צ'ונו - שירשור חדש

צ'ונו - שירשור חדש War

פורסם לפני 3816 ימים מאת זרהמאד סה"כ תגובות: 96 תגובה אחרונה לפני: 3806 ימים

כנראה שדא גיל הוא הזוכה בסקר הפייבוריט נכון לעכשו .
העמסנו בשמחה על השירשור הקודם אז לכבוד הזכייה, הנה שירשור חדש.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל: פרק 15 מכיל Spoiler_08

(מיועד ללינה לב_מאושר

) מאת: זרהמאד
הפרק באמת היה מצויין!

אחרי שצפיתי בפרק 14 זה פשוט היה בלתי אפשרי בשבילי לא להמשיך במיידי לפרק 15 שהיה פרק חזק!!! פצצה

הייתי פשוט בהלם מ"מותם" של וואנגסון והגנרל צ'וי הלם

...את שניהם מאוד חיבבתי ולא יכולתי להישאר אדישה לתגובות העצובות של דא-גיל שבכה על חבריו... ביי-בוכה

סצינת הזיקוקים הייתה מצויינת ומותחת! כל כך קיויתי שדא-גיל יגיע בזמן אבל הוא הגיע אחרי שהלחימה הסתיימה...הוואנג צ'וי ניצל את הטינה של דא-גיל כלפי טא-הא בכדי לסכסך ביניהם עוד יותר והתכנית שלו עבדה

לגבי הוואנג צ'ול, אני לא מצליחה לחבב אותו בכלל...אני לא חושבת שהוא נפל בפח של היאנגבן חמו התככן...הוא הרי ידע מה היה מצבה של כלתו המיועדת ובכל זאת החליט להינשא לה וזאת בכדי לצבור כוח ומעמד...הוא עשה את הבחירות שלו אז אין לו את מי להאשים מלבד את עצמו. כוכבים

גם לגבי אמו, אני לא רואה רע בכך שהיא אישה פשוטה וענייה (איך אני אוהבת את השחקנית הקשישה הזאת!)...אני רואה לרעה (שוב!) את הוואנג צ'וי שלא מקבל א אמו כפי שהיא...הוא שאפתן בצורה חולנית וזה מה שמביא אותו לרצוח אנשים על ימין ועל שמאל...אני לא יכולה לרחם עליו...אני רק נזכרת בכך שהוא וטא-הא פעם היו עמיתים וטא-הא הציל את חייו ואילו הוואנג צ'וי לא רק שלא מוקיר לו תודה, אלא הוא רוצה לחסלו בלי נקיפות מצפון חרבות

. הוא לא בוחל באמצעים מה שמראה שיש בו הרבה רוע. כועס2

בתגובה ל: קצת על פרק 10...מי שעוד לא ראה זה Spoiler_01

מאת: MyGirl
היה פרק יפה בסה"כ עם סצנות סמליות, כמה תשובות רציניות לשאלות ותעלומות מהעבר וצילומים יפהפיים (הם אכן צולמו באי גג'ו, נכון?).

אני קצת עייפה מכדי לכתוב בהרחבה כרגע (בכ"ז צפיתי בשני פרקים היום! עד עכשיו הסתפקתי בפרק ליום...), אבל רפרפתי על התקציר בדרמבינס, ועלה שם רעיון מעניין שאני מתחברת אליו: שהסדרה הזו היא על עבדות, ולא רק על עבדות פיזית שנצרבת בעור ומקועקעת בסימן, אלא גם על עבדות נפשית - לעבר, לרגשות, לאהבה, לאמביציה (ע"ע צ'ול וונג). דא-גיל ואון ניון היו במובן מסוים עבדים לאהבה ההדדית ביניהם, ואולי בעצם נשלטו על ידי הזיכרונות והגעגועים יותר מהאהבה עצמה. ודווקא בפרק 10 מורגש המפנה - אולי כאן הם מתחילים להשתחרר מהאהבה הזו ומקבלים הזדמנות לחיים חדשים? דא-גיל מגלה אמת קשה ומשתכר - אבל אולי דווקא כאן תתחיל ההתפכחות מהאהבה האובססיבית הזו? ואון ניון אולי תגלה שיש מקום בלבה לגבר אחר, שאולי הרבה יותר מתאים לה? ואולי אני סתם אופטימית מדי... בכל אופן, הצטערתי בשביל דא-גיל יקירי שסובל כל כך, אבל האמת? אני לא מרגישה שהוא ואון ניון הם הזוג האולטימטיבי שחייב להיות ביחד, עכשיו או בגלגול הבא...

