שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



מדריך למשתמשי הפורום חיפוש בפורום כללי פורום טלנובלות ימי הולדת כמה פרקים יש לפורום בנענע

Sandglass


חץימין Sandglass חץשמאל
פורסם לפני 3701 ימים     מאת iDana     אין תגובות    



וידוי קטן: אני עדיין תחת ההשפעה המטלטלת של הסדרה הזו וטרם נרגעתי (גם ובעיקר בעקבות האירועים הקשים אצלנו, אבל הכתיבה מהווה סוג של הסחת דעת/תרפיה)... המוזיקה עדיין מתנגנת לי בראש, ורסיסים של תחושות שהסדרה עוררה עדיין מסתובבים אצלי בראש, בלב, בבטן, בעיניים... אולי זו אחת הסיבות שהיה לי מאוד קשה לכתוב עליה, אבל העדפתי לעשות את זה עכשיו, כשהכל עדיין טרי. נעזרתי בסקירות שונות שהופיעו על הסדרה, כי היה לי קשה למצוא את המילים בעצמי. ובמידה מסוימת העדפתי להשתמש במילים של אחרים, שהיטיבו לתאר את מה שחשבתי והרגשתי.



מידע כללי:
הסדרה Sandglass שודרה בקוריאה בין החודשים ינואר-פברואר 1995 ויש לה 24 פרקים.
הדרמה נחשבת לאחת הסדרות הטובות והמוערכות ביותר שנעשו אי פעם בקוריאה, והיא גם אחת הנצפות במדינה אי פעם. הסדרה תופסת את המקום השלישי ברשימת הדרמות הקוריאניות הנצפות ביותר בכל הזמנים – הרייטינג הממוצע עמד על יותר מ-50%, כששמונת הפרקים האחרונים חצו את קו ה-60%. מספרים שבזמן שידור הסדרה, הרחובות התרוקנו, ואנשים מיהרו לסגור את העסקים כדי להגיע בזמן הביתה ולצפות בעוד פרק.

הסדרה גם זכתה בפרסים רבים, ובהם בפרס הדה-סאנג היוקרתי, ובפרס הדרמה הטובה ביותר, השחקן, הבמאי, התסריט והשחקן החדש הטובים ביותר.






העלילה:
"שעון החול" עוקב אחר שני חברים מימי התיכון, במהלך שנות ה-70 וה-80 בקוריאה, שהיו שנים סוערות, קשות והפכפכות מבחינה פוליטית וחברתית.
פארק טה-סו, בנה של מוזגת בבר שמתבלט בכישורי הלחימה שלו, מגיע לתיכון בעיירה קטנה ומתיידד עם החרשן הכיתתי, קאנג וו סוק. השניים הופכים לחברים בלב ובנפש, לאחר שוו סוק מבקש ממנו לבחור באחת משתי הדרכים – ללמוד או ללכת מכות. טה-סו מחליט ללמוד, ואף דוחה את ה"חיזורים" של הבריונים המקומיים שרוצים לגייס אותו לשורותיהם.







טה-סו מנסה להתקבל לאקדמיה הצבאית, אבל מבין עד מהרה שהדרכים הלגיטימיות חסומות בפניו, מאחר שאביו המנוח נחשב ללוחם גרילה פרו קומוניסטי. הוא נושר מהתיכון, מצטרף לגנגסטרים המקומיים, ושוקע יותר ויותר עמוק בעולם הפשע.






וו סוק ממשיך ללימודים אקדמיים במטרה להגשים את החלום של אביו החוואי שנושל מאדמתו – ולהפוך לתובע שיפעל למען האדם הפשוט. באוניברסיטה הוא מכיר את הסטודנטית יון היי רין, בתו המורדת של בעל רשת בתי הימורים עשיר. היא מצטרפת לפעילות בארגון סטודנטים אקטיביסטי שמוחה נגד השלטון.






וו סוק ממשיך לשמור על קשר עם טה סו, שמכיר דרכו גם את היי רין. דרכם של השלושה מצטלבת בנקודות זמן קריטיות. במידה מסוימת ובשלבים שונים בחייהם, השלושה מנסים לחמוק מה"ייעוד" או הגורל שקבעו בשבילם אנשים אחרים, אבל מגלים שהדרך האחרת רצופה מכשולים ואולי אף בלתי אפשרית... וברקע מסביבם יש פוליטיקאים, עורכי דין, מפגינים, עיתונאים, פושעים ועוד.







