שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



מדריך למשתמשי הפורום חיפוש בפורום כללי פורום טלנובלות ימי הולדת כמה פרקים יש לפורום בנענע

BOF - בחורים רעים - הסוף


MaleFlower_Red BOF - בחורים רעים - הסוף Flower_RedMale
פורסם לפני 3698 ימים     מאת asole     סה"כ תגובות: 25     תגובה אחרונה לפני: 3692 ימים



פרק אחרון!!!

לאחר עוד פיתול בעלילה, ג'ון פיו שוכב בבית החולים אחרי פגיעת ראש וסובל מאמנזיה חלקית שמוחקת מזכרונו את ג'אנדי וג'אנדי לבדה. זה מצב מאוד מדכדך עבור ג'אנדי המסכנה שסוף סוף נחלצה מפוסטמיותה ולראשונה נאלצת להיות בצד השני. אם קודם ג'ון פיו היה בצד שמחזר ורודף ומשתדל שוב ושוב לזכות בליבה ובתשומת ליבה של ג'אנדי הפעם היא זו שנאבקת על תשומת ליבו וזכרונו. זה דווקא לא משמח אותי, אני כן שמחה שג'אנדי אקטיבית (אם כי אני לא שמחה שהיא אומללה) אבל כל עלילת האמנזיה, כפי שכבר כתבתי בפוסטים קודמים, עשויה בכזה רישול וחפיפיות שפגע בדמותו של ג'ון פיו שפשוט קיוויתי שהיא תסתיים מהר. אבל הייתי צריכה להזהר במשאלותי, ברגע שהאמנזיה חלפה הפוסטמיות של ג'אנדי חזרה.

בתקווה לעורר את זכרונו של ג'ון פיו, ג'אנדי מכינה לו בדיוק את אותה הארוחה שהיא הכינה לכבוד הפיקניק שלהם (בהתחלה חשבתי שהיא הביאה לו ראמן).


ותגמור יפה מהצלחת, אתה שומע?

אבל אז נכנסת לתמונה יומי. יומי היא הבחורה האחרת הקלאסית, ממש כאילו יצאה מהטקסט-בוק כתיבת טלנובלות For Dummies. כשג'ון פיו שואל אותה אם היא הכינה את האוכל היא ישר לוקחת קרדיט. האמת שזה טיפשי מצידה, כי בקלות אפשר היה לחשוף את השקר שלה (זה לא קורה, אבל זה היה יכול לקרות. היא לא יודעת מי הכין את האוכל, נניח שזו ג'ון הי והיא באה לבקר את אחיה ושואלת אותו אם הוא נהנה מהארוחה שהיא השאירה לו). חוץ מזה, איך יומי, שמאושפזת בבית החולים ממש כמותו, יכולה להכין לו אוכל? איפה היא בדיוק יכולה לעשות זה?


ג'ון פיו בגירסא ללא התלתלים


ג'ון פיו בגרסא עם התלתלים


יומי בגירסא המעפנה (אין גירסאות נוספות)

האוכל שג'אנדי הכינה לו מעורר בו את צל צילו של זיכרון רדום, אבל אז הוא פונה ליומי ושואל "נזכרתי, מי שהייתי אמור להזכר בה... זו את, נכון?" ויומי מאשרת בחצי הנהון.
זה המקום שבו שאלתי את עצמי - WTF???
למה הוא אמור להזכר ביומי? הרי כל הזמן שואלים אותו: אתה לא נזכר בג'אנדי? אתה לא זוכר את ג'אנדי? נזכרת כבר בג'אנדי? ומה המסקנה הגאונית של ג'ון פיו? שאת יומי הוא שכח! תאמין לי, ג'ון פיו, אני הייתי שמחה לשכוח ממנה.

וו בין ויי ג'ונג מבקרים במסעדת הדייסה (וו בין לבוש במין תלבושת שוער ראשי משונה...) ומזמינים דייסות ואוכלים אותם עד תום כאילו היו זהבה בבית שלושת הדובים. ג'אנדי וגא אול צופות בהן עד שהם מסיימים ומבשרים לג'אנדי את הבשורה המשמחת - ג'ון פיו השתחרר לביתו והיא הולכת לראות אותו. יי ג'ונג נשאר במסעדה כדי לדבר עם גא אול ולשם כך לוקח אותה לטייל. כמובן שמסעדת הדייסה ריקה אז הן יכולות לצאת. מסעדת הדייסה תמיד ריקה... או כמעט ריקה. לא ברור למה הבעל הבית מחזיק בכלל שתי מלצריות או איך הוא מתפרנס מעסק כ"כ גרוע.