ואני חייבת להודות שכשראיתי את טא-הא ואונ-ניון מתנשקים (ובלי יותר מדי כימיה לדעתי), הדבר שעלה לי בראש הוא: מצאתם לכם זמן... דווקא עכשיו? ומה עם הנסיך הקטן? רוצו לרפסודה ותעבירו אותו למקום מבטחים!

היה לי עצוב על גבירת החצר. עלה לי בראש השיר "הוא לא ידע את שמה", אבל היא הצליחה ברגעיה האחרונים לומר את השם. עצוב... ובכלל מניין הגופות בסדרה הזו גבוה במיוחד, ואנחנו אפילו עוד לא בחצי סדרה. מה זה הקטע ששמים למתים מטבעות בפה? רק כדי לסדר אותם בעולם הבא?

בסוף כתבתי יותר ממה שהתכוונתי, ועוד יש לי "חוב" לגבי פרק 7 שאני רוצה לכתוב עליו...

תוקן על ידי iDana 12/8/2010 8:54

בתגובה ל:

צ'ונו - שירשור חדש War

מאת: זרהמאד
אני יודעת שעבור רוב הצופות מדובר בהיסטוריה רחוקה לב_קורץ

אבל הנה כמה מילים על פרק 7 והתגובות שקיבל.

(אין שום הצדקה לאייקון הזה, אבל פנינה, אם את לא רוצה לספיילר לעצמך את פרק 7 - זה במקום סימן ספויילר Smiley_Silly

מתברר שבסדרה הזו דמותה של און-ניון בגילומה של לי דה-הא משכה לא מעט אש, ולא בדיוק מהסיבות ששחקנים ושחקניות חולמים עליהן. והאמת? כל ההתנהלות בעניין נשמעת לי די טיפשית ומזגזגת בלי סיבה ממש טובה (סתם לחץ, שלא לומר היסטריה, של הרשת והמפיקים). מהומה רבה על לא מאומה.

באחד הפרקים הראשונים הייתה סצנה של כמעט אונס, ובה בצבץ לו מחשוף קל. נשמעו תלונות מצד כמה צופים שזה נראה מוגזם, אבל התלונות היו מינוריות יחסית, וסביר להניח שהיו דועכות – אלמלא החליטה ההפקה לנקוט בצעד של "הגנת יתר", ולטשטש את "קווי המתאר" של השחקנית בפרק 7.

הטשטוש השיג אפקט הפוך – וכמות התלונות רק גברה. בעקבות הביקורת, המפיקים הודיעו שלא יטשטשו סצנות נוספות, אבל הגנו גם על החלטתם הקודמת: "זה לא סרט אלא סדרה המשודרת ברשת טלוויזיה ציבורית, כך שהטשטוש היה בלתי נמנע. רצינו לשמור על איכות הדרמה, אבל היינו חייבים לנקוט בצעד הזה, תבינו אותנו בבקשה... במטרה לשמור על איכות הדרמה, לא נטשטש יותר סצנות. נתחשב בכללי השידור של הרשת, ולא נעשה שום דבר שיפגע באיכות הוויזואלית".

וכדי להמשיך את הסאגה המגוחכת, בפרקים הבאים לא היו יותר טשטושים, אבל התלונות המשיכו ואף התרבו – ללמדכם שכאשר יש סדרה מצליחה שעוברת את רף ה-30% ברייטינג, בודקים אותה בזכוכית מגדלת וגם רף התלונות עולה בהתאם... מטושטש או לא מטושטש.

הסדרה כידוע זכתה לדירוג צפייה מגיל 15 ומעלה, שמאפשר מידה מסוימת של תכנים "בוגרים" יותר, אבל עדיין יש ציפייה לריסון של אלימות, שפה בוטה וכיו"ב (האמנם? הסדרה דווקא מלאה בזה... אבל קו החזה של לי דה-הא עלול להשחית את נפשם הרכה של הצופים).

