שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



מדריך למשתמשי הפורום חיפוש בפורום כללי פורום טלנובלות ימי הולדת כמה פרקים יש לפורום בנענע

בחורים רעים 23-24


MaleFlower_Red בחורים רעים 23-24 Flower_RedMale
פורסם לפני 3700 ימים     מאת asole     סה"כ תגובות: 26     תגובה אחרונה לפני: 3697 ימים

מצטערת על האיחור הגדול... זוכרים בכלל את "בחורים רעים" או שאתם כבר מזמן עם "החברה שלי"?
עוד לא ראיתי את שני הפרקים האחרונים אז הנה הספיישל לפרקים הלפני אחרונים ואני מתכוונת להשלים את הפרקים האחרונים בסופ"ש הנוכחי.

יאללה, נצא לדרך!

משהו מדהים קרה בפרק 23, ג'אנדי הפסיקה להיות פוסטמה! הייתי בשוק ממנה, אני מאוד מקווה שזה לא זמני ולא נקבל רגרסיה בפרקי הסיום, היא פשוט מתנהגת בצורה הגיונית לשם שינוי והיא אפילו לא פסיבית! גם מחזית ג'ון פיו יש שיפור - כל פרק 24 אנחנו רואים אותו עם מטפחת או כובע שמכסים את תלתליו האיומים.

עזבנו את ג'אנדי וג'ון פיו בגן החיות בסוף הפרק הקודם, ג'ון פיו משוחח עם ג'אנדי ואומר לה שהוא רוצה להגן עליה וכאן קורה משהו מעניין, ג'אנדי לא סתם פותחת את פיה ופועה "קו ג'ון פיו...", היא אשכרה אומרת משהו בעל טעם, שהיא לא רוצה שיגנו עליה יותר ושיסוככו עליה וידאגו לה, שהיא קיבלה כבר כל כך הרבה דברים ממנו ומשאר חברי ה-F4 ומג'ה קיונג והיא רוצה להיות שווה לו ולהתמודד לבדה עם החיים". זה די מדהים לשמוע את זה מג'אנדי שעד כה קיבלה בשיוויון נפש את העזרה והמתנות מסביבתה. כנראה שהילדה מתבגרת... והיא גם יודעת שג'ון קיו אולי יכול להגן עליה מזעמם של בני כיתתה אבל הוא חסר אונים מול המכשפה.


ג'ון פיו וידיד רוקדים את ריקוד הציפורים

בינתיים בבית המכשפה צופה בטלויזיה ואת מי היא רואה? את ג'ון פיו וג'אנדי כמובן בגן החיות, בכתבה על מזג האויר או משהו כזה, אח, יחי המקריות הטהורה... כשג'אנדי וג'ון פיו חוזרים הביתה כשהילד בזרועותיו של ג'ון פיו הוא אומר שהוא מרגיש כמו בחלום אבל אז הוא מקבל שיחה מהמזכיר שעליו לחזור הביתה וג'אנדי לוקחת בהשלמה את הילד, היא יודעת שהחלום נגמר ושניהם צריכים לחזור למציאות.

המכשפה מתכננת את מהלומת המחץ על ג'אנדי, אפילו המזכיר מזדעזע בגלוי. ג'אנדי לא רוצה כסף? יפה, יש דברים אחרים שחשובים לה, כמו החברים שלה, היא לא תפגע בה ישירות, היא תפגע בה באמצעות האנשים שהיא אוהבת. המכשפה מתכננת להשתלט על הקרן של ג'י הו וסבו וזו לא ההפתעה היחידה שהיא מכינה לג'אנדי.

ג'ון פיו מתייצב לפני אימו ומבטיח לה שהוא יעשה הכל למען החברה והמיזוג ובלה בלה בלה, הכל בתנאי שהיא לא תפגע בג'אנדי. המכשפה מחייכת מתחת לשפם ומסכימה לעיסקה. אני לא מבינה רק למה ג'ון פיו טורח לעשות עיסקאות עם אימו הנחשה. בחדר שלו הוא מלטף את התלבושת הישנה של ג'אנדי ומחבק את מרי פופינס שמרביצה בו מעט מוסר ואומרת לו שגבר אמיתי צריך להגן על האישה שלו ואיך הוא מצפה לנהל את החברה המשפחתית אם הוא לא מסוגל לנהל את חייו, מילים כדורבנות. השיתוק של ג'ון פיו וחוסר היכולת שלו להתמודד עם אימו מדכדך אותי, אני מצפה לאיזה נס שיושיע אותו כי לא נראה לי שהוא מסוגל לעשות משהו בעצמו.


