העלילה: קאנג מאן הו (צ'וי מין סו, Sandglass) הוא כפיל/איש פעלולים בסרטים, שמסתבך ונכנס לכלא לכמה חודשים. כשהוא יוצא משם, הוא מגלה "הפתעה" בבית קרוביו: בנו התינוק, שהוא התוצאה של מערכת יחסים קצרה שניהל עם לי היון ג'ה (מון ג'ונג הי, Oh! My Lady), סטודנטית אמריקאית למוזיקה ממוצא קוריאני. מאחר שהוא התבייש לספר לה שהוא אמור לרצות עונש מאסר, הוא אמר לה שיש לו אישה אחרת, מבלי לדעת שהיא בהריון. היון ג'ה מביאה את בנם המשותף לעולם בייסורים, ומחליטה להשאיר אותו בבית קרוביו של מאן הו, ולחזור לארה"ב.
התגובה הראשונית של מאן הו היא לקחת את התינוק לבית יתומים, אבל בדרך לשם הוא משנה את דעתו, והופך לאב מסור ואוהב שמוכן לעשות הכל בשביל בנו.
הדרמה מתפרשת על פני 20 שנה, כשבשלב מסוים היון ג'ה חוזרת מאמריקה כפסנתרנית מבוססת ומצליחה, שרוצה לקחת אליה את בנה, לפצות על הזמן האבוד ולטפח את כישרונו המוזיקלי.
אגב, את הבן בבגרותו מגלם השחקן קים סו-היון בן ה-22, שהשתתף ב-Will it snow for Christmas (הפעם כגיבור בצעירותו). הוא נחשב לאחד השחקנים הצעירים והמבטיחים, ובקרוב הוא יופיע בתפקיד ראשי בדרמת בית הספר המוזיקלית Dream High.
דעה אישית: הסדרה הזו מהווה את הקאמבק של צ'וי מין סו, ובזכותו בעצם החלטתי לצפות בסדרה מיד אחרי שסיימתי את Sandglass. יש שיאמרו שהסיפור קצת בנאלי, אבל הוא היה מרגש ואנושי, ושילב בין רגעים משפחתיים ורגעים דרמטיים ובין עצב וחיוכים. המשחק של צ'וי מין סו היה מעולה ומשכנע גם כאן, בתפקיד לא זוהר ולא פשוט של אדם קשה יום ואוהב – החל משנות ה-30 לחייו ובמשך 20 שנה. היכולת שלו להביע רגש גם ללא מילים בלטה גם כאן, והוא אחד השחקנים הכי משכנעים וחזקים שראיתי. השחקנים שלצדו היו טובים מאוד, ובמיוחד אלו שגילמו את קרובי משפחתו המבוגרים, והשחקנים שגילמו את הבן בצעירותו ובבגרותו.
צפיתי בסדרה יום אחרי שסיימתי את Sandglass, ובניגוד לציפיות המוקדמות שלי מצאתי כמה וכמה נקודות השקה בין שתי הסדרות. Father's House מתחילה ב-1988, בערך שנה אחרי הנקודה ש"שעון החול" הסתיימה, וגם בה עולם הפשע מקבל ביטוי... בנוסף לכך מאן הו הוא כפיל בסרטי אקשן, ורואים לא מעט סצנות שמזכירות את "שעון החול" – רק ששם הוא היה על תקן הגנגסטר, וכאן הוא הכפיל שחוטף מכות במסגרת העבודה. והייתה עוד נקודת דמיון שאני לא יכולה לתאר בלי לספיילר את שתי הסדרות.
הבעיה העיקרית שהייתה לי עם הסדרה הייתה טכנית – למיטב ידיעתי קיים תרגום לסדרה רק דרך Viikii, בצפייה ישירה. ורק כשהגעתי לאמצע הפרק השני גיליתי שהלינקים לחלקים 4 ו-5 של הפרק השני פשוט לא עובדים, ולא הצלחתי למצוא אלטרנטיבה מתורגמת בשום מקום אחר. לא נותר לי אלא להוריד את הפרק ולצפות בשליש ממנו ללא תרגום. ולמרות שלא הבנתי את המלל (מלבד מילים בודדות), את הרגש והאירועים אפשר היה להבין. אם מישהו במקרה נתקל בתרגום לסדרה אשמח לקבל עדכון.
תמונות מפסטיבל השלג (2009) הפסטיבל שיחול גם בינואר הקרוב יתקיים במחוז Yongpyong דרום קוריאה מארגני הפסטיבל יכירו למבקריו את התרבות הייחודית של איזור ה-Pyeongchang ובנוסף ייערכו תצוגות של פסלי קרח ושלג עצומים בגודלם, תחרויות בין מזחלות ברוח היתולית, שעשועי סנו-בורד פרועים, תחרויות הכנת אנשי שלג ומרתון פרוע של חשופי חזה קוריאנים, אשר יאלצו להתמודד בגבורה עם הקור העז.
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: השירשור האסייאתי מאת: זרהמאד
פרומו חביב...לא יותר מזה...אבל הסדרה מעולה! מקווה שלא אשנה את דעתי בצפיה החוזרת
בתגובה ל: הפרומו של MY GIRL כבר יצא! מאת: MyGirl ולדעתי הוא לא כ"כ משקף את רוח הסדרה גם אם הוא מציג את נקודת הפתיחה שלה... חבל שלא השתמשו באחד השירים מהפסקול!
בתגובה ל: הפרומו של MY GIRL כבר יצא! מאת: MyGirl בא לי טוב קומדיה רומנטית עכשיו. "בחורים רעים" - קצת נסחבה לי מדי. והשאירה רושם כאילו היו בה כפליים פרקים מבמציאות. בבית אני רואה "אייריס". שגם אותה אני אוהבת. מזכירה לי נורא את הסידרה "ניקיטה". מכירה? שם הייתי מאוהבת בשחקן הראשי Roy Dupuis
שהכרתי אותו בסידרה הקנדית "אמילי" שהיתה בערוץ הראשון לפני הרבה שנים. אני זוכרת שאמרתי לאמא שלי כזה אני רוצה...חח
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: אני מתרגשת לקראת סידרה חדשה סוף סוף מאת: shrekit144 אני זוכרת שאהבתי את הסדרה הזו (נדמה לי שהיא שודרה בימי שישי), אבל לא את הסוף...
אשמח לקרוא סקירה על אייריס אם יהיה לך חשק
וצפייה מהנה ב"מיי גירל" אפשר להתחיל להתאמן על הפסקול
בתגובה ל: "אמילי"? הזכרת לי נשכחות מאת: iDana אייריס - אני לוקחת אותה באיזי. כשאני אסיים אני אשמח לכתוב עליה. מחר סדרה חדשה....איזו התרגשות!!
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: לא זוכרת את הסוף שלה...הוא היה רע?? מאת: shrekit144 ובהנחה שאנחנו מדברות על אותה סדרה, אז בסוף לאמילי היו המון ילדים, ובעלה לא ממש תיפקד/עזר לה. נדמה לי שהוא התחיל לשתות ולהמר או משהו בסגנון הזה. מצד שני, יכול להיות שלא החזקתי מעמד עד הסוף. אני לא זוכרת כי זה היה מזמן
ויפה שאת לוקחת את "אייריס" באיזי. זה לא תמיד קל להתאפק עם סדרת אקשן מותחת
בתגובה ל: עד כמה שאני זוכרת... מאת: iDana ובקשר לאייריס - זה לא אומר כלום על הסידרה. זה קשור יותר למצב רוח שלי....אין לי סבלנות פתאום. וידוע שצריך הרבה ריכוז לראות סידרה. אני שונאת לפספס אפילו מילה אחת וישר מעבירה אחורה.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: עד כמה שאני זוכרת... מאת: iDana זאת אותה סידרה. יום שישי בערוץ 1.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: אמילי - מאת: shrekit144 אני זוכרת את ההפתעה שלי באחת הסצנות, שבה התברר שלשחקנית הראשית יש שיער בבית השחי (דווקא זה מה שאני זוכרת? ).
