|
מסוף השבוע הזה נעשה לנו מנהג קבוע... בכל יום שישי תתפרסם שאלת סקר על ידי דורית ונפתח דיון בנושא.
תודה לדורית על הרעיון המעולה ונשמח להשתתפותכם.
בא במקום למי שרצה דיונים :-)
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 ואני מרגישה בסדר גמור... ירדתי כבר 9 קילו וזה נראה לי לא הגיוני אני מפחדת לראות פתאום עליה... התפרים קצת כואבים אדומים ואחד קצת נפוח יש למישהו טיפ איך להרגיע את הכאב?
בסה"כ הכל נפלא מקווה שהכאב יחלוף במהרה ולהמשיך לראות ירידה...
סופשבוע קסום לכולם :)
|
|
בתגובה ל: שבוע+1 לאחר הניתוח מאת: מתחילה מהתחלה כל הכבוד לך שירדת 9 קילו..:)) זה מדהים זה נורמלי לחלוטין, כמה שירדת כל אחד וקצב הירידה שלו לגבי התפרים אני זוכרת שגם לי הם ממש הציקו אבל המנתחת שלי מעדיפה לא לשים כלום ולתת להם להבריא לבד... בעצת דורית היקרה שהמליצה לשטוף כמה פעמים ביום עם סבון שעוזר לייבש, עשיתי זאת וזה הקל עליי מאוד... אוטוטו כבר לא תרגישי אותם... מיום ליום זה משתפר אני שבועיים ויום אחרי וכבר ב - 5 הימים האחרונים ממש הם לא הפריעו לי...אני לא מרגישה כלום, לא מרגישה שעברתי ניתוח...:))) צריך בסלנות
|
|
בתגובה ל: שבוע+1 לאחר הניתוח מאת: מתחילה מהתחלה קודם כל- קבלי ח"J על הירידה במשקל. 9 ק"ג זו ירידה משמעותית ביותר. לגבי התפרים- צפוי שתהיה תחושה לא נעימה. אם יש לך תפרים נמסים, אפשר למרוח משחת ביאפין, אבל רק אחרי שמישהו יסתכל לראות שהאיזור לא מודלק (אולי תקפצי בבוקר לקופת חולים שאחות/ רופא יציצו בתפרים?). אם יש לך סיכות, עדיף כרגע לא למרוח כלום, שוב- עד שמישהו יסתכל. בכל מקרה- מומלץ מאוד לשטוף את התפרים במים זורמים וסבון נוזלי. מקווה שאי הנוחות תחלוף במהרה ותתחלף בהנאה מהירידה במשקל. ספרי מחר איך את מרגישה? דורית
|
|
בתגובה ל: ערב טוב מאת: עייפה ומאושרת מקווה שיחלוף מהר באמת. חוששת שהכאב הוא בגלל שאני לא מסוגלת שלא להרים את בני אז אני מרימה אותו... משתדלת שיביאו לי אותו יותר מאשר ללכת להרים אותו לבד...
|
|
בתגובה ל: שבוע+1 לאחר הניתוח מאת: מתחילה מהתחלה אל תילחצי... את יורדת יפה ועוד תרדי. חבל להכניס לעצמך כבר מחשבות על עליה. תשקלי בכל שבוע בזמן קבוע והכל יהיה בסדר...
גם אם יהיו נקודות עצירה, תדעי שזה נורמלי והכל יבוא על מקומו בשלום :-)
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 היום עברתי את המשוכה האחרונה לפני הניתוח - פגישה עם המרדים. יש אישור סופי, נשאר רק לחכות עוד כמה ימים. בתור אחד שמפחד מבדיקות דם - למרות הגודל שלו, הופתעתי לדעת שגם המרדים עושה בדיקת דם בשביל לדעת את סוג הדם לפני הניתוח ולבדוק את כמות הנוגדנים בדם כדי שאפשר יהיה להביא מנות דם מתאימות במקרה הצורך (שלא נדע). אז זהו, עוד כמה ימים.....
|
|
בתגובה ל: פגישה עם המרדים מאת: sivan5180 עברת את הבדיקה וגם נשארת בחיים :-)
עוד ממש מעט ואתה שם.. שמחה בשבילך ומחזיקה אצבעות לתהליך מוצלח.
