?Will it Snow for Christmas

פורסם לפני 3919 ימים מאת iDana אין תגובות

הסדרה ?Will it Snow for Christmas שודרה ברשת SBS בין החודשים דצמבר 2009-ינואר 2010. לסדרה יש 16 פרקים והרייטינג הממוצע עמד על 10.8% [הסדרה התמודדה מול פצצות רייטינג כמו "אייריס" ו-Chuno].

העלילה:
קאנג ג'ין, נער כישרוני עם נטייה להתפרצויות אלימות כשמרגיזים אותו, מגיע עם אמו ואחיו לעיירה קטנה. הוא פוגש את ג'י וואן, נערה עקשנית וקצת מבולבלת, עם נטייה להסתבך בכל מיני מצבים מביכים. הם מתחילים להתקרב אחרי כמה סיטואציות מוזרות ולא פשוטות בתיכון שבו הם לומדים ובעיירה. אבל אז קורה אירוע טראומטי שמפריד ביניהם לכמה שנים טובות - עד למפגש המחודש שמאלץ אותם להתמודד עם זיכרון ושכחה, היסטוריה משפחתית שמשפיעה גם על ההווה והעתיד, רגשות אשמה, התרחקות והתקרבות ועוד...

ההתרשמות שלי מהסדרה:
הקליק שלי עם הסדרה היה מיידי, ממש מהסצנה הראשונה. היה לי כל כך קל להיכנס לסיפור, לגלות אמפתיה כלפי הדמויות, להתרגש מהרגעים הקטנים שבדרך וגם לחייך ברגעים המצחיקים. הסדרה הזו מוגדרת כ"מלודרמה" ובעיניי זו לא מילה גסה, כי אני אוהבת את האופן שבו נתנו כאן מקום לרגש להתבטא, לרוב בצורה עדינה, נוגעת ללב, יוצרת ציפייה ומסקרנת.

כמו בסדרות קודמות של התסריטאית לי קיונג הי [Sorry I Love You,Thank You], גם כאן יש לנו שורה של דמויות מלאות חולשות אנושיות, חלקן מוזרות ולא ממש הולכות בתלם. דמותו של קאנג ג'ין, לעומת זאת, דווקא זכתה לביקורת בגלל שהיא נראתה לפעמים מושלמת מדי, אבל אני חושבת שהשחקן גו סו הביא לתפקיד כ"כ הרבה חום ואנושיות כך שהדמות הייתה אמינה וכובשת. אבל רגע, אני עוד ארחיב לגבי גו סו אח"כ...

בשלב מסוים לטעמי העלילה נחלשת בעקבות מהלך עלילתי שתפס אותי לא כ"כ מוכנה, ונראה לי מעצבן יותר מכל דבר אחר... גם אחרי התפנית הזו, עדיין היו לא מעט סצנות שאהבתי ונהניתי מהן, אבל אני עדיין חושבת שהתסריטאית יכלה למצוא פתרונות אלגנטיים יותר [אחת הביקורות הייתה שהעלילה לא הייתה כ"כ מקורית]. ומה לגבי הסוף? בלי לפרט מה קרה שם, אני מודה שהתחושה הראשונית שלי הייתה של אכזבה. לא בגלל ה"מה", אלא בגלל ה"איך" – הקדשת זמן מסך לחלקים השונים, זוויות צילום וכו'. אבל בסיכום הכללי אהבתי את הסדרה ויש לי זיכרונות טובים ממנה, וכמובן גיליתי שחקן ראשי מצוין שמאוד מצא חן בעיניי לב_עיניים

גו סו סיפר בראיון שהוא בחר להשתתף בתפקיד לא קל, אבל הוא לא ידע עד כמה זה יהיה כואב ומסובך לגלם את הדמות... הוא סיפר גם שלקח הפסקה משמעותית לפני ואחרי השירות הצבאי, כדי לברר עם עצמו האם המשחק הוא השביל המתאים לו בחיים, ושעכשיו הוא מרגיש שכן, והוא ימשיך להשקיע ולהתאמץ כדי להמשיך להתפתח כשחקן רציני. ומתברר שהוא מגלה כישרונות נוספים... באחד הפרקים הוא שר לא רע בכלל, ואת הרישום הזה שמופיע באחד הפרקים, גו סו צייר במו ידיו:

השחקנית האן יא סול שמגלמת את הדמות הנשית הראשית חמודה מאוד. היא הצליחה להעביר רגישות, פגיעות וגם שמחת חיים עם העיניים הגדולות-גדולות שלה. קראתי ביקורות קצת מעורבות לגבי המשחק שלה בסדרה, אבל בסך הכל חיבבתי אותה ונהניתי מהכימיה שלה עם גו סו.

ראויים לציון גם השחקנים הצעירים שמגלמים את הגיבורים בגיל הנעורים. השחקן קים סו היון זכה לשבחים על העומק שנתן לקאנג ג'ין הצעיר, וגם נאם ג'י היון [שמוכרת לחלקנו כדוקמן הצעירה ב"מלכה סון דוק"] הייתה טובה מאוד לטעמי. שניהם יחד יצרו תשתית מצוינת שממנה השחקנים הבוגרים יכלו להמשיך בצורה מוצלחת [והיו כאלה שטענו שהשחקנים הצעירים האפילו על המבוגרים יותר... אני חושבת ששני הצמדים היו טובים מאוד, והשלימו זה את זה].

חיבבתי גם את שחקני המשנה, שגילמו דמויות מעניינות שמתפתחות, לא דורכות במקום ואפילו מפתיעות. ראויה לציון במיוחד ג'ו מין סו, שגילמה את אמו של קאנג ג'ין, דמות מורכבת ולא שגרתית.

אחרונה חביבה היא המוזיקה הממכרת. אהבתי את הבלדה הזו [יש ספויילרים בקליפ]:

וגם את השיר הזה אני טוחנת אינספור פעמים...

תוקן על ידי iDana 24/4/2010 12:31

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל:

השרשור האסייתי Cherry

מאת: iDana
הסדרה ?Will it Snow for Christmas שודרה ברשת SBS בין החודשים דצמבר 2009-ינואר 2010. לסדרה יש 16 פרקים והרייטינג הממוצע עמד על 10.8% [הסדרה התמודדה מול פצצות רייטינג כמו "אייריס" ו-Chuno].

העלילה:
קאנג ג'ין, נער כישרוני עם נטייה להתפרצויות אלימות כשמרגיזים אותו, מגיע עם אמו ואחיו לעיירה קטנה. הוא פוגש את ג'י וואן, נערה עקשנית וקצת מבולבלת, עם נטייה להסתבך בכל מיני מצבים מביכים. הם מתחילים להתקרב אחרי כמה סיטואציות מוזרות ולא פשוטות בתיכון שבו הם לומדים ובעיירה. אבל אז קורה אירוע טראומטי שמפריד ביניהם לכמה שנים טובות - עד למפגש המחודש שמאלץ אותם להתמודד עם זיכרון ושכחה, היסטוריה משפחתית שמשפיעה גם על ההווה והעתיד, רגשות אשמה, התרחקות והתקרבות ועוד...

ההתרשמות שלי מהסדרה:
הקליק שלי עם הסדרה היה מיידי, ממש מהסצנה הראשונה. היה לי כל כך קל להיכנס לסיפור, לגלות אמפתיה כלפי הדמויות, להתרגש מהרגעים הקטנים שבדרך וגם לחייך ברגעים המצחיקים. הסדרה הזו מוגדרת כ"מלודרמה" ובעיניי זו לא מילה גסה, כי אני אוהבת את האופן שבו נתנו כאן מקום לרגש להתבטא, לרוב בצורה עדינה, נוגעת ללב, יוצרת ציפייה ומסקרנת.

כמו בסדרות קודמות של התסריטאית לי קיונג הי [Sorry I Love You,Thank You], גם כאן יש לנו שורה של דמויות מלאות חולשות אנושיות, חלקן מוזרות ולא ממש הולכות בתלם. דמותו של קאנג ג'ין, לעומת זאת, דווקא זכתה לביקורת בגלל שהיא נראתה לפעמים מושלמת מדי, אבל אני חושבת שהשחקן גו סו הביא לתפקיד כ"כ הרבה חום ואנושיות כך שהדמות הייתה אמינה וכובשת. אבל רגע, אני עוד ארחיב לגבי גו סו אח"כ...

בשלב מסוים לטעמי העלילה נחלשת בעקבות מהלך עלילתי שתפס אותי לא כ"כ מוכנה, ונראה לי מעצבן יותר מכל דבר אחר... גם אחרי התפנית הזו, עדיין היו לא מעט סצנות שאהבתי ונהניתי מהן, אבל אני עדיין חושבת שהתסריטאית יכלה למצוא פתרונות אלגנטיים יותר [אחת הביקורות הייתה שהעלילה לא הייתה כ"כ מקורית]. ומה לגבי הסוף? בלי לפרט מה קרה שם, אני מודה שהתחושה הראשונית שלי הייתה של אכזבה. לא בגלל ה"מה", אלא בגלל ה"איך" – הקדשת זמן מסך לחלקים השונים, זוויות צילום וכו'. אבל בסיכום הכללי אהבתי את הסדרה ויש לי זיכרונות טובים ממנה, וכמובן גיליתי שחקן ראשי מצוין שמאוד מצא חן בעיניי לב_עיניים

וזה המקום לכתוב כמה מילים על השחקנים... הסדרה הזו הייתה הקאמבק הטלוויזיוני של גו סו, אחרי השירות הצבאי ותפקידים בתיאטרון ובקולנוע. הנוכחות שלו בסדרה הזו תפסה אותי מהשנייה הראשונה על המסך, למרות שדווקא בסצנה הראשונה שלו לא ראו כ"כ טוב את הפנים והעיניים... ומה שהיה הכי חזק זה המבט – העמוק, הכובש, המרגש, המיוסר לעתים. וואו. המבט הזה כבש גם את הצופים, שהעניקו לגו סו מגוון כינויים כמו Go Soo flu, Go Soo pangs, Go-vid, Go-neu-nim, God-Soo.

גו סו סיפר בראיון שהוא בחר להשתתף בתפקיד לא קל, אבל הוא לא ידע עד כמה זה יהיה כואב ומסובך לגלם את הדמות... הוא סיפר גם שלקח הפסקה משמעותית לפני ואחרי השירות הצבאי, כדי לברר עם עצמו האם המשחק הוא השביל המתאים לו בחיים, ושעכשיו הוא מרגיש שכן, והוא ימשיך להשקיע ולהתאמץ כדי להמשיך להתפתח כשחקן רציני. ומתברר שהוא מגלה כישרונות נוספים... באחד הפרקים הוא שר לא רע בכלל, ואת הרישום הזה שמופיע באחד הפרקים, גו סו צייר במו ידיו:

השחקנית האן יא סול שמגלמת את הדמות הנשית הראשית חמודה מאוד. היא הצליחה להעביר רגישות, פגיעות וגם שמחת חיים עם העיניים הגדולות-גדולות שלה. קראתי ביקורות קצת מעורבות לגבי המשחק שלה בסדרה, אבל בסך הכל חיבבתי אותה ונהניתי מהכימיה שלה עם גו סו.

ראויים לציון גם השחקנים הצעירים שמגלמים את הגיבורים בגיל הנעורים. השחקן קים סו היון זכה לשבחים על העומק שנתן לקאנג ג'ין הצעיר, וגם נאם ג'י היון [שמוכרת לחלקנו כדוקמן הצעירה ב"מלכה סון דוק"] הייתה טובה מאוד לטעמי. שניהם יחד יצרו תשתית מצוינת שממנה השחקנים הבוגרים יכלו להמשיך בצורה מוצלחת [והיו כאלה שטענו שהשחקנים הצעירים האפילו על המבוגרים יותר... אני חושבת ששני הצמדים היו טובים מאוד, והשלימו זה את זה].

חיבבתי גם את שחקני המשנה, שגילמו דמויות מעניינות שמתפתחות, לא דורכות במקום ואפילו מפתיעות. ראויה לציון במיוחד ג'ו מין סו, שגילמה את אמו של קאנג ג'ין, דמות מורכבת ולא שגרתית.

אחרונה חביבה היא המוזיקה הממכרת. אהבתי את הבלדה הזו [יש ספויילרים בקליפ]:

וגם את השיר הזה אני טוחנת אינספור פעמים...

תוקן על ידי iDana 24/4/2010 12:31

בתגובה ל:

השרשור האסייתי Cherry

מאת: iDana
קיבלתי השראה מהסקירות של דנה והחלטתי לכתוב סקירה קצרה ל"אחותה של סינדרלה" (לפרקים ששודרו בינתיים)!

סיימתי את פרק 8 של "אחותה של סינדרלה", ואני חייבת להגיד שהדרמה הזאת מספקת חוויית צפייה שונה מהרבה דרמות אחרות. מה שמיוחד בה, זה שרוב הדמויות בה עגולות, מורכבות ומעניינות מאוד לצפייה, ואני כל הזמן משנה את הדעה שלי עליהן...

העלילה בקצרה: און-ג'ו (אחותה של סינדרלה) היא בחורה שגרה עם אמה האלמנה קאנג-סוק (האם החורגת), עם החבר המכה והשיכור של אמה ועם בנו השמנמן והחמוד ג'ונג-וו. למרות שזה לא מסופר מפורשות, ברור שעבר עליה הרבה בחיים, והיא הפכה לבחורה מרירה, קשה שלא סומכת על אף אחד בחיים. בזכות התערבות הגורל, אמה עוזבת את החבר המכה ומצליחה להינשא לאיש עשיר בעל חברת מאקולי (יין אורז קוריאני), לו יש גם בת חמודה ובגילה של און-ג'ו, קוראים לה היו-סון (סינדרלה). היא מאושרת ושמחה לקבל את אמה ואחותה החדשות, אבל און-ג'ו ממש לא מרוצה מהמצב, ורק רוצה לברוח רחוק. אדם משמעותי שאון-ג'ו פוגשת הוא קי-הון (הנסיך), עובד במפעל שמסתיר שהוא בן למשפחה עשירה שרק רוצה להיפטר ממנו. האם הוא יצליח לשבור את הקרח של און-ג'ו? במקביל, ג'ונג-וו החמוד שנשאר מאחור, מתוודה באהבתו בפני און-ג'ו ונשבע להגן עליה לנצח.

המשך (ספויילר בלבן): ההמשך וההתפתחות של הדמויות מעניינים מאוד. אחרי שקי הון ואון ג'ו מצליחים להתקרב קצת, הוא נאלץ לעזוב אותה, ומשאיר מכתב שמגיע לידיה של היו סון, שהסתכסכה עם און ג'ו כי בחור שהיא הייתה מאוהבת בו התאהב באון ג'ו. כמובן שהמכתב לא מגיע לידיה של און ג'ו. אחרי 8 שנים יש מעבר זמן, וחבל מאוד שעושים קארה למון גון יונג, לה היה שיער ארוך ויפה בתחילת הדרמה. כשקי הון חוזר, אי ההבנה בינו ואון ג'ו ממשיכה, והם מתרחקים זה מזה. החלק שהכי אהבתי בינתיים: ג'ונג וו השמנמן חוזר בתור טה קיון החתיך, ונשבע להגן על הנונה שלו! וזה בדיוק מה שהוא עושה.

זאת ממש מערבולת רגשות, וברגעים ספורים אפשר לעבור מלאהוב דמות מסויימת ללשנוא אותה. מבחינתי, שלוש הכוכבות הגדולות של הדרמה הן האמא החורגת ושתי הבנות. מון גון-יונג, סאו וו ולי מי-סוק שחקניות ענקיות ומדהימות, שנותנות משחק חזק ומרגש!

און-ג'ו היא ממש לא הדמות הראשית הטיפוסית, היא חזקה, נחושה, נראית אנטיפטית, לא נותנת לאף אחד להתקרב, אבל רואים שבעומק הלב כן אכפת לה. לפעמים היא מעצבנת בהחלטיות שלה לעשות הכל בדרך שלה ולא לנסות להתגמש ולהיפתח לאנשים שכן אכפת להם ממנה. אבל... אפשר להתחבר אליה מאוד, יש בה הרבה פגמים, אבל רואים שהיא פשוט לובשת מסכה כדי לא להראות כמה היא פגיעה ורגישה.

היו-סון גם כן דמות מרתקת! האם באמת סינדרלה טובה ותמימה כל כך? היא דמות שפונקה וגודלה כנסיכה בביתה, אבל עקב המפגש עם "אחותה", היא מגלה שלא כל האנשים טובים ואוהבים כמו שהיא חשבה. ההתנגשויות איתה משנות אותה, כשהיא נפגשת עם רגשות כמו קנאה ושנאה. אבל בעומק הלב היא עדיין אוהבת את אחותה. מערכת היחסים ביניהן מעניינת מאוד, ואחד ממרכזי העניין בשבילי בדרמה.

קאנג-סוק האמא היא דמות שונה מאוד. היא מניפולטיבית, מלכת השקרים, אינטרסנטית, אבל בסופו של דבר אפשר לראות שהיא אוהבת את המשפחה שלה, למרות שזה מוחבא עמוק עמוק עמוק בתוכה. היא מאמינה שהיא עושה את הדבר הטוב בשביל בתה, אבל לא מבינה שהיא רק פוגעת בה. מאוד מעניין מה יקרה איתה בסוף הדרמה!

האב והבעל של קאנג-סוק הוא קים גאב-סו, ששיחק דמויות רעות מאוד בדרמות, אבל כאן הוא משחק דמות טובה ומקסימה מאוד, דמות אב אמיתית לאון-ג'ו, וקשה מאוד לסבול את הצביעות של קאנג-סוק ביחסים איתו.

לגבי צ'ון ג'ונג-מיונג, הגיבור הראשי של הדרמה, אני חייבת להגיד שלא ממש נפלתי בקסמיו, הוא לא הנסיך שהייתי מדמיינת לסינדרלה ולא לאחותה. הוא מקסים כשהוא מחייך, אבל אני מאוד אוהבת את ג'ונג-וו, המשני. הוא כל כך מקסים בדרמה ובטוח ברצון שלו להגן ולעשות הכל למען און-ג'ו, שקשה שלא להתאהב בו. זה תפקיד המשחק הראשון של טה-קיון, ונראה לי שיש למה לחכות, הוא עושה את העבודה יפה מאוד!

הנה קליפ מפרק 8 של און-ג'ו וג'ונג-וו...ספויילר! הקליפ חמוד מאוד ומרגש מאוד, ורק שתדעו שהשק קמח עבר מהאופנה...(לפחות בינתיים) Spoiler_05