|
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/w28cgKY/weight.png]() h- Don't let go, Never give up, It's such a wonderful life
|
|
בתגובה ל: יום חמישי - Take care מאת: MEIR35 אתמול כבר רציתי לכתוב לכם.. אבל כל הזמן היו כאן מבקרים ואסור היה לי לרדת מהמיטה עד הערב אז התעצלתי. (לא יודעת עד כמה הסיבות קשורות.. אבל זה מה שהיה :-))
אז ברבע לשבע כבר באו לקחת אותי לחדר הניתוח, קצת מוקדם בשביל ניתוח בשעה 8 וגם אמא שלי רק היתה בדרך ועדיין לא הגיעה, אז צלצלתי אליה ואמרתי לה לא לדאוג ושנתראה כבר אחרי הניתוח. כןכן... הייתי קולית לגמרי בכל העניין.. בכל אופן ב 7:30 היא הגיעה ונכנסה אליי לכמה דקות, נתנה לי חיבוק של אמא שהרגיע אפילו יותר. בדרך לחדר הניתוח ובחדר עצמו התלוצצתי עם כולם והם אמרו שכבר הרבה זמן לא רצו שם כאלו חיוכים מצד המנותח ומצד המטפלים.. ואין לי מושג איך קרה שנרדמתי. נתנו לי מסכת חמצן ובינתיים הרופא המרדים הזריק לי כנראה את חומר ההרדמה בזמן שהוא אומר לי שבשנה הבאה אני דוגמנית ואז... התעוררתי בהתאוששות:) התצעוררתי לתוך עירפול קל שאין לי מושג כמה הוא נמשך, אבל סביר להניח שממש קצר כיוון שאמא שלי כבר נכנסה אליי לדקותיים קצת לפני 10:00 , אז גם הניתוח היה קצר וגם ההתאוששות. הייתי בהכרה מלאה ורק כאבה לי קצת הבטן- לא משהו נורא בהחלט נסבל אבל קצת הייתי בלחץ כי לא יכולתי לנשום נשימות עמוקות אלא קצרות ומהירות וזה הרגיש לי כאילו אני איחנק עוד רגע אז ביקשתי מאמא שתגיד להם שקשה לי לנשום ועד שהאחות חזרה אליי כבר נרגעתי. משם באו לקחת אותי למחלקה וכל הדרך ציחקקתי על זה שאני מטיילת כמו המלכה אליזבת , שלוקחים אותי ממקום למקום. חברתי המתוקה לחדר שעברה את הניתוח יום לפניי הייתה בשוק מהעירנות שלי ! שכבתי במיטה וצלצלתי לכל החברים/משפחה. התלוצצתי עם רופאיי ובסה"כ הרגשה מעולה. אחותי מרחה לי לק (בסוף החלטתי להיכנס לחדר ניתוח בציפורניים חשופות:) ואיפרה אותי קצת.. ואני פטפטתי עם כולם וגם כשרציתי לנמנם קצת לא הצלחתי ליותר מ10 דקות. כולם אמרו שבטח שמו לי יותר מדי אדרנלין חחח בסביבות ארבע וחצי עזרו לי לרדת מהמיטה, הלכתי לשירותים, ואז התיישבתי בכורסא, מהמאמץ הזה כמעט הקאתי את נשמתי! וכבר הייתי בהיכון עם הקערת הקאה הזאת... אבל לא הקאתי ומייד נתנו לי חומר נגד בחילות וגם משכך כאבים כי קצת כאבה לי הבטן ולא רציתי לחכות שיכאב ממש זהו. היו לי כל מיני מבקרים עד השעה תשע וחצי בערך, ואז עליתי למיטה לשנת לילה. העוררתי עכשיו 4:30, שירותים ואני על הכורסא... עכשיו אטייל קצת המחלקה.
אין כאבים, אין בחילות, רק אי נוחות בבטן , תחושה של אחרי צום שכמו מקרקרת הבטן וזה קצת לא נעים אבל בהחלט סביר ולא נורא בכלל.
לילה/ בוקר טוב:)
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wMz9p1H/weight.png]() Nella Via Della Felicita7.12.11 אחד הימים, אם לא ה...!!
|
|
בתגובה ל: כמעט 24 א-ח-ר-י הניתוח:) מאת: ציפור אבודה איזה כיף לך, גם אני רוצה כבר להיות אחרי.
|
|
בתגובה ל: כמעט 24 א-ח-ר-י הניתוח:) מאת: ציפור אבודה אני שמחה לשמוע את מרגישה טוב ומתלוצצת עם רופאייך :-) חשוב מאד לתהליך ההחלמה.