|
|
בתגובה ל: פגישה עם המרדים מאת: sivan5180 לא יודעת אם זו רק תחושה שלי או משהו אובייקטיבי, אבל נראה לי שמהרגע שנכנסת לפורום לראונה וסיפרת על רצונך להשתרוול, ועד רגע האמת- לא עבר הרבה זמן. שמחה בשבילך. יכולה לספר לך, שכשבעלי צריך לקחת בדיקות דם, אני עושה לו העכנה נפשית שבוע מראש. הוא בחור גדול מאוד (מאוד), ולא מסכים שיקחו לו בדיקות במרפאה, אז אני לוקחת לו דם בבית. לוקח לי לא מעט זמן לשכנע אותו לשבת בשקט, ואז אני מאיימת לשלוח אותו לאחות הכי מפחידה במרפאה... בסוף אני קוראת לילדים ומזמינה אותם לראות איך אבא לוקח בדיקות דם כמו גיבור ולא זז בכלל. רק זה עוזר. הרבה בריאות סיוון, ותעבור את זה גם אתה כמו גדול! דורית
|
|
בתגובה ל: עוד משוכה מאחוריך מאת: עייפה ומאושרת אולי תעשי לו בדיקת דם בהרדמה? :-)
לפחות זה אני יכולה להגיד שאני עושה בלי למצמץ בכלל. הלוואי וככה הייתי מתייחסת לרופא שיניים ולעוד כמה דברים...
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 מצורף מאמר מרתק שקראתי הבוקר- הוא התפרסם ב- BMJ החודש. מי שירצה- ישלח לי מסר ואשלח את המאמר המלא.
האם ניתוח בריאטרי מוריד את הסיכון להתפתחות הפרעות היפרטנסיביות (יתר לחץ דם) בהריון עתידי? מאת ד"ר בן פודה שקד
"ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון British Medical Journal (BMJ) עולה כי ניתוח בריאטרי עשוי להוריד את הסיכון להתפתחות הפרעות היפרטנסיביות בהיריון עתידי. במחקר ניתחו החוקרים באופן רטרוספקטיבי מידע מתביעות ביטוח רפואי בארצות הברית.
החוקרים מסבירים כי הפרעות יתר לחץ דם בהיריון הולכות ועולות בשכיחותן, כיום יותר מבעבר בעקבות השיעור הגובר של השמנת יתר באוכלוסיה. זו האחרונה קשורה לדבריהם לבעיות רפואיות רבות וכן לתוצאות שליליות הקשורות להיריון, ובהן הפרעות היפרטנסיביות בהיריון.
מטרת מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה הייתה לבחון שמא יולדות שעברו בעברן ניתוח בריאטרי מראות שיעור נמוך יותר של הפרעות היפרטנסיביות בהיריונן בהשוואה לנשים שילדו בטרם עברו ניתוח מעין זה.
לדברי החוקרים, כל התערבות המפחיתה השמנת יתר עשויה להיות מוצלחת בהורדת הפרעות היפרטנסיביות, אולם מרבית פעולות אלו אינן מוצלחות או שהצלחתן זמנית בלבד. כיום נחשב ניתוח בריאטרי לטיפול היעיל ביותר הקיים להשמנת יתר, הם טוענים, ומוסיפים כי הירידה הנלווית במשקל מביאה עמה גם ירידה בהימצאות תחלואות נלוות ובהן הפרעות היפרטנסיביות. בנוסף, עשויה הירידה במשקל בנשים להיות קשורה למספר נמוך יותר של תוצאות שליליות בהיריון. לדברי החוקרים, כל התערבות שעשויה לצמצם תוצאות הריוניות שליליות, ובמיוחד בתקופה שלפני הכניסה להיריון, הינה ברוכה. הם טוענים כי מחקר זה מעיד בבירור על כך שירידה במשקל הנגרמת בעקבות ניתוח מובילה לירידה בהימצאות של הפרעות היפרטנסיביות של ההיריון. "
|
|
בתגובה ל: האם ניתוח בריאטרי מוריד את הסיכון להתפתחות... מאת: עייפה ומאושרת הרבה מנותחות מבררות אם אפשר להיכנס להריון אחרי הניתוח, אם זה בריא ומה זה גורם.
אז הנה הוכחה שניתוח קיצור קיבה לא רק שלא מונע או מפריע - אלא מסייע.
