עוד לפני שהתחלתי לדבר, ציין פרופסור רובין שני נושאים.
האחד, שבאים אליו מטופלים תמהים איך מ"אדם קשה וחסר סבלנות"
ששמעו עליו – הם נפגשים עם אדם פרקטי וסבלן.
כמו שציינתי, ההיכרות *שלי* עם הפרופסור, היא עם אדם מחבק,
אוהד ונחמד מאד.
העובדה ששוחחנו בבוקר חצי שעה עד שממש נקרא לחדר ניתוח,
ובזמן הזה הקדיש זמן להקשיב לי, לשמוע ולענות לשאלותיי
ולהסביר – מה שהרבה מנתחים מהתחום לא כל כך ששים לעשות –
כבר אומרת הרבה.
הנושא השני שעלה: אי הורדת הפונדוס במאת האחוזים, דבר
שפורסם בעבר וממשיך כנראה להתפרסם.
לגבי הנושא השני (שנוגע כבר במקצועיותו של פרופסור רובין)
הוא נמצא בבדיקת הנהלת בית החולים. על פי דבריו של פרופסור
רובין, העניין הגיע עד פרופסור רוטשטיין – מנהל בית
החולים שיבא. מעורבת בזה גם פוליטיקה פנימית של בית החולים
ולא ממש נכנסתי לנושא. הוא יודע מי הנפשות הפועלות וכמו
שציינתי, זה עניין שמטופל ישירות על ידו.
נושא הפונדוס – לפרופסור רובין מחקר שעומד להתפרסם ובו הוא
מציין שעל מנת להצליח בניתוח השרוול חובה להוריד את כל
הפונדוס ולבצע שרוול זהה באורכו. ניתוחי שרוול אחרי טבעת
שונים בכך שהם מציבים עיוות שלפעמים קשה להתגבר עליו.
פרופ' רובין הזמין אותי לכנס גדול שייערך בנובמבר. אם אוכל
להשתתף – בלי נדר אביא לכם סיכומי דברים. מדובר בכנס שיגיעו
אליו מיטב מומחים עולמיים לטיפול בהשמנת יתר.
הוא הדגיש בפניי שקיימת אפשרות הרחבת השרוול אם כי לא למצב
של קיבה רגילה. אם ממשיכים לדחוס ולדחוס אוכל, הכאבים – כך
הוא הסביר – הם הרחבת השרוול.
בכל ניתוח בעל הגבלה אחידה יש אפשרות להרחבת הכיס על ידי
דחיסה מתמדת של אוכל. לא מדובר, כמובן, על כאבים מזדמנים פה
ושם אלא על דחיסה מתמדת של יותר ממה שאפשר להכיל.
טיפול התנהגותי הוא כמעט חובה במקרים של ניתוח לקיצור קיבה
ובמיוחד בגלל התנהלות אחרי ניתוח והרגלי אכילה/ספורט/שתיה.
לגבי הפסקת ניתוח במקרים של כבד מוגדל – על פי מחקר שנעשה
על ידי פרופסור רובין, הוכח באופן חד משמעי שדיאטה דלה
בפחמימות מקטינה את הכבד ובכך מקטינה סיכון בניתוח. כשהכבד
מוגדל הוא מכסה את הקיבה והטחול. הזזה של כבד כזה בזמן
הניתוח עלולה לגרום לדימומים קשים ולסיכון משמעותי. אף
חולה, כך הוא ציין, לא נפטר מניתוח שביצעתי. אני מעדיף
לסגור ולשלוח את החולה לבצע את הדיאטה מאשר לגרום לו
סיכונים.
הוא ציין בפניי על אנשים שסיפרו לדיאטניות שלו על החגיגות
לפני הניתוח. זה מצב מסוכן מאד.
רונית ציוני, דיאטנית שעובדת עם פרופסור רובין כבר כמה
שנים, סיפרה לי שהייתה עדה למקרה כזה.
"אם זו הייתה חברה או קרובה שלי – גם אז הייתי מעדיפה שלא
ינתח במצב כזה".
לסגור חדר ניתוח, זמן של כירורג מומחה וצוות ועלות של כל
הפרוצדורה – זה לא דבר שעושים "סתם" כדי להראות למישהו
שצריך דיאטת פחמימות.
אם הניתוח הופסק כנראה שהייתה סיבה משמעותית.
אלה הדברים שקיבלתי בבוקר מהפרופסור וקיבלתי את רשותו להביא
בפניכם.
תוקן על ידי libi79 25/9/2011 15:7