מעניין אם יש את זה במידה שלי

בינתיים אנחנו מגלים מה השיגה גא אול מההתרוצצויות ברחבי סיאול. היא באה לסטודיו של יי ג'ונג, שם הוא שרוי במצב רוח מלנכולי כשהוא נזכר באון ג'ה וביום ההולדת שלו בו העניקה לו את הפאזל. גא אול כולה מתנשפת גוררת את יי ג'ונג אחריה לגג של ביניין. השעה קצת לפני 7 בבוקר וכשהשעה 7 מגיעה קורה משהו ממש מגניב. הם נמצאים מול שני שלטי פרסומת לשני מוצרים שונים, אך כשהשמש העולה מציפה את השלטים באור מצידם השני חלק מהאותיות נמחקות ובמה שנשאר כאילו כתוב: "אני אוהבת אותך יי ג'ונג".


לפעמים יש אמת בפרסום

זה קטע מגניב לגמרי ומחווה רומנטית מקסימה אבל לא ממש ברור לי איך גא אול הבינה את זה רק מכך שג'ה אין ביקשה מיי ג'ונג לפגוש אותה בשבע בבוקר איפשהו... קצת מופרך וגם משונה שבשלוש השנים שחלפו מאז שלטי הפרסומת לא הוחלפו...

יי ג'ונג מוכה בסנוורים, ליטרלי. הוא נשבר לגמרי שהוא מבין מה הוא פספס כשנתן לחיים לעבור לידו ומבקש לשווא שידור חוזר. טוב, הוא יכול כמובן לבוא לשם שוב למחרת... אבל לא לזה הוא מתכוון.



זוהי שקיעתה של הזריחה

המאמצים של גא אול נשאו פרי. יי ג'ונג מזמין אותה לסטודיו שלו במצב רוח משופר, הוא אומר לה שיש לו חדשות ושואל אותה מה היא מעדיפה לשמוע קודם, את הרעות או את הטובות? גא אול לא עונה. החדשות הרעות הם שלמרות שידו החלימה לא ידוע אם היא תהיה כמו בעבר והחדשות הטובות הם שהוא לא יפסיק לפסל בשל כך. הוא מודה לה שבזכותה הוא למד לא לוותר יותר בחיים. גא אול המאושרת שואלת אותו איך הוא ידע שהיא מעדיפה לשמוע קודם את החדשות הרעות? והוא עונה לה "בחורות טובות אוהבות סופים טובים". אהבתי! גא אול מועדת והוא תופס אותה באבירות... היא אומרת לו שבחורות טובות לא תמיד אוהבות בחורים טובים... כמעט נשיקה... ואז גא אול מקבלת טלפון. אוף.


למה בחורות טובות עונות לטלפונים ולא נותנות לתא הקולי לעבוד בשבילן?

לא רק שהשיחה קוטעת את הנשיקה המיוחלת גא אול מקבלת חדשות רעות שבעטיין היא נאלצת למהר הביתה. אנחנו מגלים רק אחר כך, במסעדת הדייסה בשיחה בינה לבין ג'אנדי במה מדובר - אביה של גא אול פוטר מעבודתו, וזאת למרות שלאחרונה קודם לתפקיד מנהל. אין הסבר או סיבה לפיטורים וג'אנדי עדיין לא מנחשת שזה קשור אליה.

ובגזרת ג'י הו, סוף סוף התברר מדוע הסבא שלו הרגיש אשם במות בנו וכלתו. הסבא, ג'י הו וג'אנדי מבלים בדייג וכשג'אנדי מתעסקת לה בבישולים, ג'י הו והסבא דגים ומשוחחים. מסתבר שזו לא הייתה תאונה. הסבא כנראה הרגיז מישהו בעל עוצמה כשהיה נשיא או שהמתחרים שלו רצו לסלק אותו מהדרך ופגעו במשפחתו. הסבא הרגיש אשם כי הוא כנראה לא נכנע לאיומים ולא חשב שמשפחתו תשלם את המחיר. זה מסביר את האשמה ולמה הוא עזב את הפוליטיקה אבל לא את הסיבה בעטיה הוא התנתק מנכדו ולא איך הוא זייף את מותו (הרי הוא לא סתם אלמוני פלמוני אלא נשיא לשעבר!). בכל מקרה הסבא מצטער על השנים האבודות ועל כך שנכדו הרגיש אשם כל אותן השנים ונראה שהשניים השלימו סופית. הם חותמים את האידיליה בארוחה עם ג'אנדי שמצלמת אותם למזכרת.