אגב, כאחות שעוסקת גם בפוריות אשמח אם תצרפי דברים שעוסקים בשיפור הנושא אצל מנותחות. אני אישית באתי לניתוח עם בעיה של PCO שנאמר לי על ידי רופא נשים שנהפכה כמעט לחלוטין בגלל הירידה במשקל.
דברים שחשוב לדעת :-)
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 לירידה , מה קורה אחרי שנה ?
|
|
בתגובה ל: למה השנה הראשונה היא הקריטית מאת: mami13 השנה הראשונה מוגדרת על ידי הרופאים כחלון ההזדמנויות. קריטית? לא יודעת אם הייתי משתמשת במושג כזה חזק...
אני לא יודעת להסביר את זה בצורה מדעית (תיכף ייכנסו אנשים כמו עייפה ומאושרת או תומר שפעם הסביר באחד המפגשים על זה). אבל זו התקופה שבה הגוף מסתגל לכמות הקטנה של האוכל ותקופה שבה טוב ליצור הרגלים חדשים שילוו אותך הלאה.
בהתחלה לא רעבים, הגוף פתאום מוריד כמויות ענק של אוכל והירידה במשקל נעשית כמעט מאליה ואחר כך בסיוע מועט של המטופל. יש מנותחים שלא ממש עושים הרבה ספורט ועדיין יורדים במשקל וזה קורה בטווח של בין 9 חודשים לקצת יותר משנה עד השגת משקל יעד.
חלון ההזדמנויות יישאר פתוח למעשה כל עוד תעשי מאמץ כמו דיאטה וספורט. אחרי שנה הגוף מתרגל לכמויות ומתאזן.
אני יכולה לספר לך מניסיוני: הגוף היום מזהה את המשקל הנוכחי שלי (זה שהגעתי אליו אחרי שנה) כמשקל הטבעי שלו. זה המשקל אותו בחרתי בהתאם לאורח החיים שאני מנהלת - ספורט בערך פעמיים בשבוע, אכילה ללא דיאטה (אבל מסודר ומשתדלת שיהיה מאוזן).
מה קורה לאחר שנה? את זה את תבחרי. את תבחרי אם תרצי לעשות ספורט וכמה, לפי איזו דיאטה תרצי ללכת אם בכלל ואלו הרגלים תסגלי לעצמך.
ואני אומרת את זה לכולם: עזבו הגדרות מדעיות. אתם אנשים, לא מדע מדוייק... השנה הזו מוגדרת כ"שנת ירח הדבש" מכיוון שבשנה האופורית הזו כשהגוף מסתגל ומוריד את כל העודפים זה נראה כאילו הכל קטן עלינו (כשלמעשה אנחנו אלו שנהיים קטנים יותר :-)).
החיים הם מה שקורה לנו אחרי הזמן הזה, ולאורך כל החיים.
|
|
בתגובה ל: השנה הראשונה והירידה במשקל מאת: libi79 אני מקווה ששנה מהיום, אני אוכל להיות במשקל שאני חי איתו בשלום (ללא קשר לBMI). אעשה ספורט מאוזן 2-3 פעמים בשבוע ואצליח לאכול מאוזן. כל חיי תמיד הייתי במצב אכילה כפייתי או בחסך ובצום, אולי עכשיו אני אצליח סוף סוף להבין מה זו אכילה מאוזנת ולהקשיב לגוף כשאני שבע באמת.