בתגובה ל: אני מתרגשת לקראת סידרה חדשה סוף סוף מאת: shrekit144 יש לי סנטימנטים לראשי...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: איך באמת אייריס? מאת: asole אני לא הכרתי אותו קודם.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: לראשי? מאיזה סידרה את מכירה אותו? מאת: shrekit144 מסרט, "סיפור מריר מתוק", נדמה לי שכתבתי עליו פה בעבר אאל"ט אבל לא מצאתי איפה, אבל הנה מה שכתב עליו יאיר רווה בבלוגו.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: לא מסדרה... מאת: asole בעיניי הוא מקסים. ממש מתאים לתפקיד שהוא עושה. יש בו מין עוצמה עצורה כזאת ויחד עם זה הרבה כאב והבעת רגשות בעיניים. חוץ מזה שהוא ה-ו-ר-ס!! אני אוהבת את זה שיש לו צדדים שהוא יפיפה ויש כאלה שהוא לא נראה משהו... החוסר מושלמות הזאת. המשחק אמין והתחברתי מאד לדמות. יש לי כמה חוסרים בתסריט עצמו. מין חוסר דיוקים כאלה שגורמים לי לאבד אמון בעלילה (אבל ככה זה בסדרות פעולה לא?!). אבל מעבר לזה המשחק טוב והסידרה מושקעת.
הראשי -
ואהבתי את הראשית שלא הכרתי קודם.
ואת הראשי השני, ששיחק ב"הסקנדל האחרון" ששם ממש אהבתי אותו.
דרך אגב, רק עכשיו כשחיפשתי תמונות שלו גיליתי שהוא (Lee Byung Hun) בן ארבעים!! כבוד!! בכלל לא רואים עליו
חיפשתי את מה שכתבת על הסרט. גם אני לא מצאתי. נשמע מעניין.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: סנטימנטים טובים או רעים?? מאת: shrekit144 וגם אני קראתי שיש חורים בעלילה, שאם זורמים איתם אפשר ליהנות מהסדרה (אגב, אני רוצה להאמין שאפשר לעשות גם סדרת אקשן אמינה...).
איך קים סו יון בסדרה הזו? לפי דרמהויקי היא גילמה את קים סון-האווה. היא גם חוזרת לתפקיד אורח ב-Athena, סדרת הספין אוף של אייריס שיצאה לדרך השבוע עם רייטינג מרשים. כאן יש סקירה של הפרק הראשון.
קים סו יון ב"אייריס"
הפוסטר של Athena
אגב, לפחות לפי התמונות,גם הכוכב של Athena, ג'ונג וו סונג, נראה טוב:
בתגובה ל: הוא באמת נראה טוב לפי התמונות מאת: iDana מעניין מה זה אומר? אם היא היחידה שתשאר בחיים? (אני בפרק 16 מתוך 20). ודרך אגב, המוטיבציה הראשונית שלי לראות את "אייריס" היתה כי ב"אתנה" משחק ג'ו גוק מ"סיטי הול". וגם עכשיו בתמונה הוא היחיד שהסתכלתי עליו....חח
קים סו יון נחמדה. את מכירה אותה מסדרות אחרות? כי התפקיד שלה כאן הוא קצת סוכנת קשוחה. שלא מדברת הרבה אבל מרגישה המון.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: היא היחידה שחוזרת? מאת: shrekit144 לא ראיתי את "אייריס" (אני יודעת רק ספויילר אחד, אבל לא אגלה לך!). בכל מקרה, "אתנה" אמורה להיות ספין אוף, אז זה הגיוני שלא כל הדמויות (או אפילו רוב הדמויות) יחזרו. מן הסתם זה לא מתאים גם לתוכניות של כל/רוב השחקנים. גם לגבי קים סו יון לא היה בטוח שהיא תקפוץ לתפקיד אורח. היא הייתה עסוקה בצילומי "ד"ר צ'אמפ". ראיתי אותה גם ב"גורמה" וב-Prosecutor Princess, והיא שחקנית מאוד מגוונת וגם אחת האהובות עליי
בתגובה ל: אני לא בטוחה... מאת: iDana איזה מקסימה היא בתמונה ששמת. יפה לה לחייך. היא נראית ממש בובה. היא הרופאה ב"ד"ר צ'אמפ"? כמה פרקים יש לסידרה הזאת?
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: איזה טיזרית את!! מאת: shrekit144 זו סדרה מקסימה וממליצה עליה בחום . סיימתי את פרק 10 עם המון דמעות (המון המון המון)..
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: לד"ר צ'אמפ יש 16 פרקים מאת: זרהמאד יהיו לך הרבה סיבות לחייך
וקים סו יון אכן מגלמת את הרופאה בסדרה:
בתגובה ל: סנטימנטים טובים או רעים?? מאת: shrekit144 ועשית לי חשק להוריד את הסדרה...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מאת: asole קודם כל עם התחייבות. אז אני מ-א-ד מקווה שהיא תמצא חן בעינייך. לי עשה קצת טוב השינוי בסדרות. ודבר שני - כבר שבוע ומשהו שהמערכת לא מעבירה לי מיילים על הודעות חדשות. אז אנחנו מתפספסות משירשור לשירשור...
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: טוב. יש לי בעיה!! מאת: shrekit144 אתמול קיבלתי למייל כמה בבת אחת...
בתגובה ל: ההתראות על הודעות/תגובות חזרו מאת: iDana ללא תוכן
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: השירשור האסייאתי מאת: זרהמאד
וידוי קטן: אני עדיין תחת ההשפעה המטלטלת של הסדרה הזו וטרם נרגעתי (גם ובעיקר בעקבות האירועים הקשים אצלנו, אבל הכתיבה מהווה סוג של הסחת דעת/תרפיה)... המוזיקה עדיין מתנגנת לי בראש, ורסיסים של תחושות שהסדרה עוררה עדיין מסתובבים אצלי בראש, בלב, בבטן, בעיניים... אולי זו אחת הסיבות שהיה לי מאוד קשה לכתוב עליה, אבל העדפתי לעשות את זה עכשיו, כשהכל עדיין טרי. נעזרתי בסקירות שונות שהופיעו על הסדרה, כי היה לי קשה למצוא את המילים בעצמי. ובמידה מסוימת העדפתי להשתמש במילים של אחרים, שהיטיבו לתאר את מה שחשבתי והרגשתי.
מידע כללי: הסדרה Sandglass שודרה בקוריאה בין החודשים ינואר-פברואר 1995 ויש לה 24 פרקים. הדרמה נחשבת לאחת הסדרות הטובות והמוערכות ביותר שנעשו אי פעם בקוריאה, והיא גם אחת הנצפות במדינה אי פעם. הסדרה תופסת את המקום השלישי ברשימת הדרמות הקוריאניות הנצפות ביותר בכל הזמנים – הרייטינג הממוצע עמד על יותר מ-50%, כששמונת הפרקים האחרונים חצו את קו ה-60%. מספרים שבזמן שידור הסדרה, הרחובות התרוקנו, ואנשים מיהרו לסגור את העסקים כדי להגיע בזמן הביתה ולצפות בעוד פרק.
הסדרה גם זכתה בפרסים רבים, ובהם בפרס הדה-סאנג היוקרתי, ובפרס הדרמה הטובה ביותר, השחקן, הבמאי, התסריט והשחקן החדש הטובים ביותר.
העלילה: "שעון החול" עוקב אחר שני חברים מימי התיכון, במהלך שנות ה-70 וה-80 בקוריאה, שהיו שנים סוערות, קשות והפכפכות מבחינה פוליטית וחברתית. פארק טה-סו, בנה של מוזגת בבר שמתבלט בכישורי הלחימה שלו, מגיע לתיכון בעיירה קטנה ומתיידד עם החרשן הכיתתי, קאנג וו סוק. השניים הופכים לחברים בלב ובנפש, לאחר שוו סוק מבקש ממנו לבחור באחת משתי הדרכים – ללמוד או ללכת מכות. טה-סו מחליט ללמוד, ואף דוחה את ה"חיזורים" של הבריונים המקומיים שרוצים לגייס אותו לשורותיהם.
טה-סו מנסה להתקבל לאקדמיה הצבאית, אבל מבין עד מהרה שהדרכים הלגיטימיות חסומות בפניו, מאחר שאביו המנוח נחשב ללוחם גרילה פרו קומוניסטי. הוא נושר מהתיכון, מצטרף לגנגסטרים המקומיים, ושוקע יותר ויותר עמוק בעולם הפשע.
וו סוק ממשיך ללימודים אקדמיים במטרה להגשים את החלום של אביו החוואי שנושל מאדמתו – ולהפוך לתובע שיפעל למען האדם הפשוט. באוניברסיטה הוא מכיר את הסטודנטית יון היי רין, בתו המורדת של בעל רשת בתי הימורים עשיר. היא מצטרפת לפעילות בארגון סטודנטים אקטיביסטי שמוחה נגד השלטון.
וו סוק ממשיך לשמור על קשר עם טה סו, שמכיר דרכו גם את היי רין. דרכם של השלושה מצטלבת בנקודות זמן קריטיות. במידה מסוימת ובשלבים שונים בחייהם, השלושה מנסים לחמוק מה"ייעוד" או הגורל שקבעו בשבילם אנשים אחרים, אבל מגלים שהדרך האחרת רצופה מכשולים ואולי אף בלתי אפשרית... וברקע מסביבם יש פוליטיקאים, עורכי דין, מפגינים, עיתונאים, פושעים ועוד.
