בתגובה ל: שבוע חדש מתחיל בכיף מאת: libi79חברים יקרים,
לפני מספר ימים פורסמה שאלה לגבי המשמעות של השנה הראשונה
ולמה היא כל כך חשובה. ראיתי גם שליבי רמזה שהיא הייתה רוצה
לראות דעה של כימאי אז אמנם אני לא ממש כימאי אבל הנה...
אשמח לשמוע את דעתכם.
משמעות שנת הזהב או חלון ההזדמנויות הבלתי חוזר.
הקדמה קצרה:
כידוע, אנחנו כמנותחי שרוול איננו שונים בהרבה מכל אדם אחר
שחפצה נפשו בדיאטה. הסיבה שאנחנו יורדים במשקל יפה ומהר יותר
מאחרים נעוצה בעצם בעובדה המצערת (או המשמחת) שאיננו יכולים
לאכול כמו שאכלנו קודם.
עוד ידוע, שאדם יפחית ממשקלו אך ורק כאשר הצריכה הקלורית
הבאה ממזון תהיה נמוכה יותר מההוצאה הקלורית שנדרשת לקיום
חיינו השוטפים. נשמע בנאלי, אבל תמיד, תמיד נכון ללא שום
סייג כל עוד מדובר בבן אנוש (אצל צמחים הדבר שונה...אנחנו לא
מספיק מפותחים אבולוציונית ועדיין לא יודעים לעשות
פוטוסינטזה. דרך אגב זה תמיד היה התירוץ שלי להשמנה, פשוט
האמנתי שאני כל כך מפותח אבולוציונית שאני מבצע פוטוסינטזה
ולכן משמין:)).
כמובן, ששמירה על משקל קיים תתרחש כאשר הצריכה הקלורית ממזון
תהיה שווה להוצאה הקלורית שדרושה לקיום חיינו השוטפים וכן
עלייה במשקל תתרחש במצב ההפוך בו הצריכה הקלורית ממזון תהיה
גדולה מההוצאה הקלורית הנדרשת לקיום חיינו השוטפים.
עתה, משהכלל החשוב ביותר ברור, ננסה לנתח מה קורה בגופו של
אדם המצוי בתהליך של ירידה במשקל.
ראשית, על מנת לקבל מושג מהי ההוצאה הקלורית הנדרשת לקיומנו
(BMR - Basal metabolic rate) וממה היא מושפעת נוכל לפנות
למחשבונים שונים המצויים לעייפה ברשת האינטרנט. לנוחיותכם
צירפתי לינק לאחד מהם.
(
http://www.netogreen.co.il/Calculators/dri.aspx)
אם תרצו להשתעשע מעט ותבצעו חישובים שונים בעזרת המחשבון
תגלו שכל שינוי של אחד מהמשתנים ייתן תוצאה שונה, מה שבעצם
יסביר בהמשך את הסוד. למשל תגלו שגבר צעיר (בן 25), גבוה
(190 ס"מ), ספורטאי (כזה שעוסק בספורט בצורה אינטנסיבית)
ושמן (140 ק"ג) יוכל לצרוך 4,717 קלוריות ליום בלא להעלות או
להוריד אפילו גרם אחד ממשקלו. זאת לעומת אישה (בת 45), בגובה
160 ס"מ, שעובדת עבודה משרדית ובמשקל תקין של 60 ק"ג שעבורה
כל צריכה הגבוהה מ 1590 קלוריות ליום תוביל מיידית לעלייה
במשקל. שימו לב להבדל העצום מדובר בצריכה קלורית של פי 3
עבור הגבר לעומת האישה.
המסקנה: עדיף להיות גברים, צעירים, גבוהים, ספורטאים
ושמנים...:) סתם בשביל לעצבן כמה אנשים או נשים :)
מאחר ורובנו איננו יכולים לשלוט במגדר שלנו, בגילנו או
בגובהנו כל מה שנותר בידנו לעשות הוא לנסות לעשות קצת ספורט
ולהפחית בכמות המזון. אך ראו זה פלא, ככל שאנחנו מפחיתים
בכמות המזון אנו כמובן יורדים במשקל אבל מנגד, משירדנו במשקל
גם ההוצאה הקלורית שלנו יורדת... ופה למעשה טמון הסוד הגדול.
גופנו שואף לאיזון מתמיד, ומאותו רגע בו הפחתנו את כמות
המזון שאנחנו צורכים הגוף, לאחר תקופת הסתגלות (שתלויה
ומשתנה בהתאם לגודל ההפחתה הקלורית אותה ביצענו) יאזן את
עצמו מחדש על משקל חדש התואם את הצריכה הקלורית החדשה. כל
עוד לא תישבר משוואה זו מחדש, למשל, ע"י הפחתה נוספת של
הצריכה הקלורית או ביצוע של פעילות גופנית - הגוף יישאר
באותו משקל בדיוק.
כך גם קצב הירידה במשקל - ככל שהפער בין הצריכה הקלורית לבין
ההוצאה הקלורית יהיה גדול יותר כך גם קצב הירידה יהיה גדול
יותר ולהיפך.
אם כך, למה כולם מדברים על השנה הראשונה כשנת ההזדמנות הבלתי
חוזרת? כנראה שככל שהדבר נובע מסיבות מדעיות הם לא כל כך
צודקים... למרות שהם בהחלט צודקים מכל שאר הבחינות וההסבר
בהמשך.
כנראה שאם ביצענו ניתוח שרוול מסת הגוף שלנו הייתה גדולה
במיוחד, רובנו היינו מעל BMI 40 ואם אני לא טועה הממוצע הינו
באזור 43. ככאלו, הצריכה הקלורית שלנו הייתה בהתאם כ 3000-
5000 קלוריות ליום. לאחר הניתוח ירדה דרמטית הצריכה הקלורית
ולכן מייד החלה ירידה במשקל בקצב מואץ. זאת מאחר וברגע זה
הפער בין הצריכה להוצאה הקלורית הוא אדיר. ומה קורה אחר כך?
במהלך השנה שלאחר הניתוח קוראים הדברים הבאים: אנו מעלים
בהדרגה את הצריכה הקלורית וכמובן ממשיכים להפחית במשקל. שתי
הפעולות האלה יחד פועלות למעשה באותו כיוון שהרי אדם רזה
מוציא פחות קלוריות מאדם שמן ולכן לאחר כשנה ממועד הניתוח
אנו מוצאים את עצמנו בנקודת איזון בה הצריכה הקלורית שווה
להוצאה.
השאלה הבאה היא: איך נוכל להמשיך לרזות מנקודה זו והלאה?
פשוט מאד, עלינו לבצע הפחתה נוספת בצריכה הקלורית או
לחילופין להגדיל את ההוצאה הקלורית ע"י הגברת הפעילות
הגופנית או כמובן שניהם גם יחד.
לכל אחת מהאפשריות לעיל חסרונות משלה שייתנו לכם רמז עבה על
משמעות השנה הראשונה:
הפחתה נוספת בצריכה הקלורית, לאחר שכבר ביצענו הפחתה ענקית
ממילא עלולה שלא להחזיק מעמד לאורך זמן שהלוא אנשים אוהבי
אוכל אנחנו וככל שהתרחקנו יותר ויותר מהניתוח פעולת האכילה
הופכת קלה והזיכרון של התקופה השמנה הולך ונשכח ולכן סביר
להניח שמהר מאד נחזור לסורנו ונגיע בחזרה לנקודת האיזון
הראשונה בה היינו לאחר כשנה מהניתוח. כך גם עניין הפעילות
הגופנית, מייד עם הפסקה או הפחתה של הפעילות הגופנית תתבצע
חזרה מהירה לנקודת האיזון הראשונה, נכון, זו שהיינו בה כשנה
מיום הניתוח.
אם הצלחתם לקרוא את דבריי עד כאן אני מניח שזה לא בגלל שזה
היה מעניין אלא בגלל שטרם עליתם על משמעות שנת הזהב...ושאתם
בכל זאת רוצים לדעת מה משמעותה?
אז זהו חברים, שכל המשמעות של שנה זו היא בעצם הסיגול של
הרגלי אכילה ופעילות גופנית נכונים בהם נוכל להתמיד לאורך
זמן ממושך. אם במהלך השנה הראשונה נשכיל לפתח הרגלי אכילה
וספורט בהם אנו יכולים להתמיד לאורך זמן רב, מובטח לנו כי
ככל שלא נשנה הרגלים אלו, נוכל נשמור באדיקות על נקודת
האיזון אליה הגענו אחרי שנה.
לסיכום, ככל שאני מבין את פני הדברים, השנה הראשונה שלאחר
הניתוח חשובה מאד בקנייתם של הרגלי אכילה וספורט נכונים.
הרגלים כאלו שנוכל להתמיד בהם לאורך שנים רבות. והדבר כמובן
נכון לשני הכיוונים, הרגלי אכילה וספורט מחמירים מדיי יובילו
אמנם לירידה עצומה במשקל לאחר שנה מהניתוח אך, מייד עם
הוויתור הראשון על אימון כושר או עלייה קטנה בצריכה הקלורית
תמצאו את עצמכם בנקודת משקל חדשה הגבוהה מנקודת האיזון
הראשונה ומשם הדרך חזרה למטה כיידוע קשה שבעתיים.
הרגלי אכילה וספורט מקלים מידיי יובילו אמנם ליציבות בנקודת
האיזון אך אתם עלולים לגלות שנקודה זו מעט גבוהה מנקודת היעד
אליה שאפתם.
ובנימה אישית, כאדם שהתחיל את התהליך עם הרגלי אכילה קלוקלים
במיוחד של ארוחה אחת ליום וללא פעילות גופנית. בחרתי לבצע את
השינויים כך שלא יהיו עבורי דרמטיים במיוחד. אני מנסה לעבור
לשתיים עד שלש ארוחות ביום, ארוחות כאלו שדומות מבחינת הרכבם
לארוחות שאכלתי לפני הניתוח אך קטנות משמעותית מבחינת גודלן,
וכן לבצע הליכה או רכיבה על אופניים פעמיים בשבוע. אני בהחלט
מודע לזה שעם הרגלים אלו לא אגיע ל BMI 25 אבל מנגד אני
מקווה שאוכל לשמור ולהתמיד בנקודת האיזון אליה אגיע לאחר
כשנה.
נכון לכתיבת שורת אלו 4 חודשים לאחר הניתוח הפחתתי כ 32 ק"ג
ממשקלי שהם כ 50% מעודף משקלי.
בהצלחה לכולנו,
ת