במקום לצפות בתנור היינו יכולים כבר לצפות בערוץ 20

יי ג'ונג וגא אול הולכים לצפות בכלי הקרמיקה הנשרפים בתנור העצים. ליי ג'ונג יש שוב שתי בשורות לבשר, רעה וטובה, והוא שוב פותח ברעה: הוא הולך ללמוד בשבדיה ויהיה שם ארבע או חמש שנים. גא אול אומרת שזו בעצם בשורה טובה עבורו, אם כי ברור שזו בשורה גרועה עבורה, יי ג'ונג הפלרטטן נוסע לחיות בארץ האמזונות הבלונדיניות, זה לא יכול להיות דבר טוב.


נשות שבדיה מחכות ליי ג'ונג.

טוב, הבשורה הטובה היא שהבנאדם הראשון שיי ג'ונג יילך לראות בשובו היא גא אול (אך הוא מסייג - "כלומר, אם לא תמצאי את אהוב הנפש שלך", אבל זה ברור לו שגא אול תשב ותחכה לשובו). תשמעו, אני יודעת שבסדרות קוריאניות מאוד נהוג שזוגות אוהבים נפרדים לשנה, שנתיים, חמש או שלושים וזה לגמרי סבבה מבחינתם אבל זה לא סבבה מבחינתי, זה מעפן. אני רוצה את גא אול ויי ג'ונג ביחד עכשיו. דחיית סיפוקים זו המחלקה של פופטיץ', לא שלי. אפילו נשיקה לא נקבל מהזוג הזה וזה מעצבן.

ג'אנדי אצה רצה לביתו של ג'ון פיו, ואת מי היא רואה איתו? כמובן, את יומי הדבק שנשרכת אחריו לכל מקום. ג'ון פיו אומר לג'אנדי להתחפף אבל יומי הצבועה מפצירה בה להשאר כדי להתעלל בה קצת ומזמינה אותה לתה כאילו היא הבעלבתית. לפי הפרצופים של המשרתות ברור שהם לא סובלות אותה, אולי כי הן אוהבות את ג'אנדי ואולי כי יומי מעצבנת או שני הדברים גם יחד. יומי גם מאכילה את ג'ון פיו מול הפרצוף של ג'אנדי כדי להראות לה כמה הם קרובים. ג'ון פיו מצווה על ג'אנדי ללכת כי משהו בה מרגיז אותו והיא עונה בכעס שהיא לא תחזור. מחוץ לחדר יומי תופסת אותה ושואלת אותה אם היא הבחורה שג'ון פיו שכח (כאילו שהיא לא יודעת...) ואז הנחשה הנכלולית מבטיחה לה שהיא תעזור לג'ון פיו להזכר בה אבל עדיף שג'אנדי לא תבוא יותר כי זה לא עושה טוב לג'ון פיו. לפחות לג'אנדי יש מספיק שכל לא לאכול את הבולשיט של יומי והיא מצותתת מאחורי הדלת.

ומה מסתבר? שג'ון פיו מבקש מיומי שתכין לו את אותו האוכל כמו בפעם שעברה. ג'אנדי מבינה מכך שיומי היא נחש בדשא ויוצאת בסערה מהבית רק כדי להתקל בדרך בג'י הו. זה האחרון סוחב אותה חזרה לחדרו של ג'ון פיו שם הם יכולים לצפות בתמונה הלא נעימה של ג'ון פיו ויומי הישנים:


נרדמנו כך, חיוור היה הליל

ג'י הו מנסה לשכנע את ג'אנדי להאבק על ג'ון פיו אבל היא מרגישה שהכל אבוד "זה כואב ולא הוגן אבל אני חייבת להכיר באמת שהג'ון פיו שאהב את ג'אנדי לא קיים יותר".

