כמה מילים על הדרמה המשפחתית החמימה, המצחיקה, המרגשת והמקסימה שמעסיקה אותי בימים אלה. כמעט שליש מהסדרה מאחוריי, ואני נהנית ממנה מאוד. הסדרה הזו החזירה לי את ההתלהבות ותחושת הציפייה לפרק הבא.
הסדרה Life is Beautiful שודרה ברשת SBS בין החודשים מרץ-נובמבר 2010, ויש לה 63 פרקים (במקור תוכננו 50 פרקים והסדרה הוארכה בעקבות ההצלחה).
את עלילת הסדרה אפשר לתמצת במשפט אחד: היא עוקבת אחרי חייה של משפחת יאנג המורחבת, שרובה ככולה מתפרנסת מעסקי התיירות באי ג'ג'ו. אבל כמובן שלא אסתפק בזה ואחפור עוד קצת
כאן גרים בכיף - הקומפלקס המשפחתי המורחב
כבר סצנת הפתיחה תפסה אותי – בני משפחת יאנג וכמה חברים עומדים להם בלוקיישן יפה באי ג'ג'ו, לכבוד טקס רוחני שנערך מדי שנה. הטלפון של אחד מבני המשפחה מצלצל, והרינגטון שלו הוא ההמנון הלאומי של דרום קוריאה. חלק מהנוכחים תוקעים בו מבט (למה הוא מפריע לטקס?), אבל אחיו הצעיר דווקא מצטרף להמנון בשירה, מה שגורם לחיוכים ולגערות של הנוכחים. מעברו השני של הקו זהו עוד לקוח פוטנציאלי שרוצה להזמין מקום בפנסיון המשפחתי... וככה מתחיל עוד יום בחיי משפחת יאנג המורחבת
אז הנה היכרות קצרה עם בני המשפחה (ויש הרבה כאלה).
בראש המשפחה עומדת הסבתא הגדולה, ששמה לא ממש מוזכר בסדרה. היא מוכרת כ"אומוני", ויש לה שלושה בנים בוגרים. מגלמת אותה השחקנית קים יונג רים, שלפי דרמויקי גילמה גם את אמו של ג'ונקי ב"מיי גירל". פייר? לא הייתי מזהה אותה בחיים.
לפני יותר מ-30 שנה, אומוני זרקה מהבית את בעלה הבוגדני – היו לו כמה נשים מהצד, ובשלב מסוים נשבר לה. מספרים לנו שזה לא היה משהו יוצא דופן באי ג'ג'ו – בתקופה של התקפות הגרילה מהצפון, נהרגו אנשים רבים – גברים, נשים וילדים. כתוצאה מכך נוצר מצב שהיו הרבה יותר נשים מגברים, וזה היה מקובל שגבר עם מספיק כסף חי עם יותר מאישה אחת.
אב המשפחה חי במהלך השנים עם שש נשים שונות בתקופות שונות, ויש לו בערך 15 ילדים. אחרי שאשתו השישית זורקת אותו (כי הוא ניסה להתחיל עם אלמנה), הוא מחליט לחזור, בגיל 80, לבית של אשתו הראשונה שממנה מעולם לא התגרש פורמלית. היא כמובן לא מקבלת אותו בזרועות פתוחות וזורקת אותו מכל המדרגות. גם המשפחה המורחבת לא מתלהבת מחידוש הקשר – הם בקושי ראו אותו במהלך השנים. אבל הבן הבכור מרחם עליו ומכניס את האב לביתו (תוך שהוא מסתיר זאת מהאם שחיה בחלק אחר של הקומפלקס), מה שיוצר לא מעט סצנות משעשעות עד שהוא מתגלה.
הבן הבכור של אומוני הוא ביונג טה (קים יונג צ'ול) שנשוי כבר כמעט 30 שנה לקים מין ג'ה (השחקנית קים הא-סוק שעושה תפקיד שונה לגמרי ב"קין והבל"). לשניהם אלה לא הנישואים הראשונים – הוא היה אלמן והיא גרושה, כל אחד מהם הגיע עם ילד משלו (שניהם באותו גיל – 33), ויש להם גם שני ילדים משותפים. ביחד הם זוג אוהב, תומך, עסוק מאוד, ובבית שלהם יש הרבה דיבורים, אוכל, צחוקים וויכוחים.
ביונג טה עובד בפנסיון המשפחתי וגם במטע התפוזים של המשפחה, וידיו תמיד מלאות עבודה. מין ג'ה היא בשלנית מדופלמת – יש לה תוכנית בישול, היא כותבת ספרי בישול וכמובן מבשלת למשפחה הענפה ולאורחים בפנסיון. העבודה בבית ובחוץ אף פעם לא נגמרת, ולא קל להסתדר עם כולם, אבל הנשק הסודי של מין ג'ה הוא הצחוק המתגלגל שלה...
לביונג טה יש שני אחים צעירים ממנו, שניהם רווקים בני 40+ ושונים מאוד באופיים. הגדול מביניהם הוא ביונג ג'ון (קים סאנג ג'ון), וורקהוליק בעסקי מגרשי הגולף, חולה סדר וניקיון וטיפוס די יבשושי. הוא חולק יחידת דיור עם אחיו ביונג קול – בלגניסט, רכלן, חסר טאקט וקוטר מקצועי אבל די משעשע. בין שני האחים שגרים תחת קורת גג אחת יש לא מעט מריבות (ניקיון השירותים הוא אחד הנושאים החמים). החיים המסודרים והמאורגנים של ביונג ג'ון מתבלגנים בגלל הבוסית החדשה – שהיא בתו מחוץ לנישואים של נשיא החברה, שהופכת את הוורקהוליק לעוזר האישי שלה, למרות שזה לא בדיוק תפקידו.
הפוסטר הזה הוא חלק ממבצע למען יפן של קהילת המאיירים הצרפתיים CFSL, מאיירים מכל העולם מוזמנים לתרום יצירות בנושא אסון הטבע שנחת על יפן. היצירות ימכרו במכירה פומבית, יאוגדו בספר ויוצגו בתערוכה וכל ההכנסות מכך יועברו לקרן לסיוע לנפגעי האסון.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: נחשו מה לומדים בדרום קוריאה? מאת: zilpa חבל שאצלנו לא לומדים בבתי ספר את התלמוד באותה רצינות. אני דווקא מאוד אהבתי תושב"ע בבית הספר, אבל זה תמיד נחשב למקצוע שולי. בסך הכל, חבל שבכלל איכות החינוך בארץ בקאנטים, אם הקוריאנים לקחו מאיתנו את התלמוד, אולי כדאי שאנחנו ניקח מהם גם דוגמא בתחום החינוך?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: גם אני... עם בר ואוריין! מאת: asole ...היו הנאה צרופה! דוגמאות: "קשת וענן", "ארץ מולדת", "שניים אוחזין", "חשבון פשוט", "בלי סודות", כל התוכניות ללימוד אנגלית, התוכנית ללימוד ערבית עם מכרם חורי (לא זוכרת את שמה), ועוד ועוד ועוד... ממש נוסטלגיה לשמה!
בתגובה ל: כל התוכניות הלימודיות בטלוויזיה החינוכית של אז.... מאת: ההרצליינית ללא תוכן
בתגובה ל: מרגש בהחלט! מאת: asole רק בבתי-הספר הדתיים, לומדים תלמוד. אמא שלי סיפרה לי, שבעבר למדו תלמוד גם בבתי-הספר החילוניים, ואפילו התלמוד נכלל בחומר לבחינת הבגרות (רק שלא זכור לי, מהסיפורים שלה, אם התלמוד היה חלק מבחינת הבגרות בתנ"ך, או שהוא זכה לבחינת בגרות משל עצמו).
בכל-אופן, זה מרגש ומשעשע בו-בזמנית, לדמיין את הדרום-קוריאניים, מתפלפלים על סוגיות שונות בארמית...
בתגובה ל: ברוב בתי-הספר בארץ, לא לומדים בכלל תלמוד. מאת: ההרצליינית שחלק מזה זה התלמוד, לא?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: לומדים תושב"ע מאת: asole וגם אין לי כוח עכשיו לעשות חיפוש בגוגל/לבדוק בויקיפדיה בנושא...
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole כמה מילים על הדרמה המשפחתית החמימה, המצחיקה, המרגשת והמקסימה שמעסיקה אותי בימים אלה. כמעט שליש מהסדרה מאחוריי, ואני נהנית ממנה מאוד. הסדרה הזו החזירה לי את ההתלהבות ותחושת הציפייה לפרק הבא.
הסדרה Life is Beautiful שודרה ברשת SBS בין החודשים מרץ-נובמבר 2010, ויש לה 63 פרקים (במקור תוכננו 50 פרקים והסדרה הוארכה בעקבות ההצלחה).
את עלילת הסדרה אפשר לתמצת במשפט אחד: היא עוקבת אחרי חייה של משפחת יאנג המורחבת, שרובה ככולה מתפרנסת מעסקי התיירות באי ג'ג'ו. אבל כמובן שלא אסתפק בזה ואחפור עוד קצת
כאן גרים בכיף - הקומפלקס המשפחתי המורחב
כבר סצנת הפתיחה תפסה אותי – בני משפחת יאנג וכמה חברים עומדים להם בלוקיישן יפה באי ג'ג'ו, לכבוד טקס רוחני שנערך מדי שנה. הטלפון של אחד מבני המשפחה מצלצל, והרינגטון שלו הוא ההמנון הלאומי של דרום קוריאה. חלק מהנוכחים תוקעים בו מבט (למה הוא מפריע לטקס?), אבל אחיו הצעיר דווקא מצטרף להמנון בשירה, מה שגורם לחיוכים ולגערות של הנוכחים. מעברו השני של הקו זהו עוד לקוח פוטנציאלי שרוצה להזמין מקום בפנסיון המשפחתי... וככה מתחיל עוד יום בחיי משפחת יאנג המורחבת
אז הנה היכרות קצרה עם בני המשפחה (ויש הרבה כאלה).
בראש המשפחה עומדת הסבתא הגדולה, ששמה לא ממש מוזכר בסדרה. היא מוכרת כ"אומוני", ויש לה שלושה בנים בוגרים. מגלמת אותה השחקנית קים יונג רים, שלפי דרמויקי גילמה גם את אמו של ג'ונקי ב"מיי גירל". פייר? לא הייתי מזהה אותה בחיים.
לפני יותר מ-30 שנה, אומוני זרקה מהבית את בעלה הבוגדני – היו לו כמה נשים מהצד, ובשלב מסוים נשבר לה. מספרים לנו שזה לא היה משהו יוצא דופן באי ג'ג'ו – בתקופה של התקפות הגרילה מהצפון, נהרגו אנשים רבים – גברים, נשים וילדים. כתוצאה מכך נוצר מצב שהיו הרבה יותר נשים מגברים, וזה היה מקובל שגבר עם מספיק כסף חי עם יותר מאישה אחת.
אב המשפחה חי במהלך השנים עם שש נשים שונות בתקופות שונות, ויש לו בערך 15 ילדים. אחרי שאשתו השישית זורקת אותו (כי הוא ניסה להתחיל עם אלמנה), הוא מחליט לחזור, בגיל 80, לבית של אשתו הראשונה שממנה מעולם לא התגרש פורמלית. היא כמובן לא מקבלת אותו בזרועות פתוחות וזורקת אותו מכל המדרגות. גם המשפחה המורחבת לא מתלהבת מחידוש הקשר – הם בקושי ראו אותו במהלך השנים. אבל הבן הבכור מרחם עליו ומכניס את האב לביתו (תוך שהוא מסתיר זאת מהאם שחיה בחלק אחר של הקומפלקס), מה שיוצר לא מעט סצנות משעשעות עד שהוא מתגלה.
הבן הבכור של אומוני הוא ביונג טה (קים יונג צ'ול) שנשוי כבר כמעט 30 שנה לקים מין ג'ה (השחקנית קים הא-סוק שעושה תפקיד שונה לגמרי ב"קין והבל"). לשניהם אלה לא הנישואים הראשונים – הוא היה אלמן והיא גרושה, כל אחד מהם הגיע עם ילד משלו (שניהם באותו גיל – 33), ויש להם גם שני ילדים משותפים. ביחד הם זוג אוהב, תומך, עסוק מאוד, ובבית שלהם יש הרבה דיבורים, אוכל, צחוקים וויכוחים.
ביונג טה עובד בפנסיון המשפחתי וגם במטע התפוזים של המשפחה, וידיו תמיד מלאות עבודה. מין ג'ה היא בשלנית מדופלמת – יש לה תוכנית בישול, היא כותבת ספרי בישול וכמובן מבשלת למשפחה הענפה ולאורחים בפנסיון. העבודה בבית ובחוץ אף פעם לא נגמרת, ולא קל להסתדר עם כולם, אבל הנשק הסודי של מין ג'ה הוא הצחוק המתגלגל שלה...
לביונג טה יש שני אחים צעירים ממנו, שניהם רווקים בני 40+ ושונים מאוד באופיים. הגדול מביניהם הוא ביונג ג'ון (קים סאנג ג'ון), וורקהוליק בעסקי מגרשי הגולף, חולה סדר וניקיון וטיפוס די יבשושי. הוא חולק יחידת דיור עם אחיו ביונג קול – בלגניסט, רכלן, חסר טאקט וקוטר מקצועי אבל די משעשע. בין שני האחים שגרים תחת קורת גג אחת יש לא מעט מריבות (ניקיון השירותים הוא אחד הנושאים החמים). החיים המסודרים והמאורגנים של ביונג ג'ון מתבלגנים בגלל הבוסית החדשה – שהיא בתו מחוץ לנישואים של נשיא החברה, שהופכת את הוורקהוליק לעוזר האישי שלה, למרות שזה לא בדיוק תפקידו.
ביונג ג'ון (מימין) וביונג קול
(המשך יבוא... )
תוקן על ידי iDana 26/3/2011 9:26
בתגובה ל: Life is Beautiful מאת: iDana
והנה היכרות קצרה עם הילדים של ביונג טה ומין ג'ה, והאנשים הקרובים אליהם:
בנו הבכור של ביונג טה מנישואיו הראשונים הוא טה-סוב (סונג צ'אנג אוי, "יי סאן", "סינדרלה מן"), רופא מופנם ועסוק. המשפחה מאוד רוצה שיתחתן כבר, ומתאכזבת כשהבחורה שהוא יוצא איתה (רופאה עמיתה בבית החולים) מחליטה להיפרד ממנו אחרי שנה, כי הוא לא מגלה מספיק חום כלפיה. די מהר מתברר לנו שטה-סוב הוא הומוסקסואל. הוא שלם עם זהותו המינית, אבל חושש מאוד לצאת מהארון ולגלות את האמת למשפחתו.
טה סוב מאוהב בקיונג סו (לי סאנג וו), סוכן מכירות וצלם חובב. קיונג סו הוא גרוש ואב לבת. הנישואים שלו התפוצצו אחרי שחמותו תפסה אותו על חם... משפחתו לקחה מאוד קשה את היציאה שלו מהארון, ואמו מפעילה עליו לחצים קשים "לחזור למוטב".
טה סוב וקיונג סו הם אחד הזוגות הכי מקסימים שיצא לי לראות. כבר מהסצנות הראשונות אפשר להרגיש את הקשר החזק ביניהם, האהבה, המסירות, הדאגה... וגם הזהירות, החשש, ההליכה על בהונות, התסכול מכך שהם לא יכולים או מעזים להתנהג כמו שהם מרגישים בפומבי. וכן, בפרקים האחרונים שראיתי לבי נשבר בגללם...
בתה הבכורה של מין ג'ה מנישואיה הראשונים היא ג'י היי (וו הי ג'ין). היא, בעלה לי סו איי (לי מין וו) ובתם הקטנה מתגוררים ביחידת דיור בקומפלקס המשפחתי. בני הזוג עובדים בעסקי התיירות באי, ודי מהר אפשר לראות מי לובש את המכנסיים בבית – זו ג'י היי כמובן. באחד הפרקים הראשונים היא מודיעה לבעלה שמעכשיו הוא צריך לעשות פיפי בישיבה כדי לא ללכלך את מושב האסלה למשל... היא תכננה את החיים שלהם לפרטי פרטים, אבל כשהיא מגלה שהיא בהריון, היא לא רק נותנת מכות לבעלה (הוא זה שהיה אמור להיזהר...), אלא גם מתכוונת לעשות הפלה. אבל בסופו של דבר השכנועים המשפחתיים (בעיקר מצד אמה) גורמים לה לשקול מחדש ולהתחרט.
הבת ג'י-נה
הבן המשותף הוא הו-סוב (לי סאנג יון), בחור סימפטי ונמרץ. לא אינטלקטואל גדול, אבל מסתובב בדרך כלל עם חיוך גדול על הפנים. הוא עובד בפנסיון במה שצריך – וגם מדריך צלילה מוסמך, שיחד עם שותפו, לוקח את התיירים לסיורים מתחת למים. הוא נדלק על התלמידה של אמו, בו יון ג'ו (נאם סאנג מי, "זמן בין כלב וזאב", "גורמה"), שעוזרת לה בעסקי הבישול. ההיכרות ביניהם מתחילה ברגל שמאל ובהקנטות הדדיות, אבל בפרקים האחרונים יש ניצנים של רומנטיקה שאולי יפרחו בהמשך...
הבת הצעירה היא צ'ו רונג (השחקנית והזמרת נאם גיו-רי, שמככבת בימים אלה ב"49 ימים"), תלמידה תוססת שאוהבת לשיר, לרקוד ולדוג כל מיני בחורים שווים יותר ושווים פחות. בין השאר היא נדלקת על קיונג סו, החבר הטוב של אחיה הבכור...
וזהו, זה ממש על קצה המזלג. אני רק אגיד שבסוף כל פרק יש מסורת – מישהו חייב לאבד שיווי משקל ולמעוד/ליפול איכשהו. אבל למרבה המזל, (בינתיים) לאף אחד לא קרה משהו רציני.
בתגובה ל: Life is Beautiful - דור הילדים מאת: iDana וזו עושה רושם של סדרה כייפית ומרתקת!!!
חבל שלא מביאים לנו סדרות משפחתיות ארוכות כאלו...
טה סוב וקיונג סו נראים מקסים ביחד, ועכשיו אני מבינה מי נתן לך את ההשראה לסקר המקצועות... טה סוב כבר יצא מהארון לפני משפחתו או עוד לא? מעניין איך הם קיבלו את זה.
הסבא נשמע כמו שרץ רציני. הזכיר לי הסיפור הזה את ז'וז'י-נבלה-סרוחה-עם-חיוך-של-שמן-קיק מ"הגורל שלה". אני מקווה שהסבתא לא תקבל אותו בסוף. הוא חזר חסר כל או שיש לו כסף? למה הילדים האחרים שלו זרקו אותו? בטח הייתה להם סיבה חוץ מהאלמנה...
ג'י היי נשמעת כמו מכה איומה. מסכן בעלה... הבת נראית חמודה. למה היא לא רצתה עוד ילד?
גם הסיפור עם הבן הצעיר והשוליה של אימו נשמע נחמד...
תהני מהצפיה ואני אשמח מאוד לקרוא עוד על קורותיה של המשפחה הזו!
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: דנה, היה כייף לקרוא מאת: asole
בדיוק בפרקים שאני רואה טה סוב מגלה למשפחתו, ויש סצנות מאוד טעונות ומרגשות. האמת שעיתוי היציאה מהארון לא היה מבחירה, וקדמו לו איומים ואירועים קשים. זה מתחיל כשאמו של קיונג סו רואה חבילה שנשלחה על ידי טה סוב, וככה היא מבינה שהוא בן הזוג שלו. קיונג סו כ"כ בהלם שהוא לא מסוגל להכחיש. כשזה נודע לטה סוב הוא בחרדה גדולה וממתין לשיחה מאמא של קיונג סו.
האם מאתרת את מקום מגוריו של טה סוב, ומפתיעה אותו בביתו - היא אומרת לו שאם לא ינתק את קשריו עם קיונג סו, היא תספר לבני משפחתו של טה סוב את האמת. טה סוב נחרד מהמחשבה, הוא במצוקה אמיתית, ומחליט להיפרד מקיונג סו - הוא אומר לו שאמא שלו הפחידה אותו, ושהוא עדיין לא מוכן לצאת מהארון, שהוא פחדן ולא מספיק טוב בשבילו.
קיונג סו מגיע לצילומי האוכל אצל אמו של טה סוב (הם נקבעו מראש והוא לא רצה לאכזב אותה). כולם מתפלאים כשטה סוב אפילו לא בא להגיד שלום לחברו. לפני שהוא הולך, קיונג סו ניגש לחדר של טה סוב. הם מדברים במסדרון, מתחבקים, וצ'ו רונג (אחותו הקטנה של טה סוב) בדיוק מגיעה עם שתייה לאורח וקולטת אותם. המגש נופל לה מהיד והיא בורחת בבכי. טה סוב וקיונג סו רצים החוצה, לאוטו של קיונג סו ולא יודעים מה לעשות. קיונג סו מציע לטה סוב שיגיד שלא היה לו מושג שהחבר שלו כזה טיפוס מוזר ושהוא לא בעניין וכו'.
צ'ו רונג שולחת לטה סוב מסרון וכותבת לו שזה בסדר ושהיא דואגת לו. הם מדברים קצת, שניהם בוכים, והיא מבטיחה לו שתשמור על זה בסוד ושזה בסדר.
למחרת, טה סוב לא מסוגל להמשיך לשמור על הסוד. הוא מבקש לדבר עם אמו (החורגת), ואומר שיש משהו שהוא חייב לספר לה, וזה קשה לו מאוד, והוא יודע שיהיה קשה גם לה, אבל היא אישה חזקה, והוא חושב שהיא תקבל את זה יותר טוב מאבא שלו. היא מנסה לרכך את האווירה, להעלות כמה ניחושים, ואז הוא פשוט אומר לה: "אני הומוסקסואל". היא בהלם מוחלט, יש לה דמעות בעיניים. השאלה הראשונה שהיא שואלת זה אם זה בגללה? כי היא הייתה אם חורגת לא מספיק טובה ולא נתנה לו מה שהוא היה צריך? הוא אומר שלא, ושאם הוא תמיד היה בודד ומופנם, זה בגלל הסוד הזה.
אחרי כמה שניות היא מתעשתת, ומתנצלת על השאלה שלה. היא אומרת שזה פשוט בגלל ההלם, ושהיא יודעת שזה משהו שהוא נולד איתו. היא מושיטה לו יד ואומרת שבטח היה קשה להסתיר את הסוד הזה ולהיות לבד, והוא מספר שאפילו שקל להתאבד כמה פעמים. הוא מבקש שהיא תספר לאביו, כי הוא לא מעז, ושאם אביו ירצה שימות - הוא ימות.
בהחלטה משותפת, טה סוב מחליט לעזוב את הבית לכמה ימים, עד שיירגע. כשאבא שלו חוזר, האם לוקחת אותו לשיחה. אומרת שיש לה משהו רציני לספר על טה סוב. גם הוא מעלה כל מיני ספקולציות, ואז היא אומרת שטה סוב אוהב גברים. האבא מתחיל לבכות. בעצם שניהם בוכים יחד... היא אומרת לו שלמרות הכל הם צריכים לתמוך בו, ומבקשת שלא יענה אותו יותר מדי.
עם העידוד שלה, האב מחליט לנסוע ולדבר עם טה סוב במלון שבו הוא שוהה. טה סוב כורע ברך ומבקש סליחה. האב אומר שהוא הבטיח לאם שלא יענה אותו, אבל הוא חייב לשאול אם הוא באמת לא יכול להשתנות? כשהוא רואה את הפנים המיוסרים של טה סוב, הוא מתנצל וגם אומר שאין על מה לסלוח. והם מתחבקים.
בפרק הבא, לפי הפרומונובלה, הולכים לספר לשאר המשפחה (נראה שזה לא יכלול את הסבא והסבתא בשלב זה).
בתגובה ל: נהניתי לכתוב... וכמה תשובות וספויילרים מאת: iDana כשאת כותבת אני מרגישה כאילו אני רואה את זה דרכך...
אני שמחה מאוד שזה נגמר ככה, קיונג סו מקסים שלא דחק בטה סוב ואפילו התכוון לקחת את כל האשמה עליו, הוא בטח דומה לאביו ולא לאימו... למרות שאני מאמינה שכל אדם צריך לצאת מהארון בזמן ובמקום הנוחים לו זה יצא לטובה שטה סוב יצא מהארון לפני הוריו ואחותו, ככה לפחות הוא לא יצטרך לחיות בשקר וגם הוא יודע שהוריו מקבלים אותו כפי שהוא.
מעניין מה היחס להומוסקסואליות בקוריאה, לפחות מ"קופי פרינס" נראה שחייהם אינם קלים... אני מניחה שסצינות כאלו בסדרות פופולריות עוזרות גם להומוסקסואלים ולסביות וגם לבני משפחותיהם.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: וואו, תודה על התשובה המפורטת מאת: asole אני מוצאת את עצמי חושבת לא פעם על הדמויות במהלך היום ולא רק בזמן הצפייה...
לגבי אבא של קיונג סו, לא ראינו אותו, אבל הבנתי שהוא אמור להיות איש חשוב שמטיף לסובלנות, אבל לא היה מסוגל לקבל את הבן שלו.
לפחות לפי הסדרה, היחס להומוסקסואליות בקוריאה הוא לא בדיוק אוהד ומקבל. בפרק שראיתי אתמול, אם המשפחה סיפרה לאחים ולדודים שטה סוב הוא שונה, שהוא אוהב גברים ושצריך לחבק ולקבל אותו (היא "הכינה את השטח" כשהוא ואביו לא היו נוכחים).
האחים של טה סוב קיבלו את זה מיד. הדוד המבוגר והמרובע יותר גם הפתיע ולא עשה מזה עניין. אבל הגיס (הבעל של ג'י היי) עשה פרצוף, והדוד הרכלן התחיל לצעוק, איך זה שבמשפחה שלהם יש חולה נפש וכו'. אחיו הגדול ניסה להשתיק אותו ואפילו נתן לו כאפה רצינית. האם התחילה לבכות (ואני בכיתי יחד איתה), ואמרה לו בכעס שלטה סוב יהיה קשה בעולם הזה, והבית שלו יהיה המקום שבו יקבלו אותו, שבו הוא יוכל להרגיש נוח. והיא אמרה שמי שלא יקבל אותו - יצטרך לעזוב את הבית.
ג'י היי אמרה לבעלה שהוא הומופוב, ושנטייה מינית היא לא עניין של בחירה. היא הוסיפה שאף אחד לא יבחר מרצון בחיים קשים כאלה - כשלדבריה בגלל הסטריאוטיפים לא רואים בהם חלק מהחברה ה"נורמטיבית", אין להם זכות לביטוח רפואי (?), ואם מפטרים אותם או מפלים אותם לרעה בעבודה - הם לא יכולים להתגונן מבחינה משפטית.