בהצלחה.
|
|
בתגובה ל: כמעט 24 א-ח-ר-י הניתוח:) מאת: ציפור אבודה הי ציפור מזל טוב לרגל הניתוח, מאחלת שיעבור קל ובהצלחה אני עברתי לפני חודש וחמישה ימים. yafit2009
|
|
בתגובה ל: כמעט 24 א-ח-ר-י הניתוח:) מאת: ציפור אבודה ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: כמעט 24 א-ח-ר-י הניתוח:) מאת: ציפור אבודה ללא תוכן
![http://tickers.tickerfactory.com/ezt/t/wgMDPXQ/weight.png]() ההמראה ליעד תצא בתאריך 29/11/11 ע"י ד"ר עסלייה.
|
|
בתגובה ל: כמעט 24 א-ח-ר-י הניתוח:) מאת: ציפור אבודה ושיהיה בקלות :)))
|
|
בתגובה ל: כמעט 24 א-ח-ר-י הניתוח:) מאת: ציפור אבודה מאחלת לך שהימים הראשונים יעברו בקלות ובקרוב הביתה :-)
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wwF9hRV/weight.png]() 3.10.11 דר' ירון מינץ
|
|
בתגובה ל: כמעט 24 א-ח-ר-י הניתוח:) מאת: ציפור אבודה אני חודש לפני ניתוח ומהקריאה בפורום כבר השלמתי שיהיו לי כמה ימים של סבל שיעברו ולפי היומן שלך כיף לשמוע שזה יכול להיות גם אחרת, איפה נותחת?
|
|
בתגובה ל: איזה כיף לשמוע מאת: priki573 אבל זה לא קרה בפועל, למרבה המזל!!!!!
עוד מעט אפרט בפוסט חדש מה עבר עליי בשאר הימים מאז
ובהחלט- מנסיון אישי יכול להיות אחרת.
נותחתי באסותא רמת החיל.
בהצלחה לך:)
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wMz9p1H/weight.png]() Nella Via Della Felicita7.12.11 אחד הימים, אם לא ה...!!
|
|
בתגובה ל: כמעט 24 א-ח-ר-י הניתוח:) מאת: ציפור אבודה ללא תוכן
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wMz9p1H/weight.png]() Nella Via Della Felicita7.12.11 אחד הימים, אם לא ה...!!
|
|
בתגובה ל: כמעט 24 א-ח-ר-י הניתוח:) מאת: ציפור אבודה אני לפניי ואחד החששות זה הכאבים של אחרי. מקריאה בפורום אני רואה כמה זה אינדיווידואלי וכל אחת\ד מרגישים אחרת. שמחה שאצלך עבר בלי הרבה מכאובים . אני ב26.12 מקווה שיעבור בקלות.
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wrIxqV3/weight.png]() [/
|
|
בתגובה ל: יום חמישי - Take care מאת: MEIR35 בוקר טוב לכולם. לפי הנושא הבנתם, אני בהריון. מסריקת הרשת ובמיוחד הפורום הבנתי שהמידע הקיים על הריון לאחר שרוול הוא מצומצם או מצוי רק בידי מי שעברה הריון. החלטתי בהתייעצות עם מנהלת הפורום להעלות על דפי הפורום יומן הריון שיתעד את חוויית ההריון לאחר השרוול.
אשתדל לעדכן מדי שבוע, למרות שאם לא יהיה מה לעדכן אולי אעדכן בתדירות נמוכה יותר של פעם בשבועיים או פעם בחודש (מה אתם חושבים? )
אז קצת עליי: מי שלא מכיר אותי שמי קרן. אני בת 30 ואם לשניים. השתרוולתי ב 27.4.2010 על ידי פרופסור רובין במדיקל סנטר. משקל התחלתי 102-104 קילו (תלוי ביום) משקל נוכחי: 55.
אז אני בהריון בשבוע 9, שזה תחילתו של החודש השלישי להריון. אני בטוחה שכל מאמיני עין הרע למינהן קופצות וצועקות איך היא מספרת לפני שבוע 12, אז אני לא מהמאמינים בעין הרע ומה שצריך לקרות יקרה ללא קשר אם אספר או לא. כמובן שבעודי כותבת אני מתפללת שלא יקרה כלום.
יש לי שני בנים בבית אז בבקשה אם נבקש כולנו יחד אולי הפעם תהיה בת.
אז נתחיל: ראשית לפני שנכנסתי להריון המחשבות התרוצצו לי בראש כמו מטורפת: "מה לחזור להיות שמנה? אני לא אשלוט על עצמי! אני אהיה רעבה כל הזמן! החזה שלי יהיה עוד הפעם גדול! מה אני חושבת לעצמי? למה אני צריכה את זה?" אציין גם שכל המחשבות היו מלווים בחלומות בלהות שליווי אותי מדי לילה. חלום אחד שחרוט לי בראש היה החלום שבו אני מנסה ללבוש מכנס והוא לא עולה עליי ואני לא מבינה למה, וכשאני מסתכלת בראי אני מבינה למה. השתקפה מולי דמות מזעזעת שלי במשקל של מעל 100 קילו. זו הייתה ממש אני לפני הניתוח, נדהמתי מהמראה, הוא נשכח מזכרוני, מחקתי אותו לגמרי הרי אני כבר לא כזו! זו הייתה מבחינתי אזהרה, השמרי!
