פרק 16 הוא השקט של לפני הסערה, ואיזו סערה... הדמעות שלי ירדו כגשם שירד על סוף פרק 17...
התפלאתי בתחילת הסדרה מדוע אבא של רא אים טרח להפגיש אותה דווקא עם ג'ו וון? הבנתי שהוא רוצה להציל את הבת שלו, להציל אותה מההגנות שלה, מהדרך שבה היא בחרה לחיות את חייה, אבל למה דווקא ג'ו וון? הוא לא בדיוק הבחור הכי נחמד בסביבה... הוא בטח לא קורץ מהחומר שאבות מאחלים לבנות שלו, ממזר יהיר עם בעיות נפשיות וחברתיות ממשפחה שלא תקבל לחיקה באהבה את ביתו... וגם חרמן לא קטן וכל אותה העת היה בסביבתה הבחור המושלם, ג'ונג סו, שאהב את רא אים במסירות אם כי בפחדנות, למה הוא לא גרם לו להעז ולהתחיל עם רא אים? ג'ונג סו לא היה אפילו מעז לנשק את רא אים לפני חופה וקידושין, ממש חלומו של כל אב!
אז בפרקים האלו כל חלקי הפאזל מסתדרים. רא אים וג'ו וון היו חייבים להיות ביחד כי יש משהו שמקשר אותם: האב שחיבר אותם יחדיו ושבמותו ציווה לג'ו וון את החיים.
סוף פרק 15 השאיר את ג'ו וון במעלית. רא אים מתעשתת ועושה את הדבר הכי נכון: מתקשרת לחברתה אה יאנג כדי שתודיע למזכיר קים ואח"כ למשטרה והם מחלצים את ג'ו וון בזמן. המזכיר קים היה כ"כ היסטרי וחמוד! רואים שהוא מאוד אוהב את הבוס שלו למרות הכל וזה לא בגלל ימי החסד שבהם רא אים הייתה ג'ו וון, לדעתי הוא אוהב אותו כמו שהוא. כשג'ו וון במעלית הוא שומע את תפילת אביה של רא אים המתפלל שיהיה לו כוח להציל חיים ומבקש מהאלים כוח כדי להקריב את חייו כדי להציל חיים של מישהו אחר ושיגנו על אישתו וביתו. הוא גם מתפלל לגשם (שיכבה את השריפה?). הקטע של האישה לא ברור לי, כי אמא של רא אים מתה בקטנותה, אבל התפילה לגשם מסבירה מדוע הגשם הוא כלי כל כך חשוב בקסם של חילופי הגופות, זו לא בחירה אקראית, הגשם הוא תקוותו של הכבאי (זוכרים שהתפללנו לגשם בשריפה האיומה של יערות הכרמל). אם נלך אחורה... בסצינה הראשונה בתחילת הסדרה הטלויזיה פתוחה בביתו של ג'ו וון וקריינית מזג האויר מודיעה שצפוי "קיץ אינדיאני", קייץ אינדיאני הוא תקופה קצרה בתחילת החורף של מזג אויר חם יותר והוא נקרא כך כי האנדיאנים נהגו לצוד בתקופה זו עבור כל החורף. בתקופה הזו צפוי לרדת הרבה גשם, אומרת הקריינית, ובין אם זוהי מתנה מהאלים או בדיחה של האלים אני מניחה שזה יתגלה לנו, הלא כן מר קים ג'ו וון? היא שואלת את ג'ו וון המופתע. בפרקים האלו מסתבר שזוהי מתנת האלים והמתנה של אביה של רא אים.
רא אים נוטשת את הסט ונוסעת לכלבו, כשהיא מגיעה האמבולנס כבר לוקח את ג'ו וון לבית החולים. הוא מאוכזב כשהוא שומע ממנה שהחמיצה את האודישן והוא קופץ ממיטת בית החולים רק כדי לקחת אותה לשם אבל זה מאוחר מידי. אני קצת התעצבנתי על רא אים שהתאכזבה כל כך מהפסד האודישן, הרי כמעט הפסדת את ג'ו וון! אבל זה היה חלום חייה, והיא וג'ו וון עבדו כל קשה כדי להגשים אותו... טוב, אולי אני פשוט בחורה לא מספיק שאפתנית, אבל ג'ו וון מתבאס בשבילה אפילו יותר ממנה והוא נחוש לתקן את המעוות. זה דווקא קטע שלא אהבתי: הוא מנצל את הקשרים של אוסקה ביפן ומגיע לבמאי האמריקאי, משכנע אותו שייתן לרא אים צ'אנס, שולח לו מטוס פרטי שמטיס אותו לקוריאה ומשם להונג קונג, היעד הבא שלו, רק כדי לראות את רא אים בפעולה במשך חמש דקות. מצד אחד זה מתאים לאופי האובססיבי של ג'ו וון שברגע שהוא ננעל על משהו הוא לא מרפה ומהצד השני... למה לשלוח מטוס פרטי? לא יותר הגיוני שהוא ייקח את רא אים להונג קונג לאודישנים? יותר הגיוני ויותר זול, במיוחד עכשיו שאמא שלך עושה לך את המוות, כדאי שלא תבזבז את ההון האישי שלך! מה גם שהחלום של רא אים לא היה לעבור את האודישן, היא לא העיזה לפנטז עד כדי כך, אלא להשתתף באודישן ולפי מה שנראה, ג'ו וון הינדס את העיניין ככה שהיא לא ידעה שהיא עושה בכלל את האודישן! היא חשבה שהיא עושה צילומים רגילים (העיניין לא לגמרי ברור, כי החבר'ה בבית הספר שאלו אותה איך היה האודישן אז חשבתי שאולי זה היה סתם אודישן לסרט מקומי אבל זה לא נראה כמו אודישן אלא כמו צילומים), ונניח שהיא לא הייתה מתקבלת? אז כל המחווה הזו הייתה לחינם. זה גם היה בעייתי לסיספונד - מה היה קורה אם הבמאי וכל הפמליה היו מגיעים ובדיוק היו עושים הפסקת צהרים על הסט או שמצלמים קטע עם מישהו אחר? ובכלל, כל המחווה הזו הייתה גרנדיוזית מידי, זה היה מתאים לג'ון פיו, אבל ג'ו וון הוא לא ילד שצריך להרשים, בטח לא בנקודה הזו.
אבל היה נחמד שג'ו וון בא לפגוש את רא אים על הסט והם שיחזרו את פגישתם הראשונה עם תיקונים: היא מציגה את עצמה כגיל רא אים, הפעלולנית והוא אומר שהוא בא לקחת אותה לבן דוד של אוסקה.
אחרי שהגשים משאלות ג'ו וון הלך לסגור חשבונות עם המנהל פארק וקיבל את התפטרותו. לא יודעת למה אבל לא חשבתי שהוא יפטר אותו, למרות שהוא השתוקק לעשות זאת יובלות. חשבתי שהוא ישאיר אותו כי כך הוא יהיה אסיר תודה לו לנצח, אולי חשבתי על מי רה שהשאירה את המנהלים בתפקידם...
בגזרת סול ואוסקה חלה התחממות ניכרת לאחר שאוסקה הבין סוף סוף מדוע סול נפגעה כל כך, אבל אלו לא היו רק הדברים שאמר ל----- אודותיה, זה היה כל היחס שלו אליה, שהוא לקח אותה כמובנת מאליו, שהוא לא חשב לרגע כמה היה קשה לחיות בצל, כל הזמן להסתתר ולא להיות קיימת. אהבתי את הקטע שבו הוא אומר לה שהוא זכר רק את הקטעים הטובים והשמיט את הרעים, מתוך אנוכיות ילדותית הוא רק ראה את עצמו, לא אותה. ואת הוא שואל "מה עשיתי לך?" אבל זה לא ה"מה עשיתי לך" של הפרקים הקודמים, ה"מה עשיתי לך שאת מתעללת בי ככה" אלא הפעם הוא מפנה את השאלה לעצמו כשהוא מבין עד כמה הוא פגע בה. אוסקה תלמיד איטי אבל כשהוא סוף סוף מבין הוא הולך עם זה בכל הכוח. אם פעם הוא רצה להסתיר את סול עכשיו הוא רוצה שכל העולם ידע על קיומה והוא דואג שהעיתונים יפרסמו כתבות על ה"סקנדל" שלו עם סול.