המרי בקוואנג-ג'ו אחד הצמתים המרכזיים המתוארים בסדרה הוא המרי בקוואנג-ג'ו ב-1980 נגד המשטר הצבאי – שידוע גם כטבח שבו נהרגו מאות אזרחים על ידי כוחות הצבא. כמה מילים על הרקע ההיסטורי: המרי אירע בין ה-18 במאי 1980 ועד ה-27 במאי. במהלך הימים הללו, האזרחים התקוממו נגד הדיקטטורה הצבאית בראשות צ'ון דו הוואן (שתפס את השלטון לאחר הרצח של הנשיא פארק צ'ונג הי), ותפסו שליטה על עירם. במהלך המרי, האזרחים השתמשו בנשק כדי להגן על עצמם, אבל הוכרעו על ידי כוחות הצבא. יש גרסאות שונות לגבי מספר ההרוגים, אבל מדובר בלפחות 165 אזרחים שנהרגו ובעוד 65 שהוכרזו כנעדרים. דיווחים אחרים מדברים על מספר גדול הרבה יותר של הרוגים. במהלך המשטר הצבאי, המרי הוגדר כ"מרד של אוהדי הקומוניסטים", אבל לאחר שקוריאה חזרה למשטר אזרחי דמוקרטי, האירוע קיבל הכרה כמאמץ להגן על הדמוקרטיה מפני הדיכוי הצבאי. בשנת 1996, הנשיאים לשעבר צ'ון דו הוואן ורו טה-וו הורשעו בשחיתות, בגידה ובמעורבות באירועי קוואנג-ג'ו. על הראשון נגזר עונש מוות ועל האחרון מאסר ממושך, אבל השניים זכו לחנינה ושוחררו זמן קצר לאחר מכן.
"שעון החול" לא רק מציב את גיבוריו בלב האירועים ההיסטוריים, אלא חוקר את ההשפעה של אירועים שטלטלו את האומה על חייהם של יחידים. הדרמה שוזרת את הרובד האישי, הפוליטי והחברתי, ודרך סיפוריהם של טה-סו, וו-סוק והיי-רין מציגה את הקשרים בין הון, שלטון ופשע. יש הטוענים שהסדרה בוחנת את החברה הקוריאנית בהתמודדותה עם שחיתות ודיכוי, ונותנת ביטוי לזעקה החברתית לצדק. על פי אחת הסקירות שקראתי, הסדרה היא אחת הראשונות שהעזה לגעת בנושאים כואבים, והיוותה תזכורת לאירועים. נותנים לה אף קרדיט בתרומה למעצרו של הדיקטטור לשעבר צ'ון דו הוואן.
דעה אישית:
וואו, מה אני יכולה להגיד? כבר בשלב שבו הורדתי את הפרקים, הרגשתי מין התרגשות וציפייה שכבר מזמן לא חשתי בהקשר לסדרה כלשהי. הסדרה סחפה אותי והחיבור היה חזק ומיידי כבר מהפרק הראשון שבו הזלתי את הדמעות הראשונות.
הסדרה ישנה, הצילומים בחלקם אפלוליים, אבל יש בהם עוצמה ויופי. זהו אפוס רחב יריעה, עם הרבה רגעים דרמטיים אבל גם הרבה רגעים אנושיים, קטנים ופשוטים שמאוד נגעו ללבי. אני ממש נשאבתי לעלילה, שהייתה מרתקת, מפתיעה ולא קלה בכלל. הסדרה הזכירה לי לפעמים את טרילוגיית "הסנדק" (ואח"כ קראתי שאני לא היחידה שחשבה כך) – באווירה, במוזיקה, בנושאים. וזה המקום לציין שיש לא מעט אלימות בסדרה, בעיקר בקרבות פנים אל פנים בין כנופיות.
הפרקים הראשונים היו עשויים בצורה מאוד מעניינת, עם קפיצות קדימה ואחורה, משנות ה-60 המאוחרות ועד סוף שנות ה-70. בד"כ כלל קפיצות מהסוג הזה מאוד מבלבלות אותי, אבל כאן הם יצרו תמונה חזקה וברורה של הרקע וההיסטוריה של הדמויות, ובעיקר האירועים המשמעותיים בילדותם ובנעוריהם שהשפיעו על חייהם ובמידה רבה קבעו את דרכם.
אני חייבת לשבח את השחקנים בסדרה הזו, ובמיוחד את שלושת השחקנים הראשיים שעשו עבודה נפלאה (מילה טובה מגיעה גם לשחקנים שגילמו את הדמויות בצעירותן ובעצם בנו את התשתית החזקה להמשך). אני התאהבתי כבר מההתחלה בדמותו של פארק טה-סו, הגנגסטר השקט והכריזמטי, שלמרות הכל נאמן לדרכו ולאנשים היקרים לו... לכל אורך הדרך, ולא משנה מה הוא עשה – עדיין היייתי בעדו, וממש כאב לי לראות אותו נפגע או סובל. השחקן שמגלם אותו, צ'וי מין-סו, היה פשוט מעולה, משכנע, חזק והצליח להביע כ"כ הרבה רגש, ניואנסים וכוונה, לעתים בלי מילים. ואני אקדיש לצ'וי מין סו הודעה נפרדת...
פארק סאנג וון, היה גם הוא מצוין באופן שבו גילם את וו סוק העדין, הנחוש והשקדן שמתלבט בין דילמות מוסריות, חולשות אנושיות וזיכרונות כואבים. כמה מהסצנות המרגשות ביותר בסדרה הזו היו בהשתתפותו ובזכותו. ובכלל, האהבה והמסירות של שני החברים לאורך כל הדרך, גם כשניצבו משני עברי המתרס, הם בין הדברים הכי מרגשים שראיתי על המסך הקטן או הגדול או בכלל.
גו היון ג'ונג גילמה את היי רין בצורה משכנעת וטובה, אבל אני חייבת לציין שיחסי לדמות שלה ידע עליות ומורדות. הדמות שלה עברה כמה שינויים משמעותיים (שלוו בשינויי פריזורה תואמים...), והשחקנית הקרינה הרבה ביטחון וכריזמה בתפקיד הזה.
אני אציין גם את השחקן לי ג'אנג ג'ה, שמגלם כאן פחות או יותר את הצל/המלאך השומר של היי רין. הוא לא מדבר הרבה, אבל הנוכחות שלו עדיין בולטת ואני יכולה להבין למה הוא זכה בפרס השחקן החדש הטוב ביותר (למרות שזה לא היה התפקיד הראשון שלו).
אני עדיין לא מסוגלת למחוק את הפרקים, וגם לא לצפות בהם שוב... אני מניחה שהזמן יעשה את שלו, ואולי כשיעבור מספיק חול בשעון, אני אעכל את החוויה ואולי אכתוב עליה בפרספקטיבה אחרת...
הפסקול של הסדרה היה פשוט מדהים והוא עדיין מתנגן לי בראש. אחד השירים המרגשים בפסקול הוא ברוסית בכלל, והוא מספר על חיילים סובייטים שנהרגו בקרב והפכו לעגורים...
הנה עוד אחת מהנעימות הבלתי נשכחות בסדרה:
ופרומו שפונה כנראה לשוק האמריקאי ומשקף לטעמי רק באופן חלקי את רוח הסדרה:
בתגובה ל: Sandglass מאת: iDana כתבת ברגש עצום שניתן לחוש בו תוך כדי קריאה. בד"כ סדרה המבוססת על דרמה מהחיים גורמת להשפעה נרחבת על הצופה בייחוד שהסיפור הוא מרגש כמו בסדרה הזו, והצופה באופן כמעט אוטומטי מנסה לשחזר את המאורעות שהתרחשו. נהנתי לקרוא והשירים שצרפת בהחלט מדהימים
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: וואו ניכר שהסדרה הותירה חותם מאת: זרהמאד הסדרה הזו השפיעה עליי מאוד חזק, והכתיבה עזרה לי לעכל ולהשתחרר. יש שם כמה סצנות ורגעים שעדיין מלווים אותי, ולא נראה לי שיישכחו בקרוב.
קראתי עליה כל מיני תגובות ברשת, ומישהו כתב שהאדם שהמליץ לו על הסדרה צפה בה שלוש פעמים והוא יכול להבין למה, כי גם הוא רוצה לצפות בה שוב. הוא ציין שלמזלו רוב סדרות הטלוויזיה הן לא כ"כ טובות (כי גם כך זמנו מוגבל...).