באחד המאמרים נטען שהבעיה היא חוסר העקביות של הצופים, אבל בדרמבינס טוענים שהעניין הוא שהצופים התעייפו לראות את אותו צילום ממוחזר – של און ניון נחשפת בסצנה של כמעט אונס, פציעה, התלבשות, ואף החלו להתייחס לדמותה כחלשה ופסיבית ש"טובה רק לחשיפת עור" (אגב, הטענה בבלוג שגם סצנות מקלחת של גברים שריריים נתפסות כ- fanservice מהנה כל עוד הן במינון הנכון, ולא כל פרק ופרק).

ומה היה ללי דה-הא לומר לגבי סוגיית החשיפה/טשטוש והביקורת שספגה בסדרה הזו? "זה לא משהו שאני יכולה לשלוט בו כשחקנית. כשהפרק שודר ונשמעו תלונות לגבי הטשטוש, קיטרתי לג'אנג היוק (דא גיל) בטלפון בערך 40 דקות. למה הדברים האלה קורים רק לי?...". ומתברר שג'אנג היוק עודד אותה ואמר לה שכל זה יעבור והכל יסתדר לטובה...

המראיינ/ת העיר/ה שדא-הא נראית זוהרת מעל המצופה בסדרה הזו (כשהמילה "זוהרת" שבה נקבו משמשת גם כ"חושנית" בלשון נקייה). והיא צחקה וענתה: "ההאנבוק היה הדוק מאוד, ולכן זה נראה כך... למרות שאני לא לגמרי שטוחה".

בתגובה ל:

צ'ונו - שירשור חדש War

מאת: זרהמאד
גם הפרק כרגיל דא-גיל וחבריו ממשיכים לרדוף אחרי טא-הא אך מפספסים אותם...עד שהם מגיעים למקדש שאליו הם פנו טא הא הצליח להתחמק מהמקום והערים עליהם...

טא-הא וכל קבוצתו הגיעו לביתו של המלומד ג'ו על מנת לאחד כוחות איתו...די מהר התגלו חילוקי דעות ביניהם לגבי דרך הפעולה...לפחות המטרה הסופית היא זהה לכולם.
היה משעשע לראות את כולם משתחוים מול הילדון המתוק כשזה לבוש בבגדי מלוכה:

דא-גיל שמצא את המקום שבו נמצא טא-הא מיהר להגיע לשם...הוא התכוון לחסלו אך לפתע הגיעה למקום און-ניון:

בפרק 13 בדיוק כשדא-גיל עמד לתקוף את טא-הא ואון-ניון בא לקראתם הילדון המתוק שגרם לדא-גיל לשנות את דעתו...הוא ראה מולו תמונה של משפחה יפה ומאושרת והחליט שלא לפגוע בהם...הוא כמובן חשב שהילד הוא בנם של טא-הא ואון-ניון...

בדיוק באותו היום טא-הא ואון-ניון נישאו...המצב והדיבורים מסביב אילץ את השניים להקדים את חתונתם ובזמן שהם בילו את לייל הכלולות דא-גיל עמד מבחוץ ואחז בנעליה הורודות של און-ניון...נעליים שנראו כמו הנעליים אותם הוא נתן לה בעת שהייתה שיפחה בביתו.

כשהבין שאיבד את אהובתו דא-גיל לא יכול היה לעצור את עצמו מלזעוק מכאב ועצב...

סול-הוואה שניתפסה מחדש ע"י ה"בוסים" הקודמים שלה בסופו של דבר חולצה ע"י דא-גיל והיא בכתה מהתרגשות כשראתה אותו:

ובהמשך, בעת שיצא עם סול-הווא לשוק בכדי לקנות לה בדים (כפרידה ממנה למרות שהיא לא הייתה מודעת לזה), גם און-ניון הייתה באותו המקום והייתה בהלם לראות מולה את דא-גיל אותו היא חשבה עד לאותו הרגע למת...היא הייתה ממש נסערת מהגילוי.

אהבתי את הפלאשבקים באותה הסצינה...גם בהווה וגם בעבר היא הביטה לעברו כשבדים היו תלויים על חבלים והסתירו מפעם לפעם את פניהם...

מה דעתכם על העבדים שמתחילים ללמוד לירות?

מבין כולם, דווקא זאת שהצליחה לתפוס במהרה איך לירות היא צ'ובוק המתוקה: