Kyung Sook's Father

פורסם לפני 4121 ימים מאת iDana אין תגובות

כמה מילים על המיני סדרה שראיתי לפני שנסחפתי עם שובו של אילג'ימה...
הסדרה Kyung Sook's Father / My Dad Loves Trouble שודרה בינואר 2009 ברשת KBS2, ויש לה 4 פרקים. הרייטינג הממוצע עמד על 12%.

העלילה בקצרה:

קורותיה של משפחה לא שגרתית על רקע מלחמת קוריאה, עם אבא נוכח-נפקד, בת שלא דופקת חשבון, וכל מיני שכנים, קרובים ועוברי אורח שבאים והולכים...

זה האבא:

זו הבת:

כמה מבני המשפחה והחברים:

אני לא יכולה להגיד שהסדרה הותירה בי חותם עמוק, אבל היא בהחלט הייתה חוויה מעניינת ולא כ"כ צפויה, אפילו משונה. קשה קצת להגדיר אותה, כי היא מערבת כמה סגנונות – קומדיה שחורה, מלודרמה, סרט מלחמה, קצת ביזאר וסצנות שבמבט ראשון לא יודעים מאיפה הן נפלו עלינו – ולא הכל משתלב ומתעכל בקלות.

ההגדרה [או האי הגדרה] הראשונה שעלתה לי אחרי כמה דקות של צפייה, היא שהסדרה הזו היא מאוד לא פוליטקלי קורקט. יש כאן משפחה לא מתפקדת שחבריה לא בדיוק אומרים את הדברים הכי יפים, חיוביים ואוהבים שיש, בלשון המעטה. מלחמת קוריאה נמצאת רוב הזמן ברקע, אבל לפעמים מגיעה גם לחזית, וזה נופל על הדמויות ועלינו בלי יותר מדי הכנה מראש. כמו בלא מעט סדרות קוריאניות [ובכלל בחיים], רואים שם פערים עצומים בין אנשים שבעים שדואגים רק לעצמם, ובין כאלה שבאמת אין להם מה לאכול.

בשלושת הפרקים הראשונים לא תמיד ראיתי מול העיניים את הקו הברור של העלילה ולאן היא רוצה להוביל אותנו, אבל בפרק הרביעי הכל מתחבר. מבחינתי זה היה הפרק הכי מעניין ומסקרן, שבו פשוט לא הרגשתי איך הזמן עובר ואפילו נשארתי עם טעם של עוד [ובאופן מוזר, דווקא את הפרק הזה הורדתי משום מה באיכות נמוכה יותר, עם כתוביות צרובות, אבל זה כמעט לא פגע בחוויית הצפייה].

מה עוד? הסדרה הזו מאכלסת צוות שחקנים מיומן, כשמעל כולם מתבלטת שים און קיונג בת ה-16, שגילתה כישרון רב גם ב"הוואנג ג'יני" כג'יני הילדה. וגם כאן הופיע מלך תפקידי המשנה, אן סוק הוואן [המזכיר ב"סינדרלה מן" שהשתתף באינספור דרמות].

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל:

השירשור האסייאתי Cherry

מאת: זרהמאד

כמה מילים על המיני סדרה שראיתי לפני שנסחפתי עם שובו של אילג'ימה...
הסדרה Kyung Sook's Father / My Dad Loves Trouble שודרה בינואר 2009 ברשת KBS2, ויש לה 4 פרקים. הרייטינג הממוצע עמד על 12%.

העלילה בקצרה:

קורותיה של משפחה לא שגרתית על רקע מלחמת קוריאה, עם אבא נוכח-נפקד, בת שלא דופקת חשבון, וכל מיני שכנים, קרובים ועוברי אורח שבאים והולכים...

זה האבא:

זו הבת:

כמה מבני המשפחה והחברים:

אני לא יכולה להגיד שהסדרה הותירה בי חותם עמוק, אבל היא בהחלט הייתה חוויה מעניינת ולא כ"כ צפויה, אפילו משונה. קשה קצת להגדיר אותה, כי היא מערבת כמה סגנונות – קומדיה שחורה, מלודרמה, סרט מלחמה, קצת ביזאר וסצנות שבמבט ראשון לא יודעים מאיפה הן נפלו עלינו – ולא הכל משתלב ומתעכל בקלות.

ההגדרה [או האי הגדרה] הראשונה שעלתה לי אחרי כמה דקות של צפייה, היא שהסדרה הזו היא מאוד לא פוליטקלי קורקט. יש כאן משפחה לא מתפקדת שחבריה לא בדיוק אומרים את הדברים הכי יפים, חיוביים ואוהבים שיש, בלשון המעטה. מלחמת קוריאה נמצאת רוב הזמן ברקע, אבל לפעמים מגיעה גם לחזית, וזה נופל על הדמויות ועלינו בלי יותר מדי הכנה מראש. כמו בלא מעט סדרות קוריאניות [ובכלל בחיים], רואים שם פערים עצומים בין אנשים שבעים שדואגים רק לעצמם, ובין כאלה שבאמת אין להם מה לאכול.

בשלושת הפרקים הראשונים לא תמיד ראיתי מול העיניים את הקו הברור של העלילה ולאן היא רוצה להוביל אותנו, אבל בפרק הרביעי הכל מתחבר. מבחינתי זה היה הפרק הכי מעניין ומסקרן, שבו פשוט לא הרגשתי איך הזמן עובר ואפילו נשארתי עם טעם של עוד [ובאופן מוזר, דווקא את הפרק הזה הורדתי משום מה באיכות נמוכה יותר, עם כתוביות צרובות, אבל זה כמעט לא פגע בחוויית הצפייה].