סבא, גי הו וכפית לנצח שתי נשיקות במצח.

כשהשלושה מסתובבים במרכז האמנות של הקרן הסבא מקבל שיחה שגורמת לו כזו מועקה שהוא קורס וחש בליבו. ג'י הו ההמום וג'אנדי קוראים לאמבולנס והסבא מתאשפז בבית החולים, שם ג'אנדי מספרת לג'י הו על בעית הלב של סבו. כשג'אנדי אורזת בגדים לסבא היא מגלה קופסא, אותה היא מעבירה לג'י הו. בקופסא ישנו הילקוט הישן של ג'י הו בן השש ונעליים שלו וגם ציורים שכנראה הסבא צייר. באחד ג'י הו הילדון עם הוריו, באחרים ג'י הו עדיין עם הוריו אבל בשלבים מאוחרים יותר של חייו כמו למשל קבלת התעודה מהאוניברסיטה. מכיוון שג'י הו מצוייר כפי שהוא נראה כיום (אפילו עם התספורת שהייתה לו בתחילת הסדרה) אפשר להבין שהסבא עקב אחריו בחשאי כל אותם השני ודרך הציורים יצר מציאות חלופית בה הוריו של ג'י הו עדיין בחיים.




כשג'אנדי הולכת לחדרם של ה-F4 היא שומעת באקראי את וו בין ויי ג'ונג מדברים על הפיטורים של אביה של גא אול ועל התוכניות של המכשפה להשתלט על הקרן של ג'י הו. המכשפה פגעה בול הפעם בנקודת התורפה של ג'אנדי. היא הולכת לבקר את הסבא בהרגשה האיומה שהוא בעצם מאושפז שם בגללה. הסבא נראה במצב הרבה יותר מאושש והוא מגרש אותה ואת נכדו כדי שיבלו יחדיו. כשג'י הו וג'אנדי מטיילים בחוץ הוא אומר לה שמעולם לא רצה להגן על דבר בחייו אבל כעת יש לו מטרות, הוא רוצה להגן על סבו, על הקרן ועליה, וכל השינוי הזה בחייו בא בזכותה. הנה עוד מישהו שרוצה להגן על ג'אנדי! אבל היא יודעת שאין ביכולתו להגן עליה ועתה תורה שלה להגן על על הכבאי הנאמן שלה.

ג'אנדי, שיודעת כעת שהיא הובסה בקרב, נפרדת מהמאושפז שלה, אליו היא מסוגלת לדבר באופן גלוי והיא מסבירה לו מדוע היא נאלצת לעזוב וכשהיא הולכת האצבע שלו זזה, האם הוא מנסה להגיד לה משהו?


היי שלום, לפחות גמרנו עם הציטטות המעיקות

לאחר מכן היא הולכת הישר אל המכשפה, אנחנו לא שומעים מה נאמר בפגישה בינהם, אבל זה די ברור, מה גם שהיא סוחבת איתה מזוודת טרולי (תמיד מפליא אותי איך ג'אנדי מצליחה להכניס את כל הגרדרובה שלה וחפציה לטרולי קטנה... אולי זו מזוודת קסמים. שתנסה להכניס לשם גם את המכשפה). לאחר הפגישה היא מברכת את כל המשרתות ששמחות לראות אותה והולכת לכיוון חדרו של ג'ון פיו כשהיא צועקת "ג'ון פיו, בוא לשחק...!". בהתחלה הוא חושב שהוא חולם ואחר כך שג'אנדי התחרפנה כשהיא צועקת ככה, ואז הם יוצאים ליום כייף ביחד.

יום הכייף כולל רכיבה על אופניים ופיקניק:





בסופו הם מטיילים ליד הים. ג'ון פיו תוהה מה יום זה מיוחד מכל הימים? זו הפעם הראשונה שג'אנדי יזמה מפגש והם אפילו לא רבו פעם אחת! לראשונה הוא שואל אותה מה היא מרגישה כלפיו, האם אוהבת אותו? הוא אמר לה שהוא אוהב אותה כמה פעמים והיא לא.





וג'אנדי אומרת לו סוף סוף (אה-מחייה!) שהיא אוהבת אותו, כל כך אוהבת שהיא לא יכולה שלא לאהוב אותו גם כשהיא מנסה.

והם מתנשקים:



בדרך חזרה ג'ון פיו ברקיע השמיני, אבל אושרו לא אורך זמן רב. ג'אנדי מבקשת ממנו שיעצור באמצע הדרך. הוא בהתחלה לא קולט, אבל אז ג'אנדי אומרת לו שכאן דרכיהם נפרדות. לנצח. היא מנסה להיות קרה ועיניינית וזה מזכיר לי את הפרידה שלהם על הגשר במלון, במקאו. היא החליפה תפקידים עם ג'ון פיו. ג'ון פיו ההמום מנסה להבין אם זה קשור לאימו ומה היא עשתה לו אבל ג'אנדי עונה לו שהיום היא הבינה לראשונה שהם שייכים לשני עולמות נפרדים, להיות יחד היה כמו חלום טוב אבל הוא כעת הסתיים ועליהם לחזור למציאות הנפרדת של כל אחד מהם.

עכשיו אנחנו מקבלים בפלאשבק את מה שהתרחש בין ג'אנדי למכשפה. ג'אנדי ביקשה מהמכשפה להניח לאביה של גא אול ולקרן של ג'י הו ובתמורה הבטיחה לה שהיא תעזוב את ג'ון פיו, תעזוב את בית הספר והעיר למקום בו לא יוכל למצוא אותה. היא אומרת לה שהיא לא ניצחה אותה ושהיא לא בורחת ממנה ושהיא עוזבת בלית ברירה, היא מוסיפה שהיא הבנאדם הכי איום שהיא הכירה כל חיה ושלצערה את האדם שהיא הכי רוצה להגן עליו מפניה היא נאלצת להשאיר מאחור. כנראה שיום הכייף היה חלק מהעיסקה.

האוטובוס מגיע וג'אנדי עולה עליו אבל ג'ון פיו עדיין לא מוכן לוותר, הוא מזכיר לה שהיא אמרה לו שהיא אוהבת אותו אז איפה האהבה שלה עכשיו? היא עונה שאהבתה מגיעה עד כאן. הוא שואל אותה אם אי פעם ראתה בו גבר, לא מלך הכיתה או היורש של חברת הענק והיא אומרת שלא, שהוא תמיד עבורה ג'ון פיו היורש של חברת שינאווה והיא לא שכחה זאת לרגע.

בכל הזמן הזה האוטובוס עומד. פשוט עומד! ג'אנדי על המדרגות, ג'ון פיו בחוץ והנהג לא מזרז אותם, שום נוסע לא מתעצבן הם פשוט עומדים ומדברים בנחת. הקטעים האלו הורסים אותי, במקום שאתרגש מהפרידה הדרמטית אני עסוקה בלוחות זמנים של אוטובוסים. סוף סוף ג'אנדי עולה על האוטובוס והוא נוסע. כל הנוסעים מן הסתם נושמים לרווחה ואילו ג'ון פיו רודף אחרי האוטובוס, רק כשהוא מתרחק ג'אנדי מביטה בו דרך השמשה האחורית.




חוץ מלתהות על הסבלנות העצומה של נהגי התחבורה הציבורית הקוריאנים ונוסעיהם, אני לא מבינה למה ג'ון פיו במקום לרוץ לא נכנס למכונית שלו ונסע אחרי האוטובוס? איפה השכל שלך ילד? אני גם לא מבינה למה ג'אנדי הייתה צריכה להיות כ"כ קרה וקשוחה איתו בסוף, אולי היא רצתה להמם אותו ככה שהוא ייתן לה ללכת ולא יתווכח איתה או משהו... אבל היא יכלה להפרד ממנו ואז להעלם למחרת בבוקר בלי שהוא ידע, למה היא הייתה צריכה להכאיב לו ככה, את זה אני לא קולטת, בעיקר שזה לא משרת שום מטרה. כשג'ון פיו עשה לה את זה במקאו חשבתי שהוא מתנהג ככה כי הוא רוצה שהיא תפסיק לאהוב אותו ותמשיך הלאה, אבל כאן הסיפור שונה.

למחרת אנחנו רואים את ג'אנדי באיזה כפר דייגים, המקום אליו גלו אביה ואימה. כשהיא מחפשת אחרי אימה על הרציף אנחנו פוגשים גם באיזה משיגנע שמסתובב שם ומדבר לעצמו.



