"העלילה בטלנובלה היא תמיד אותו הדבר. בשלוש הדקות הראשונות של הפרק הראשון הצופה כבר יודע שהיא תסתיים בנשיקה של אותו הזוג בו הוא צופה. העיקרון של הטלנובלה הוא זוג שרוצה להתנשק ותסריטאי שעומד בדרכם במשך 150 פרקים". זו ההגדרה השנונה והמבודחת לטלנובלה של פטריסיו וויליס* , ראש מחלקת הפיתוח של טלמונדו כפי שהוא מצוטט בויקי. אני מקווה לפחות שהוא מתבדח, למען כל צופי טלמונדו באשר הם.
כתבת הגרדיאן הבריטי קייטי אלן** מצטטת את וויליס (בלי לתת לו קרדיט!) "בדרך כלל המלודרמות הלטיניות כל כך פשוטת וחוזרות על עצמן עד כי בהשוואה אליהן, הרומנים של מיילס אנד בון [הרומן הרומנטי, אסול] הם מזיגה מתוחכמת של ריאליזם מאגי ועלילה פוסט מודרניסטית. בשלוש הדקות הראשונות של רוב הטלנובלות אנו פוגשים את הזוג הצעיר שיבלה את 150 הפרקים הבאים בניסיון להתגבר על המכשולים בפני אהבתם. כמקובל, היא עניה והוא עשיר. בדרך כלל הוא מצויד בחברה עשירה כמוהו שבשיתוף פעולה עם אימו או עם קרובי משפחה אחרים תעשה הכל כדי לחבל באהבת האמת שלו. לפעמים הגיבורה מגלה שיש לה קרובי משפחה עשירים, לפעמים לא. החברה הרשעה בדרך כלל מתה בצורה מחרידה כלשהי והזוג לבסוף מתחתן ומביא לעולם צאצא – או בשכיחות מפתיעה – תאומים. הסיפור בכללותו מספק שיאים בלתי נסבלים של היסטריה. רוב הסצנות מסתיימות כשמישהו יוצא בסערה מהחדר, בדרך כלל משאיר אחריו אחת מהמון הדמויות הנשיות - שתמיד מצוידות בחזה מכובד - לצפות במצלמה בייסורים כשברקע מבשרים יגון אקורדים דרמטיים. אם יש כומר בשטח – מה טוב". אלן אחר כך מסייגת את דבריה בכך שזוהי הייתה התבנית של הטלנובלות משנות השמונים ואלך אבל היום המפיקים של הדור החדש מורדים בפורמט הישן.
אני צופה בטלנובלות כמעט עשר שנים (מסוף 1989 ליתר דיוק) כך שאני יכולה לומר בביטחון שהגברת הנכבדה מדברת שטויות בסלסה. היא לא מתארת טלנובלה ממוצעת אלא מה שאנחנו מכנים בפורום "אסונובלה", ההפקות הזולות שמוציאות לז'אנר כולו שם רע, טלנובלות שהן אסופה מלודרמטית של קלישאות שחוקות (רובן קואופרודוקציות של ארה"ב וונצואלה). אני לא יכולה לדבר בזכות הטלנובלות של שנות השמונים כי לא צפיתי בהן, אבל הטלנובלות של שנות התשעים בהן צפיתי ואהבתי הן סיפור אחר לגמרי. למרבה הצער, גם טלנובלות טובות לעיתים סובלות מקלישאות, בדרך כלל כשהתסריטאים רוצים להאריך סדרה מצליחה והארכות כאלו הן תמיד גרועות ותמיד פוגעות בסדרה. תקנו אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שהחוטאים העיקריים הם הארגנטינאים, והפעם הוקרבה על מזבח הרייטינג "לה לולה" המצליחה.
"לה לולה", התחילה נהדר כטלקומדיה שנונה וממזרית עם סיפור קצבי ושחקנים מצוינים אבל כרגיל בסדרות ארגנטינאיות, הארכה בלתי מוצדקת גורמת לעלילה להתחרבש בתוך עצמה. לולה רוצה את פקו, פקו רוצה את לולה, זה הזמן לאחד בניהם אבל התסריטאי מכניס כרגע למשוואה את אחת הקלישאות השחוקות ביותר – נטליה, האקסית של פקו, נכנסת להריון ממתיאס הלא יוצלח ומחליטה להפיל את הילד... על פקונדו התם. לשם כך היא משתמשת בטריק הכי עבש שיש בספר האקסיות מהגיהינום – היא מסממת את פקו כדי לגרום לו להאמין שהוא שכב איתה ואני שואלת למה? למה? למה? כבר בפעם הקודמת ההריון המדומה של נטליה היה מאוס בעיני, אבל אז אמרתי לעצמי מילא, יש כאן צידוק מסוים כי הוא חושף את הפאסיביות של פקו והנטיה שלו לתת לאחרים לקבוע את סדר יומו. כשסברינה המטורללת חזרה לחייו שוב חרקתי שיניים כי גם סברינה היא סוג של קלישאה אבל לפחות היא הסתלקה מהר, נאמר לזכותה, אבל ההריון האמיתי של נטליה הוא פשוט מעבר לכוחותיי. למה, תסריטאים ארגנטינאים יקרים, למה אתם נחושים להרוס את כל מה שאתם יוצרים? "לה לולה" הייתה יכולה להיות סדרה מבריקה בת 80 פרקים גג, למה להפוך אותה לעוד סדרה בינונית? אז לכבוד הצאצא של נטליה, הנה מילון הקלישאות הטלנובלי, את רובן קיבצתי מהאסונובלות שצפיתי בהן לצערי ומסתם סדרות גרועות של הז'אנר או מקלקולים של סדרות טובות שהוארכו ללא צורך, כמו "לה לולה". המילון מוקדש באהבה לכל תסריטאי ומפיקי הטלנובלות באשר הם בחזקת "ראה ואל תעשה" ואתם מוזמנים להוסיף ערכים כמובן.
אהבה אובססיבית בניגוד לאהבה האמיתית שמיוצגת על ידי הזוג הראשי, לאחד מבני הזוג (או לשניהם) יש בחייו מחזר שמאוהב בו או בה באופן אובססיבי עד מטורף (ע"ע). המחזרים האובססיביים לא נרתעים מכך שמחמל נפשם מאוהב במישהו אחר והם יעשו הכל כדי להפריד בין האוהבים ולא יבחלו בשום פשע או אמצעי. לעיתים המאהב או המאהבת האובססיביים ישתמשו גם באדם שמאוהב בהם באופן חד צדדי כדי להשיג את מטרותיהם. גורלם של המאהבים האובססיביים תלוי ברמת הטירוף אליה הם הגיעו – אם לא נחצו קווים אדומים (כמו רצח למשל), המאהב האובססיבי יכול לחזור בתשובה. אם כן – גורלו נחרץ למוות אלים בסופה של הסדרה. לא מן הנמנע ששני אוהבים אובססיביים ישתפו פעולה זה עם זה כדי להפריד בין הזוג הראשי, במקרה כזה הם עלולים להפוך לזוג גם בין הסדינים אם כי לא יתאהבו זה בזה.
אהבת הממון לעיתים המאהב או המאהבת המרושעים לא מאוהבים אהבה רומנטית בגיבורי הטלנובלה אלא מעוניינים להנשא להם כדי לשפר את מעמדם החברתי, אך בדומה למאהבים האובססיביים, גם הם מאמינים שהמטרה מקדשת את האמצעים. לפעמים שני הדברים קשורים זה בזה (כמו במקרה של ברברה מ"צבע החרטא" שהייתה מעוניינת קודם כל בכספו של פקו ואחר כך גם בו עצמו). באהבת הממון לוקים גם סתם רשעים חד ממדיים שמעוניינים לשים את טלפיהם המזוהמות על הכסף ששיך בדין לאחרים. את הסוג הזה אפשר לחלק לשניים: אנשים בעלי כסף ושררה שחפצים להגדיל את כוחם ועושרם או אופורטוניסטים עניים שמחפשים קיצור דרך לחיים הטובים (ע"ע עוני).
אי הבנות אי הבנות מוצאים לא רק בטלנובלות גרועות אלא בכל הז'אנרים הקיימים בטלויזיה, קולנוע, ספרות וכו', מה שהופך אותם לקלישאה זו התדירות שלהן. כשהזוג הראשי מתעקש לא להבין זה את זו ולקפוץ תמיד למסקנות האיומות ביותר על סמך פירורי עובדות וכן להסכית אוזן לכל מיני חורשי רעה ואינטרסנטים שזוממים להפריד בין האוהבים, זהו סימן שלא רק שהזוג הזה צריך להפרד, אלא שגם הצופים צריכים להפרד מהסדרה ויפה שעה אחת קודם.
אין כמו בבית קלישאה שאופיינית לסדרות ארגנטינאיות, אני לפחות לא זוכרת אותה מסדרות אחרות. למרות שמדובר במשפחה בלתי מתפקדת ובלתי נסבלת, כולם בלי יוצא מן הכלל, כולל נספחים, לא מסוגלים לעזוב את הקן המשפחתי (שדומה יותר לקן צרעות). אם הם עשירים, הם יגורו כולם במאנסיון מהודר, למרות שמצבם הכלכלי מאפשר להם לשכור דירות נפרדות לעצמם, ואם הם עניים הם יגורו יחדיו בדירה באחת השכונות הציוריות של בואנוס איירס (כמו בוקה) ויצרחו זה על זה בציוריות רבה.
בתולין מול הפקרות מינית הגיבורה היא תמימה ובתולית מול צרתה שמאופיינת בנהנתנות מינית ויצריות. המודל המשומש של חווה מול לילית עדיין מתגלם פה ושם בטלנובלות, למרבה הצער. לפי הסכמה הזו, הגבר היחיד שתחווה בחייה הגיבורה הטובה הוא הגיבור לעומת הגיבורה הרעה שהפרטנרים שלה יכולים להרכיב איגוד מקצועי. זו האחרונה מנצלת את כוחה המיני כדי להשיג את מטרותיה וגם, שומו שמים, נהנית ממין! כדי להפריד מין משאינו מינו, הגיבורה הטובה בדרך כלל מייד נכנסת להריון מהגיבור (ע"ע פוריות מול עקרות) בעוד שהגיבורה הרעה תתעבר רק מהאנשים הלא נכונים (ע"ע הריון מגבר אחר), אם בכלל.
הפלה מדומה אחד הדרכים לצאת בשלום מהריון מדומה (ע"ע) הוא ליצור סיטואציה של הפלה מדומה בעזרת נפילה מדומה. מאוד נוח לביצוע בעיקר אם אתם מתגוררים במאנסיון שלו גרם מדרגות ארוך ומפותל ואם הגיבורה הטובה מזדמנת למקום במקרה, תמיד אפשר להאשים אותה בכך שהיא זאת שדחפה אותכן ממעלה המדרגות, הגיבור הטוב הרי תמיד יאמין לכן ולא לאהובת ליבו הנצחית. באחריות. הפלה נעימה!