לבקשת ג'ון פיו יומי עושה ארוחה דומה אבל זה לא זה, זה לא אותו הטעם. ג'ון פיו חושד לרגע: את באמת הכנת לי את האוכל אז? ויומי טוענת שכל פעם יוצא לה אחרת, בפעם הבאה היא לא תפספס.


אינני שומע את זעקת הפטרוזיליה

אבל ג'אנדי לא יוצאת לג'ון פיו מהראש, הוא אומר שיש משהו במבט שלה שהוא לא יכול לשכוח. יומי מפעילה את הארסנל הפולני ופוצחת בטרוניה רווית דמעות: זה לא הוגן, אחרי כל מה שעשיתי בשבילך, וכל הזמן שהייתי איתך, מבית החולים ועד עכשיו ואתה חושב על בחורה שראית כמה פעמים? כל החברים שלך מתייחסים אלי רע ומצדדים בה והחבר שלה בכלל מתעלם ממני וסבלתי הכל רק בשבילך...


עוד בוורשה היא היתה קוץ בתחת

זה מעניין, הקטע של החברים. זה רק עוד יותר מחדד כמה מוזר שג'ון פיו דבק ביומי הקרציה, הרי הוא אוהב את החברים שלו וקשור אליהם אז למה הוא לא קולט שיש משהו מוזר בכך שהם לא אוהבים את יומי? כשהוא יצא עם ג'אנדי החברים בהתחלה התנגדו אבל יותר בגללו מאשר בגללה, כי הם חשבו שהוא לא רציני כלפיה. הם לא שמחו שהוא מאורס לג'ה קיונג, אבל גם בגללו, כי הוא אהב את ג'אנדי והיה אומלל, לא בגלל שהיה להם משהו נגד ג'ה קיונג עצמה, דווקא נראה שהם מחבבים אותה.

יומי לא מבזבזת זמן. ג'אנדי והחברה מקבלים הזמנה למסיבה, ג'ון פיו ויומי חתומים עליה, ממש כמו זוג. הערב מתחיל בנגינת הניצחון של יומי, היא ועוד נבלנית מנגנות בהרמוניה את הסימפוניה מס' 40 של מוצרט (מתאים למנוולת להיות נבלנית!). אגב, בזמן הנגינה, זו הייתה פעם היחידה שחשבתי שהיא יפה. ג'אנדי המובסת פורשת לרגע של בדידות ליד הבריכה, אבל יומי באה כדי לנעוץ בה עוד חץ מורעל, "עשיתי כמיטב יכולתי", היא אומרת לה, אבל הוא פשוט לא זוכר אותך", וממשיכה לספר לה שהיא וג'ון פיו עכשיו זוג ושהיא לא התכוונה לכך, זה פשוט קרה. כן, כמו תאונת דרכים. ועכשיו היא אוהבת אותו מאוד והוא מרגיש כמוה, "את מבינה, נכון? אי אפשר לשלוט בלב". אבל מסתבר שכן אפשר לשלוט ברגשות כי ג'אנדי לא בועטת בה הישר לתוך הבריכה כמו שמגיע לה. יומי נעמדת לצידו של ג'ון פיו כפי שראינו בפרומו והם מבשרים על כך שהם נוסעים יחד ללמוד בארה"ב. יי ג'ונג, וו בין וג'י הו נראים כאילו הם רוצים להקיא (על יומי) ועוזבים בהפגנתיות. ג'י הו לוקח את ג'אנדי ליד הבריכה, להתאוורר והולך להביא לה מים חמים. לבדה היא מתבוננת בתליון שג'ון פיו נתן לה בבקתת הסקי וכאן מתחילה אחת הסצינות הכי יפות בסדרה.



ג'ון פיו, לבוש בז'קט כעור שחמס מהמאסטרו צביק הפיק, מתקרב לעברה אבל כשהוא רואה מיהי הוא עושה אחורה פנה. ג'אנדי מחליטה להשתמש בקלף האחרון ושואלת אותו אם הוא לא מזהה את התליון. "מאיפה לי לדעת", הוא מפטיר בגסות. "אני מחזירה לך אותו", היא אומרת ומגישה לו את התליון. "בשביל מה אני צריך אותו? אם את רוצה לזרוק אותו תעשי את זה בעצמך" וג'אנדי זורקת בתגובה את התליון לבריכה ושואלת אותו אם הוא יודע לשחות. הוא אומר שהוא לא יודע בגלל טראומה מהילדות. אתה כן יודע, היא מתעקשת.




