ג'אנגום האדירה, הדגולה, הגדולה מהחיים!


היום הסתיימה הסדרה הנפלאה שנכנסה להיכל התהילה הטלנובלי הפרטי שלי הסדרה שסחררה לי את הראש וגרמה לי להתמכר והעמידה רף גבוה מאוד, שמי יודע מתי יישבר אם בכלל.





זה אפילו עוד לא קצה קצהו של ניסיון לסכם או להסביר או לסמן את הרגעים החשובים והסצנות הבלתי נשכחות. כמו שזה נראה עכשיו, בימים הקרובים אני מתכוונת לשחזר ולהיזכר בכל המתנות והיהלומים שהסדרה הזו משאירה אחריה... הערב אני נותנת לעצמי פשוט לצפות וליהנות שוב, אבל זמנם של הניתוחים והחפירות עוד יגיע

כאן המקום לציין שספיילרתי לי את הפרק האחרון (אבל יש לי נסיבות מקלות! נשבעת! אני אסביר בהמשך), ולכן ידעתי שתודה לאל ולתסריטאים – הסוף יהיה טוב . ובכל זאת נהניתי והתענגתי על כל רגע. וכן, גם הפעם בכיתי, אבל בסיכומו של עניין היו הרבה יותר חיוכים מדמעות - ואני חושבת שהרווחתי ביושר את הזכות לחייך כמה שיותר, אחרי הכמויות שדלפתי בפרקים האחרונים.



כמו שציינתי יש לי המוני תמונות שמן הסתם עוד ישולבו בהודעות כי זה כיף, אבל העליתי לגלריה בפיקאסה שלל תמונות שאספתי באהבה במהלך הסדרה בסדר אקראי לחלוטין (וכנראה עוד לא אמרתי את המילה האחרונה...). מקווה שתהנו לפחות כמוני...


http://picasaweb.google.com/danarod76/DaeJungGeum#

בתגובה ל: אפקט ג'אנגומה מאת: iDana
אגנוב לך כמה!

היה פרק מקסים ואני חייבת לראות אותו שוב לפני שאגיב.... אצלי לא נרשמו אלא רק . הדבר היחיד שלא אהבתי כל כך זה את הילדה של ג'אנגומה ו, היא מין חוכמולוגית מעצבנת, בכלל לא הזכירה לי את הילדה המקסימה ששיחקה את ג'אנגומה בילדותה, אבל אולי בצפייה שניה דעתי עליה תשתנה?

הנה היא (הכל מהתמונות שלך דנה):



והנה ג'אנגומה הילדה:

בתגובה ל: איזה תמונות מקסימות! מאת: asole
אבל בצפייה שנייה ושלישית דעתי עליה השתפרה - אני חושבת שג'אנגומית הקטנה המקורית הייתה כ"כ מקסימה וקשה להיכנס לנעליים שלה... זו אולי גם הסיבה שלחלק מהצופים לקח זמן להתרגל גם לגרסה הבוגרת של .

ואני רואה שפיקאסה לא משתפת פעולה ושבכ"ז צריך להעלות את התמונות לשרת נפרד (או שיש טריק שלא עליתי עליו), אבל לפחות יש מקבץ תמונות מרוכז שכיף לי לעבור עליו

בתגובה ל: מסכימה איתך לגבי הילדה מאת: iDana
עולים על אחת התמונות עם המקש הימני ובוחרים מהתפריט שנפתח "הצג תמונה". המונה תופיע בדף נפרד וכל מה שנשאר לך הוא להעתיק את הכתובת. משום מה, זה לא מצליח באקספלורר.

בתגובה ל: מסכימה איתך לגבי הילדה מאת: iDana
אבל עדיין אני לא מחבבת אותה, היא פשוט לא שחקנית טובה. מה לעשות, מעטים הילדים בעולם שיודעים לשחק. אגב, היא כבר הייתה בסדרה כאחת מהילדות במטבח בתקופה שג'אנג גום הייתה ילדה! הנה היא:

בתגובה ל: דעתי עליה גם קצת השתפרה מאת: asole
חבל שלא יכלו להחזיר את ג'אנגומית לתפקיד, אבל אני מבינה את הצורך להביא ילדה שנראית שונה. אבל הפרק האחרון היה נהדר, ועם האיכות המובחרת של הסדרה כולה - אני לא מרגישה שיש לי זכות לבוא בטענות

בתגובה ל: דעתי עליה גם קצת השתפרה מאת: asole
גם אם לא הייתה ג'אנגומית הקטנה, אולי הייתה אחת הילדות גם בתקופה שג'אנג גום הגיעה כילדה.

בתגובה ל: איזה תמונות מקסימות! מאת: asole
וכנראה נשארה בארמון כי היא לא אשמה בכלום חוץ מבשם משפחתה שכעת ידוע לשמצה. אז נדמה לי שהילדה ששיחקה את הילדה שגום יונג הכשירה שיחקה ילדה הדומה לילדה ששיחקה את ג'אנג גום, אולי זאת היא? אסול תוכלי לבדוק את זה בפרקים שתשלימי ודנה גם את תוכלי לבדוק את זה במידה ויש לך עותק מוקלט של הפרקים או כל מי שהקליט את הסדרה. אני לא בטוח זאת רק השערה, ובכל מיקרה הראו אותה רק בפרק אחד של ההכשרה ולא המשיכו להראות אותה. אבל אפשר לבדוק אם זאת היא, אם כי הכי סביר שזאת סתם ילדה שקצת דומה לה.

בתגובה ל: אפקט ג'אנגומה מאת: iDana
המלך נאלץ להשלים עם מותו למרות שהוא יודע שניתוח יכול להציל אותו, אך הוא לא מוכן להסתכן בקיטורים של השרים ובמלומדים שנראה שכל מה שהם לומדים זה איך לדרוש דברים מהמלך. גם ככה הם כבר שמו את ג'אנג גום על הכוונת. המלך העדיף לא להסתכן ולפני מותו שלח את ראשהסריסים ג'אנג בון ועוד כמה סריסים כדי לשלוח את ג'אנגגום בחשאי אל מין. הסריסים עזרו לג'אנג גום ומין למינג שבסין ולהתרחק כדי שהשרים והמלומדים לא יפגעו בג'אנג גום. מין קיבל את פקודת המלך לדאוג לג'אנג גום והמלך גם הודה לג'אנג גום על שלא הראתה עצב על ששלח את אהובה לגלות. ג'אנג גום הרגישה אחראית למקצוע ולא רצתה לעזוב ועל מין והסרסיסים היה להכריח אותה, אפילו כשהסתבר שהמלך מת ג'אנגגום רצתה לקחת אחריות.אך מין דאג למלא את פקודת המלך ולהגן עליה. במינג כנראה אזורבסין אליו גולים הקוראינים כי השפה שם לא השתנתה ג'אנג גום המשיכה לעסוקברפואה שמונה שנים וחקרה מחלות חדשות. ושוב נתקלה באותה הדילמה כשאישה הרה הייתה בסכנת חיים והיא חשבה שיש לחתוך את הבטן וכולם התנפלו עליה והאשימו אותה ולא זכרו איך שריפאה אותם, עד שהיא נאלצה לברוח עם מין וביתה. לאחר שהמלכה החזירה למין וג'אנג גום את הדרגות וג'אנג גום העדיפה שלא להישאר בארמון, אפילו מין הזהיר אותה לא לבצע ניתוחים כי המדינה שלהם עוד לא מוכנה. אך למזלה שלג'אנגגוםביתה מצאה אישה יולדת בסכנת חיים והיא הייתה לבד במערה ולא היה מי שישב על הוורידים. אז היא טיפלה בה בעזרתם שלבעלה וביתה שכבר מקבלת הכשרה לא רשמית כאחות וביצעה בהצחלה אתהניתוח הראשון בקוריאה או במזרחאסיה בכלל והאם והילד היו בסדר. והיא שואלת את מין מדוע התנגד, מין מודה בחיוך שלפעמים יריבו אך אם זה כדי להציל חיים אז למה לא?

הופתעתי לראות אתג'אנג גום מכה את ביתה במכות מקל על הברך, ציפיתי מהשובבה ג'אנג גום ליותר הבנה. אם כי לאחר שג'אנג גום קראה לביתה לבוא אליה זכרתי את הסצינה מהפרק השני כשמיינג ייקראה לג'אנג גום וידעתי שהיא תרביץ לה. אך בניגודלג'אנג גום סו הון ביתם של ג'אנגגום ומין יודעת מה הבעיות של הוריה. ומין מגן על ביתו ממש כמו שאביה של ג'אנג גום הגן עליה. אך הבת יודעת שפליטת פה שלאימה גרמה למות סבא וסבתא שלה ולכן אימה דואגת ולכן מבטיחה לשתוק. אם כי היא מוחה על כך שג'אנגגום דורשת ממנה להתרחק מבני קצינים ושרים, אך בעצמה מטפלת בקצינים ושרים. והפעם החינוך מצליח ואפילו כשהטבח המלכותי מגיע לחפשאת ג'אנג גום, סו הון לא אומרת לו שהיא ביתה של ג'אנג גום ואיפה אימה ומנסה להרחיק אותו ולא אומרת מילה. אם כי הטבח שםלב שהילדה חכמה כמו ג'אנג גום. אחר כך המלכה שכעת הפכה למלכה האם מחליטה להחזיר לג'אנג גום ומין אתהדרגות שלהם לבקשת יון סאנג הנפלאה שהייתה אמורה לעזוב עם מות המלך, אך המלכה השאירה אותה בארמון והיא הפכה למעין אחות בשבילה. מעניין אם זה נוגע לכל ארבעת הפילגשים או רק ליון סאנג בתור חברה קרובה של ג'אנגגום הגדולה. מין וצ'אנגמפחדות כי לא יודעות למה לצפות מהמלכה שכעת המלכה האם. אך יון סאנג מבקשת והמלכה חושבת שג'אנג גום מחוץ לקוריאה, אך כששומעת שהיא בקוריאה נשלחים חיילים להחזיר אותם ולהחזיר להם את הדרגות. בהתחלה הבת מפחדת שעוצרים את הוריה אך למעשה המלכה מחזירה להם את הדרגות שלהם. מסתבר שהמלכה לא הייתה זקוקה לג'אנג גום כשביקשה ממנה את הדבר האכזרי והבן הראשון והחולני של המלך מת זמןקצר לאחר שירש את אביו ובנה של המלכה הפכה למלך והמלכה הפכה למלכה האם. האמת הייתי רוצה לראות תגובה של המלכה האם הקודמת על כך שבנה מת לפניה ואת דעתה על הניתוח, למרות שהמלכה האם הקודמת לא חסרה לי. וכשמין מקבל את הדרגות זה רק אני או שאותם שרים ומלומדים שדרשו לשלוח אותו לגלות הם אלה שבירכו אותו? מה קרה מה השתנה, המלכה אמרה שהוא הוגלה לדור אחדואחרי מות בנה החורג הואיכול לחזור,אבל הפתיע אותי הברכה הזופתאום של אותם שרים. את המפקד של מיןאני מבין, למרות שהואה יצא נגדו יש להם היסטוריה משותפת, אך מה השתנה עבור אותם שרים יללנים?

המלכה, סליחה המלכה האם, מינתה את ג'אנגגום לאחראית על האחיות והכזירה לה את מעמד ג'אנג גום הגדולה. אך ג'אנג גוםהעדיפה שלא להישארבארמון ולחקור על המחלות. המלכה שכעת המלכה האם הופתעה שג'אנג גום לא רצה לחזור לארמון, אך הבינה אותה ולא כפתה עליה דבר רק שתבוא כשתזדקק לה. מין שאל אם היא לא תתחרט ואזג'אנגגום מתמצטת את חייה בארמון שאמנם היא למדה בארמון הרבה דברים, אך איבדה בואת אימה ואת האן והיא הרגישה שם שהיא יכולה הכל אך לא יכלה כלום. בינתיים יחד עם ג'אנג דוקהן מנסות ללמוד על התרופות האפשריות למחלות הנפש שזה עוד תחום שלא נחקר באותו זמן.