|
|
בתגובה ל: מקנא בך ליבי מאת: sivan5180אני חושבת שכדאי לברר למה האכילה הכפייתית אצלך. אצלי זה נבע משני צרכים: 1. הצורך למרוד (אני אעשה מה שאני רוצה ואוכל מה שאני רוצה) 2. שלא יהיה לי שניהם לא קיימים אצלי היום כי אני מדברת בשפתם. לא מתביישת להגיד שיש לי סטוק יפה של חטיפים וממתקים. בגלל שזה קיים ובגלל שאני לא חוסכת מעצמי או מונעת מעצמי - אני גם לא מגיעה לאכילה כפייתית. אתה מבין? :-) SO WHAT אם אני 6 ק"ג ממשקל היעד? שווה לריב עם עצמי ולהגיע למקומות לא טובים שלא אוכל לתחזק את עצמי בהם? זה עניין של תהליך. ואני מבטיחה לך להיות לצידך בכל שלב וכולנו כאן לתמוך בך. יחד, בהבנה, בהקשבה לצרכים (שלך, רק שלך), בלי כללים מיותרים ואז - כשתהיה רגוע - תוכל באמת להקשיב לגוף שלך ולהתנהל בנחת ובהשלמה. אם תרצה אין זו אגדה תוקן על ידי libi79 23/4/2010 17:21
|
|
|
בתגובה ל: קצת מצחיק וקצת עצוב... מאת: adi0203 רק מלראות את זה נכנסתי ללחץ, ובטח כל עוד אני שמנה בחיים אני לא יעעלה על כאלה מתקנים
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wEKl3Qm/weight.png]() החיים החדשיים התחילו ב 8.7.2010
|
|
בתגובה ל: קצת מצחיק וקצת עצוב... מאת: adi0203 מזכיר לי שבקיץ האחרון בילינו המון בכל מיני פארקי מים, כי הילדים מאוד אוהבים מגלשות מים. אף פעם לא העזתי לעלות. בעלי שאל אותי למה אני לא עולה, הרי נשים גדולות ממני בהרבה עולות. עניתי שאני לא מסוגלת. ואז הוא אמר את משפט המאה-" את מפחדת שתתקעי במגלשה ותשמעי בכריזה "הלוויתן בבגד הים הכחול, נא לפנות את המגלשה אתה חוסם את המים...".
האמת שבעלי מחור גדול- גם לגובה וגם לרוחב. זה מעולם לא הפריע לו לעלות על המתקנים הכי מפחידים, המגלשות הכי גבוהות. כיף לו. נראה מי יעצור אותי בקיץ הזה. בגד ים חדש כבר מוכן
|
|
בתגובה ל: קצת מצחיק וקצת עצוב... מאת: adi0203 נחרדתי האמת...
למזלי בגלל פחד גבהים תהומי אני לא מעזה להתקרב לדברים האלה.. בלי קשר לשומן.
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 אני לא מבינה איך יכול להיות שדווקא בשבוע שהגברתי את הפעילות הגופנית ( הליכה יום יומית מהירה של לפחות שעה) והתזונה גם מוקפדת, ומשתדלת לשתות ליטר עד ליטר וחצי , יש לי תחושה בגוף שירדתי במשקל, אך המשקל מראה עליה של קילו!!!.( האם זה יכול להיות רק ממחזור?) דוגמה לתזונה : בוקר: חצי לחמניה עם גבינה בולגרית ביניים: תפוח צהריים: פרגית בגריל ביניים: 2 לחמית ערב: מרק ירקות עם 2 כפות שטוחות שקדי מרק
לעיתים ארטיק דל קלוריות ( 26 קלוריות למנה ) איך אפשר לזרז את הירידה ( אני ארבעה חודשים אחרי - 24 קילו פחות )?
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wZLo0Y7/weight.png]() 26.12.09 התחלתי חיים חדשים
|
|
בתגובה ל: זקוקה לעיצה מאת: zahava030658 עליה של קילו יכולה בהחלט לנבוע מצבירת מים לפני וסת. זה יכול להתבטא אפילו ביותר מקילו אחד. מכיוון שאת מרגישה שינוי בהיקפים, לא הייתי עושה שינויים נוספים, אלא נשקלת בעוד שבועיים- שלושה, ורואה תוצאות אז. אני חייבת לציין עוד משהו שבולט מקריאת התפריט שלך- התזונה שלך נראית לי סבירה מבחינת הקלוריות, אבל אני חייבת לומר לך שלטעמי היא קצת דלה בחלבון ובירקות. אני לא דיאטנית, ולא מתיימרת להיות, אבל לדעתי האישית- את צריכה להתייעץ עם דיאטנית.הגבינה והפרגית לא מספיקות מבחינת חלבון. אולי תנסי להחליף את הלחמית ביוגורט, או פשוט להוסיף יוגורט? גם בבוקר וגם בצהריים הייתי מוסיפה ירק מבושל או טרי. אם את בכללית, יש דיאטנית בריאטרית בראשון וברחובות. אם לא- צריך פיתרון אחר. אולי היכן שנותחת? דורית
|
|
בתגובה ל: זקוקה לעיצה מאת: zahava030658 קודם כל בשבוע אחד לא משתנים דברים מהר לצערנו. כמו שכתבו לך כבר, בהחלט יש מצב שבגלל שאת במחזור את רואה עליה פיקטיבית במשקל.