סצינה מקסימה שלו עם סול התרחשה בשיעור היוגה שלה, כשהוא חיקה את המחווה שלה עם השלטים בצורה מתוקה ואוסקאית: "תסלחי לי (לבחור שסולח לעצמו מהר מידי), את בטוחה שלא היית זו עם הערמונים?, אני חייב ללכת אבל את הכי יפה בחדר (ואני שני)". והוא חייב ללכת כי הוא נפגש עם טה סון כדי לשכנע אותו לחתום איתו. זה כבר לא סוד כמוס שלטה סון יש קראש על אוסקה, הוא שואל אותו למה הוא כל כך אובססיבי אליו, אתה מחבב אותי? הוא שואל, אבל אוסקה, קהה תפיסה כהרגלו עונה שברור שכן ומדבר על החברות בינהם. טה סון מנסה שנית ומזכיר לו שהוא אוהב בחורים. נו, אומר אוסקה, אז תאהב בחורים! אני אוהב בחורות! אז? טה סון אומר לו שהוא יצטרך להתאמץ יותר כדי לפתות אותו אבל כל הסאב טקסט הזה נופל על אוזניים ערלות. זה מזכיר לי מה שטה סון קרא לאוסקה בפרק 14 טיפש כי "הוא מבוגר מכדי להקרא תמים". טה סון צריך היה כבר ללמוד עם אוסקה צריך להיות ישירים מאוד, ואולי ללות גם את ההסברים בדיאגרמות ותרשימי זרימה, לבחור יש קליטה של אנטנה מקולקלת בלב המדבר. לבסוף אוסקה מחרים לטה סון את נגן ה-MP3 שלו עד שיחליט לחתום איתו ובבית הוא מגלה קובץ שירים על שמו, הוא כמובן מחליט שזה בגלל שטה סון כתב אותם בשבילו (ולי נראה שהוא כתב אותם בגללו). כשהוא שומע מסול שטה סון עוזב את קוריאה הוא הולך למצוא אותו והפעם יש לו הצעה אחרת. זה הזכיר לי את הקטע שבו ג'ו וון החליף את ההצעה שלו לרא אים, במקום שהיא תהיה בת הים הקטנה הוא יהיה, אז אוסקה מציע לו שבמקום שהוא יטפח את טה סון כאמן, טה סון יטפח אותו, וכשטה סון עדין לא מתרצה הוא פשוט מעמיס אותו על הגב ולוקח אותו איתו! סצינה סופר-רומנטית שאחד ממשתתפיה עיוור לחלוטין לאספקט הזה (והיא גם הזכירה לי את הסצינה שבה יון סאנג היון כדונג צ'אן ב"גבירתי הנאווה" העמיס את היאה נא על גבו בשדה התעופה כשרצתה לעזוב את קוריאה. אין מצב שזה דימיון מקרי, נכון? - - - עכשיו קראתי בדרמבינס גם איזכור לכך, אז זה לא רק בראש שלי... ).
ולבסוף סול נותנת לאוסקה אור ירוק ואומרת לו שהוא צריך להדבק אליה (כלומר, להיות קצת ג'ו וון לרא אים...) והוא כל כך מתוק בשמחתו, "אני הולך להדבק אלייך עם כל הקסם שלי!" הוא צועק באושר.
יום השנה למותו של אביה של רא אים מתקרב. ג'ו וון מגלה שאביה של רא אים והתאונה שלו התרחשו באותו היום, האם זה מקרי? אוסקה חושב שכן, ג'ו וון לא. ההרפתקה במעלית גורמת לחשוב שהתאונה שעבר קשורה במעלית, הוא נזכר בתפילה של אביה של רא אים, האם שיקרו לו כל השנים? הפסיכיאטרית שלו בהתחלה מעמידה פנים שמדובר בתאונת דרכים ואחר כך שואלת אותו למה הוא מתעקש לזכור? לא עדיף לשכוח דברים לא נעימים ולהמשיך הלאה? מאוד מוזר האמת שזו הגישה שלה, כפסיכאטרית, לא? ג'ו וון משיב לה שהוא מרגיש שהוא איבד משהו חשוב. כשרא אים מגיעה לתא הזיכרון של אביה היא מגלה להפתעתה את אימו של ג'ו וון ולא מבינה איך היא מכירה את אביה. אמא של ג'ו וון חוטפת את שוק חייה - הבחורה שהיא כל כך מתעבת היא הבת של האיש שהציל את חיי בנה.
אפשר היה לחשוב שזו תהיה הנקודה בה סוף סוף אימו של ג'ו וון תתרצה ותקבל את רא אים, לא? שהיא תבין שמה שמאחד אותם הוא קשר גורלי ומיסטי ושמבחינה מסויימת, היא "חייבת" לרא אים. זו הייתה יכולה להיות נקודת המהפך לקראת ההאפי אנד אבל זה בעצם רק הופך הכל ליותר גרוע. אמא של ג'ו וון רואה ברא אים איזו דמות מפלצתית שבאה לגזול את ג'ו וון ממנה, הבת של האיש הציל את חייו של בנה הולכת לקחת את חייו כי ג'ו וון עצמאי, ג'ו וון שלא הולך בדרך שהתוותה לו אימו הוא כבר לא ג'ו וון. זו האם הכי מסרסת שראיתי מימי! היא פשוט מופרעת על כל הראש. היא זו שחינכה ועיצבה אותו כך שיראה בנישואים רק חובה משפחתית ותאגידית, היא תיכנתה אותו כך שלעולם לא יתאהב ותמיד ישאר הילד של האמא, היא פשוט לא מוכנה לשחרר אותו ולתת לו לגדול. בסצינה מזעזעת כפי שהיא קורעת לב היא מספרת לרא אים שאביה הוא זה שהציל את חייו של ג'ו וון ומתחננת בפניה לשחרר אותו. כמה אירוני ועצוב.
ומפה הכל מתדרדר והולך.
אגב, זה לא נורא שאימו של ג'ו וון טרחה ללכת ולשים פרחים לזכרו של אביה של רא אים אבל מעולם לא טרחה לברר אם הייתה לו משפחה ומה קרה איתם וכולי? אישה איומה!
מה שאני אוהבת בג'ו וון זו החריפות שלו. הוא ממש תמונת ראי לאוסקה מהבחינה הזו. הוא ישר קולט שמשהו לא בסדר והוא לא מרפה עד שיגלה מה לא בסדר (וחוסך לנו כל מיני אי הבנות ועיכובים מיותרים בגלל גאווה וכולי). הוא מבין שרא אים שיקרה לו ושהוא לא יצליח להוציא ממנה מה קרה והוא מנחש שאימו הייתה אצלה. הוא מפספס בשיחת הטלפון, כשהיא מספרת לו שהיא קיבלה את התפקיד בסרט, לרגע נראה שהוא קולט שהיא בוכה אבל כנראה בגלל שהוא כל כך שמח בשבילה הוא חשב שזה מהתרגשות. מעניין שדווקא סול היא זו שמשכנעת את רא אים לא לוותר על ג'ו וון כשהן נפגשות (שוב) בגלריה (אני כל כך אוהבת את זה שהן נהיו חברות!), אבל הכוח שהיא נותנת לה לא מספיק. כשהמפלצת (אמא של ג'ו וון, יותר קצר וקולע לקרוא לה ככה) שוב מזמנת אותה היא בהתחלה נלחמת, אבל אז המפלצת מוציאה את נשק יום הדין: היא זימנה את בעלי המניות כדי להדיח את ג'ו וון מתפקידו! היא מעלה את ג'ו וון על הקו ברמקול ומודיעה לו שזה עונשו שהמרה את פיה והלך עם רא אים. ג'ו וון עונה לה: או.קי, קחי הכל ממני, אני לא מסוגל לוותר על האישה הזו לנצח". אז היא מודיעה לרא אים שהיא לא מתכוונת להתעסק איתה יותר והיא הולכת להרוס את חייו של ג'ו וון מעתה והלאה. רא אים נשברת ומבטיחה שהיא תעזוב אותו לפני שאימו תדיח אותו מתפקידו. איזו אישה איומה איומה! היא אשכרה מסוגלת להרוס את הבן שלה כדי שלא יילך לאישה אחרת.
רא אים תסכלה אותי בנקודה הזו. כלומר, הבנתי את כל רעיון ההקרבה, אבל כבדי את ההקרבה של ג'ו וון, שתפי אותו, ספרי לו. הרי אמרת קודם שאת בוטחת בו, אולי הוא יכול לעצור את ההשתוללות של אמא שלו, לפנות לסבא, משהו, למה להחליט על דעת עצמך באופן חד צדדי? אולי זה בגלל איך שהיא גדלה, היא רגילה לעשות הכל לבד, לא לסמוך על אף אחד אבל זה היה כל כך מייאש! אבל רגע... פלאשבק לפרק 2: ג'ו וון משוחח עם אימו בטלפון כשלידו רא אים הדימיונית שמלווה אותו לכל מקום והוא שואל את אימו: "האם תתני לי את הירושה גם אם אשתגע?" ואז פונה לרא אים הדימיונית ושואל: "האם את תקחי אחריות כשאתרושש?". מסתבר שלא לשאלה הראשונה וכן לשניה.
לפני שהיא עוזבת את המתחם היא קופצת לבית של ג'ו וון ומכניסה משהו לספר "אליס בארץ הפלאות" אוסקה בא והיא אומרת לו שהם לא יוכלו לקיים "מפגשי מעריצים" יותר ואוסקה, חביב וסתום כתמיד חושב שזה בגלל הסרט. נכון שהוא לא יודע מה קרה, אבל היא הייתה ממש מוזרה...