מין משתחווה לפני הטבח ואישתו בתור חותנם. הם מרגישים רע עם ההתשתחוות והוא אומר שחשב שהם רואים בג'אנג גום אתביתם והם מקבלים אותה כמקובל לקבל חותן. סוהון מופיעה ומופתעת לגלות שהאיש שהיא נבבלה ממנו הוא סבא שלה והטבח מספר שזאת הילדה שהוא פגש. סוהוןנפגשת גם עם יון סאנג, מין וצ'אנג אה ושין בי לאחר שהיא מתרשמת מהלבוש של גבירות החצר. יון סאנג מספרת שהיא שפנתה למלכה שכעת המלכה האם. וכשמין מציגה עצמה כגבירת חצר ראשונה ושין בי כאחות, סו הון מסתבר יודעת היטב שג'אנג גום הייתה גם אחות וגם גבירת חצר.

בתגובה ל: נראה שקוריאה עודשלא בנויה לניתוחים מאת: EVGLEV
כיום אפילו המדינות הנשכחות ביותר באפריקה בשלות לניתוחים.

בתגובה ל: תיקון: קוראיה של אז לא בשלה לניתוחים מאת: EVGLEV
חשבתי שניתוח קיסרי נקרא ע"ש יוליוס קיסר אבל מסתבר שזו טעות נפוצה, זה מה שויקי אומרת:
במקומות רבים נטען כי מקור שמו של הניתוח הקיסרי נובע מכך שבשיטה זו יילדו את יוליוס קיסר, שליט רומא. הסבר זה שגוי - המושג "ניתוח קיסרי" נולד כ-700 שנה לפני שיוליוס קיסר נולד. מלבד זאת באותה תקופה אמהות שילדו בניתוח כזה היו מתות סמוך ללידה - ולו נולד יוליוס קיסר בשיטה זו - הייתה אמו מתה, אלא שידוע כי אמו של יוליוס קיסר חייתה עדיין כאשר היה מפקד הצבא.
מקור השם הוא מהמילה הלטינית "קאסיוּס"[חַתוּך/כַּרוּת]. בלטינית: caedo, caedere, caesum הן מלים שפירושם לחתוך/לכרות. מכאן שפירושו מלטינית של "ניתוח קיסרי" הוא "ניתוח חיתוך".
ניתוח קיסרי מופיע בספרות חז"ל בשם יוצא דופן, כלומר ולד שנולד דרך דופן הרחם. "יוצא דופן, והבא אחריו - שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן" (משנה מסכת בכורות פרק ח', משנה ב').

זאת אומרת שמדובר בניתוח עתיק יומין! שהאדם ידע לבצע אותו כבר מ-800 לפנה"ס! ועם זאת, בקוריאה לא ביצעו ניתוחים כאלו.

בתגובה ל: אפקט ג'אנגומה מאת: iDana

הפרק האחרון היה באוירה ממש כייפית! ולחשוב שאני חיכיתי לאיזה משהו טראגי והחשש לא נעלם לי עד שראיתי את הכתוביות...זה מה שקורה אחרי שצופים בכל כך הרבה סדרות קוריאניות שבהן לפחות בשני שליש מהמקרים הסוף הוא לא מושלם. למדתי את הלקח ותמיד כשאני צופה בסדרה קוריאנית אני מכינה את עצמי לסוף הכי נוראי שיכול להיות...

הילדה של ג'אנם גום והקצין מין הייתה חמודה, אבל כמובן שאי אפשר להשוות בינה לבין השחקנית המוכשרת שגילמה את "ג'אנג גום" בצעירותה. קשה להיכנס לנעליה של אותה שחקנית כשרונית ומקסימה.

העציב אותי שהמלך מת בלי שג'אנג גום יכלה להציל את חייו...זאת אומרת, היא יכלה אבל לא איפשרו לה! כנראה שג'אנג גום הייתה צריכה קודם להוכיח את היכולות שלה על אנשים פשוטים לפני שהיא מציעה לפתוח את בטנו של המלך...

המלכה חזרה להיות אישה נחמדה...הודות לה דרגותיהם של ג'אנג גום והקצין מין הוחזרו והשניים חזרו לארמון, אם כי הם החליטו להמשיך בחייהם מחוץ לו...העיקר שהם ביחד!!!

שמחתי בשביל יונג סאנג שהיא לא סולקה מהארמון אחרי מותו של המלך...המלכה הייתה מאוד מתחשבת והשתיים נראות ממש כמו שתי חברות טובות.

והנה סתם בשביל הכייף...תמונה של כוכבת "יהלום בארמון".


ועוד אחת...

בתגובה ל: הגיעה לסיומה סדרה מקסימה! מאת: MyGirl
ולא ברור אם הפילגשים האחרים זכו להישאר בארמון. נראה שהתפתחה ידידות אישית בינה לבין יון סאנג. גם בגלל הקשר לג'אנג גום וגם בגלל שהיא הפילגש היחידה שהייתה בקשר עם המלך בזמן האחרון כי לפי מה שראינו את הפילגשים האחרים הוא די הזניח. באמת חבל שהמלך מת וממש אצילי מצידו שהעדיף למות מלתת לג'אנג גום לנסות להציל אותו ואם לא תצליח תואשם ברצח הוד מעלתו. ממש עצוב שגם רופאים כמו שיין וג'ונג לא מוכנים לשמוע על ניתוחים. נראה שרק לבנות הרופאות/אחיות ג'אנג דוק, ג'אנג גום ואולי שין בי יש אומץ לנסות משהו חדש.

והמלכה חזרה להיות נחמדה כבר אחרי המגפה בה נדבק בנה וההקרבה של ג'אנג גום והיא הבינה כמה היה אכזרי המעשה שרצתה לעשות וגם שהטילה אותו על מישהי שכל כך חשובים לה חיי כל אדם והיא גם התנצלה על כך. ובאמת לא היה צורך בעזרה רפואית הספיקו הלחצים של השלטון ומצבו הבריאותי הרופף של הבן הבכור כדי לגרום לו למות במהירות שיא.

בתגובה ל: אפקט ג'אנגומה מאת: iDana
מלבד הציטוט שבטאגליין, היו בסדרה כמה וכמה משפטים שנחרתו בזיכרון:

לאחר שנודע להן שג'אנג גום חזרה לארמון מ"כפר הארורים" הגבירה צ'ה אומרת לגום יונג: היא כמו יבלית. כמה שלא תעקור אותה - היא תמיד חוזרת.

שני ציטוטים מהפרק בו מתמנה הגבירה ג'ונג לגבירה הראשית במטבח:

הסריס בון: שמעתי שהפכת לגברת המטבח הראשית.
הגבירה ג'ונג: כן.
הסריס בון: נמאס לך לשחק והחלטת להיות בובה על חוטים עכשיו?
הגבירה ג'ונג: כן, נמאס לי לשחק לבדי והחלטתי לרקוד לפי הקצב של אנשים אחרים.
הסריס בון: הגבירה ג'ונג תרקוד לפי קצב של מישהו אחר? זה בוודאי יהיה מחזה משעשע.
הגבירה ג'ונג: אז תבוא לצפות לפעמים.

לפני מינויה הרשמי, הגבירה ג'ונג מבקרת בחדרה של הגבירה האן. הפגישה נוכחות גם בנות החסות של השתיים: ג'אנג גום ויון סאנג.
הגבירה ג'ונג: את לא מעוניינת שאהיה גבירת המטבח הראשית?
הגבירה האן: ודאי שאני מעונינת.
הגבירה ג'ונג: אז מדוע לא בירכת אותי כמו כולם?
הגבירה האן: אני מצטערת, זה היה בכוונה.
הגבירה ג'ונג: למה?
הגבירה האן: הרשי לי לומר שאני לא חושבת שעלייך לקחת את המשרה הזאת.
הגבירה ג'ונג (צוחקת): איזו בחורה את! אומרת כאלו דברים חצופים בכזו דרך מנומסת...
הגבירה האן: זה יהיה קשה בגלל האנשים... אני מכירה אותך יותר מאחרים ולכן אני דואגת.
הגבירה ג'ונג (בטון פילוסופי): ובכן, האם עלי לחיות עם קשיים או לא?
הגבירה האן שותקת וג'ונג פונה ליון סאנג: ומה את חושבת?
יון סאנג: אני חושבת שאת צריכה לחיות ללא קשיים.
הגבירה ג'ונג מחייכת ופנה אל ג'אנג גום: ומה בשאר אליך?
ג'אנג גום: גבירתי, את באמת יכולה לבחור לחיות כמו שאת רוצה? אני תמיד מנסה לחיות ללא קשיים, אבל זה תמיד קשה מידי!

ותודה לאורלי שהזכירה לי את הציטוט הזה

כמה ציטוטים באדיבות ימד"ב:

הנזיר מההר לצ'ן סו סאו, אביה של ג'אנג גום, בפרק הראשון: גורלך יקבע בידי שלוש נשים. את הראשונה הרגת למרות שלא רצית בכך, את השניה תציל ממות אך היא תמות בגללך והשלישית תביא למותך אך תציל רבבות אחרים.
צ'ן סו סאו: איך אוכל להמנע מלפגוש את האישה השלישית?
הנזיר: אל תפגוש את השניה.

הגבירה האן לג'אנג גום: מעולם לא תארתי לעצמי שהכישרון שלך יהיה גם הקללה שלך.

משפט נוסף שמצאתי בימד"ב לא הצלחתי לתרגם, מישהו מוכן להרים את הכפפה?

ג'ונג הו מין: This woman isn't meant for this era. When will women have their place?

אולי: האישה הזו לא נועדה לדור הזה. מתי נשים יזכו למקום [הוגן] בחברה?

ועוד קצת:

ג'אנג מנסה לשכנע את ג'אנג גום לסרב למשרה יחד עם הגבירה מין ויון סאנג: "זה כמו לזרוק ביצה על סלע!" ומין מוסיפה: "את יודעת שזה רציני שהיא מדברת כמו מלומד...".

עוד משפט של ג'אנג, המופנה ליונג נו שבאה להתחנן לחסדיה של יון סאנג כאשר הגבירה צ'ה וגום יונג נשלחו לכלא וניסתה לפרוט על מיתר הנוסטלגיה של יון סאנג בהזכירה לה שפעם כולן חיו ביחד והיו חברות:

וכמובן איך אפשר בלי המשפט הקבוע של הגבירה מין: לחיות חיים ארוכים ושקטים.
באנגלית זה יותר יפה: Live long and small

ניסיתי למצוא גם את הנאום של ליידי האן לגברות החצר שמרדו בשלטונה, הנאום בו היא נוזפת בהן אך סולחת להן (אח"כ הגבירה מין תחקה את הנאום בדבריה לגבירות החצר ששירתו את יון סאנג), אבל לא הצלחתי למצוא אותו. לא מצאתי גם את דבריה האחרונים של גום יונג לג'אנג גום וגם לא את השיחה האחרונה בין ג'אנג גום לגבירה צ'ה במחסן הקימצ'י, בה היא אומרת לה להסתכל על ידיה, ושאין שם דבר מלבד דמעות החפים מפשע.

ומהפרק האחרון:

ג'אנג גום לג'ונג הו מין: הארמון נתן לי הזדמנות לבשל, הזדמנות לרפא אנשים ושם פגשתי אותך. אבל הארמון גם לקח ממני את אימי, את הגבירה האן וכמעט איבדתי בו את אמונתי. אלו היחסים שלי עם הארמון. הוא נתן לי את הרגשה שיש לי הכל בעוד שלא היה לי כלום, שאני יכולה לעשות הכל בעוד שלא יכולתי לעשות דבר, הוא נראה זוהר ומופלא אך למעשה זה מקום עצוב.

מישהו זוכר עוד איזה ציטוט יפה או משפט שעשה עליו רושם?

בתגובה ל: נפרדים מהיהלום שבכתר: ציטוטים נבחרים מאת: asole
ללא תוכן

בתגובה ל: נפרדים מהיהלום שבכתר: ציטוטים נבחרים מאת: asole
איזו מזכרת נהדרת! אני עדיין צריכה להתאפס על עצמי וגם היה לי יום עמוס...

אגב, מכמה קטעים שראיתי ביוטיוב (קישורים בהמשך, בשאיפה) ראיתי שלפעמים התרגום באנגלית די שונה ממה שאנחנו קיבלנו. גם המשפט בטאג תורגם בצורה שונה. אני מניחה שאם לא נדע קוריאנית על בוריה, לא נבין במאה אחוז למה התכוון המשורר/התסריטאי.