ואז היא אומרת לו שהוא האדם הכי אמיץ בעולם אבל הוא מתקפל מפחד כשהוא רואה איזה חרק (אולי זה מסביר למה הוא כ"כ נכנע מול יומי המקקית?). שהוא אידיוט שמעדיף לשבור את כל קשת הצלעות שלו ובלבד שאצבעה של חברתו לא תנזק. הוא כזה אהבל שמתבלבל בין פרטיות לגאווה, והוא אומר שהוא שונא ילדים אבל הוא תהיה אב מסור שיצפה בכוכבים עם הבן שלו, ולסיכום הוא אדם בודד אבל הוא אדם טוב.

ג'ון פיו נרעש מהנאום הזה ותוהה איך היא מעיזה לדבר אליו ככה ומה היא רוצה להגיד בזה.

"אמור את שמי", היא אומרת בפשטות, גבה לבריכה.

ואז, היא נופלת אחורה בנפילה חופשית הישר לתוך הבריכה.


Free Falling

כשהיא מגיעה לקרקעית ג'אנדי אוספת את התליון אבל לא עולה על פני המים. את ג'ון פיו ההמום מציפים הזכרונות - ג'אנדי טובעת בבריכה בבית המלון, ג'אנדי טובעת בים בניו קלדוניה - כל האורחים בינתיים שכנראה שומעים את הספלאש! ממהרים לשפת הבריכה. ג'י הו נראה כאילו הוא מתכוון לקפוץ אבל יי ג'ונג וו בין מחזיקים אותו משני צדדיו, זה לא נראה כאילו הם מחזיקים בו בכוח, אלא כאילו הוא מהסס. לבסוף ג'ון פיו מתעשת, צועק "ג'אנדי" וצולל לבריכה, מושה את ג'אנדי מחוסרת ההכרה ומנשים אותה. ואז היא מתעוררת. היא שואלת אותה אם הוא זוכר אותה עכשיו הוא אומר לה שהוא כל כך מתנצל והיא מבקשת שוב שיאמר את שמה. הוא קורא בשמה ומחבק אותה כשהיא מחייכת באושר.









זו הייתה יכולה להיות סצינה מושלמת לולא הם מרחו אותה בשלב הנפילה. יותר מידי זמן בוזבז על שפת הבריכה, זמן יקר כשמדובר באדם טובע. זה כמו סצינת האוטובוס, המריחה פוגעת באמינות. כל כך חבל כי זו באמת היתה סצינה יפיפיה.

והדובדבן שעל הקצפת היה כמובן לראות את יומי שמבינה שהיא הפסידה הכל מתחפפת. עכשיו באמת כל כלבה ביג'י יומי.

לצערי מהסצינה הזו ג'אנדי חוזרת למנהגיה הפוסטמיים הקלוקלים. היא עומדת לסיים את הלימודים בתיכון ואימה שואלת אותה אם היא יודעת כבר מה תלבש למסיבת הסיום. ג'אנדי אומרת שהיא לא הולכת. למה??? גם אמא שלה לא מבינה. ג'ון פיו קורא לה להפגש איתו כדי להגיד לה משהו חשוב, אבל ברגע שהוא אומר לה מה שזה לא יהיה, אופנוע קצוץ אגזוז עובר ברחוב ומחריש את דבריו לגמרי.
מה בחורה שלא משתייכת לעדת הפוסטמות הייתה עושה? כמובן, מבקשת ממנו לחזור על דבריו, במיוחד שהוא מתרה בה שאם תאחר - היא מתה. ג'אנדי פשוט חוזרת הביתה.