מה עוד? הסדרה הזו מאכלסת צוות שחקנים מיומן, כשמעל כולם מתבלטת שים און קיונג בת ה-16, שגילתה כישרון רב גם ב"הוואנג ג'יני" כג'יני הילדה. וגם כאן הופיע מלך תפקידי המשנה, אן סוק הוואן [המזכיר ב"סינדרלה מן" שהשתתף באינספור דרמות].

בתגובה ל:

השירשור האסייאתי Cherry

מאת: זרהמאד

My Love Toram הוא ספיישל/מיני דרמה של שני פרקים, ששודר בשנת 2005 ברשת SBS. העלילה מבוססת על סיפורה האמיתי של ג'ון סוק-יון, האישה הראשונה בקוריאה שנעזרה בכלב נחייה, ואת כל התהליך שהם עוברים יחד, עם הקשיים, ההצלחות והקשר המיוחד שמתפתח ביניהם.

הסדרה הזו היא בעיניי מלודרמה שמזכירה קצת את הסרטים ששודרו פעם בטלוויזיה החינוכית. למרות שהעלילה מבוססת על סיפור אמיתי, יש לי כמה השגות לגבי האופן שבו הדברים נבנו/הוצגו. ועדיין אי אפשר להתווכח עם עובדה אחת פשוטה. מספיק להראות לי תמונות כאלה כדי שאני אתאהב מהשנייה הראשונה Smiley_Love_A

:

ציפיתי לסיפור חינוכי עם מסרים חיוביים על התגברות על קשיים, אהבה לבעלי חיים וההבנה שהם החברים הכי נאמנים שיכולים להיות, ובמידה רבה זה מה שקיבלתי. אבל לא יכולתי לצפות מראש את כמות הדמעות שאזיל בזמן הצפייה. היו שם סצנות שנגעו בנקודות הכי רגישות, והזכירו לי דברים שחוויתי עם הכלבים האהובים שטיפחתי במהלך חיי. בקיצור, בכיתי המון, אבל משום מה הרגשתי הקלה אחר כך. ואיך שהסתיים הפרק השני, בתזמון מופלא, הפינצ'רית המתוקה שלי הזכירה לי שהגיע הזמן לקחת אותה לסיבוב. אבל אני הייתי חייבת לפצוח קודם בסשן של ליטופים וחיבוקים, ושמחתי שהיא כאן לידי... Smiley_Love_B

לא הכרתי כמעט אף אחד מהשחקנים [חוץ מקוון הא-יו שמוכר כטבח שיצא עם אחותה של סאם סון שלא מבין איך אפשר לא ליהנות מהאוכל שלו, והיה מצוין גם כאן], אבל אין צורך לציין שהכוכב האמיתי של הסדרה הוא בלונדיני חתיך שמכשכש בזנב...

אגב, כפי שציינה לינה [שהמליצה לי על הסדרה Thanks_3

], קטעי הקריינות בסדרה אינם מתורגמים, אלא רק הדיאלוגים בין הדמויות. בהתחלה חשבתי שהקריינית מתארת את מה שחושב הכלב... אבל ההשערה שלי היא שקטעי הקריינות מיועדים לעיוורים ולקויי ראייה שרוצים ליהנות מהסדרה, ולכן הקריינית מתארת את מה שרואים על המסך. זה היה דווקא נחמד כשלא צריכים לקרוא כתוביות כל הזמן Smiley_Happy

נראה לי שאפשר לצפות בסדרה במלואה ביוטיוב, אבל עם תרגום לספרדית. זה החלק הראשון:

בתגובה ל:

השירשור האסייאתי Cherry

מאת: זרהמאד
חג שמח!

בזמן האחרון, אני בקושי נכנסת למערכת הפורומים באג'נדה, ולא מרצוני- כל פעם שאני נכנסת דרך המחשב שלי לדף הבית של אג'נדה, יוצאת לי הודעת שגיאה מעצבנת, שהדף המבוקש לא נמצא... אז כשיוצא לי, אני נכנסת דרך המחשב של אחי (כמו עכשיו, לדוגמה).

רק רציתי לעדכן שסיימתי לצפות בדרמה הקוריאנית WHO ARE YOU?, ורציתי לכתוב כמה מלים עליה: שמדובר בדרמה מקסימה וכיפית, שמשלבת מצויין בין דרמה עצובה ומרגשת, רומנטיקה, סיפור מתח, (מעט) הומור והמימד העל-הטבעי. הכוכבת הראשית היא הכוכבת הראשית הכי יפה שראיתי בדרמות הקוריאניות (היא פשוט בובת פורצלן אמיתית!!!). ובאופן כללי, מדובר בדרמה כיפית ומאוד מומלצת (ואפילו "קונילמל" משחק שם! אני מתכוונת כמובן, לשחקן שמגלם את דמותו של האבא). גם לינה, דלית וליידי פאני צפו בדרמה הזאת, וגם הן, מאוד אהבו אותה והמליצו עליה.
אבל דבר אחד הפריע לי (ואם מישהו כאן, חושב שאני קטנונית, אז אני אבין אותו): התרגום לעבדית היה מלא שגיאות-כתיב. זה נראה כאילו הבחורה שתרגמה את הדרמה, היא מהטוקביסטים האלה שכל מילה רביעית או חמישית בטוקבק שלהם, היא עם שגיאת-כתיב. היו רגעים שבהם חשבתי, שהמתרגמת היא אוהדת בית"ר ירושלים (כי אוהדי בית"ר ירושלים, ידועים בשגיאות-הכתיב הרבות שמאפיינות את הכתב-היד שלהם)... אז כל הכבוד ותודה-רבה למתרגמת, שטרחה לתרגם לעברית את הדרמה המקסימה והמומלצת הזאת, אבל אני ממליצה לה, שתטרח לשפר את העברית שלה.