איזה פרק! הלב שלי מרגיש כמו מרשמלו והראש בעננים אני חייבת לצפות בפרק הזה שוב


נראה לי שמילים יהיו קטנות מדי כדי לתאר מה עבר עליי במהלך הפרק, אני רק אספר שהיו לי דמעות בעיניים - דמעות של התרגשות מגילויי הרגשות של ו- ובעיקר מהאופן הנונשלנטי שבו הוא גרם לה (שלא לומר הכריח) להודות במפורש שיש לה רגשות כלפיו


ועוד לא הזכרתי את התכנונים המשותפים שלהם לעתיד (היא במרפאה שתהיה יותר גדולה מהבית ספר שלו! אם הוא יהיה המורה שלי לקוריאנית אני נרשמת עכשיו. בעצם אתמול). המתנות ההדדיות וההצהרה שלו שהם מתנהגים כבר כמו בעל ואישה


אבל היו גם דמעות אחרות דמעתי עם ג'אנגומה כשהיא התלבטה בדילמה הקשה שהעמידה בפניה המלכה.



הייתי גאה בג'אנגומה כשהיא הודיעה למלכה על החלטתה האצילית, ודמעתי שוב כשהמלכה החליטה בשבילה שהיא תהיה שוב גבירת חצר ותשמש כעוזרת האישית שלה! ומה עם התוכניות הפרטיות של ?
נלחצתי כשהם לא מצאו אחד את השני (מזל שבאמצע היה הטבח עם משחקי המחבואים שלו), וקיוויתי שהם באמת יברחו יחד - כי לא נראה לי שאפשר לחיות חיים ארוכים ומאושרים בארמון הזה (וכן, גם הגבירה הראשונה מין תוכל להעיד על כך ). ועוד לא הזכרתי את ההצעה התקדימית של המלך למנות את ג'אנגומה לרופאה האישית שלו. שערורייה!


וכן, אני מודה שלא היה קל לראות חלק מההליכים הרפואיים שביצעה ג'אנגומה בחולים בבית החולים הציבורי. אני חושבת שהרופאים בימינו יכולים לברך על כמה מהמלאכות שנחסכו מהם...

ולסיום, קראתי בבלוג שמוקדש לסדרה ראיון קצר עם השחקן ג'י ג'ין הי שעושה רושם מקסים גם בחיים
הראיון נעשה בזמן הצילומים, ומאז השחקן הספיק להשתתף בכמה פרויקטים וגם להתחתן הוא מספר שהתגלגל לעולם המשחק במקרה ושזה הגורל שלו. אגב, לפני כן הוא עבד כצלם וכמעצב גרפי, והוא לא שולל את האפשרות שיחזור לעיסוקים הנ"ל...
אני מצרפת קישור לראיון הנ"ל, רק קחו בחשבון שהוא כולל ספויילר רציני לסוף:

http://daejanggeum.blogsome.com/2005/07/10/a-noble-ji-jin-hee/

בתגובה ל: מאת: iDana
לא קל להיכנס אליו אבל ממש קשה/בלתי אפשרי לצאת, במיוחד אם אתה טוב במה שאתה עושה! אני חושבת שג'אנגומה הייתה צריכה בזמנו לבקש מהמלך את המתנה היקרה ביותר שהוא היה יכול להעניק לה - חופש! חופש לחיות את החיים שהיא רוצה ועם מי שהיא רוצה

אבל אולי חופש הוא בגדר מותרות בתקופה הנ"ל. נראה שאף אחד אינו חופשי ומאושר בארמון הזה. תמיד צריך להיזהר, לעמוד על המשמר, כי בכל רגע יכולה ליפול צרה חדשה על ראשך. וזה לא משנה אם מדובר באחרון המשרתים או במלך עצמו. אף פעם אי אפשר לדעת מהיכן תגיע המכה הבאה

שביל הבריחה של היה קצר. קצר מדי - אבל הוא עדיין הביא לנו רגעים מקסימים בשלג שאני רוצה לראות שוב

המינוי של ג'אנגומה לרופאת המלך עורר סערה שמאיימת כמעט למוטט את סדרי השלטון, אבל איכשהו היה נראה לי שאולי אנחנו לא מתקדמים כמו שחשבנו, ומינוי של אישה לתפקידים מסוימים הוא עדיין בגדר טאבו (או לפחות לא מובן מאליו בחוגים מסוימים). ולמרות שאין ראויה מג'אנגומה להחזיק במשרה הרמה ועם כל המשמעות הפמיניסטית - לא נראה שהמינוי משרת את טובתה. מקצועית ואישית היא תוכל לפרוח וללמוד הרבה יותר מחוץ לארמון (מה כבר מחכה לה בארמון? טיפול בבעיות העיכול של המלך, תככים מכל כיוון וחוסר פרגון מהקולגות?).


ליון סאנג (או שאני צריכה לקרוא לה סוק וון?) שהביאה לעולם את הנסיכה הקטנה אחרי לידה מפרכת שכמעט עלתה לה בחייה - מזל שג'אנגומה הייתה שם וביצעה את ההחייאה המושלמת. כמו תמיד ההתערבות של המלכה האם לא מובילה לדברים חיוביים במיוחד, והפעם הלחצים שלה שלחו את יון סאנג התמימה ורכת הלב ללידה מלאת סיבוכים... מזל שהכל עבר בשלום

ולקראת סיום הסדרה אני זקוקה לעידוד... כבר עכשיו אני לא מפסיקה להאזין לפסקול

בתגובה ל: הארמון הוא כמו כלא מאת: iDana
על הבריחה של הוריה והיא גם הזכירה זאת בסצינה המקסימה שבה לקח אותה שק-קמח על הגב כשהם חצו איזה נחל קפוא והיא סיפרה לו על הגשר שאביה בנה לאימה ללא ידיעתה (סצנה מדהימה מהפרק הראשון) והקצין המאמי שלנו אמר לה בצחוק לרדת מגבו כדי שהוא יעשה את זה שוב כמו שצריך. אויש, למה הפ היו חייבים לחזור? לפחות הפרק הזה פיצה אותי על כמה כאבי לב...

ממש כללי לסוף הסדרה



הנה כאן (בלבן): יהיה טוב, גם לג'אנג גום ולקצין שלה וגם לישבנים של התסריטאים משום שלא אצטרך לבעוט בהם

בתגובה ל: הבריחה של ו- הייתה בעצם חזרה מאת: asole
עדיין לא נרגעתי ממנה... ואם למישהו יש סרטונים לסצנה הנ"ל של ההורים - אני אשמח לראות. הייתי חולה כשראיתי את הפרקים הראשונים (חבל שלא היה לי איזה מתכון/מרשם מנצח של ג'אנגומה ), אז סביר להניח שפספסתי כל מיני ניואנסים.

בתגובה ל: הו, זו הייתה סצנה מדהימה! מאת: iDana
ללא תוכן

בתגובה ל: הו, זו הייתה סצנה מדהימה! מאת: iDana
אני מקווה שהקישור עובד גם למי שלא רשום לאתר...

http://www.veoh.com/search.html?type=&search=Jewel+in+the+Palace+Ep+01.4&searchId=6904068342023729152

בתגובה ל: מצאתי את הסרטון שאת מחפשת... מאת: MyGirl
איזה כיף לראות את הסצנה הזו שוב! נדמה לי שב'רייטינג' כתבו בזמנו שהסדרה כ"כ הצליחה עד שבארצות מסוימות החלו לשדר אותה שוב מיד בתום השידור הראשון... אני מקווה שהסדרה תשודר שוב בשעות נוחות ושיהיו לי הזמן והאנרגיה לצפות בה שוב כי זו חוויה אדירה!

בתגובה ל: מאת: iDana
אמנם החשששל המלכה ברור, כי מסתבר שיורש העצר חולה כרוני ועלול למותבכל רגע. ומפחיד אותה שיהיה שליט לכמה חודשים או שנים, מה שיספיק כדי להיפטר מבנה. האם ראוי בכלל הלעבירכאב ראש כזה כמו ניהול מדינה לנסיך כה חולה? אבל איזה מניפולציות על ג'אנג גום: "אני עצובה", "אני מרגישה נורא", אני יודעת שלא תבגדי בי", "את חייבת לי", "אני לא רוצה לאבד אותך", "אפילו לא למעני????" ממש נורא איך שהיא מנסה לעשות עליה מניפולציות וללחוץ עליה בצורה כל כך איומה. לולא ידעתי שכשג'אנגגוםבאה היא הפילה ובזמן חשיפת התככים לא הייתה בהריון, הייתי חושב שכל העזרה שלה לג'אנ גום מול מועצת הסריסים ואחר כך בטיפול במלך הייתה תכנית כדי לבקש ממנה אתזה אחר כך. ממש מגעיל איך שהיא מנסה לגרום לו להרגיש שזאת חובתה ואם היא מסרבת היא בוגדת או לכל הפחות כפויות טובה. ואז כשג'אנגגום מעדיפה למות, היא מחליטה שתהיה גבירת חצר בשירותה, כי לא רוצה לאבד אותה והיא חייבת לה ולכן לא תסרב. הפכה אותה לשפחה שלה כי היא חייבת לה. וגם המלך ניסה לברר מה אישתו רוצה וגם איים על ג'אנגגום שתמות אם לא תספר לו מה המלכה ביקשה שהיא מעדיפה למות מלשות אותו, וגם כאן ג'אנג גום מעדיפה למות מלספר מה המלכה ביקשה, אכן נאמנות למלכה שעזרה לה, תכונה נערצת של ג'אנג גום, אך היה מגיע למלכה שהמלך ידע מה היא תיכננה, אם כי אז ג'אנג גום הייתה מרגישה כפויית טובה. אבל מזל שהמלך לא היה רציני ולאחר ששמע שהיא מעדיפה למות מלעשות משהו לא ראוי כרופאה אז הוא רוצה אותה כרופאה שלה, דבר שכמובן מעורר שאט נפש, שאישה תטפל במלך גבר???

ואכן גם לי היה נורא לראות איך ג'אנג גום מוצצת את המוגלה מהחולה, לא הבנתי מה זה אותו גועל עד שנאמר שזומוגלה, אך באמת הוצאת המוגלה בפה זיעזעה אפילו את החולה. באמת מזל שהרופאים היום לא צריכים לעשות זאת. ממש קטע מצמרר איך היא מוצצת את הגועל כדי לירוק אותה ועם איזה רצון היא עושה זאת, העיקר שהחולה יחלים למרות שזה כואב לו, ולמרות שזה מראה מזעזע ובטח גם היא הרגישה גועל בפה.

גם מין שכל חייה חלמה להיות גבירת חצר חוששת להתמודד וכשמנצחת פוחדת להיכנס לתפקיד. טוב באמת יותר נעים עם יון סאנג, אבל כמה היסוסים ומסתבר שהמלכה אוהבת איך שהיא מכינה. ומסתבר שמין למדה להיות צנועה מאוד, שמסתבר שגם לה ישמתכון סודי. אני זוכר שעוד כשג'ונג הייתה גבירת חצר, מין הייתה די מתנשאת בגלל שהייתה מבוגרת מכולם ומסתבר שהיא נהייתה לאחר השנים צנועה עד כדי העדר ביטחון עצמי.

בתגובה ל: כל הכבוד לג'אנג גום ואיזה אכזבה מהמלכה מאת: EVGLEV
היא מעריכה את הכישרון של ג'אנג גום ושאר מעלותיה ויודעת שהיא לא בקליבר שלה אבל יש לה את הגאווה שלה מהמעמד שלה וכולי. אני ממש אוהבת את הדמות הזאת ומאחלת לה בכל ליבי חיים ארוכים ושלווים.

הקטע עם המוגלה זעזע אותי פחות מהקטע עם הסכין. זה היה פשוט זוועה. אני חושבת שרופאים פשוט יודעים להתנתק מרגש הגועל כשהם מצילים חיים, זה כמו שפרמדיק עושה הנשמה מפה לפה לאדם הכי מטונף ומוזנח בעולם. הוא בטח לא חושב על כך יותר מידי אחרת הוא לא היה מסוגל לעשות את עבודתו, זה הופך להיות הליך אוטומטי.

בתגובה ל: מאת: iDana
(ואת יבגני כתבתם כל כך רב דברים שאני רוצה להתייחס אליהם... אבל זה יחכה למחר כי רק עכשיו גמרתי לכתוב על הפרק וצריך כבר ללכת לישון... )

והיה אם: המבחן של ג'אנג גום

לפני שני פרקים ראיתי את אחת הסצנות הטלוויזיוניות החזקות מימי: גבירת החצר צ'ה המנהלת דיאלוג עם מיונג יי המתה ולמעשה עם עצמה. היא חזרה אל קיברה של מיונג יי כי הפללתה היה החטא הראשון שלה כשם שהחבאת הקמע היה החטא הראשון של גום יונג, פרשת הדרכים שחרצה את גורלה והפכה אותה למי שהיא כיום. צ'ה המובסת שואלת את מיונג יי, שככל הנראה היתה בת גילה וחברתה בעבר, מה היה קורה לו היא או האן היו נולדות כגבירה צ'ה, האם הן היו מסוגלות למרוד במוסכמות העבר והציות למשפחה או שהן היו נכנעות והופכות גם הן למי שהיא הינה כיום. זו שאלה מהותית משום שצ'ה למעשה תוהה עד כמה הסביבה בעצם אחראית על עיצוב אופיינו. נראה כאילו צ'ה עצמה לא מאמינה בכך לגמרי למרות שהיא מנסה לשכנע בכך את מיונג יי. השאלה נשארה פתוחה – לפרק אחד בלבד.

אין ספק שג'אנג גום היא אדם מיוחד בכל קנה מידה אפשרי (ואחת התכונות הכי מופלאות שלה אם לא המופלאה ביותר לדעתי היא החיבה העזה שהיא מעוררת למרות היותה מושלמת במעלות). היא אמיצה ביותר (וזאת למרות שהיא מודעת לסכנות שבדרכה. היא לא חסרת פחד אלא מסוגלת לשלוט בו במקום שהוא ישלוט בה), היא מוכשרת בצורה לא רגילה, היא חרוצה מאין כמוה, היא אחראית מאוד, היא פיקחית ונבונה מעל לכל שיעור – והיא אדם טוב מאוד. למרות שלכאורה טוב ליבה הוכח באין ספור מצבים ומבחנים, למעשה המבחן הגדול שלה הגיע רק לאחר שהיא הביסה את כל אויביה. ההתמודדות הבאה שלה היא לא עם ארכי-נבלים כמו הגבירה צ'ה, אחיה צ'ה פן סול או השר או אלא מול עצמה, ולכן זה המבחן הקשה ביותר.

האם ג'אנג גום טובה כי היא נולדה טובה או משום שהיא נולדה בצד של "הטובים"? ראינו שגם גום יונג לפני פרשת הדרכים שלה הייתה ילדה-טובה-קוריאה. היא עזרה לג'אנג גום ולימדה אותה להשחיל צנוברים, היא נתנה לה את הפרס בתחרות שזכתה בה (וג'אנג גום העבירה אותו ליון סאנג), היא עמדה לצידה כשהציקו לה, היא נתנה לה קרדיט בפרשת הפחם וכשג'אנג גום נשלחה לגינת העשבים היא סיכמה עבורה את חומר הלימוד. למרות שג'אנג גום היוותה עבורה תחרות במטבח (למעשה, בת התחרות היחידה שאיימה על מעמדה) היא לא נטרה לה על כך או ניסתה להכשיל אותה. אלא שאז הגיעה פרשת הקמע וגום יונג בחרה ללכת בדרך המשפחה, דרך הרוע. לעומתה, ג'אנג גום מעולם לא הייתה צריכה לבחור דרך, היא כביכול נבחרה בשבילה. היא הייתה ב"צד הטובים" מתוך היותה ביתה של מיונג יי, בת חסותן של האן וג'ונג, ידידתו של הקצין מין וכדומה. היא תמיד ידעה מהו הדבר הנכון והמוסרי והמעידות שלה אירעו לא מתוך בחירות לא נכונות אלא כפועל יוצא של שאפתנותה או הרצון שלה לנקום. יש לציין שהיא תמיד ידעה ללכת אחורה צעד ולבחון את עצמה.

דווקא כאשר כל שאיפותיה, או כמעט כולן, מולאו, היא מוצבת מול האתגר הגדול שלה. היא בטוחה, היא מוגנת, היא זוכה לכבוד ולאמון בית המלוכה והיא נקראת לפני המלכה ששוטחת לפניה בקשה מיוחדת. לג'אנג גום יש חוב כלפי המלכה. היא תמיד הייתה בעדה, עוד מפרשת הנציג הסיני. גם בתחרות היא נטתה לצידה כזכור וגיבתה את המלך שבחר בה כזוכה, אבל הקשר בניהן התהדק לאחר שג'אנג גום הצילה את חייה לאחר ההפלה שעברה ולאחר שהיא עצמה חסה על חייה של ג'אנג גום כאשר נתפסה כשקראה את תיקו הרפואי של המלך. המלכה השאירה את ג'אנג גום בחיים ואף הפקידה בידיה את חייו של המלך החולה וזאת למרות שהמעשה ערער את מעמדה בארמון. עתה המלכה מבקשת לגבות את החוב בכך שג'אנג גום תחבל בבריאותו של יורש העצר, בנו של המלך מאחת הפילגשים, שמאיים בעצם קיומו עליה ועל בנה. ג'אנג גום מתייסרת משום שהיא לא מסוגלת לעשות מעשה כל כך נפשע. זה מנוגד לכל מה שהיא ולכל המורשת שהורישו לה אימה, האן וג'ונג. היא ניצבת מייד בפני מבחן שני כאשר המלך דורש ממנה לספר לו מה רצתה ממנה המלכה. היסורים שג'אנג גום עברה הזכירו לי את היסורים של גום יונג וצ'ה. גם הם סבלו, גם הן לא רצו לעשות את שהתבקש מהן, אבל להבדיל ממנה – הן נכנעו. ג'אנג גום חוזרת על אותה התשובה לפני המלך והמלכה – אינני מסוגלת, קחו את חיי במקום.

בספר "מונפליט" של ג'. מיד פולקנר הכומר גלני מסביר את הבחירה בין טוב לרע בצורה טיפוגרפית: "בחיי כל אחד מאיתנו אין מנוס מהרגע שבו שתי דרכים נפרדות זו מזו לפנינו כזרועותיה של האות Y ואז חייב כל אדם להחליט ולבור באיזו ילך – ברחבה הגולשת מטה משמאל או בתלולה והצרה שמימין... ולפיכך אמרו חכמי-קדם, כי הזרוע השמאלית מייצגת את הדרך הקלה והיורדת לאבדון, והימנית את הדרך הצרה והעולה , היא דרך החיים..." (מונפליט, תרגום יעקב שרת, 1977, הוצאת כתר וספריית מעריב). לפי הנצרות, שהשפיעה על כל דרך החשיבה המערבית, הרי זה ברור: הדרך הקלה היא הרעה והטוב כרוך בהקרבה וייסורים, אך יש בחירות נוספות בחיינו שאינן כל כך סכמטיות וברורות לעין ואם ג'אנג גום עברה בהצלחה את מבחן ה-Y, עכשיו הגיעה שעת ה-X.