אחר כך האם התקשרה לבעלה ואמרה לו שיביא את טה-סוב הביתה - והיא ממש לקחה אותו יד ביד, הכניסה אותו הביתה והייתה ביניהם שיחה מרגשת (ששוב גרמה לי להזיל דמעות). בעלה גם הודה בפני טה סוב, שאלמלא היא דיברה איתו ושכנעה אותו - היה לו הרבה יותר קשה לקבל את זה. האמא גם ביקשה מטה-סוב שיביא את קיונג סו לארוחת ערב
למחרת בבוקר, הייתה ארוחת בוקר משפחתית שבה כולם (למעט הדוד הרכלן שלא בא) התייחסו לטה סוב כמו תמיד, ואני חושבת שזו הייתה המתנה הכי גדולה שהוא היה יכול לקבל. ראו את ההקלה על הפנים שלו, הוא באמת השתחרר ממשא כבד מאוד.
השחקן סונג צ'אנג אוי (שגם זכה בפרס על תפקידו בסדרה), נשאל אם דעתו על הומוסקסואלים השתנתה בעקבות הסדרה. הוא ענה שהוא לא יודע אם דעתו השתנתה, אבל עכשיו הוא מכיר את זה יותר מקרוב. הוא אמר שלדעתו הסדרה גרמה לאנשים לדבר יותר על הנושא, בין אם מדובר בדעות חיוביות או שליליות. והוא הביע תקווה שבדומה לשם הסדרה, החיים יהיו יפים לכולם...
אגב, לקראת סוף הסדרה יש סצנה של הזוג שצונזרה (סצנה של דיבורים, לא של מעשים...). והתסריטאית כעסה מאוד וגם פרסמה את הסצנה המקוצצת במלואה. הצצתי בפוסט הזה ונחשפתי גם לספויילר על הדרך, אבל לפחות מדובר באירוע משמח
בתגובה ל: טוב, נכנסתי חזק לסדרה הזו מאת: iDana (זו האמא החורגת, נכון?).
הדוד הרכלן מכה שלא כתובה בתנ"ך.
כמה עצוב שזה היחס להומוסקסואליות בקוריאה, אבל בטח סדרה כזו, שמגיעה לכל כך הרבה צופים, עושה משהו לאנשים אז שתבורך התסריטאית!
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: האמא מקסימה! מאת: asole וכמו שציינתי, השחקנית שמגלמת אותה עושה תפקיד כ"כ שונה לעומת "קין והבל" שבכלל לא זיהיתי אותה!
התסריטאית בת ה-67, קים סו היון, נחשבת לאחת התסריטאיות המוערכות. אחרי שידור הפרק האחרון, היא סיפרה שחברת ההפקה ביקשה ממנה לשלוח את טה סוב וקיונג סו למקום רחוק, אי שם באמצע הדרמה, מתוך שיקולי רייטינג (למרות שהסדרה זכתה לרייטינג נאה של מעל 20% רוב הזמן, ופרק היציאה מהארון היה אחד הנצפים). היא כתבה בטוויטר: "ככותבת, אני לא אנקוט בגישה מתרפסת כזו, עד יום מותי". היא גם הביעה כעס כאמור על הרשת שהשתפנה וערכה את אחת הסצנות המשמעותיות של הזוג.
היא סיפרה גם שהיה לה חשוב שהסדרה הזו תהיה מגוונת, ולא תתמקד רק בסיפור אחד, כמו סיפור האהבה החד מיני. הסדרה עוררה עניין, והיו כאלה שטענו שאין מספיק סצנות מחממות לב של טה סוב וקיונג סו. אבל היו גם תגובות עוינות, כמו מודעה שפורסמה על ידי קבוצת אמהות: "כשהבן שלי יהפוך להומו ויידבק באיידס אחרי שיצפה בסדרה, רשת SBS תצטרך לקחת את האשמה על עצמה". מסתבר שגם לא אפשרו את שידורה בבתי הכלא, כי חשבו שזה עלול להשפיע לרעה על האסירים.
והתסריטאית התייחסה גם לשם הסדרה ולמוטו שלה: "לכל הדמויות יש את התכונות המושכות שלהן, ואי אפשר לשנוא אותן. אני חושבת שזה תלוי רק בך - להחליט אם החיים יפים או לא. אנחנו נוטים לפגוע באחרים בלי כוונה, אבל כל מה שצריך זה להתחרט באמת ולבקש סליחה. כשאתה מסוגל לקבל את האחר על מגרעותיו, החיים לא יפים יותר?".
תוקן על ידי iDana 27/3/2011 23:36
בתגובה ל: היא באמת נהדרת מאת: iDana שחושבים שנטיה מינית יכולה להשתנות בסוויץ' בגלל צפיה בטלוויזיה ושמבחינתם הומוסקסואליות = איידס. יפה שמדגישים בסדרה שזו נטיה מולדת.
באמת כל הכבוד לקים סו היון. זה מזכיר לי מה שקרה בברזיל עם "אמריקה", אם את זוכרת, גם שם קוצצה סצינת נשיקה בין ג'וניור לזקה בלחץ הכנסיה וחוגים שמרניים (זו הייתה אמורה להיות הנשיקה ההומוסקסואלית הראשונה בטלויזיה הברזילאית).
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: כמה עצוב שיש אנשים כל כך בורים ומקובעים מאת: asole אבל אפשר לקוות שסדרות כאלה תורמות במשהו לשינוי חיובי, גם אם קטן.
בסדרה הזו אני לא מאמינה שיתקרבו אפילו להראות נשיקה, אבל הסצנה שצונזרה היא סצנה שבה שניהם מחליפים נדרים בכנסייה - התסריטאית אמרה בתגובה לצנזור שאפילו רוצחים יכולים למצוא מקלט בכנסייה, אבל כנראה שהומוסקסואלים לא...
אני מתכוונת לקרוא את הסצנה שצונזרה כשאגיע לפרק המתאים, ונראה לי שאדמיין את זה בראש
בתגובה ל: באמת עצוב מאת: iDana ממש הצטמררתי. הייתי חייבת להגיב כאן, עוד לפני שהמשכתי לקרוא הלאה...על שאר הדמויות. כל הכבוד לתסריטאית! שלמרות גילה מאד פתוחה לאנשים. והמוטו שלה לחיים...מקסים!
העברת כל כך יפה את הרגישות של האמא החורגת לבן שממש הוקסמתי. רעיון מעולה לזווג זוג הומוסקסואלי בדרמה משפחתית ולהראות את המשפחה מקבלת אותם. מאד התרגשתי מהאמא החורגת ומהסצנות (תמונות ששמת) של האבא עם הבן. הסידרה הזאת ממש השאירה בי תקווה! למרות מה שכתבת על חבורת האמהות שחיות עדיין במחשבה שהומו = איידס = נטיה שאפשר לשנות. אני מאמינה שהיא עזרה להרבה אחרים להבין וקבל את ילדיהם. וטוב לדעת שאין נושא שהוא טאבו! אפילו בקוריאה השמרנית.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: וואו..את מעבירה כל כך יפה את החיבור שלך לדרמה מאת: shrekit144 (ואת הסדרה בכלל). הם כל כך מקסימים יחד, הקשר ביניהם נראה כ"כ טבעי, שאני פשוט רוצה שהכל יסתדר להם ושיהיו מאושרים באחד הפרקים האחות הצעירה מתחקרת את טה-סוב איך הם הכירו (בטיסה לסיאול) ומי התחיל עם מי (קיונג סו). היא גם מודה שלפני שידעה על הקשר ביניהם היא נדלקה על קיונג סו, וטה-סוב אומר שהוא הריח משהו... ושניהם צוחקים
אגב, במשאל שנערך בין הצופים, השניים נבחרו כזוג המועדף בסדרה ואני לא מתפלאת בכלל
בתגובה ל: דנה, היה כייף לקרוא מאת: asole ג'י היי אולי נשמעת כמו מכה, אבל היא לא כזו גרועה. בסה"כ היא ובעלה מסתדרים יפה - במקרה שלהם זה בערך "לכל קומקום יש מכסה". היא שתלטנית והוא קצת מתרפס ומנסה לרצות את כולם (במיוחד כשהם גרים בבית של אשתו בחינם). הם דואגים אחד לשני, מבלים הרבה ביחד כמשפחה, כשהיא אחראית ללו"ז.
היא לא רצתה ילד נוסף כי כבר לפני שנים החליטה שתסתפק בילד אחד, וכך תכננה את החיים שלה. לפי הנימוקים שלה, זה קשור לעלות הגבוהה של החינוך (נראה לי שבאופן כללי זו אחת הסיבות העיקריות לשיעור הילודה הנמוך בדרום קוריאה), אין לה רצון להקדיש עכשיו זמן לטיפול בתינוק וכו' (וגם אין כ"כ מי שיעזור לה - כל בני המשפחה עסוקים בשלהם, הסבתא מבוגרת מדי וכו'). היא גם מאוד סבלה בהריון הקודם, לא רוצה להרוס שוב את הגזרה וכו'.
מה שגורם לה לשנות את דעתה זה משהו שאמה אומרת לה - היא מספרת לה שמיד אחרי שהתחתנה עם אביה הביולוגי, היא ידעה שזו טעות, ואז היא גילתה שהיא בהריון. גם היא חשבה ברצינות להפיל את התינוק, אבל בסוף החליטה ללדת את ג'י היי, ולמרות כל הקשיים היא לא מתחרטת. ג'י היי מאוד נפגעת, אבל בסופו של דבר מחליטה ללדת את התינוק. היא מבקשת מבעלה לא לספר למשפחה, אבל הוא מגלה לאמא שלה, ומשם הסוד דולף (קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשמור סודות במשפחה הזו, במיוחד עם הדוד הרכלן שהוא כמו סוכנות ידיעות).
גם הסבא לא כזה גרוע, כי הוא דמות מאוד קומית. זו אחת הסצנות המשעשעות שבה מנסים להוציא אותו מהבית בלי שהסבתא תראה:
אחרי שהסבתא לא רצתה לשמוע עליו, היא מסכימה שהוא יעבור ליחידת הדיור שלה - כדי לא להעמיס על כלתה שגם ככה עובדת מאוד קשה. בין הסבא והסבתא יש ויכוחים וחיכוכים (מצחיקים ברובם), אבל יש גם מגמת התקרבות. בהתחלה היא הציבה מחיצה בחדר השינה, אבל היא הוסרה. באחד הלילות, הסבא ניסה להיצמד אליה, וכשהיא שמה לב היא נתנה לו כאפה רצינית - ירד לו דם מהאף והוא גם נחתך בשפה. היא הייתה מאוד מאוד מרוצה אחרי זה (אבל היא גם נתנה לו דבש כדי לטפל בפצע). הסבא גם הגיע בלי כסף, ואולי זו אחת הסיבות שהילדים האחרים שמחו להיפטר ממנו. הוא סיפר שבחייו הרוויח הרבה, אבל גם הפסיד הרבה...
את רואה, אין לי בעיה לחפור על הסדרה הזו
בתגובה ל: ולגבי שאר השאלות והדמויות מאת: iDana למה היא הייתה מוכנה לקבל אותו בחדר שלה? נראה כאילו לא חסר להם מקום בקומפלקס הדיור שלהם...
נראה שדווקא לסבתא יש כסף, נכון? מי בעצם הקים את הפנסיון? ואת שאר העסקים המשפחתיים?
נחמדה התמונה של משפחתה של ג'י הי, איך שכולם בבגדים תואמים... טוב, אם לבעלה זה טוב אז מי אני כי אלין?
לדוד הרכלן אין אהבה בחייו? הוא היחיד שבינתיים לא פירטת אודותיו (גם לבת הקטנה אין אבל היא לפחות הייתה מאוהב בחבר של אחיה ואת מספרת שהיא כן יוצאת עם בחורים...).
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מה, הסבא והסבתא ישנים באותו החדר? מאת: asole כשהמשפחה של האישה השישית העבירה את המזוודות עם הבגדים שלו, היא אמרה לבנה הבכור שישאיר את המזוודות אצלה. היאהייתה מזועזעת מכך שהם שלחו אותו עם בגדים מלוכלכים, קרועים ומקומטים. היא כיבסה הכל, גיהצה ותיקנה. אח"כ הסבתא פשוט הודיעה לבני המשפחה ההמומים שיעבירו אליה את ה"חבילה".
בהתחלה היא התכוונה למקם אותו בסלון הקטן, אבל הוא סירב. כשהסבתא יצאה לסידורים, הבנים שלה פינו מקום בחדר השינה, וכשהיא חזרה וראתה את השינוי, היא לא הביעה התנגדות (אילו היא הייתה מתנגדת, אף אחד לא היה מזיז גם סיכה בבית). בהתחלה היא שמה ביניהם מחיצה, אבל אח"כ היא ויתרה עליה. היא די קשוחה כלפיו באופן כללי, אבל יש רגעים שבהם היא מתרככת מעט.
הפנסיון הוקם על ידי הבן הבכור, נראה לי שהם לקחו משכנתה/הלוואות וכולם עובדים קשה (כולל עבודה פיזית בחקלאות).