הריון מדומה / הריון מגבר אחר אחת השיטות לכבילת גבר ממאן היא לבדות הריון. הגיבורה הרשעה לעולם לא תכנס להריון מהגיבור על באמת ואם היא חווה הריון הוא מגבר אחר. במקרה האחרון ההריון הוא או פנצ'ר שנובע מהרגליה המיניים הנלוזים של הגברת (ע"ע) או שהוא מכוון מכיוון שהיא לא הצליחה להתעבר מהגיבור הטוב. במקרה השני האב האמיתי הוא או משתף פעולה או מטרד שצריך להפטר ממנו או שניהם. יש לציין שלא כל הריון כזה הוא קלישאי למהדרין. ב"הגורל שלה" למשל, מן ההריון המדומה של נאזרה נולד הסיפור כולו והוא מטופל בצורה פשוט מבריקה לדעתי. ב"אשה בניחוח קפה", לוסיה, אישתו של סבסטיאן, נכנסת להריון ממאהבה כדי לכבול אליה את בעלה המתנכר, אבל גם בסדרה הזו הנושא הזה אינו שחוק וקלישאי. האמת, שב"אשה בניחוח קפה" יש הרבה יסודות שבסדרה אחרת היו קלישאות (הגיבורה העניה והגיבור העשיר למשל) אבל פרננדו גאיטן יודע לטוות זהב מקש.
הריון סודי בעוד שהגיבורה הראשית מפרסמת בראש חוצות את הריונה הכוזב מהגיבור, הגיבורה הטובה והפוריה שלנו בוחרת לשמור בסוד את התעברותה האמיתית ממנו. למה? כי היא טובה וצנועה ולא רוצה חס וחלילה לפגוע בנישואיי השקר שלו או שהיא פגועה ממנו מפני שהוא לא האמין לה (ע"ע אי הבנות) ושאר פטפוטי ביצים. הגיבור כמובן מרגיש את קשר הדם (ע"ע) המפעם בינו לבין בנה של אהובתו הנצחית ומה רבה שמחתו כאשר הוא מגלה שהוא בנו ויורשו לכל דבר...
יורשים עניים כיאה לסיפור סינדרלה, הגיבורה הטובה היא לא סתם לכלוכית מאשפתות אלא מוצאה נסיכותי כיאה ליופייה וסגולותיה התרומיות. היא כמובן לא מודעת למוצאה האצילי ויריביה יעשו הכל כדי שהיא וקרוביה לא ידעו על כך. גם בגורלם של גיבורים זכרים עניים ברכושם אך אציליים ברוחם יכולים להופיע קרובים מיוחסים, זאת לא טובת הנאה ששמורה רק לנשים אם כי בדרך כלל היא נופלת בחלקן. קטע מוזר במיוחד התרחש בסדרה "הבגידה" כאשר לגיירמו בורקן החלכאי פתאום נמצאו קרובים אצילים ועשירים למרות שהוא ואישתו שימשו בעיקר כאתנחתא הקומית של הסדרה ולא כגאלן ויפתו, אבל הטוויסט ההזוי הזה נוצר רק כדי לפנות אותם בסטייל מהזירה.
ילדים זה שמחה ילדים וכלבים לא רק גונבים את ההצגה, הם משמשים כגלאי אמת ושקר ובוררים את המוץ (הגיבורים הטובים) מן התבן (כנופיית הזדים). הגיבורה הטובה בעיקר מאופיינת בכך שהיא אוהבת ילדים וילדים מתים עליה (זה מגדיר אותה כאם טובה לעתיד) ואילו הרעה היא קרואלה דה ויל שמואסת בילדים כי אי אפשר לפשוט את עורם ולהכין מהם מעיל אופנתי. הילד או הילדה ישר יקלטו משמאחורי נסיונות ההתחבבות השיקריים נמצא לב שחור משחור וידבקו בעוז בגיבורה הטובה והאימהית. הגיבורה הטובה היא כמובן אם למופת ונושאת את הריונה בשמחה ובששון בעוד שאם הגיבורה הרעה בהריון היא מקטרת על כך שהוא משחית את גזרתה החטובה. גם הלידה לא תרכך את הגיבורה הרעה שלנו ובנה או ביתה לא יהיו בעיניה אלא כלי לכל דבר.
יתומה עניה גיבורה ענייה מהסוג הקלישאתי לא שלמה אם הוריה מסתובבים לצידה ופוגעים בלוק הסינדרלי שלה. היא לא חייבת להיות יתומה אמיתית, הוריה העשירים ומיוחסים יכולים לחיות אם בא להם כל עוד הם לא יודעים שהיא חיה וקיימת ממש מתחת לאפם.
מטורפים בדרך כלל מדובר בדמות רגילה שהתסריטאים התעמרו בה והפכו אותה לאובססיבית מאהבה ומשם הדרך לטירוף המוחלט קצרה. ברגע שהדמות הופכת למטורפת כל המשמעות של חייה מתנקזת לעבר מושא אהבתה והיא מסוגלת לכל מעשה פשע כלשהו. הטירוף גם בדרך כלל מקנה לאוחז בו יכולות על אנושיות שמגנות עליו מפגעים שהיו מחסלים מזמן בן תמותה רגיל ושפוי (ע"ע תשע נשמות). הסיבה שהפרדתי את הקטגוריה הזו מקטגוריה האובססיביים מאהבה היא שלא כל האובססיבים הופכים למטורפים ושיש מטורפים שלא מאהבה לאדם חי אלא לאידאה, לכוח או לממון. מלבד זאת הם מתנהגים אותו הדבר כמו המטורפים מאהבה וגם להם יש חסינות פלאית וכרטיס "חנינה, צא מהכלא" פק"ל.
נשיקות גנובות אם הגיבורה הטובה מתנשקת עם דמות שלילית יעשה הדבר כנגד לרצונה וחזקה על הגיבור הטוב שיכנס בדיוק ברגע הזה לחדר כדי להוכיח אותה בחוסר צדק על אי נאמנותה. אם הגיבורה הרעה משכרת או מסממת את הגיבור הטוב כדי שיקיים איתה יחסים יש סיכוי לא רע שהגיבורה הטובה תהיה עדה לכך באיזה שהוא אופן ותסיק מכך שהגיבור לא אוהב אותה אלא את צרתה.
סבתא מגניבה אם היא מגולמת על ידי לידיה למסון היא תהיה סבתא טובת לב ומגניבה שכמו הילדים ניחנה בראיית רנטגן לליבו של כל אדם.
עיוורון וניתוח להחזרת הראייה משום מה, עיוורון חביב מאוד על תסריטאי טלנובלות מהזן הקלישאי. למה דווקא עיוורון ולא חרשות? אולי זה אלמנט מטפורי (הגיבור או הגיבורה עיוורים אבל הם רואים יותר מהסובבים אותם) או שזה נראה להם יותר סקסי מגיבור או גיבורה שכל הזמן שואלים מה? מה? אבל עיוורון קלישאי הוא לא תמידי כי תמיד יש רופא אציל לב שיכול לעשות ניתוח שיחזיר לגיבורה ולהשיב לה את מאור עיניה. הוא כמובן יתאהב בה נואשות אך ליבה יהיה שייך לגלאן שהיא נושאת את ילדו. לרופא נשארות שתי ברירות – או להיות טוב לב עד הסוף ולהסתפק באסיסטנטית המעריצה שלו או להפוך את עורו ולהיות מאהב אובססיבי ואז הוא צפוי למיתה משונה.
עוני – העניים החמים והשמחים בחלקם או העניים השאפתנים ככל שהטלנובלה שמרנית וקלישאית יותר העניים שייכים לאחת מן הקבוצות הנ"ל, ללמדנו שהאדם צריך להיות שמח בחלקו ולא לשאוף למוביליות בחברה. הגיבור או הגיבורה הטובים אומנם זוכים לעושר יחד עם האושר אבל בל נשכח שמוצאם אצילי מלכתחילה! (ע"ע קרובים עשירים). העניים החמים והטובים שמחים בחייהם ומדגישים שוב ושוב שלמרות עוניים הם עשירים במשפחה חמה, ערכים וכולי בעוד העניים השאפתניים שזוממים להתקדם בחברה ולשם כך לא בוחלים בדבר מזלזלים במוצאם העני ומנסים להסתירו.
פוריות מול עקרות הגיבורה הטובה לא רק אוהבת ילדים היא גם ערוכה ומוכנה להרות אותם מן ההתנסות המינית הראשונה שלה. הרחם שלה משוועת לדייר מהרגע שבו היא פוגשת בגאלן בעוד שהגיבורה הרעה יבשה כמדבר ציה. אולי זה גם עונש עבורה בשל אורח החיים ההולל והמופקר אותו ניהלה עקב הפלה כושלת אחת יותר מידי. שוב זה מחזיר אותנו ל"הגורל שלה", אבל שם זה כתוב ומבוצע כל כך טוב! מה גם שדו קרמו הולדנית לא פחות ייצרית ומינית מיריבתה נאזרה המלכה.
צרופי מקרים כמו אי ההבנות, גם צרופי המקרים נמצאים בכל מקום ומה שהופך אותם לקלישאתיים זו הכמות והאיכות. ככל שהסדרה איכותית יותר כך מעטים בה צירופי המקרים או נעדרים ממנה לגמרי. ככל שהסדרה נחותה יותר אנו מגלים שלמרות שהגיבורים גרים במטרופולין של 10-20 מיליון איש, הם נתקלים זה בזה ללא הרף משל גרו בקיבוץ.
קרובים סנוביים מכשול קלישאתי נוסף שעליו צריכים להתגבר האוהבים הם הקרובים הסנוביים של העשיר מבניהם. הקרובים הסנוביים לא חייבים להיות רעים, אבל זה אף פעם לא מזיק. אם הם לא רעים בליבם הם יצטערו כשילמדו על המוצא האצילי של האדם בו התעמרו וילמדו לקח. יוצאת מכלל זה היא הסבתא המגניבה שאותה תשחק תמיד לידיה למסון ע"ע)
קשר דם כאשר התסריטאי שותק הדם מדבר. הורים וילדים נפגשים בלי לדעת על קרבת הדם בניהם אך מרגישים קשר חזק זה לזה ואינם יודעים מדוע. כשתתברר לכולם האמת תמיד תהיה דמות נשית מבוגרת שתגיד "הדם מדבר" (שזה "אמרתי לכם" בספרדית).
תאומים ושונים טריק עבש במיוחד בו הדמות הרעה ביותר והטובה ביותר מגולמים על ידי אותו השחקן או השחקנית. בדרך כלל הם גם ילחמו על ליבה של אותה דמות אהובה והטוב בניהם ינצח! עד המוות! אולי ההגיון מאחורי קו העלילה הזה שבעצם תאומים זו טעות של הטבע ורק אחד מהם צריך לשרוד? בעוד שהתאום או התאומה הטובים שואפים להרמוניה עם תאומם, התאום הרע או הרעה עושים הכל כדי להרוס אותם ורק על ערש מותם עלולים להמלך בדעתם – ואז למות. לפעמים, כמו ב"אורה הכפולה", התאומים לא יודעים בכלל שהם חצאים של אותו השלם עד ליום הגורלי שמפגיש בניהם. אלן מזכירה בסקירה שלה תאומים שנולדים לזוג הגיבורים של הסדרה – אין לי מושג מאיפה היא הוציאה את זה, אני לא זוכרת שנתקלתי בכך מעולם, בטח שלא בדרגת הקלישאה.