כשג'ו וון מביא לה את סיכת החתול שהזמין עבורה (מחווה כל כך מתוקה!) היא נפרדת ממנו אבל הטיעון שלה נשמע חלוש. זה לא מספיק לג'ו וון, הוא לא מתכוון להרפות ואז היא מספרת לו על אבא שלה שהציל את חייו ובגלל זה היא לא יכולה לראות אותו, כי המראה שלו מזכיר לה כמה היא עצובה על אובדן אביה. ואז היא מזכירה לו את אגדת בת הים הקטנה ומבקשת ממנו להפך לקצף שעל הגלים.
התאונה. בבוקר למחרת אה יאנג מספרת לה על החלום שחלמה: רא אים והנשיא שותים תה ליד שולחן מדהים בשדה מושלג ועלי כותרת עפים עליהם מהשמים, היה שם גם עוד אדם אבל היא לא יודעת מי הוא היה. רא אים הולכת ליום הראשון של צילומי הסרט "דם כהה". זו סצינת מכוניות ובהתחלה הכל הולך טוב עד שנהג אידיוט מחליט להתעלם מהמחסומים ולנסוע דרך אתר הצילומים, הוא נכנס לנתיב של רא אים וגורם לה לסטות ולהתנגש בעץ.
רא אים שוכבת בבית החולים חסרת הכרה, הרופא חושב שהיא מתה מוחית. חודש עובר והיא עדיין בקומה.
ג'ונג סו מבקר את רא אים כשג'ו וון נמצא מאחורי הדלת ומקשיב לו. הוא אומר לה שהיא נפלאה ושהיא צריכה להתעורר ואם היא תתעורר הוא יוותר עליה לג'ו וון. אני חושבת שהכוונה שהוא יוותר עליה בליבו, לא? הרי לא עשה דבר כדי לחצוץ בינהם (אפילו פעם אחת אבל קריטית עזר לאחד בינהם, כשאמר לה להפסיק להתחבא), הוא הצלע השלישית הכי מתחשבת שיש!
אוסקה מספר לג'ו וון על הביקור האחרון של רא אים ובעקבות דבריו הוא מוצא את הדף שהכניסה לספר - סוף אגדת בת הים הקטנה, ונשבר כולו בבכי ואני איתו.
"בת הים הקטנה", אגדה טראגית ועצובה על אהבה שלא יכולה להתממש. כשג'ו וון מציע לרא אים להיות בן הים הקטן שלה היא שואלת אותו אם אחד מהם תמיד חייב להתפוגג. ג'ו וון מחליט שהוא זה שצריך להפוך לקצף הגלים ובודק את תחזיות מזג האויר, מתי צפוי לרדת גשם...
ואז הוא נפרד. לאימו הוא שולח זר פרחים עם כרטיס בו הוא עותב שהוא אוהב אותה, כרטיס שמזכיר לה את ג'ו וון שלפני התאונה והיא מתמוגגת. הסצינה עם אוסקה פשוט קרעה את ליבי. בהתחלה חושבים שג'ון וון בוכה אבל הוא צוחק, נקרע מצחוק וזה כל כך מפחיד! אפילו אוסקה מרגיש שמשהו לא בסדר אבל אורות האזהרה כבים כשהוא מקבל מג'ו וון מתנה: כל האוצרות שג'ו וון התערב איתו עליהם והוא הפסיד. אוסקה הוא כמו ילד בחנות צעצועים. ג'ו וון רוצה להצטלם איתו כי אין להם תמונה משותפת מאז גיל 21 ואוסקה עדיין לא קולט, כשאוסקה נרדם על הספה ג'ו וון אומר לו שהוא יודע שהוא תמיד הפסיד לו בכוונה כל השנים ומודה לו על כך. איזו סצינה מדהימה!
ואז הוא משאיר מכתב. מכתב אהבה לרא אים שתחליף אותו בגופו. אני פשוט גועה בבכי בחלק הזה.
ואז הוא חוטף את רא אים הישנה מבית החולים ולוקח אותה איתו במכונית. הוא אומר לה שלא תאהב אף אחד אחר, שתחיה בגופו ותחשוב עליו ושלא תתקרב לאוסקה מידי כי זה גילוי עריות (כל כך ג'ו ווני!) ושזה המעשה הכי אנוכי שהוא עושה בחייו אבל שתכבד את זה כי זו החלטה של מנהיג ואושיה בחברה ושתהיה תמיד קולית כפי שהייתה ושהוא יתגעגע אליה מאוד ושהוא אוהב אותה.
ואז הוא נוהג את המכונית לתוך הסערה.
זו למעשה ההתגשמות של החלום הראשון של אה יאנג, היא חלמה על רא אים ישנה במכונית ועל ג'ו וון בוכה ובשמים היה אבא של רא אים והחזיק פרח. זה אומר שגם החלום השני עומד להתממש...
אני מאוד אהבתי את החיבור בין ג'ו וון לאוסקה בפרקים האלו. כל הסיפור הזה קירב אותם מאוד זה לזה אם כי מסתבר שהם תמיד היו קרובים, רק שזה לא בא לידי ביטוי בגלל שג'ו וון השתנה אחרי התאונה שלו. בהתחלה הם נראו כמו הקבלה של האימהות המפלצתיות שלהם, תמיד בתחרות, תמיד עוקצים זה את זה ואז בפרקים האחרונים זה מקבל טוויסט לגמרי אחר כשאוסקה מספר לרא אים ששואלת אותו למה הוא תמיד מפסיד לג'ו וון בכוונה שהוא היה מציק לג'ו וון כדי לעורר אותו ולהוציא אותו מהקיפאון שלו ולתקשר איתו לפחות על הבסיס הזה כי זה עדיף מאפס תקשורת.
ובפרק הכל כך עצוב הזה היה לפחות רגע מצחיק אחד כשג'ו וון והמזכיר קים דיברו על המהלך של אימו של ג'ו וון, המזכיר קים הודיע בחגיגיות שהוא גם יתפטר וג'ו וון הפטיר שהוא ממילא יהיה מפוטר כי הושכר אותו מה שגורם למזכיר קים להתהפך ולצטט את אה יאנג: "האם אהבה קונה לך אורז? כסף קונה לך אורז!" כשהוא מכנה את ג'ו וון "הנשיא" הנ"ל מזכיר לו שהוא כבר לא הנשיא והמזכיר קורא לו "ג'ו וון היונג... הוא כזה חמוד, הוא אה יאנג מקסימים ביחד.
פרק 16 הוא השקט של לפני הסערה, ואיזו סערה... הדמעות שלי ירדו כגשם שירד על סוף פרק 17...
התפלאתי בתחילת הסדרה מדוע אבא של רא אים טרח להפגיש אותה דווקא עם ג'ו וון? הבנתי שהוא רוצה להציל את הבת שלו, להציל אותה מההגנות שלה, מהדרך שבה היא בחרה לחיות את חייה, אבל למה דווקא ג'ו וון? הוא לא בדיוק הבחור הכי נחמד בסביבה... הוא בטח לא קורץ מהחומר שאבות מאחלים לבנות שלו, ממזר יהיר עם בעיות נפשיות וחברתיות ממשפחה שלא תקבל לחיקה באהבה את ביתו... וגם חרמן לא קטן וכל אותה העת היה בסביבתה הבחור המושלם, ג'ונג סו, שאהב את רא אים במסירות אם כי בפחדנות, למה הוא לא גרם לו להעז ולהתחיל עם רא אים? ג'ונג סו לא היה אפילו מעז לנשק את רא אים לפני חופה וקידושין, ממש חלומו של כל אב!
אז בפרקים האלו כל חלקי הפאזל מסתדרים. רא אים וג'ו וון היו חייבים להיות ביחד כי יש משהו שמקשר אותם: האב שחיבר אותם יחדיו ושבמותו ציווה לג'ו וון את החיים.
סוף פרק 15 השאיר את ג'ו וון במעלית. רא אים מתעשתת ועושה את הדבר הכי נכון: מתקשרת לחברתה אה יאנג כדי שתודיע למזכיר קים ואח"כ למשטרה והם מחלצים את ג'ו וון בזמן. המזכיר קים היה כ"כ היסטרי וחמוד! רואים שהוא מאוד אוהב את הבוס שלו למרות הכל וזה לא בגלל ימי החסד שבהם רא אים הייתה ג'ו וון, לדעתי הוא אוהב אותו כמו שהוא. כשג'ו וון במעלית הוא שומע את תפילת אביה של רא אים המתפלל שיהיה לו כוח להציל חיים ומבקש מהאלים כוח כדי להקריב את חייו כדי להציל חיים של מישהו אחר ושיגנו על אישתו וביתו. הוא גם מתפלל לגשם (שיכבה את השריפה?). הקטע של האישה לא ברור לי, כי אמא של רא אים מתה בקטנותה, אבל התפילה לגשם מסבירה מדוע הגשם הוא כלי כל כך חשוב בקסם של חילופי הגופות, זו לא בחירה אקראית, הגשם הוא תקוותו של הכבאי (זוכרים שהתפללנו לגשם בשריפה האיומה של יערות הכרמל). אם נלך אחורה... בסצינה הראשונה בתחילת הסדרה הטלויזיה פתוחה בביתו של ג'ו וון וקריינית מזג האויר מודיעה שצפוי "קיץ אינדיאני", קייץ אינדיאני הוא תקופה קצרה בתחילת החורף של מזג אויר חם יותר והוא נקרא כך כי האנדיאנים נהגו לצוד בתקופה זו עבור כל החורף. בתקופה הזו צפוי לרדת הרבה גשם, אומרת הקריינית, ובין אם זוהי מתנה מהאלים או בדיחה של האלים אני מניחה שזה יתגלה לנו, הלא כן מר קים ג'ו וון? היא שואלת את ג'ו וון המופתע. בפרקים האלו מסתבר שזוהי מתנת האלים והמתנה של אביה של רא אים.