מסתבר שהמצב של ההורים של ג'אנדי ממש לא השתפר ושהאבא נאלץ לעבוד על סירת דייג בעוד האמא מוכרת דגים בשוק. מסתבר גם שהיא סיפרה ניסים ונפלאות לכל שאר העובדות בשוק על הבת שלה שמאורסת ליורש של שינאווה וכנראה שהן הלוו לה כסף על בסיס הסיפורים האלו. אמא של ג'אנדי שמחה לראות את ביתה אבל לא רוצה שהיא תשאר איתה, היא רוצה שהיא תחזור לסיאול ותבנה את עתידה - בשבילה ובשביל משפחתה. בהתחלה ג'אנדי חוששת לאכזב את אימה ונותנת לה את הרושם שהיא באה רק לביקור, אך בסופו של דבר היא מספרת לה שהיא באה כדי להשאר והיחסים בינה לבין ג'ון פיו הסתיימו והאמא מסכמת בדרמטיות שעתה אין יותר תקווה למשפחה.

בינתיים בסיאול ג'י הו מתמסר לעבודה בקרן ואילו ג'ון פיו מתמסר לכאב ולאלכוהול. בעוד שהפרידה מג'אנדי הפכה את ג'י הו הפסיבי עד כדי זומביות לעובד קוריאני חרוץ, את ג'ון פיו היא הוציאה לגמרי מהמסלול. אנחנו רואים אותו מבלה עם בחורות במועדון סטייל יי ג'ונג ואז בדרך חזרה רואה מתקן משחקים, מהסוג שבו שיחק כשיצא עם ג'אנדי לדייט הכפול עם גא אול והשמגגה שלה. הוא מנסה להוציא את הבובה אבל נכשל ומכלה את זעמו במתקן כשהמשטרה באה לעצור אותו. ג'ון הי באה למשטרה עם כרטיס "חנינה! צא מהכלא" עבורו ונותנת לו קצת על הראש.


ג'ון פיו במאסר משטרת האופנה בעוון ז'קט מכוער

מצבו של ג'ון פיו מביא את המזכיר ג'ונג לעשות מעשה: הוא לוקח את ג'ון הי לפגוש את החולה בקומה וסופרייז סופרייז, מסתבר שזה האב המת... ג'ון פיו מתעמתת עם אימה המכשפה, שטוענת שהוליכה אותה ואת אחיה שולל כי "זה מה שהאבא היה רוצה" ו"בשביל החברה" כשג'ון פיו נכנס ושומע את השיחה. עתה תורו של ג'ון פיו לראות את אביו ה"מת", והוא נזכר בזעם בהבטחה שנתן לאביו בילדותו ואיך אימו השתמשה בהבטחה הזו במניפולטיביות. אני לא ממש מבינה, האמת, למה המכשפה הייתה צריכה להעמיד פנים שבעלה מת, מה זה כבר היה משנה אם מלכתחילה ג'ון פיו וג'ון הי היו יודעים שהוא בקומה? גם אז ג'ון פיו היה צריך למלא את הבטחתו ולעמוד בראש החברה. אני גם לא מבינה למה המזכיר ג'ונג לא סיפר לאחים על כך לפני כן, ובעיקר, אני לא רואה איך הגילוי הזה בדיוק אמור להזיז את העלילה. אני חשבתי שאולי האבא יתעורר ויעמיד את המכשפה במקומה ויקבל בשמחה את ג'אנדי כחברתו של ג'ון פיו או משהו כזה...

יי ג'ונג נפגש עם גא אול ושואל אותה עם יש לה חדשות מג'אנדי. מסתבר שאין לה וגם לא לאף אחד אחר, ג'אנדי פשוט נעלמה ואני שואלת: איך ג'אנדי יכולה לדעת שהמכשפה עמדה בדיבורה אם היא לא שומרת על קשר עם חבריה? היא יכולה להיות איתם בקשר דרך האינטרנט אם היא לא רוצה שהם יגלו איפה היא נמצאת... זה מאוד מוזר.

יי ג'ונג שואל את גא אול משהו בסגנון "יחסנו לאן?" אבל היא מפתיעה בתגובה שלה. היא עונה לו שהוא לא צריך להרגיש מחוייב אליה, היא יודעת איך הוא מרגיש והיא לא תחפש אותו יותר והיא מקנחת ב"תודה לך על שנתת לי את ההזדמנות לעשות כמיטב יכולתי" והולכת, משאירה את יי ג'ונג המום.