אבל כמובן שהחיים ממשיכים גם לאחר השרוול ועלינו ללמוד לחיות איתו יחד והחלטתי שאני הולכת על זה ולוקחת איתי את כל האזהרות שנקרו בדרכי.
אז מה חווים בהריון עם שרוול שהוא שונה מכל הריון אחר - דבר ראשון - הרופאים הופכים להיות נחמדים!!! כן כן אין יותר את הבטים של "נו עוד שמנה, כל הבעיות שלה נובעות מהשומן, בסוף היא תתפוצץ והילד יעוף ממנה כמו בלום שהוציאו ממנו את האוויר!. דבר שני - כל התחושות שלמדתי להכיר במשך השנה וחצי שעברו, היכולת לזהות מתי לעצור ולא להמשיך לאכול כי מספיק, איזה מזון יגרום לחומציות יתר וכדי להתרחק ממנו, מתי רצוי לאכול כדי שלא יכאב - הכל הכל נעלם!!!! אני אוכלת ואוכלת ומסוגלת לאכול הרבה יותר! מה קורה פה? השרוול נעלם? איך זה ייתכן? אולי זה פסיכולוגי? פסיכולוגי או לא זה שם וזה קיים! מה עושים? פונים לכל מקור עזרה שאפשר: דיברתי עם משורוולות שעברו הריון, פניתי לאביגיל מנהלת קבוצת התמיכה שלי, ומיד מתייצבים אצל הדיאטנית לעשות סדר בבלגאן. ליווי של דיאטנית הוא חשוב! היא הנחתה אותי כמה אני צריכה לעלות במשקל (היא אמרה שבין 9-12 קילו זה תקין, 9 קילו????? את מטורפת???? נראה לך שאני אזוז ממועדון ה-5???) וכמובן הזהירה אותי מה אסור לאכול בהריון ונתנה לי תפריט מאוד מגוון. הסוד הוא להצמד לתפריט וזה קשה!!!
דבר שלישי שארחיב עליו מעט כי כבר חפרתי מלא - בחילות בוקר (צהריים, אחר הצהריים, ערב ולילה!), מאוד מאוד היה לי קשה להבין אם יש לי בחילה כי אכלתי יותר מדי והשרוול שלי עומד להתמוטט או שאכלתי בסדר גמור וזה רק בגלל ההורמונים. עדיין קשה לי עם זה לפעמים כי התחושה היא אותה תחושה אצלי. חברה אמרה לי לשאול את עצמי שאלה פשוטה וזו עצתי לכן: האם זה היה גם לפני ההריון? אם לא, סימן שזה הורמונים . אם כן סימן שאני לא אוכלת נכון.
אני מקווה שלא עייפתי אתכן יותר מדי אני נוטה לשפוך ולשפוך ואם זה נראה לכן ארוך מדי אנא תרגישו חופשי לספר לי. מקווה שהיומן שלי יעזור ולו רק לאחת מכן שמעוניינת להכנס להריון בעתיד. סופש נעים קרן
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wx2Nm1Q/weight.png]()
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz קרן. הזדהתי מאוד איתך לגבי המבטים שרופאים נותנים בך בהריון כשאת שמנה.
את ההריון האחרון שלי התחלתי במשקל 126 ק"ג כשאני בת 43! (גם שמנה וגם זקנה).
בזמן ההריון ירדתי כ 4-5 ק"ג (כלומר לפני הלידה הייתי משהו כמו 121 ק"ג)- וכשאמרתי לרופא שאני דואגת מהירידה האקטיבית במשקל - שאולי התינוקת לא מקבלת את כל התזונה- היה לו מבט מזלזל כזה של:עם עודפים כאלה את לא צריכה לדאוג.
הדבר הכי קשה בהריון היה מדידת לחץ דם- השרוול אצל הרופא פשוט לא עלה עלי והיה צריך למדוד במפרק סביב היד- שזו בדיקה הרבה פחות מדויקת. גם לביקור בחדר לידה הלכתי משתי סיבות_ לבדוק שלפחות בחדר הלידה יש להם מכשיר לחץ דם כם שרוול בגודל שלי (היה) , ושיש בגדי בית חולים בגודל שלי (היו) .
בתחילת הצירים בה הרופא המתמחה ואמר שלאור גילי ("המופלג") מותר לי לבקש ניתוח קיסרי אלקטיבי- אבל הוא לא ממליץ כי לנשים שמנות מחלימות פחות טובה.
למרות הכל- ולמרות שבהריון השני הייתי 14 שנה מבוגרת ו 50 ק"ג יותר כבדה מההריון הראשון (באמצע התגרשתי) - נכנסתי להריון בנסיון ראשון, ההריון עבר בקלות רבה, בלי תופעות לוואי, לידה חלקה ונהדרת .
קרן מאחלת לך שתהני הפעם מההריון הזה כאם לעתיד רזה וקלה. מחזיקה אצבעות שהכל יעבור טוב ושהפעם תהיה בת
|
|
בתגובה ל: הריון כשמנה מאת: נובית1 ה-BMI שלי אפילו לא 40 (39.1 כשנכנסתי לניתוח), ולמרות זאת בכל פעם שמדדו לי ל"ד בתקופת האשפוז, היו פשלות של השרוול המעצבן הזה. לא יכולים להביא שרוולים יותר גדולים ולהתחשב? הרי מסביבי ישבו עוד הרבה מנותחים בריאטרים, ולחזור על הבדיקה הזו שוב ושוב זה כואב ומציק.
![http://tickers.tickerfactory.com/ezt/t/wfCAN7V/weight.png]() נותחתי ב-23.11.2011 בתל-השומר, ע"י ד"ר הדר ספיבק.
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz אני שמחה שהסכמת לכתוב פה את התהליך ונעשה לזה מקום של כבוד בטור השמאלי למען הדורות הבאים.
בהצלחה :-)
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz למרות שאני ממש לא בכיוון הזה עוד, אני חושבת שמה שאת עושה זה נכס!
כל מה שנותר לי לאחל לך זה הריון קל ושהבחילות יעברו לך
ותודה על ההשקעה.
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz ללא תוכן
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/w28cgKY/weight.png]() h- Don't let go, Never give up, It's such a wonderful life
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz איך איך איך לא סיפרת לי????? :)) אני צריכה לגלות את זה פה??? אהובתי, מעבר לזה שאני מתגעגעת אלייך מאוד, אני מאושרת מאושרת מאושרת שאת בהריון.. וברור ברור ברור שזו תהיה בת (למרות שתחושת הבטן שלי אומרת לי שזה בן) רעיון מעולה לעשות "מיומנה של הריונית משורוולת" :)) ובמיוחד שזה בה ממישהי שהיא כל כך מקצועית, מדוייקת וחכמה ובריאה בנפשה :))) מתרגשת מאוד ושמחה בשבילך כל כך... הריון קל ומדהים ונדבר בטלפון :))
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz כל הכבוד על היוזמה והפתיחות!
29.08.2010 - תאריך שינוי החיים ![http://tickers.tickerfactory.com/ezt/t/wacQyqJ/weight.png]()
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz הריון קל ושהזמן יעבור מהר :-)
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz ותודה רבה שאת משתפת, זה באמת חשוב. אשמח לשמוע עוד, ובהצלחה בהמשך!
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz קשה להאמין שהיית פעם מעל 100 קילו אני שמחה לשמוע שאת תעדכני אותנו מידי פעם על התחושות יש לי ילד בן שנה ואני שמתכננת לפחות עוד 2 כך שלפני הניתוח הייתי בכל פורום אפשרי וחקרתי את הנושא באם זה יפגע ביכולת להיכנס להריון ואיך עוברים הריון אז עכשיו יש לנו את זה ממקור ראשון וכמו שמאחלים לאשה בהריון שיהיה הריון עגול ומשעמם..
![http://tickers.tickerfactory.com/ezt/t/wtlXnLA/weight.png]() נותחתי ב- 20.11.11 במדיקל סנטר אצל ד"ר שוורץ
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz כל הכבוד על הפתיחות, זה יהיה מעניין לעקוב אחרייך. בהצלחה רבה.
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz רעיון מצוין! אמנם אני בתחילת דרכי אך מצפה שתעבור השנה וחצי ואוכל להיכנס להריון. אז תכתבי הכל שאהיה מוכנה כמו שהייתי מוכנה לניתוח. תודה!
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz מאוד שמחה בשבילך :-)
ותודה על זה שאת חולקת איתנו את התהליך וכותבת את היומן - הסיבה העיקרית שדחפה אותי לניתוח היתה הרצון להיכנס להריון, ואני מקווה בעוד שנה להיכנס להריון בריא ומאוזן. אז היומן שלך מגיע בדיוק בזמן מבחינתי, ואני בטוחה שאעקוב אחרי העדכונים שלך בשקיקה.
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wNZSF8x/weight.png]() 25.10.11 - ד"ר ירון מינץ
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz את לא יודעת כמה שזה במקום היומן שלך, ! כמה שחיפשתי לפני הניתוח מידע לגבי הריונות, כמעט ולא מצאתי. כל הניתוח שלי הוא ראשית כדי להיות בריאה ולחיות , פשוט לחיות. והמטרה השניה הנעלה: לזכות להגדיל את המשפחה... יש לי ב"ה 3 ילדים מקסימים. הקטן בן 7 , ואני מתגעגעת, ומאד מאד רוצה להחזיק תינוק קטן ומתוק שלי! אני חולמת להגשים את החלום הכי חלומי שלי!!
תמשכי לעדכן , ואנחנו נמשיך להקשיב ולתמוך. שיהיה לך בקלות , ובהצלחה!
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz קודם כל את נראית מקסים, ואני בטוחה שמה שתעלי בהריון את תורידי. וכמובן מאחלת שזאת בת :) אני מתכננת שנה לאחר הניתוח גם הריון נוסף, הריון שלישי, כך שזה ממש טוב לי היומן הריון. הלכת לדיאטנית בריאטרית? למי? אשמח לשמוע ממך עוד עדכונים. אז שיהיה בשעה טובה והמשך הריון קל ומשעמם!!