רא אים נוטשת את הסט ונוסעת לכלבו, כשהיא מגיעה האמבולנס כבר לוקח את ג'ו וון לבית החולים. הוא מאוכזב כשהוא שומע ממנה שהחמיצה את האודישן והוא קופץ ממיטת בית החולים רק כדי לקחת אותה לשם אבל זה מאוחר מידי. אני קצת התעצבנתי על רא אים שהתאכזבה כל כך מהפסד האודישן, הרי כמעט הפסדת את ג'ו וון! אבל זה היה חלום חייה, והיא וג'ו וון עבדו כל קשה כדי להגשים אותו... טוב, אולי אני פשוט בחורה לא מספיק שאפתנית, אבל ג'ו וון מתבאס בשבילה אפילו יותר ממנה והוא נחוש לתקן את המעוות. זה דווקא קטע שלא אהבתי: הוא מנצל את הקשרים של אוסקה ביפן ומגיע לבמאי האמריקאי, משכנע אותו שייתן לרא אים צ'אנס, שולח לו מטוס פרטי שמטיס אותו לקוריאה ומשם להונג קונג, היעד הבא שלו, רק כדי לראות את רא אים בפעולה במשך חמש דקות. מצד אחד זה מתאים לאופי האובססיבי של ג'ו וון שברגע שהוא ננעל על משהו הוא לא מרפה ומהצד השני... למה לשלוח מטוס פרטי? לא יותר הגיוני שהוא ייקח את רא אים להונג קונג לאודישנים? יותר הגיוני ויותר זול, במיוחד עכשיו שאמא שלך עושה לך את המוות, כדאי שלא תבזבז את ההון האישי שלך! מה גם שהחלום של רא אים לא היה לעבור את האודישן, היא לא העיזה לפנטז עד כדי כך, אלא להשתתף באודישן ולפי מה שנראה, ג'ו וון הינדס את העיניין ככה שהיא לא ידעה שהיא עושה בכלל את האודישן! היא חשבה שהיא עושה צילומים רגילים (העיניין לא לגמרי ברור, כי החבר'ה בבית הספר שאלו אותה איך היה האודישן אז חשבתי שאולי זה היה סתם אודישן לסרט מקומי אבל זה לא נראה כמו אודישן אלא כמו צילומים), ונניח שהיא לא הייתה מתקבלת? אז כל המחווה הזו הייתה לחינם. זה גם היה בעייתי לסיספונד - מה היה קורה אם הבמאי וכל הפמליה היו מגיעים ובדיוק היו עושים הפסקת צהרים על הסט או שמצלמים קטע עם מישהו אחר? ובכלל, כל המחווה הזו הייתה גרנדיוזית מידי, זה היה מתאים לג'ון פיו, אבל ג'ו וון הוא לא ילד שצריך להרשים, בטח לא בנקודה הזו.
אבל היה נחמד שג'ו וון בא לפגוש את רא אים על הסט והם שיחזרו את פגישתם הראשונה עם תיקונים: היא מציגה את עצמה כגיל רא אים, הפעלולנית והוא אומר שהוא בא לקחת אותה לבן דוד של אוסקה.
אחרי שהגשים משאלות ג'ו וון הלך לסגור חשבונות עם המנהל פארק וקיבל את התפטרותו. לא יודעת למה אבל לא חשבתי שהוא יפטר אותו, למרות שהוא השתוקק לעשות זאת יובלות. חשבתי שהוא ישאיר אותו כי כך הוא יהיה אסיר תודה לו לנצח, אולי חשבתי על מי רה שהשאירה את המנהלים בתפקידם...
בגזרת סול ואוסקה חלה התחממות ניכרת לאחר שאוסקה הבין סוף סוף מדוע סול נפגעה כל כך, אבל אלו לא היו רק הדברים שאמר ל----- אודותיה, זה היה כל היחס שלו אליה, שהוא לקח אותה כמובנת מאליו, שהוא לא חשב לרגע כמה היה קשה לחיות בצל, כל הזמן להסתתר ולא להיות קיימת. אהבתי את הקטע שבו הוא אומר לה שהוא זכר רק את הקטעים הטובים והשמיט את הרעים, מתוך אנוכיות ילדותית הוא רק ראה את עצמו, לא אותה. ואת הוא שואל "מה עשיתי לך?" אבל זה לא ה"מה עשיתי לך" של הפרקים הקודמים, ה"מה עשיתי לך שאת מתעללת בי ככה" אלא הפעם הוא מפנה את השאלה לעצמו כשהוא מבין עד כמה הוא פגע בה. אוסקה תלמיד איטי אבל כשהוא סוף סוף מבין הוא הולך עם זה בכל הכוח. אם פעם הוא רצה להסתיר את סול עכשיו הוא רוצה שכל העולם ידע על קיומה והוא דואג שהעיתונים יפרסמו כתבות על ה"סקנדל" שלו עם סול.
סצינה מקסימה שלו עם סול התרחשה בשיעור היוגה שלה, כשהוא חיקה את המחווה שלה עם השלטים בצורה מתוקה ואוסקאית: "תסלחי לי (לבחור שסולח לעצמו מהר מידי), את בטוחה שלא היית זו עם הערמונים?, אני חייב ללכת אבל את הכי יפה בחדר (ואני שני)". והוא חייב ללכת כי הוא נפגש עם טה סון כדי לשכנע אותו לחתום איתו. זה כבר לא סוד כמוס שלטה סון יש קראש על אוסקה, הוא שואל אותו למה הוא כל כך אובססיבי אליו, אתה מחבב אותי? הוא שואל, אבל אוסקה, קהה תפיסה כהרגלו עונה שברור שכן ומדבר על החברות בינהם. טה סון מנסה שנית ומזכיר לו שהוא אוהב בחורים. נו, אומר אוסקה, אז תאהב בחורים! אני אוהב בחורות! אז? טה סון אומר לו שהוא יצטרך להתאמץ יותר כדי לפתות אותו אבל כל הסאב טקסט הזה נופל על אוזניים ערלות. זה מזכיר לי מה שטה סון קרא לאוסקה בפרק 14 טיפש כי "הוא מבוגר מכדי להקרא תמים". טה סון צריך היה כבר ללמוד עם אוסקה צריך להיות ישירים מאוד, ואולי ללות גם את ההסברים בדיאגרמות ותרשימי זרימה, לבחור יש קליטה של אנטנה מקולקלת בלב המדבר. לבסוף אוסקה מחרים לטה סון את נגן ה-MP3 שלו עד שיחליט לחתום איתו ובבית הוא מגלה קובץ שירים על שמו, הוא כמובן מחליט שזה בגלל שטה סון כתב אותם בשבילו (ולי נראה שהוא כתב אותם בגללו). כשהוא שומע מסול שטה סון עוזב את קוריאה הוא הולך למצוא אותו והפעם יש לו הצעה אחרת. זה הזכיר לי את הקטע שבו ג'ו וון החליף את ההצעה שלו לרא אים, במקום שהיא תהיה בת הים הקטנה הוא יהיה, אז אוסקה מציע לו שבמקום שהוא יטפח את טה סון כאמן, טה סון יטפח אותו, וכשטה סון עדין לא מתרצה הוא פשוט מעמיס אותו על הגב ולוקח אותו איתו! סצינה סופר-רומנטית שאחד ממשתתפיה עיוור לחלוטין לאספקט הזה (והיא גם הזכירה לי את הסצינה שבה יון סאנג היון כדונג צ'אן ב"גבירתי הנאווה" העמיס את היאה נא על גבו בשדה התעופה כשרצתה לעזוב את קוריאה. אין מצב שזה דימיון מקרי, נכון? - - - עכשיו קראתי בדרמבינס גם איזכור לכך, אז זה לא רק בראש שלי... ).
ולבסוף סול נותנת לאוסקה אור ירוק ואומרת לו שהוא צריך להדבק אליה (כלומר, להיות קצת ג'ו וון לרא אים...) והוא כל כך מתוק בשמחתו, "אני הולך להדבק אלייך עם כל הקסם שלי!" הוא צועק באושר.