אגב, במשאל שנערך בין מפיקים ותסריטאים, "שעון החול" נבחרה כדרמה הקוריאנית הטובה ביותר מ-1980. "היהלום שבכתר" דורגה שנייה.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אבל למה הם מכנים אותן אופרות סבון? מאת: asole אולי זה משהו שהלך לאיבוד בתרגום...
בתגובה ל: Sandglass מאת: iDana תודה על הסקירה המרתקת!
ההנאה שלך מהצפיה משתקפת בסקירה שלך ואחרי סקירה כזאת אני כבר היום אתחיל לאגור את הפרקים על מנת לצפות בהם בשבועות הקרובים
את המידע על העלילה קראתי ברפרוף כי אני אוהבת להתחיל לצפות בסדרה בלי לדעת כמעט דבר על ההתרחשויות, אפילו של הפרקים הראשונים...
הכי סקרן אותי לקרוא את ההתרשמות שלך ודעתך האישית וניכר בכתיבתך עד כמה שהדמויות הרשימו וריגשו אותך...
בתגובה ל: נהניתי לקרוא, דנה! מאת: MyGirl אבל מקווה גם שלא יצרתי ציפיות גבוהות מדי שעלולות להוביל לאכזבה... ובאמת הכי טוב לצפות בלי לדעת מה יקרה מראש. הסדרה הזו מאוד שונה מהדרמות העכשוויות, ובעיניי כאמור זה היה דווקא לטובה. יש בה משהו קצת קולנועי בבימוי ובצילום לדעתי, אבל מכיוון שיש 24 פרקים גם נוצר אצלי קשר רגשי עמוק לגיבורים (דבר שלא תמיד קורה בסרטים, אם כי לסדרה הזו התחברתי כבר בפרק הראשון).
מעניין לציין שבשרשור הקצרצר בסומפי (הבנתי שבעבר היה שרשור ארוך ומפורט יותר שהלך לאיבוד באחת מקריסות האתר) ראיתי תמונות, שממבט שטחי נראו לי תמונות כלליות. רק אחרי שצפיתי הבנתי שהן בעצם לקוחות מהפרק האחרון ושמתי לב לפרטים הקטנים אבל המשמעותיים שהופיעו בהן.
אגב, את מתחילה לצפות בד"ר צ'אמפ? ראיתי אתמול חצי פרק שעשה רושם טוב - אבל הייתי נורא עייפה כך שהעדפתי לצפות בהמשך עם ראש רענן יותר.
בתגובה ל: מקווה שתהני מהסדרה מאת: iDana אז אני באמת אוותר על הכניסה לסומפי בשביל לא להיחשף לתמונות מהפרק האחרון...
לגבי "ד"ר צ'אמפ", עדיין לא התחלתי כי אני עדיין צופה בשתי סדרות במקביל ולא נראה לי שכדאי להתחיל עם סדרה שלישית...הסדרה הראשונה היא "פניקס" שלמען האמת אני רואה אותה ממש באטיות (לצערי אני מאוד משתעממת). הסדרה השניה היא "Seoul 1945"...בעקבות הדיבורים על מלחמה אפשרית בקוריאה החלטתי לצפות בסדרה הזאת שכבר סקרנה אותי לפני 3 שנים...
אני עוד מאוד מאוד רחוקה מלסיים אותה (יש לה 71 פרקים) אבל כשאסיים את "פניקס" אתחיל עם "ד"ר צ'אמפ".
בתגובה ל: תודה על האזהרה! מאת: MyGirl כך שלא יכולתי להתחמק מהשרשור הנ"ל, אבל מזל שלא שמתי לב לפרטים הקטנים (האמת, לא בטוח שהייתי קולטת מה קורה שם אלמלא הצפייה).
איך Seoul 1945? נעשתה מעניינת יותר? כי העלילה נראית לי בעלת פוטנציאל. לגבי "פניקס", הסדרה מתחילה בקצב מהיר ואח"כ העלילה מתחילה להסתובב סביב עצמה - אבל אני לא יכולה להשתעמם כנראה כשהגומות מופיעות על המסך וגם חיבבתי מאוד את השחקנית הראשית אני זוכרת שדווקא נסחפתי עם העלילה ואת 7 הפרקים האחרונים ראיתי תוך יומיים למרות שהייתי די עסוקה... אאל"ט קראתי איפשהו שהסדרה הוארכה לא רק בגלל הרייטינג הנאה, אלא גם כי הסדרה הבאה בתור התעכבה.
סיימתי את הפרק הראשון של ד"ר צ'אמפ והסדרה עושה רושם טוב (למרות שקצת קשה לי לנחות עם סדרה "רגילה" אחרי החוויה החזקה של "שעון החול"). לא כ"כ ברור מי השחקן הראשי, אבל בינתיים שני המועמדים הפוטנציאליים מוצאים חן בעיניי, ואני גם מחבבת מאוד את קים סו-יון
בתגובה ל: אני לקחתי את הלינקים מסומפי מאת: iDana ממש מתחשק לי להתחיל סדרה חדשה ובעיקר עכשווית , אני ערוכה עם הפרקים (התודות לך) וכולי תקווה שהתוכניות שלי להיום בערב יצאו לפועל כפי שתכננתי
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: אני מקווה להתחיל את ד"ר צ'אמפ היום מאת: זרהמאד אולי אפתח בהמשך שרשור נפרד לסדרה בתקווה שיתמלא לו מקווה גם להספיק היום את הפרק השני - עובר עליי יום קצת משוגע...
בתגובה ל: מקווה שתהני מהסדרה מאת: iDana תודה דנה על הסקירה, כרגע התחלתי לראות את Shining inheritance ואני די נהנית ממנה לאחריה אתחיל לראות את שעון החול (לאור המלצותיך) ואח"כ את ד"ר צ'אמפ. סיימתי לצפות בפניקס ומאד מאד אהבתי אותה ושוב תודה על הסקירות ועל ההמלצות.
בתגובה ל: שעון החול מאת: rella ללא תוכן
בתגובה ל: Sandglass מאת: iDana מצטרפת לשאר התגובות. ממש הרגשתי איך עולה בי הסקרנות מההתפעלות וההתרגשות שלך. בהחלט נראית סידרה לרשימת הצפיה. כל הכבוד על הסיכום המרגש והנפלא!!
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: וואוו!!!! מאת: shrekit144 כי זו באמת אחת הסדרות שהכי אהבתי, ושהסתובבתי עם האפקט המרגש והמסעיר שלה כמה ימים אחרי שסיימתי לצפות בה. ועדיין לא השתחררתי ממנה לגמרי...
בתגובה ל: אני שמחה שהצלחתי להעביר את החוויה מאת: iDana ללא תוכן
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: הכאריזמה של השחקן הראשי צועקת אפילו מהתמונות!! מאת: shrekit144 אפילו בסדרה Father's House, כשהוא מגלם דמות מבוגרת מגילו הנוכחי (48), שלא נמצאת במצב האידיאלי, הוא פשוט ממגנט וכריזמטי, וגם שחקן מעולה לדעתי.
הנה עוד תמונה שלו מ"שעון החול":
תוקן על ידי iDana 9/12/2010 21:34
בתגובה ל: הוא באמת הורס מאת: iDana ללא תוכן
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: Sandglass מאת: iDana ספיישלים מצויינים ומרתקים, נהנתי לקרוא. אני רואה שהיא הותירה בך רושם עז וזה נהדר, אלו הסדרות שהכי כיף להיזכר בהן, אני גם צופה באחת כזו ומבינה אותך ^^ נשמעות כמו סדרות מעניינות מאוד, אני מניחה שבשעון החול אני לא אצפה, לפחות לא בשלב הזה בחיים נראה לי הסדרה מתאימה למבוגרים יותר ועם יותר ידע ממני על כל מה שקורה בקוריאה, לצערי אני עדיין אפילו לא הבנתי לגמרי למה מתנהלת המלחמה בין צפון קוריאה לדרום, הבנתי קצת אבל לא לגמרי לגבי הסדרה השנייה, בשמחה הייתי צופה בה אני חושבת שבה כן הייתי צופה, לזה אני מניחה שאני מוכנה נפשית ושכלית
ולגבי השחקן[סליחה שאני שוכחת את השמות] כל כך אהבתי את הסיפור בינו לבין אישתו, כאלה חמודים. עם כמה שאני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון הם הוכיחו לי שזה אפשרי, כיף לקרוא על זוגות כאלה. והשחקן עצמו, שקשי[כפי שהקוריאנים אוהבים להגות XD] כבר לא יכולה לצפות לסיקור שלך. אה ודרך אגב אני מתכננת לעשות סיקור לסדרה אחת, האם זה חשוב לכלול את הפרטים של הרייטינג פשוט אני לא מבינה בזה, תודה :]
סליחה על החפירה גומנה :]
יוליה- ג'וליה.