ביום המסיבה ג'אנדי כרגיל במרפאה עם הסבא אליה הלכה ישר מהלימודים. היא הולכת לזרוק את הזבל ומבטיחה לו שכשהיא תחזור היא תכין לו תה, אבל אז עוצרת מולה לימוזינה לבנה הדורה. היא עושה פרצוף של "אני? זה בשבילי?" כאילו לא חיכו לה כל הסדרה לימוזינות ומסוקים ומה לא. היא נכנסת ללימוזינה שמביאה אותה היישר לנשף בית הספר. חברי ה-F4, להוציא ג'ון פיו, כבר שם, למרות שזה לא נשף הסיום שלהם (הם סיימו כאמור בשנה שעברה), כל הבנות כמובן מקיפות אותן כעשים סביב מנורה אבל הם מחכים לג'אנדי וג'ון פיו ותמהים שהם לא שם. סוף סוף נכנסת ג'אנדי, בלבוש בית הספר שלה (ואני תוהה אם לפחות רחצה ידיים בינתיים, בכל זאת היא הורידה את הזבל...). חברי ה-F4 אומרים לה שהם באו במיוחד כדי לרקוד איתה. זו לא מסיבת סיום בלי הענקת תעודות, נכון? ותוך כדי ריקוד ג'אנדי מעניקת תעודת הצטיינות לכל אחד מהם. וו בין רגיש ובוגר, יי ג'ונג מתחת לחזות הילד הרע הוא טהור ובזכותו גא אול הפכה לאישה טובה יותר, וג'י הו הוא כמובן האביר על הסוס הלבן והנפש התאומה שלה.


רוקדים עם פרחים

אחרי שסינדרלה מסיימת לרקוד עם שלושת הנסיכים הם תוהים איה ג'ון פיו? ג'אנדי נזכרת במילותיו האחרונות של ג'ון פיו אליה ופתאום מבינה למה הוא התכוון כשהיא נזכרת בבד בבד במילים שאמר לה בבית הספר, לפני הדייט הראשון שלהם.



פלאש-בק לפרק 4

היא עוזבת את החבר'ה וממהרת למגדלי סיאול, שם מחכה לה ג'ון פיו ושואל למה לקח לה כ"כ הרבה זמן? (אח, געגועי לסם שיק...), לא, הוא שואל אותה רטורית אם הוא לא אמר לה שהיא מתה אם היא תאחר?

ואני שואלת: אז מי הזמין את הלימוזינה? שאר חברי ה-F4? אז למה הם תהו איפה היא כשהם הגיעו? משהו פה לגמרי לא מסתדר, אבל יאללה, נניח שהלימוזנה הוזמנה על ידם.


מה זה גדול ומאיר וממש מאחוריך?

המגדל מוצף בפירוטכניקה של אורות, ג'ון פיו, שרואה את מבטה המתפעל של ג'אנטי מפטיר בביטול "זה לא קסם, זה משהו שקל לבצע, זה כלום לעומת טיפוח דשא", ומסתבר ש"ג'אנדי" זה למעשה דשא! מעניין אם הכינוי שהצמיד לה כל הסדרה "נערה פשוטה" קשור במקור למשמעות השם שלה.

משם הם ממשיכים למעליות וג'ון פיו משחזר את הדייט הראשון בכך שהוא קונה לה בדרך קפה מהמכונה בשלושים דולר ואז הם נכנסים למעלית, ג'אנדי מנחשת שהוא רוצה להראות לה את הכתובת שהשאיר אז, בדייט הראשון (הוא לא יודע שהיא ראתה אותה כשיצאה לשם עם ג'י הו) ונזכרת שהיא בתולה חסודה והכתובת עלולה לפגוע בתומתה. מסתבר שלא כתוב שם "הדייט הראשון של ג'ון פיו וגום ג'אנדי" כמו שחשבתי בהתחלה (בגלל התרגום הדפוק!) אלא הלילה הראשון. אז זה כמובן פוגע בשמה הטוב של ג'אנדי ועכשיו היא לא תוכל להתחתן עם אף אחד אחר! אוף, היא מעצבנת, אני לא יודעת אם היא רצינית או שזה סוג של חיזור מתחנחן שאמור להיות חמוד. ג'ון פיו מאושר ומאשר שעכשיו היא יכולה להתחתן רק איתו ומציע לה על המקום נישואים.




