסט שוב חוזרים אל השיר. הפעם לנון על האורגן ומקרטני שב אל הבס. גם רינגו מצטרף. אבל ג'ורג' מרגיש שלאף אחד שם לא ממש אכפת. הוא צדק. הם נמצאו בעיצומו של אחד מרגעי השפל הגדולים של הלהקה, כל אחד שקוע באולפן משלו ומתעסק במוזיקה שלו.
שוב עברו שלושה שבועות - בהם הספיק רינגו לעזוב את הלהקה ולחזור - וב-3 בספטמבר חזר ג'ורג' לעבוד על השיר. הוא שיחק עם הציוד החדשני שהגיע לאולפן (סוף סוף ציוד הקלטה של שמונה ערוצים), העביר שעות בהקלטות סולו גיטרה מהופך. למחרת הקליט שני תפקידים שונים של הקולות המובילים, מארקאס, תופים, גיטרות. ואחרי הכל הוא לא היה מרוצה. הוא החליט לגנוז ולהתחיל מחדש. עם זאת הוא ידע ש'ג'ון ופול היו כ"כ רגילים לעבוד על השירים שלהם שקשה היה להיות רציניים ולהקליט שיר שלי. זה לא עמד לקרות וחשבתי שזה חבל כי זה היה שיר די טוב'.
למחרת הוא נסע ללונדון עם אריק קלפטון בדרכו להקלטות. הוא הציע לו להצטרף אליו לאולפן ולנגן איתו אבל קלפטון נבהל 'אני לא יכול לעשות את זה. אף אחד לא מנגן באלבומי הביטלס והשאר לא יאהבו את זה'. 'זה השיר שלי ואני רוצה שתנגן בו' התעקש הריסון. וכידוע הוא צדק - לא רק שלאף אחד לא הייתה בעיה עם הבאתו של קלפטון, נוכחותו הרגיעה את המתחים באולפן. 'פול עבר לפסנתר וניגן אינטרו יפה והם כולם התייחסו לעבודה יותר ברצינות'.
עכשיו כשקלפטון אחראי על הגיטרה המובילה והסולואים, ג'ורג' התפנה לשירה, לגיטרה אקוסטית ולאורגן ההאמונד החביב עליו. ג'ון חזר לגיטרת קצב; פול אל הפסנתר, האורגן, בס שישה מיתרים וקולות רקע; רינגו כמובן בתופים, טמבורין וקסטנייטות. הם הקליטו 28 טייקים. ג'ורג' חשב שחברו עשה עבודה מצויינת אבל לטענתו של קלפטון הייתה בעייה: הנגינה שלו לא הייתה מספיק ביטלסית. אז הם עשו מה שהביטלס תמיד עשו - הם הכפילו את הקלטה.
התוצאה – אולי השיר הכי מזוהה עם ג'ורג' האריסון – הופיעה באלבום הלבן בנובמבר 1968. שמו של אריק קלפטון נעדר מרשימת הקרדיטים באלבום בשל פוליטיקות של חברות התקליטים.
בתגובה ל: While My Guitar Gently Weeps מאת: backbeat היה קשה לי להחליט איזה קליפ לצרף. אז קבלו את כולם:
הגרסה האקוסטית הענוגה מהאנתולוגיה
ומה הסיכויים שאריק קלפטון תמיד שם עם הסולו המפורסם שלו?!
1971 הקונצרט למען בנגלדש קלפטון, רינגו וגם קלאוס פורמן שם.
1987 מופע הצדקה The Prince's Trust עם קלפטון, רינגו, אלטון ג'ון, ג'ף לין, פיל קולינס והסולן-בסיסט מלבל 42
1991 הטור המשותף של ג'ורג וקלפטון ביפן לביצוע נוספו זמרות רקע שהופכות את הליווי לכ"כ לא ביטלסי אבל אח"כ לא תצליחו להפטר מה"שובאפ-שובאפ" שלהם.
2002 הקונצרט (המרגש) למען ג'ורג' הערב לפני תשע שנים. הפעם בביצוע של קלפטון כשפול חוזר אל תפקידו הישן על הפסנתר + קול שני. עוד על הבמה: כולם! רינגו, דאהני, ג'ף לין, קלאוס פורמן, בילי פרסטון...
בתגובה ל: אי אפשר בלי כמה קליפים מאת: backbeat לא ידעתי שפול ניגן בפסנתר גם במקור ושזו הקדמה שלו! מגניב. למען האמת היא מעולם לא הייתי במודעות שלי לפני הקונצרט לג'ורג'. אני כ"כ אוהבת לראות ביחד על הבמה את פול, רינגו, דהני (אוי, כמה שהוא חמוד), קלפטון... אני חושבת שזה הביצוע האהוב עליי ביותר למעט האקוסטי המרגש של ג'ורג'.