המרי בקוואנג-ג'ו
אחד הצמתים המרכזיים המתוארים בסדרה הוא המרי בקוואנג-ג'ו ב-1980 נגד המשטר הצבאי – שידוע גם כטבח שבו נהרגו מאות אזרחים על ידי כוחות הצבא.
כמה מילים על הרקע ההיסטורי: המרי אירע בין ה-18 במאי 1980 ועד ה-27 במאי. במהלך הימים הללו, האזרחים התקוממו נגד הדיקטטורה הצבאית בראשות צ'ון דו הוואן (שתפס את השלטון לאחר הרצח של הנשיא פארק צ'ונג הי), ותפסו שליטה על עירם. במהלך המרי, האזרחים השתמשו בנשק כדי להגן על עצמם, אבל הוכרעו על ידי כוחות הצבא. יש גרסאות שונות לגבי מספר ההרוגים, אבל מדובר בלפחות 165 אזרחים שנהרגו ובעוד 65 שהוכרזו כנעדרים. דיווחים אחרים מדברים על מספר גדול הרבה יותר של הרוגים.
במהלך המשטר הצבאי, המרי הוגדר כ"מרד של אוהדי הקומוניסטים", אבל לאחר שקוריאה חזרה למשטר אזרחי דמוקרטי, האירוע קיבל הכרה כמאמץ להגן על הדמוקרטיה מפני הדיכוי הצבאי. בשנת 1996, הנשיאים לשעבר צ'ון דו הוואן ורו טה-וו הורשעו בשחיתות, בגידה ובמעורבות באירועי קוואנג-ג'ו. על הראשון נגזר עונש מוות ועל האחרון מאסר ממושך, אבל השניים זכו לחנינה ושוחררו זמן קצר לאחר מכן.





"שעון החול" לא רק מציב את גיבוריו בלב האירועים ההיסטוריים, אלא חוקר את ההשפעה של אירועים שטלטלו את האומה על חייהם של יחידים. הדרמה שוזרת את הרובד האישי, הפוליטי והחברתי, ודרך סיפוריהם של טה-סו, וו-סוק והיי-רין מציגה את הקשרים בין הון, שלטון ופשע. יש הטוענים שהסדרה בוחנת את החברה הקוריאנית בהתמודדותה עם שחיתות ודיכוי, ונותנת ביטוי לזעקה החברתית לצדק. על פי אחת הסקירות שקראתי, הסדרה היא אחת הראשונות שהעזה לגעת בנושאים כואבים, והיוותה תזכורת לאירועים. נותנים לה אף קרדיט בתרומה למעצרו של הדיקטטור לשעבר צ'ון דו הוואן.



דעה אישית:

וואו, מה אני יכולה להגיד? כבר בשלב שבו הורדתי את הפרקים, הרגשתי מין התרגשות וציפייה שכבר מזמן לא חשתי בהקשר לסדרה כלשהי. הסדרה סחפה אותי והחיבור היה חזק ומיידי כבר מהפרק הראשון שבו הזלתי את הדמעות הראשונות.

הסדרה ישנה, הצילומים בחלקם אפלוליים, אבל יש בהם עוצמה ויופי. זהו אפוס רחב יריעה, עם הרבה רגעים דרמטיים אבל גם הרבה רגעים אנושיים, קטנים ופשוטים שמאוד נגעו ללבי. אני ממש נשאבתי לעלילה, שהייתה מרתקת, מפתיעה ולא קלה בכלל. הסדרה הזכירה לי לפעמים את טרילוגיית "הסנדק" (ואח"כ קראתי שאני לא היחידה שחשבה כך) – באווירה, במוזיקה, בנושאים. וזה המקום לציין שיש לא מעט אלימות בסדרה, בעיקר בקרבות פנים אל פנים בין כנופיות.