ג'אנדי לא נראית כאילו היא הולכת להתנפל על מגזיני כלות ומציינת שהיא רק סיימה עכשיו תיכון. ג'ון פיו אומר לה ברצינות שהוא נוסע לארה"ב ללמוד לארבע שנים והוא רוצה שהיא תבוא איתו. הפעם הוא נוסע בשבילו, לא בשביל אמא שלו או החברה, זו הייתה החלטה שלו. הוא הולך לעשות כמיטב יכולתו, אם הוא יוכל להציל ולהנהיג את החברה - מה טוב. אם לא, הוא יסגור אותה במו ידיו. ג'אנדי לא רוצה לבוא איתו ואומרת לו שכשהוא היה במקאו גם היא החליטה על גורלה ועל היעוד שלה ובשביל זה היא צריכה להשאר. אני מניחה שהיא מתכוונת ללימודי הרפואה, אבל למה היא לא יכולה ללמוד בארה"ב? כאילו שחסרים שם בתי ספר לרפואה... אני ממש לא מבינה מה הבעיה שלה ולמה היא מתעקשת ללמוד דווקא בסיאול. ואז היא אומר לו שאם הוא יחזור אדם מדהים בתום ארבעת השנים האלו היא תשקול שוב את הצעתו. הוא דווקא מקבל את זה לגמרי בסבבה ובהבנה כי הוא מותק אמיתי. הוא אומר לה בצחוק שאם היא תוותר עליו היא תצטער על זה כל חיה. ג'אנדי אומרת לו שאם הוא יוותר עליה הוא יהיה זה שיצטער והוא מודה שהיא צודקת ושהוא יצטער על כך כל חייו עד למותו, ג'אנדי מסכמת שהוא לא אידיוט כמו שהוא נראה ואז הם מתנשקים.



ארבע שנים חולפות ביעף...

גא אול הולכת ברחוב ורואה על המסך הענקי את ג'ון פיו מתראיין לטלויזיה לרגל שובו למולדת ומחייכת (למה גא אול? זה היה נחמד יותר לו הייתה זו ג'אנדי, כמו שהיא ראתה אותו על המסך בתקופת ההתנכרות שלו. אבל התסריטאי רצה לעשות לג'אנדי הפתעה). המראיינת חוקרת את ג'ון פיו על חייו הרומנטים והוא אומר שהוא הבטיח למישהי הבטחה וההבטחה הזו חיזקה אותו כל אותם שנים. אנחנו רואים בינתיים את המכשפה בדימוס מחייכת מול המסך באושר ואז... הפלא ופלא, בעלה החי-מת נמצא לצידה והיא מאכילה אותו בפירות כאישה אוהבת! הא?


קח פרי ותהיה לי בריא

יושבת הראש לשעבר אשכרה שינתה את צבעיה, במקום הירוק רעל הרגיל שלה היא לובשת חולצה תכלכלה. ומי יושבת הראש החדשה? יושבת מול שולחן העבודה במה שהיה משרדה של אימה - ג'ון הי.


ג'ון הי בראש טוב.

עוד בן אבוד חוזר למולדת מארצות ניכר, לאחר שניער מעליו את אבק הבלונדיניות יי ג'ונג, כפי שהבטיח, מגיע ישר משדה התעופה לגן הילדים בו מלמדת גא אול קרמיקה ומעיר לה שהיא עדיין מפעילה יותר מידי לחץ על המפרק.


דבר אלי במפרקים אהובי...

ילדה חמודה עם פה גדול שואלת אם הוא בא מחו"ל ואם הוא בא משבדיה, למבוכתה הגדולה של גא אול, כי הילדה מסבירה ליי ג'ונג שהחבר של גא אול בשבדיה, גא אול מנסה להסות אותה להנאתו הגדולה של יי ג'ונג...

לג'אנדי בינתיים הדביקו תוספות שיער והיא נפטרה מתספורת הסיר המכוערת. היא מאחרת לאוטובוס ושאר הנוסעים מתעצבנים עליה (איפה הייתם כשהיא עצרה את התנועה לפני 4 שנים?), בספסל האחורי היא פוגשת בג'י הו, שלמרבה הצער לא החליף תספורת אבל הוא מצוייד במשקפיים. אתה לא צריך משקפיים, ג'י הו, תגזור את הפוני ותראה פתאום שאתה רואה שש שש. מסתבר שזה איזה סיור לימודי, הם אמורים לקחת דגימות דם מילדים או משהו כזה באיזה אוהל על חוף הים.