בתגובה ל: וואו דנה! מאת: יוליה זו באמת אחת הסדרות שהכי אהבתי, אבל היא לא הייתה קלה...
אני לומדת על ההיסטוריה הקוריאנית תוך כדי צפייה, אבל אני מתכוונת גם לקרוא איזשהו ספר בקרוב כדי לקבל מידע יותר מסודר ומדויק
לגבי הסיקורים, בד"כ אני מביאה פרטים כלליים על הסדרה כולל הרייטינג, אבל זו בהחלט לא חובה. תכתבי איך שנראה לך הכי מתאים
והסיפור של צ'וי מין סו ואשתו באמת רומנטי וחמוד
בתגובה ל: Sandglass מאת: iDana איך פספסתי את הספיישל הזה, איך?
היה ממש ממש ממש מרתק לקרוא מרתק ומרחיב אופקים כאחד, והייתי באמת שמחה לראות את הסדרה הזו...
העלילה: קאנג מאן הו (צ'וי מין סו, Sandglass) הוא כפיל/איש פעלולים בסרטים, שמסתבך ונכנס לכלא לכמה חודשים. כשהוא יוצא משם, הוא מגלה "הפתעה" בבית קרוביו: בנו התינוק, שהוא התוצאה של מערכת יחסים קצרה שניהל עם לי היון ג'ה (מון ג'ונג הי, Oh! My Lady), סטודנטית אמריקאית למוזיקה ממוצא קוריאני. מאחר שהוא התבייש לספר לה שהוא אמור לרצות עונש מאסר, הוא אמר לה שיש לו אישה אחרת, מבלי לדעת שהיא בהריון. היון ג'ה מביאה את בנם המשותף לעולם בייסורים, ומחליטה להשאיר אותו בבית קרוביו של מאן הו, ולחזור לארה"ב.
התגובה הראשונית של מאן הו היא לקחת את התינוק לבית יתומים, אבל בדרך לשם הוא משנה את דעתו, והופך לאב מסור ואוהב שמוכן לעשות הכל בשביל בנו.
הדרמה מתפרשת על פני 20 שנה, כשבשלב מסוים היון ג'ה חוזרת מאמריקה כפסנתרנית מבוססת ומצליחה, שרוצה לקחת אליה את בנה, לפצות על הזמן האבוד ולטפח את כישרונו המוזיקלי.
אגב, את הבן בבגרותו מגלם השחקן קים סו-היון בן ה-22, שהשתתף ב-Will it snow for Christmas (הפעם כגיבור בצעירותו). הוא נחשב לאחד השחקנים הצעירים והמבטיחים, ובקרוב הוא יופיע בתפקיד ראשי בדרמת בית הספר המוזיקלית Dream High.
דעה אישית: הסדרה הזו מהווה את הקאמבק של צ'וי מין סו, ובזכותו בעצם החלטתי לצפות בסדרה מיד אחרי שסיימתי את Sandglass. יש שיאמרו שהסיפור קצת בנאלי, אבל הוא היה מרגש ואנושי, ושילב בין רגעים משפחתיים ורגעים דרמטיים ובין עצב וחיוכים. המשחק של צ'וי מין סו היה מעולה ומשכנע גם כאן, בתפקיד לא זוהר ולא פשוט של אדם קשה יום ואוהב – החל משנות ה-30 לחייו ובמשך 20 שנה. היכולת שלו להביע רגש גם ללא מילים בלטה גם כאן, והוא אחד השחקנים הכי משכנעים וחזקים שראיתי. השחקנים שלצדו היו טובים מאוד, ובמיוחד אלו שגילמו את קרובי משפחתו המבוגרים, והשחקנים שגילמו את הבן בצעירותו ובבגרותו.
צפיתי בסדרה יום אחרי שסיימתי את Sandglass, ובניגוד לציפיות המוקדמות שלי מצאתי כמה וכמה נקודות השקה בין שתי הסדרות. Father's House מתחילה ב-1988, בערך שנה אחרי הנקודה ש"שעון החול" הסתיימה, וגם בה עולם הפשע מקבל ביטוי... בנוסף לכך מאן הו הוא כפיל בסרטי אקשן, ורואים לא מעט סצנות שמזכירות את "שעון החול" – רק ששם הוא היה על תקן הגנגסטר, וכאן הוא הכפיל שחוטף מכות במסגרת העבודה. והייתה עוד נקודת דמיון שאני לא יכולה לתאר בלי לספיילר את שתי הסדרות.
הבעיה העיקרית שהייתה לי עם הסדרה הייתה טכנית – למיטב ידיעתי קיים תרגום לסדרה רק דרך Viikii, בצפייה ישירה. ורק כשהגעתי לאמצע הפרק השני גיליתי שהלינקים לחלקים 4 ו-5 של הפרק השני פשוט לא עובדים, ולא הצלחתי למצוא אלטרנטיבה מתורגמת בשום מקום אחר. לא נותר לי אלא להוריד את הפרק ולצפות בשליש ממנו ללא תרגום. ולמרות שלא הבנתי את המלל (מלבד מילים בודדות), את הרגש והאירועים אפשר היה להבין. אם מישהו במקרה נתקל בתרגום לסדרה אשמח לקבל עדכון.
בתגובה ל: Father's House מאת: iDana גם אני צפיתי בסדרה און ליין (הסדרה היחידה שראיתי בדרך הזו) ולמרבה ההפתעה (הלא נעימה) גיליתי שאין תרגום בחלקים האחרונים...אני זוכרת שצפיתי גם בלי תרגום אבל אח"כ מצאתי איזה קובץ תרגום ואז צפיתי בסצינות האלה שוב... זה היה די מזמן ולכן, אני לא זוכרת איך הצלחתי לאתר תרגום בסופו של דבר אבל אני אנסה לחפש כעת
לא זכרתי שהשחקן הראשי הוא אותו מפקד מ"Road Number One"...
בתגובה ל: דנה, את יודעת שגם אני ניתקלתי באותה הבעיה? מאת: MyGirl אני אשמח לצפות שוב בדרמה ולהשלים את החסר, כי בסה"כ נהניתי ממנה ובמיוחד מהמשחק. וכן, צ'וי מין סו נראה כאן שונה לעומת התפקיד ב-"Road no. 1". האמת שעכשיו בא לי לראות שוב את הקטעים בהשתתפותו גם מהסדרה הזו...
בתגובה ל: Father's House מאת: iDana חשבתי לתת נסיון לצפייה אונליין רק בגלל שהיא קצרה.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: חבל... מאת: shrekit144 אני אשמח לצפות שוב ואפילו לנסות לתרגם לעברית...
בתגובה ל: אם יימצא תרגום באנגלית מאת: iDana באמת רעיון מצוין להתחיל את פרויקט התרגום עם מיני סידרה.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: Father's House מאת: iDana שאת מדברת על הכריזמה של צ'וי מין סו, היא עוברת אפילו דרך התמונות, יש משהו מרתק בפנים שלו, כאילו מקופל בהם סיפור.
איזה כייף לי... שני ספיישלים במכה אחת, תודה דנה!
איזה באסה זה עם הפרקים החסרים... אני מקווה שתמצאי אותם ותוכלי להשלים פערים, זה ממש מתסכל להתקע ככה.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אני מבינה (קצת) למה את מתכוונת מאת: asole וזה נראה כמו שילוב כישרון טבעי (אני מהמרת על משהו מולד, עם כל הרקע המשפחתי שלו) עם הרבה השקעה.
למזלי לחלק האחרון של הסדרה (בסה"כ 2 פרקים) היה תרגום, ואני מרגישה שהצלחתי להבין את רוח הדברים למרות הקטעים שבהם היה חסר תרגום... אבל כמו שכבר ציינתי, אם יימצא תרגום, אני אשמח לצפות שוב וגם לתרגם לעברית
בתגובה ל: השירשור האסייאתי מאת: זרהמאד
השחקן הזה כבש את לבי והרשים אותי עמוקות כאחד השחקנים הכי כישרוניים וכריזמטיים שראיתי, כך שמיהרתי לחפש עליו כמה פרטים ביוגרפיים... חלק סימפטיים יותר וחלקם פחות.