בפרק של היום שוב ניצבת ג'אנג גום בין הפטיש לסדן. המלך, שהתפעל מנאמנותה לא רק שלא מצווה על מותה אלא מחליט למנות אותה כרופאה האישית שלו וכל שרי הממשלה ואנשי החצר נעמדים על רגליהם האחוריות. ג'אנג גום, שצפתה זאת, מחליטה לברוח עם הקצין מין אבל השניים נתפסים והיא מחליטה לחזור. הקצין מין משכנע אותה לקבל את המשרה והיא נעתרת למלך, אבל ההשלכות של הסכמתה קשות – החצר גועשת ורועשת, המורה שלה לשעבר, הרופא שין, מחליט להתפטר וכך גם כמעט כל האחיות מלבד שין בי, והמלכה האם חוקרת את יון סאנג על מעורבותה בעניין, מה שגורם לזירוז הלידה שלה וכמעט למותן של יון סאנג וביתה התינוקת. אם הבחירה הקודמת שעמדה מול ג'אנ גום היתה ברורה, בין טוב לרע, הנוכחית היא אמביוולנטית ועמומה: האם היא עושה דבר טוב כאשר היא מקבלת את הצעת המלך? מצד אחד איך היא יכולה לסרב לאמון של המלך ולדחות את הכבוד שהוא מעניק לה ומהצד השני אם היא תעשה כן הצעד שלה יחליש את מעמדו בחצר. מצד נוסף היא מעלה את דרגת המרפאות, כפי שמעירה בצדק שין בי; המרפאות שלא זוכות להכרה ולפעמים כה רבות מתייחסים אליהן כזונות. מצד אחר היא פוגעת ביוקרת המורים שלה, הרופאים שעזרו לה רבות במהלך דרכה. ג'אנג דוק מנסה לשכנע אותה לקבל את התפקיד כי זה הדבר הנכון והטוב לעשותו ושכך היא תוכל להועיל כסמל אפילו אם היא תהיה רופאה ליום אחד בלבד, אפילו אם היא תומת בשל כך – אבל האם היא מדברת מתוך אמונה שלמה או מתוך התסכול שהיא נושאת בקרבה? הקצין מין חושב שעליה לקחת את המשרה כי היא תהיה האישה הראשונה שתטביע את חותמה על שושלת ג'נסן, שתפתח פרק חדש בהיסטוריה, אבל הוא אוהב אותה וגם הוא בוודאי מאוכזב שהבריחה שלהם סוכלה ממש כמוני... האם הוא רוצה שלפחות ההפסד הפרטי שלו ושל ג'אנג גום יכופר על ידי צעד מונומנטלי? לפני כמה רגעים הוא ניסה הרי לשכנע אותה שהבריחה שלהם היא הדבר הנכון...

אחד האנשים שאין לו ספק בסוגיה הזו הוא הרופא צ'ן (? הרופא הלא יצלח בגלימה הירוקה). דווקא הוא, השוטה, הרופא הכושל, טוען שמכיוון שג'אנג גום הוכיחה את עצמה כמרפאה המוכשרת ביותר בארמון עליה לקחת את המשרה. אם זה כך, הוא אומר, המלך צדק בהחלטתו, אז איך זה יתכן שזה צודק ומערער על המערכת שלנו בו זמנית? התפקיד שלו מעניין כי הוא למעשה מגלם את התפקיד השוטה שהוא למעשה החכם הנסתר. סוקרטס אמר "החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום" וזה בדיוק מה שצ'ן אמר בפרק הקודם לעוזר שלו. באיקונוגרפיה המערבית השוטה מסמל את החוכמה המיסטית הנמצאת מתחת לכבלי ההגיון החברתי של בני האדם. יש לו את היכולת התמה של הילד לחדור ולחשוף את האמת העמוקה ביותר. השוטה הוא זה שלא חושש להשמיע את דעתו כי לכאורה היא לא נחשבת, כמו ליצן המלך בחצרות ימי הביניים או כמו הרשל'ה, איוון או ג'וחא מאגדות העם. הטיפשות שלהם היא חוכמה נסתרת משום שהן יודעים שהם אינם יודעים – ולא מתביישים בכך.



לא התייחסתי לסיפור האהבה המקסים של ג'אנגומה והקצין המקסים שלה שכיכב במלוא עוצמתו בשני הפרקים האחרונים ולא בגלל שאין לי מה לומר על כך... אבל זה יחכה לפעם אחרת...


מזל טוב מגיע ליון סאנג על הולדת ביתה הנסיכה! אני מאוד שמחה שהיא ילדה בת ולא בן מה שהיה הופך אותה לכוח פוליטי מסוכן יותר בחצר ולפיכך גם לפגיעה יותר. מאוד שמחתי שהלידה עברה בשלום, כבר חששתי שאיבדנו אותה.

מזל טוב לגבירה מין שהתמנתה לגבירת המטבח הראשית ולמרות זאת לא זונחת את יון סאנג! היא הייתה כל כך מצחיקה אתמול כשחזרה בבלבול על דברי המלך שהחמיא לה: "כן, אני כל כך צנועה...".

ציטוט היום: ג'אנג מנסה לשכנע את ג'אנג גום לסרב למשרה יחד עם הגבירה מין ויון סאנג: "זה כמו לזרוק ביצה על סלע!" ומין מוסיפה: "את יודעת שזה רציני שהיא מדברת כמו מלומד...".

בתגובה ל: והיה אם: המבחן של ג'אנג גום מאת: asole
אני מאוהבת בסדרה הזו - והודעות מהסוג הזה כ"כ מעשירות את הצפייה!

כ"כ הרבה גורמים משפיעים על אדם - ותמיד קיים המשחק העדין בין תורשה וסביבה. אני חושבת שאילו ג'אנגומה הייתה נולדת וגדלה במשפחה/סביבה אחרת היא פשוט לא הייתה שאנחנו מכירים ואוהבים. היא הייתה פשוט מישהי אחרת, ואני לא שופטת כרגע אם טובה יותר או פחות. אין ספק שנסיבות החיים הייחודיות שלה, בשילוב עם האנשים שגידלו וחינכו אותה (הוריה הביולוגיים והמאמצים, הגבירה האן) כל אלה עיצבו את אישיותה. וכשאני נזכרת בנבואה שניתנה לאביה של ג'אנגומה, נראה שיש כאן גם עניין של גורל שנקבע מראש (לפחות בתפיסה של הסדרה), אבל לג'אנגומה היו אינספור תחנות בדרך שבהן היא הימרה - והצליחה.

בתגובה ל: איזו הודעה מופתית! מאת: iDana
גם אני מאוהבת בסדרה וב וב-

המבחן שבו הועמדה ג'אנג גום הוא כמובן לא זהה למבחנים של צ'ה וגום יונג כי מי שלחץ עליה לא היה בן משפחה (אם כי לחץ כפול של מלך ומלכה הוא לא משהו שאפשר להקל בו...) והיא גם הייתה מבוגרת יותר ובעלת ניסיון יותר מאשר הן בשעתן. עם זאת, אני מאמינה שאפילו שג'אנג גום הייתה נולדת במשפחת צ'ה, ליבה הטהור כ- לא היה מניח לה לבצע פשעים. היא כנראה לא הייתה מלוטשת כמו שהיא כעת בזכות החינוך היחודי שהיא קיבלה והאנשים שעיצבו את חייה אבל יהלום הוא יהלום גם כשהוא גס ומלוכלך. הרי אדם פחות ממנה היה בעקבות מה שהיא עברה מריר, מתוסכל ושואף נקם בכל מחיר. כמו שהחוויות האלו זיככו אותה כך הן היו יכולות להקשיח את ליבו של אדם אחר.

בתגובה ל: מאת: asole
כי אמנם הקמיע היה טבילת האש הראשונה, אבל היא אמרה חצי אמת, היא אמרה שג'אנג גום נכנסה לחדר בניגוד לנהלים היא לא האשימה אותהישירות בהחבאת הקמיע. וגם היא הרגישה הקלה כשג'ונג החליטה לטייח את זה, והיה לה קשה לשאת על מצפונה את מותה של ג'אנג גום, בניגוד לצ'ה שהייתה מעורב פעילה ברצח מיינג יי. היא עדיין ניסתה להנות משתי העולמות לאחר הפרשה, ואמנם היחסים עם ג'אנג גום לא היו כמו פעם, היא עדיין באה אליה לאחר שחושהטעם חזר אליה, ואמרה לה שהיא שמחה שחוש הטעם חזר אליה, כי הן יריבות רק במטבח. וייתכן ואם ג'ונג הייתה הולכת עם זה עד הסוף, ייתכן וגום יונג הייתה נשברת ומספרת. אבל לאחר שהיא הלכה למקדש וראתה סצינה אינטימית בין מין לג'אנג גום, היא נהייתה מרירה והסכימה להיות חלק מהמשפחה במלוא מובן המילה בעקבות המרירות שחשה בעקבות כך שאיבדה את הקירבה של מין, רק זה הכשיר אותה לפשע ולתככים ועדיין כפי שהיא אמרה שהיא לא חיה חיים מלאים. וגם לאחר שהאן וג'אנגגום נשלחו לגלות היא באה לשם בחשאי, כי די ברור מי הפליל אותן ומאחורי כולם גם היא בכתה. ולכן למרות שרעיון המשרתת היה שלה, צ'ה הפקידה את זה בידי יונג נו, כי גום יונג הייתה מתקשה להגיש רעל בקור רוח והייתה עלולה להישבר. גם לאחר ההפללה גום יונג שאלה מה יקרה להן בדאגה, בעוד צ'ה אמרה שחייבים להרוג אותן כי אמנם היא כועסת על דודתה שהכריחה אותה להרוג את מיינג יי, אבל אם היו הורגים אותה כמו שצריך, לא היה צריך להרוג כעת את האן וג'אנג גום ואם ישאירו אותן בחיים יצטרכו להרוג עוד אנשים בעתיד.

אבל הנקודה היא שהלחץ המשפחתי העמיד אותה במבחן שהיא לא עמדה בו, אבל מה שהכשיר אותה באמת זו המרירות שחשה. בעוד צ'ה קיבלה רצינות את עצת דודתה למחוק את הרגשות שלה ולהיות קרה וקשוחה ורק לפני מותה היא נזכרה שפעם היו לה רגשות.

בתגובה ל: והיה אם: המבחן של ג'אנג גום מאת: asole
שעשית אצלי סדר ופירטת את הסיבות שלא איפשרולי לשנוא את גום יונג גם לאחר כל מעשיה ותמיד חיפשתי אצלה היסוס או חרטה, ולא יכולתי לראות בה את המרשעת שהיא הפכה להיות.

המבחנים שלגום יונג היו קצת רכים יותר מאלו של צ'ה, כי צ'ה התבקשה לחבל באוכל, בעודגום יונג התבקשה רק לשים קמיע שיחליף את מין התינוק, ואמנם זה חמור, אך עדיין זה לא להחמיר את הבריאות. צ'ה התבקשה לא רק להפליל את מיינג יי אלא גם להגיש לה את הרעל בעוד שגום יונג רק הייתה צריכה להאשים אותה כדי להציל את עורה. ובכל זאת זאת המבחנים דומים מבחינת החברה המושיעה. צ'ה ביצעה את הדברים ללא היסוס, רק אחרי זה היא הרגישה רע עם זה, ומיינג יי ניצלה בזכות חברתה האן שנתנה לה נוגדן לרעל. גם ג'אנג גום ניצלה על ידי חברתה יון סאנג שבאה וסיפרה שראתה את גום יונג מחביאה משהו בעוד ג'אנג גום חיפשה. אמנם גום יונג רק חשבה איך לצאת מזה ולא רצתה לפגוע בג'אנג ולא הייתה הולכת כמו הגבירה צ'ה להפציר להזדרזעם עונש המוות, וודאי לא הייתה מסכימה עם צ'ה אם הייתה יודעת. אבל יון סאנג היא שדיברה כדי להציל את ג'אנג גום. למזלן שלג'אנג גום וגום יונג הייתה גבירת חצר ראשונה ישרה שהאמינה ליון סאנג ובגלל ששתיהן "שמרו על זכות השתיקה" ג'ונג השתכנעה שללכת עם זה עד הסוף כמעט בהכרח יגרום להענשת אדם חף מפשע וסגרה את העניין ואולי על כך שילמה במעמדה. אמנם ג'אנג גום ללא חוש הטעם היא שקילקלה את האוכל שלה כי הטבילה יותר מדי בגלל שלא ידעה שאין לו חוש טעם, וזה הגעיל את המזכירה וזה היה התירוץ, אך ג'ונג הבינה שמדובר בתירוץ ובגלל שבפרשת הקמיע היא לא מילאה את תפקידה בתור מריונטה החליטו להוריד אותה ואז היא יזמה את התחרות כדי לטרוף את הקלפים למזכירה.

צ'ה בפרשת האוכל הסכימה לבסוף לעשות את המוטל עליה וגם בעניין מיינג יי, ראינו היסוסים רק לאחר מעשה. גום יונג לעומת זאת כשהסכימה לשים את הקמיע, באמת התכוונה להיות האחרונה במסורת המשפחתית והיא הצליחה בכך, אך לא בזכות עצמה אלא בגלל חשיפת האמת. עם הקמיע היא היא עדיין לא הושחתה לגמרי וניסתה ללכת בשביל האמצע. גם לאחר שהושחתה לאחר "אובדן" מין. היא עדיין הרגישה רע עם זה, ובכתה בחשאי והסתכלה על ההגלייה של האן וג'אנג גום בייסורים. וגם לימדה את המתלמדת שלה לפי דרכה של האן וגם למדה איתה עוד פעם ועשתה מעין הכשרה משותפת של שתיהן כי רצתה גם לשמור על מעמד המשפחה, אך לעשות זאת ביושר ולא להיות זקוקה לכל מה שמפחתה עשתה עד עכשיו. הדבר מתואר היטב בסצינה שלה מול ג'אנג גום כשתיארה את עצמה בצורה הכי מדוייקת.

לגבי ג'אנג גום לא ברור איזה מבחן קשה יותר לסרב למלכה כי זו נוגד את אמונתה ואת כל מה שלמדה כרופאה וברוך השם כעת המלכה הבינה זאת או המבחן מול המלך, שהלשנה הייתה פותרת לה את כל הבעיות ואף היה עליה לחץ ולמעשה היא בטח התאכזבה כמונו מהמלכה שמבקשת דבר כזה אכזרי, אבל היא זכרה את כל הטוב שהמלכה עשתה עבורה ולא הייתה מסוגלת לבגוד בה עד הסוף ולספר למלך על כוונותיה הזדוניות.

בתגובה ל: כל הכבוד על ההודעה המושקעת מאת: EVGLEV
אולי אם גום יונג הייתה מקבלת מבחן כזה (לגרום למותו של אדם) היא הייתה מסרבת?

אבל במבחן השני, אני חושבת שגום יונג ידעה יפה מאוד שהשתיקה שלה תפגע בג'אנג גום, היא פשוט רצתה להציל את עצמה. גם היה לה כעס כלפי ג'אנג גום כשהן היו כלואות במחסן וזה מזכיר לי את הכעס של צ'ה למיונג יי (במונולוג ליד הקבר) בה היא הטיחה במיונג יי המתה: למה היית צריכה לראות מה אני עושה? למה היית צריכה לדווח? זה כעס ילדותי ולא ריאלי אבל הוא עוזר להפיג את רגשות האשמה.

גום יונג בסופו של דבר באמת לא הושחתה עד הסוף, באיזה שהוא מקום היא שמרה בתוכה חלק מגום יונג של העבר. כמו שהיא העידה על עצמה שהיא לא עשתה שום דבר עד הסוף, לטוב או לרע. וכמו שכתבת - היא באמת רצתה לזכות במעמד בזכות כישרונה ולא רק בזכות המשפחה, וזאת בניגוד לצ'ה.

בתגובה ל: אכן, המבחן של צ'ה היה קשה יותר כמו שכתבת מאת: asole
כייש חוקים קשוחים שהיא הייתה עלולה לקבל עונש מוות, ואז היא הייתה מבוהלת וחיפשה להציל את עצמה, וכן היא כעסה על ג'אנג גום כעס ילדותי, כי הרי היא שהזיזה את הקמיע וכך הוא נמצא ולכן העניין הסתבך ואחת מהן תצטרך לשלם. אבל אם היא הייתה נשלחת ע"י צ'ה ללחוץ שיוציאו להורג את ג'אנג גום היא לא הייתה מסוגלת. והיא הרגישה בודדה, כי יונג נו עוד לא נכנסה למשחק של משפחת צ'ה ולא היה לה בפני מי לשפוך את הלב, וכשג'אנג גום שאלה אותה אם היא עשתה את זה, היא הגיבה בקשיחות כדי לא להודות בפני והאשימה אותה גם כשהיו לבד.

בתגובה ל: מאת: iDana

אחרי כמה פרקים ששמו דגש גם על העניינים שב - העניינים הרפואיים חזרו למרכז הבמה.

ג'אנגומה מתגייסת במלוא כוחותיה לטיפול ולמציאת דרכים למניעת המגפה, כשהיא מסתגרת עם הילדים החולים והעניים ביותר ומטפלת בהם במסירות של אם אוהבת. ולא משנה אם את המלכה או אחרון העניים – כשהילד שלך חולה ההבדלים בין המעמדות נעלמים כלא היו. הדאגה והחרדה הן זהות, וכך גם הרצון להצילו. הרגע שהמלכה מגיעה לבקתה המתפרקת המלאה בילדים חולים ומבקשת את עזרתה של ג'אנגומה – היה רגע בלתי ייאמן. ובעצם, גם במקרה הנ"ל וגם במקרה של מחלת המלך – ג'אנגומה לא הייתה מגיעה לנוסחה המתאימה, אילו היא לא הייתה חוקרת את המחלה קודם לכן באמצעות טיפול בפשוטי העם. אין ספק שמי שמסתגר בין כתלי הארמון ומסתפק בטיפול במשפחת המלוכה לא יהפוך להיות רופא טוב יותר.


מגפת האבעבועות השחורות גילתה לנו שוב עד כמה ג'אנגומה היא אשת רפואה ומדע יסודית וחכמה, ועד כמה היא מוכנה לתת מעצמה ללא גבול למען האחרים. אבל המגפה הזו גם הצליחה לעשות את מה שנראה כמעט בלתי אפשרי - לאחד את הצוות הרפואי, כשסוף סוף כולם פועלים למען החולה ולא למען אינטרסים אישיים כאלה ואחרים. וכן, כולם מוכנים לפעול כשג'אנגומה היא הממונה. גם המלכה מכירה בטעותה ומבקשת סליחה מג'אנגומה, וכך נסללת דרכה של האחות הצנועה למעמד שאף אישה לא התקרבה אליו בעבר.