בתגובה ל: וואו, מאת: iDana
ללא תוכן

בתגובה ל: למרבה הצער, זה נכון. מאת: asole
חיוך של למשל שווה הרבה הרבה יותר מאלף מילים



על הטיפ לגבי התמונות. אני אנסה אותו אח"כ. ועד אז:

בתגובה ל: נפרדים מהיהלום שבכתר: ציטוטים נבחרים מאת: asole
עם גום יונג, אך אולי היו שתי שיחות דומות ומה גם שגם גום יונג היא הגבירה צ'ה.
יונג נו אמרה לגום יונג: מה נעשה כדי להיפטר מג'אנג גום?
גום יונג: איך את מעיזה לדבר ככה???
יונג נו: הרי רק שתינו פה.
גום יונג: לא משנה, לא שמת לב שג'אנג גום היא כמו יבלית, אתה עוקר אותה והיא צומחת מחדש באביב הבא. כך אני זוכר לא יודע אם האביב זאת תוספת של המתרגמים שהוסיפו גם את הדולרים וגם את סיאול ואת הסלנגים של "תעופי מפה", "השר או אכל אותה" ודומיהם, או שבאמת דובר על אביו. אבל אני זוכר שהשיחה על היבלית הייתה בין גום יונג ליונג נו.

והגבירה צ'ה לגום יונג לאחר שהם דאגו שהמשרתת הונג שתטעם את האוכל שג'אנג גום והאן הכינו מחדש תוכל רעל. גום יונג שואלת בדאגה את הגבירהצ'ה מה יקרה להאן ולג'אנג גום.
התשובה של צ'ה: הן ימותו, הפעם צריך לעשותאת הדברים כמו שצריך. אני מאשימה את דודתי על כך שהכריחה אותי להרוג את מיינג, אך אם העבודה הייתה נעשית עד הסוף, לא היינו כעת צריכים להרוג עוד שתיים. אם נשאיר אותן בחיים אולי בעתיד נצטרך להרוג את 4 אנשים.

בתגובה ל: על היבלית גום יונג דיברה עם יונג נו ולא הגבירה צ'ה מאת: EVGLEV
אתה מצטט מהזיכרון או שיש לך את הפרקים מוקלטים? יש לך עוד ציטוטים? אהבתי את הציטוט שהבאת של צ'ה, הוא מעולה.

בתגובה ל: אתה בטוח? מאת: asole
אם כי ייתכן שצ'ה אמרה קודם דבר דומה. אבל אני מצטט מהזיכרון. את הציטוט של צ'ה יש בפרקים שאת צריכה להשלים כך שתוכלי לתקן אותו במידה וטעיתי. ואכן בציטוטים שהבאת יש הרבה דברים שלדעתי תורגמה אצלינו אחרת, כפי שדנה אמרה התרגום האנגלי שונה מהתרגום שלנו. כך שלגבי כמה מהציטוטים אני זוכר תרגום דומה אבל שונה. ובאמת קשה יהיה לדעת איזה תרגום מדוייק יותר. ראינו שויוה אוהב סלנגים ומושגים מודרניים אך זה לא אומר שום דבר על הדיוק של התרגום אם כי ההגיון אומר להניח שאת התרגום האנגלי כתבו מקצוענים עם יותר ידע וניסיון מאשר המתרגמים של ויוה.

בתגובה ל: לגבי היבלית אני בטוח לחלוטין מאת: EVGLEV
כאחות, אבל ייתכן ואני טועה...

בתגובה ל: אני זוכרת את זה מהתקופה שבה ג'אנג גום חזרה לארמון מאת: asole
מפיה של צ'ה - אחרי שגילתה שג'אנגומה חזרה לארמון כנגד כל הסיכויים, אבל אולי משהו דומה נאמר גם בשלב מוקדם יותר?

בתגובה ל: גם אני זוכרת את המשפט הנ"ל מאת: iDana
כי אני זוכר שגום יונג אמרה את זה ליונג נו, אולי היא חזרה על דברי גבירתה. אם כי גם היא הייתה הגבירה צ'ה בעיקר לאחר הקידום המהיר לגבירת המטבח. אלי צ'ה רק השתמשה בביטוי יבלית וגום יונג הרחיבה את זה שגדלה מחדש באביב הבא כשדיברה עם יונג נו?

בתגובה ל: כנראה שאנמר אחרי ולא לפני מאת: EVGLEV
מקווה שהשידור החוזר יגיע במהרה ושנוכל לבדוק גם את הסוגייה הזו

בתגובה ל: אפקט ג'אנגומה מאת: iDana
אתגעגע אליכם מאוד מאוד! לפחות פינקו אותנו בפרק אחרון שבו נסגרו כל הקצוות.

נתחיל ממה שדווקא פחות אהבתי: מצד אחד יפה שסגרו מעגל וחזרו על הסצנה מהפרק השני אבל מהצד השני זה לא היה כל כך אמין בעיני (לראשונה בסדרה הזו...). ג'אנגומה היא לא מיונג יי, היא לא קשוחה והסצינה שבה היא מצליפה בביתה נראתה לי לא מתאימה לה. הסצנות הבאות בהן היא מדברת איתה בחצי השתובבות נראו לי יותר משתלבות עם אופיה. אם אתם זוכרים - ג'אנגומה לא נתנה למין להלקות בבית החולים את הילד שהוא רצה להעניש. הבת של ג'אנגומה ומין מאכזבת למדי, ואגב, היא גם ילדה די פרועה יחסית לקוריאנית (מסתבר שג'אנגומה לא הלקתה אותה מספיק...): מסתובבת לבדה, הולכת לאן שבא לה... אין לה את הניצוץ שהיה לילדה השחקנית המדהימה ששיחקה את ג'אנג גום בצעירותה, מה לעשות.

אהבתי את הקסם שבחיי המשפחה הצנועים של ג'אנגומה ומין, הצורה שבה הם מדברים זה עם זה בעיניים מחייכות... אבל יכלו לפרגן לנו נשיקה! טוב, לא נורא... הם כל כך מקסימים ביחד ומעבירים דרך המסך תחושה כל כך חזקה של אהבה שזה פשוט ממיס.

אהבתי את החזרה לארמון והפגישה עם כולם. מסתבר שהטבח קאנג לא הגיע סתם אלא מין הצליח לשלוח לו מסר, אבל תודות לכך שהוא ראה את ביתו המאומצת, ג'אנגומה חזרה הביתה. כל הכבוד ליון סאנג שתמיד יש לה אומץ כשמדובר בג'אנג גום (כבר ממקרה הקמע, זוכרים?), שהלכה ודיברה עם המלכה בעיניין. מסתבר שפילגשים צריכות לעזוב את הארמון במות המלך, ואילו המלכה השאירה את יון סאנג. לדעתי זה לא בגלל ג'אנג גום אלא בגלל שהמלכה באמת מחבבת אותה. המלכה אישה חכמה ופיקחית והיא קוראת היטב את יון סאנג ויודעת שהיא לעולם לא תהפוך לכוח פוליטי ותסכן אותה, מה עוד שהיא אם רק לבת ולא לבן, ואם היא תראה כלפיה חסד, יון סאנג תהיה נאמנה לה ומלאת הכרת תודה.


גם אני התפלאתי שהמלכה האם הקודמת נעלמה מהאופק. לדעתי במות המלך היא גם נאלצה לעזוב את הארמון כי היא כבר לא המלכה האם (אלא הפילגש שילדה למלך את המלך הקודם אם היא עדיין בחיים). בכל אופן - ברוך שפטרנו (ויש מצב שבינתיים היא מתה. היא לא הייתה הכי בראה גם ככה).

בחצי משפט נרמז לנו שעל הארמון עברה תקופה סוערת, כנראה בתקופת חייו של המלך הקודם (בן הפילגש החולני) אך העיניינים התייצבו. טוב שג'אנגומה לא הייתה בסביבה כדי לסבול מכך! עוד סיבה טובה לעזוב את הארמון ולחיות "חיים ארוכים ושלווים" מחוצה לו.

בינתיים צ'אנג חזרה למטבח והיא אפילו קיבלה מדים ירוקים ותסקוקת מכוערת. גם שין בי קיבלה איזה קידום, טוב, שמונה שנים... היה כייף לראות את השמחה והאהבה בה התקבלו ג'אנג גום ומין על ידי כולם. אהבתי גם את השיחה עם האחות ג'אנג דוק בה הן כאילו מתחרות בינהן. הכי מרגשת הייתה הסצנה בבית הורים המאמצים של ג'אנגומה. היא ממש שינתה את חייהם, מה הם היו עושים בלעדיה? הם הפכו לאנשים טובים יותר בזכותה ובסך הכל, למרות שהיא הדאיגה אותם לא פעם, היא הביאה לחייהם הרבה אושר. זה היה מאוד מרגש שהיא קראה להם "אבא" ו"אמא". פעם ראשונה ששמעתי אותה מתייחסת אליהם כך, למרות שהם כן קראו לה "בת", בעיקר הטבח. מאוד ריגש אותם גם שמין קרא להם "חותנים", בגלל כל העיניין המעמדי (הוא אציל והם ממעמד המשרתים, המעמד הנמוך).

טוב, מאוחר ואפילו ג'אנגומה מפהקת (ראו תמונה), אז הגיע הזמן להגיד שלום להיום לכל הדמויות המקסימות והמרתקות שליוו אותנו בחודשיים האחרונים. זו הייתה חוויה טלוויזיונית יוצאת מהרגיל ונקווה שויוה יפרגנו לנו שידור נוסף.

בתגובה ל: הפרק האחרון: שלום ל ול מאת: asole
מרגש מאוד ומלא קסם.
לא אהבתי את הסצינה בה ג'אנג גומה מרביצה לבת שלה כדי ללמדה לקח (כמו שעשתה לה ג'אנג דוק), לא הבנתי מה היא ניסתה ללמד אותה בכלל. הייתי בטוחה שהיא איבדה צלם אנוש בעקבות כל תלאות חייה, היה מצוין שלגלות שלא.

את החיים הפשוטים שלהם גם אהבתי, אבל כאב לי לראות שהם נאצלים לברוח מדי פעם כי החיילים מוצאים את מיקומם (אין איזה חוק התיישנות?! אפילו המלך הספיק למות מאז).

לגבי המלכה האם- טוב שהיא נעלמה, היא הייתה בלתי נסבלת ומתנשאת. גם לדעתי היא מתה, אחרי הכל היא הייתה חולנית ועברו הרבה שנים.

אמרת את שאר הדברים שרציתי לומר.. יש לי מספר שאלות לסוף וסליחה מראש שאני לא שולטת בשמות-
את המלך שהיה מאוהב בגאנג גום ומת כי הייתה לו עצירות (מצחיק משהו סליחה על חוסר הרגישות) ירש בנו החולני. כך לפחות הבנתי. הילד הזה הוא בן של פילגש או של המלכה שהחזירה את ג'אנג גום לארמון אחרי כל השנים האלה?
גם הילד החולני הזה מת ואותו ירש בן אחר, קטן יותר, של המלך?

תודה מראש..

בתגובה ל: בהחלט פרק מעולה.. מאת: חזק במוזרות
במבט ראשון חשבתי לעצמי - זאת לא ג'אנגומה שאני מכירה ואוהבת! אבל אח"כ חשבתי לעצמי שאולי היא מנסה בכוח להיות אמא קשוחה, כמו הדוגמה שהיא למדה מאמה (ובמובנים רבים היא הלכה בעקבות אמה כל חייה), אבל זו בעצם כמו מסכה שהיא עוטה על עצמה... אגב, אילו היא הייתה מסתכלת על כל העניין בראש "מדעי" יותר היא הייתה מבינה שזה לא עובד! גם המכות שג'אנגומה עצמה חטפה בילדותה לא עצרו אותה מלעשות את מה שרצתה.

אגב, היה מעניין לראות את היפוך התפקידים - אם בעבר הקצין מין תמך ב"עונש פיזי חינוכי" וג'אנגומה הגנה על הילד החולה שלימד - עכשיו ברור שהאב המסור ורך הלב לא יכול להעניש את בתו האהובה. אחרי שהיא יצאה ללא רשותו והתחבאה מאחורי אמה - מין אמר לג'אנגומה שתעשה לה דיקור כדי שהיא תקשיב גם לו (בהנחה שהתרגום היה מדויק...).

ובעניין שושלת המלוכה - עד כמה שהבנתי בנו הבכור של המלך היה חולה לב, והוא לא היה בנה של המלכה הנוכחית (שהפכה בינתיים למלכה האם) - ככל הנראה הוא היה בנה של פילגש (ותמיד יש אפשרות שהוא היה בנה של מלכה קודמת שהודחה. גם זה יכול לקרות, אבל לא סיפרו לנו על כך שומדבר למיטב זיכרוני - אולי גם כאן התפספס משהו בתרגום?). אחרי שהבן החולני מת בצעירותו, הוכתר בנה של המלכה היפה שאנחנו מכירים - וזה אותו הבן שג'אנגומה הצילה מאבעבועות שחורות.
זו גם הסיבה שהקצין מין היה יכול לחזור מהגלות: המלומדים החליטו שהוא יוכל לחזור אחרי שני "דורות מלוכה" - המלך שמת מסתימת מעיים (וזו מחלה שגורמת המון סבל אם אי אפשר לטפל בה) ובנו החולני שמת ממחלת לב. בנה של המלכה (קיונג וו אאל"ט) כבר היה המלך השלישי... מקווה שהצלחתי להסביר ולא לסבך

בתגובה ל: בהחלט פרק מעולה.. מאת: חזק במוזרות
קודם כל ג'אנגגום הרביצה לביתה כמו שאימה הרביצה לה ולא כמו ג'אנג דוק בתור מורה, וגם אני לא אהבתי את זה. הזכיר את השיחה שלה עם הרוח של האן כשהיא הטיפה לכולן איך להתנהג והאן הזכירה לה איך היא הייתה, אבל אז זה היה בנימוס, לא חשבתי שהיא תאמץ את המנהגים של מייינג אימה. אבל הבנתי שזה קשור לחשש שימצאו אותם והיא חוששת שהיא תגיד מי הם הוריה ויתחילו שוב לרדוף אותם כמו שהיא גרמה למות הוריה כשהיא פלטה שאביה היה קצין במשמר המלך. ותשובות לשאלתך:

היורש החולני הוא לא בנה של המלכה שהחזירה את ג'אנג גום כנראה הוא בן של פילגש, אך לא דובר על אימו, וייתכן והמלכה היא אישתו השנייה והמלך התאלמן והיא הבת של אישתו הראשונה והמלכה היא אישתו השנייה לאחר מות אישתו. זה לא ברור, אך המלך לא נראה זקן כך שסביר שהוא בן של פילגש. וירש אותו הבן הקטן יותר של המלך שהוא הבן של המלכה שהחזירה את ג'אנג גום וקיבלה את מעמד המלכה האם שלפי מה שראינו למלכה האם יש הרבה יותר מאשר למלך. אני לא יודע כמה שנים ג'אנג גום הייתה רופאת המלך אבל בן המלכה נדבק במגפה כשהיה ממש קטן לא יותר מבן 5 ועוד שמונה שנים ולא ברור כמה שנים שג'אנג גום טיפלה במלך, אבל סביר שהמלך הקטן הוא צעיר מאוד ולכן המלכה האם שהייתה המלכה היא שמנהלת את העניינים בפועל.

בתגובה ל: תשובות מאת: EVGLEV
גם אחרי שהמלך היה בגיר לכל דבר ועיניין וגם עשתה את זה טוב. גירל'ס פאואר!

בתגובה ל: הפרק האחרון: שלום ל ול מאת: asole
אבל לי יאנג אה הטילה וטו בטענה שזה "לא הולם". מי שואל אותה? אבל נסלח לה בזכות האופן הייחודי שבו גילמה את התפקיד...

ולפי האתר הנ"ל עולים עוד כמה פרטי טריוויה - אין לי מושג אם הם אכן מדויקים:

פארק און הי (יון סאנג) הייתה אמורה לגלם את ג'אנגומה במקור, אך לוהקה מחדש כשלי יאנג אה הצטרפה לצוות.

קיון מירי (צ'ה) הייתה אמורה לגלם במקור את דמותה של ליידי האן.

ודמותה של ליידי האן הייתה צריכה למות בשלב מוקדם יותר, אבל הזבר נדחה בשל לחץ המעריצים.

ויש עוד המון מידע... לא הספקתי לעבור על הכל (בקושי לרפרף) ולסכם את הסדרה מבחינתי, אבל זה עוד יבוא

סיכום נהדר אסול!

בתגובה ל: יש הטוענים שהייתה אמורה להיות נשיקה מאת: iDana
http://hkadb.net/index.php/Jewel_In_The_Palace

בתגובה ל: יש הטוענים שהייתה אמורה להיות נשיקה מאת: iDana
אחרי שיצא כל כך טוב לשחק את המרושעת, ממש קשה לדמיין אותה בתור אם שנייה לג'אנג גום כמו הגבירה האן.
ומעניין מתי האן הייתה אמורה למות, מה היו אמורים להרוג אותה מיד עם המינוי? כשגום יונג קיבלה עליה משימה להרוג את האן וג'אנג גום, היא הייתה אמורה להצליח עם האן וג'אנג גום הייתה אמורה להינצל בנס? פשוט בלי סיפור ההפללה וההגלייה של ג'אנג גום היא לא הייתה הופכת לרופאה, כך שברור שהיה צריך להאשים אותה במשהו. או שאולי האן הייתה אמורה להיות נידונה למוות ואז פשוט הוסיפו לנו פרק איתה כשג'אנג גום מנסה לדאוג לה שתשרוד בזמן שנשלחו לגלות.

גם מוזר שיון סאנג הייתה אמורה לשחק את ג'אנג גום היא נראית כל כך טוב בתור החברה הנאמנה שממש קשה לראות אותה יוזמת ובמרכז העניינים. נראה שהשינויים עשו רק טוב. התפקידים של ג'אנג גום, יון סאנג, האן וצ'ה פשוט נתפרו על השקחניות וקשה לדמיין אותן מגלמות דמויות אחרות.

בתגובה ל: מוזר צ'ה הייתה אמורה לגלם את האן הטובה מאת: EVGLEV
עם ליהוקים אחרים... אבל עכשיו אני רואה את "מירי" שגילמה את צ'ה בתפקיד שונה לגמרי ב"יי סאן", בתור מישהי עדינה וטובה, ואאל"ט ב"היהלום" זו הייתה הפעם היחידה שהיא גילמה מרשעת. והיא עשתה את זה מצוין!

ואני לא יודעת איך היו "מסדרים" מוות מוקדם יותר להאן - אולי פרשת הברווז הייתה מגיעה קודם והיו מוותרים על כמה דברים בדרך?

בתגובה ל: הפרק האחרון: שלום ל ול מאת: asole
גם אני חשבתי שגום יונג שונה מהגבירה צ'ה שהייתה רעה מטבעה. אבל טעיתי בגדול. אפילו כשמישיהי בכתה מול הדודה שלה לאחר רצח מיינג הייתי בטוח שמדובר בהאן ואפילו דמיינתי לי דברים הזויים שהאן היא אחותה של צ'ה ולכן ידעה על האוכל שהכניסו. כי פשוט לא יכולתי לחשוב שאחרי קור הרוח בה הכשפישה את מיינג שננעלה עם גבר במחסן היא תוכל לבכות. אפילו כשהיא קראה לגבירה הראשית דודה, לא חשבתי שזו צ'ה. ובעיקר לאור הרשעות בה צ'ה ואחיה תכננו את הרצח המחודש של מיינג, דמיינתי לי המון תסריטים בראש והדחקתי את זה שזאת שהעלילה על מיינג וזאת שבכתה מול דודתה בכאב שהתגבר עוד יותר כשהדודה אמרה שהן מחזיקים מעמד לא בזכות כישורי הבישול אלא משום שיודעים לבחור בקואליצות המתאימות. הקור רוח שבה הטילה על גום יונג את החבאת הקמיע עוד פחות גרם לי לקבל את העובדה שצ'ה היא שבכתה אז. ומה הסתבר שבדיוק כמו שגום יונג הייתה חברה של ג'אנג גום ויון סאנג כך גם צ'ה הייתה חברה של מיינג יי והאן כי נראה שזה הן שיחקו כילדות אז. ואפילו יותר מזה שצ'ה לא הסתפקה בלהסתגר בחדרה ולבכות כמו גום יונג אלא ניסתה לברוח מהארמון בזמנו, אבל אחיה כבר נכנס חזק לעסקים ועזר לדודתם להחזיר אותה.

אז האן אמרה לג'אנג גום לאחר שגילתה מי היא שאימה קיבלה המון מכות ברכיים וג'אנג גוםצחקה שכשאימה הכתה אותה היא אמרה לה שלא יודעת למי היא דומה. אולי בבית הוריה מיינג לא הייתה כל כך שובבה כמו בארמון. אבל מיינג הייתה מאוד שובבה וסקרנית כמו ג'אנג גום והחיים ביגרו אותה ושינו אותה. גם ג'אנג גום מסתבר שדווקא בגלל שהיא זכרה שהיא גרמה למות הוריה היא הייתה קשוחה עם ביתה כדי שלא תפתח את הפה ותהרוס את המשפחה המאושרת כמו שהיא עשתה בילדותה.

יון סאנג אכן אמיצה. אכן המלכה יודעת שיון סאנג לא חיפשה להיות פילגש והיה לה נוח להיות גבירת חצר והנאמנות שלה היא רק לג'אנג גום, כך שהיא לא תסכן אותה בתור כוח פוליטי. דווקא חשבתי שהיא חיבבה אותה בגלל היותה חברה של ג'אנג גום, אך ייתכן ונוצר ביניהם קשר אחר בזמן חיי המלך, כי הרי את שלושת הפילגשים האחרים המלך אפילו לא ביקר והיה בקשרים רק אינטימיים רק עם המלכה ויון סאנג ובהמשך גם עם ג'אנג גום. מצד שלישי היא אולי מרגישה אשמה כלפי ג'אנג גום כי היא יודעת שהיא נחשבת לפושעת לא בצדק בגלל החלטות השרים ולמעשה מנעו ממנה להציל את המלך. והסתבר שגם היה דמיון בינהן ששתיהן רצו לעשות דברים של בנים, ולא הבינו מדוע זה אסור להן. והשיא היה כשהפיכת ג'אנג גום לרופאת המלך נחשב לכמעט בגידה במדינה, הן מצד המלך והן מצד מין שתמך בו.

במהלך שמונה השנים באמת כנראה המלכה האם מתה. אבל כשהיא המליצה על הפיכת ג'אנג גום לפילגש היא חיה ולא ברור כמה שנים ג'אנג גום שימשה כרופאה האישית של המלך בתור "ג'אנג גום הגדולה" ואם המלכה האם הייתה בחיים כשהמלך מת. לכן מוזר שהיא לא השמיעה קול על הניתוח ועל מות בנה. כנראה שהיא מתה לפני כן כי לא נראה שהייתה מסתגרת בחדרה כשבנה גוסס. אבל אם היא קברה את בנה, אז סביר להניח שאז היא נשארה בארמון כי אז היא המלכה הסבתא. כי הרי אחיו של המלך שהיה מושחת ורדף את אביה של ג'אנג גום קיבל את המידע על האנשים מעורבים מסבתו בארמון. וגם כשמיינג דיברה על השחתת האוכל היא דיברה על המלכה הסבתא, משום מה כשחזרו לנושא זה הפך פתאום למלכה האם, אבל העובדה שהשתמשו בביטוי מראה שזה קיים. כך שאם היא הייתה בחיים היא הייתה המלכה הסבתא. אבל לא סביר שלמדה לסתום את הפה, אז יותר סביר שמתה.

גם אני אהבתי כשהטבח ואישתו התביישו שמין יישב לידם והוא שאל אותם אם הם לא רואים בג'אנג גום בת כי היר הוא רואה בהם חותנים היה קטע נחמד. כמו גם הבת שקראה לטבח סבא. עם זאת חבל שהם לא זכו לילדים אמיתיים שיחיו ויקימו משפחה ולא יהיו להם נכדים ביולוגיים. אבל נחמד שלמרות זאת הם אוהבים את ג'אנג גום ולא מאשימים אותה בחוסר המזל שלהם עם הילדים. לגבי הטבח זה מובן, אישתו יכלה להאמין באמונות טפלות ולהגיד שג'אנג גום מביאה מזל רע, אבל לא היא אוהבת אותה מאוד, למרות היותה קשוחה היא מסורה לג'אנג גום כמו לביתה.

בתגובה ל: אפקט ג'אנגומה מאת: iDana


ניסיתי לשחזר ולחשוב על כל הרגעים המרגשים, העצובים והמצחיקים שהסדרה הזו הביאה לנו, ובאופן ממש לא מפתיע, הגעתי לשלוש מסקנות עיקריות:
1. רוב הקטעים שנצרבו לי בזיכרון הם מהחלק האחרון של הטלנובלה (שילוב של סניליות והעובדה שככל שהטלנובלה התקדמה, ההתמכרות שלי התגברה).
2. רוב הקטעים קשורים לג'אנגומה ולקצין גם יחד...
3. מתחשק לי לצפות בסדרה מההתחלה ולאסוף סצנות נוספות...


סצנות שאני לא רוצה ולא יכולה לשכוח:


ג'אנגומה נשלחת לטפל באומנת של המלכה ורואה בפעם הראשונה את הים! היא והטבח הליצן משתעשעים להם במים, והיא רצה לה להנאתה כשלפתע היא נתקלת בקצין המחייך והנעליים נופלות לה...




ג'אנגומה והאן נענשות על לא עוול בכפן בעקבות תקרית "הברווז הגופרתי" ונשלחות לגלות באי ז'ז'ו, שם ישמשו כשפחות. במהלך המסע המפרך האן החולה מתמוטטת וג'אנגומה נושאת אותה על גבה. האן מתה וג'אנגומה השבורה קוברת אותה באמצע שומקום ומבטיחה לנקום.



ג'אנגומה מתחילה ללמוד את אמנות הרפואה באי ז'ז'ו, כשבין הדברים הראשונים שהיא לומדת לאבחן נמנים צבע הפנים וחום הגוף. אחרי שהקצין החתיך (שהולך אחריה גם לאי הנידח אחרי שגילה שהיא זו שהצילה את חייו) מארגן לה "להתאמן" במטלה הרפואית על כל הפלוגה שלו – הוא שואל אותה איך זה שלא בדקה אותו. מיד אח"כ הוא מספר לה שיש לו חום (מעניין למה באמת...) ואוחז בידיה בפעם הראשונה. ג'אנגומה ההמומה בורחת.


בעקבות השקרים והתככים בניצוחו של שבט צ'ה, הרופא המלכותי והאחות יול אי – ג'אנגומה ננטשת לגורלה המר בעיר הנצורה שבה הוכרזה מגפה מסתורית. בפעם הראשונה אחרי כל הצרות והאסונות שנפלו עליה – נראה שג'אנגומה התייאשה ולא מסוגלת לעשות דבר. אבל אז מגיע הקצין החתיך שלא מסוגל לראות אותה ככה ומעודד אותה. השניים מתמודדים מול זעמם של האנשים שננטשו על ידי הממשל – ג'אנגומה מגנה על הקצין ממכות, ושולחת אותו הרחק להביא תרופות בניסיון להגן על חייו, בלי להתחשב בכך שהאנשים הציבו אולטימטום: אם הוא לא חוזר תוך יממה הם יהרגו אותה. הקצין כמובן חוזר, בדיוק כדי להציל את ג'אנגומה המעולפת שנכלאה בבקתה כשאש משתוללת מסביב. הוא לוקח אותה בזרועותיו, וכשהיא מתעוררת אין מאושר ממנו והשניים מתוודים על אהבתם (גם אם לא במילים מפורשות) בחיבוק חזק, כשהוא מנגב לה את הדמעות...




כשהמלך מתעוור במהלך הטיפול של ג'אנגומה – היא והקצין מין נכלאים. גם בכלא ובחקירות הפומביות – הם נראים קרובים מתמיד, והמבטים שלהם אומרים הכל... כשמצבו של המלך משתפר והשניים משתחררים, הקצין מודה שבמהלך כליאתו הוא התייסר על כך שלא ניסה לברוח עם ג'אנגומה בעבר, והסצנה מסתיימת בחיבוק חזק.


צ'ה נופלת אל מותה בסצנה מדהימה – וכל מילה מיותרת.


ג'אנגומה מתמנה לגבירה הראשית הזמנית, ומשלימה את המשימה שהטילה עליה אמה. בלילה היא מטיילת עם הקצין ומספרת לו זיכרונות ילדות יקרים...


ג'אנגומה מתנדבת לעבוד בבית החולים הציבורי, והקצין מתחיל ללמד קרוא וכתוב את הילדים במקום. הקצין משחק את "הקשה להשגה", ומכריח בעצם את ג'אנגומה להודות בגלוי שיש לה רגשות כלפיו ושהיא רוצה אותו בסביבה. מחוץ לארמון השניים מרשים לעצמם להתקרב יותר, כשהקצין מין קונה לה מתנה, והיא מעניקה לו את המזכרת היחידה שנשארה לה מאביה – החפץ היקר לה ביותר. מין מצדו מדבר על תוכניות עתידיות משותפות כשהיא תפתח מרפאה והוא בית ספר...


הלחץ של המלכה על ג'אנגומה "לטפל" ביורש העצר – עושה את שלו, וג'אנגומה מחפשת את הקצין נואשות ומבקשת ממנו לממש את הבטחתו ולקחת אותה הרחק מהארמון. הוא מסכים מיד ללא היסוס ומגיש מכתב התפטרות – ואז מתחילה הבריחה הקצרה אך המקסימה שלהם ששיאה במסע בשלג. נראה שג'אנגומה העצמאית לא ממש רגילה שיתמכו בה וידאגו לה, אבל הקצין והג'נטלמן תומך ומסייע לה לעלות בסולם לסירה ולשאת את חפציה בדרך הכי טבעית ועדינה שאפשר. כשהיא מניחה בידיו את הצרור שלה, זה נראה כאילו היא מוכנה להפקיד את חייה בידיו... וכשהוא שואל אותה אם היא מפחדת היא מבהירה שהיא מאושרת ורגועה, והוא מפחד שזה חלום שהוא עלול להתעורר ממנו...


בהמשך היא שואלת אותו האם זה בסדר שהוא יוותר על הכל וייאלץ לעבוד כאדם פשוט? והוא שואל מה עוד הוא צריך להבטיח לה כדי שהיא תהיה איתו, ואומר לה שהכל יהיה בסדר! היא שואלת "למרות שזה בגללי?" והוא עונה במבט אוהב ובוטח: "בגלל זה זה יהיה בסדר". משפט אחד ומבט שמביעים כ"כ הרבה, יותר משיחה שלמה! ג'אנגומה מתרגשת מהמחווה ומבינה עד כמה הוא אוהב אותה, ומושיטה לו את ידה במחווה של אהבה ואמון. הקצין מבחין ביד המושטת, מחייך את אחד מחיוכיו הממיסים ואוחז בידה של ג'אנגומה. השניים ממשיכים ללכת יחד יד ביד בשלג העמוק...


ההליכה בשלג נעשית מסוכנת, והקצין מציע לשאת את ג'אנגומה על גבו. היא מהססת אבל הוא משכנע אותה (איך אפשר לעמוד בפניו?) ועושה לה שק קמח, כמיטב המסורת הקוריאנית. ג'אנגומה מתחילה לצחוק וכשהוא שואל למה, היא מספרת לו שנזכרה בהוריה – כשאביה בנה לאמה גשר אבנים בסוד, וזה מה שגרם לה להתאהב בו. הקצין שואל איך זה שהיא לא סיפרה לו על זה קודם, ומתעקש שהיא תרד כדי שיוכל לבנות עבורה גשר דומה... היא אומרת לו בתגובה שהיא לא מתכוונת לרדת ונצמדת אליו עוד יותר...

את הסצנות המדהימות הנ"ל אפשר לראות כאן.

בתגובה ל: אפקט ג'אנגומה מאת: iDana

אחרי חקירה אינטנסיבית של המלכה האם לגבי מקום המפגש שסופק למלך ולג'אנגומה, יון סאנג נתקפת צירים. הלידה מסתבכת וג'אנגומה מצילה את חייה של חברת ילדותה פעם אחרי פעם – כשברגע השיא היא עושה לה הנשמה ועיסוי לב. כך באה לעולם הנסיכה (חבל שלא ממש ראינו את פניה), וג'אנגומה מחליטה לוותר על המינוי המעורר התנגדות לרופאת המלך – כדי שתוכל להציל חיים.


ג'אנגומה מייעצת למלך והקרבה ביניהם גורמת ללא מעט גבות בארמון להתרומם. המלכה האם מעלה עוד רעיון "מבריק" – שג'אנגומה תהפוך לפילגש המלכותית. ג'אנגומה לא יודעת איך לצאת מהצרה הנ"ל ואילו הקצין מין מיואש ומוציא את זעמו בקליעת חצים למטרה, עד זוב דם. הוא מגיע לחדר האחיות וג'אנגומה המבוהלת חובשת את פצעיו, והוא חושב שזו הפעם האחרונה שבה ייגע בידה...


בהמשך המלך מתחקר את ג'אנגומה והיא מתוודה בפניו על אהבתה לקצין מין. אחר כך היא מספרת לקצין על השיחה, ומתנצלת שהתוודתה על רגשותיה בלי לחשוב מה זה עלול לגרום לו. הוא מרגיע אותה, אומר שהוא מאושר שהצהירה על אהבתה אליו בפני המלך ומנגב את דמעותיה... המלך שמאזין לשיחה מזמן את השניים ללכת עמו בגן, ויוצא בדו קרב מאולתר עם הקצין מין – בצורת תחרות קליעה למטרה. ברגע השיא המלך מחמיץ את הקליעה האחרונה, מודה בפני הקצין שהוא מאוהב בג'אנגומה, ושואל אם גם הוא מאוהב בה... הקצין מין אומר שכן וקולע היישר למטרה. ואז המלך מכוון את החץ הבא אל הקצין... כולם בהלם ובסופו של דבר החץ האחרון מוצא את דרכו אל האוויר הפתוח.


רגע לפני שהמלך מכריע בסוגיה הגורלית – האם לקחת את ג'אנגומה כפילגש, הקצין פותח את לבו ומספר להוד מלכותו על אהבתו לג'אנגומה – שהוא אוהב אותה לא רק כאישה, אלא גם את כישרונה, העצב שלה, האושר שלה, הטעויות שלה – וכל מה שהביא אותה עד הלום. הוא אומר שבכך שהוא תומך ומאפשר לה להגשים את עצמה – זו הדרך שלו לאהוב אותה. הוא מפציר במלך למנות את ג'אנגומה לרופאה האישית שלו, ומוכן לשלם בחייו, מעמדו ומשרתו כדי שהדבר ייצא אל הפועל.


בטקס חגיגי ומרגש הקצין מעניק לג'אנגומה את מינויה לרופאה האישית של המלך ואת התואר "ג'אנג גום הגדולה". רגע אחרי כן הוא נשלח לגלות, כפות בידיו ולבוש לבן. ג'אנגומה יוצאת אחריו ומתחננת שלא יילך. והוא, באיפוק בלתי נתפס, אומר לה שעליה לחזור ולשכוח מרגשותיה, ממש כמו שעשה הוא.


המלך גוסס ומסרב לניתוח החדשני והשערורייתי שמציעה ג'אנגומה. הקשר החזק והמיוחד ביניהם בולט גם ברגעים האחרונים שהוא בהכרה... ג'אנגומה מתחננת שיסכים לטיפול, והוא, למרות הסבל הגופני, מודה על כל מה שעשתה למענו, ונוכחותה לצדו מקלה עליו מעט. בכוחותיו האחרונים, הוא פועל להציל אותה מזעם המלומדים ושולח אותה אל אהובה שבגלות.


ג'אנגומה מגיעה אל השטח שבו עובד הקצין מין וצופה בו עובד את האדמה ומסקל אבנים... עיניה מתמלאות דמעות כשהיא בוחנת אותו מרחוק, עד שהוא מבחין בה, מתבונן בה כלא מאמין וחיוך עולה על פניו. הם רצים אחד אל השני ומתחבקים (כאן היה חסר לי קלוזאפ!). בהמשך הם מקבלים את פקודת המלך לברוח למינג – אבל ג'אנגומה המצפונית לא מסוגלת לעזוב, ובסופו של דבר הקצין נאלץ כמעט לגרור אותה בכוח כדי לברוח ולמלא את פקודת המלך.

כל המשפחתיות הצנועה והמאושרת של ג'אנגומה ומין יחד עם בתם לאחר שמונה שנים – שחיים כאנשים פשוטים, שמחים, יצירתיים ואוהבים, עסוקים מצאת החמה עם המון נשמה ... אהבתי את השיחות שלהם – בינם לבין עצמם ועם בתם השובבה, את החזרה שלהם לארמון והמפגש המחודש והמאושר עם כל חבריהם ומכריהם מהעבר (ובמיוחד את המפגש המרגש עם הוריה המאמצים של ג'אנגומה) – וגם את ההחלטה המשותפת והחכמה לעזוב את הארמון ולהמשיך הלאה בחייהם. חששתי לרגע שהם יישאבו שוב לתככי הארמון ושבתם עוד עלולה לרצות להיות גבירת חצר...



וכמובן סצנות הסיום, כשג'אנגומה מגשימה את שאיפתה המקצועית ומבצעת את הניתוח הקיסרי הראשון בקוריאה, ואנחנו נשארים עם הידיעה שגם אם הם יריבו בהמשך – זה יהיה למטרת הצלת חיים!

בתגובה ל: הרגעים הבלתי נשכחים - ב' מאת: iDana
היה תענוג לקרוא וכל הרגעים הנהדרים האלו חזרו אלי שוב...

אני אוסיף כמה סצנות מתחילת הסדרה:

הסדרה הזו תפסה אותי מהפרק הראשון שלה, על ההתחלה הרגשתי שאני צופה במשהו חד פעמי. הסצנה שהכי תפסה אותי בהתחלה הייתה זו שבה אביה של ג'אנג גום עוקב אחרי מיונג יי ומשגיח עליה בדרכה בלי שתשים לב. כשהיא אמורה לחצות נהר הוא מקדים אותה ומסדר את האבנים בדרכה כדי שיהיה לה גשר. כששודדים אורבים לה הוא מרביץ להם ומגרש אותם בלי שהיא תראה אותם ורק כשבפונדק מטרידים אותה גברים שיכורים וחרמנים הוא מתגלה לפניה כמושיעה. ברגע זה היוצרות מתחלפות והיא עוקבת אחריו כמו שהוא עקב אחריה. הוא רוצה לנטוש אותה כשהוא על סירה אבל ליבו לא נותן לו להשאירה לבד בעולם והוא חוזר לקחת אותה. ג'אנג גום מזכירה את הסצנה הזו כשהיא עם הקצין מין בשלג (בסצנה המקסימה שתיארה דנה), מה שמראה לנו שבעצם מיונג יי היתה מודעת למעקב הסודי משום שהיא התאהבה באביה של ג'אנגומה לאחר שהיא גילתה שהוא בנה לה גשר על הנהר.

אחרי שמונה שנים לזוג יש ילדה קטנה - ג'אנגומה שלנו. הילדה הזו, מתוך כוונות טובות, מגשימה בלי דעת את הנבואה של הנזיר הזקן מההר ומביאה למותו של אביה בסצנה קורעת לב כשהיא מגלה שהוא בעצם קצין המשמר המלכותי. מיונג יי אורזת את חפציה ולוקחת את ג'אנגומה למסע בעקבות האב, רק כדי להפרד ממנו...

מאוד מרגשת הייתה גם הפגישה בין מיונג יי לחברתה משכבר הימים באק האן שניסתה לעזור לה ככל יכולתה אבל ידה קצרה מול כנופיית צ'ה ורוצח מקצועי מטעם פן סול צ'ה (פיל דו) ירה למוות במיונג יי.

מה שמוביל לאחת הסצנות העצובות ביותר בסדרה - מיונג יי גוססת וג'אנג גום מנסה להאכיל אותה בגרגירי בר שאותם היא לועסת בעצמה כדי להקל על אימה את הבליעה. ג'אנג גום תזכיר את המעמד הזה בתחרות הבישול לפני המלך. זו תהיה ההשראה שלה למנה האחרונה שבזכותה היא תנצח את צ'ה בקרב המטעמים. מיונג יי הגוססת מוסרת לג'אנג גום מכתב שאותו היא תקרא רק בבגרותה ומבקשת ממנה להיות גברת המטבח הראשונה כדי שתוכל לכתוב את סיפורה העצוב, שמפורט במכתב, בספר גברות המטבח של הארמון. ג'אנג גום תעשה זאת לבסוף לאחר שהיא גם תחזיר לאימה המתה את תוארה.

ג'אנג גומה מסתובבת לבדה בדרכים עד שהיא מגיעה לטבח ואישתו שבסופו של דבר מאמצים אותה. הזוג הזה מפתיע אותנו כי נתקלנו כבר באשת הטבח שעשתה רושם של אישה קשה וחמדנית ולמרות שהיא באמת כזו יש מתחת למעטה הקשוח לב חם והרבה אהבה ומסירות לג'אנג גום שבה היא רואה בת לכל דבר. גם הטבח מפתיע לטובה כי כשג'אנג גום נתקלת בו לראשונה היא ואנחנו חושבים שהוא גנב... הם ילוו את ג'אנג גומה כל חייה ויוסיפו לסדרה הצון חן וקסם וכמובן הרבה סצנות משעשעות. בזכות השליחויות שהיא עושה עבורם היא מגיעה לבסוף למטבח המלכותי ועל כך בסצנה הבאה.

השרים מנצלים את ג'אנג גום ושולחים אותה לנסיך אחי המלך משום שהם רוצים להפוך אותו למלכם במקום אחיו המעורער וצמא הנקם. ג'אנג גום מפתיעה את המלך לעתיד בחוצפתה (היא משתחווה קודם לפני גבירת המטבח ומבקשת ממנה לקחת אותה לארמון), אומץ ליבה ופיקחותה (היא יודעת לקרוא, דבר נדיר אצל ילדות ממעמדה) והיא מרשימה אותו בתשובותיה. בעליתו לשלטון הוא מורה לגבירת המטבח לגייס את הילדה המיוחדת הזו לצוות המטבח והוא יזכור אותה כל חייו. למרות שהוריה המאמצים לא רוצים להפרד ממנה ואשת הטבח קובלת על כך שכגבירת מטבח הם לא יוכלו לעזור לה, שחייה יהיו קשים והיא לא תוכל להנשא, ג'אנג גום נחושה למלא את צוואתה האחרונה של אימה והולכת לאמון להיות נערת חצר.

בלילה הראשון שלה בארמון היא מנסה למצוא את הספר שאימה סיפרה לה שהיא החביאה במטבח השרות למלך. יון סאנג מצטרפת אליה, למעשה נגררת אחריה לאחר שג'אנג גום גילתה חביבות אליה בצערה (וזו תחילתה של ידידות מופלאה...). במטבח ג'אנג גום ויון סאנג פוגשות את גום יונג שלה אג'נדה אחרת - להפרד מהנער בו היא מאוהבת שהולך לקורס קצינים, הלוא הוא הקצין מין המקסים שלנו. הסצנה הזו תחזור על עצמה כשהנערות יגדלו. שוב ג'אנג גום תבוא כדי למצוא את ספרה של אימה, שוב יון סאנג תשתרך אחריה והפעם מדאגה וסקרנות ושוב תהיה שם גום יונג, הפעם כדי להסתיר את הקמע. אם הפגישה הלילית הראשונה מסמנת את תחילת החברות בין ג'אנג גום לגום יונג, השניה מסמלת את סופה. עוד קטע סימבולי: ג'אנג גום ויון סאנג נתפסות לאחר שהן משחיתות בשגגה את ארוחת הלילה של המלך. הן ננעלות כעונש במחסן ויון סאנג נפצעת כשהיא נזרקת על אחד הארגזים וג'אנג גם מצילה אותה ממוות מאיבוד דם כשהיא מטפלת בה בשיטות שלמדה מאימה. לאחר שג'אנג גום תתפס בפרשת הקמע היא שוב תכלא באותו המחסן והפעם יון סאנג תציל את חייה.

גום יונג מלמדת את ג'אנג גום להשחיל צנוברים ובזכותה ג'אנג גום זוכה בתחרות במקום השני. גום יונג, שזוכה כרגיל במקום הראשון, מעבירה את הפרס (יום חופש) לג'אנג גום וזו מעבירה אותו ליון סאנג כדי שתוכל לבקר את אימה החולה.

הגבירה ג'ונג מתמנה כגבירת המטבח הראשית במקום הגבירה צ'ה הזקנה שחלתה בסרטן. היא אמורה להיות מריונטה אך מראה מהר מאוד לשבט צ'ה ונספחיו מאיזה חומר היא קורצה. בארוחה חגיגית לכבודה ג'אנג גום מתבלטת כשהיא מתעלה מעל גום יונג ומזהה את טעם האפרסק שבמנה.

ג'אנג גום מסתכנת כדי לעזור לגום יונג שאיבדה את הפסיון הזהוב ובורחת איתה מחוץ לארמון. הגבירה צ'ה מגלה זאת ובאה לחלץ את אחייניתה. הנערות אמורות לחזור איתה לארמון עד השעה חמש אך ג'אנג גום מאחרת כי היא מצילה בדרך קצין פצוע - את מין כמובן. כמו סינדרלה, היא שוכחת במקום את המתנה שהעניק לה אביה - קסת הדיו והמכחול. בעזרתם יחפש הקצין אסיר התודה את מצילת נפשו.

ג'אנג גום נשלחת כעונש לגינת העשבים, המקום הכי מת בארמון. היא מפיחה חיים לא רק באדמה בה היא מצליחה לגדל בקיה אלא גם באנשי גינת העשבים שאיבדו עניין בחיים ומצאו שוב תקווה בזכותה, ובראש ובראשונה בקצין הרפואה שאותו תפגוש שוב ושוב במהלך חייה. בזכות אותו הקצין היא תפגוש שוב את הקצין מין משום שהנ"ל ישלח אותו לספריה, שם מין מוצב באותה העת. מין יתרשם מגבירת המטבח שצמאה לידע ומבטיח לה שיספק לה כל ספר שתרצה "משום שלספרים לא אכפת המעמד של מי שקורא בהם". איזה מאמי!

ג'אנג גום מוחזרת למטבח הארמון למבחן גבירות החצר אך המזל הרע רודף אחריה ונערת חצר מאגף התפירה גונבת את הקמח היקר שלה כדי לבשל כופתאות לאימה שעוזבת את הארמון. ג'אנג גום כמעט נכשלת בשל כך וניצלת רק בזכות ביקורה של המלכה אם שאוהבת את הכופתאות שג'אנג גום מכינה מעלי כרוב (שאל סגולותיהן התוודעה בזמן גלותה בגינת העשבים). אנחנו שוב פוגשים בצד האפל של גבירות הארמון דרך הסיפור של נערת החצר ואימה - מסתבר שאימה האמיתית נאנסה על ידי הנציג הסיני ולכן הורעלה על ידי גבירות המטבח כמו מיונג יי בזמנו. אבל גבירת המטבח שהרעילה את האם גידלה את התינוקת כביתה כל אותן השנים וזו האמינה שהיא אימה... גם בזכות תקרית זו נפגשים שוב ג'אנג גום והקצין מין.

גום יונג נדרשת ללכת בדרך המשפחה ולהחביא במטבח את הקמע שישנה את מין הילוד שבבטנה של המלכה לנקבה. היא ממאנת בתחילה ומתייסרת בשל כך ימים רבים אבל בסוף מתרצה. בלילה הגורלי שבו היא מסתירה את הקמע היא פוגשת את ג'אנג גום שמחפשת את ספרה של אימה. ביום למחרת ג'אנג גום, בנוכחותה של יון סאנג וגם בזכותה, מוצאת את הספר ובשל כך גם הקמע שהיה באותו המקום נחשף. גום יונג מאשימה את ג'אנג גום וצ'ה רוצה להפטר ממנה בדרך המקובלת של גבירות החצר אבל לאחר שיון סאנג מעידה לטובתה, גבירה ג'ונג מרגישה שמשהו מסריח במטבח ורוצה לפתוח בחקירה כללית ולשלוח גם את ג'אנג גום וגם את גום יונג למשרד התובע. הגבירה הראשית פק מצליחה להניא אותה מכך וכל העסק מושתק. זהו תחילת הסוף עבור הגבירה ג'ונג משום שמכאן ואילך ינסו הגבירה צ'ה והגבירה פק להפטר ממנה. זוהי גם סוף הידידות בין ג'אנג גום לגום יונג. היריבות בינן תתגבר כשגום יונג תגלה שהגבר שבו היא מאוהבת מאז היותה ילדה, הקצין מין, מעוניין לא בה אלא ביריבתה ג'אנג גום.

הגבירה ג'ונג מצליחה לעקוף את הגבירה פק ומשכנעת את המלך לערוך תחרות בישול בין הגבירה האן לגבירה צ'ה. המלך קובע שאימו תשפוט בתחרות. לכל גבירה מסייעת נערת מטבח אחרת – גום יונג לצ'ה וג'אנג גום להאן. צ'ה מנצחת בתחרות הראשונה וכתוצאה מכך נשלחת ג'אנג גום לאומנת הזקנה – עוד הזדמנות להעמיק את הקשר עם הקצין מין.... וגם ללמוד דבר או שניים על אמנות הבישול. בזכות הלקח שלמדה שם ג'אנג גום והאן מנצחות בתחרות השניה דווקא כשהן מנוטרלות ונשלחות לבשל לנציג הסיני הבררן. באותה שעה הצליחו פק וצ'ה להפטר מג'ונג ולהחמיר את מחלתה והיא חוזרת לארמון רק לתחרות האחרונה.

בזכות התחרות האן חוזרת למקום בו היא ומיונג יי הטמינו באדמה בתור נערות מטבח כד עם ריבה כדי שזו שתהיה מבניהן לגבירת מטבח תכין ממנו ארוחה למלך. האן חווה התגלות של מיונג יי ויודעת איזו מנה תכין למלך בתחרות. ג'אנג גום קוראת על כך בספרון של אימה שמצאה אך לא יודעת שחברת נפשה של אימה הייתה הגבירה האן שמשמשת לה כתחליף אם... במהלך התחרות ג'אנג גום תשתמש בריבה של אימה ושל האן כדי להכין את אחת המנות והמנה הזו תזכה באחד המקצים.

התחרות האחרונה... איזה מתח! יונג נו מחבלת בחומרים של האן וג'אנג גום ובנוסף לכך הגבירה האן נחטפת על ידי אנשיו של צ'ה פן סול והטבח והקצין מין יוצאים להצילה. בינתיים, ג'אנג גום מתחרה עבורה וון סאנג מסייעת לה. למרות שהאן תחזור בסוף התחרות היא תעמוד על כך שהתחרות שייכת לג'אנג גום ולכן היא לא תתערב. בהתחלה יד צ'ה על העליונה וג'אנג גום מפגרת מאחור, אך כשנראה שהניצחון בכיס של צ'ה ג'אנג גום מצמצמת פערים ומביאה לתיקו. המנה האחרונה היא שתכריע וג'אנג גום מנצחת בזכות המנה הפשוטה שהכינה – גרגירי יער. היא מספרת את סיפורה של אימה וזוכה בתחרות כשהמלך קובע בהתרגשות שהיא גבירת המטבח המוכשרת ביותר שיש, ובכך מכריח את אימו לשפוט לזכותה. ג'ונג מגיעה ברגע האחרון כדי לראות את ג'אנג גום מנצחת.

האן מנצחת אך כל גבירות החצר מתאחדות נגדה בגלל הגבירה צ'ה ובגלל שמוצאה של האן נחות (היא בת של אישה זונה ולא בת למעמד הביניים כמו רוב נשות החצר. היא גם הגיעה למטבח בזכות מיונג יי שמוצאה היה אצילי). ג'ונג מבקשת מצ'ה להפסיד בכבוד ושאר גבירות המטבח לציית להאן אך הן מתעלמות ממנה. כשג'ונג שומעת על כך היא מתעמתת איתן ואומרת להן שמהשמיים ינקמו בהן (וזה בסוף אכן קורה. היחידה מגבירות הטבח של אותם ימים שמשגשגת בסוף הסדרה היא הגבירה מין שלא הגיעה לפגישה הסודית. צ'ה מקבלת את עונשה ולפני כן היא נפטרת מכל גבירות המטבח הותיקות כדי למנות את גום יונג לגבירת המטבח). הדבר מתיש את ג'ונג החולה והיא גוססת. מלוות אותה בדרכה האחרונה ג'אנג גום יון סאנג. עבור יון סאנג היא הייתה כמו אימה ובמותה היא נשברת ורוצה להתאבד במדורת הקבורה של ג'ונג אך ג'אנג גום עוצרת בעדה. ג'אנג גום מפזרת את אפרה של ג'ונג בצוק מעל הים כי ג'ונג אמרה לפני מותה שהיא כל חייה הייתה סגורה בארמון ולכן אחרי מותה היא לטייל בעולם.

האן בדיכאון ורוצה לוותר על התפקיד אבל ג'אנג גום מכריחה אותה להלחם. האן הופכת לגבירת המטבח שוב לאחר עוד תחרות עם צ'ה בה היא מנצחת והפעם מקבלת סמכויות מהמלכה. האידיליה קצרת ימים. יונג נו גונבת מג'אנג גום את הספרון מאימה (שמוחזר לה אחר כך אאל"ט) ואת המכתב מאימה. בגלל המכתב צ'ה מגלה שג'אנג גום היא ביתה של מיונג יי ומחליטה להפטר ממנה יחד עם האן. היא מצווה על גום יונג לשרוף את המכתב אבל זו שומרת אותו. בגלל אותה השתלשלות ארועים האן וג'אנג גום מגלות שהאחת היא החברה של מיונג יי והשניה היא ביתה והקשר בניהן מתחזק. שעת כושר מזדמנת לצ'ה כשהמלך ופמלייתו נוסעים בגלל בריאותו הרופפת למעיינות המרפא. בעזרת הגבירה פק היא מצליחה להפליל את הגבירה האן וג'אנג גום בפרשת הברווז הגופריתי ומכאן מתחילות הסצנות של דנה...

בתגובה ל: איזו סקירה מעולה! מאת: asole
תודה ענקית על תיאור הסצנות מהחלק הראשון, שנותנות לנו תמונה שלמה ויפה כל כך הסדרה הזו משאירה לנו זיכרונות נהדרים!

כבר אמרתי שאני רוצה לצפות בה שוב?

בתגובה ל: מאת: iDana
נקווה שישדרו אותה שוב בש"ח כדי שנוכל להנות ממנה בשנית וגם שכל אלו שהחמיצו יוכלו להנות.

בתגובה ל: אפקט ג'אנגומה מאת: iDana
הסדרה הזו הייתה עתירת קסם, טעמים וצבעים. למדתי ממנה המון, והיא העניקה מבט היסטורי, תרבותי, רפואי וקולינרי מרהיב. אבל במבט לאחור הקסם העיקרי מבחינתי היה טמון בסיפור האהבה היפה, החזק, הסוחף והמאופק בין ו- .

אני מודה שבתחילת הסדרה לא חשבתי שזה הכיוון שאליו הסדרה תתפתח, ואפילו התפלאתי שאני נהנית ממנה כ"כ על אף שהיא לכאורה נטולת רומנטיקה. אמנם קראתי בכתבות המקדימות (ע"ע ספויילרים) על שני גברים שיהיו חשובים ומשמעותיים בחייה של ג'אנגומה – הקצין והמלך, אבל איכשהו הפנמתי את העובדה שהיא גבירת חצר שנאסר עליה לנהל קשר רומנטי עם גבר. ולכן סיפור אהבה מקסים כמו שראינו וחווינו מבעד למסך לא היה חלק מהציפיות שלי.

גם אחרי שג'אנגומה הצילה את ובהמשך הכירה אותו באמת – בספרייה, בארמון ואפילו באי ז'ז'ו – משום מה חשבתי שזה יישאר בגדר קשר אפלטוני, חברות נפש עמוקה, נפשות אחיות... אני לא בטוחה באיזה רגע בדיוק היה הסוויץ'. יכול להיות שרק כשראיתי תמונת ספויילר של ג'אנגומה והקצין עם הילדה הקטנה – הרשיתי לעצמי להאמין שזה אכן אפשרי


בסדרה הזו למדתי להעריך יותר מתמיד את עוצמתו של האיפוק... כי האהבה של ג'אנגומה והקצין הייתה כ"כ חזקה, כנה, אמיתית ומשכנעת – גם שהיא השתקפה במבטים בלבד ואחר כך גם במגע יד ובחיבוקים. בסצנת הבריחה בשלג (ע"ע) שהיא לא ספק אחת האהובות עליי בסדרה – ג'אנגומה מושיטה את ידה לקצין והם הולכים יחד. מבחינתי הושטת היד ואחיזתה בסצנה הזו – מרגשות וחזקות הרבה יותר מאינספור סצנות אהבה מפורשות, סוערות ונועזות שראיתי בסדרות אחרות.

(למה אין לי תמונות של השלג? אבל גם זו תמונה יפה...)




אני חייבת להתעכב עוד רגע על הקסם של ... העיניים שמחייכות יחד עם השפתיים, המלאך השומר של שתמיד מתבונן בה, מנסה להבין מה עובר עליה, קולט תוך שניות אם היא שמחה, עצובה או מודאגת, מאמין בה, תומך בה לכל אורך הדרך... ובחיוך שלו, במבט אחד – אפשר למצוא שלווה, ביטחון, חוכמה ואופטימיות גם במצבים הכי קשים. איך הייתה נראית הדרך של ג'אנגומה אילולא פגשה בו? ואיך היו מתנהלים חייו אילו לא היה פוגש אותה (סביר שהם היו מסתיימים באותה תקרית עם היפנים).



וכמובן, לא נקפח גם את הקסם של – מהרגע הראשון שראיתי אותה בסדרה (והיה קשה להיכנס לנעליה של הילדה המהממת) היא פשוט מיקדה את תשומת הלב ובלטה לעומת כל האחרות... שילוב של אור בפנים, רצינות, התמקדות במטרה ואמונה .


אי אפשר שלא להחמיא לשחקנים המצוינים שהעניקו חיים לדמויות, ולכימיה ביניהם שיצרה את הקסם הנדיר על המסך. אני כבר מתגעגעת...




ובקישור הזה יש עוד כל מיני סרטונים למי שמתגעגע (כמוני...):

http://www.youtube.com/results?search_query=jang+geum+cameos+of+love&search_type=&aq=f

בתגובה ל: מאת: iDana
סיפור אהבה הכי מאופק ועם זאת הכי מרגש שיש, כל מילה מלמיליאן דנה! כל כך אהבתי את האופן שבו הם מתקשרים ללא מילים... כמעט בטלפטיה...

בתגובה ל: פשוט מקסים! מאת: asole
והנה עוד סרטון למזכרת:

בתגובה ל: מאת: iDana

בתגובה ל: אפקט ג'אנגומה מאת: iDana

בסדרה הזו הספויילרים מילאו אצלי תפקיד מיוחד בשלבים שונים של הסדרה... ואפילו לאחר סיומה.

בד"כ אני מתנזרת מספויילרים בסדרות שאני אוהבת במיוחד, אבל המקרה של "היהלום שבכתר" היה שונה. בתחילת הסדרה קראתי ברפרוף את הכתבה המשבחת שהופיעה ב"רייטינג". לא הרבה נשאר לי בזיכרון מאותה כתבה, מה גם שהתחלתי לראות את הסדרה בעיכוב רציני – אולי רק אחרי שלושה שבועות התפניתי לצפייה אינטנסיבית וממכרת בקלטות. אבל מאותה כתבה ידעתי שג'אנגומה תהפוך לרופאת המלך, וכאמור שיהיו שני גברים מרכזיים בחייה – הקצין והמלך. אבל לא ידעתי איזה אופי יהיה לקשר ביניהם.