השחקן והזמר צ'וי מין סו נולד בסיאול בשנת 1962 (מצאתי שתי גרסאות לגבי תאריך הלידה המדויק...), והוא בן למשפחת שחקנים ידועה בקוריאה. אביו המנוח הוא השחקן, המפיק והבמאי צ'וי מוו ריונג, שהיה פופולרי בשנות ה-60 וה-70, ואמו היא השחקנית קאנג היו שיל. סבתו מצד אמו היא השחקנית ג'ון אוק, שנודעה כ"מלכת הדמעות" בשל משחקה המצוין בדרמות טרגיות. סבו מצד אמו הוא קאנג הונג סיק, שחקן, במאי וזמר שהיה פעיל בתקופת הכיבוש היפני. הסב והסבתא נחשבו לזוג הנשוי הראשון בהיסטוריה של תעשיית הבידור הקוריאני. הסב קאנג עזב לצפון קוריאה יחד עם בתו קאנג היו-סון, שהפכה לשחקנית ידועה בצפון.
לצ'וי מין סו יש שלוש אחיות, אחות למחצה מנישואיו השניים של האב לשחקנית ולמפיקה קים ג'י-מי, ואח ואחות למחצה מנישואיו האחרים של אביו.
מין סו למד באוניברסיטת סיאול לאמנויות, ותפקיד הבכורה שלו היה ב-1985 בסרט Son of God. מאז הוא השתתף בסדרות ובסרטים רבים, כאשר אחד התפקידים הבולטים שלו הוא בסדרה Sandglass. הוא נודע גם בזכות התדמית הקשוחה והמחוספסת שלו.
בשנת 1993 פגש מין סו את ג'ון אליזבת קאנג, סטודנטית קנדית ממוצא קוריאני, שהגיעה להשתתף בתחרות יופי בקוריאה, במעין "מסע שורשים". הוא התאהב בה ממבט ראשון, ואחרי דייט אינטנסיבי של שלוש שעות הצליח לשכנע אותה להתחתן איתו... בין השאר הוא אמר לה שהתכוון להישאר רווק נצחי, אחרי שאביו התחתן והתגרש ארבע פעמים – עד שפגש אותה. הסטודנטית בת ה-22, שגדלה בקנדה כבת יחידה וחשבה להיות רופאת שיניים, השתכנעה ועברה לגור בקוריאה לצדו, מבלי להכיר את התרבות או אנשים אחרים, והשאירה את חייה הקודמים מאחור.
ביוני 1994 השניים התחתנו ויש להם שני בנים, כריסטיאן (14) ובנג'מין (9).
קאנג שימשה במהלך השנים במספר תפקידים כמו חברה בוועדות בנושא חינוך, מזכירה כללית של ארגון בתי הספר הזרים בקוריאה, ומנהלת הפיתוח והתקשורת בבית הספר הזר בסיאול. היא גם הנחתה תוכנית טלוויזיה שבה התארחו בעיקר שגרירים ונציגים דיפלומטיים ואחרים שנמצאים בקוריאה. היא משווה את המפגש עם בעלה לסרט "פורסט גאמפ". היא אומרת שהוא היה כמו הנוצה שנחתה עליה ושינתה את חייה, ומאז שפגשה אותו, קרו הרבה אירועים סוריאלסיטיים בחייה.
אחד האירועים הפחות נעימים היה בשנת 2008, אז השחקן הסתבך כשהיכה אדם קשיש. על פי הפרסומים, צ'וי מין סו קילל נהג בפקק תנועה, ובעקבות זאת הקשיש העיר לו. השחקן חבט בקשיש ולאחר מכן ניסה להסתלק מהמקום ברכבו. הקשיש נתלה על הרכב במשך כמה עשרות מטרים של נסיעה. לאחר מכן השחקן הגיע להסדר עם הקשיש (כך שלא הוגשה תלונה או תביעה), והתנצל באופן פומבי כשהוא כורע על ברכיו. הוא אמר שוב ושוב שהכל באשמתו ושהוא לא ראוי למחילה. השחקן גזר על עצמו סוג של גלות מרצון, כשעבר להתגורר לבדו בהרים למשך יותר משנה ועשה חשבון נפש. בין השאר הוא גם ויתר על השתתפות מתוכננת בסרט לצדו של רוברט דה-נירו, Street of Dreams (האמת, אני לא בטוחה שהסרט הזה יצא בסופו של דבר לפועל).
קאנג סיפרה באותה תקופה שהיא תומכת במאה אחוז בבעלה. "הוא אוהב את איזור ההרים וחי שם בעבר... הבדידות היא החברה הראשונה שלו, ואני השנייה". היא סיפרה על התמיכה שלו בפעילויות החברתיות שלה, ועל הרצון שלה "שיגשים ויפתח את הכישרון הטבעי שלו... אל דאגה, אני בוטחת בו, הוא אמן מלידה והוא הגבר שאיתו התחתנתי".
הקאמבק של צ'וי מין סו היה במיני דרמה Father`s House ששודרה בסוף 2009 (ראו סקירה נפרדת). הוא סיפר שבחר בתפקיד בעקבות ההמלצה של אשתו. כשהוא נשאל האם חשב על המשחק במהלך התקופה המבודדת שבילה בהרים הוא אמר, ספק בצחוק ספק ברצינות: "מאחר שאני לא חושב בזמן שאני משחק, לא חשבתי על המשחק בזמן שהייתי בהרים". זמן קצר לפני כן מין סו ואחד מילדיו חלו בשפעת החזירים, אבל החלימו כך שהקאמבק יכול היה לצאת לפועל.
מאז צ'וי מין סו הספיק להשתתף בסדרה Road no. 1, והוא כנראה ישתתף גם בשנה הקרובה בסדרה ההיסטורית-רפואית Faith, שבה אמור לככב קאנג ג'י הוואן. עוד שחקן שאמור להשתתף בסדרה הוא פארק סאנג וו, ששיחק באחד התפקידים הראשיים ב-Sandglass (השניים השתתפו גם בדרמה ההיסטורית עתירת התקציב והפעלולים Legend בשנת 2007).
הנה סרטון על הקאמבק של צ'וי מין סו:
בתגובה ל: וקצת על השחקן צ'וי מין סו מאת: iDana איני מכירה את השחקן אך נהנתי לקרוא את אשר כתבת. הפעילות הקדחתנית בת השלוש שעות הצליחה להניב מערכת יחסים חמה ואוהבת ואפילו שינוי דרסטי בחיי זוגתו, ממש מפליא. אולי אצליח לצפות בסדרה החדשה (בהנחה שלא יהיו שינויים)Faith, מה עוד שקאנג ג'י הוואן ישתתף גם הוא.
ד"א - כל נושא ההתבודדות בהרים לא זר בסדרות הקוריאניות, היה נחמד לקרוא שהם מיישמים את זה גם במציאות
תודה על הסיקור הנרחב והמרתק הזה
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: דנה היה מרתק לקרוא מאת: זרהמאד אהבה ממבט ראשון לא שמורה רק לדרמות או לסרטים וזה מחמם את הלב
אשתו נראית מקסימה, תומכת ומבינה למשל בתמונה הזו שבה הוא מזכיר את רובינזון קרוזו
בתגובה ל: וקצת על השחקן צ'וי מין סו מאת: iDana נהניתי לקרוא ולהכיר את קורות חייו של השחקן שכל כך הקסים אותך ב"שעון החול"... אני מאוד חיבבתי אותו ב"Road Number One" ואני מחכה כבר לראות את דמותו ב"שעון החול"...ממש סקרנת אותי!
תוקן על ידי asole 9/12/2010 21:14
בתגובה ל: וקצת על השחקן צ'וי מין סו מאת: iDana וחתיכת קשיש נחוש נקלע לדרכו... הוא בטח נזהר מאז לא לקלל בפקקים
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: השירשור האסייאתי מאת: זרהמאד
הסרט Petty Romance בכיכובו של לי סון קיון (השפ! מ"פסטה") כבש את צמרת הסרטים החדשים הנצפים בקוריאה בסופ"ש האחרון, עם 456,629 צופים ראיון קצרצר עם השחקן, שידוע בקולו העמוק, אפשר לקרוא כאן.
ריין מנסה לנצל עד כמה שאפשר את הזמן לפני הגיוס. הסדרה Plan B בכיכובו טרם הסתיימה, והוא כבר הודיע על התפקיד הבא: הסרט Red Muffler (שם זמני). מדובר בסרט עתיר תקציב שבו ריין יגלם טייס
גם יון און היי ("גברתי הנאווה") החליטה על הפרויקט הבא - הסרט My Black Minidress שמתמקד בחייהן של ארבע חברות בשנות העשרים לחייהן. לצדה יככבו גם פארק האן ביול (Oh My Lady), צ'ה יה-רון (Dr. Champ) ויו אינה (Secret Garden). גם כאן און היי תגלם בחורה חומרנית וסנובית...
מזהים את השחקנית בתמונה?
זו האן ג'י מין ("יי סאן") שמשחקת לצדו של קים מיונג מין ("בטהובן וירוס") בסרט Joseon Detective שייצא לאקרנים בתחילת השנה הבאה.