הפרקים הראשונים היו עשויים בצורה מאוד מעניינת, עם קפיצות קדימה ואחורה, משנות ה-60 המאוחרות ועד סוף שנות ה-70. בד"כ כלל קפיצות מהסוג הזה מאוד מבלבלות אותי, אבל כאן הם יצרו תמונה חזקה וברורה של הרקע וההיסטוריה של הדמויות, ובעיקר האירועים המשמעותיים בילדותם ובנעוריהם שהשפיעו על חייהם ובמידה רבה קבעו את דרכם.

אני חייבת לשבח את השחקנים בסדרה הזו, ובמיוחד את שלושת השחקנים הראשיים שעשו עבודה נפלאה (מילה טובה מגיעה גם לשחקנים שגילמו את הדמויות בצעירותן ובעצם בנו את התשתית החזקה להמשך). אני התאהבתי כבר מההתחלה בדמותו של פארק טה-סו, הגנגסטר השקט והכריזמטי, שלמרות הכל נאמן לדרכו ולאנשים היקרים לו... לכל אורך הדרך, ולא משנה מה הוא עשה – עדיין היייתי בעדו, וממש כאב לי לראות אותו נפגע או סובל. השחקן שמגלם אותו, צ'וי מין-סו, היה פשוט מעולה, משכנע, חזק והצליח להביע כ"כ הרבה רגש, ניואנסים וכוונה, לעתים בלי מילים. ואני אקדיש לצ'וי מין סו הודעה נפרדת...











פארק סאנג וון, היה גם הוא מצוין באופן שבו גילם את וו סוק העדין, הנחוש והשקדן שמתלבט בין דילמות מוסריות, חולשות אנושיות וזיכרונות כואבים. כמה מהסצנות המרגשות ביותר בסדרה הזו היו בהשתתפותו ובזכותו. ובכלל, האהבה והמסירות של שני החברים לאורך כל הדרך, גם כשניצבו משני עברי המתרס, הם בין הדברים הכי מרגשים שראיתי על המסך הקטן או הגדול או בכלל.







גו היון ג'ונג גילמה את היי רין בצורה משכנעת וטובה, אבל אני חייבת לציין שיחסי לדמות שלה ידע עליות ומורדות. הדמות שלה עברה כמה שינויים משמעותיים (שלוו בשינויי פריזורה תואמים...), והשחקנית הקרינה הרבה ביטחון וכריזמה בתפקיד הזה.







אני אציין גם את השחקן לי ג'אנג ג'ה, שמגלם כאן פחות או יותר את הצל/המלאך השומר של היי רין. הוא לא מדבר הרבה, אבל הנוכחות שלו עדיין בולטת ואני יכולה להבין למה הוא זכה בפרס השחקן החדש הטוב ביותר (למרות שזה לא היה התפקיד הראשון שלו).






אני עדיין לא מסוגלת למחוק את הפרקים, וגם לא לצפות בהם שוב... אני מניחה שהזמן יעשה את שלו, ואולי כשיעבור מספיק חול בשעון, אני אעכל את החוויה ואולי אכתוב עליה בפרספקטיבה אחרת...







הפסקול של הסדרה היה פשוט מדהים והוא עדיין מתנגן לי בראש. אחד השירים המרגשים בפסקול הוא ברוסית בכלל, והוא מספר על חיילים סובייטים שנהרגו בקרב והפכו לעגורים...





הנה עוד אחת מהנעימות הבלתי נשכחות בסדרה:




ופרומו שפונה כנראה לשוק האמריקאי ומשקף לטעמי רק באופן חלקי את רוח הסדרה:




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך






אנחנו גם בטוויטר!




צלמית מי ומי ב"שובל של שקרים"
צלמית מי ומי ב"הלוחמת"
צלמית מי ומי ב"בזמן שישנת"
צלמית ספיישלים לסדרות אסייתיות   
צלמית ספיישלים לסרטים אסייתיים   
צלמית מי ומי ב"שדרות ברזיל"
                                       
צלמית מי ומי ב"שקר היופי"

צלמית מי ומי ב"לב משוגע"
צלמית מי ומי ב"מעבר לים"
צלמית הסודות של איסבל- טלנובלה מאת ניר של הלילה
שיחון קוריאני שימושי

מי ומי בלחיות את החיים

מילון הקלישאות הטלנובליות

שקרי האהבה

הטלנובלה דון חואן ועלמתו היפה

ללא ספק - הנפשות הפועלות

יומן חיים - הנפשות הפועלות


המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1074)