למזלי הרב נמנעתי כמעט לחלוטין מהכתבה שהופיעה ב"ויוה פלוס" (וכדי להיות הוגנת, צריך לציין שהכותרת הכילה אזהרה בולטת מפני ספויילרים שכלולים בכתבה). חזרתי לכתבה הנ"ל רק השבוע, בתום הסדרה. נדהמתי לגלות שהכתבה פשוט תיארה את כל העלילה מראשיתה ועד סופה, כולל כל הנקודות המרכזיות וההחלטה של ג'אנגומה והקצין לעזוב בסופו של דבר את הארמון! אני עדיין לא מבינה מה ההיגיון לפרוש את העלילה מראש בפירוט כזה (בשביל זה יש את התקצירים החודשיים, לא?) ורק יכולה לשמוח שלא קראתי את הכתבה הנ"ל בזמנו. אבל אני חייבת לציין שהיו בכתבה תמונות מקסימות...

קישור לחלק מהכתבה הנ"ל אפשר למצוא כאן:
http://www.iwomen.co.il/item.asp?aid=92205&cid=30&cname=%D7%B3%C3%97%D7%B3%C2%A8%D7%B3%E2%80%98%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C3%97&pid=0&pname=-

והיה פרט מידע אחד שהפתיע אותי – נכתב כאן שהקצין מין התאלמן בצעירותו. מישהו ראה/שמע איזשהו אזכור לכך בסדרה?


אבל בכך לא תמה מסכת הספויילרים. ההתמכרות הגוברת שלי לסדרה הובילה אותי לחפש תמונות... וכשמחפשים תמונות הספויילרים מציצים מכל פינה. וכך הגעתי לתמונת החיבוק המפורסמת של ג'אנגומה והקצין. בשלב מאוחר ראיתי תמונה שלהם יחד עם ילדה קטנה – וזה היה נראה לי כ"כ משמח שכמעט לא יכולתי להאמין... בד"כ אני מתבאסת כשאני מגלה ספויילרים בטעות, אבל אני מודה שהספויילרים הנ"ל עשו לי טוב והשאירו אותי עם חיוך גדול על הפנים


ואז בא הספויילר המבלבל מכולם, שגרם לי בעצם לקרוא את תקציר הפרק האחרון. כשחיפשתי קצת מידע על השחקן המקסים ג'י ג'ין הי, נתקלתי שוב בבלוג המומלץ על ג'אנגומה (שאני עוד מתכוונת לחרוש עליו להנאתי). בבלוג הופיע ראיון עם השחקן שנעשה בזמן הצילומים, ושם הופיע המשפט המפחיד הבא:

Production of “Dae Jang Geum” is scheduled to end by March with a tragic ending based on Jang Geum’s true-life story.


ואני חשבתי לעצמי: סוף טרגי שמבוסס על הסיפור האמיתי? אחרי שכבר ראיתי את הזוג המאושר עם הילדה? וחששתי שאולי יהיה כאן חלילה שחזור של הסיפור של הוריה של ג'אנגומה... אז החלטתי להכין את עצמי מראש (במיוחד אחרי התגובה הקשה שלי לסוף של "פאפי ריקי") ולקרוא את התקציר. אבן נגולה מעל לבי כשראיתי שהסוף הטוב מובטח...


ועוד על מה שספויילרים יכולים לעשות: בתמונת הסיום נתקלתי כבר באתר של MBC שמציע פרקים לצפייה/הורדה תמורת סכום סביר של 2,000 וון (כמה זה בשקלים? ), וכולל תקצירים ותמונות של סופי הפרקים.




אלא שאני פנטזתי על כך שה"חבילה" שמחזיקה ג'אנגומה היא בעצם התינוק שלה ושל הקצין (תוך התעלמות מהאישה ששוכבת שם בצד...). הפנטזיה עדיין קיימת איפשהו, ואני מדמיינת איך ג'אנגומה והקצין שלה, שאותם השארנו כשהם מאושרים וחופשיים, לא מסתפקים בילדה אחת (אחרי הכל, הם כבר לא חיים בסין ואין הגבלת ילודה)... לפי החישוב שלי והשנה שהופיעה אחרי מעבר הזמן, ג'אנגומה צריכה להיות בת 40+, אבל תמיד אפשר להיעזר בברווזים גופרתיים למען הדור הבא, לא? (ע"ע קאנג ואשתו
).

אגב, באותו אתר ראיתי שיש גם שני פרקי בונוס מיוחדים של מיטב הסצנות ומאחורי הקלעים. חבל שהפרקים הנ"ל לא שודרו אצלנו!




כאן אפשר לראות חלקים מתוכנית שבה משתתפים שחקני הסדרה ומספרים על החוויה (טרם צפיתי...):

http://www.youtube.com/results?search_query=DJG+TV+Show+Part&search_type=

ועוד סרטוני פספוסים/מאחורי הקלעים:

http://www.youtube.com/results?search_query=djg+scenes&search_type=&aq=f

בתגובה ל: הספויילר ועונשו מאת: iDana
נהניתי לקרוא את כל הודעותייך ולהיזכר בסדרה המקסימה הזאת!
אני מודה שעדיין לא יצא לי לחפש מידע ותמונות כפי שתכננתי לעשות...ביקרתי רק בפורום אחד ובו מצאתי ספיישל שהכינו השנה (לפי השיר שהשחקנית שמעה ברכב שלה בזמן הנהיגה הבנתי שזה צולם השנה חחח).

בספיישל ראיינו את הכוכבת הראשית וראיינו גם משפחה מאפריקה וממדינה ערבית והראו עד כמה "יהלום בארמון" הייתה הצלחה עולמית.

הבאסה הייתה שלא מצאתי תרגום לספיישל, מה שאומר שלא הבנתי כלום ממה שדיברו אבל אני שומרת אותו למקרה שיחליטו לתרגם אותו ואז אוכל לצפות בו וגם להבין.

ובלי קשר לסדרה...קראתי בפורום בתפוז שמישהי כתבה לערוץ ויוה על זה שהם ממחזרים סדרות קוריאניות ולא ממשיכים לשדר סדרות חדשות ולפי מה שהצלחתי להבין מהתגובה שהיא קיבלה נאמר שהסדרות היו בגדר שידור נסיוני...
כמובן שזה מאוד מאוד איכזב אותי! מה זה אומר??? שלא נראה בארץ עוד סדרות קוריאניות??? אני מקווה שאודליה תצליח לברר משהו ולהביא אלינו חדשות טובות.

בתגובה ל: דנה!!! מאת: MyGirl
זה היה צורך פנימי רציתי לעשות את זה קודם אבל לא מצאתי את הזמן... ואני אשמח כמובן לקבל עוד קישורים שקשורים לסדרה המדהימה הזו!

ואם באמת ויוה ופלטינה לא ישדרו עוד סדרות קוריאניות חדשות זו תהיה אכזבה ענקית! קודם הם גורמים לנו להתמכר ואח"כ משאירים אותנו בלי כלום? אני חושבת שאני בשלה להתגבר על העצלנות הטכנולוגית ולהתחיל לצפות אונליין. יהיה לי קשה להישאר נטולת קוריאנית, במיוחד אחרי ההתמכרות המסיבית ל"יהלום". ואחרי ש"תשוקות" תסתיים, אני אשקול ברצינות להתנתק מפלטינה, אם לא ישודרו קוריאניות חדשות.

בתגובה ל: דנה!!! מאת: MyGirl
הם לא יכולים לעשות לנו את זה! אולי הכוונה הייתה שזה היה ניסיון שהצליח? אוף, איך אפשר להגיע לויוה ולברר? אודליה, פור פאבור, הושיענו נא!

בתגובה ל: דנה!!! מאת: MyGirl
הם יכלו לקנות רק 6 סדרות קוריאניות בנוסף לסאם סון המתוקה שבאמת הייתה ניסיונית והיהלום שבכתר. אם זה היה ניסיוני מדוע הם מפרסמים כל הזמן סדרות קוריאניות נפלאות בפרסומת כלליתץ מעניין אם הם יעשו סיבוב חדש לפי הסדר או יחזירו את היהלום בשלב מוקדם יחסית אבל לויוה פלטינה. וייתכן שהם חושבים שאחרי היהלום שבכתר, הסדרות הקצרות לא עושות רושם?

בתגובה ל: הספויילר ועונשו מאת: iDana
אצלי פק"ל כל יום רביעי ישר רצתי לתקצירים של פנאי פלוס לראות מה קורה לג'אנג גום, התעצבנתי שהם לא מפורסמים בזמן, חיפשתי שוב ביום חמישי וכולי. כל פרק הרי נגמר בקליף האנגר מורט עצבים! תיארתי לעצמי שהסוף יהיה טוב אבל אי אפשר לדעת עם הקוריאנים הממזרים האלו... טוב שחברתי אורלי הרגיעה אותי לקראת הסיום ואמר לי בסוף יהיה טוב... לדעתי העצבים שלי כל כך נמרטו במהלך הצפיה שאני זקוקה לחופשה בקוריאה כפיצוי מויוה!

ואגב, דנה, שלחתי לך בתיבת הדואר של אג'נדה.

בתגובה ל: הקישור לא עובד רק אצלי? מאת: asole
http://tinyurl.com/6qkm5o


אני נעתי כל הזמן בין הרצון לדעת מה יהיה לבין הרצון לא לדעת... כבר כתבתי שעד "היהלום" היה לי קשה לצפות בפרקים של שעה, אבל עם ג'אנגומה לא הרגשתי איך הזמן עבר ורציתי עוד (איך אפשר שלא כשכל פרק משאיר אותך עם כזו ציפייה? ).

בתגובה ל: ניסיון נוסף לקישור מאת: iDana
כתבה קצת משונה - מה הקטע בלספר את כל סיפור העלילה עד הסוף? יותר הגיוני שהוא היה מתאר את הסדרה בקווים כללים ומקסימום היו ספויילרים לפרקים הראשונים בלבד.

מאוד מזדהה עם מה שכתבת על הרצון לדעת ולא לדעת. גם אני הרגשתי כך ביחס לסדרה הזו.

בתגובה ל: אפקט ג'אנגומה מאת: iDana
גם אני קראתי כמה ספוילרים ובעיקרבילבלו אותו התקצירים שהיה כתוב שהגבירה צ'ה שולחת את יון סאנג אל מותה, פרק לפני פרק המדובר כבר הבנתי שברוך השם מדובר ביונג נו ולא ביונג סאנג. הנטייה להתבלבל בתקצריים בשמות מאוד נפוצה. וברוך השם יון סאנג ילדה בשלום את ביתה ואף נשארה בארמון והפכהל חברה אישית של המלכה שבינתיים הפכה למלכה האם ועזרה לג'אנג גום לחזור למעמדה. על יונג נו לא ריחמתי בכלל. גם קראתי ספוילרים בפאי פלוס והבנתי שהסוף לפחות עבורג'אנג גום ומין יהיה טוב. אם כי במקום 6 פרקים של רוגע ורומנטיקה לאחר שמשפחת צ'ה והשר או הובסו קיבלנו פרקים של תככים מצד אנשים שהכרנו בתור דמויות טובות ושל שובינזים חסר גבולות ותככים נגד מין על כך שהעז לתמוך במלך בצעד יחיד. בקיצור פרטים מורטי עצבים לא פחות. כך שמאוד מובנת ההחלטה של ג'אנג גום שלא לחזור לארמון. אמנם אותם שרים קיבלו אותה יפה אחרי שכל כך התאמצו לשלוח את לגלות וג'אנג גום אם המלך לא היה שולח אותה, יכול להיות שהיו אף מוציאים אותה להורג, אך הסיכום של ג'אנג גום על האמרון בהחלט ממצה.

בתגובה ל: ם אצלי הסדל תהילה מאת: EVGLEV
מאוד קשה לשרוד שם לאורך זמן בין כל בעלי האינטרסים וכל טעות קטנה או אפילו מעשה תמים לחלוטין עלולים לעלות ביוקר(ורואים את זה גם בדרמה "יי סאן" שבה התחלתי לצפות).