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz היי קרן, קודם כל מזל טוב! אני רק מתחילה בבירור לגבי ניתוח. המטרה שלי היא לרדת במשקל בשביל שאוכל לעבור הריון קל יותר. רציתי לשאול כמה זמן צריך לחכות עד שאפשר גופנית להכנס להריון אחרי ניתוח? האם היה חשש שעקב הירידה הדרסטית והשינויים ההורמונליים יהיה קושי להכנס להריון? האם הקיבולת שמאפשר השרוול מספיקה לתזונת התינוק?
![http://tickers.tickerfactory.com/ezt/t/wFFcPq2/weight.png]() 8.7.2012 ד"ר ירון מינץ אסותא
|
|
בתגובה ל: יומן הריון שבוע 9- למי שמעוניינת מאת: kerenz
|
|
בתגובה ל: יום חמישי - Take care מאת: MEIR35![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e25de9f8a4.gif סמיילי_משקפיים]() וכבר שוחרר אתמול הביתה, רזה 8 קילו מיום א' דבר שמאוד משמח, הוא עדיין בשלב הנוזלים השקופים. סה"כ מרגיש טוב - שזה הכי חשוב. ואנו בתחילתה של דרך חדשה......... ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e25de9f8a4.gif סמיילי_משקפיים]() שאלה : הרופא נתן לו לעשות כל יום זריקה לדילול הדם, הבנתי שזה לא קורה לרוב המנותחים, במרפאת האחיות לא הבינו את הסיבה לזריקה (אין לו מחלות כלשהן -חמסה) מישהו יודע מדוע נותנים את הזריקה הזו? תודה
|
|
בתגובה ל: בשעה טובה בעלי אחרי הניתוח מאת: אישתו ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: ו...shirlan מה קורה איתך ? מאת: אישתו איך הלך לו??? לא פגשתי בכן במחלקה...ודווקא חיפשתי אתכם...
היה נדמה לי שפגשי זוג וחשבתי לעצמי אולי זה אתם והתביישתי לבוא לברר....הפרח - הלך לי לאיבוד!!!
איך הוא מרגיש? אני השתחררתי אתמול בערב...עדיין כואבת בקיבה אבל מתואששים לאט לאט היו לי הקאות מרובות
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wzAmqj2/weight.png]() דברים קורים תמיד בזמן נכון... :-) משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו.... המשרוולת המרוצה!!!
|
|
בתגובה ל: היייייייייייייייייייייי מאת: shirlan סה"כ הניתוח עבר בסדר, היו לו רק קצת בחילות ולחץ בקיבה, ביום שאחרי הניתוח הוא היה ממש עייף וישן רוב היום, לקח זמן עד שהשפעת ההרדמה פגה. היום הוא מרגיש הרבה יותר טוב.
אני הסתכלתי על כל אישה, אבל לא ראיתי פרח :-)) האמת שהיו שם כל כך הרבה מנותחים/ות, שאי אפשר היה לדעת מי זה מי :-)
ודרך אגב היתה לי הרגשה שהתחילו לאשר ניתוחים כאלה ביתר קלות, היו שם אנשים שבעיני ממש לא שמנים, ועברו את הניתוח.
המון הצלחה :-)
|
|
בתגובה ל: בשעה טובה בעלי אחרי הניתוח מאת: אישתו אני מניחה שיש לו סיבה טובה, רק הוא יודע מה הלך בניתוח ומה הסיכונים שיש להתגבר עליהם. שמעתי בעבר על מקרה אחד או שניים שקיבלו את הזריקות הללו. בטח משהו בבדיקות הדם הראה בעיה של קרישייות יתר קלה או משהו והוא לא מוכן לקחת סיכון. לא הייתי נלחצת אבל שואלת את המנתח ישירות על כך על מנת להסיר כל ספק. החלמה מהירה! והמון בהצלחה!
|
|
בתגובה ל: אם הרופא נתן מאת: kerenz הוא ילך להתייעץ בנושא עם רופא המשפחה, אולי זה ירגיע אותו, כי הזריקות מלחיצות אותו :-)) (גבר לא ? :-)) )
|
|
בתגובה ל: בשעה טובה בעלי אחרי הניתוח מאת: אישתו זריקות לדילול הדם בשמן העממי, ניתנות כאשר הרופא חושד שהאדם המנותח ימנע מעצמו תזוזה בימים הראשונים שלאחר הניתוח..וכל זאת כדי למנוע הופעת קרישי דם הנובעים משכיבה ממושכת.. אני אחות במקצועי ומכירה מספר מטופלים שקיבלו את הזריקות..הסירי דאגה מליבך. שילך למרפאת האחיות הקרובה לשם קבלת הדרכה להזרקה עצמית.
בהצלחה
|
|
בתגובה ל: שלום לאשתו מאת: זאת שממתינה הבנתי שמי שחושש מלהזריק לבד יכול פשוט לבוא עם החומר לקופ"ח בכל פעם.