אגב, למי שמתעניין, אני עורכת רוקולנוע לזכר ג'ורג' בהמשך החודש (זה יהיה דומה לערב מלפני שנתיים, אבל לא בדיוק).
פתאום אני קולטת שכבר עברו 10 שנים... עד כמה שאני זוכרת לא בכיתי; להפתעתי הידיעה על מותו לא ציערה אותי עד דמעות (היא גם לא הגיעה במפתיע) אבל הייתה תחושה עצובה כזאת של "ועכשיו נותרו רק שניים" (טפו טפו טפו, יבדל"א). אני זוכרת איפה הייתי ומה עשיתי. אני זוכרת באיזו דירה גרתי, ובדיוק שמעתי על מותו, ונכנסתי לחדר, הדלקתי כמה נרות, כיביתי את האור והקשבתי ל-All things must pass (השיר; אני חושבת שאז עוד לא היה לי האלבום, והאזנתי לגרסה מהאנתולוגיה). זה די קיטשי, אבל רציתי לעשות משהו סמלי.
And in the end the lunch you take" ".is equal to the lunch you bake
Dirk McQuickly –
בתגובה ל: כמו תמיד, תענוג לקרוא. מאת: trilliane והערה שלך גם גרמה לי לחשוב על משהו: זה מעניין שלג'ורג' הייתה "בטן מלאה" על פול ופחות על ג'ון. זה נכון שאת לנון הוא העריץ מגיל קטן ואילו מקרטני הדקדקן הפך עם השנים להיות נודניק באולפן, אבל מכל הפינות האלו שכתבתי (ולשירים של ג'ורג' יש אחוזים גבוהים ברשימה, בטח ביחס למספר השירים שלו בביטלס) עולה שפול לא סתם ניגן לצדו אלא תמיד עזר לו יותר. הפסנתר פה, הגיטרות ב-Taxman, הבס ליין (העמוס לטענת ג'ורג') ב-Something. ג'ון אפילו לא היה בחלק מההקלטות.
בתגובה ל: גם אני לא ידעתי מאת: backbeat וחובב אולפן, נראה לי שהוא עזר לכולם, בעצם... אני לא בטוחה, אבל נדמה לי שפול הוא היחיד שניגן בכל שירי הלהקה, גם אלה שלא כולם השתתפו בהם (למעט כאלה שהלהקה לא ניגנה בהם כלל כי הביאו נגני תזמורת). נשמע לי הגיוני שזו הסיבה לחיכוכים – מי שנמצא יותר, שעושה יותר, מתחכך יותר, מתווכח יותר, מעצבן יותר וכו'. קשה להסתכסך כשיש פחות מגע.
And in the end the lunch you take" ".is equal to the lunch you bake
Dirk McQuickly –
בתגובה ל: While My Guitar Gently Weeps מאת: backbeat כתבה נהדרת ומלאת עניין +הרבה מיידע צירפת כאן לפורום. עשור ללכתו לש האריסון הנפלא מצ"ב קישור לתוכנית המצויינת של יואב קוטנר בגל"צ ששודרה באחת השבתות האחרונות בתחנה. http;//kutner.haoneg.com
בתגובה ל: כתבה נהדרתbakbeat מאת: ביטלספריק עוד שירים כאלו שכתבתי עליהם בעבר אפשר למצוא במאמרי הקהילה.
ואם כבר אז אני אנצל את ההזדמנות ואצרף פה את שאר הלינקים שפורסמו במשך השבוע בפייסבוק לחסרי הפייסבוק שעוד מסתובבים כאן: ציון העשור למותו של ג'ורג' הריסון שלח אותי לחיטוט נוסטלגי במרתפי הפורום. יש יותר מדי דברים טובים שנקברו בנענע וחלק מהפוסטים הישנים האלו מימינו הראשונים חולצו והועלו לבלוג ארכיון הפורום.