יום השנה למותו של אביה של רא אים מתקרב. ג'ו וון מגלה שאביה של רא אים והתאונה שלו התרחשו באותו היום, האם זה מקרי? אוסקה חושב שכן, ג'ו וון לא. ההרפתקה במעלית גורמת לחשוב שהתאונה שעבר קשורה במעלית, הוא נזכר בתפילה של אביה של רא אים, האם שיקרו לו כל השנים? הפסיכיאטרית שלו בהתחלה מעמידה פנים שמדובר בתאונת דרכים ואחר כך שואלת אותו למה הוא מתעקש לזכור? לא עדיף לשכוח דברים לא נעימים ולהמשיך הלאה? מאוד מוזר האמת שזו הגישה שלה, כפסיכאטרית, לא? ג'ו וון משיב לה שהוא מרגיש שהוא איבד משהו חשוב. כשרא אים מגיעה לתא הזיכרון של אביה היא מגלה להפתעתה את אימו של ג'ו וון ולא מבינה איך היא מכירה את אביה. אמא של ג'ו וון חוטפת את שוק חייה - הבחורה שהיא כל כך מתעבת היא הבת של האיש שהציל את חיי בנה.
אפשר היה לחשוב שזו תהיה הנקודה בה סוף סוף אימו של ג'ו וון תתרצה ותקבל את רא אים, לא? שהיא תבין שמה שמאחד אותם הוא קשר גורלי ומיסטי ושמבחינה מסויימת, היא "חייבת" לרא אים. זו הייתה יכולה להיות נקודת המהפך לקראת ההאפי אנד אבל זה בעצם רק הופך הכל ליותר גרוע. אמא של ג'ו וון רואה ברא אים איזו דמות מפלצתית שבאה לגזול את ג'ו וון ממנה, הבת של האיש הציל את חייו של בנה הולכת לקחת את חייו כי ג'ו וון עצמאי, ג'ו וון שלא הולך בדרך שהתוותה לו אימו הוא כבר לא ג'ו וון. זו האם הכי מסרסת שראיתי מימי! היא פשוט מופרעת על כל הראש. היא זו שחינכה ועיצבה אותו כך שיראה בנישואים רק חובה משפחתית ותאגידית, היא תיכנתה אותו כך שלעולם לא יתאהב ותמיד ישאר הילד של האמא, היא פשוט לא מוכנה לשחרר אותו ולתת לו לגדול. בסצינה מזעזעת כפי שהיא קורעת לב היא מספרת לרא אים שאביה הוא זה שהציל את חייו של ג'ו וון ומתחננת בפניה לשחרר אותו. כמה אירוני ועצוב.
ומפה הכל מתדרדר והולך.
אגב, זה לא נורא שאימו של ג'ו וון טרחה ללכת ולשים פרחים לזכרו של אביה של רא אים אבל מעולם לא טרחה לברר אם הייתה לו משפחה ומה קרה איתם וכולי? אישה איומה!
מה שאני אוהבת בג'ו וון זו החריפות שלו. הוא ממש תמונת ראי לאוסקה מהבחינה הזו. הוא ישר קולט שמשהו לא בסדר והוא לא מרפה עד שיגלה מה לא בסדר (וחוסך לנו כל מיני אי הבנות ועיכובים מיותרים בגלל גאווה וכולי). הוא מבין שרא אים שיקרה לו ושהוא לא יצליח להוציא ממנה מה קרה והוא מנחש שאימו הייתה אצלה. הוא מפספס בשיחת הטלפון, כשהיא מספרת לו שהיא קיבלה את התפקיד בסרט, לרגע נראה שהוא קולט שהיא בוכה אבל כנראה בגלל שהוא כל כך שמח בשבילה הוא חשב שזה מהתרגשות. מעניין שדווקא סול היא זו שמשכנעת את רא אים לא לוותר על ג'ו וון כשהן נפגשות (שוב) בגלריה (אני כל כך אוהבת את זה שהן נהיו חברות!), אבל הכוח שהיא נותנת לה לא מספיק. כשהמפלצת (אמא של ג'ו וון, יותר קצר וקולע לקרוא לה ככה) שוב מזמנת אותה היא בהתחלה נלחמת, אבל אז המפלצת מוציאה את נשק יום הדין: היא זימנה את בעלי המניות כדי להדיח את ג'ו וון מתפקידו! היא מעלה את ג'ו וון על הקו ברמקול ומודיעה לו שזה עונשו שהמרה את פיה והלך עם רא אים. ג'ו וון עונה לה: או.קי, קחי הכל ממני, אני לא מסוגל לוותר על האישה הזו לנצח". אז היא מודיעה לרא אים שהיא לא מתכוונת להתעסק איתה יותר והיא הולכת להרוס את חייו של ג'ו וון מעתה והלאה. רא אים נשברת ומבטיחה שהיא תעזוב אותו לפני שאימו תדיח אותו מתפקידו. איזו אישה איומה איומה! היא אשכרה מסוגלת להרוס את הבן שלה כדי שלא יילך לאישה אחרת.
רא אים תסכלה אותי בנקודה הזו. כלומר, הבנתי את כל רעיון ההקרבה, אבל כבדי את ההקרבה של ג'ו וון, שתפי אותו, ספרי לו. הרי אמרת קודם שאת בוטחת בו, אולי הוא יכול לעצור את ההשתוללות של אמא שלו, לפנות לסבא, משהו, למה להחליט על דעת עצמך באופן חד צדדי? אולי זה בגלל איך שהיא גדלה, היא רגילה לעשות הכל לבד, לא לסמוך על אף אחד אבל זה היה כל כך מייאש! אבל רגע... פלאשבק לפרק 2: ג'ו וון משוחח עם אימו בטלפון כשלידו רא אים הדימיונית שמלווה אותו לכל מקום והוא שואל את אימו: "האם תתני לי את הירושה גם אם אשתגע?" ואז פונה לרא אים הדימיונית ושואל: "האם את תקחי אחריות כשאתרושש?". מסתבר שלא לשאלה הראשונה וכן לשניה.
לפני שהיא עוזבת את המתחם היא קופצת לבית של ג'ו וון ומכניסה משהו לספר "אליס בארץ הפלאות" אוסקה בא והיא אומרת לו שהם לא יוכלו לקיים "מפגשי מעריצים" יותר ואוסקה, חביב וסתום כתמיד חושב שזה בגלל הסרט. נכון שהוא לא יודע מה קרה, אבל היא הייתה ממש מוזרה...
כשג'ו וון מביא לה את סיכת החתול שהזמין עבורה (מחווה כל כך מתוקה!) היא נפרדת ממנו אבל הטיעון שלה נשמע חלוש. זה לא מספיק לג'ו וון, הוא לא מתכוון להרפות ואז היא מספרת לו על אבא שלה שהציל את חייו ובגלל זה היא לא יכולה לראות אותו, כי המראה שלו מזכיר לה כמה היא עצובה על אובדן אביה. ואז היא מזכירה לו את אגדת בת הים הקטנה ומבקשת ממנו להפך לקצף שעל הגלים.
התאונה. בבוקר למחרת אה יאנג מספרת לה על החלום שחלמה: רא אים והנשיא שותים תה ליד שולחן מדהים בשדה מושלג ועלי כותרת עפים עליהם מהשמים, היה שם גם עוד אדם אבל היא לא יודעת מי הוא היה. רא אים הולכת ליום הראשון של צילומי הסרט "דם כהה". זו סצינת מכוניות ובהתחלה הכל הולך טוב עד שנהג אידיוט מחליט להתעלם מהמחסומים ולנסוע דרך אתר הצילומים, הוא נכנס לנתיב של רא אים וגורם לה לסטות ולהתנגש בעץ.
רא אים שוכבת בבית החולים חסרת הכרה, הרופא חושב שהיא מתה מוחית. חודש עובר והיא עדיין בקומה.
ג'ונג סו מבקר את רא אים כשג'ו וון נמצא מאחורי הדלת ומקשיב לו. הוא אומר לה שהיא נפלאה ושהיא צריכה להתעורר ואם היא תתעורר הוא יוותר עליה לג'ו וון. אני חושבת שהכוונה שהוא יוותר עליה בליבו, לא? הרי לא עשה דבר כדי לחצוץ בינהם (אפילו פעם אחת אבל קריטית עזר לאחד בינהם, כשאמר לה להפסיק להתחבא), הוא הצלע השלישית הכי מתחשבת שיש!
אוסקה מספר לג'ו וון על הביקור האחרון של רא אים ובעקבות דבריו הוא מוצא את הדף שהכניסה לספר - סוף אגדת בת הים הקטנה, ונשבר כולו בבכי ואני איתו.
"בת הים הקטנה", אגדה טראגית ועצובה על אהבה שלא יכולה להתממש. כשג'ו וון מציע לרא אים להיות בן הים הקטן שלה היא שואלת אותו אם אחד מהם תמיד חייב להתפוגג. ג'ו וון מחליט שהוא זה שצריך להפוך לקצף הגלים ובודק את תחזיות מזג האויר, מתי צפוי לרדת גשם...