תשע נשמות לחתולים ולרשעים אם מרשעים רגילים קשה להפטר, רשעים קלישאתיים הם ספחת ללא מרפא. הם יכולים להתרסק מבניינים, לשרוד תאונות אוויריות, לברוח מבתי סוהר מאובטחים, מה לא, ולחזור שוב ושוב כדי לחסל את הגיבורים הטובים. כדי להפטר מהם סופית נחוץ וידוא הריגה. כל עוד לא מוצאים גופה מזוהה היטב – תשמרו את השמפניה לאחר כך.
* * "מלודרמטיות? עוד לא ראיתם כלום" מאת קייטי אלן לגארדיאן: http://www.guardian.co.uk/media/2007/dec/03/mondaymediasection.television זו כתבה שעוסקת בעיקר ב"לה לולה", דורי מדיה והשוק הבריטי. אגב, אלן מחמיאה מאוד בכתבה לקרלה פטרסון: "קרלה פטרסון כל כך טובה עד שקשה לחשוב על שחקנית אנגלו-סקסית שפועלת כיום ויכולה להעביר את התמהיל הזה של יופי עוצר נשימה, גולמניות שטותית והגשה שנונה של שורות מחץ - אולי רק אווה לונגוריה... אולי זה זה הקסם הלטיני..." הא? קסם לטיני? קרלה פטרסון? על מה היא מדברת? ומה הקשר לאווה לונגוריה? או בשפה שקייטי אלן תבין: WTF?
"העלילה בטלנובלה היא תמיד אותו הדבר. בשלוש הדקות הראשונות של הפרק הראשון הצופה כבר יודע שהיא תסתיים בנשיקה של אותו הזוג בו הוא צופה. העיקרון של הטלנובלה הוא זוג שרוצה להתנשק ותסריטאי שעומד בדרכם במשך 150 פרקים". זו ההגדרה השנונה והמבודחת לטלנובלה של פטריסיו וויליס* , ראש מחלקת הפיתוח של טלמונדו כפי שהוא מצוטט בויקי. אני מקווה לפחות שהוא מתבדח, למען כל צופי טלמונדו באשר הם.
כתבת הגרדיאן הבריטי קייטי אלן** מצטטת את וויליס (בלי לתת לו קרדיט!) "בדרך כלל המלודרמות הלטיניות כל כך פשוטת וחוזרות על עצמן עד כי בהשוואה אליהן, הרומנים של מיילס אנד בון [הרומן הרומנטי, אסול] הם מזיגה מתוחכמת של ריאליזם מאגי ועלילה פוסט מודרניסטית. בשלוש הדקות הראשונות של רוב הטלנובלות אנו פוגשים את הזוג הצעיר שיבלה את 150 הפרקים הבאים בניסיון להתגבר על המכשולים בפני אהבתם. כמקובל, היא עניה והוא עשיר. בדרך כלל הוא מצויד בחברה עשירה כמוהו שבשיתוף פעולה עם אימו או עם קרובי משפחה אחרים תעשה הכל כדי לחבל באהבת האמת שלו. לפעמים הגיבורה מגלה שיש לה קרובי משפחה עשירים, לפעמים לא. החברה הרשעה בדרך כלל מתה בצורה מחרידה כלשהי והזוג לבסוף מתחתן ומביא לעולם צאצא – או בשכיחות מפתיעה – תאומים. הסיפור בכללותו מספק שיאים בלתי נסבלים של היסטריה. רוב הסצנות מסתיימות כשמישהו יוצא בסערה מהחדר, בדרך כלל משאיר אחריו אחת מהמון הדמויות הנשיות - שתמיד מצוידות בחזה מכובד - לצפות במצלמה בייסורים כשברקע מבשרים יגון אקורדים דרמטיים. אם יש כומר בשטח – מה טוב". אלן אחר כך מסייגת את דבריה בכך שזוהי הייתה התבנית של הטלנובלות משנות השמונים ואלך אבל היום המפיקים של הדור החדש מורדים בפורמט הישן.
אני צופה בטלנובלות כמעט עשר שנים (מסוף 1989 ליתר דיוק) כך שאני יכולה לומר בביטחון שהגברת הנכבדה מדברת שטויות בסלסה. היא לא מתארת טלנובלה ממוצעת אלא מה שאנחנו מכנים בפורום "אסונובלה", ההפקות הזולות שמוציאות לז'אנר כולו שם רע, טלנובלות שהן אסופה מלודרמטית של קלישאות שחוקות (רובן קואופרודוקציות של ארה"ב וונצואלה). אני לא יכולה לדבר בזכות הטלנובלות של שנות השמונים כי לא צפיתי בהן, אבל הטלנובלות של שנות התשעים בהן צפיתי ואהבתי הן סיפור אחר לגמרי. למרבה הצער, גם טלנובלות טובות לעיתים סובלות מקלישאות, בדרך כלל כשהתסריטאים רוצים להאריך סדרה מצליחה והארכות כאלו הן תמיד גרועות ותמיד פוגעות בסדרה. תקנו אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שהחוטאים העיקריים הם הארגנטינאים, והפעם הוקרבה על מזבח הרייטינג "לה לולה" המצליחה.
"לה לולה", התחילה נהדר כטלקומדיה שנונה וממזרית עם סיפור קצבי ושחקנים מצוינים אבל כרגיל בסדרות ארגנטינאיות, הארכה בלתי מוצדקת גורמת לעלילה להתחרבש בתוך עצמה. לולה רוצה את פקו, פקו רוצה את לולה, זה הזמן לאחד בניהם אבל התסריטאי מכניס כרגע למשוואה את אחת הקלישאות השחוקות ביותר – נטליה, האקסית של פקו, נכנסת להריון ממתיאס הלא יוצלח ומחליטה להפיל את הילד... על פקונדו התם. לשם כך היא משתמשת בטריק הכי עבש שיש בספר האקסיות מהגיהינום – היא מסממת את פקו כדי לגרום לו להאמין שהוא שכב איתה ואני שואלת למה? למה? למה? כבר בפעם הקודמת ההריון המדומה של נטליה היה מאוס בעיני, אבל אז אמרתי לעצמי מילא, יש כאן צידוק מסוים כי הוא חושף את הפאסיביות של פקו והנטיה שלו לתת לאחרים לקבוע את סדר יומו. כשסברינה המטורללת חזרה לחייו שוב חרקתי שיניים כי גם סברינה היא סוג של קלישאה אבל לפחות היא הסתלקה מהר, נאמר לזכותה, אבל ההריון האמיתי של נטליה הוא פשוט מעבר לכוחותיי. למה, תסריטאים ארגנטינאים יקרים, למה אתם נחושים להרוס את כל מה שאתם יוצרים? "לה לולה" הייתה יכולה להיות סדרה מבריקה בת 80 פרקים גג, למה להפוך אותה לעוד סדרה בינונית? אז לכבוד הצאצא של נטליה, הנה מילון הקלישאות הטלנובלי, את רובן קיבצתי מהאסונובלות שצפיתי בהן לצערי ומסתם סדרות גרועות של הז'אנר או מקלקולים של סדרות טובות שהוארכו ללא צורך, כמו "לה לולה". המילון מוקדש באהבה לכל תסריטאי ומפיקי הטלנובלות באשר הם בחזקת "ראה ואל תעשה" ואתם מוזמנים להוסיף ערכים כמובן.
אהבה אובססיבית בניגוד לאהבה האמיתית שמיוצגת על ידי הזוג הראשי, לאחד מבני הזוג (או לשניהם) יש בחייו מחזר שמאוהב בו או בה באופן אובססיבי עד מטורף (ע"ע). המחזרים האובססיביים לא נרתעים מכך שמחמל נפשם מאוהב במישהו אחר והם יעשו הכל כדי להפריד בין האוהבים ולא יבחלו בשום פשע או אמצעי. לעיתים המאהב או המאהבת האובססיביים ישתמשו גם באדם שמאוהב בהם באופן חד צדדי כדי להשיג את מטרותיהם. גורלם של המאהבים האובססיביים תלוי ברמת הטירוף אליה הם הגיעו – אם לא נחצו קווים אדומים (כמו רצח למשל), המאהב האובססיבי יכול לחזור בתשובה. אם כן – גורלו נחרץ למוות אלים בסופה של הסדרה. לא מן הנמנע ששני אוהבים אובססיביים ישתפו פעולה זה עם זה כדי להפריד בין הזוג הראשי, במקרה כזה הם עלולים להפוך לזוג גם בין הסדינים אם כי לא יתאהבו זה בזה.
אהבת הממון לעיתים המאהב או המאהבת המרושעים לא מאוהבים אהבה רומנטית בגיבורי הטלנובלה אלא מעוניינים להנשא להם כדי לשפר את מעמדם החברתי, אך בדומה למאהבים האובססיביים, גם הם מאמינים שהמטרה מקדשת את האמצעים. לפעמים שני הדברים קשורים זה בזה (כמו במקרה של ברברה מ"צבע החרטא" שהייתה מעוניינת קודם כל בכספו של פקו ואחר כך גם בו עצמו). באהבת הממון לוקים גם סתם רשעים חד ממדיים שמעוניינים לשים את טלפיהם המזוהמות על הכסף ששיך בדין לאחרים. את הסוג הזה אפשר לחלק לשניים: אנשים בעלי כסף ושררה שחפצים להגדיל את כוחם ועושרם או אופורטוניסטים עניים שמחפשים קיצור דרך לחיים הטובים (ע"ע עוני).
אי הבנות אי הבנות מוצאים לא רק בטלנובלות גרועות אלא בכל הז'אנרים הקיימים בטלויזיה, קולנוע, ספרות וכו', מה שהופך אותם לקלישאה זו התדירות שלהן. כשהזוג הראשי מתעקש לא להבין זה את זו ולקפוץ תמיד למסקנות האיומות ביותר על סמך פירורי עובדות וכן להסכית אוזן לכל מיני חורשי רעה ואינטרסנטים שזוממים להפריד בין האוהבים, זהו סימן שלא רק שהזוג הזה צריך להפרד, אלא שגם הצופים צריכים להפרד מהסדרה ויפה שעה אחת קודם.
אין כמו בבית קלישאה שאופיינית לסדרות ארגנטינאיות, אני לפחות לא זוכרת אותה מסדרות אחרות. למרות שמדובר במשפחה בלתי מתפקדת ובלתי נסבלת, כולם בלי יוצא מן הכלל, כולל נספחים, לא מסוגלים לעזוב את הקן המשפחתי (שדומה יותר לקן צרעות). אם הם עשירים, הם יגורו כולם במאנסיון מהודר, למרות שמצבם הכלכלי מאפשר להם לשכור דירות נפרדות לעצמם, ואם הם עניים הם יגורו יחדיו בדירה באחת השכונות הציוריות של בואנוס איירס (כמו בוקה) ויצרחו זה על זה בציוריות רבה.
בתולין מול הפקרות מינית הגיבורה היא תמימה ובתולית מול צרתה שמאופיינת בנהנתנות מינית ויצריות. המודל המשומש של חווה מול לילית עדיין מתגלם פה ושם בטלנובלות, למרבה הצער. לפי הסכמה הזו, הגבר היחיד שתחווה בחייה הגיבורה הטובה הוא הגיבור לעומת הגיבורה הרעה שהפרטנרים שלה יכולים להרכיב איגוד מקצועי. זו האחרונה מנצלת את כוחה המיני כדי להשיג את מטרותיה וגם, שומו שמים, נהנית ממין! כדי להפריד מין משאינו מינו, הגיבורה הטובה בדרך כלל מייד נכנסת להריון מהגיבור (ע"ע פוריות מול עקרות) בעוד שהגיבורה הרעה תתעבר רק מהאנשים הלא נכונים (ע"ע הריון מגבר אחר), אם בכלל.