נתתי לך אותי בכמה דוגמאות ויכולת לבחור אם לצחוק או לבכות, אני אז יודעת, עשיתי הכל בשבילך...

לזה לא ציפיתי. בהתחלה התאכזבתי מהתגובה של גא אול, לא מתאים לה מין קטע קורבני כזה... אבל אחר כך חשבתי שבעצם אולי הגיע הזמן. אם יי ג'ונג באמת רוצה בה הוא צריך להתאמץ ולהיות מפורש, היא באמת עשתה הכל, עכשיו תורו.

ג'י הו עובד בלילות כשהטלויזיה דולקת ומה עיניו רואות? כתבה על שוק הדגים בכפר טיזי-אל-נאבי! כמה נוח! הטלויזיה והמקריות ממש עובדים שעות נוספות לאחרונה... ג'י הו, אבירי כתמיד, ניגש לג'ון פיו עם המידע ומציע לו לבוא איתו אל ג'אנדי אבל ג'ון פיו מסרב. מסתבר שהגילוי על אביו הוציא אותו מפאזת השכרות והאומללות והעביר אותו אל פאזת הקשיחות והאומללות. הוא מתנהג קצת כמו שהיה במקאו, רק בלי הקטע של העבודה, האם הוא כועס על ג'אנדי שעזבה אותו או מה?

אבל הוא לא זועם מכדי לפרגן לנו תמונת טופלס ביחד עם וו בין:




בשיחה עם וו בין הוא מסביר שהוא מתוסכל כי הוא מבין שהוא לא יכול באמת להגן על ג'אנדי והוא לא יכול להציע לה כלום חוץ מעוגמת נפש ואת זה היא כבר קיבלה מלוא החופן.

בכפר הדייגים הנשים שהלוו לאימה של ג'אנדי כסף מגלות על אירוסיו של ג'ון פיו לג'ה קיונג. עיתונים ממש, אבל ממש מגיעים מאוחר לכפר הזה... קאנג אומר להם שאלו חדשות ישנות אבל ג'אנדי מודה שהיא באמת לא מאורסת לג'ון פיו ולפני שכל הנשים עושות ממנה ומאימה וקאנג קציצות דגים מופיע האביר המושיע ג'י הו ומבטיח לשלם את כל החובות. למרבה הצער, המשיגנע ממקודם שומע ורואה אותו ומניח, כמו חבורת נשות הדייגים, שהוא היורש של שינאווה ואנחנו כבר יודעים בינתיים שהמשוגע היה פעם איש עסקים שאיבד את כל כספו וחייו נהרסו בגלל חברה גדולה, עכשיו נחשו איזו חברה...

ג'אנדי מודה לג'י הו על העזרה ועל כל מה שהוא נתן לה והוא אומר לה: את נתת לי יותר. ואז הוא מוריד מצווארו שרשרת עם טבעת ונותן לה אותה, באומרו שזו הייתה טבעת של סבתו ואז של אימו ואומר לה שהוא לא יכול לחיות בלעדיה (בלעדי ג'אנדי כמובן, לא השרשרת!). הוא סוף סוף מציע לה בגלוי את ליבו, לא על הצד ולא בערך, אבל ג'אנדי לא יכולה לקבל, לא את הטבעת ולא את הלב כי היא עדיין אוהבת את ג'ון פיו, כפי שהיא פולטת במגומגם.

ג'י הו לא נראה שבור, נראה כאילו הוא ציפה לכך. אני חושבת שכמו גא אול, גם הוא רצה לוודא שהוא עשה כל מה שביכולתו כדי שלא יתחרט על כך יותר. ג'אנדי מתנצלת והוא מחבק אותה.



ומי מביט בהם מרחוק? כמובן, ג'ון פיו! הוא כבר רגיל לצפות בהם מרחוק...



רק שהוא, אויה, כמובן לא יודע מה משמעותו של החיבוק. הוא ממשיך לעקוב אחריהם וכשג'י הו עוזב את ביתה של ג'אנדי מסתבר שהוא לא היחיד שעוקב אחריו, גם המשיגנע בסביבה.


בוו!

המשיגנע מחליט לנקום בחברה שהרסה את חייו בכך שהוא ידרוס את היורש שלה אותו הוא מזהה בטעות כג'י הו. כשג'ון פיו רואה את המכונית ששועטת לעבר ג'י הו הוא קופץ לכביש, הודף את ג'י הו ונפגע בעצמו.