גם המלכה אליזבת הצטרפה למועדון המעריצים של הביטלס.ב1/12/11 יצאה המלכה אליזבת מארמון בקינגהם לביקור היסטורי בעיר ליברפול,לרגל פתיחת מוזיאון ליברפול החדש-שבו ישנם מוצגים הקשורים בלהקת הביטלס-.טרם יציאתה כיבדה אותה התזמורת המלכותית של הארמון במסדר כבוד וניגנה לכבודה מחרוזת מלהיטי הלהקה.פרטים על יומה העמוס של המלכה בעיר ה"קודש" הביטלמני ניתן למצוא בעיתונות הבריטית המלווה את כל סיורי המלכה ברחבי הממלכה ובעיתונות כאן. ....ברגעים כאלה אני מתגעגע לרביעית המופלאים: "לצעוד בדרך אייבי" לצעוד בדרך אייבי אחת/שתיים/שלוש/ארבע בפסיעות קטנות ומדודות אני חוצה את המעבר,זוכר אתכם גיבורי תרבות של חיי צעדתם כאן בסך. א.פ 2010
פלפוט הוציאה השנה ליין שלם של מוצרי ביטלס, נמכרים בעיקר בקרביץ ובהפנינג, עד כמה שראיתי: http://www.palphot.com/lhe/agalleries%20preview/c7500.php מחברות, יומנים, קלסרים, תיקים (גם תיקי גב לתלמידים וגם תיקי צד) ועוד. לפני כחודשיים כבר קניתי לי בהפינינג תיק צד מבד עם הדפס צלליות של אבּי רואד (55 ש"ח), ואתמול הייתי בקרביץ ויצאתי בשלל רב: * סימנייה תלת ממדיות (כמו הסרגלים של פעם) עם תמונת אבי-רואד – 8 ש"ח * שלושה מגנטים למקרר – 10 ש"ח (דווקא מושקעים, שווה!) * שעון מעורר קטנטן עם תמונת צלליות של אבּי-רואד – 30 ש"ח; מגיע בקופסת פח קטנה ועגולה (עם הדפסים תואמים) שאפשר לנצל למה שרוצים. * פנקס מגנטי למקרר עם צלליות אבּי רואד – 14 ש"ח בקופה שאלתי אם יש משהו שפספסתי, ואמרו לי שיש גם פח. מצוין! אני בדיוק צריכה... אז קניתי: * פח לחדר (עשוי מפח, למרבה ההפתעה) עם הדפס של תמונת אבּי רואד – 30 ש"ח (עכשיו ראיתי באתר של פלפוט שיש להם גם עם הדפס של AHDN וזה הרבה יותר יפה! אני אנסה להחליף).
בסה"כ מוצרים חמודים להפליא ובמחירים סבירים למדי, למי שחסרים לו מוצרים עם הדפסי ביטלס...
אגב, אני מלמדת ילדה בכיתה ז' והיא ראתה שיש לי בלפטופ דסקטופ של הביטלס ושאלה אותי עליהם. שאלתי אותה אם היא מכירה אותם והיא ענתה "ברור, יש הרבה מוצרים שלהם"... לא שאלתי אם היא מכירה גם את המוזיקה. אגב, היא שאלה אותי איזה דסקטופ היה לי במחשב כשהייתי בגילה... (מה שגרם לי להיכנס לגוגל ולחפש תמונות של מחשבים מהאייטיז, שתבין איך נראו פני הדברים לפני 30-20 שנה).
And in the end the lunch you take" ".is equal to the lunch you bake
Dirk McQuickly –
בתגובה ל: מרצ'נדייז, מרצ'נדייז, מרצ'נדייז! מאת: trilliane ללא תוכן
בתגובה ל: מרצ'נדייז, מרצ'נדייז, מרצ'נדייז! מאת: trilliane אם היא הייתה שואלת אותי איזה דסקטופ היה לי בגילה הייתי מחפשת לה בגוגל תמונות של שולחן כתיבה/ספריות לנוער מהאייטיז.
בתגובה ל: מרצ'נדייז, מרצ'נדייז, מרצ'נדייז! מאת: trilliane הפח של AHDN מפלסטיק ולא מפח, והוא גם זול יותר (רק 20 ש"ח!) אז גם קיבלתי החזר. בקיצור, היה שווה להחליף.
And in the end the lunch you take" ".is equal to the lunch you bake
Dirk McQuickly –
לכל המתענינים/ות,לציין בלוח השנה: בחודש נובמבר הקרוב ב10/11/11 בשעה 19.00 תיפתח תערוכת צילומים של הביטלס והסטונס מאת הצלם פיליפ טאונסנד.התערוכה מוצגת בגלריה מינוטאור שברח' בן-יהודה 100 בתל-אביב . התערוכה תוצג החל מ10/11/11-31/12/11 טלפון בגלריה:03-5228424 הכניסה חופשית.מצ"ב הקישור לשימושכם: http://www.scooper.co.il/pr/1017791