בתגובה ל: כמה עדכונים מהמסך הגדול מאת: iDana אם לא היית כותבת שזו האן ג'י מין בתמונה, אין סיכוי שהייתי מגלה- היא ניראת שונה לגמרי עם כל באיבזור הנילווה
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: איזה חורף עשיר מצפה לנו מאת: זרהמאד ללא תוכן
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: השירשור האסייאתי מאת: זרהמאד
הסדרה הרפואית-משפטית SIGN תצא לדרך בחודש הבא, והיא מסמנת את הקאמבק של פארק שין-יאנג (Painter of the wind) שהיה מנוע מלשחק בגלל כל מיני בעיות עם איגוד המפיקים וכו'. קלטתי שם גם את ג'ונג קיון וון שמשחק גם ב"ד"ר צ'אמפ" ועשה עליי רושם מצוין כבר בפרק הראשון. וגם השחקנים קים אה-ג'ונג, אום ג'י וון וג'ון גוון ריון משחקים שם.
זה קצת רחוק ועוד יכול להשתנות, אבל מסתמן שג'ונג ריון וון ("מאיזה כוכב את") והאן ג'י מין ("יי סאן") יגלמו אחיות בדרמה Shower שאמורה לעלות באביב הבא. על התסריט אחראית נו הי קיונג, שנחשבת לאחת התסריטאיות המוערכות, שהכניסה לעלילה גם חוויות אישיות שלה.
סונג צ'אנג אוי ("יי סאן", "סינדרלה מן") מככב במחזמר Sorrows of Young Werther שנעשה על פי רומן אוטוביוגרפי של גתה.
ובה סו-בין (דונג יי) מככב בהצגה Yi Sang December 12 המבוססת על חייו של סופר קוריאני ידוע בשנות ה-30, שנחשב לאחד מחלוצי הזרם הסוריאליסטי.
בתגובה ל: השירשור האסייאתי מאת: זרהמאד
השחקן ג'ונג קיונג הו ("זמן בין כלב וזאב", Sorry, I Love You, Smile, You) התגייס בשבוע שעבר. את הערב האחרון לפני הגיוס הוא העביר עם חברים כמו ג'י ג'ין הי וגונג יו, שנתנו לו כמה טיפים...
גונג היו ג'ין ("פסטה") הצטלמה לפרסומת משותפת ראשונה עם בן זוגה, השחקן והזמר ריו סונג-בום, שקפץ בזמנו גם לתפקיד אורח ב"פסטה".
בתגובה ל: ועוד קצת עדכונים מאת: iDana נהניתי לקרוא!
לא ידעתי שג'ונג 'יונג-הו התגייס...
אגב...זה הזכיר לי שרציתי לשאול אותך אם זיהית אותו ב"Road Number One"...היה לו שם תפקיד אורח ממש קצרצר וברגע הראשון לא זיהיתי אותו אלא רק כשהוא חייך...
בתגובה ל: תודה על כל העדכונים, דנה! מאת: MyGirl אני גם לא מצליחה לזהות באיזו סצנה הוא השתתף. הבנתי שהשחקן הזה היה חמוד ומוצלח ב-Smile you ואולי מתישהו אני אכניס אותה לרשימת הצפייה. האמת, לאחרונה התחשק לי לצפות בדרמה משפחתית סימפטית וארוכה יותר. פתחתי כמה פרקים ראשונים במיי סוג'ו, ותחושת הבטן שלי הובילה אותי דווקא ל- Life is beautiful שבעבר היססתי לגביה בגלל האורך והצנזור. אבל בסוף החלטתי לנסות אותה. ייקח לי כמובן הרבה זמן להוריד את כל 63 הפרקים וגם לצפות בהם
בתגובה ל: לא, לא זיהיתי אותו מאת: iDana סצינת פלאשבק שבה הראו לנו שאו ג'ון-קי (מי שאיבד את רגלו לקראת הסוף) קיבל שוחד באיזו חנות שמכרה סחורה לא חוקית...המוכר (הוא היה המוכר) נתן לו שוחד ובכך נמנע מעונש.
הסדרה המשפחתית שאהבתי הייתה Loving You a Thousand Times ...כיכב בה השחקן שמככב ב"Dr.Champ"...סדרה מאוד יפה!
בתגובה ל: הסצינה שבה הוא השתתף הייתה... מאת: MyGirl רוב הסצנות שזכורות לי יותר הן כאלה שסו ג'י סוב היה בהן
וג'ונג קיו וון כ"כ חמוד הוא נראה שונה לגמרי בתמונה שצירפת לעומת ד"ר צ'אמפ, והבנתי שגם בסדרה החדשה Sign הוא מגלם דמות שונה לגמרי. ראיתי שהוא בן 28, כך שמעניין אם הוא צריך להתגייס בקרוב או שהוא כבר מילא את חובתו למולדת. הייתי שמחה לראות אותו בפרויקטים נוספים, כי הוא עשה עליי רושם מצוין (ואני רק בפרק 3).
בתגובה ל: השירשור האסייאתי מאת: זרהמאד היי אסול ,
מה עם סיכום יפה לסדרה כי שאני כבר רגילים ממך . מחכים בצפייה .
בתגובה ל: בחורים רעים -הסוף מאת: sisi40i השריפה טרפה את הקלפים... התכוונתי בסוף השבוע שעבר לכתוב על 2 הפרקים הלפני אחרונים ואז לצפות בפרקים החדשים אבל אז פרצה השריפה ולא היה לי מצב רוח לכתוב וגם לא לצפות...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: סיכום יגיע בסוף השבוע בלי נדר... מאת: asole ללא תוכן
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: השירשור האסייאתי מאת: זרהמאד ...(הונג מ"המלך סאן"), שחוגג היום (9.12)- הוא ואוזניו החייזריות- יום הולדת 33.
נא לא להתבלבל בבקשה: זהו לא גיא זוהר בתלבושת קוריאנית מסורתית. זהו האן סאנג ג'ין כהונג ב"המלך סאן"- האיש שהדגים בהצלחה, מה קורה כשמחזיקים ביותר מדי כוח ועוצמה, ואהובן של אסול ואורלי.
תוקן על ידי asole 9/12/2010 21:23
בתגובה ל: להאן סאן ג'ין... מאת: ההרצליינית ללא תוכן
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: להאן סאן ג'ין... מאת: ההרצליינית האן סאנג ג'ין חולק את תאריך יום הולדתו יחד עם השחקן בה סו-בין שמבוגר ממנו בשנה. וממש במקרה הם גילמו את אותה דמות (לפני ואחרי השינוי) בדרמה Angel’s Temptation.
האן סאנג ג'ין משתתף בימים אלה בדרמה המשפחתית Please Marry Me שתסתיים בסוף החודש.
ובה סו בין מככב במחזה Yi Sang December 12 ומשמש כשגריר של רצון טוב בצלב האדום:
לשני השחקנים!
בתגובה ל: מאת: iDana ...נראה צעיר יותר מהאן סאנג ג'ין, למרות שהוא מבוגר ממנו בשנה...
אז אם כך, גם לבה סו-בין!
בתגובה ל: מאת: iDana עכשיו נזכרתי שבעבר גם כתבנו על כך המון הצלחה לשניהם
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: להאן סאן ג'ין... מאת: ההרצליינית עבורי הוא תמיד יהיה הונגי, האיש והאוזניים
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: להאן סאן ג'ין... מאת: ההרצליינית ללא תוכן
בתגובה ל: להאן סאן ג'ין... מאת: ההרצליינית ואני מקווה שהוא נהנה מהאפטר פארטי
מעניין מה כתוב שם...
מתוך Sons of pharmacy house
עם אשתו
בתגובה ל: להאן סאן ג'ין... מאת: ההרצליינית הוא באמת נראה מבוגר מגילו, אני מתכוונת, יחסית לקוריאנים נראים צעירים יותר מבני גילם המערביים...
שיהיה לו במז"ט, שיבורכו אוזניו ושנזכה לראות אותו בדרמה מוצלחת על מסכינו!
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: השירשור האסייאתי מאת: זרהמאד
הצבעתי למרות שאני מודה שלא התלהבתי מחלק מהקטגוריות/שיבוץ המועמדים, וגם לא תמיד היה לי למי להצביע (כי מן הסתם לא צפיתי בחלק גדול מהדרמות ששודרו - נראה לי שבסה"כ צפיתי בעשר מתוכן). אבל המשאל הזה בהחלט משקף את רוח הבלוג והכותבות שלו, לטוב ולרע...
