שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



משורוולים
פורום התמיכה במנותחי שרוול קיבה


השרוול שלי כבר ילד גדול - יום הולדת ארבע


השרוול שלי כבר ילד גדול - יום הולדת ארבע בלון
פורסם לפני 3703 ימים     מאת libi79     סה"כ תגובות: 56     תגובה אחרונה לפני: 3333 ימים

כולכם מכירים אותי עוד מתחילת דרככם, משלב הגישושים על
הניתוח, שלבי ההחלטות, הבדיקות,
השמחה והדמעות של ממש לפני וממש אחרי והדרך המדהימה שכולכם
עברתם ועוברים.
רובכם גם מכירים את הסיפור האישי שלי בחלקים ועכשיו רציתי
להביא אותו במלואו כמו שהוא...
מכל הלב.

קוראים לי שרי (למרות שאתם מכירים אותי כליבי). אני עוד מעט
בת 32, רווקה.

נולדתי 4 ק"ג, התינוקת השמנה ביותר במשפחה אבל כילדה הייתי
בתת משקל. סיפרתי לכמה חברים שחלק מהסלידה העמוקה שיש לי
לכמה שירים של שלמה ארצי נובעת מהזיכרון שלי בחופשות את
ההכרח לאכול כשהם מתנגנים ברקע (אמא שלי אוהבת מאד את
השירים שלו). גדלתי כשאוכל בשבילי הוא עונש, חובה שאין לא
למלא, אחרת...

הרגלתי את עצמי, כדי לצלוח את המשימה, לקרוא תוך כדי אוכל.
הרגל שהשתרש כל כך עד שההתניה החזקה היא גם לאכול תוך כדי
קריאה או צפייה בטלויזיה. לאט לאט האוכל הפך בשבילי מעונש
לכיף, פינוק, נחמה לזמנים קשים, חגיגה לזמנים שמחים ואמצעי
לפירוק תסכולים. אין לי אפילו מושג איך התרחש המהפך הזה.

זוכרת את עצמי עוד כילדה רק חוסכת את הכמה שקלים כדי לקנות
"מנת" שוקולד. אם לא מאה גרם אז לפחות חמישים. זוכרים את
החבילה הקטנה הזו? התייחסתי לזה כמנה. מנה של אושר.

הייתי הולכת ברגל מבית הספר, מרחק 45 דקות מרמת גן עד בני
ברק, כדי להרוויח את חבילת השוקולד היומית מכספי הנסיעה.
כמות שהייתה, כמובן, מסתיימת באותו יום.

כשבגרתי והתחלתי להרוויח, פינקתי את עצמי בכל סוגי האוכל.
המבורגרים, פיצות, גלידות, נקניקיות, מסעדות. כשגרתי
במעונות סטונדטים בירושלים היה לי החופש שתמיד רציתי. הרבה
מהכסף השבועי שלי השארתי בסופר. היו לי בכל שלב ביום 3
קופסאות גבינת שמנת מכל הסוגים ושוקו סוויץ' על כל שבעת
טעמיו. ארוחת הבוקר שלי הייתה כמה פרוסות פרנץ' טוסט על חצי
קופסת גבינה 30%.

שנאתי את השומן שלי, שנאתי את עצמי. הייתי מסתכלת על אחיות
שלי כשהן ישנות ומייחלת לעצמי את החיים שלהן. חסרי דאגות,
תמיד יכולות לקנות בגדים. היה לנו במשפחה מה שנקרא "יום
בנות". אמא שלי ואחיות שלי היו הולכות לחנויות בגדים ואחר
כך יושבות במסעדה. בהתחלה לא הצטרפתי. אחר כך כשקלטתי שגם
מסעדה מעורבת, הייתי נכנסת לחנויות ספרים ונעליים ומצטרפת
אליהן לאחר מכן.

את ניסיונות הדיאטה התחלתי מייד אחרי בת המצווה, בסוף כיתה
ו'. שקלתי אז 62 ק"ג כשהצטרפתי לשומרי משקל. שנה אחר כך אצל
מירי בלקין שקלתי כבר 74 ק"ג וזה רק הלך ועלה, התפתחתי יפה.