הפלה מדומה אחד הדרכים לצאת בשלום מהריון מדומה (ע"ע) הוא ליצור סיטואציה של הפלה מדומה בעזרת נפילה מדומה. מאוד נוח לביצוע בעיקר אם אתם מתגוררים במאנסיון שלו גרם מדרגות ארוך ומפותל ואם הגיבורה הטובה מזדמנת למקום במקרה, תמיד אפשר להאשים אותה בכך שהיא זאת שדחפה אותכן ממעלה המדרגות, הגיבור הטוב הרי תמיד יאמין לכן ולא לאהובת ליבו הנצחית. באחריות. הפלה נעימה!
הריון מדומה / הריון מגבר אחר אחת השיטות לכבילת גבר ממאן היא לבדות הריון. הגיבורה הרשעה לעולם לא תכנס להריון מהגיבור על באמת ואם היא חווה הריון הוא מגבר אחר. במקרה האחרון ההריון הוא או פנצ'ר שנובע מהרגליה המיניים הנלוזים של הגברת (ע"ע) או שהוא מכוון מכיוון שהיא לא הצליחה להתעבר מהגיבור הטוב. במקרה השני האב האמיתי הוא או משתף פעולה או מטרד שצריך להפטר ממנו או שניהם. יש לציין שלא כל הריון כזה הוא קלישאי למהדרין. ב"הגורל שלה" למשל, מן ההריון המדומה של נאזרה נולד הסיפור כולו והוא מטופל בצורה פשוט מבריקה לדעתי. ב"אשה בניחוח קפה", לוסיה, אישתו של סבסטיאן, נכנסת להריון ממאהבה כדי לכבול אליה את בעלה המתנכר, אבל גם בסדרה הזו הנושא הזה אינו שחוק וקלישאי. האמת, שב"אשה בניחוח קפה" יש הרבה יסודות שבסדרה אחרת היו קלישאות (הגיבורה העניה והגיבור העשיר למשל) אבל פרננדו גאיטן יודע לטוות זהב מקש.
הריון סודי בעוד שהגיבורה הראשית מפרסמת בראש חוצות את הריונה הכוזב מהגיבור, הגיבורה הטובה והפוריה שלנו בוחרת לשמור בסוד את התעברותה האמיתית ממנו. למה? כי היא טובה וצנועה ולא רוצה חס וחלילה לפגוע בנישואיי השקר שלו או שהיא פגועה ממנו מפני שהוא לא האמין לה (ע"ע אי הבנות) ושאר פטפוטי ביצים. הגיבור כמובן מרגיש את קשר הדם (ע"ע) המפעם בינו לבין בנה של אהובתו הנצחית ומה רבה שמחתו כאשר הוא מגלה שהוא בנו ויורשו לכל דבר...
יורשים עניים כיאה לסיפור סינדרלה, הגיבורה הטובה היא לא סתם לכלוכית מאשפתות אלא מוצאה נסיכותי כיאה ליופייה וסגולותיה התרומיות. היא כמובן לא מודעת למוצאה האצילי ויריביה יעשו הכל כדי שהיא וקרוביה לא ידעו על כך. גם בגורלם של גיבורים זכרים עניים ברכושם אך אציליים ברוחם יכולים להופיע קרובים מיוחסים, זאת לא טובת הנאה ששמורה רק לנשים אם כי בדרך כלל היא נופלת בחלקן. קטע מוזר במיוחד התרחש בסדרה "הבגידה" כאשר לגיירמו בורקן החלכאי פתאום נמצאו קרובים אצילים ועשירים למרות שהוא ואישתו שימשו בעיקר כאתנחתא הקומית של הסדרה ולא כגאלן ויפתו, אבל הטוויסט ההזוי הזה נוצר רק כדי לפנות אותם בסטייל מהזירה.
ילדים זה שמחה ילדים וכלבים לא רק גונבים את ההצגה, הם משמשים כגלאי אמת ושקר ובוררים את המוץ (הגיבורים הטובים) מן התבן (כנופיית הזדים). הגיבורה הטובה בעיקר מאופיינת בכך שהיא אוהבת ילדים וילדים מתים עליה (זה מגדיר אותה כאם טובה לעתיד) ואילו הרעה היא קרואלה דה ויל שמואסת בילדים כי אי אפשר לפשוט את עורם ולהכין מהם מעיל אופנתי. הילד או הילדה ישר יקלטו משמאחורי נסיונות ההתחבבות השיקריים נמצא לב שחור משחור וידבקו בעוז בגיבורה הטובה והאימהית. הגיבורה הטובה היא כמובן אם למופת ונושאת את הריונה בשמחה ובששון בעוד שאם הגיבורה הרעה בהריון היא מקטרת על כך שהוא משחית את גזרתה החטובה. גם הלידה לא תרכך את הגיבורה הרעה שלנו ובנה או ביתה לא יהיו בעיניה אלא כלי לכל דבר.
יתומה עניה גיבורה ענייה מהסוג הקלישאתי לא שלמה אם הוריה מסתובבים לצידה ופוגעים בלוק הסינדרלי שלה. היא לא חייבת להיות יתומה אמיתית, הוריה העשירים ומיוחסים יכולים לחיות אם בא להם כל עוד הם לא יודעים שהיא חיה וקיימת ממש מתחת לאפם.
מטורפים בדרך כלל מדובר בדמות רגילה שהתסריטאים התעמרו בה והפכו אותה לאובססיבית מאהבה ומשם הדרך לטירוף המוחלט קצרה. ברגע שהדמות הופכת למטורפת כל המשמעות של חייה מתנקזת לעבר מושא אהבתה והיא מסוגלת לכל מעשה פשע כלשהו. הטירוף גם בדרך כלל מקנה לאוחז בו יכולות על אנושיות שמגנות עליו מפגעים שהיו מחסלים מזמן בן תמותה רגיל ושפוי (ע"ע תשע נשמות). הסיבה שהפרדתי את הקטגוריה הזו מקטגוריה האובססיביים מאהבה היא שלא כל האובססיבים הופכים למטורפים ושיש מטורפים שלא מאהבה לאדם חי אלא לאידאה, לכוח או לממון. מלבד זאת הם מתנהגים אותו הדבר כמו המטורפים מאהבה וגם להם יש חסינות פלאית וכרטיס "חנינה, צא מהכלא" פק"ל.
נשיקות גנובות אם הגיבורה הטובה מתנשקת עם דמות שלילית יעשה הדבר כנגד לרצונה וחזקה על הגיבור הטוב שיכנס בדיוק ברגע הזה לחדר כדי להוכיח אותה בחוסר צדק על אי נאמנותה. אם הגיבורה הרעה משכרת או מסממת את הגיבור הטוב כדי שיקיים איתה יחסים יש סיכוי לא רע שהגיבורה הטובה תהיה עדה לכך באיזה שהוא אופן ותסיק מכך שהגיבור לא אוהב אותה אלא את צרתה.
סבתא מגניבה אם היא מגולמת על ידי לידיה למסון היא תהיה סבתא טובת לב ומגניבה שכמו הילדים ניחנה בראיית רנטגן לליבו של כל אדם.
עיוורון וניתוח להחזרת הראייה משום מה, עיוורון חביב מאוד על תסריטאי טלנובלות מהזן הקלישאי. למה דווקא עיוורון ולא חרשות? אולי זה אלמנט מטפורי (הגיבור או הגיבורה עיוורים אבל הם רואים יותר מהסובבים אותם) או שזה נראה להם יותר סקסי מגיבור או גיבורה שכל הזמן שואלים מה? מה? אבל עיוורון קלישאי הוא לא תמידי כי תמיד יש רופא אציל לב שיכול לעשות ניתוח שיחזיר לגיבורה ולהשיב לה את מאור עיניה. הוא כמובן יתאהב בה נואשות אך ליבה יהיה שייך לגלאן שהיא נושאת את ילדו. לרופא נשארות שתי ברירות – או להיות טוב לב עד הסוף ולהסתפק באסיסטנטית המעריצה שלו או להפוך את עורו ולהיות מאהב אובססיבי ואז הוא צפוי למיתה משונה.
עוני – העניים החמים והשמחים בחלקם או העניים השאפתנים ככל שהטלנובלה שמרנית וקלישאית יותר העניים שייכים לאחת מן הקבוצות הנ"ל, ללמדנו שהאדם צריך להיות שמח בחלקו ולא לשאוף למוביליות בחברה. הגיבור או הגיבורה הטובים אומנם זוכים לעושר יחד עם האושר אבל בל נשכח שמוצאם אצילי מלכתחילה! (ע"ע קרובים עשירים). העניים החמים והטובים שמחים בחייהם ומדגישים שוב ושוב שלמרות עוניים הם עשירים במשפחה חמה, ערכים וכולי בעוד העניים השאפתניים שזוממים להתקדם בחברה ולשם כך לא בוחלים בדבר מזלזלים במוצאם העני ומנסים להסתירו.
פוריות מול עקרות הגיבורה הטובה לא רק אוהבת ילדים היא גם ערוכה ומוכנה להרות אותם מן ההתנסות המינית הראשונה שלה. הרחם שלה משוועת לדייר מהרגע שבו היא פוגשת בגאלן בעוד שהגיבורה הרעה יבשה כמדבר ציה. אולי זה גם עונש עבורה בשל אורח החיים ההולל והמופקר אותו ניהלה עקב הפלה כושלת אחת יותר מידי. שוב זה מחזיר אותנו ל"הגורל שלה", אבל שם זה כתוב ומבוצע כל כך טוב! מה גם שדו קרמו הולדנית לא פחות ייצרית ומינית מיריבתה נאזרה המלכה.
צרופי מקרים כמו אי ההבנות, גם צרופי המקרים נמצאים בכל מקום ומה שהופך אותם לקלישאתיים זו הכמות והאיכות. ככל שהסדרה איכותית יותר כך מעטים בה צירופי המקרים או נעדרים ממנה לגמרי. ככל שהסדרה נחותה יותר אנו מגלים שלמרות שהגיבורים גרים במטרופולין של 10-20 מיליון איש, הם נתקלים זה בזה ללא הרף משל גרו בקיבוץ.
קרובים סנוביים מכשול קלישאתי נוסף שעליו צריכים להתגבר האוהבים הם הקרובים הסנוביים של העשיר מבניהם. הקרובים הסנוביים לא חייבים להיות רעים, אבל זה אף פעם לא מזיק. אם הם לא רעים בליבם הם יצטערו כשילמדו על המוצא האצילי של האדם בו התעמרו וילמדו לקח. יוצאת מכלל זה היא הסבתא המגניבה שאותה תשחק תמיד לידיה למסון ע"ע)
קשר דם כאשר התסריטאי שותק הדם מדבר. הורים וילדים נפגשים בלי לדעת על קרבת הדם בניהם אך מרגישים קשר חזק זה לזה ואינם יודעים מדוע. כשתתברר לכולם האמת תמיד תהיה דמות נשית מבוגרת שתגיד "הדם מדבר" (שזה "אמרתי לכם" בספרדית).