ממני לא ביקשו להזריק. אבל נדנדו לי הרבה ללכת ברגל ולא לשבת ממושכות במיטה, כדי למנוע קרישי דם.
![http://tickers.tickerfactory.com/ezt/t/wfCAN7V/weight.png]() נותחתי ב-23.11.2011 בתל-השומר, ע"י ד"ר הדר ספיבק.
|
|
בתגובה ל: בשעה טובה בעלי אחרי הניתוח מאת: אישתו אני קיבלתי הוראות להזריק במשך חודש. הבנתי שהסיבה -כדי למנוע סיבוך של קריש דם. אני חושבת שעסליה נותן לכולם בלי סיבה מיוחדת כדי למנוע סיבוך מיותר. אני הזרקתי בירך ולא בבטן . זה פשוט קל יותר ופחות מכאיב. החומר טיפה צורב בדקות הראשונות . מתרגלים. שיהיה לכם בהצלחה והרזיה נעימה.
|
|
בתגובה ל: אני הזרקתי לעצמי חודש מאת: devora ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: יום חמישי - Take care מאת: MEIR35 היי לכל החדשים ולכל הותיקים - התגעגעתי.... נעלמתי קצת, עברתי מעט שינויים בחודש האחרון והייתי צריכה להסתגל לדברים חדשים ולא היה לי זמן אפילו להתחלק אתכם.. לפני חודש עברתי לגור אצל חבר שלי, השינויי הוא מדהים, מרגישה שמצאתי את הבית שלי :))) יחד עם זאת מרגישה שקצת איבדתי שליטה וכל השינויים והסדר שהשגתי בשנה ושמונה חודשים האחרונים עמד במבחן מציאות חדשה. עד אז גרתי בבית, היה לי אוכל מסודר של אמא, התעמלתי 5 פעמים בשבוע במכון כושר ליד הבית והכל הלך BY THE BOOK עכשיו אני עושה את הקניות, אני מבשלת(שפית מתחילה)מרגישה קצת שהסדר של האוכל משתבש לי... עברתי צפונה לכפר ויתקין כשהעבודה שלי נמצאת בצד השני ליד שדה התעופה, כך שאני יוצאת מהבית מאוד מוקדם ומגיעה מאוחר ולצערי בקושי מצליחה להזיז את עצמי להתעמל... דוחפת בכח 3 פעמים בשבוע 45 דקות של ריצה/הליכה וזה בעידוד שח חבר שלי לא להזניח את התוצאות שהשגתי. יחד עם זאת בעוד פחות מחודש אני הולכת לעבור ניתוח פלסטי להסרת עודפי עור בזרועות ובחזה והרמת חזה... המתחים של לפני, להשיג מימון כלכלי היו לא פשוטים כלל ולקחו ממני הרבה כוחות נפש ויחד עם המעבר דירה זה השפיע על צורת הרעב שלי... המון חשק למתוק וכל הזמן, חשק לנשנושים מלוחים וזה מאוד הלחיץ אותי, פתאום קצת קשה לעמוד בפיתויים. עד עכשיו לא דאגתי כי התעמלתי 5 פעמים בשבוע אינטנסיבי אבל עכשיו שהורדתי את הכמות יחד עם האכילה נכנסתי קצת לפחד. ממשיכה לשמור על המשקל, מזל שהפחד מכרסם וממשיך לשמור עליי.... אז עוד 3 וחצי שבועות בפתחה של השנה החדשה, אני עוברת את השלב השני בתהליך המדהים של השינויי שלי, מתרגשת ומפחדת מהניתוח הפלסטי, מקווה לעבור אותו בצורה הכי טובה שאפשר ולקחת הכל בקלות:)) כבר חולמת על הקיץ שאוכל לנפנף לשלום בלי כנף העטלף המתנדנדת מצד לצד ומחכה לראות את הפטמות שלי בזוית של 90 מעלות :)))) אני אמשיך לעדכן את כל מי שמעוניין לגבי ניתוח הפלסטיקה, איך עבר כמה עבר ולמה עבר שיהיה לכולם אחלה סופ"ש ממני "החופרת" מורן
|
|
בתגובה ל: הלו הלו... חזרתי אחרי העלמות קצרצרה ... מאת: מורמוריתשמחה שחזרת התגעגעתי!!! אני שמחה שאת עוברת לשלב הבא של התהליך וכל כך מקנאה בך!!! לגביי השינויים זה די העתק של מה שרשמתי למאיר - זה ממש צרות של ותיקים.... החיים שלך כל הזמן ישתנו והחוכמה היא לדעת לזרום איתם ועם השינויים שמזמנים לנו. מאחלת לך המון בהצלחה ומחכה לראות את הזרועות והפטמות :) בהצלחה בהצלחה בהצלחה!