אחרי המחזור תשקלי אבל רק שתדעי שמתוך מצב של ירידה - לא תוכלי לראות פתאום עלייה. עלייה תבוא אחרי עצירה במשקל (עלייה אמיתית). זו "תרומה" שתרד תוך שבוע.
לגבי האוכל - כדאי להפגש עם דיאטנית כדי לבנות תפריט מאוזן. אם הגוף לא ירגיש בטוח במרכיבים הנכנסים, הוא לא ישחרר קילוגרמים.
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 אתמול החלטתי לסדר את הארון ואת כל ביגדי החורף שמתי בשקית כדי להעביר , אבל במקום לשמוח שבחורף שיבוא כבר אהיה רזה ותהייה לי מלתחה חדשה הרגשתי מעין מועקה פחד שאולי אני מקדימה את המאוחר ואולי צריך להשאיר שאולי אני לא ארזה ובמשך שעה השקית היתה בחדר, אחרי שעה סחבתי את השקית ויאללה זרקתי אותה ביחד עם הפחדים.
|
|
בתגובה ל: סתם לשתף מאת: mami13 ללא תוכן
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/w28cgKY/weight.png]() h- Don't let go, Never give up, It's such a wonderful life
|
|
בתגובה ל: אני עדיין שומר...מתלבט לזרוק/לא לזרוק/לזרוק... מאת: MEIR35 ת ז ר ו ק אותם לסל וחסל. שלחתי לך את כתובת האתר של החברה שמייצרת חלובוני ביצים הראיתה?
|
|
בתגובה ל: כדברי הפסיכולוגית הרדיופונית ורדה רזיאל זקונט מאת: mami13 לשחרר את הבגדים לטובת חדשים ומחמיאים, להיפרד מהגוף הישן לטובת החדש, לשחרר את הנפש ולאפשר לה להתרגל למאיר החדש.
|
|
בתגובה ל: מסכימה, צריך לשחרר מאת: עייפה ומאושרת זהו לא עוד באטטה לא אתן לאוכל לשלוט בי אלה אני .
|
|
בתגובה ל: כדברי הפסיכולוגית הרדיופונית ורדה רזיאל זקונט מאת: mami13 ללא תוכן
Tomer
|
|
בתגובה ל: ראיתי, אם את באה למפגש אז נדבר שם... מאת: tomer_s ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אני עדיין שומר...מתלבט לזרוק/לא לזרוק/לזרוק... מאת: MEIR35 אתה צריך לומר לעצמך שלשם אתה לא חוזר ויהי מה!
"לא כל מי שנושם חי"
|
|
בתגובה ל: סתם לשתף מאת: mami13 את עשית דבר מדהים בשביל עצמך. זו המחויבות שלך לעצמך לעשות כל שביכולתך לא לחזור למשקל בו היית. את לא מאפשרת לעצמך, גם לא בתת המודע, את אופציה של להיות שוב באותו משקל. כל הכבוד! דורית
|
|
בתגובה ל: סתם לשתף מאת: mami13 ואת תראי שלא תצטרכי אותם יותר :-)
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 מישהו יודע האם חל איסור לאכול דברים חרים לאחר הניתוח, היות ויכול לעשות נזק לקיבה ?
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wEKl3Qm/weight.png]() החיים החדשיים התחילו ב 8.7.2010
|
|
בתגובה ל: אכילת דברים חריפים לאחר ניתוח מאת: איילת ש ללא תוכן
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/w28cgKY/weight.png]() h- Don't let go, Never give up, It's such a wonderful life
|
|
בתגובה ל: רק בהתחלה, כשהכל עוד "פצוע" , נמנעים מאת: MEIR35 ללא תוכן
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/w28cgKY/weight.png]() h- Don't let go, Never give up, It's such a wonderful life
|
|
בתגובה ל: אכילת דברים חריפים לאחר ניתוח מאת: איילת ש זה בעיקר תלוי בכמה זמן את אחרי הניתוח? כמו שכתב מאיר, מיד לאחר ניתוח הקיבה פצועה, ולכן יש איסור לאכול כל מה שעלול לגרות את הרירית, כולל חמוץ וחריף. לאחר מכן, זה כבר עניין של ניסויה וטעיה. אני מעזה לאכול חריף מתון בלבד, ואני עדיין נוטלת לוסק אחד ביום. אם אני מרגישה שלא טוב לי- אני מפסיקה למספר ימים. אל תשכחי שכל אחד מאיתנו מגיב בצורה שונה למגוון מזונות, ומה שתאים לקיבתו של האחד, לא תמיד נסבל ע"י קיבתו של האחר. דורית
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 אני כבר שבוע בדיאטת החלבונים לפני הניתוח ואני רעבה!!! אבל..... לא זזה מילימטר מהתפריט שהדיאטנית נתנה לי. ממש מחכה לרגע שאהיה אחרי מרגישה שהחיים שלי הולכים להשתנות. אפילו התחלתי להצטלם על מנת שיהיו לי תמונות של לפני ואחרי.
|
|
בתגובה ל: אני רעבה! מאת: רונה המקורית אני יודעת שזה קשה הייתי שם לא מזמן אבל כמו שאמרת זה שווה...:)) אני הייתי באמצע של הדיאטה בפסח וזה היה קשה עם כל הארוחות שהוזמנתי אלהם אבל עברתי את זה כמו גדולה..:) ואני רואה שגם את עוברת את זה כמו גדולה:)) כל הכבוד
|
|
בתגובה ל: אני רעבה! מאת: רונה המקורית עוד קצת סבלנות! דיאטת החלבונים היא זמנית, ומשרתת מטרה חשובה ביותר- להקטין את הכבד שלך ולאפשר זמו ניתוח קצר יותר ומהלך ניתוח פשוט יותר עבורך ועבור המנתח. מכיוון שכך- הרבה ברירה אין. נשאר רק לראות איך את יכולה להעשיר את התפריט שלך על מנת לגרום לך להיות שבעה יותר. ניסית מרקים? מרקי ירקות (בלי פחמימות כמובן) הם פתרון ממלא, משביע, דל פחמימות ועם ערך קלורי זניח.
תתרכזי במחשבות על מה שעומד לקרות ממש עוד מעט. על השינוי המדהים שאת מאפשרת לעצמך לעבוד. להצטלם זה רעיון מצוין- כאנשים שמנים, אנחנו נוטים להיות בצד השני של המצלמה- זה שמצלם. חשוב תיעוד לעצמך- הרבה פעמים זו מראה מצוינת לתהליך שאנחנו עוברים. אני חיפשתי לאחרונה תמונות שלי מלפני הניתוח- התקשיתי מאוד למצוא... שיהיה הרבה בהצלחה! דורית
|
|
בתגובה ל: אני רעבה! מאת: רונה המקורית אם את רעבה (רעב פיזי ממשי ולא רעב רגשי לפחמימות) תוכלי לעבות את התפריט בעוד חלבון כמו דג או בשר וגם עם ירקות. תשתי הרבה..
מצויין שאת מצטלמת אחרי זה לקחת את זה איתך ולהראות לכולם זה שוס - מניסיון :-)
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 בתחילתו של התהליך- בעצם באמצע התהליך.. מחכה לוועדה הרפואית שיש, את כל הבדיקות כבר עשיתי...
ויש מן תחושה של כבר יאללה- אני רוצה לסיים עם זה, או שאפשר להגיד- רוצה כבר להיות אחרי אבל לפני תחילת דרך חדשה...
אפשר גם לשאול מעט שאלות? שיהיה לכולם שבוע נפלא
|
|
בתגובה ל: בחורה חדשה, אפשר להצטרף? מאת: sivsiv שלום לך גם אני כרגע בתהליך של כל הבידקות וממתינה לפגישה עם ד"ר פייגין. אני חייבת לציין שיש פה אנשים ממש חמימים ונחמדים שתמידש עוזרים ועונים לי על כל השאלות הרבות שיש לי שיהיה לך בהצלחה
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wEKl3Qm/weight.png]() החיים החדשיים התחילו ב 8.7.2010
|
|
בתגובה ל: בחורה חדשה, אפשר להצטרף? מאת: sivsiv כמובן שאת יכולה לשאול שאלות. שיהיה הרבה בהצלחה! דורית
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: עייפה ומאושרת אני לפני הניתוח.. לפני הועדה, אבל אחרי הבדיקות.. אני יודעת שאני אמורה לשנות את אורח החיים שלי אחרי הניתוח, שהאוכל ישתנה, הכמויות והכל.. אני מרגישה עכשיו במין מצב שאני עדין טוחנת אוכל כאילו אין מחר, אבל איפשהו בראש חושבת כבר על הניתוח..
איך אצל אחרים היה לפני הניתוח, ואני לא מדברת על השבועים הראשונים.. אני מרגישה שהכל הולך אצלי לאט, גם כי אני סטודנטית וגם כי אני עובדת במשרה מלאה, ולשלב בין כל זה את הכל זה לא קל, אבל אני פשוט לא רוצה לדחות...
מבחינת התאוששות- אחרי כמה זמן חוזרים לעבודה, לחיים השגרתיים?
תודה, ומצטערת על החפירה...
|
|
בתגובה ל: משהו שמעט מציק לי... מאת: sivsiv גם אצלי הלך יחסית לאט עד נקודה מסוימת שפשוט נכנסתי לטורבו לקראת הניתוח. לא עשיתי כל שינוי לפני הניתוח מלבד בשבועיים שלפני עם דיאטת החלבונים. לא רציתי להכניס עוד מימד של לחץ לעניין - האם אצליח או לא? גם ככה הגעתי לניתוח בגלל חוסר יכולתי להצליח לשמור על דיאטה, אז למה להלחיץ? אין מה להשוות בין הצורה שבה מתייחסים לדברים וכיצד אנחנו רואים אותם לפני ואחרי הניתוח. מה שלפני הניתוח נראה כמשימה בלתי אפשרית הופך להיות "טבעי" וחלק מחייך. זה לא אומר שאין התמודדויות אחרות - אבל הכל עובר בשלום, במיוחד עם התמיכה של החברים מהפורום... לגבי ההתאוששות - כמו שתיווכחי בעצמך הכל אינדיבידואלי, יש כאלה שלוקח להם פחות ויש כאלו שיותר זמן בגדול מדובר על סדר גודל של שבועיים עד החזרה לעבודה וחיים שגרתיים. את מוזמנת לחפור כאוות נפשך ושוב בהצלחה
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/w28cgKY/weight.png]() h- Don't let go, Never give up, It's such a wonderful life
|
|
בתגובה ל: משהו שמעט מציק לי... מאת: sivsiv היי, החששות שלך מובנים ביותר. את עכשיו לפני ניתוח, וכל מה שאמור לעזור לך להפחית בכמויות המזון הוא כוח הרצון בלבד. אני לא חושבת שמישהו מצפה ממך לעשות דיאטה לפני הניתוח (למעט דיאטת החלבונים כמובן), כי הרי אם היית יכולה להפחית ממשקלך לבד- לא היית זקוקה לניתוח, נכון? זה בסדר שאת חושבת על הניתוח בעודך אוכלת. זו תחילתה של ההכנה למה שיקרה אחרי הניתוח- הראש עדיין ירצה לאכול, אבל הקיבה הקטנה לא תאפשר לו לאכול כאוות נפשו. כבר עכשיו את מרגילה את הראש לכמויות הקטנות שיבואו בהמשך- וזה נראה לי נכון מאוד לעשות. לגבי החזרה לשגרה- רוב האנשים חזרו לעבודה 2-3 שבועות לאחר הניתוח, במידה והכל עבר כשורה. חלק מאיתנו חזרו מהר יותר, אפילו לאחר 7-10 ימים, וחלק נזקקו ליותר. תשרייני לך 3 שבועות, מקסימום תרגישי שאת לא רוצה להישאר- תחזרי לעבודה מוקדם יותר.
אה, ואל תחששי לחפור- בשביל זה אנחנו כאן. דורית
|
|
בתגובה ל: משהו שמעט מציק לי... מאת: sivsiv אי אפשר להשוות את החיים לפני הניתוח לחיים שאחרי.
לפני הניתוח אוכלים כמו שתיארת "טוחנים אוכל" כאילו אין מחר, יש את הקטע של מסיבות פרידה מהאוכל.
אם יש לך אפשרות אל תדחי את הניתוח, בד"כ שבועיים אחרי אפשר כבר לחזור לעבודה ולשגרה "רגועה".
יהיה בסדר
אל תדאגי
שמחה
![http://img402.imageshack.us/img402/8677/111hr.jpg]() קבוצות חדשות בפתח... קבוצת נתניה
וקבוצת רמת ישי בעמק יזרעאל לפרטים והרשמה : 0542699023 simhaj217@gmail.co
|
|
בתגובה ל: משהו שמעט מציק לי... מאת: sivsiv לא ראיתי את התשובות שלכם
וכמעט כולנו כתבנו אותו דבר
שמחה
![http://img402.imageshack.us/img402/8677/111hr.jpg]() קבוצות חדשות בפתח... קבוצת נתניה
וקבוצת רמת ישי בעמק יזרעאל לפרטים והרשמה : 0542699023 simhaj217@gmail.co
|
|
בתגובה ל: משהו שמעט מציק לי... מאת: sivsiv לא נוכל לתת לך את התחושה של "אחרי" כשהכמויות לא יכולות להיות גדולות כי לא תוכלי להכניס אותן. וזה בסדר שעכשיו את מרגישה צורך לאכול כי יש הרגשה (אולי מוטעית אבל אי אפשר לשפוט אותה) של "פרידה".
לגבי אורח החיים שלך, אני ממליצה לך להתייעץ עם הדיאטנית שתפגשי אחרי הניתוח. אני מאמינה גדולה באורח חיים מותאם אישית - כי את אורח החיים שלך לא תשני. אז הפיתרון הוא למצוא את המאכלים והכמויות שתוכלי לקחת איתך ושתוכלי לאכול בזמנים הקצובים שעומדים לרשותך על פי אורח החיים שלך.
בהצלחה :-)
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 להרבה חברה פה יש סרגל חמוד כזה בתחתית שבו אפשר לראות את ההתקדמות שלהם בהורדת המשקל . איך עושים את זה? אני ממש מאותגרת טכנולוגית אז אם אפשר ממש שלב שלב להסביר לי במסר. תודה לכל מי שיתגייס למשימה.
|
|
בתגובה ל: איך מורידים את הסרגל? מאת: רזה בפוטנציהמסביר בצורה מאוד ברורה מה עושים. אם הקישור לא עובד- במאמרי הפורום בצד שמאל יש מאמר בשם הכנת טיקר והכנסתו לחתימה. תעבדי לפי השלבים המפורטים. http://www.agenda.co.il/237/forum/180006/ בהצלחה! דורית
|
|
בתגובה ל: סוף שבוע איתנו - ורעיון חדש מאת: libi79 רציתי לשאול אם זה הגיוני ששבועיים ושלושה ימים אחרי הניתוח ארגיש מן הדרדרות קלה אחורה... כבר יומיים שמה שאני אוכלת (וזה האוכל הקבוע מהתפריט שמותר לי) לא טעים לי, יש לי בחילות נוראיות אחרי זה ולפעמים אי נוחות. זה הגיוני? עד לפני יומיים אכלתי וזה היה בסדר במסגרת הכמויות הפצפוניות ופתאום אני מרגישה שעשיתי צעדון אחורה
|
|
בתגובה ל: צעד אחרוה... מאת: מורמורית אם האוכל שלך פחות או יותר קבוע, אולי תגווני? (כמובן מתוך מה שמותר לך בשלב הזה). יכול להיות שעלית טיפה בכמויות בלי לשים לב, וזה קצת מוקדם מידי וגורם להרגשת הבחילה? עוד משהו שעשוי לגרום לבחילות זה חוסר שתייה מספקת. אם את מרוכזת באוכל ושוכחת לשתות מספיק, גופי הקטו שנוצרים בגוף עשויים לגרום לבחילה. בכל מקרה- אם את אוכלת בכמות קטנה ושותה היטב, ועדיין מרגישה רע, הייתי מתייעצת עם המנתח שלך. תרגישי טוב ותעדכני מה שלומך. דורית
|
|
בתגובה ל: צעד אחרוה... מאת: מורמורית גם אני הייתי ככה אבל הגברתי מעט את השתיה והמנוחה וזה עבר תוך שלושה ימים...
|
|
בתגובה ל: אל תדאגי... מאת: adi0203 אני שותה 8 כוסות ביום אני אנסה יותר... אני אוכלת עדין כמויות קטנות עוד לא ניסיתי להגדיל.. כנראה שזה סתם מקרה של היומיים האחרונים.. תודה
|
|
בתגובה ל: תודה לכן..:) מאת: מורמורית לכי עם התחושות של הגוף שלך. לא טוב? תאכלי דברים קלים יותר..
זה קורה גם בשלבים יותר מאוחרים של הניתוח וזה פשוט עניין של הקשבה. יכול להיות שחטפת איזה וירוס וזה מה שמרגיש לך לא טוב.
|
|