תאומים ושונים טריק עבש במיוחד בו הדמות הרעה ביותר והטובה ביותר מגולמים על ידי אותו השחקן או השחקנית. בדרך כלל הם גם ילחמו על ליבה של אותה דמות אהובה והטוב בניהם ינצח! עד המוות! אולי ההגיון מאחורי קו העלילה הזה שבעצם תאומים זו טעות של הטבע ורק אחד מהם צריך לשרוד? בעוד שהתאום או התאומה הטובים שואפים להרמוניה עם תאומם, התאום הרע או הרעה עושים הכל כדי להרוס אותם ורק על ערש מותם עלולים להמלך בדעתם – ואז למות. לפעמים, כמו ב"אורה הכפולה", התאומים לא יודעים בכלל שהם חצאים של אותו השלם עד ליום הגורלי שמפגיש בניהם. אלן מזכירה בסקירה שלה תאומים שנולדים לזוג הגיבורים של הסדרה – אין לי מושג מאיפה היא הוציאה את זה, אני לא זוכרת שנתקלתי בכך מעולם, בטח שלא בדרגת הקלישאה.
תשע נשמות לחתולים ולרשעים אם מרשעים רגילים קשה להפטר, רשעים קלישאתיים הם ספחת ללא מרפא. הם יכולים להתרסק מבניינים, לשרוד תאונות אוויריות, לברוח מבתי סוהר מאובטחים, מה לא, ולחזור שוב ושוב כדי לחסל את הגיבורים הטובים. כדי להפטר מהם סופית נחוץ וידוא הריגה. כל עוד לא מוצאים גופה מזוהה היטב – תשמרו את השמפניה לאחר כך.
* * "מלודרמטיות? עוד לא ראיתם כלום" מאת קייטי אלן לגארדיאן: http://www.guardian.co.uk/media/2007/dec/03/mondaymediasection.television זו כתבה שעוסקת בעיקר ב"לה לולה", דורי מדיה והשוק הבריטי. אגב, אלן מחמיאה מאוד בכתבה לקרלה פטרסון: "קרלה פטרסון כל כך טובה עד שקשה לחשוב על שחקנית אנגלו-סקסית שפועלת כיום ויכולה להעביר את התמהיל הזה של יופי עוצר נשימה, גולמניות שטותית והגשה שנונה של שורות מחץ - אולי רק אווה לונגוריה... אולי זה זה הקסם הלטיני..." הא? קסם לטיני? קרלה פטרסון? על מה היא מדברת? ומה הקשר לאווה לונגוריה? או בשפה שקייטי אלן תבין: WTF?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מילון הקלישאות הטלנובליות מאת: asole קבלי ח"ח ו על ההשקעה הגדולה בטקסט ובאיורים אין הודעה טובה מזו כדי לציין בחגיגיות את הודעת ה-2,000 בפורום שלנו
מקווה להגיב ביתר פירוט בהמשך - וזו ללא ספק הודעה שראויה להמלצה בפורום המומלצים ולהפניה מכובדת
בתגובה ל: מדהים ומרתק! מאת: iDana איזה קטע, זו באמת ההודעה ה-2,000... כל הכבוד לנו! צריך לעשות מסיבה!
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מילון הקלישאות הטלנובליות מאת: asole ובקשר לקלישאה "אין כמו בבית": את זוכרת אותה רק מסדרות ארגנטינאיות ולא מסדרות אחרות? או במלים אחרות: שכחת כבר את משפחת גונאי המעיקה מ"בליסימה"? כל בני-המשפחה (סבא, סבתא, ילדים, נכדים, עוזרת-בית, חתול חמוד ולקראת סוף הסידרה- גם כלות וחתנים), התגוררו בבית גדול ויפה, שנמצא בלב שכונה לא גדולה ולא יפה בסאו פאולו. גם מריה קלרה מ"סלבריטי", שיכנה את כל משפחתה בוילה המפוארת שלה (אבל אחרי שלאורה "קנתה" במרמה את הבית, כולם התפצלו לכיוונים שונים. בסוף הסידרה, מריה קלרה הסתפקה בדירה הצנועה שקנה לה פרננדו הצנון הפרטי שלה, בלב שכונת איפנמה).
ואם כבר סקירה על קלישאות טלנובליות: מה עם "אהבה בין אחים"? שהגיבורים פתאום מגלים שהם אחים, מה שמונע מהם לממש את אהבתם (לרוב הם מגלים את זה, אחרי שהם עשו אהבה בפעם הראשונה- ע"ע סלסטה ופרנקו ב"סלסטה" ומילי ואיבו ב"בובה פראית"- ואח"כ הגיבורות החסודות והמאמינות, נמצאות בדיפרסיה עמוקה ובטוחות שהן יקבלו עונש מאלוהים, בגלל גילוי העריות הזה), ורק לקראת סוף הסידרה, הם מגלים שהגיבור העשיר, הוא בכלל תוצר של סטוץ של האמא שלו (שהיא בד"כ מרשעת איומה או סתם סנובית פלצנית), עם הארכיבישוף של רומא (סתם הבאתי דוגמה), ושהיא "הפילה" את ההריון על ה"אבא" של הגיבור, רק בגלל שהוא עשיר. הגיבורה ברוב המקרים האלה, היא תוצר של סיפור אהבה ישן מהעבר, בין "אביו" המדומה של הגיבור, ובין אחת המשרתות היפות ווהחסודות שלו (שנטשה את הולד באיזה מנזר אימתני, לאחר שאהובה העשיר, התחתן עם אימו של הגיבור, לאחר ההריון שהיא "הפילה" עליו).
ומנושא לנושא (אבל באותו נושא): שמתם-לה שבברזילאיות התקופתיות, תמיד חוזר העניין של אדון לבן שהיה לו רומן עם המשרתת השחורה שלו- וכתוצאה מכך, נולד/ה להם ילד/ה (לרוב שחור/ה כמו האם)? למרות שמהצד השני, אני מניחה שרומנים וסטוצים, בין אדונים לבנים ומשרתות שחורות, היו עניין של מה בכך בברזיל, בתקופות הנידונות באותן נובלות תקופתיות.
בתגובה ל: בראבו על הסקירה! מאת: ההרצליינית בעיניין מריה קלרה ששיכנה ביתה גם את אימה, אחותה, גיסה, ילדיהם וגם זוג הגבות העצומות שלה - זה הייתה אנומליה ולכן זו לא בדיוק קלישאה, כי זה הוצג מהרגע הראשון לא כמצב נורמלי (כמו במאנסיון הארגנטינאי או בבית משפחת גונאי) אלא כהתעלקות על מריה קלרה הטובה וזה היה ברור שמנצלים אותה.
אהבה בין אחים - דוז פואה! (וברשותך אני אוסיף את זה למילון המתוקן בבלוג עם קרדיט!).
בעיניין הרומן בין גזעי זו גם לא קליאה כי גם זאה מבוסס המציאות כמו שכתבת וגם זה מטופל בצורה בצורה רצינית ובוגרת. קשרים כאלו היו נפוצים גם בתקופת העבדות ארה"ב, אני לא הייתי קוראת למרביתם "רומנים" כי הרבה פעמים היה מדובר באונס לכל דבר.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מילון הקלישאות הטלנובליות מאת: asole משוגע או ליצן הכפר או השכונה .תמיד יש אחד שהוא יודע הכול על כולם את הסודות הכמוסים ביותר של הדמיות .או שהוא משוגע. או שהוא אדם עזוב בלי בית בלי פינה חמה .או שזה אחד שהוא ליצן מצחיק אבל שיודע הכול על כולם עכשו הסדרות מארגנטינה מתחילות טוב [פרקים ראשוני] ועד שהן נגמרות [מרוב מריחה ופטפטת] נגמר החשק לראות [ועל כן אני לעולם לא רואה אותן] ונצואלה מרוב מלודרמה אין חשק לראות הכי טובות הן מקסיקו קולומביה ברזיל
קבצים מצורפים:
בתגובה ל: מדהים מרתק אבל היא שכחה את מאת: rake_la את יכולה להזכיר לי טלנובלות עם דמות כזו?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: צודקת, נוסיף גם אותו לרשימה מאת: asole לא עולים לי בראש הרבה כאלה עכשיו... אבל זכור לי מגתאו החמוד ב"האלמנה" שידע את הסודות ובסופו של דבר גם זכה באהבה ובכסף. והיה את פרמין (?) בטופז/אסמרלדה שהיה מצחיק ונאמן לגיבורה. אולי בהמשך אני אזכר בעוד דוגמאות
בתגובה ל: שוטים של זהב מאת: iDana ראיתי מזמן ולא ממש ברציפות, יותר פה ושם אני זוכרת משהו על איזה משוגע אבל ממש במעומעם. היה שם גם את הקטע של העיוורון וגם של העניה שהיא בעצם עשירה...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: צודקת, נוסיף גם אותו לרשימה מאת: asole היתה לפני הרבה שנים סדרה ברזילאית על שתי אחיות תאומות אז שם גם היה משוגע הכפר שידע הכול בסערה יש הרבה כאילו .בלמדי אותי לאהוב ועוד הרבה סדרות תמיד יש אחד ליצן או משוגע אוי דנה יש כול כך הרבה כמעט בכול סדרה יש את הליצן המשעשע שמפיג את מתח האהבה
קבצים מצורפים:
בתגובה ל: באלמנה בלבן .במעיין .האישה הבתולה.אים את זוכרת מאת: rake_la ואני לא זוכרת משם דמות של ליצן הכפר... (או משוגע) מישהו יכול לרענן את זיכרוני?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: היחידה מהסדרות שהזכרת שראיתי היא "למדי אותי לאהוב" מאת: asole משחק גם בסערה איפשר להגיד אותו תפקיד בערך יתום אחד שיודע הכול על כולם .בלמדי אותי לאהוב הוא היה יתום שגר בכנסיה ומסתובב עם הבת של זאת שהיתה עובדת אדמה [אחת האחיות] ובסערה היה שולית הכומר השתגע מטטקואה את זוכרת? רחל
קבצים מצורפים:
בתגובה ל: אוסול את זוכרת שהיה בחור שגר בכנסיה [קטן קומה] מאת: rake_la ב"למדי אותי לאהוב" את אולי מתכוונת לבחור שהיה מאוהב באסטפניה, הבת של אמפרה וסקריפיסיוס? קראו לו פואבליטה והוא היה פחדן גדול שבסוף למד לשלוט בפחדיו והפך לללא פחות מלוחם שחוורים (מהסוג המיניאטורי). הוא לא היה מטורף בכלל, סתם פחדן, והוא לא ידע סודות יותר מכל אחד אחר.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מילון הקלישאות הטלנובליות מאת: asole אבל עליי להוסיף שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. את נתת שתי דוגמאות (העקרה והולדנית והריון של הרעה) לקלישאות שהופכות לזהב בטלנובלה טובה.
הדוגמאות שלי ליוצאים מן הכלל הם העיוורון שלפחות בשתי טלנובלות זה היה בפירוש סיוט שאפילו לצופים נלהבים של האסונובלות נמאס לדוגמא אוסבלדו לפורט במישהו שומר עליי. אבל דווקא באמריקה (לא הטלנובלה הטובה ששודרה) העיוורון של זאטובה ופלור היה משוחק באופן מקסים שתרם לעלילה באופן חיובי.
