"טעם אישי-" מכירים?

"טעם אישי-" מכירים?
פורסם לפני 3842 ימים מאת zilpa סה"כ תגובות: 116 תגובה אחרונה לפני: 3552 ימים

אחרי שמצאתי את עצמי כבר מכירה בע"פ חלקים נכבדים מהדיאלוגים בסאמסון, ואחרי צפיה חוזרת ב"סיטי הול" החלטתי ללכת על סדרה חדשה.
רציתי דוקא לדגום יפנית אבל מהתקצירים הן כולן נראו מלאות מד"ב ופנטזיה, אז החלטתי לחזור לקוריאנית וכשקראתי על טעם אישי- נשמע לי מעניין מספיק כדי להוריד פרק ראשון.
ואני חייבת להגיד שהתאהבתי בסדרה ממש מההתחלה.
ג'יין הו היה ממש חמוד, הקטעים שהוא מתנהג כידיד ההומו היו ענקיים.
לא היו שם דרמות ענקיות, והדברים שבסרטים אחרים נראים לא פתירים, נפתרו פה די בקלות.
ובכל זאת, זו סדרה כייפית מאוד.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל: מוי קומאו על החפירות מאת: zilpa
קא אין מאוד יפה (אגב, זו השחקנית שבסוף נפגשה עם ג'ונג סו בפרק האחרון של "גן סודי"), אבל השחקנית מבוגרת מידי כדי להיות בת זוג אמינה ללי מין הו ונראית קצת עייפה. בהתחלה לא אהבתי אותה כי היא הייתה נורא קרצייתית לג'ין הו והתנהגה אליו כאילו הוא האומנת שלה ולא שותף לדירה. היא נראתה לי מתיילדת ונדבקת. אבל במהלך הסדרה היא השתנתה לטובה והתחלתי לחבב אותה, מה גם שהיו תכונות שלה שאהבתי, כמו היכולת שלה לפתוח את ליבה לזולת, לאהוב ולהאמין בו ולמרות האכזבות לא להתקפד (מלשון קיפוד) ולא להיות מרירה.

אני באמת חושבת ששחקנית כמו יון און הי הייתה יכולה להיות קא אין הרבה יותר אמינה וטבעית, להיות ילדותית בלי להיות מתיילדת. אני חושבת שבזכות הקסם שלה הייתי סולחת לה על דברים שהיה לי קשה לקבל אצל סון יה ג'ין.

היו דברים שהיו לא אמינים בדמות שלה לדעתי, האישיו שלה עם הסקס למשל. היא מאוד אהבה את צ'אנג ריול, היא ממש סגדה לו, הם יצאו ביחד שנה והיא עשתה הכל כדי לרצות אותו וכדי שיהיה מאושר והייתה בטוחה שהם מתחתנים אבל היא לא הסכימה לשכב איתו. זה משונה ומאוד לא מתאים לדמות לדעתי. מילא אם היא הייתה בת 19, אבל היא בת 29. ודווקא עם ג'ין הו היא הייתה מסוגלת לעשות את הצעד זה. לדעתי זה קטע רומנטי-שמרני מיותר נוסח טלנובלות מסורתיות, יעני היא מסוגלת לשכב רק עם הגבר הנכון.

גם הקטע עם חוסר הטעם שלה בבגדים והמהפך היה תמוה. מילא זה שהיא הייתה שלוחית ולא התחשק לה להתלבש ולהשקיע. אני חושבת שכמעט כל בחורה עוברת פאזה כזו, שאין לה חשק לצאת מהטרייניג, ולא בא להתאפר וכולי. זה גם משהו שיכול לקרות שנמצאים בקשר זמן ממושך. אבל גם כשהיא רצתה להתלבש ולהשקיע היא נראתה על הפנים כי לא היה לה טעם והבנה בבגדים ופתאום, מאמצע הסדרה, היא דווקא מתלבשת מצויין. אז אם זו השפעה של ג'ין הו - זה משהו שהייתי רוצה לראות!

גם אצל גי רא אים היה שינוי בלבוש אבל הוא לא היה כל כך קיצוני, הוא היה הדרגתי והיה לו הגיון, כי היא בהדרגה הפכה לנשית יותר. בחורה לא הופכת בן לילה ממישהי שאין לה מושג קלוש בבגדים ובאסתטיקה בסיסית למתלבשת טובה, אבל בחורה יכולה בהדרגה להפתח ולהפוך ליותר נשית אחרי שהיא מתאהבת לראשונה.

אבל יאללה, נעזוב את קא אין, מה חשבת על ג'ין הו? Smiley_Love_A

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל: אני בהחלט מעדיפה את רא אים על קא אין! Smiley_Smile

מאת: asole
להגיד על ג'יין הו?
הוא חתיך צמרת קוריאני. אבל יון בין ב"סאמסון" עדיין לוקח.
מהקוריאנים אני חושבת שאני מתקשה להחליט אם לי סו ג'ין הכי יפה או יון בין. אבל אם שניהם במקום הראשון, אז ג'יין הו במקום השני.

זה היה יפה איך השיער שלו עומד בצורה מושלמת גם אחרי לילות שלמים מקופל על הספה במשרד, בעוד שערה של הגיבורה משתנה מסצינה לסצינה...

הקטע עם הסקס דוקא היה אמין בעיני. מכמה סיבות.
1. לא ראו את צ'אנג ריול מחזר אחריה, אבל יש בה משהו שאפילו גבר ש"כבר ראה הכל" כמו ג'יין הו, מרגיש לא נוח לגעת בו. משהו תמים שמעורר חשש לגעת.
ויתכן שהיא כל הזמן פירשה את הרמזים והסימנים בחוסר מודעות ילדותית כזו, שזה גרם לו לצ'אנג ריול אפילו לא לנסות.
ולמצב הזה נכנסה המכשפה'לה ההיא.
(אגב, נורא אהבתי את המשפט של קה אין אליה: נולדת כדי להראות לי איך נראה חוסר בושה טהור?" (בפרק בו היא מגיעה חזרה לבית, אחרי שנפרדה מצ'אנג ריול)
2. כאמור, למרות שהיא וג'יין הו בילו לילות ביחד כששניהם רוצים, הם לא עשו כלום. אני חושבת שרק העובדה שהוא היה חולה גרמה לו לעשות צעד, כי חוש השיפוט שלו התקלקל קצת לצידה...:)
נראה לי שפשוט היא לא ציפתה מעצמה לקיים יחסי מין ולא נראה לה שמחפשים את זה ממנה. היא די התייחסה לעצמה בצורה א- מינית.
לגבי זה שהיא התלבשה גרוע, אני חושבת שפשוט היה לה חוסר מודעות, (ע"ע הפרק הראשון, שהיא לובשת תחתונים לא הולמים שמתבלטים מהחצאית, וחושבת שאנשים בוהים לה בטוסיק...) ולפעמים שאת חיה ליד המאסטר- את לומדת דברים מהתבוננות. (שלא לדבר על זה שיש לך רצון להיראות טוב בשביל מי שאת מאוהבת בו...) אבל בכל מקרה, לול ענק גם על ההשוואה למיס קפלן:)

בתגובה ל: מה אני יכולה מאת: zilpa
אבל לשניהם (ועוד כמה...) יש מקום בליבי הרחב!

ג'ין הו היה פשוט בחור מדוגם לתפארת, מהמסד עד לטפחות לתפארת מדינת קוריאה.

ובעיניין הסקס...
אני מניחה שצ'אנג ריול כן ניסה ליזום כי הוא לא נראה לי אה-מיני או משהו, בכל זאת הוא יצא איתה שנה והיה להם קשר אינטסיבי והוא בחור... גם אאל"ט ראו אותם יוצאים ומבלים באיזה פלאשבק, ככה שהיה לו כייף איתה, זה לא שהוא יצא איתה סתם שנה רק כדי לצאת ידי חובה, וכנראה שאין הי ניצלה את זה שקא אין ייבשה את צ'אנג ריול כדי לפתות אותו, כלומר, זה כן היה חסר לו...

נכון שיש משהו תמים בקא אין, אבל מה לעשות שלא כל הגברים ג'נטלמנים כמו ג'ין הו וצ'אנג ריול עשה רושם של בחור אגואיסט ומפונק שרגיל לקבל מה שהוא רוצה. תראי, גם הידיד הזה שלה ניסה את מזלו בעיניין...

אני באמת לא מאמינה שבחור ממוצע ייצא שנה עם בחורה בת 29 באופן רציני ולא יצפה לשכב איתה! אפילו החברה שלה חשבה שמשהו לא בסדר איתה. זה לא הסתדר לי עם הדמות של קא אין כי היא כל כך השתדלה לרצות את צ'אנג ריול שקשה לי להאמין שהיא הייתה מסרבת לו לא היה מביע רצון לממש באופן פיזי את יחסיהם.

אני אישית מאמינה שחוש אסתטי ואהבה לבגדים ולטיפוח זה משהו שנולדים איתו, אפשר ללמוד איך להשתפר בנושא, אבל בשביל זה צריך לראות תהליך ולא ראינו. המקרה של קא אין היה די קיצוני. זה שהיא הלכה בטריינינגים והייתה מוזנחת, מילא, יש תקופות כאלו, אבל מבחורה שלא היה לה מושג קלוש בבגדים לבחורה מוקפדת וסטייליסטית - הדרך ארוכה מאוד. ובעיניין הרצון להראות טוב למען האהבה - זה נכון שזה משפיע, אבל ראינו איך היא נראתה כשהיא רצתה להראות טוב קודם, ועדיף שהיא הייתה נשארת בטריינינג ודבר שני - גם בצ'אנג ריול היא הייתה מאוהבת מאוד וזה לא עזר הרבה לבלוטות הטעם שלה.

אני חושבת שזה היה הרבה יותר אמין אם היו מוותרים על פאזת המיס קפלן שלה ומשאירים רק את המראה המוזנח של בחורה שפשוט נכנעה לשגרה הביתית ושכחה מה זה להיות נשית ולהראות טוב. היא עובדת בבית, וכל מי שעובד בבית יודע שהחבר הכי טוב זה הטריינינג. כשיוצאים לעבוד בחוץ יש קוד לבוש, יש פידבק מאנשים, יש הרבה יותר רצון להשקיע. היא עובדת במקצוע פיזי ומלכלך, אז עוד סיבה שהיא לא תשקיע במראה החיצוני. אבל זה היה יותר הגיוני עבורי לו היו מציגים אותה כבחורה שויתרה על עצמה אבל כן מתחת לטרייניג ולנסורת ולדבק יש חוש אסתטי רדום ולא כבחורה שהיא לגמרי קלולס ואין לה מושג ירוק בנושא שפתאום נגעו בה במטה קסמים והיא הפכה לבחורה שמתלבשת נהדר באופן טבעי ואפילו עם סגנון אישי מובחן משלה!

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל: ממש בקצרה Smiley_Happy

מאת: iDana
לא חשבתי קודם על הספר כשיפוטי, אבל נראה לי שזה נכון. התיאור של חלק מהדמויות באמת חסר רחמים (לא רק אמא של ליזי, גם מר קולינס למשל) אבל זה גם מה שעושה אותו משעשע, זו רומנטיקה המשולבת עם סאטירה חריפה ועוקצנית. גם הדמויות המרכזיות לא חפות מטעויות אבל הן לא נלעגות, דומה שהתכונה היחידה שלאוסטן אין רחמים אליה היא האווילות.

עם זאת, אני לא חושבת שאין שום דבר טוב באמא של ליזי. היא מעייפת ומעיקה כאם, כרעיה, כחמות וכשכנה אבל היא לא אשה רעה ולא אם רעה. היא אוהבת את ילדותיה וגאה בהן, גם שאין במה להתגאות ורוצה בטובתן, גם אם מה שנראה לה טוב (להתחתן עם מר קולינס) הוא בעצם גורל אכזר. היא גם לא אישה חומרנית כפי שיכול להראות ממבט ראשון, כן, היא מתלהבת מהכנסה גבוהה, אבל כך כולם, היא פשוט מספיק חסרת טקט ונימוסים (ושכל) ומתלהבת בקול רם. אבל כשהיא מגלה שדארסי אדם גאה ולא נעים והקל בכבודה של ביתה היא משנה את דעתה עליו וסולדת ממנו. נכון שהיא מפלה בין הילדים שלה, אבל מה שהיום נחשב לנורא ואיום פעם היה די מקובל, אפילו בדור של ההורים שלי.

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל: אפרופו ספרים Book

מאת: iDana
...הספר הזה מחכה שאני כבר הוריד אותו מעל המדף ואתחיל לקרוא אותו:
http://www.ibooks.co.il/Steimatzky/Pages/Product.aspx?ProductID=11412250

וכנ"ל הספר הזה (שייקרא לאחר שאני אסיים את הספר מהלינק הקודם- בכל-זאת, מדובר בטרילוגיה עם סדר מובהק):
http://www.ibooks.co.il/Steimatzky/Pages/Product.aspx?ProductID=11413516&CategoryID=

אני כ"כ מתעצלת עם קריאת 2 הספרים האלה, בגלל הבעיה הבאה: הספר הראשון בטרילוגיה ("נערה עם קעקוע דרקון"). שלא תבינו לא נכון: "נערה עם קעקוע דרקון", הוא ספר מתח מצויין, מותח, מרתק, מהפנט, מפתיע ומצמרר. יש לו רק נקודת-תורפה אחת: הסופר המנוח, סטיג לרסון, הרבה להשתמש בכתיבה שלו בתיאורים ארוכים ומפורטים. כך שיצא שהספר מלא במשפטים ובפסקאות ארוכות, בפעולות, באירועים וכד' (כך שעתים, היה צורך לקרוא פקט מסויים פעמיים ואף יותר, כדי לעכל אותו במלואו). גם הספר השני בטרילוגיה, מאופיין בצורה כתיבה זאת. בספר השלישי בטרילוגיה, לרסון למד את הלקח והפחית ו/או קיצר בכמות התיאורים. לפני כמה חודשים, אני ועוד כמה אנשים מפורום טלוויזיה (מורטנה, בוז'רסקי, יאדו, רעות ועוד), הרצנו דיון שלם בפייסבוק על כל אותם התיאורים הארוכים והמפורטים, דיון שכלל מלא בדיחות ועקיצות (כמו למשל: אולי לרסון חשב שישלמו לו לפי מילה, לכן כתב כ"כ הרבה). אגב, לרסון מת בנובמבר 2004 מהתקף-לב, שהוא בן 50 בלבד, ולא זכה כלל ליהנות מההצלחה המסחררת, לה זכו ספריו.