ואז הוא נפרד. לאימו הוא שולח זר פרחים עם כרטיס בו הוא עותב שהוא אוהב אותה, כרטיס שמזכיר לה את ג'ו וון שלפני התאונה והיא מתמוגגת. הסצינה עם אוסקה פשוט קרעה את ליבי. בהתחלה חושבים שג'ון וון בוכה אבל הוא צוחק, נקרע מצחוק וזה כל כך מפחיד! אפילו אוסקה מרגיש שמשהו לא בסדר אבל אורות האזהרה כבים כשהוא מקבל מג'ו וון מתנה: כל האוצרות שג'ו וון התערב איתו עליהם והוא הפסיד. אוסקה הוא כמו ילד בחנות צעצועים. ג'ו וון רוצה להצטלם איתו כי אין להם תמונה משותפת מאז גיל 21 ואוסקה עדיין לא קולט, כשאוסקה נרדם על הספה ג'ו וון אומר לו שהוא יודע שהוא תמיד הפסיד לו בכוונה כל השנים ומודה לו על כך. איזו סצינה מדהימה!
ואז הוא משאיר מכתב. מכתב אהבה לרא אים שתחליף אותו בגופו. אני פשוט גועה בבכי בחלק הזה.
ואז הוא חוטף את רא אים הישנה מבית החולים ולוקח אותה איתו במכונית. הוא אומר לה שלא תאהב אף אחד אחר, שתחיה בגופו ותחשוב עליו ושלא תתקרב לאוסקה מידי כי זה גילוי עריות (כל כך ג'ו ווני!) ושזה המעשה הכי אנוכי שהוא עושה בחייו אבל שתכבד את זה כי זו החלטה של מנהיג ואושיה בחברה ושתהיה תמיד קולית כפי שהייתה ושהוא יתגעגע אליה מאוד ושהוא אוהב אותה.
ואז הוא נוהג את המכונית לתוך הסערה.
זו למעשה ההתגשמות של החלום הראשון של אה יאנג, היא חלמה על רא אים ישנה במכונית ועל ג'ו וון בוכה ובשמים היה אבא של רא אים והחזיק פרח. זה אומר שגם החלום השני עומד להתממש...
אני מאוד אהבתי את החיבור בין ג'ו וון לאוסקה בפרקים האלו. כל הסיפור הזה קירב אותם מאוד זה לזה אם כי מסתבר שהם תמיד היו קרובים, רק שזה לא בא לידי ביטוי בגלל שג'ו וון השתנה אחרי התאונה שלו. בהתחלה הם נראו כמו הקבלה של האימהות המפלצתיות שלהם, תמיד בתחרות, תמיד עוקצים זה את זה ואז בפרקים האחרונים זה מקבל טוויסט לגמרי אחר כשאוסקה מספר לרא אים ששואלת אותו למה הוא תמיד מפסיד לג'ו וון בכוונה שהוא היה מציק לג'ו וון כדי לעורר אותו ולהוציא אותו מהקיפאון שלו ולתקשר איתו לפחות על הבסיס הזה כי זה עדיף מאפס תקשורת.
ובפרק הכל כך עצוב הזה היה לפחות רגע מצחיק אחד כשג'ו וון והמזכיר קים דיברו על המהלך של אימו של ג'ו וון, המזכיר קים הודיע בחגיגיות שהוא גם יתפטר וג'ו וון הפטיר שהוא ממילא יהיה מפוטר כי הושכר אותו מה שגורם למזכיר קים להתהפך ולצטט את אה יאנג: "האם אהבה קונה לך אורז? כסף קונה לך אורז!" כשהוא מכנה את ג'ו וון "הנשיא" הנ"ל מזכיר לו שהוא כבר לא הנשיא והמזכיר קורא לו "ג'ו וון היונג... הוא כזה חמוד, הוא אה יאנג מקסימים ביחד.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גן סודי - פ' 16-17: הסערה מאת: asole
ראית את "מלכת השלג" ?
יש כמה קווי דמיון ...
זוכרת שכתבתי באחד הפוסטים בנושא שהבית משותף ?
מצאתי עוד מישהו שעלה על זה ...
אבל זה רק דבר אחד משותף -
יש הרבה יותר. יהיה מענין לערוך השוואה בין שתי הסדרות.
והנה - מצאתי גם קאוור לשיר הנושא של ביני - אני לא מכירה את הלהקה, משערת שאחרים כן
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
בתגובה ל: הסיכומים שלך נהדרים. קומאו מאת: Rebeccan לא, לא ראיתי את מלכת השלג ועם כל האהבתי להיון בין לא נראה לי שאראה, אני וטראגיות לא הולכים ביחד. האמת שגם התפנית ב"גן סודי" היממה אותי, פרק 17 היה יותר מידי בשבילי, בכיתי ובכיתי ובכיתי עד שכמעט טבעתי כאליס בשלולית דמעותי.
את יותר ממוזמנת לערוך השוואה בין הסדרות פשוט סמני בכותרת: ספויילר ל"גן סודי" ו"מלכת השלג".
הבחור ששר את השיר נראה כמו ילד-חייזר! די משעשע שחייזר שר בשם "הגבר הזה", איזה גבר אתה ואיזה נעליים! הכנס לחללית, המפתחות בפנים.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גן סודי - פ' 16-17: הסערה מאת: asole בד"כ אני צופה בפרק היומי בשעת לילה מאוחרת יותר... אני אמנם ממחזרת את עצמי, אבל שוב על עוד סיכום נהדר!
אני כנראה חסומה רגשית לגבי הדמויות הראשיות (הבאסה כולה שלי כי הפאזל אכן מתחבר בצורה ראויה), כך שבגזרה שלי לא נרשמו דמעות וגם לא קרוב לזה. זה מן הסתם קשור גם לרסיסי הספויילרים שנתקלתי בהם, כך ששוב לא הייתי מופתעת מהאירועים בפרקים האלה. ידעתי למשל שאבא של רא-אים קשור לתאונה של ג'ו וון, שאחד מהם או שניהם יהיו בסכנת חיים וינסה להקריב את חייו בשביל השני, אבל לא ידעתי איך זה בדיוק יקרה. ואני גם יודעת ספויילר משמעותי לגבי הפרק האחרון.
אגב, בדרמבינס כינו את הפרק הזה Secret Garden: The Makjang Edition...
אני אתייחס רק לכמה נקודות רנדומליות שעלו לי במהלך הצפייה בפרקים הנ"ל, שלאו דווקא נוגעות בלב לבה של העלילה ולאירועים הדרמטיים. מקווה שזה לא חוסר רגישות מצדי...
אוסקה הקסים אותי בפרקים האלה, במיוחד בקטע שבו הוא הפתיע את סול ביוגה עם השלט (והיא באמת הייתה מאוד יפה בסצנה הזו). מאמי! אגב, הקטע שבו הוא מתקשר ליפנים כדי להשיג את הטלפון, מאוד שיעשע אותי
אגב, אהבתי גם את העוגה שסול הביאה לו באחד הפרקים הקודמים, למרות שאני לא מתלהבת במיוחד מעוגות שלא כוללות שוקולד...
אמא של ג'ו וון מלחיצה אותי, ולא רק בגלל הדברים האיומים שהיא אומרת ועושה והטונים הצורמים. המראה שלה, גם כשהיא שותקת, מלחיץ משהו בעיניי. אני לא יודעת למה, אבל כשאני רואה את הפרצוף והפריזורה המטופשת שלה, אני נזכרת בבובה שהזכירה לג'ורג' מ"סיינפלד" את אמו, ולכן הוא לא היה יכול לישון (והיא בכלל לא דומה לבובה הזו! אבל זו האסוציאציה הלא קשורה שלי).
תמיד נחמד לשמוע את ג'ונג סו באנגלית:
ואני חושבת שהמשפט "כשאת/ה בוכה את/ה לא יפה" לא נכון לגבי ביני:
עוד 3 פרקים לסיום...
תוקן על ידי iDana 22/2/2011 21:8
בתגובה ל: באשמתך מיהרתי לצפות בפרק 17 מאת: iDana לי זו הייתה הפתעה גמורה, לא זה שאבא של רא אים הציל את ג'ו וון, את זה אפשר היה לנחש, אלא שמקומדיה קלילה לפתע נסטה לכיוון הטרגדיה... חשבתי שבמקרה הכי גרוע המפלצת תעשה להם את המוות, לא תארתי לעצמי מצב של (כמעט) מוות הלכה למעשה...
אני אמביוולנטית ביחס לטוויסט הזה. מצד אחד, הוא לא בדיוק מופרך, הרי מתחילת הסדרה מטפטפים לנו עד כמה המקצוע של רא אים מסוכן, אנחנו שומעים על חברים שמתו או הפכו נכים, ראינו את רא אים מתחילה את הקורס של החניכים בבית האזכרה, ג'ונג סו מספר על השיחות הליליות... יש במקצוע הזה מנה גדושה של הרס עצמי, ורא אים של תחילת הסדרה הייתה בעיקר מועדת לפורענות, כי היא לא שמרה על עצמה, היא הפרה את ההוראות של הבמאי שלה והמשיכה לעבוד פצועה וכל הזמן רצתה לעשות פעלולים מסוכנים יותר ויותר.