אבל מובן שלא הכל ורוד. השרים והיועצים עדיין מתקוממים – והמלך מוצא את הדרך המושלמת ליישם את החלטתו. בכל פעם שהם מביעים התנגדות – הוא מעלה את ג'אנגומה בדרגה נוספת . בקצב הזה היא עוד תהיה הסגנית שלו... וזה מזכיר לי את השאלה של הקצין שלנו (מתי הוא הפך לסגן שר? פספסתי משהו? נראה לי שיש שם מאות שרים וסגני שרים לכל תת סעיף ועניין שולי בממלכה). כשהוא שאל מה חסר לג'אנגומה כדי להיות רופאת המלך, לא יכולתי שלא לצחקק, וכמעט לא היה לי נעים לצעוק למסך את התשובה (חסר לי אייקון של בננה או משהו ...)/

ונראה גם שלהצלחה של ג'אנגומה יהיה מחיר אישי כבד. ה ממש הדאיגה אותי – כי נרמז בה איך ג'אנגומה מתרחקת מ ומתקרבת למלך. ראיתי או דמיינתי שם קנאה, עד שהם עוברים אחד ליד השני כמו שני זרים? אני מסרבת להאמין שזה אפשרי! לא אחרי הפרקים האחרונים וכל מה שהם עברו יחד, עם הקרבה הנפשית הנדירה ביניהם – כשבמבט אחד בלבד הם יודעים לזהות מה השני מרגיש. ובמחשבה שנייה, יש לנו עוד שלושה פרקים שבהם הכל יכול לקרות, לרע ולטוב. אני עדיין מקווה שזה יהיה לטובה

בתגובה ל: ושוב מצילה את היום מאת: iDana
הקטע שבו המלך מעלה את ג'אנגומה בדרג הזכיר לי עמידה על המקח בשוק, אבל במקום שהמלך יוריד את המחיר הוא מעלה אותו ויחד איתו את לחץ הדם של השרים. אח איזה מלך... הוא פשוט מלך!

כל הצוות הרפואי התאחד מאחורי ג'אנגומה כשהם הבינו עד כמה היא רופאה מסורה שלא פועלת למען כיבודים והתקדמות בסולם הדרגות אלא למען רווחת הזולת. גם כאלו שפיקפקו בה כמו האחות הראשית יול בי שמחו לעזור לה והרופא שין שהתפטר קודם כעת ניגש למלך ואמר שכל המחלקה הרפואית והוא בראשה מקבלים את ג'אנגומה להם כראש (והשרים רצו לבלוע אותו). זה היה מקסים לראות את שיתוף הפעולה בינהם אחרי כל המתיחויות וההתקטננויות.

מסתבר שהמלך גם זוכר את לטובה מהעבר ונראה שהוא מחבב אותו באמת ובתמים. איך אפשר שלא?

לא ידעתי שאשת הטבח איבדה שני בנים למגפה. מסכנה! הילד השמנמן ההוא שאהב את ג'אנגומה היה כנראה אחד מהם...

שמחתי שהמלכה התנצלה לפני ג'אנגומה שלנו. מה שהיא עברה עם בנה היה עונש עבורה כי היא הבינה מה היא כמעט עוללה ועד כמה התאכזרה לג'אנג גום כשניסתה לאלץ אותה להסכים למעשה נבלה כזה.

בתגובה ל: אהבתי את הקטע שהמלך העלה אותה כל פעם בדרגה מאת: asole
גם הוא היה מתחרה על לבה של ג'אנגומה. כמו שציינת, כבר כילד הוא היה מאוהב בה... היה לי עצוב כשנודע שהוא מת ממחלה (בדיוק כשתהיתי למה לא רואים אותו יותר), וזה כמובן יובהר בפרקים שנשארו לך להשלים.

בתגובה ל: אני חושבת שאילו בן הטבח היה חי מאת: iDana
לא ממש הבנתי למה לא מילאו אחר בקשת המלך להעלות בדרגה את ג'אנג גום. אם הוא הסמכות העליונה, למה השרים שלו מרשים לעצמם להתנגד ואיך הם מעזים, בחדרי חדרים, לבטל את בקשת המלך?..
מה בדיוק הייתה הבעיה במינוי הזה? עצם היותה של ג'אנג גום אישה?

הפרק האחרון, ששודר הערב (יום רביעי) היה מדהים! נהניתי מכל רגע. אהבתי במיוחד את הסצינות של הקצין מין ושל ג'אנג גום מתחילת הפרק ועד סופו.. וכמו שנאמר בהודעה הראשונה בשרשור- קשה לתאר במילים.
אני כבר לא יכולה לחכות לפרק של מחר, אבל לעת עתה הפרומו ניחם אותי וג'אנג גום לא תהיה הפילגש של המלך..

בתגובה ל: ואם בפרקים האחרונים עסקינן.. מאת: חזק במוזרות
לא מאפשרים מינוי של אישה לתפקידים רמי מעלה שכאלה. החוקים כנראה קובעים במפורש באילו תפקידים יכולה לשמש אישה... וכל היועצים למיניהם טענו בפני המלך שגם הוא לא מעל החוק. אין ספק שזו דילמה - כי מנהיג כל יכול שהוא מעל החוק עלול להיות מסוכן. אבל מה עושים כשהחוק בעייתי או לא מותאם לתנאים החדשים שנוצרו? למה אי אפשר לשנות אותו?

והאמת? מה שווה להיות מלך אם על כל פיפס אתה צריך לבקש רשות מכל העולם ואשתו? עדיף כבר להיות טבח פשוט כמו קאנג...

בתגובה ל: ואם בפרקים האחרונים עסקינן.. מאת: חזק במוזרות
אף אחד לא היה מסוגל לעלות טיעון אחר או להמליץ על מישהו מוכשר יותר. היא אישה וזה מפר את התקנון. אבל לא רק השרים גם המלכה האם רואה בכך שבנה רוצה למנות אישה לרופאה שלה מראה שהיא לא חינכה אותו כראוי. ולפני עניין המגפה האחיות חוץ משין בי היו חריפות יותר מהרופאים וכששין התפטר מיהרו להכין מכתבי התפטרות ואפילו ההסברים של שין בי שזה יקדם את מעמד האחיות ולא ישתמשו בהן עוד בתור זונות לא שיכנעו אותן, רק המסירות שלג'אנג גום במגפה גרמה להן להסכים וגם זה בהיסוס רב והן אמרו לשין שהוא יותר מתאים.

השרים אמרו משהו מודרני מאוד שהמלך הוא לא מעל החוק, נראה שיש להם מעמד כמו לכנסייה באירופה של ימי הביניים, אחרת לא ניתן להסביר איך דווקא מין שנאמן להוראת המלך הוא הבוגד. ומסתבר שזאת לא פעם ראשונה גם אדם אחר נשלח לגלות משום שתמך ברצונו של המלך לתת משרה בכירה לאדם עני כשהוא היה בדעת יחיד וכולם התנגדו. וגם באו להאשים את מין שאם הוא תומך במלך למרות שכולם מתנגדים אז הוא מנסה להתחנף. וגם עכשיודרשו להעמיד אותו לדין על כך שבמקום לשכנע את המלך שהוא טועה הוא ממלא את הפקודות שלו.

בתגובה ל: כן, רק שג'אנג גום אישה מאת: EVGLEV
אם הנרי השמיני היה רוצה למנות עז כרופאה האישית שלו - השרים שלו יכלו לקפוץ לו. מדובר באדם שהפך את אנגליה מקתולית לפרוטסטנטית רק כי התחשק לו להתחתן עם אן בולן! גם הקיסר קרל החמישי לא היה צריך לקבל אישור מאף אחד ואפילו לא מהאפיפיור שנאלץ לציית לו בכל דבר ודבר (קרל החמישי אסר על האפיפיור לבטל את נישואיו הראשונים של הנרי השמיני כי אישתו הראשונה של הנרי הייתה הדודה של קרל. טלנובלה שלמה, הא? אז בצר לו הנרי החליט לרכוב על גל הרפורמציה כדי להתחתן בשנית). עוד משהו מהותי שהבדיל בין המלכים במערב למלוכה הקוריאנית: לאימהות של המלכים בארופה לא היה כזה משקל ובטח שלא כזה מעמד, מה שבוודאי הקל על המלכים מאוד מאוד...

בתגובה ל: כן, רק שג'אנג גום אישה מאת: EVGLEV
מה מועיל המלך, אם 'מלומדיו' מתנגדים לכל החלטה שלו בשם החוקה.
תודה לכם על ההסבר.

בתגובה ל: אהבתי את הקטע שהמלך העלה אותה כל פעם בדרגה מאת: asole
גם אני הייתי מופתע לגלות בפרקים שלא ראית איך הם מדברים על כך שאיבדו את בנם ועוד קיוותי שהוא קיבל תפקיד, אך לא הוא מת ולא נתנו לזה שום הסבר. אז לפחות כעת הסבירו ממה הוא מת ממגפה ממחלה, לפחות מוות טבעי ולא מגפה, שמח שהייתה התייחסות נוספת. והבן השני, זה לאחר האשמת ג'אנגגום הטבח כל כך כעס שניצל את זה שאף אחד לא רוצה את הברווזים שאכלו גפרית ולקח את כולם לעצמו והוא ואישתו במשך חודשים אכלו את הברווזיםבהם "הורעל" המלך. ולא רק שהם לא הורעלו אלא שאישתו נכנסה להריון. הוא הלך לספראת זה בארמון ואז יון סאנג, מין וצ'אנגהלכו לדבר עם המשרתת הונג והיא סיפרה להם על האוכל שנתנה לה יונג נו, אבל כשצ'ה גבירת חצר במטבח (היא לא עברה למזכירות) לא כדאי לדבר על זה. ואזלאחר שנתיים הטבח בא לאי וסיפרלג'אנגגום שנולדלהם בן אבל הוא מת כמעט מיד, לא זוכר אם הזכיר מגפה, נדמה לי שכן.

אהבתי את ההתנצלות של המלכה שהבינה עד כמה חשובים חיים של כל אחד עבור ג'אנג גום וכמה התאכזרה כשביקשה ממנה. והיא כנראהגםהבינה כמה אכזרי היה רצונה וביקשה למות במקום בנה כי היא החוטאת והייתה מוכנה להידבק מבנה ונכנסה למרות האיסורים. וכעת מסתבר שישלמלכה ולג'אנג גום הרבה במשותף ששתיהן רצו לעשות דברים של גברים ולא הבינו מדוע רק בגלל שנולדו נשים זה נאסר עליהן.

בתגובה ל: ושוב מצילה את היום מאת: iDana
ואזתפקיד סגן השרהתפנה וכנראה הוא מינה את מין. כן דוקטור שין אמנם לאבא בטענות לג'אנג גום אבל הרגיש שהמלך לא סומך עליו כשהוא מינה אותה לרופאה שלו. ולאחר שראה את ההשקעה שלה כרופאה הבין מדוע היא ראויה להיות מעליו למרות שהיא תלמידה שלו וכך גם שאר הצוות הרפואי שגם לאחיות שבו נראה מזעזע שאישה תקודם לדרגה של רופאה. אגב חשבתי שאחיות לפי ההכשרה שעברו הן רופאות, מסתבר שהן אחיות בגלל המעמד שלהם שלמרות שהידע הרפואי שלהם הוא ידע של רופאות הדרגה שלהן היאלהיות רק אחיות, כי אישה רופאה בכלל זה לא מקובל ואפילו ג'אנג דוקשבאי של הגלות הייתה מוערכת סיפרה שלא קיבלה הערכה לעבודתה מצד הלקוחות כי הייתה אישה ולכן חשוב לה שג'אנג גום תהיה רופאה מלכותית אפילו ליום אחד כדי להראות שגם אישה מסוגלת לתרום לחולים ולרפואה כמו רופא גבר.

באמת אף רופא ואחות בארמון לא היה מסוגל להסתכן להידבק במגפה ע"י טיפול בחולים, רק ג'אנג גום ונראה שגם ג'אנג דוק אם הייתה במקומה אבל היא לא בארמון וגם לא רוצה.

בתגובה ל: נדמה לי שסגן השר החליף את השר או מאת: EVGLEV
כמו שכתבתי בהודעה אחרת - לא פלא שהמלך מתקשה לקדם ולהזיז דברים עם כזה צוות גדול ומסורבל של שרים, סגני שרים, יועצים וקשקשנים לכל דבר ועניין. הרבה פעמים זה נראה כאילו אחד מהם צועק משהו וכל השאר מהדהדים אחריו במקהלה... בשביל זה משלמים להם בוודאי הון מאוצר המדינה?

בתגובה ל: מאת: iDana


האמת? אני עדיין מנסה להירגע מהפרק היומי, שכמו קודמיו הפך אותי לסוג של ממטרה אנושית. בקצב הזה לא יישארו לי דמעות לפרק האחרון...
ג'אנגומה כבר חוותה על בשרה את מה ששנאה וקנאה יכולות לעולל. אבל עכשיו היא מגלה שגם אהבה יכולה להיות בעיה רצינית.

אחרי שכל השרים ויועצי אחיתופל למיניהם לא הצליחו לגרום למלך לסגת מהחלטתו למנות את ג'אנגומה לרופאה המלכותית – באה המלכה האם, מתיישבת על כרית (גם כן שביתה... לא נאה לה לשבת על הרצפה? אם כבר מחאה אז עד הסוף), מעקמת את הפרצוף, מקטרת קצת – ומטרפדת את ההחלטה תוך שניות. כי מה יותר יעיל וקל מנשק הסחיטה הרגשית?



המלך מוותר על המינוי, אבל לא על נוכחותה ועצותיה של ג'אנגומה. השניים הופכים לידידי נפש, הוא שופך בפניה את לבו, מספר לה על פחדיו, על האשמה שמייסרת אותו – דברים שהוא אינו יכול לגלות לאף אחד מלבדה, כי יש כאלה שעלולים לראות בכך גילוי חולשה, ואחרים (כמו הסריס הנאמן ג'אנג בון) פשוט לא מסוגלים להקשיב למלך ולדבר איתו בגובה העיניים בגלל הבדלי המעמדות. ג'אנג גום מעודדת אותו, נותנת לו טיפים פשוטים אבל חשובים לחיים ולבריאות, וגורמת לו לראות את כל הפעולות החיוביות והחשובות שביצע בתקופת כהונתו. והוא בכלל לא ידע שהוא כזה... (ומתברר שהוא גם לא רצה בכלל להיות מלך. אולי זו הסיבה שהוא לא מחפש רק את השררה והכיבודים).


הטיולים הליליים , השיחות, הבילוי המשותף – מיטיבים עם המלך, אבל גם גורמים ללשונות הרעות ולרכלנים הבלתי נלאים בארמון לעבוד שעות נוספות. כשהקצין מזהיר את ג'אנגומה זה כבר מאוחר מדי. המלכה האם הקרצייה שוב דוחפת את האף להיכן שלא צריך וממליצה (כלומר מחליטה ללא עוררין) שג'אנגומה צריכה להיות הפילגש של המלך! איזה רעיון מזעזע! (וכאן התחלתי לבכות לסירוגין...בערך עד סוף הפרק).

ההצעה של המלכה האם עושה לה כנפיים , וכרגיל תוך שתי דקות כולם יודעים על זה וגם יש להם מה לומר בנדון. ואז גם המלך מודה שהוא מאוהב בג'אנגומה. וכן, השיחה שהוא ניהל קודם לכן עם הקצין שלנו שסיפר לו על ההיסטוריה המשותפת שלו ושל ג'אנגומה לא נחשבת, כי המלך לא ממש רגיל לחשוב על הצרכים או הרצונות של נתיניו בעדיפות ראשונה – ככה זה כשאתה האדם הכי חשוב בממלכה וכולם נושאים את עיניהם אלייך.

והקצין גם הולך ומסתבך כשהוא תומך במינוי של ג'אנגומה, מה שגורם לכל הקולגות והממונים לראות בו אויב, והם גם מציקים למלך השכם והערב שיחקור את הקצין מין/ ישפוט אותו בחומרה/ ישלח אותו לגלות וכו'. חבל שהמלך לא יכול לעשות את כל הנ"ל לכל חבורת האחיתופלים (כי ברגע שמתפטרים מאחד, מקבלים מהומות וטענות פי עשרה. המלך הוא הקובע והמחליט רק למראית עין. איך אפשר לשלוט כשעל כל החלטה קטנה מקבלים ים של יבבות מהיועצים והתבכיינות של אמאל'ה?).

התגובה של הקצין לכך שג'אנגומה מיועדת להיות הפילגש המלכותית פשוט שברה אותי (כאן ממטרת הדמעות התגברה ). הוא מנסה להוציא את הזעם בקליעה למטרה. הוא פוגע בול, אבל גם פוגע בעצמו כשהוא יורה חצים עד זוב דם. וכמה אירוני, ג'אנגומה היא זו שמטפלת בו וחובשת את ידיו. והוא חושב בכאב עצום שזו כנראה הפעם האחרונה שהם יכולים לאחוז זה בידה של זו...

ליון סאנג נודע על אהבתם של הקצין וג'אנגומה, אז הילדה הביישנית הזו מחליטה לעשות מעשה למען חברתה הטובה והנאמנה – ובצעד חריג מספרת על כך למלך שלא יגזול מג'אנגומה את הייעוד האמיתי שלה כמרפאה ואת הגבר שהיא אוהבת. זה נגמר כשהמלך מזמין את ג'אנגומה לשיחה בארבע עיניים, וה נותנת לנו תקווה קטנה שאני מקווה שתתממש

איך אני אחכה עד הפרק של מחר? ולמה נשארו רק עוד שני פרקים? השיר של הסיום בפרקים האחרונים נשמע כ"כ עצוב... וכדי לשנות קצת אווירה, הנה תמונת מאחורי הקלעים של המלך:



וגם תמונה מסצנת הים הבלתי נשכחת, שהזכירו לנו על רק שיר הסיום:

בתגובה ל: הצרה החדשה של ג'אנגומה מאת: iDana
העבירה למלך את המסר החשאי, הוא היה מדואגואמר לעצמו שאם התכנית תיכשל הוא יוצא להורג ואם התכנית תצליח זה לא מה שהוא רוצה. אזהוא בוודאי לא רצה להיות מלך ולפחות אנחנו הצופים ידענו זאת. ועכשיו מסתברגם שהמלך היה מחוייב כלפי אלה שהעלו אותו לשלטון והיה צריך להעניש ללא הצדקה אנשים שהפריעו לאנשים שהעלו אותו לשלטון, ואותו גולה שניסו להפיל עליו את ההרעלה עם ברווז הגפרית הוא אחד מהם, הוא לא היה אויב של המלך אלא של החונטה שהעלתה אותו לשלטון. ובתחילת שלטונו הוא כנראה היה מלך בובה ורק אחר כך פרש כנפיים והתחיל לשנות דברים שג'אנג גום הזכירה. וגם מסתבר ששכשכל השרים מתנגדים לדעת המלך, אז אם שר או סגן שר תומך במלך בעמדת יחיד אז מאשימים אותו בחנפנות ומתחננים ומגייסים מלומדים. אכן קשה לשלוט והוא ידע לאן הוא נכס ולכן לא רצה. והשרים מטיפים למין על כך שעליו לשכנע את המלך לחזור בו ולא לתמוך בו. והמלכה האם גם היא סוחטת רגשית את המלך והשרים וגבירות החצר (בזמן משפחת צ'ה) מגייסים אותה לצידם.

ונראה שהמלך באמת התאהב בג'אנג גום ולגבי מין הוא לא קלט שהקשר הוא קשר של אהבה. ובכל מיקרה יש לו את התירוץ האולטימטיבי שהוא היה קודם, כי הם נפגשו לראשונה כשג'אנג גום הצילה אותו, אבל המלך פגש אותה עוד כילדה.

בתגובה ל: כבר הפרקים הראשונים כשג'אנג גום הילדה מאת: EVGLEV
בעצם לא הייתה שיחה בין מלך לסגן שר אלא בין גבר לגבר. המלך בשלב זה אפילו לא ידע הוא מאוהב בג'אנגומה, אבל מין הרגיש אחרי שהמלך אמר לו שהוא ראה אותה קודם ופניו התכרכמו. זה לא הזכיר לכם שיחה בין שני בחורים? היא שלי כי אני ראיתי אותה קודם?

המלכה האם מביאה לי את הסעיף. למה אין במטבח איזו עוד צ'ה קטנה שתרעיל אותה? זו המלכה הכי פולנייה שראיתי אי פעם, אפילו בוורשה אין כאלו אקזמפלרים. רק חסר היה שהיא תגיד למלך שהיא סחבה אותו תשעה חודשים קשים בבטן! יש לי הרגשה שאם הקפלטע הזקנה תתפגר בריאותו של המלך תשתפר מאוד.

הלב כאב לי כל כך על מין, בעיקר בסצנה שבה ג'אנגומה חובשת לו את היד. הוא אפילו יותר מסכן מג'אנגומה כי הוא גם מקנא - בגבר היחיד שאסור לקנא בו, הוא גם לא יודע מה בדיוק מרגישה ג'אנגומה, היא מבלה כל כך הרבה עם המלך, אולי היא התאהבה בו גם? קצין מסכן שלי... לפחות הפרומונובלה נראתה מבטיחה עבורו ועבורה!

שוב טעויות תרגום: פעם אחת אמרו שמין "מאהב" של ג'אנגומה! נו באמת... ובשיחה בין הטבח לאישתו הוא אומר לה שהיא בזמנו התנגדה לקשר של מין וג'אנגומה וזה לא נכון, זה היה בדיוק להפך! נראה לי לכן שמשהו השתבש בתרגום. היא דווקא מאוד רצתה שג'אנגומה תברח עם מין ותנשא לו. היא בכלל לא רצתה שג'אנגומה תלך לארמון משום שכגבירת חצר היא לא תוכל להנשא ולהקים משפחה. נכון שהיא התלהבה מהרעיון שג'אנגומה תהיה פילגש, אבל זה בגלל ש:
1. היא שאפתנית וחמדנית ולכן היא דבר ראשון דימיינה כיצד היא ובעלה ירויחו מכך בעתיד.
2. היא מאמינה שאישה צריכה גבר וילדים וכך ג'אנגומה תוכל להגשים זאת.

מזל שג'אנג כל כך רכלנית, בזכותה סון יאנג סיפרה למלך שג'אנגומה מאוהבת בקצין מין והוא בה.

בתגובה ל: השיחה בין המלך למין מאת: asole
ולרגע חשבתי שהמלך כועס על כך שהם ניהלו רומן סוער מאחורי גבו, אך ברור שהוא הבין שמדובר ברגשות ולא במימוש שלהם. אבל לגבי אשת הטבח ייתכן והתרגום נכון, כי כשאנשים חקרו על הקשר שלהם, אשת הטבח אמרה לג'אנג גום להיזהר כי בגלל הבדלי המעמדות היא תוכל להיות רק האישה השנייה שלו ושהוא יאבד את משרתו, כך שכדאי לה לשכוח אותו, אבל זה היה כשהיה מתוח כי משפחת צ'ה רצתה לחשוף את הקשר כדי לסלק אותם מהארמון. אבל כשהם ברחו אז, היא תמכה מאוד בצעד שהם עשו.

השיחה בין המלך למין הייתה בהחלט שיחה של בני בחורים, אם כי המלך עדיין לא קלט שהתאהב בג'אנג גום וגם לא הבין שלמין יש מעבר ליחסי ידידות איתה אחרי כל הפגישות הראשונות שלהם ורק לאחר דברי יון סאנג, אגב למה סוק וון? ההפיכה לפילגש שינתה את שמה, או שהמתרגמים החליטו לשנות את השם לפרקים האחרונים? המלך חיבר את הקצוות.

כתבת שהמלכה האם היא מעל למלכה וזה נכון, אבל לפי הפרק בו סירבה לקבל טיפול והפרק הזה היא גם מעל למלך. כעת ברור למה משפחת צ'ה והגבירה פק פנו אליה כדי למסמס את התחרות. יש לה מעין זכות ווטו על כל החלטות המלך. ואת השרים השוביניסטים, עוד איכשהו אפשר להבין, אבל שהיא כאישה תראה בהפיכת אישה לרופאה משהו כל כך נורא? ובכלל לפי ההכשרה האחיות צוברות ידע רפואי כמו רופאות בימינו ועוזרות כמו רופאים. חשבתי שככה הם קוראים לרופאות, אבל מסתבר שלא הן רק אחיות כי הן נשים והן לא יכולות להיחשב לרופאות אלא רק לאחיות, למרות שהטיפול שהן מספקות הוא לא סיוע לרופאים כמו בימינו אלא רפואה שלמה לכל דבר ועניין.

בתגובה ל: התרגום של המאהב היה לא במקום מאת: EVGLEV
כשהמלך החליט למנות את ג'אנגומה לרופאה ולא לקחת אותה כפילגש. אולי גם היא הבינה שהיא מתחה את החבל יותר מידי. למרות שהיא אישה היא מאוד שמרנית בעצמה. רבה פעמים נשים הם יותר שובניסטיות מגברים, עד כמה שזה נראה מוזר. בסומליה למשל, נשים מבוגרות אחראיות על מילת הילדות. קראתי ראיון עם אייאן הירסי עלי, חברת הפרלמנט ההולנדי ממוצא סומלי, בה היא סיפרה שאביה היה בכלל נגד מילת הנשים אבל סבתה ניצלה את העדרותו כדי לבצע בה ובאחותה את המנהג הברברי.

אין לי מושג למה שינוי ליון סאנג את השם, אולי זה באמת הליך פורמלי כי היא עכשיו בת אצולה? כמו שהאפיפיור משנה את שמו כשהוא נבחר (ויחי ההבדל הדק בין פילגש לאפיפיור). אני ממשיכ לקרוא לה יון סאנג, בכל אופן.

בתגובה ל: מאת: iDana
יש לי צמרמורת... ואפילו ה המבטיחה לא הרגיעה אותי. המראה של הקצין מין קשור ומובל לגלות לא עוזב אותי. ומה יהיה עם המלך? האם ג'אנגומה בורחת כדי להיות עם הקצין ומשאירה את המלך מאחור אחרי הניתוח ללא הרדמה?

לא מסוגלת כרגע לכתוב יותר בנושא ולא יודעת איך אחזיק מעמד עד יום ראשון

בתגובה ל: אני הרוסה מהפרק היומי מאת: iDana
אבל ה- הרגיע אותי לגמרי...טוב, אולי לא לגמרי כי אי אפשר היה להבין אם ג'אנג גום ברחה מהארמון או עזבה מסיבה אחרת...אבל מה שודאי הוא שהיא חיה לצידו של הקצין המקסים! הרי הראו שתיהייה להם ילדה! הצלחתי לקרוא שפתיים במהלך ה- ולראות שהילדה אומרת לקצין "אבוג'י" (אבא)

ונחזור קצת לפרק של היום...הזדעזעתי מהפרידה של ג'אנג גום והקצין...היא הייתה כל כך נסערת ועצובה והוא היה די קריר אליה ולטענתו הוא יצליח לשכוח אותה ולמעשה, כבר עשה זאת. אבל הרי זה ברור שהוא הרגיש אחרת ממה שהוא טען.

סצינת הקליעה במטרה הייתה כל כך מלחיצה...המלך איבד את שלוותו ולרגע היה נראה כי חייו של הקצין בסכנה...אמנם היה לי ברור שהוא לא יפגע בו אבל לא היה נעים לראות את המלך זועם.

בתגובה ל: גם אותי הפרק הסעיר!!! מאת: MyGirl
אני מודה שנחשפתי לתמונות עם הילדה במהלך שיטוטיי ברשת. זו הסדרה הקוריאנית הראשונה שאני רואה שבה רואים את הילד/ה של הזוג הראשי אבל הלב שלי עדיין לא שקט...


והפרידה אין ספק שהוא הקריב את עצמו למענה מתוך אהבה טהורה (כשהוא תיאר את האהבה שלו לג'אנגומה בפני המלך אני הצטמררתי מהצהרת האהבה הכנה, השלמה, העצומה... וואו!). אבל אני בטוחה שג'אנגומה הייתה מוותרת על הכל בשמחה רק כדי להיות איתו. ולפי ה זה אכן קורה. אבל אני עדיין לא יודעת אם זה יהיה סוף בסגנון "והם חיו באושר (ובעוני?) עד עצם היום הזה? כמה שעות נשארו עד לפרק ביום ראשון? הספירה לאחור החלה...

בתגובה ל: ח"ח על קריאת השפתיים! מאת: iDana
דווקא משום שחששתי להיחשף לספויילרים גדולים במיוחד...
אבל אחרי הפרק של יום ראשון אני מתכוונת לחפור בכל מידע אפשרי כולל סרטוני פספוסים ועוד...

הסדרה המופתית הזאת תחסר לי מאוד!!!

בתגובה ל: נמנעתי מלחפש מידע ותמונות... מאת: MyGirl
ולמזלי נחשפתי לשניים-שלושה ספויילרים בלבד. על הסרטונים התחלתי לחרוש כבר היום


אני מניחה שביום ראשון נפתח שרשור סיום וכבוד מיוחד לסדרה שאין לי מילים לתאר איזו חוויה מטלטלת עברתי איתה... אני אשמח מאוד אם תשתפי אותנו במידע, סרטונים וכו'. אני בטוחה שזה יעזור להתגבר על החלל שייווצר עם סיום הסדרה...

בתגובה ל: אני הרוסה מהפרק היומי מאת: iDana
היא כל כך שמחה אחרי הטקס שבו מין נתן לה את התואר (הרגשתי כאילו הוא קידש אותה להיות לו לאישה, והיא גם לבשה לבן) ופתאום נחתה עליה הבשורה האיומה הזו... והפגישה בינהם בה הוא ניסה להיות קר ואדיש למענה...
הקטע עם המלך ותחרות הקשתות היה ממש קשה לצפיה, הרגשתי כאילו הם הולכים על מחטים לוהטות, אפשר היה ממש לחוש את הזעם האצור של המלך מתחת לקלילות המעושה אפילו לפני שהוא כיוון את הנשק אל מין. הוא פיספס פעם אחת בכוונה? הוא ציפה שמין יפספס בכוונה?
ריחמתי על המלך, ריחמתי על כך שהוא חלש למרות שהוא מלך והחולשה הזו מכרסמת בגופו, ריחמתי עליו כי הוא נושא בקירבו את האשמה על קורבנות שלטונו (אם כי אני שמחה שהוא לא הפך אדיש אליהם כי זה מראה שלמרות שהכוח משחית ולמרות שהוא שפך דם הוא לא הושחת בליבו כמו אחרים) ובעיקר ריחמתי עליו כי הוא לא אהב ונאהב כמו ג'אנגומה ומין. אני חושבת, אבל, שהמלכה אוהבת אותו באמת. יון סאנג אוהבת אותו כמלך, לא כמו גבר. היא בעצם יותר ילדה מאישה ואני חושבת שהכי בעולם היא אוהבת את ג'אנגומה.

בתגובה ל: לגמרי... ג'אנגומה המסכנה! מאת: asole
זה רק נדמה לי או שג'אנגומה ביצעה דיקור במלך באמצעות מחטים שהועברו קודם לכן באש? זה אמור להיות סוג של הכנה לניתוח בבשר החי ללא הרדמה (כפי שאנחנו מכירים אותה לפחות).

גם אני נלחצתי נורא בסצנת התחרות שהזכירה סוג של דו קרב . כמעט אגרפתי את היד כמו המלך... מאוד עצוב לראות איך המחלה מכניעה אותו, הוא בסה"כ צעיר יחסית ואדם טוב בבסיסו.

ואני לא מבינה איך לקצין שלנו היה הכוח והיכולת להמשיך וללכת בלי להסתכל על עוד פעם?

אגב, אסול - שלחתי לך מסר באג'נדה

בתגובה ל: ואפרופו מחטים לוהטות מאת: iDana
ואגב, בסצנה עם הארנב חשבתי לי שג'אנגומה רגילה לבתר ולתפור ארנבים אבל לא כדי לרפא אותם אלא כדי לבשל אותם!

קיבלתי ושלחתי גם

בתגובה ל: ואפרופו מחטים לוהטות מאת: iDana
אבל נדמה לי שזה היה עוד לפני שחשבה על הניתוח. ואגב לפי הסדרה היא הראשונה שהעלת את רעיון הניתוח? האם בתקופה הזו טרם היו ניתוחים כלל או לא היו במזרח אסיה? כי רק עכשיו שמתי לב שכולם התעסקו בתרופות ודיקורים ואף אחד כולל שין וג'ונג הרופאים בכירים לא העלו על דעתם ניתוח. גם למלכה כדי להוציא את העובר שבפנים נתנו משהו לגרום להוצאת העובר. כך שאולי היא הממציאה או לפחות הממציאה המקומית של הניתוח? וגם לפי התגובה של מורתה ג'אנג דוק שאסור לנסות זאת על המלך בעוד הניסויים היו רק על בעלי חיים. זה אומר שלא רק הן, אף אחד עדיין לא ביצע ניתוח בקוריאה.

בתגובה ל: כן גם אני ראיתי את זה מאת: EVGLEV
אבל יכול להיות שג'אנגומה לא לקחה סיכונים לנוכח מורכבות הטיפול. אני מתקשה להאמין שלפני 500 שנה ביצעו ניתוחים מסובכים כאלה, אבל אני באמת לא יודעת. בסרטים היסטוריים תמיד מראים שכאשר היו צריכים לבצע כל מיני טיפולי חירום בחיילים פצועים למשל, פשוט היו משקים אותם באלכוהול ודוחפים להם סמרטוט לפה... אבל בניתוח פולשני קיימת לא רק בעיית ההרדמה, אלא הזיהומים האפשריים - במיוחד בסביבה לא סטרילית ובלי חומרי חיטוי ואנטביוטיקה.

במקרה של המלכה - נראה שהיו ידועים חומרים שמזרזים הפלה, ולכן שאלת פתיחת הבטן כלל לא עלתה על הפרק.

ולגבי מחלת המלך - ג'אנגומה אמרה שמערכת העיכול שלו הייתה חלשה מאז שהיה ילד - כך שהוא סובל מהתופעות הנ"ל ברמות שונות של חומרה כבר שנים רבות. ועכשיו כל האמצעים המוכרים כבר לא עוזרים... היה לי ממש עצוב לראות את המלך החלש והחולה

בתגובה ל: לגמרי... ג'אנגומה המסכנה! מאת: asole
כי הוא הבין הכריח את מין להמר על מה שהיה של אביה של ג'אנג גום המסמל את ההצלה והוא הבין כמה הדבר יקר לו והחליט לא לגרום לו לאבד את סמל ההצלה שלו ושל הקשר שלו עם ג'אנג גום. וכמה סימלי שזה היה בדיוק אחרי הפרק הנורא בהזר בו בדו קרב בין דייגו לקריסטובל, קריסטובל ירה למעלה כדי לסיים את זה בשלווה ודייגו הנבל כיוון למעלה ובהפעתה ירה כדי לגפוע ופצע אנושות את קריסטובל. איזה הבדל בין המלך לרוזן מגווארה, למרות שהמלך אחר כך כיוון אל מין, אבל בסוף ירה באוויר. ואגבבהזר לא זכרתי עד כמה דייגו היה אכזרי, בזיכרון שלי נשמר דווקא שיידגו הוגרל לירות ראשון וירה בצורה אכזרית, אך כשבהגרלה יצא שקריסטובל יורה ראשון נזכרתי בדיוק מה הולך להיות.

וגם אני חושב שיון סאנג עדיין ילדה וגם גבירת חצר בנשמה והיא כמו מין וצ'אנג לא יודעת מה זה אהבת גבר, ויון סאנג במעמדה גם לא תדע ונראה שזה לא מפריע לה והיא אוהבת את ג'אנג גום. בשבילה ג'ונג הייתה סבתא, האן הייתה משהו כמו דודה וג'אנג גום הייתה כמו אחות וזה נשאר כך. המלכה גם לדעתי באמת אוהבת את המלך. אך הנישואים היו שידוך, אך עצוב לגלות שגם את הפילגשים הוא בחר לכל היותר בגלל תשוקה ורק בג'אנג גום הוא באמת התאהב, מה שעוד לא קרה לו בחייו ולכן כאב לו לגלות שהיא אוהבת את מין אבל עוד יותר כאב לו לגלות שגם מין אוהב אותה. מסתבר שההחלטה שלו לא לכפות על ג'אנג גום את מעמד הפילגש לא רק הראתה את אופיו כבן אדם אלא גם שירתה אותה, כי אף רופא או אחות בארמון לא היה משקיע כל כך בחקר המחלות ולא היה מטפל בו באותה המסירות. ואני תוהה בן כמה הוא שיש לו כל כך הרבה מחלות כרוניות?

בתגובה ל: אני חושב שהמלך פיספס בכוונה מאת: EVGLEV
לא ייתכן שקלע מצוין ברמה שלו יפגע כ"כ רחוק גם אם דעתו מוסחת... וגם אני חשבתי על הסצנה שציינת ב"אלבורדה", אבל אני לא מעזה לראות אותה בשידור החוזר, כי אני זוכרת את התגובה שלי בפעם הראשונה.

בתגובה ל: אני חושב שהמלך פיספס בכוונה מאת: EVGLEV
אז אנשים מתו מהם כמו זבובים. אם המלך לא היה מלך ולא היו לו את ג'אנג גום הוא בטח היה מת מזמן.

גם אני הופתעתי מנושא הניתוחים. עד כמה שהם היו מומחים ברפואה לעומת המערב והידע שלהם בנושא תזונה ומניעת מחלות היה גדול באלפי מונים, דווקא בתחום הזה הם היו חסרי אונים מן הסתם. במערב ניתחו אפילו בימי הביניים! לא שזה היה תמיד לטובת החולה דווקא...

בתמונה: ניתוח באנגליה מאותה התקופה שמתרחשת בה הסדרה.

בתגובה ל: הרבה מחלות שהיום אפשר היה לרפא צ'יק צ'אק מאת: asole
מה עושה הכלבלב בחדר הניתוח?

אני מניחה שבאמת בקוריאה של לפני 500 שנים היה מדובר בניתוח תקדימי ושערורייתי - ועוד באיבר לא פשוט כמו המעי. ומה לעשות שאי אפשר להזמין להתייעצות רופא ממקום אחר בעולם (מקסימום רופא מסין או מהסביבה, שעובד בשיטות דומות לאלה שהיו נהוגות בקוריאה באותה תקופה).

בתגובה ל: אמאל'ה! מאת: iDana
ללא תוכן

בתגובה ל: מחכה שיזרקו לו עצם כמובן! מאת: asole
ללא תוכן