המשוגע משום מה לא חוזר לאחור כדי להשלים את המבצע, הוא עוצר במרחק כמה מטרים וממלמל לעצמו כמנהגם של משוגעים לא יצלחים.

ג'ון פיו מאושפז בבית החולים (המקומי כנראה) כשהוא בקומה כשג'אנדי, חבריו ואחותו מחכים לחדשות אודותיו כשהמכשפה מגיעה.



ג'ון הי לא חוסכת מאימה את שבט לשונה ומוכיחה אותה על כך שהיא מעולם לא טרחה להכיר את בנה ולא יודעת עליו כלום, מה הוא אוהב לאכול למשל, ממה הוא נהנה, מה החלומות שלו וכולי. כשמתברר שג'ון פיו יצא מכלל סכנה המכשפה מזדרזת להסתלק והמזכיר מסנגר עליה ואומר שיש לה ישיבה חשובה אבל ג'ון הי לא סיימה איתה וצועקת עליה שמה שקרה לאביה לא היה מספיק בשבילה ושהחברה חשובה לה יותר מהבן שלה.

אבל מסתבר שלמכשפה כן יש רגשות מאחורי חזות הקרח. היא מתפרקת לרגע שהיא לבדה ומתיישבת על ספסל, אבל ג'אנדי רצה אחריה ומתיישבת לידה.



למרות שהמכשפה מתעלמת ממנה היא אומרת לה שג'ון פיו אוהב לאכול ראמן וקציצות דגים מהסוג שקונים בדוכנים ברחוב. הוא אוהב פיקניקים ולצפות בכוכבים בטלסקופ שהוריו נתנו לו.

פה לרגע כמעט חשבתי שזו דרכה של ג'אנדי להכניס למכשפה בקטנה על כך שהיא מכירה את ג'ון פיו שלא כמוה, אבל זה לא מתאים לג'אנדי, יותר סביר שהיא ניסתה לחלוק איתה את המידע על ג'ון פיו. היא גם מנחמת אותה שלא תדאג וג'ון פיו יתאושש. המכשפה מפנה אליה את גבה והולכת, אבל כשהיא בדרך במכונית היא מבקשת לעצור לרגע כשהיא רואה דוכן קציצות דגים, סימן לכך שהדברים שאמרה לה ג'אנדי בכל זאת חילחלו באיזה אופן.



לפחות מעתה ועד סוף הפרק המכשפה יוצאת מהתמונה, אבל זה לא אומר שהדברים משתפרים עבור ג'אנדי וג'ון פיו...

ג'אנדי ומשפחתה חוזרים לסיאול, מסתבר שאפילו לדירה שלהם אחרי שבעל הבית הסכים להשכיר להם אותה בהנחה, כנראה שידה של המכשפה בדבר (זה אומר שאפשר לקרוא לה המכשפה בדימוס מעתה?), היא גם ממשיכה ללכת לבית הספר. לא ברור כמה זמן עבר אבל חברי ה-F4 באים אל ג'אנדי עם בשורות משמחות: ג'ון פיו התעורר מהקומה!

ג'ון פיו שמח לראות את כל חבריו אבל אז תוהה מי זו הבחורה? מסתבר שג'ון פיו לוקה באמנזיה, אחת המחלות החביבות ביותר על כותבי טלנובלות חסרי השראה! מן הסתם כל תקופת ג'אנדי נמחקה מזכרונו (בגלל כאב או טראומה, מסביר הרופא) והוא חזר להיות הג'ון פיו שלפני ההכרות איתה... בעצם, לא בדיוק.




חברי ה-F4 וג'אנדי מנסים להזכיר לג'ון פיו מיהי ג'אנדי בשבילו כשהם ממחיזים סצינות משמעותיות מעברם אבל לשווא. ג'ון פיו ממשיך להתייחס אל "הבחורה הכפרית" בסלידה. בהתחלה הוא חושב שהיא החברה של ג'י הו וגם זה מוזר, כי ג'ון פיו שלפני התאונה יודע שג'י הו אוהב את סו היון. בכל מקרה, הוא דוחה את כל הניסיונות שלה להתקרב אליו. כל הקטע הזה פשוט סתום ומבולבל, למה אף אחד פשוט לא מספר לו מהי ג'אנדי עבורו? למה לתת לה סתם לסבול? ולמה אף אחד לא מייעץ לג'אנדי פשוט לאסוף את שיערה כדי שלא תראה כמו ילדת הכאפות מתחילת הסדרה?