ומהצד השני, ההתפתחות הכה דרמטית הזו מאוד שינתה את האופי של הסדרה, כאילו את נוסעת בכביש מישורי בלב שדה ירוק ופתאום עיקול ואת מקפצת בין הרים ובין סלעים... היו כבר התפתחויות דרמטיות (המעלית), אבל לא ציפיתי לסערת רגשות כזו. בתור מי שלא חובבת טרגדיות זה קצת מקלקל לי את אוירת הפיל-גוד של הסדרה.
ומהצד השלישי, אם כל הטוויסט הזה לא היה מתרחש לא הייתי מקבלת סצינה מדהימה כל כך כמו שהייתה בין ג'ו וון לאוסקה...
על הבובה... את יודעת את מי המפלצת מזכירה לי? את מיס האווישם מ"תקוות גדולות" (אם היו ניתוחים פלסטים בתקופתה של מיס האווישם).
היא נראית כמו בובת פורצלן ויקטוריאנית שהזדקנה, יש בה משהו קריפי. הדודה, אימו של אוסקה, נראית כמו ריץ' ביץ' שעשתה לא מעט ניתוחים כדי להראות צעירה וסקסית אבל המפלצת נראית כמו ילדה קטנה עם כל בגדי המלמלה שלה, ילדה זקנה ומפחידה.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מאת: asole האמת שהתלבטתי אם בכלל לצפות בסדרה עוד בשלב הסיקורים בדרמבינס (לעתים רפרפתי על הפתיחים הקצרצרים שרואים בדף הראשי של הבלוג). דווקא כשראיתי רמז למלודרמה המתרגשת לה - רמת הסקרנות שלי גברה, כי חשבתי שהסדרה מגיעה גם למחוזות שמעבר לרום-קום (ואגב, לדעתי כבר מההתחלה הסדרה לא הייתה רק קומדיה רומנטית קלילה, היה בה יותר מזה).
צחוק הגורל הוא, שבסופו של דבר אני הכי מתחברת לקטעים של אוסקה - שרובם על טהרת הקומדיה דווקא...
לתסריטאים הקוריאניים יש כנראה חיבה מיוחדת לתפניות חדות. יש כמה סדרות ידועות לשמצה, שבהן הכל נראה סבבה (פחות או יותר) עד לסצנת הסיום הטראומטית שנוחתת כמעט משומקום על הצופים ההמומים ומשאירה אותם ככה. שמעתי על סדרה שנחשבה כקומדיה משפחתית חביבה למדי, עד לסצנה האחרונה שבה הגיבורים הראשיים מתים בתאונת דרכים. וככה זה נגמר.
והתיאור שלך לגבי אמא של ג'ו וון כ"כ מדויק! זה מה שניסיתי להגיד ולא מצאתי את המילים (זו כנראה הסיבה שקפצה לי לראש הבובה בדמות אמא של ג'ורג').
תוקן על ידי iDana 23/2/2011 20:8
בתגובה ל: יש לי וידוי קטן... מאת: iDana איזו אכזריות איומה! קומדיה משפחתית שנגמרת ככה? הקוריאנים האלו סאדיסטים! בעצם, זה מזכיר לי סדרה בריטית מפורסמת שמסתיימת בצורה דומה גם בלי התרעה...
טוב, את יודעת שאני סאקרית של רום-קום, ככה שהסדרה הזו התלבשה עלי כמו האימונית הכחולה על ביני... רום-קום עם טוויסט מעבר, זה בשבילי, אבל הקטע הטראגי היה כבד עלי, למלודרמות אני דווקא לא מתחברת. ב"סיטי הול" גם הזלתי פה ושם דמעה אבל במידה, פה פשוט הפכתי לעיסה של דמעות.
אני חושבת שבאוסקה, שהוא דמות מאוד משעשעת, יש המון רגש, לכן לדעתי קל לאהוב אותו. אני גם מאוד אוהבת את הדיסוננס אצלו בין היהירות החיצונית לחוסר הביטחון שלו, הוא אדם מורכב למרות שהוא עושה רושם ראשוני של בחור פשוט.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מהההההה?!?!? מאת: asole קראתי קצת ומתברר שהסדרה הזו נחשבה בכלל לסיטקום. הסוף עורר הרבה רעש והתמרמרות מצד הצופים. התברר גם שהסוף המקורי שונה יומיים לפני השידור! התסריטאי והמפיקים רצו סוף אחר, אבל בסופו של דבר דעתו של הבמאי הייתה הקובעת, וגם השחקנית הראשית תמכה בסוף הטרגי.
מלודרמה בעיניי היא לא מילה גסה - יש כאלו שנותנות מקום לרגש, אבל בצורה עדינה ולא מקג'אנגית. Will it snow for Christmas למשל היא דוגמה למלודרמה כזו שאהבתי.
ומסכימה עם כל מה שכתבת לגבי אוסקה
בתגובה ל: הם מסוגלים לגרוע ביותר... מאת: iDana פה ושם להזיל דמעה זה בסדר אבל לא בכמויות, גם ככה ישראל מתייבשת, ואני פשוט לא מסוגלת לעמוד בסוף עצוב. אם "גן סודי" הייתה מסתיימת באופן טראגי (אני מקווה שזה לא ספויילר, לא נראה לי שמישהו מצפה לכך שכולם ימותו בסוף ברעידת אדמה קטלנית או משהו כזה) הייתי באופן אישי שולחת מתנקשים לקוריאה שיראו לתסריטאית סוף טראגי מהו.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: רגש זה סבבה אבל אני שונאת לבכות מאת: asole אלא אם כן את מחשיבה כטרגדיה את העובדה שלא עושים קלוזאפ על הנאהבים בסוף ו/או משאירים סוף פתוח משהו...
בתגובה ל: אז זהו, מלודרמה לא בהכרח מסתיימת בטרגדיה מאת: iDana טוב, גם סדרת רומ-קום יכולה להגמר בסוף פתוח...
תראי, מלודרמה סוחטת דמעות שגם נגמרת בסוף טראגי זה מעל לכוחותי הדלים, אבל גם עם סוף טוב מובטח זה עלול להיות יותר מידי בשבילי. אני לא מתמודדת טוב עם רכבות הרים רגשיות (או רכבות הרים בכלל).
אגב מלודרמות טראגיות, ראית את "לשבור את הגלים" למשל? אז ממש התחשק לי אח"כ ללכת ולבעוט באופן אישי בלארס פון טרייר בגלל כל מה שהוא העביר אותי, שלושת רבעי סרט ראיתי דרך מסך של דמעות! מאז אני לא רואה יותר שום דבר שלו. פיניטו לה טרגדיה.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: טרגדיה אינדיד מאת: asole אני זוכרת שבזמנו הקלטתי את הסרט אבל משום מה מעולם לא הגעתי אליו. אולי בגלל הרתיעה מתנועות המצלמה הרועדות ששמעתי עליהן...
יש כל מיני דרגות של מלודרמה, ולא כולן סוחטות דמעות לכל אורכן (וגם התגובות משתנות בין צופים שונים). אני בד"כ פחות מתחברת לרמות גבוהות של היסטריה שעלולים לראות בחלק מהסדרות הנ"ל. אבל יש גם מלודרמות מאופקות יותר, אם אפשר לקרוא לזה ככה.
בהקדמה לסקירה לשני הפרקים הראשונים של Will it Snow, ג'אוובינס מתייחסת לסלידתה ממלודרמות באופן כללי, אבל מוציאה מכלל זה את מה שהיא מגדירה "quality melodramas". (אני מאוד אהבתי את הסדרה עד פרק 10, ואז הייתה התפתחות עלילתית שפחות אהבתי, אבל עדיין נהניתי מסצנות מסוימות ובמיוחד מהמבט של גו סו ).
בתגובה ל: לא צפיתי ב"לשבור את הגלים" מאת: iDana אני אפילו לא זוכרת שהמצלמה רעדה, אולי כי אני רעדתי מרוב בכי והיינו בסינכרון.
זה לא שאני סולדת מהז'אנר, אין לי משהו עקרוני נגד מלודרמות, זה כמו שאני לא סולדת מז'אנר האימה, הוא פשוט לא מתאים לי כי אני באמת מפחדת וזה לא גורם לי שום עונג לראות אנשים נרצחים בדרכים יצירתיות. אין לי ספק שבשני הז'אנרים יש גם יצירות מופת, פשוט, לאדם הפחדן והבכיין שהנני זה לא מתאים...
אפילו ב"ללא ספק" הברזילאית פרשתי זמנית בקטע שבו פלורה הפלילה את דונטלה וזו נכנסה לכלא, זה היה יותר מידי בשבילי, אז עשיתי הפסקה עד שהיא יצאה מהכלא.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אהה, המצלמה הרועדת היא ממש לא הבעיה... מאת: asole אני בהחלט מבינה אותך
לא צפיתי באף אחד מסרטיו של פון טרייר, אבל הבנתי שהוא עקבי בניסיונותיו "לשבור את הצופים"...