ידעתי יותר מדי טוב מה "לא". אבל אף פעם לא עשיתי דיאטה
מרצוני. תמיד קיבלתי על הראש בגלל שהייתי שמנה עד שהמשא היה
כבד עליי והצטרפתי לעוד תכנית של דיאטה. ידעתי שאסור לי
קולה, והיה אסור לקנות דברים הביתה בגללי. אם אחותי הייתה
מזמינה פיצה היא הייתה ננזפת כי "למה שרי צריכה את זה?", לא
אשכח איך בארוחות משפחתיות סבתא שלי ז"ל הייתה לוחשת לי
מהקצה של השולחן "תני לי את הלחם, תני לי - את לא צריכה".
היו קונים גבינת שמנת והיו מחביאים אותה בסוף המקרר או
ממתקים בפינה נסתרת במחסן. אבל אוי כמה חיישנים היו לי
לאוכל. רק תנו לי להריח שמשהו טעים מסתובב לידי ואני כבר
אדע איפה למצוא אותו.

ניסיונות על ניסיונות של דיאטות שונות ומשונות: שומרי משקל,
מירי בלקין, ד"ר רודניצקי, ד"ר איידלין, ד"ר חרמון, מרזי
מורית, מלי תבור (ובטח שכחתי כמה בדרך).

כמובן נציין שבשלב השידוכים הייתי בעמדת נחיתות. לבחורים יש
עיניים.. ופה מדובר על בליינד דייט. רוב הבחורים היו פותחים
עיניים תמהות בדקות הראשונות וזה היה מסתכם באותו ערב.

בשלוש חתונות עמדתי. אחותה הגדולה והרווקה של הכלה, כששלוש
אחיותיי הצעירות התחתנו והקימו בתים. למצוא לי בגדים
בחתונות היה סבל של תפירה לא נגמרת ועדיין הייתי נראית כמו
פצצה תרתי משמע. רק בחתונה האחרונה לפני כשלוש שנים הייתי
כבר 50 ק"ג פחות ולבושה בשמלה שחורה וצמודה.

שישה אחיינים יש לי (אוטוטו שבעה :-)), וכשהיינו עושים משחק
שמות משפחה האחיין הגדול היה מתבלבל – לשלוש האחרות שמות
משפחה שונים ורק אני, הגדולה, נשארת תחת אותו שם משפחה כמו
של סבא וסבתא. איך זה בעצם?

בגיל 26 התחלתי טיפול במחלקה האנדוקרינית של איכילוב בגלל
בעיות הורמונאליות ולאחר מכן עשו לי בדיקת אינסולין, בה
התברר שפיתחתי עמידות. התחלתי לקחת כדורים ועדיין כל פעם
שהייתי יוצאת ממרפאות החוץ הייתי הולכת ל"CHERRY" וקונה
לעצמי ארוחת צהריים של 2 ג'בטות ואייס קפה. זה היה ה"היי
לייט" של אותו יום בדיקות.

יותר משנה אחר כך, אחרי אינספור שיחות מוסר מהרופאה
האנדוקרינולוגית שלי ואינספור ניסיונות, אחרי עוד ניסיון של
רדוקטיל ועוד אחד של קסניקל – סיפרה לי ד"ר שנקרמן על סדנא
של דיאטה וספורט בבית החולים איכילוב. מייד התקשרתי אבל דחו
אותי כי הסדנא כבר התחילה.
הייתי אמורה להמתין לסדנא השניה ואז אמרה לי ד"ר שנקרמן:
תסתכלי באתר של מלב"י, גם להם יש סדנאות.

באתר היה מחשבון לבדיקת ה BMI ושמתי את הנתונים שלי שם. 123
ק"ג על 1.64 מ'. המחשבון ישר שלח אותי לניתוח קיצור קיבה.
עוד פעם ניסיתי והפעם עם 10 ק"ג פחות (אולי אם ארזה 10 ק"ג
המחשבון לא יצעק עליי) – גם זה לא עזר. ניסיתי עם 20 אבל
רק אחרי ירידה של 25 ק"ג מהמשקל האמיתי שלי המחשבון הסכים
שאסתפק בדיאטנית וספורט בלבד.

אמרתי לעצמי :ומה הסיכוי שזה יקרה?

התייעצתי עם הרופאה שביקשה ממני להמתין עד הקיץ לפני שאחליט
אבל שלושה חודשים אחר כך, באפריל, סיכמתי על פגישה במלב"י
והתחלתי להריץ את הרעיון.

נכנסתי לפורום קיצורי קיבה בתפוז והתחלתי לשאול שאלות אבל
אף אחד לא ידע לענות לי.
"מצטערים, לא עברנו שרוול". יותר מאוחר גם ינסו להניא אותי
מההחלטה לשרוול וכך גם מצאתי את עצמי מחכה להיפגש עם ד"ר
אבינוח. אחרי ששמעתי ממקור ראשון במה ניתוח הטבעת כרוך
ומהזיכרון שלי של אנשים בסביבתי הקרובה קבעתי תור מייד
לניתוח השרוול.