לגבי הדוד הרכלן - נגעת בנקודה רגישה בעקבות היציאה של אחיינו מהארון, הוא מתחיל לחשוש שיגידו שגם הוא הומו... שניים מידידי המשפחה אומרים לו שהם תמיד חשדו שהוא הומו, כי לא היו לו מערכות יחסים רציניות, למעט אהבתו הראשונה לפני המון שנים. והוא ממש מתעצבן וגם הולך מכות עם אחד מהם. הדוד הזה הוא ממש קוץ בישבן, הוא אומר לכולם את הדברים הכי גרועים שאפשר (לדעתי זה בגלל שהוא כ"כ מתוסכל - אבל גם הוא דמות קומית). למשל, כשג'י היי חשבה על הפלה, כולם ניסו לשכנע אותה בכל מיני נימוקים הגיוניים, והוא קרא לה "רוצחת". כשהיא חשבה לפתוח בית קפה, הוא אמר שאין טעם, היא בטוח תיכשל. כשאחיו, שלא מסוגל לשתות טיפת אלכוהול, השתכר ועשה פיפי במיטה - הוא דאג לספר על הפדיחה לכולם, וכו' וכו'. על הרגלי הניקיון וההיגיינה שלו עדיף לא להרחיב...
בתגובה ל: כן, וזו הייתה יוזמה שלה מאת: iDana מסכן אחיו שנאלץ לגור איתו... אז נראה כי לסבתא יש איזו פינה חמה בליבה לסבא הסורח, אני ממש לא רואה את דו קרמו מכניסה את ז'וז'יבלדו הנתעב למיטתה.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: איזה טיפוס נוראי! אי אפשר להסגיר אותו לצ. קוריאה? מאת: asole הוא יותר גרוע מהאיום הגרעיני... אבל הקטע שגם הדמויות הכי מעצבנות בסדרה הזו הן מצחיקות
וכן, לסבתא יש איזשהו שריד של סנטימנט. אבל בכל פעם שהוא מנסה להגיד שהוא מסכן, זקן ועומד למות, היא שואלת משהו כמו "מתי, מתי תמות כבר?". והיא לא בדיוק הכניסה אותו למיטתה - הם ישנים בנפרד על השמיכה/מזרן הקוריאני המסורתי. ובפעם היחידה שהוא העז להתקרב יותר מדי - הוא יצא מזה בשן ועין.
אגב, בכל פעם שהסבתא לא רוצה לשמוע את הקשקושים שלו (או של מישהו אחר) - היא פשוט מורידה את מכשיר השמיעה וכולם יכולים לקפוץ לה!
בתגובה ל: אני חוששת שהצפון קוריאנים יסרבו לקבל אותו מאת: iDana אם אני הייתי במקום הסבתא הייתי בועטת בסבא הבוגדני אבל כנראה שהיא מרגישה איזושהי אחריות לאלוף נעוריה. איך שאר הילדים והנכדים מתייחסים אליו? אין לו שום קשר עם הילדים מהנשים האחרות?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: קטע גדול עם מכשיר השמיעה! מאת: asole נראה לי שזה משהו שקשור במסורת של כיבוד מבוגרים בכלל, ומבוגרים במשפחה בפרט. הבן המרובע עדיין כועס על אביו ובד"כ מתעלם ממנו, אבל גם הוא קד בפניו את הקידה המסורתית כדי לתת כבוד וכו'.
הקשר היחיד עם הילדים מהנשים האחרות שראינו בינתיים, היה כשאחד הילדים הביא את הבגדים שלו והסתלק...
בתגובה ל: הילדים והנכדים מתייחסים אליו די יפה מאת: iDana כלומר, לי מוזר, אבל זה באמת עיניין של מנטליות, אם כי אז משונה קצת שהילדים האחרים לא מכבדים אותו, לא? טוב, אני מניחה שזה היה מסורבל מידי להכניס כל כך הרבה ילדים לעלילה!
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אבל מוזר שהם לא באים אליו בטענות בכלל... מאת: asole בפעם הראשונה שהוא ביקש לחזור האחים והגיסה עשו ישיבה משפחתית. כולם כעסו עליו והביעו התנגדות, מלבד האח הבכור. הוחלט לא להיענות לבקשתו, בעיקר כדי לא לפגוע בסבתא.
זמן קצר אח"כ, הסבא ניסה את מזלו שוב, והפעם הוא הציג את עצמו כחולה, מסכן, עם ידיים רועדות... הפעם הבן הבכור התעקש יותר והסכימו לקבל אותו , למעט האח המרובע. אחרי שהסכימו לקבל אותו, כולם כבר מתנהגים לסבא בצורה סבירה פלוס, למעט האח המרובע שעדיין מאוד כועס על אביו.
בפרק שראיתי אתמול, הסבא קרא לבנו באיזשהו כינוי גנאי (משהו כמו "ממזר"), אחרי שהבן התעלם ממנו ובירך רק את אמו. בתגובה, הסבתא כעסה מאוד על הסבא, ואפילו שפכה עליו מים כדי להשתיק אותו. היא טענה שאין לו זכות דיבור, אחרי שהזניח את ילדיו כל השנים האלה, והיא וגם הם נאלצו לעבוד קשה מאוד כדי לממן את לימודיהם (הסבא התגאה בכך ששילם את התשלום הראשון של שכר הלימוד... אבל זה היה התשלום היחיד ששילם).
ובגזרת טה-סוב, הוא ישב לארוחת בוקר עם משפחתו, שאליה הגיע גם הדוד ה"צעיר" והגועלי (אחרי שבמשך כמה ימים לא השתתף בארוחות אחרי היציאה מהארון של אחיינו). הדוד אמר לטה-סוב מול כולם שהוא מלוכלך ושהוא לא יישב לאותו שולחן יחד איתו... בתגובה, אביו של טה-סוב לקח את אחיו הצעיר החוצה, ונתן לו אגרוף. ורק שתביני, האבא הוא אחד האנשים הכי עדינים, רגועים ומסבירי פנים שראיתי (אני במקומו הייתי מכסחת לדוד את הצורה הרבה יותר חזק). האבא התחיל לבכות מצער ואמר שטה-סוב הוא הלב שלו, האח הילדותי התחיל לבכות מכאב ומהלם, אבל לפחות משהו חלחל לראש האטום שלו, והוא התנצל. זה לא שעכשיו הוא מקבל את זה, אבל לפחות הוא מתנהג בצורה סבירה...