הדוגמא השניה היא עניין התאומים, שזאת שיטה ידועה של הכוכבים להראות כמה שהם משחקים נהדר (מישהו שומר עליי, המתחזה, הבגידה וכו') אבל לפחות בהאחד עניין התאומים היה חשוב מאד מהתחלה ועד הסוף.
אלוהים נתן לנו שתי אוזניים ופה אחד כדי שיותר נקשיב ופחות נדבר.
בתגובה ל: סקירה נהדרת, כל הכבוד לך מאת: tami_y ולכן גם נושא שבטלנובלות מסויימות הוא קלישאתי באחרות הוא מרתק ומרגש.
הדוגמא שנתת של העיוורון היא מצויינת כי העיוורון של ז'אטובה ופלור היה הכי לא קלישאתי. הם לא נרפאו בדרך קסם וכמו שאמרת, זה היה מטופל ומשוחק באופן רגיש ומקסים.
בהאחד התאומים היו שיכפול, נכון? איזה באסה שהחמצתי את הסדרה הזו! רק טובות שמעתי עליה. גם ב"מישהו שומר עלי" היו תאומים? אוי ויי! גם עיוורון וגם תאומים... בטח גם ב"קוראים לזה אהבה" היה הכל מכל טוב הארץ וקלישאותיה אבל נצטרך לחכות לזרובבלה שראתה את כולה כדי לדעת.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: זהו בדיוק, ההבדל הוא בטיפול מאת: asole בתחילת הסידרה התאומים לא היו שיכפול (לוקאס ודיוגו, 2 תאומים זהים מאותו זוג הורים). בפרק ה-7, דיוגו נהרג בתאונת מסוק, ורק אז התחיל הקטע של השיכפול- אלביירי המדען, הידיד של אביהם לאונידס, החליט לשכפל/לשבט את לוקאס (בעיקר מפני שזה היה החלום הפרטי שלו- לשבט בן-אדם. וגם קצת מפני, שהתגעגע לתאום המת, דיוגו), וכך נוצר לאו (בלי ידיעתם של כל הסובבים אותו וכל המעורבים בעניין). לאו כמובן היה זהה ללוקאס- כאילו היה תאום שלו. את 3 הדמויות הזהות (לוקאס, דיוגו ולאו), גילם אותו שחקן (מורילו בניסיו, טיאו האימבציל מ"אמריקה", שהופעתו ב"האחד" היה רחוקה אלפי שנות-אור מהופעתו ב"אמריקה"), ושלושתן היו דמויות חיוביות לגמרי, אך שונות באופיין. אכן בסידרה זאת, התאומים (הן לוקאס ודיוגו והן לוקאס ולאו), לא היו קלישאה. לאו השיכפול של לוקאס, גם היווה בסיס לדיון בכל הנושא של השיבוט (שהיה אחד הנושאים המרכזיים, שעסקו בהם בסידרה).
בתגובה ל: בקשר לתאומים ב"האחד". מאת: ההרצליינית זה באמת נשמע הכי לא קשור לקלישאת התאומים.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: תודה על ההסבר! מאת: asole ומוריליו בניסיו הפגין משחק משובח כשגילם כל אחד מהתאומים בצורה שונה ומובחנת... לעתים היה קשה להאמין שמדובר באותו שחקן.
בתגובה ל: זה באמת היה משהו ייחודי ומקורי מאת: iDana זו הדמות שהוא שיחק שהייתה בלתי נסבלת. טאו היה כזה אהבל מעצבן שהתחשק לי שאיזה שור תועה יבעט לו בראש ואולי קצת בינה תיכנס לקודקודו.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: זה לא שב"אמריקה" הוא שיחק רע מאת: asole אפילו אני, שקודם צפיתי ב"האחד" ונדהמתי מהכשרון שלו, התחלתי לחשוב שמשהו רע קורה לו. אולי יש דמויות שפשוט לא שווה לגלם..
בתגובה ל: "אמריקה" עשתה לו עוול נוראי מאת: חזק במוזרות הנה, לא סבלתי את פרננדו אמורים ב"סלבריטי", הוא נראה לי צדקן צנוני ומיובש ודווקא ב"בליסימה" השחקן היה חביב עלי כמפקח המשטרה ז'ילברטו. גם את הבן שלו ב"סלבריטי", אינסיו, ממש לא סבלתי אבל כז'וניור ב"אמריקה" הוא היה מקסים... (עכשיו הוא כאמור ריקרדו ב"מיסי הקטנה").
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מילון הקלישאות הטלנובליות מאת: asole המלצה חמה!!! תראי את הסידרה "אהבת אמת", היא תצליח להפתיע אותך בכל פעם מחדש. בכל פעם שתחשבי שהנה העלילה מתקדמת לכיוון הצפוי והמרוח, תופתעי לגלות שלא כך הדבר. כל הדמויות בסידרה הזו הן מורכבות מאוד, ואין דמויות חד-מימדיות, הרעים הם גם טובים, והטובים לפעמים רעים. יותר מזה, הרעים לא תמיד מצליחים במזימותיהם והם גם מתים, ולא בפרקים האחרונים!!! כך שהרבה פעמים את נשארת עם הפה פתוח... העלילה היא הגיונית ומכבדת את הצופה, ולא מייחסת אליו כמטומטם או שקורים דברים לא הגיונים (ע"ע אי-הבנות וכו'). סידרה עם המון רגש, דרמה, ותשוקה עזה בין שני הגיבורים הראשיים, פרננדו קולונגה ואדלה נורייגה, כימיה כזו לא ראיתי באף סידרה. כל הסצנות האינטימיות שלהן מאוד צנועות, אך עם זאת הן מעבירות לך בדיוק את רגשות הדמויות. לדעתי זו אחת הסדרות הטובות והאיכותיות ביותר, ומבין טרילוגיית הסדרות התקופתיות של קרלה אסטרדה, זו ללא ספק האיכותית מכולן, והמרתקת מכולן. מומלץ ביותר!!! (אני כבר ראיתי את הטלנובלה במלואה 3 פעמים ועוד פעמיים בגרסת הDVD המקוצרת (מקוצרת מדי לטעמי)).
קבצים מצורפים:
בתגובה ל: של הכבוד!!! מאת: guest04 ללא תוכן
קבצים מצורפים:
בתגובה ל: של הכבוד!!! מאת: guest04 אבל לא נראה לי שאראה אותה אם היא לא תחזור לש"ח. אני לא אוהבת לראות סדרות ביוטיוב ועוד בלי תרגום...
יש הרבה טלנובלות שאין בהם קלישאות בכלל ולשמחתי ויוה פינקה אותנו בלא מעט כאלו, אבל מסתבר שיש דרישה גם לסוג הקלישאתי של הטלנובלות, יש אנשים שפשוט אוהבים את הז'אנר האסונבלי ואין מה לעשות...
ומנצלשת כדי להודות לכולם על המחמאות! נהניתי להכין את הפוסט ואני עוד יותר נהנית מהעובדה שאתם נהניתם לקרוא אותו!
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מילון הקלישאות הטלנובליות מאת: asole כתבתי למעלה שאני רואה טלנובלות כמעט 10 שנים מסוף 1989 ליתר דיוק... איזה דיוק ואיזה נעליים...
שני תאריכים היסטוריים התבלבלו לי - נפילת חומת ברלין (9.11) ומתקפת הטרור על התאומים (11.9). אני צופה בטלנובלות מ-2001 כמובן ולא מ-1989... התחלתי לצפות באופן סדיר כחלק מלימודי הספרדית שלי. הטלנובלה הראשונה שבה צפיתי הייתה "קפה בניחוח אישה" שאותה ראיתי מהאמצע וישר נכבשתי. שכשהיא נגמרה, בהמלצת שאר הסטודנטים בקורס שלי, המשכתי ל"בטי המכוערת". כשהייתי קטנה והיה רק ערוץ 1 כולם היו רואים את שושלת ביום ראשון. ביום שני בהפסקות כל הבנות היו מתאספות ומדסקסות את הפרק שהיה. בקורס הספרדית היה לי דה זה וו לאז כי היינו יושבים בהפסקות, מעשנים סיגריה ודנים ב"בטי" (לא שבתיכון הייתי מעשנת, חס ושלום! רק הפושטקים עישנו!). כשניסיתי להזכר מתי לקחתי את הקורס ישר נזכרתי ביום ההוא בספטמבר, כשהגעתי לכיתת הספרדית והבנתי שמשהו נורא קרה. במקום להכנס לשעור, הצטופפנו כולנו באחת הכיתות סביב טלויזיה מצ'וקמקת וניסינו להבין אם מה שאנחנו רואים זה אמיתי. לאחר זמן מה המורה אספה אותנו וניסתה לנהל שיעור איכשהו, כשאנחנו מדברים בספרדית על מה שקרה, אבל לאף אחד לא היה מצב רוח ופשוט התפזרנו לביתנו, לבהות במסכי הטלויזיה שלנו ולצפות שוב ושוב באותן תמונות איומות, בלתי נתפסות. בעת נפילת חומת ברלין הייתי עדיין בתיכון, אבל אני זוכרת שהייתי צמודה כל אותו היום לטלויזיה שבסלון ששידרה מברלין את הארועים ההיסטוריים (ערוץ 1 כמובן, ערוץ 2 היה עוד ניסיוני ואת ירדן קלטנו במאמץ רב ועם יותר שלג מאשר בחרמון). גם אז זה היה מוזר ובלתי נתפס, אבל בצורה ההפוכה. מוזר היה לחשוב שהנה, המלחמה הקרה הסתיימה, אין יותר מסך ברזל ואמא שלי ציטטה שוב ושוב את סבתי ז"ל שאמרה שהקומוניזם הזה לא יחזיק מעמד... שני תאריכים. כל כך דומים וכל כך שונים.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אויש, אני גרועה בתאריכים אני! מאת: asole אחת שזכתה אצלי לציון מעולה, אני מתכוונת להאחד אני לא חושבת שיהיה שידור חוזר נוסף כי היה כבר ודבר שני כדי שיקרינו אותו בערוצים המסחריים כמו עורץ שתיים הוא צריך להיות אסונובלה או תוצרת ארגנטינה, הדבר היחיד שהפריע לי בטלנובלה הזאת שהיא היתה מאד ארוכה כ-250 פרקים אבל היא הצליחה לקחת את הקלישאות ואת כל החומרים האחרים ולעבוד איתם מאד יפה כמו שרק ברזילאים יודעים לעשות. הם עסקו שם בהתמכרות לסמים, במפגש עם שתי דתות (נצרות ואיסלם) וכמובן שיבוט והמשמעות של השיבוט כלפי החברה אבל גם כלפי המשובט עצמו. אני בכל זאת מקווה שתוכלי איכשהו לראות את הטלנובלה הזאת כי היא היתה ברמה של היהלום שבכתר.
הסדרה השניה שאני גם אהבתי והחמצת היא דווקא לא מגיעה לסופרלטיבים כמו האחד אבל היא היתה חזקה מאד אבל נפלה להרבה קלישאות שהזכרת (ללא טיפול נכון) היא אהבה אסורה, המפגש הראשון בין פאבלו אצארי לננסי דופלה כששניהם עדיין עם בני זוג אחרים אבל הדרמה בסדרה היתה חזקה מאד כשהם שיחקו שני אחים שאוהבים אחד את השני (בסוף הם מגלים שהם לא אחים ויכולים לממש את אהבתם). גם הסדרה הזאת שודרה כבר פעמיים.
אלוהים נתן לנו שתי אוזניים ופה אחד כדי שיותר נקשיב ופחות נדבר.
בתגובה ל: חבל החמצת לפחות שתי טלנובלות טובות מאת: tami_y אבל נבר סיי נבר, הנה, עכשיו אני צופה ב"מאצ'ו" שהפסדתי בזמנו ונהנית! את "האחד" אני מצטערת שפיספסתי כי שמעתי עליה סופרלטיבים מקיר לקיר ואני מאוד אוהבת ברזילאיות. בזמנו ניסיתי להמנע מברזילאיות כדי לא להתבלבל עם השפה אבל ראיתי פרק של "קשרי משפחה" ופשוט נכבשתי! הייתי מאוד שמחה לראות את "קשרי משפחה" שוב כי פיספסתי את ההתחלה וזו הייתה סדרה מעולה. "אהבה אסורה" גם זכורה לי כסדרה שאמרו לי שהיא הייתה טובה וגם "כמוך וכמוני" שגם היא ארגנטינאית.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: טוב, תמיד יש החמצות בחיים מאת: asole כי היא שודרה במקביל ל"האחד" (יותר נכון לומר שהן שודרו אחת אחרי השנייה) וזה היה עמוס מדי... ונדמה לי שדווקא הסדרה הזו (ששמעתי עליה הרבה דברים טובים) לא זכתה לשידור חוזר בערוץ 3.
בתגובה ל: ואני החמצתי את "קשרי משפחה" מאת: iDana גם סדרה מצוינת שאני חושבת שאין בה אפילו קלישאה אחת לרפואה, אפילו לא קלישאה שהופכים אותה לזהב.
אין לי מושג מדוע ערוץ 3 לא נתן לה שידור חוזר אבל אפילו יותר נורא מדוע ערוץ ויוה נמנע מלשדר שוב את הסדרה המקסימה הזאת.
אלוהים נתן לנו שתי אוזניים ופה אחד כדי שיותר נקשיב ופחות נדבר.
בתגובה ל: שכחתי להזכיר אותה מאת: tami_y הדמות שיחקה זובאנה אנטונלי, קפיטו, הבנתי שהיא נקראת על שם דמות מהספרות הברזילאית, מישהו יודע במקרה על זה?
אלוהים נתן לנו שתי אוזניים ופה אחד כדי שיותר נקשיב ופחות נדבר.
בתגובה ל: יש לי שאלה על אחת מדמויות מקשרי משפחה מאת: tami_y אבא שלה עבד הרי בהוצאת ספרים ומאוד העריץ את משאדו דה אסיס ולכן קרא לביתו היחידה על שמה של קפיטו, הגיבורה של הסופר האהוב עליו. קפיטו היא אישה חזקה ואניגמטית בעלת עיניים מכשפות ונדמה לי שמשאדו דה אסיס המציא את השם אבל אני לא בטוחה. אני זוכרת שאביה של קפיטו דיבר על כך עם מיגל (טוני רמוס) הבוס שלו ובעל ההוצאה. זכרתי זאת בגלל שגם השם שבחרתי ככינוי הוא המצאה של סופר - אלכסנדר גרין הרוסי.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אויש, אני גרועה בתאריכים אני! מאת: asole לפעמים הטלנובלות מתחברות לכל מיני אירועים קטנים כגדולים, והכל זה עניין של טיימינג...
אני התחלתי לצפות בטלנובלות ב-94' כשהתחברנו לכבלים. "טופז" הייתה הטלנובלה הראשונה שלי ויש לי זיכרונות נחמדים ממנה . אבל אז הייתה רק טלנובלה אחת בערוץ 3 ששודרה ב-20:00 בערב בשלב מסוים עשיתי הפסקה טלנובלית, ולערוץ ויוה התחלתי להתייחס באמת רק אחרי שהוא חגג שנה להיווסדו. ומאז ראיתי אינספור טלנובלות...
פעם מזמן בנענע היה לנו שרשור על אבני הדרך הטלנובליות שלנו... אולי מתישהו נשחזר אותו כאן
בתגובה ל: יחי ההבדל הקטן... מאת: iDana כי זכרתי את הפרסום ושלטי החוצות (גם "אנטונלה" זכתה לכבוד דומה ולא ראיתי שוב שלטי חוצות שמבשרים את בואה של שום טלנובלה עד "לה לולה"), אבל מסתבר שלא. אני זוכרת שדיברו פעם בפורום על טלנובלה ברזילאית ישנה שהייתה הראשונה, מישהו זוכר?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אני חשבתי ש"סלסטה" הייתה הטלנובלה הראשונה בארץ מאת: asole ...היתה הטלנובלה הראשונה ששודרה בארץ- עד שהודעה בפורום הישן בנענע, הבהירה לי שהטלנובלה הראשונה ששודרה בארץ, היתה "גם העשירים בוכים".
הטלנובלה הברזילאית הישנה, שהיתה הראשונה ששודרה בארץ, היתה "סוד החולות/סודות החולות" (ככה בערך קראו לה בארץ. לא זוכרת בדיוק, כי לא צפיתי בה בזמנו. בפוורטוגזית היא נקראת "נשים של חול"). לפי IMDB היא מ-1993. מישהי בפורום המאולתר של "בליסימה" ב-YNET, כתבה בפורום הזה מספר מלים עליה (נובלה על 2 אחיות תאומות- אחת טובה ואחת רעה- שנלחמות זו בזו והרעה גונבת לטובה את החבר שלה). אפילו מצאתי כמה סרטונים ממנה בטיוב (מזהים כמה מן השחקנים?):
נ.ב. 1. חלק מהסרטונים לא באיכות מי יודע מה (אבל ניתנים לצפיה ולזיהוי של שחקנים). 2. כנראה שגם הברזילאים בטלנובלות הישנות שלהן, הלכו על קלישאת התאומות.
בתגובה ל: גם אני כל הזמן חשבתי ש"האישה המסתורית"... מאת: ההרצליינית איזה קטע, פירס לא השתנתה הרבה עם השנים אבל לויירה יש בסרטון האחרון תסרוקת איומה! ואיזה שחקן נהדר היה קורטז המנוח...
הבחור היה לי מוכר אבל לא ידעתי מאיפה אז נכנסתי לקישור שנתת לימד"ב וגיליתי ששמו גוליירמה פונטס ושלא ראיתי אותו קודם. הוא כנראה סתם נראה כמו מישהו אחר שמוכר לי מאיזה סרט או סדרה.
הזקנה מהסרטון השלישי גם הייתה מוכרת ומסתבר שהיא הייתה ב"אספרנסה" האמא הזקנה של נינה (האמת שחשבתי עליה אבל לא הייתי בטוחה כי נטשתי את "אספרנסה" די בהתחלה) וגם הזקנה שהופיעה בסוף "בליסימה" כדי לספר את סיפור מוצאה של ויטוריה.
ראיתי גם את מרקוס פרוטה בכותרות הקאסט (ז'אטובה ב"אמריקה") ומסתבר שוולף מאיה ("הגורל שלה") היה הבמאי...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גלוריה פירס! סוסנה ויירה! ראול קורטז ז"ל! מאת: asole אני מרגישה כאילו נפל לי אסימון בגודל של אבטיח על הראש... אני זוכרת שהיה בסדרה הנ"ל משהו שסיקרן אותי - אולי החידוש שבשפה ובכלל, אבל בסה"כ ראיתי אולי פרק וחצי-שניים.
יש בלוג לטלנובלות ברזילאיות נוסטלגיות, ויש בו גם פוסטים על "סוד החולות":
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מעניין שאנחנו עדיין משתמשים באסימונים מאת: asole נפלה לי סלנובלה על הראש? (בדיוק היום ב"רייטינג" יש כתבה על תופעת הסלנובלות = הטלנובלות הסלולריות שצצות להן ברחבי דרום אמריקה וגם אצלנו).
בתגובה ל: אז מה להגיד, נפל לי כרטיס סים על הראש? מאת: iDana קליינט: מלצר! יש לי סלנובלה בחומוס! מלצר: סליחה, אבל נגמרו הקוליפורמים.
וזה באמת תופס, הסלנובלות האלו? נראה לי סיוט לראות טלנובלה בנייד (ובדיוק כתבתי אתמול שזה היה קשה לי לראות טלנובלה ביוטיוב ששם יש מסך הרבה יותר גדול..
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: סלנובלה נשמע כמו סלמונלה מאת: asole אינס ולר הודתה שהיא לא כ"כ מתלהבת, אבל נראה שאי אפשר להתעלם מהתופעה. העניין הוא שבשלב הזה הסלנובלות הן די שטחיות וסובלות מלא מעט בעיות טכניות - שקשורות גם בהטמעת התשתית (דור 3 וכל מה שקשור בזה) במדינות אמריקה הלטינית ובטכנולוגיה שמשתנה בין מדינה למדינה. אולי אני ארחיב קצת בהמשך, אבל אני שייכת כנראה לדור הישן בכל מה שקשור לעולם הסלולרי...
בתגובה ל: מאת: iDana מי מסוגל להוציא לעצמו את העיניים ולצפות במסך כל כך פיצפוני?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מהבחינה הטכנית זה נראה לי כמו סיוט מאת: asole אומרים שהמסכים האלה הולכים ומשתכללים - וחוצמזה הילדים של היום כבר נולדים לתוך הטכנולוגיה וגודל המסך הנ"ל כך שזה נראה להם (כנראה) הכי טבעי בעולם. בזמנו בראיון עם רודריגו גונזלס שמככב בסלנובלה כזו - הוא אמר שהז'אנר הסלנובלי כבר לא מיועד לדור שלו (והוא כולה "זקן" בן 27 אאל"ט) אלא לילדים/נוער וכו'...
בתגובה ל: לא שאני מבינה בזה אבל מאת: iDana שציטטה את דגלס אדמס (מתוך "סלמון הספק"):
1. כל מה שיש בעולם כשאנחנו נולדים הוא נורמלי ושגרתי, חלק בלתי נפרד מדרך פעולתו של העולם. 2. כל מה שממציאים כשאנחנו בני חמש עשרה עד שלושים וחמש הוא חדש, מסעיר ומהפכני, ועם קצת מזל גם תהיה לנו קריירה בתחום. 3. כל מה שממציאים אחרי שמלאו לנו שלושים וחמש פועל נגד סדר הדברים הטבעי.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אני אצטט את יעל מפורום טלויזיה מאת: asole ללא תוכן
בתגובה ל: גם אני כל הזמן חשבתי ש"האישה המסתורית"... מאת: ההרצליינית ובאותה התקופה ראיתי כמה טלנובלות בודדות וכששמעתי את השפה הפורטוגזית אמרתי לעצמי שאני לא מתכוונת לצפות בטלנובלה שאינה דוברת ספרדית. וכך, במבט לאחור אני כמובן מתחרטת על כך שפספסתי את "סוד החולות".
בעבר הרחוק גם ערוץ 2 נהג לשדר טלנובלות בימי שישי ושבת בצהריים...כל הטלנובלות היו ונצולאניות...היום במבט לאחור אני לא מבינה למה ראיתי אותן...
גם צפיתי בטלנובלות שהערוץ הראשון שידר ביום שבת בבוקר...רצף הצפייה שלי הופסק כשהגיעה הטלנובלה "עשירים ומפורסמים" שלא עניינה אותי למרות שמדובר היה בטלנובלה ארגנטינאית.
בתגובה ל: אני זוכרת ש"סוד החולות" שודרה... מאת: MyGirl בהתחלה התלהבתי מהסדרה אבל הפרק האחרון עיצבן אותי ונראה לי הזוי... ואח"כ עשיתי הפסקה מטלנובלות בכלל (לעומת ימינו ההיצע לא היה ממש גדול). ואני מניחה שכולנו שינינו את הטעם הטלנובלי שלנו במהלך השנים והרחבנו אופקים - מברזיל ועד המזרח הרחוק
בתגובה ל: אצלי הרצף נגמר ב"מעבר לאופק" מאת: iDana אחרי "מעבר לאופק", שודרה "קפה בניחוח אישה"- אבל את כותבת שאחרי "מעבר לאופק" עשית הפסקה מטלנובלות בכלל. כלומר: את צפית ב"קפה בניחוח אישה" בשידור השני שלה בויוה, ולא בשידור הראשון שלה בערוץ 1. הבנתי נכון?
ו"מעבר לאופק" היתה סידרה מעצבנת. אין ספק ש"קפה בניחוח אישה", היתה פינוק הולם, לכל אלה שנהגו לצפות בזמנו בטלנובלות ששודרו בערוץ 1 בכל שבת ב-11:00 (למרות שלא היו הרבה כאלה). ובאופן כללי: משבצת השידור הזאת של ערוץ 1 (שבת ב-11:00), לא היתה נוחה בכלל ולא התאימה לטלנובלות ארוכות. טוב שהיא בוטלה.
בתגובה ל: רגע, רגע, רגע... מאת: ההרצליינית (לצערי לא מההתחלה). איזו סדרה חמודה זו הייתה...
בכלל לא ידעתי שיש טלנובלות בערוץ 1 עד לסדרה הזו - מי קם בשבת כל כך מוקדם ומתחיל ישר לראות טלויזיה? אני הייתי בעיקר מקליטה וצופה בה אחר כך.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: ראיתי רק את "השמרטפית" במשבצת הזו מאת: asole כי ראיתי הרבה טלנובלות בשעה הזאת ביום שבת. העשירים ומפורסמים היה די קשה וארוך אבל כל השאר היו בסדר עם כמה פיקים של טוב מאד (קפה בניחוח אישה).
אני מצטערת שהחמצתי את השמרטפית כי נראה לי שעשו אותה מי שעשה את קח אותי רודריגו ורווקה ופנוייה עוד שתי טלנובלות טובות.
אלוהים נתן לנו שתי אוזניים ופה אחד כדי שיותר נקשיב ופחות נדבר.
בתגובה ל: דווקא את הסדרה הזאת החמצתי מאת: tami_y מאוד באמת בסגנון של "רווקה ופנויה" ורודריגו (וגם שיחק בה סבסטיאן סאנצ'ס ששיחק גם ברווקה את אנזולה וברודריגו את לוקאס), מין סדרה קולומביאנית עירונית עסיסית ומשעשעת כמו שאני אוהבת.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: רגע, רגע, רגע... מאת: ההרצליינית בגלל סדרה נמרחת שעצבנה אותי כמעט הפסדתי את הטלנובלה האהובה עליי בכל הזמנים! לנצח אודה לערוץ "ויוה" שנתן לי הזדמנות לתקן את הטעות הפטאלית
הנה הקטע שבו התאהבתי בסדרה (האיכות לא משהו לצערי):
בתגובה ל: מילון הקלישאות הטלנובליות מאת: asole נורא נהניתי לקרוא. לא ראיתי מספיק טלנובלות כדי לגבש לעצמי את מילון הקלישאות שלי, (למרות שלפעמים אני בהחלט מסוגלת להכליל הכללות על סמך סדרה אחת) בכל אופן, זה קרה עכשיו ב"הזר" (שאני צופה בה בפעם הראשונה) וזה קרה בכל אופרת סבון שאי פעם ראיתי, כך שאני חושבת שזה מספיק כדי לצרף את תופעת 'איבוד הזיכרון הזמני' למילון הקלישאות הטלנובליות.
ויש לי עוד קלישאה שמרוב שראיתי אותה בסדרות (גם ברגילות) אני אפילו לא יכולה לציין מראה מקום, ואני מתכוונת לקלישאה "באתי להגיד לך באופן אישי שאני לא רוצה לראות אותך יותר אף פעם" שבו הגיבורה מחליטה שהיא צריכה להפסיק להתראות עם מישהו שהיא לא ממש בקשר איתו, וכצעד ראשון של הפסקה היא הולכת אליו כדי להגיד לו את זה פנים אל פנים. מישהו יודע להגיד לי אם הוא גם שם לב לתופעות האלה ועד כמה הן נפוצות בטלנובלות?
איבוד הזיכרון: זה מסוג הדברים שישר נראים לי מוכרים למרות שקשה לי לדלות מהזיכרון מקרים ספציפיים. זה קטע קלאסי כי שאדם מאבד את הזיכרון אפשר לספר לו כל דבר על עצמו והוא יאלץ להאמין, כמו במקרה של סו היון מ"בין זאב לכלב" שאיבד את זיכרונו, שכח שהוא סוכן כפול והאמין שהוא רוצח וחבר כנופייה (אם כי במקרה הזה זה לא היה עשוי בצורה קלישאתית...). אני יודעת על עוד מקרה כזה שעתיד לבוא בסדרה שמשודרת כעת (מכאן בלבן): בראיין מ"הכל או כלום" יסבול מאיבוד זיכרון עקב תאונה (מטיאו יחבל לו הרי בבלמים) וישכח מיהו ומהו). אני בטוחה אבל שיש המון מקרים כאלו בטלנובלות, אני פשוט לא מצליחה להזכר... <אמוטיקון מגרד את הראש>
גם הקלישאה השניה מוכרת לי, אבל אני גם לא יודעת אם מטלנובלות או שזה פשוט נפוץ בסדרות...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: סקירה מצוינת אסול מאת: אורלי ברוב הסדרות שבהן נקטו במהלך העלילתי הנ"ל פשוט רצו למשוך עוד זמן וזה נהיה מייגע
וקלישאת "אני לא רוצה לראות אותך יותר" הרבה פעמים צמודה בטלנובלות לקלישאת אי ההבנות שהזכירה אסול. ואם הזכרנו את קלישאת ההיריון על כל גווניה, יש גם את הקלישאה שבה "הרעה" מסממת את הגיבור ששוכח מה עשה (אם בכלל) באותו לילה - ומכאן הדרך להיריון המדומה/אמיתי ממישהו אחר קצרה עד מאוד...
אבל שוב, לטעמי סדרה טובה באמת יודעת להימנע בד"כ מה"בורות" הקלישאתיים האלה, או שמצליחה לספר משהו שנראה חבוט ומשומש בדרך חדשה ושונה.
טוב לראות אותך כאן אורלי!
(מקווה שהסמיילים יעבדו, כי לשם שינוי אני כותבת מהשועל...).
בתגובה ל: אובדן זיכרון זה משהו שהייתי מעדיפה לשכוח... מאת: iDana בעיניין הסימום - וואלה, בדיוק עכשיו זה קורה ב"מאצ'ו"! נקודה רעה לחובתם. למה גברים כמו פקונדו ואדן כל כך טמבלים, למה? זה שהם קמו לצד מישהי בבוקר עם כאב ראש ואובדן זיכרון של הערב הקודם לא אומר שהם שכבו עם הבחורה גם היא טוענת שכך, בפרט אם מדובר בבחורות מהסוג של נטי ובלן! לפחות אנחל לא אידיוט וישר קלט שבלן סידרה את אדן. אני עוד אתחיל לחבב את העכברוש בסוף.
קלישאת ה"אני לא רוצה לראות אותך יותר" היא פרדוקסלית כי כביכול הבחורה לא רוצה לראות את הבחור יותר, אז למה היא צריכה לבוא אליו הביתה כדי לומר לו זאת? אי אפשר לשלוח לו הודעת אס-אמ-אס? והתשובה היא כדי שהם יריבו, יתנשקו בלהט, שוב יריבו ושוב יתנשקו.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מאת: asole זפזפתי במקרה ומיהרתי להעביר ערוץ כשראיתי את קו העלילה הנ"ל. זו הייתה אחת הנקודות החלשות בסדרה, אבל היא פיצתה על כך בכ"כ הרבה סצנות מעולות (צפויה למשל איזו סצנה שקשורה באריאל שאני מקווה לא לפספס בשידור החוזר).
ולגבי קלישאת הלא רוצה לראות אותך יותר - אני כבר לא יודעת מה גרוע יותר - פרידה פנים אל פנים או הודעת זריקה באסמס... זה כמו לסמס הודעת פיטורים. שתי האופציות לא נעימות במיוחד, בלשון המעטה
בתגובה ל: בגלל "מאצ'ו" נזכרתי בקלישאה מאת: iDana ה"לא רוצה לראות אותך יותר" זה קטע בין שני אנשים שגם ככה היחסים בינהם רעועים ולא בין זוג רגיל... לכן אם מישהי באמת לא רוצה לראות מישהו יותר היא צריכה פשוט להמנע מלראות אותו אבל היא באה אליו הבייתה כי בעצם היא כן רוצה לראות אותו שוב...
בעיניין הפרדות - לדעתי אחרי דייט אחד או שניים אפשר אס-אם-אס אבל עדיף בטלפון.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אם הבנתי נכון מאת: asole אין ספק שלפעמים יותר קל לסמס ולא לדבר עם הצד השני על כל מה שמשתמע מכך...
וקלישאת ה"לא רוצה לראות אותך יותר" (אבל חייבת לראות אותך...) הזכירה לי פתאום את השיר I'm Not In Love
אה, ולגבי השועל: התקנתי אותו מזמן, עוד בימי ה'שדרוק' של נענע. אני משתמשת בו מדי פעם, אבל מה לעשות שאני רגילה יותר לאקספלורר ולתחלואיו ומתעצלת להוריד את התוספים המומלצים לשועל...
בתגובה ל: זה כן לטלפון? מאת: iDana אני דווקא גרועה בסימוסים, אין לי כוח לזה... לוקח לי שעה להקליד בנייד שלי.
אני גולשת גם וגם בשני הדפדפנים, לפעמים גם במקביל. כדאי לך להתקין את התוספת נגד הפרסומות, זה מאוד מקל על הגלישה!
.gif)
מילון הקלישאות הטלנובליות 
מאת: iDana
מאת: iDana
מאת: asole
מאת: iDana
מאת: asole
מאת: iDana
יש לי שאלה על אחת מדמויות מקשרי משפחה מאת: tami_y
מאת: iDana
מעניין שאנחנו עדיין משתמשים באסימונים מאת: asole
מאת: iDana
מאת: iDana
מאת: asole
מאת: iDana
מאת: asole
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