ג'י הו מחבק בתודה את אחת המצביעות בסקר הסופר-גאלן של ויוה

מסתבר גם שג'י הו, כמו ג'אנדי, לומד רפואה, רק שהוא עומד לסיים בהצלחה בעוד שהיא מתחרבשת עם הלימודים ושורדת בקושי. היא אומרת שהיא לא תשרוד בלימודים בלעדיו והוא שואל אותה, ספק בצחוק וספק ברצינות, אם הוא צריך להתחיל מחדש, כדי להיות איתה, ואז קול מוכר מפריע את שיחתם, ממסוק שחג מעליהם ג'ון פיו רועם: "נערה פשוטה! את שומעת אותי גום ג'אנדי?" (איך היא יכולה לא לשמוע? היא אולי פוסטמה אבל לא חירשת גמורה) ומורה לה לפגוש אותה על החוף.


אפילו להצדיע ביד הנכונה את לא יודעת?

הוא מלגלג עליה כשהוא רואה אותה בחלוק הלבן - "הברווזון המכוער שהתחפש לאנפה הלבנה" (הוא כמובן מתכוון לברבור והתבלבל כדרכו) ואז ג'אנדי אומרת - "זה באמת אתה...".




"התגעגעתי אלייך נורא", הוא אומר לה כשהוא מחבק אותה, "ואני לא מתכוון לוותר עליך יותר" ומזכיר לה שהיא הבטיחה לו להתחתן איתו כשישוב, היא מזכירה לו שהבטיחה רק לחשוב על כך ולא יותר, ואז הוא כורע ברך ומציע לה נישואים ואני חושבת, וואי, איזה רגליים ארוכות יש לו!



ואז שאר חברי ה-F4 מופעים מעבר לדיונה ומודיעים שהם מתנגדים, כמו אז בחתונה שלא הייתה עם ג'ה קיונג, אבל הפעם הם מתנגדים רק כי הם לא יכולים להתחתן בלי האישור שלהם. (ואני תוהה מה וו בין ויי ג'ונג בכלל עושים שם? אולי ג'ון פיו הזמין אותם?)



ואז כל החבריה העליזה עומדת ביחד ומתבוננת בשקיעה.






הסוף.

דברי סיכום ונעילה: בסך הכל נהניתי מהסדרה, בעיקר בגלל ג'ון פיו ולי מין הו. היו פרקים שדי נסחבו לי והתברברו, ובואו נגיד שהיו מספיק חורים בעלילה כדי למלא מכולה שלמה של גבינות שוויצריות, חוסר ההגיון חגג לא פעם בפול מון פארטי וחבל, כי עם השקעה יותר רצינית בתסריט זו הייתה יכולה להיות מותק של סדרה עם ערך מוסף. מצטערת, אבל בתעודת השליש של הסדרה צריך להיות כתוב "לא מממשת את הפוטנציאל שבה".
בכל זאת היו הרבה סצינות חמודות, וכמו שכתבתי קודם, בשורה התחתונה היה די כייף...


תוקן על ידי asole 13/12/2010 5:28

אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך






אנחנו גם בטוויטר!




צלמית מי ומי ב"שובל של שקרים"
צלמית מי ומי ב"הלוחמת"
צלמית מי ומי ב"בזמן שישנת"
צלמית ספיישלים לסדרות אסייתיות   
צלמית ספיישלים לסרטים אסייתיים   
צלמית מי ומי ב"שדרות ברזיל"
                                       
צלמית מי ומי ב"שקר היופי"

צלמית מי ומי ב"לב משוגע"
צלמית מי ומי ב"מעבר לים"
צלמית הסודות של איסבל- טלנובלה מאת ניר של הלילה
שיחון קוריאני שימושי

מי ומי בלחיות את החיים

מילון הקלישאות הטלנובליות

שקרי האהבה

הטלנובלה דון חואן ועלמתו היפה

ללא ספק - הנפשות הפועלות

יומן חיים - הנפשות הפועלות


המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1270)