ועוד תמונה של גו סו
תוקן על ידי iDana 24/2/2011 11:23
בתגובה ל: בנאדם צריך לשמור על עצמו... מאת: iDana
הקצר הוא הארוך החדש
בקרב גברברי הדרמות
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אהבתי את הכותרת של הכתבה מאת: asole ללא תוכן
בתגובה ל: גן סודי - פ' 16-17: הסערה מאת: asole
הראשון.
חוץ ממנו יש עוד 2 פרקים ספיישל של "שנת הירח"
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: וואי, מאת: asole
ראש השנה נחגג השנה ב- 3 בפברואר - שנת הארנב נכנסה.
יש מידע רב בגוגל וכו'
יש חגיגות מיוחדות ומזון ותלבושות ייעודיות לחג הזה.
אז אחרי שהיה ספיישל "רגיל" של סיום עונה, הוציאו עוד 2 ספיישלים (אין לי כוונות כרגע לתרגם, זה הרבה קטעים מהסדרה עצמה ..)
סיימתי צפייה במלכת השלג, ואני צריכה לנקות את הראש מהמלנכוליה.
חוץ מזה, המחשב שלי עושה שביתה איטלקית (או לובית, כפי שזה נראה כרגע) ... אז אפילו יוטיוב לא מתנהג יפה אצלי :-(
בכייף - זה משמח לתרגם את היון בין - הוא כזה מתוק
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אז פרקי הירח הם סתם שני פרקי לקט? מאת: asole
לא זוכרת אם צפיתי בכולם - אבל הם ממתינים על המחשב.
הדר' למחשב חזר מתאילנד, אז מחר בע"ה המחשב ואני שם.
זה מעבר לקוקיס .....
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
בתגובה ל: השנה הקוריאנית - לפי הירח Seolnal מאת: Rebeccan לי היא היתה כבדה מדי.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: מה היתה ההתרשמות שלך מ"מלכת השלג"? מאת: shrekit144
היתה מלנכולית .....
על הפרק הראשון, מאיימים עלינו בסוף טראגי
(שלא התקיים, אבל היה איום בכל סוף פרק, כמעט).
היה כייף לראות צד אחד של ביני - מענין אפילו.
אהבתי את הרעיון מאחורי הסדרה, המשחק מצוין.
הראשית יפהפיה ..... היא משחקת בעוד סדרות ?
אבל הקטע הזה של ההורים הקוריאנים -
מצד אחד - אני לא אתערב בחיים שלך יותר
ומצד שני - אני לא מרשה לך לצאת איתו, כי .......
והטרגיות ... כל כך טרגי הסיפור.
מה את אומרת, את מצדיקה את ההתנהגות של הראשי בסדרה ?
להתנתק מהחיים שלו ולייסר את עצמו, מתוך מחשבה שהוא אשם במותו של החבר....
קשה, קשה
אבל סדרה יפה.
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
בתגובה ל: אהבתי, אבל מאת: Rebeccan זה מה שכתבתי אחרי שראיתי אותה.
דרך אגב, אני לא אהבתי את ההתנהגות של אמא שלו. לפי דעתי היא פשוט בחרה לברוח מלהתמודד עם זה שהבן שלה עבר טראומה קשה וצריך עזרה. היא התעוררה רק מאוחר יותר והרבה בזכותו.
לגבי סונג יו-רי (Sung Yu Ri) המהממת, היא משחקת גם בסידרה "רובין הוד" (Hong Gil Dong) מ -2008, שדלית מתרגמת. יש לה עוד כמה דרמות וסרטים, אבל לא משהו שראיתי. היא גם היתה זמרת בלהקת בנות,
וביני מראה לנו כל סידרה את ההתקדמות שלו כשחקן. נכון לעכשיו ראיתי אותו גם ב"גן הסודי" וב"סאם סון" והכי אהבתי את הלוק שלו ב"מלכת השלג".
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: אהבתי, אבל מאת: Rebeccan שגם לא אהבתי את ההתנהגות של אבא של בו רא (אם אני זוכרת נכון?? הוא אמר את השם כל כך הרבה פעמים בסידרה שזה נדבק לי לראש) להפיל על מישהוא אחר את כל האשמה.
דרך אגב, גם ב"גן הסודי" כשג'ו וון היה מבקש סליחה מרא אים, ישר הייתי צוחקת כי זה הזכיר לי את ביני מתנצל כל היום ב"מלכת השלג". הייתי משתגעת ממנו כל פעם שהוא היה ממסכן את עצמו ומתנצל לכל אחד בחיים שלו, אמא, בת זוג, חברים ללימודים, הידידה הכי טובה, החבר הכי טוב, רוב התסריט שלו היה מורכב מהמילה סליחה.
אבל, אם כמה שהסידרה היתה לי כבדה, אני שמחה שראיתי אותה. זה פשוט סוג אחר של סידרת דרמה.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: גן סודי - פ' 16-17: הסערה מאת: asole
רפרפתי על פרקים 11 עד 19
וגם על פרק 4.
הנה הבגד של האמאפלצת ... זו הסצינה שאני מחפשת.
(הצילום מפרק הספיישל, ולכן אני צריכה את הפרק המסוים)
תודה תודה
נ.ב. הדר' למחשב הציל ת'מחשב ושידרג וכו'
יש אקס' חדש - צריכה להתרגל לכלמיני דברים שם
קבצים מצורפים:
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
בתגובה ל: אני חוזרת לסצינה המבוקשת מאת: Rebeccan לפי התרגום העברי של Asia4HB זה: אם הגורל נתן לך הורים אמידים בזכות גורל אקראי ואתה נולדת עם כפית זהב בפה אז יש לך חובה לשמור על המעמד הזה. אין לי כרגע את התרגום באנגלית, זה בכונן החיצוני, אבל נראה לי שיש מצב שזה מה שאת מחפשת, התמונה זהה.
ותבקשי מהדוקטור שיתקין לך פיירפוקס ו-Adblock, אקספלורר זה דפדפן על הפנים. זה פשוט להוריד פיירפוקס, מקסימום אני אסביר לך אם את רוצה לעשות את זה בעצמך. ה-Adblock מנטרל את הפרסומות המעצבנות וגם את הבאנר של נענע למעלה.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אה, זה מפרק 12, דקה 10:17 מאת: asole
לא מסובך מדי, לדעתי.
הדר' עסוק מאוד, בקושי מצא זמן לטפל במחשב שלי.
תודה - קראתי בדיוק שנייה לפני שבאתי לפתוח את הקובץ.
מסתבר שהקובץ של תרגום הספיישל ממש בעייתי - האנגלית זוועתית, אז אני מחפשת את הפרקים הרלבנטיים.
וכאן בקשה נוספת - זוכרת שבישיבת הנהלה - המנהל פארק מסובב את היד, אחרי שרא-אים גם מסובבת (זה בזמן שהם בחילוף) ?
אז הסצינה הזו אני גם מחפשת. תודה.
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
בתגובה ל: את שועלי שמשון אוריד מתישהו מאת: Rebeccan
חחחח ממש בלש גשש כל התרגום הזה
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
בתגובה ל: מצאתי - פרק 15 דקה 30 בערך מאת: Rebeccan
של פרק הספיישל.
נחשו מה ?
עד שמצאתי תרגום ממש טוב - הפרק הזה מחולק לחלקים -
ואיזה חלק בדיוק אין בנמצא ?
נכון, בדיוק בדיוק החלק שאני רוצה תרגום טוב שלו.
אגב, בתרגום הזה - לעומת קובץ התרגום שיש בידי,
יש הרבה יותר פירוט של הכתוביות בסרט (לא דברים שנאמרים ..) וזה מוסיף די הרבה.
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גן סודי - פ' 16-17: הסערה מאת: asole
צילומי פרסומת - צילומי חוץ.
הילד עושה כושר, מרים ת'אופניים, עושה קומזיץ בלילה, מנגן בגיטרה ועוד ...
הוא נראה יותר רגוע מאשר בסוף הצילומים - אולי שמנמן קצת יותר ?
ומקסים כמו תמיד - עם קמטוטים קלים סביב העיניים כשהוא מחייך ואי אפשר בלי הגומות המדהימות.
מישהו כתב בתגובות: "הוא מתבגר מילד יפה לגבר מקסים"
אני חותמת !
(זו הגרסה של 3 דקות, יש עוד גרסאות קצרות יותר)
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מאת: asole
עלול להכיל ספוילר,
אבל מי פה דובר קוריאנית ?
קליפ סצינות התעוררות של היון בין - מסרט אחד וכמה דרמות
מקסים
הצפרדעים היו בשרשורים שסיכמת פרקים - בדף השלישי, פרקים מוקדמים
אגב, התרגום קיים, רק עובדת על התזמון ... כי עשיתי טעות בדרך...
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
גן סודי - פ' 16-17: הסערה 
.gif)
מאת: iDana
מאת: asole
מאת: asole
טרגדיה אינדיד מאת: asole
אהבתי, אבל מאת: Rebeccan
מאת: asole
מאת: Rebeccan
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