|
|
בתגובה ל: הלו הלו... חזרתי אחרי העלמות קצרצרה ... מאת: מורמוריתבאמת תהיתי לאן נעלמת, ואני שמחה לשמוע שחזרת ועל כל השנויים שאת עוברת בחייך. זהו עכשו החיים האמיתיים, בלי החממה של אמא. צריך לדאוג לבד להכל,וזה באמת שנוי עצום למי שעוזב את הבית. אני מאחלת לך בהצלחה רבה בניתוח הפלסטי שאת עתידה לעבור, וכמובן גם בחייך החדשים עם בן זוגך. את מקסימה ומגיע לך כל האושר בעולם.
|
|
בתגובה ל: הלו הלו... חזרתי אחרי העלמות קצרצרה ... מאת: מורמוריתהייי, מאוד כייף לקרוא את הכתיבה שלך, האמת שאני עוד לא בשלב של "צרות ותיקים" אבל יכולה כבר להתחיל לדמיין את זה. סקרנית בטירוף לשמוע על הפלסטיקה, על כמה משאבים באמת צריך ועל ההצלחות הקטנות שלך עם השינויים. המון בהצלחה, כייף לשמוע שדברים טובים קרו, קורים וצפויים להתרחש ממש בקרוב. בהצלחה, הדס:)
![http://emoticons.agenda.co.il/LisaSimpson.gif ליסה]() | ![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/witOJ3l/weight.png]() נותחתי אצל ד"ר שטיין,מדיקל סנטר הרצליה. בתאריך: 6.9.2011
|
|
בתגובה ל: איזה כייף לקרוא אותך:) מאת: haadasi תודה תודה תודה
|
|
בתגובה ל: יום חמישי - Take care מאת: MEIR35 חזרתי עכשיו מפגישה עם סיוון הדיטנית הבאריטרית של הכירוגיה בהדסה הר הצופים (ירושלים). אני שנה ועשר אחרי הניתוח (כמו מאיר) ולמעשה הורדתי 99% מעודף המשקל (עוד ק"ג אחד על מנת להגיע BMI 25)- וממשיכה לרדת מאד לאט- ק"ג אחד בחודש, גם בחודשים האחרונים.
היא מאד מרוצה ממצבי הכללי, כולל הרגלי תזונה ופעילות שפיתחתי, אבל סיפרה סיפורים רבים על אחרים שמורידים רק חצי מעודף המשקל (מבחינת "הצלחה" מוגדרת כהגעה לממוצע ההרזיה לשרוול הורדה של 66% מעודף המשקך) ועל מנותחים רבים ששנה אחרי הניתוח חוזרים לעלות. סיפורים לא נעימים.
לאור העובדה שהדסה מנתחת כ 180-200 אנשים בשנה ושהיא שם מעל שלוש שנים היא רואה כמויות נכבדות. מכיוון שאצלינו בפורום המצב נראה אחרת מהתאור שלה - אחוזי ירידה גבוהים יותר, אחוזי השמנה חוזרת (אם בכלל) קטנים- אני תוהה אם מתקיים בפורום הזה סלקציה טבעית- אנשים שפחות מצליחים פורשים או מתבישיים להשתתף וכנ"ל כאלה שהחלו לעלות אחרי תקופת ירידה. אם זה המצב לדעתי חבל מאד ופיספסנו- כי המטרה כאן לא רק לתת בית ל "סיפורי הצלחה" אלא גם יד, ואוזן למעידות כאלה ואחרות. מנהלי פורום- מה הפילוסופיה שלכם?
|
|
בתגובה ל: האם הפורום משקף את מצב המשורוולים הכללי? מאת: נובית1 שרוב האנשים שנמצאים פה בפורום הם סיפורי הצלחה ובעצם אנחנו (אלה שעומדים לפני ניתוח) לא יודעים מה קורה לאלה שנכשלים וצריך כמובן לקחת גם את זה בחשבון. גם לי סיפרו על אחוזי הצלחה של 65% מהמשקל העודף, נתון שקצת הלחיץ אותי. בכלל יצאתי משם בהרגשה כאילו לא מתלהבים יותר מדי מכל העסק ועשו לי רע על הנשמה... נראה לי שאנשים שלא הצליחו מתביישים ולא ששים להשתתף בפורום ול"הכריז" על הכשלון מול כולם וחבל...
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wQeKLWk/weight.png]() ב-26.12 החלום התגשם...
|
|
בתגובה ל: האם הפורום משקף את מצב המשורוולים הכללי? מאת: נובית1 גם אני תהיתי כמוך לגבי משורוולים ותיקים. יש כמה שאני זוכרת את הכנוי שלהם, שכבר למעלה משנה לא שומעים מהם, וכעת כשאת מעלה את הנקודה הזו, אני תוהה אם זה בגלל כישלון, או חוסר זמן ועניין. דווקא אני סקרנית לגבי כמה וכמה שמות שכבר לא מופיעים כאן...
|
|
בתגובה ל: האם הפורום משקף את מצב המשורוולים הכללי? מאת: נובית1 ללא תוכן
![http://tickers.tickerfactory.com/ezt/t/wfCAN7V/weight.png]() נותחתי ב-23.11.2011 בתל-השומר, ע"י ד"ר הדר ספיבק.
|
|
בתגובה ל: האם הפורום משקף את מצב המשורוולים הכללי? מאת: נובית1 למרות שאני באמצע עבודה ואטרף בלאגן.
תראי, זה מתחלק. יש כאלה שהצליחו ויש כאלה שלא אבל תשימי לב שאין כמעט משורוולים ותיקים כאן חוץ מהמנהלים, ממך, קרן ומורן. יש כאלה בפייסבוק שאני קוראת להם לפעמים ויש כאלה שכבר עברו מכאן (עם הצלחה או לא).
אלה שנכשלים לא רוצים לפרסם את חוסר ההצלחה ברבים. הותיקים שהצליחו - עברו הלאה ולפעמים נכנסים להגיד שלום.
רוב הכותבים נמצאים במהלך השנה הראשונה.
הסלקציה היא של הכותבים בלבד ואנחנו לא יכולים להכריח אנשים להישאר כאן ובטח לא לפרסם את כשלונם ברבים. גם לא כל המנותחים מתחברים לפורמט הפורומים...
אנחנו נותנים יד לכל מי שרוצה לכתוב ומתי שירצה לכתוב. לא בידיים שלנו, סורי.
|
|
בתגובה ל: עונה לך כי זה חשוב מאת: libi79 היי ליבי רוצה למחות על מה שכתבת שרק את,מאיר ,מורן וקרן כותבות כאן אני מידי יום קוראת את כל מה שכותבים כאן המשוורלים החדשים אך יצא לי כמה פעמים שניסתי לעזור ופשוט מתעלמים ממני כי לצערי כמו שאת אומרת פונים רק אלייך ולמאיר... לאחרונה הכרתי את אחת המשוורלות שעוברת ניתוח ואני ממש מנסה לעזור לה!!! כך שזה ממש לא המקום להגיד שהמשוורלים הותיקים כבר לא כותבים או לא מגיבים... המשך שבת נפלאה ותנו במה קצת גם לאחרים...
|
|
בתגובה ל: האם הפורום משקף את מצב המשורוולים הכללי? מאת: נובית1 ומשום מה יש פה בעיקר חדשים ופחות וותיקים. לדעתי הפורום הוא כלי נהדר בכל שלב, אבל אני משוחד מן הסתם. בקבוצות הפייסבוק יש יותר וותיקים, אבל גם רבים נעלמים להם אחרי תקופה מסויימת- לא יודע למה, אבל אני משער שמגיעים לרגע שבו ניתן "לפרוס כנפיים" ולעוף לבד. מעטים שנכשלו ברמה כזו או אחרת בוחרים לשתף וחבל כי אפשר לעזור בכל שלב. ליבי מכירה מן הסתם וגם אני כמה וכמה ספורי כשלונות אפילו לא פשוטים.
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/w28cgKY/weight.png]() h- Don't let go, Never give up, It's such a wonderful life
|
|
בתגובה ל: האם הפורום משקף את מצב המשורוולים הכללי? מאת: נובית1 רוב הוותיקים אינם נשארים בפורום כי האמת הם כבר במקום אחר, לא מעניין אותם איזה בדיקות צריך לעשות טרום הניתוח, ומה אוכלים בחודש הראשון ולמה יש עצירה במשקל, אם תקראי תראי שאלו בעיקר הנושאים שעולים פה בפורום, משום מה החדשים לא שמים לב שתשובות לשאלות אלו ניתנו כרב אינספור פעמים ומעלים את אותן שאלות שוב ושוב, יש ימים שגם לי לא בא לענות כי אני כבר יודעת את התשובה ועניתי אותה מיליוון פעם.... אני לא שופטת כל אחד הוא אינדיבידול וכל אחד רוצה תשובה אישית שתתייחס למצב שלו, אבל כמו החדשים גם הותיקים רוצים תשובות לבעיות שלהם שלא עולות פה בפורום. השאלות הן בעיקר: למה אני עולה חזרה במשקל? מה אני עושה כדי להפחית בכמויות האוכל? יש גם ביות פיזיות שנוצרות שנה שנתיים שלוש מהניתוח שרובנו לא מודעים אליהם בכלל, מדובר בבעיות אורטופדיות, בעיות בספיגה שאף אחד לא חושף כאן אלא בפורומים אחרים והכוונה היא לפורומים רפואיים אולי, או לקבוצות תמיכה כאלו ואחרות או בפני הדיאטניות (למי שממשיך ללכת). וכמובן שאף אחד לא רוצה לחשוף כשלון, מספר פעמים קראנו לאנשים לספר את שני צידי המטבע אך אם אדם אינו רוצה להחשף אין לנו הרבה מה לעשות... אנחנו כן מדיגישם תמיד שהניתוח הוא לא קסם ויש כשלונות.
![http://tickers.TickerFactory.com/ezt/t/wx2Nm1Q/weight.png]()
|
|
בתגובה ל: האם הפורום משקף את מצב המשורוולים הכללי? מאת: נובית1 בפורום שרוול של דר דין ודר מטר. אני שמחה שלא קראתי שם לפני הניתוח...
|
|