בצר לה ג'אנדי מתיידדת עם אחת המאושפזות בבית החולים, בחורה בת גילה בשם ג'אנג יומי שנפצעה בטיול סקי. למרות האישפוז הארוך יומי כולה עליצות נוסח פוליאנה.


כל כאלב ביג'י יומי

כשהן רואות את ג'ון פיו מדדה במסדרון ג'אנדי ממהרת אליו כדי לעזור לו אבל הוא דוחה אותה ומעדיף את עזרתה של ג'אנג יומי למרבה כאבה של ג'אנדי. וככה זה ממשיך, ככל שהוא דוחה את ג'אנדי ככה הוא מקרב את יומי שהופכת להיות החברה הכי טובה שלו.

כשג'י הו מנחם את ג'אנדי על ספסל בבית החולים הם רואים את ג'ון פיו עם יומי והקביים החדשות שלו (מטיטניום!). יומי מתייחסת לג'אנדי בעליצות חברית בעוד ג'ון פיו מתעלם ממנה. בשלב הזה נראה לי שלא הגיוני שיומי לא מנחשת למה ג'אנדי כל הזמן שורצת בבית החולים מה שהופך אותה ואת העליצות המוגזמת שלה לעוד יותר מזוייפת. אני גם לא מבינה למה ג'ון פיו כ"כ מתנגד לחברתה של ג'אנדי ולעומת זאת נהנה כ"כ מיומי אם הוא חזר להיות מי שהיה קודם, כי ג'ון פיו של ימי התיכון טרום ג'אנדי לא היה בכלל שם לב לקיומה של נערה סתמית כמו יומי.

בלילה יומי מביאה לג'ון פיו פיצה ומדברת איתו על הכוכבים, מה שכמעט מעיר לרגע זיכרון רדום, אבל לא. חברי ה-F4 וג'אנדי ניגשים אליהם, ונדמה לי שוו בין מפטיר לעבר יומי שהם רואים אותה הרבה לאחרונה, לא בטון שמעיד על כך שהוא נהנה מההיכרות הזו, אבל יומי לוקחת את זרועו של ג'ון פיו ומראה להם מי הבוס(ית) כשהיא מצהירה שהיא והוא הם הזוג של בית החולים. ג'י הו שואל את ג'ון פיו אם הוא עדיין לא זוכרת את ג'אנדי וג'ון פיו תוהה למה לעזאזל הוא אמור לזכור את החברה שלו (של ג'י הו). ואני שואלת למה הוא עדיין מתעקש שהיא החברה של ג'י הו? ולמה הוא לא קולט שאם כל הזמן שואלים אותה אם הוא זוכר את ג'אנדי אז היא מישהי חשובה בחיים שלו???

ג'ון פיו דופק עוד מסמר בארון המתים של ג'אנדי כשהוא אומר לג'י הו שהוא יכל למצוא חברה יותר מוצלחת מהבחורה הכפרית הזו ושלא יביא אותה יותר. זה היה יותר הגיוני אם יומי הייתה איזו דוגמנית שהיא גם יורשת אצילית אבל אם ג'אנדי היא סתם אחת אז יומי היא סתם אחת בריבוע.




אבל לפי הפרומו לא תמו סבלותיה של ג'אנדי כי אנו רואים את ג'ון פיו ויומי הבריאים מכריזים שהם הולכים ללמוד בחו"ל ביחד. איפה המכשפה שצריך אותה? היא לא יכולה להתעלל קצת ביומי?

אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך






אנחנו גם בטוויטר!




צלמית מי ומי ב"שובל של שקרים"
צלמית מי ומי ב"הלוחמת"
צלמית מי ומי ב"בזמן שישנת"
צלמית ספיישלים לסדרות אסייתיות   
צלמית ספיישלים לסרטים אסייתיים   
צלמית מי ומי ב"שדרות ברזיל"
                                       
צלמית מי ומי ב"שקר היופי"

צלמית מי ומי ב"לב משוגע"
צלמית מי ומי ב"מעבר לים"
צלמית הסודות של איסבל- טלנובלה מאת ניר של הלילה
שיחון קוריאני שימושי

מי ומי בלחיות את החיים

מילון הקלישאות הטלנובליות

שקרי האהבה

הטלנובלה דון חואן ועלמתו היפה

ללא ספק - הנפשות הפועלות

יומן חיים - הנפשות הפועלות


המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1406)