בתגובה ל: משאל סופשנה בדרמבינס מאת: iDana הצבעתי רק לחלק מהקטגוריות אבל לפי ההצבעות, הסדרה SUNGKYUNKWAN SCANDAL עושה רושם טוב..
צפיתי אתמול בפרק הראשון של ד"ר צ'אמפ. עצרתי לא מעט פעמים כדי לקרוא את התקציר שלך ולהתרענן, היה מאד מאוחר והייתי זקוקה לעזרה הזאת הסדרה חביבה מאד ואני מקווה שאספיק יותר פרקים היום ומחר.
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: חתיכת משאל מאת: זרהמאד קטפה את רוב התארים, ואני זוכרת שלא התלהבת מהפרקים הראשונים... גם אני סקרנית לגבי Sungkyunkwan Scandal, ואולי נעשה לה צפייה משותפת מתישהו (אבל לא בטווח המיידי)?
בתגובה ל: בשנה שעברה You're Beautiful מאת: iDana את רוב הסדרות שמופיעות שם עדיין לא ראיתי...רק הצבעתי ל"Bad Guy" והיה לי מאוד חסרה במשאל הסדרה "Road Number One".
את Sungkyunkwan Scandal אני גם רוצה לראות אבל החודש בטח לא...אני קודם צריכה לסיים עם "פניקס", להתחיל מחר עם "ד"ר צ'אמפ" ולסיים עם "סאול 1945" שהיא עושה לי ממש שיעור בהיסטוריה של קוריאה ולשם שינוי אני נהנית משיעור ההיסטוריה.
בתגובה ל: בקושי היה לי למה להצביע... מאת: MyGirl אבל לא בקטגוריות ה"חיוביות" ובכלל בבלוג הזה קטלו את הסדרה וגם את הסוף של Bad Guy.
אני אחכה לחוות הדעת המסכמת שלך על "סיאול 1945". היא נשמעת לי מעניינת, ונראה לי שאני בשלה לתת צ'אנס גם לסדרות ארוכות יותר
בתגובה ל: בשנה שעברה You're Beautiful מאת: iDana איזה מעצבן, כמה הפסקות חשמל יש אצלנואבל מצד שני יש מלא גשם ואפשר לחוש בקור שמזכיר את החרמון
הסדרה "אתה יפיפה" עדיין שמורה אצלי, אולי בזמן אחר אני אחזור אליה. לא התחברתי לכלום בסדרה הזו אפילו לא למוסיקה (ושיסלחו לי אוהדיה..)
תשמעי דנה, ד"ר צ'אמפ מקסימה. אני לא אוהבת את יו שין (בשבילי תמיד הוא יו-שין) אבל לעומתו פארק ג'י הון מ-ה-מ-ם! לא שאני שונאת את יו שין אך הציניות והקרירות שלו מעצבנים מאד. סיימתי את הפרק השני ואני סופר נהנת מקווה לכתוב בהרחבה בהמשך (בשירשור המתאים) , ניתוקי החשמל לא מאפשרים לכתוב בהרחבה.
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: אשמח לעוד סיבוב היסטורי בעתיד מאת: זרהמאד גם אני נהנית מאוד מד"ר צ'אמפ בכלל ומפארק ג'י הון בפרט ואשמח לעוד סיבוב היסטורי!
שתהיה שבת נעימה, חמימה וללא תקלות
בתגובה ל: השירשור האסייאתי מאת: זרהמאד שלום לכולם! אז... בצה אתם שוטפים את עינכם כיום? אני התחלתי לצפות לפני ארבעה ימים בדרמה היפנית Last Friends ועלי לומר שהסדרה הזו סוחפת ומרתקת אותי. נותרו לי ארבעה פרקים ואני כנראה אסיים אותה כבר היום ובמהלך השבוע אני מקווה שאעשה ספיישל לסדרה. http://wiki.d-addicts.com/Last_Friends מידע מינימליסטי תמצאו כאן. אני חושבת שרבים מהפורום ובעיקר דנה, דלית ולינה יוכלו להנות ממנה[אם הבנתי נכון את הטעם שלכן ע"פי הסקרים ותגובותיכן]. היא שונה מכל דרמה יפנית שראיתי, רואים שיש הבדל ענקי בין דרמות לקומדיות, ולדעתי הם מתמחים בשתיהן[חוץ מכמה פלופים כמו אצל כולם]. בחודשים האחרונים התמסרתי בעיקר לקומדיות ועכשיו חזרתי לדרמות ולדברים הרציניים יותר ואני פשוט מאוהבת בסדרה הזו ולא יכולה להפסיק לחשוב עליה ולמרות שזו סדרת דרמה היא כל כך מותחת, אני כבר מתה לסיים אותה כדי לדעת איך היא תסתיים אחרי כל הרמזים שמפוזרים בפרקים.
הפתיחה הנהדרת של הסדרה יחד עם שיר הנושא, כבר מזמן לא ראיתי פתיחה כזו. והבחורה השנייה שמופיעה? ב0:11, טוב היא עשתה אותי דו מינית XD פשוט מאוהבת בה ובמשחק ובדמות שלה.
מניחה שהסדרה הבאה שלי תהיה מיי גירל שאני אתחיל בשבוע הבא, לפחות יהיו לי 4 פרקים ברצץ לצפות ובינתיים אנסה להימנע מהשרשור שלה למרות שאני כל כך מתפתה! ואחרי זה, Buzzer beat שעליה המליצו דנה ולינה שמאוד סיקרנה אותי[אריגאטו פור די ספיישלז ]
אז מה איתכם חברים? ישנה סדרה כלשהי שמטלטלת אתכם? אשמח לשמוע המלצות! מקווה שלא חפרתי יותר מדי אני נוטה לעשות זאת
יוליה- ג'וליה.
בתגובה ל: במה צופים כעת? מאת: יוליה יש שרשור נפרד לסדרה כך שתוכלי להתרשם בעצמך. זו גם סדרה ספורטיבית (כמו באזאר ביט החמודה ).
Last Friends נראית רצינית וקצת מלחיצה לפי הפתיח... אחכה לסיקור המסכם שלך
בתגובה ל: אני נהנית מאוד מ"ד"ר צ'אמפ" מאת: iDana נשעמת כמו דרמה מאוד מעניינת ולפי התגובות אני מניחה שכך היא. האם היא רומנטית? אם אני לא טועה ראיתי ביקורות טובות עליה בדרמה-בינס.
אמממ לאסט פרינדס מאוד רצינית, מלחיצה לטעמי לא, אבל זה עניין של טעם חח :]
יוליה- ג'וליה.
בתגובה ל: הו כן ראיתי את השרשור! מאת: יוליה ואני מצפה לפריחה יפה בהמשך והשחקן הראשי שמגלם את הג'ודוקא פשוט כבש את לבי (מזל שהלב הוא שריר שיכול להתרחב - עם כל המלוכסנים המהממים שיש ).
בתגובה ל: במה צופים כעת? מאת: יוליה החלטתי לצפות בה מאחר ותקופת הבצורת לא עושה לי טוב, חלק ממני "משועבד" להונג גיל דונג אך הייתי חייבת להכניס קצת אנרגיות טובות ובריאות כסדרה חדשה וד"ר צ'אמפ נבחרה. העלילה זורמת בכייף למרות שישנן סצינות עתירות בניתוחי חרום , אך זה לא משהו שלא ניתן לעמוד בו
אני אוספת את כל ההמלצות על סדרות יפניות/טיוואניות וברגע המתאים אני חייבת לדגום אותם, החשש היחיד הוא שזה לא ישפיע על ההתמכרות לסדרות הקוריאניות שמהן אני כל כך נהנת
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: במה צופים כעת? מאת: יוליה אני רואה "אייריס" והתחלתי גם את "bad couple". למרות שאני לא אוהבת לערבב סדרות. אבל הן כל כך שונות. הראשונה סידרת פעולה/דרמה/רומנטיקה והשניה קומדיה רומנטית קלילה.
הפרומו באמת נראה כבד. מחכה לסיכום שלך!!
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
Father's House 
השירשור האסייאתי .gif)
מאת: MyGirl
מאת: shrekit144
מאת: iDana
מאת: shrekit144
מאת: asole
מאת: asole
מאת: asole
Sandglass 
מאת: iDana
מאת: iDana
מאת: asole.gif)
מאת: MyGirl
מאת: iDana
מאת: iDana
מאת: iDana
מאת: iDana.jpg)
מאת: MyGirl
וקצת על השחקן צ'וי מין סו .gif)
מאת: זרהמאד
ועוד קצת עדכונים 
מאת: iDana(1).gif)
מאת: MyGirl
להאן סאן ג'ין... מאת: ההרצליינית
מאת: iDana
מאת: זרהמאד
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