הניתוח נקבע ל 4.6.2007 ואני אומר לכם את האמת שלא חשבתי על
זה בכלל.

לפני הניתוח הגעתי למצב שכשהייתי אמורה לעבור טיפול שיניים
בהרדמה כללית (עוד אז רק חשבתי על זה) אמרתי להורים שלי
שיעזבו את הדאגות בצד. אם אמות יכול להיות שנרמז לי
מלמעלה שדי, עברתי מספיק. לא ראיתי עתיד בשביל עצמי ולכן
הניתוח מבחינתי היה החיים עצמם.
לא "חיים טובים יותר או קלים יותר" פשוט לחיות כי אחרת לא
רציתי להמשיך.

הרצתי את כל הבדיקות בפחות מחודש ועליתי על שולחן הניתוחים
ב 4.6.2007 בשעה 10:00.

הימים אחר כך לא היו קלים אבל לא קשים במיוחד. יש לנו נטיה
למחוק קצת מהכאב ואי הנוחות כדי להמשיך וכך אני זוכרת את
זה. שוחררתי אחרי יומיים וכבר יום אחרי השחרור נסעתי לבקר
מנותחת בתל השומר כדי להרגיע אותה ערב לפני הניתוח שלה.

אחרי שבוע חזרתי לעבוד חצאי ימים ואחר כך יום מלא. חזרתי
לשגרה עם אוכל מינימלי על פי התפריט תוך כדי שאני לא מספרת
לאף אחד מה עברתי (בגלל היותי שייכת לחברה חרדית התבקשתי
לא לספר).

הייתה לי המון אמונה בלב וכמעט שום ניסיון להישען עליו אבל
ידעתי שעשיתי נכון ולא התחרטתי לרגע.

חשבתם שזו דרך קלה? אבל למדתי כמה דברים:

בגלל ההפרעה ההורמונאלית שהייתה לי, הירידה נעצרה לי
לשבועיים וחצי אחרי 10 ימים בלבד.
כמה שאני שיגעתי את ד"ר רזיאל, אל תשאלו. למדתי שבירידה
קיימות מדרגות ורוב המנותחים יורדים בשנה שלמה.

הירידה הלכה והתמעטה ורציתי לעשות יותר מאמץ. מירית
הדיאטנית אמרה לי שהצפי לירידה הוא 60% בלבד והייתי בהלם.
בשביל זה עשיתי ניתוח? להישאר עם עודפים? זה היה 5 שבועות
אחרי
הניתוח שלי והתחלתי לעשות ספורט. הבנתי שעם המאמץ באה
הירידה הגדולה וניתן להשיג הכל אם עוזרים לשרוול, אם מנהלים
במקום להתנהל.

הלם גמור היה לי כשגיליתי ששקית במבה עוברת יופי בשרוול ולא
נודע כי בא אל קרבי. זה היה כשישבתי מול המחשב ופתאום
גיליתי ששרוולי הקטן יכול. גיליתי שיש דברים שנכנסים טוב גם
אחרי ניתוח לקיצור הקיבה וצריך לשים לב טוב טוב לדברים
האלה.
מתוק, אהבתי הגדולה: בימים הנוראים של כל אישה שאבתי סוכר
אבל אז גיליתי את כוחו העצום של השרוול הקטן וקיבלתי את
הבחילה של החיים. גיליתי את קוטנו של השרוול ואת יכולתו
להציף אותי בתחושת בחילה אם אגזים.

בפעם הראשונה שהתעצבנתי הלכתי לקניון כמו שאני רגילה וקניתי
לחמניה עם נקניקיה. ואז שאלתי את עצמי: את יכולה לאכול את
זה? אכלתי כמה ביסים והשארתי. גיליתי שעם הרגשות
שנהגתי לשכך באוכל אצטרך להתמודד עכשיו.

והדבר הכי חשוב שגיליתי: אין כללים.
התהליך הכי מוצלח הוא כמו חליפה תפורה אישית.

מייד אחרי שנותחתי נכנסתי בקהילות האינטרנטיות בכל הכוח.
נשבעתי שלא יהיה משורוול אחד שיצטרך לגלות את הדברים האלה
לבד. שאהיה לצד מנותחי השרוול והמנותחים בכלל בכל שלב כדי
ללמד מניסיוני, לשתף, להיות כתף ואוזן ויד מושטת לעזרה.

שבעה חודשים אחרי הניתוח שלי, הקמנו את פורום "משורוולים".
הבית שלנו עבר כמה וכמה תהפוכות, הצטרפו אנשים, נעזרו,
נותחו, נהנו, שמחו אחד בשמחות של השני והיו אחד בשביל
השני ברגעים קצת פחות שמחים. חלקם הגדול עבר מכאן, ויש כאלה
שנשארו וממשיכים לעזור ולתמוך בכל רגע ועל זה אני מודה
לכולכם מכל הלב.
לפני כמה חודשים קיבל על עצמו מאיר לעזור לי בניהול הפורום
והוא עושה את זה באהבה ענקית והבנה מלאה לצרכי המנותחים ועל
כך תודה ענקית.

גם אני השתניתי בשנה האחרונה.
נוכחתי לדעת, שבניגוד למה שהיה ידוע בזמן הניתוח שלי, הנישה
של הטיפול הפסיכולוגי תופסת מקום נכבד מאד בתהליך. אכילה
כפייתית היא הפרעת אכילה לכל דבר ונמצאת על הספקטרום הרגשי
כהפרעות האכילה הידועות האחרות.
למדתי הרבה מספרים כגון "אכילה כפייתית כפיצוי לאהבה",
"נשים אוכלות את עצמן" ו"לשקול מחדש". למדתי שלכל אחד
מאיתנו יש עבר וכדי לחיות את ההווה וליצור את העתיד -
חייבים להחלים.
למרות שבאתי מאסכולת האימון האישי, התמסרתי בעצמי לתהליך
הפסיכולוגי ולריפוי פצעי העבר וכך אני מאמינה שיש לנהוג.
ברוב המקרים יש צורך בתהליך לא פשוט כדי לעשות את הסוויץ'
הנדרש. זה לא יקרה רק מקביעת כללים והטפות לשימור הרגלי
חיים בריאים.

בשנה האחרונה המשכתי בירידה במשקל ולחמישים הקילוגרמים
שירדתי נוספו 12 ק"ג נוספים.
ב BMI 22, מידה 38 - אני אדם חדש באמת. מעבר לכל החלומות
שאי פעם היו לי.
במקום לזחול בין חנויות למידות גדולות ובסופו של דבר לקחת
בגד שב 80% הוא "בסדר" - לקנות בסדרי גודל סיטונאיים בכל
חנות שיש כי הכל יושב כל כך יפה.
לצאת לדייטים בביטחון מלא ולשמוע כמה אני יפה ומושכת.
ללכת לכל מקום שאני רוצה ברגל ובלי להתנשף. להיכנס לכל מקום
כי אני כבר לא גדולה עכשיו.

התאהבתי בפעילות גופנית כמו הליכה באוויר הפתוח עם מוזיקה
בקולי קולות - כי זה מנקה אותי רגשית ומנקה לי את כל היום.
התאהבתי בשיעורי הזומבה במכון, 45 דקות של מוזיקה מקפיצה
שגורמת לזמן לעבור ולקלוריות להישרף בכיף.

אני מאמינה שכל דבר הוא בחירה וכל מנותח צריך לבחור לו את
הדרך שלו. אם ירצה לרדת את כל המשקל העודף, רק חלק ממנו, כן
ירצה לעשות פעילות גופנית, לא ירצה, כן יוותר על דברים
מסויימים עבור הדיאטה - כל זה חלק ממכלול גדול של בחירות
ושבילים שרק אתם יכולים לבחור עבור עצמכם.

אני פה כדי לתמוך בכם. בשבילי לתמוך הוא לא לתת לכם לעשות
את הדרך שלי או לגרום לכם לבחור בבחירות שאני בחרתי כדי
לרדת כמה שיותר במשקל.
תמיכה בעיניי היא "חנוך לנער על פי דרכו". לתת לכל אדם את
האפשרויות ולתת בידו את הבחירה האמיתית - כי רק מתוך בחירה
אמיתית יגיע אותו מנותח לדרך שיוכל לשמור עליה לאורך הזמן.
וכמו שאתם רואים - בכל שלב אפשר לפתוח את אותו "חלון
הזדמנויות" ולנשום אל עצמכם את אוויר הבחירה החופשית.

אני חוגגת יום הולדת ארבע לחיים החדשים שלי ושמחה שאתם כאן
להשתתף בחגיגה.

המון אהבה

ואתכם תמיד לאורך כל הדרך.

שרי

תוקן על ידי libi79 5/6/2011 0:51

אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך



מאמרי הקהילה
חוקים לכתיבה בפורום
כמה כללים שיעשו את החיים שלנו יותר נעימים כאן :-)
15/1/2012
קבוצות תמיכה מקצועיות
סדנת הורים - כיצד להקנות הרגלי אכילה נכונים - 7.6.2012 ע"י ד"ר דלית ויסמן וד"ר חוה בר דוד * קבוצות תמיכה במלב"י חינם בימי חמישי למבוטחי מכבי * קבוצת תמיכה במלב"י לאורח חיים בריא - ע"י אריאלה בר דוד 12.6.2012 * קבוצת תמיכה ברחובות - ע"י ענבר ויטנברג 6.6.2012 * קבוצת תמיכה בנשר - ע"י נעמה כפרי * אם ידוע לכם על עוד קבוצות תמיכה או מטפלים מקצועיים, אנא צרו קשר ועדכנו את מנהלי הפורום. תודה
21/1/2011
יום הולדת ארבע לשרוול הכי ותיק ברשת
מאת ליבי.
15/6/2011
כל מה שצריך הוא אהבה
כמה מילים שיעזרו לכם בדרך
8/8/2011
יומן הריון משורוול
קרן כותבת לנו על ההריון לאחר ניתוח השרוול. מדי שבוע נלווה את קרן בהרגשה, בתחושות ובתובנות.
11/12/2011
חשיבות המעקב לאחר ניתוח בריאטרי
ד"ר אסנת רזיאל מסבירה מדוע הליווי לאחר הניתוח חשוב מאד.
20/7/2010
מתוך שיחה עם פרופסור רובין
על יחס אישי, מיומנות בניתוח ועצירת ניתוח עקב כבד מוגדל ושומני.
27/9/2011
מתכונים משורוולים
המתכונים שאתם אוהבים...
24/2/2009
מאמרים ואירוחים
מגוון מאמרים לעיונכם ושרשורי האירוח של אנשי המקצוע כאן בפורום
23/4/2010
רשימות המנותחים,המנתחים ובתי החולים
מי נותח איפה ובאיזו קופה הוא מבוטח? אם תרצו לדעת מידע על הרופא שבחרתם או איך אפשר לעבור ניתוח אצל רופא מסויים או דרך ביטוח מסויים - היכנסו לכאן.
14/6/2009
שאלות הסקר שלנו
כמה שאלות סקר מעניינות ותשובות מעניינות עוד יותר
25/4/2010
התמודדות עם מעידות
אומרים לנו תמיד שאם נופלים עלינו לקום. איך עושים את זה? איך מצליחים להתמודד עם מעידות בדיאטה? ד"ר ציפי העצני מסבירה.
28/5/2010
כמה טיפים למשורוול המאושר
טיפים מאת הדיאטנית רונית ציוני (מפגש משורוולים 17.6.10)
23/6/2010
תזונה לאחר הניתוח ב 3 שלבים - מירית קרקובסקי מלב"י
תזונה לאחר הניתוח ב 3 שלבים - מירית קרקובסקי מלב"י
16/9/2009
ניתוח השרוול - שאלות ותשובות- סרטון

16/9/2009
HABITS - ההרגל שעושה את ההבדל
כמה מילים ממנותחת ותיקה
8/3/2010
שרוול או טבעת? - ד"ר ניסים גרון

16/9/2009
הכנה לניתוח הרזייה - ד"ר אסנת רזיאל

16/9/2009
הגדרות תצוגה
כך תגדירי את הגדרות התצוגה בפורום משורוולים
13/9/2009
דיאטת הפחמימות של הדיאטנית חיה שווייגר

22/8/2009
הכנה לניתוח הרזיה - ד"ר אסנת רזיאל
קול קורא
22/8/2009
מדריך הוראות לאג'נדה
אייקונים,הגדרות תצוגה,הוספות לינקים וכולי...
21/8/2009
הקטנת תמונות
כדי להקטין תמונות כנסי לתוכנת ה"צייר" הנמצאת בכל מחשב " לחצי למעלה על " תמונה" ועקבי אחר ההוראות
27/6/2009
הוראות להכנת טיקר והכנסתו לחתימה
איך מכינים את סרגל הירידה במשקל?
28/2/2009
דיאטה מומלצת אחרי ניתוח הרזייה
מלב"י
20/3/2009



המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1094)