בכל אופן, טה-סוב התכוון לעבור לגור לבד עוד לפני שזה קרה (הוא צריך לנסוע שעה בכל כיוון מהבית לבית החולים שבו הוא עובד), אבל עכשיו הוא גם מימש את זה, בעצת אמו. ולמרות שבמעבר יש הרבה יתרונות, יש למשפחה תחושה לא נעימה, כאילו סילקו אותו מהבית בגלל מה שקרה עם הדוד. אבל אם היית רואה עם איזה כמות של אוכל אמא שלו שלחה אותו... כאילו אין אוכל במקום שהוא הולך לגור בו
בתגובה ל: תראי, הייתה מעין "ועדת קבלה"... מאת: iDana אני לצד האח המרובע בסיפור הזה. לפחות הסבתא שטפה אותו (הלכה למעשה) כשקילל את הבן שלו. טוב, לפחות עכשיו מבינים מאיפה הגיעו הגנים של הדוד המגעיל...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: לא מגיע לסבא המגעיל הזה שיסלחו לו... מאת: asole שלפיה הסדרה הזו מתמקדת בהזדמנות שנייה... אני לא יודעת אם אפשר להגיד שסלחו לסבא מכל הלב, אבל ברגע שקיבלו אותו, נראה לי שאין טעם לעסוק בהאשמות ובמריבות כל הזמן (אם כי זה עולה מפעם לפעם).
אני בכל אופן לא מצליחה לשנוא או לכעוס על הדמויות לאורך זמן - גם כי חלק מהדמויות המעצבנות ביותר הן גם המצחיקות ביותר, וגם כי הן לא נשארות בפאזה המעצבנת כל או רוב הזמן. לפעמים אפילו הדמויות האלה מעוררות חמלה או עושות מאמץ (קל) להשתפר. ויש לא מעט סצנות משעשעות בין הסבא והסבתא, גם כאלה שבהן הוא מנסה להיות מועיל ולעזור בעבודות הבית (וזה לא תמיד מצליח לו...).
ואפרופו הדוד הצעיר (בן 42 פלוס...), עכשיו הוא רוצה להתחתן, אבל יש לו דרישות גבוהות מאוד מבת הזוג הפוטנציאלית. אז ידידת המשפחה שמנסה לעזור לו, שואלת אותו: "מי אתה חושב שאתה, צ'ה סונג וון"?
בתגובה ל: קראתי סקירה מקסימה על הסדרה מאת: iDana ואיזה ביקורת אוהדת על הסדרה! (בכתבה בבלוג).
זו כנראה הדרך הנכונה לחיים, אם לסלוח - אז עד הסוף בלי מרירויות והאשמות. אם כי אני לא הייתי סוגלת לסלוח לבעל כזה במקומה של הסבתא...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מאת: asole ולשמחתי אני מסכימה עם כל מילה שם
אגב,לפי הסדרה זו נחשבת לבושה גדולה בקוריאה, שלא לומר חטא, אם ילדים שולחים את הוריהם המבוגרים לבית אבות, במקום לטפל בהם בבית.
בתגובה ל: נתקלתי בביקורת אחרי שהתחלתי להוריד את הסדרה מאת: iDana הוא ערך ולהורים בפרט, ותחושת המשפחתיות החזקה שלהם, אבל לסבא סורר כזה מגיע שיזרקו אותו על קרחון ושיחכה לדובים
זה משהו ששונה מהותית בין המשפחה הישראלית לקוריאנית, בשתי החברות המשפחתיות מאוד חזקה אבל אצל הקוריאנים ההורים הם על פיהם ישק הכל ואצלנו... הילדים.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אני יכולה להבין את זה, בתור חברה שהציות למבוגרים מאת: asole ללא תוכן
בתגובה ל: אני יכולה להבין את זה, בתור חברה שהציות למבוגרים מאת: asole בהמשך למה שכתבת קודם, עוסקים הרבה בעבר ובהתחשבנות עם ההורים. ולכן זה נקשר למה שכתבת ל "אם לסלוח - אז עד הסוף. בלי מרירויות והאשמות". אז המחשבה היא שאני לא נוטש אותם. הם במקום שטוב בשבילהם, אם זה החברה, העיסוקים השונים, אם זה הטיפול הרפואי הצמוד. אלה דברים שצריך להביא בחשבון כשמשנים לאדם מבוגר את מקומו ומבצרו ומביאים אותו לבית של הילדים. ששם יש בדרך כלל נכדים וסגנון חיים שונה ממה שהם מכירים. שיכול להקשות עליהם מאד.
אין נכון או לא נכון. לא מצאתי עדיין את הנוסחא למה יותר טוב או למי זה יותר טוב?
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: בחברה הישראלית - מאת: shrekit144 אבל לפחות בסדרה הזו, נראה שההורים המבוגרים גרים עם אחד הילדים לאורך כל או רוב חייהם, ולא עוברים אליהם רק בגיל זקנה. ובכלל, כמעט כל המשפחה המורחבת גרה באותו קומפלקס - יש לזה יתרונות אבל גם לא מעט חסרונות (קשה עד בלתי אפשרי לשמור סודות למשל...).
בתגובה ל: בחברה הישראלית - מאת: shrekit144 בחברות שבהם כל החמולה חיה יחד אז הסבים והסבתות שותפים לגידול הנכדים (בעיקר אם ההורים עובדים מחוץ לבית). אבל כשאדם מגיע לגבורות בישראל, אחרי שעבד כל חייו וגידל משפחה, לא בהכרח בא לו עכשיו לגדל את נכדיו... זה הזמן שלו להנות קצת מהחיים ומהכסף שחסך, לטייל, לפגוש חברים, ללכת לכל מיני מופעים והרצאות (אפילו ללמוד באוניסרסיטה, יש לא מעט פנסיונרים שעושים זאת), לשחק ברידג' או ווטאבר... אז לארח פעם בשבוע זה נחמד אבל גם אחרי שהנכדים הולכים מקטרים כמה זה היה מעייף...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: ולגבי שאר השאלות והדמויות מאת: iDana תמיד תהיתי, איך יש להם את מכשירי החשמל הכי חדישים שיש. אבל, אף פעם הם לא משתמשים במכונת כביסה, ותמיד מכבסים ביד. או יותר נכון ברגליים. ו..רק לי זה נראה מוזר שיש חלון באמבטיה? בדיוק בגובה הזה?
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: אה..מכונת כביסה?? אמיתית?? מאת: shrekit144 בקומפלקס מגורים גדול כזה, שכולל גם בית הארחה, חייבים כמה מכונות כביסה. אבל יחד עם זאת, הסבתא לפעמים עושה גם כביסת יד (עם הידיים, לא עם הרגליים...), ושולחת את הסבא לתלות את הבגדים על החבל.
לגבי החלונות - הם הרבה פעמים אוהבים לצלם מבעד לחלון, אבל לא זכור לי שהם צילמו דרך חלון האמבטיה...
בתגובה ל: Life is Beautiful מאת: iDana בכלל זה מרגיש שונה לצפות בסדרה שמשודרת ברמה היומית ומהווה חלק מחיי היומיום בקוריאה, אפשר לחוש את החוויה שבצפיה. לפעמים אני כל כך מקנאה בהם, התמונות של הקומפלקס ממש מגרות שלא לדבר על הנופים של האי. כשמשפחה כזו ענקית ומגוונת חיי תחת קורת גג אחת (גם אם היא רחבה), לא חסרות צרות ואני בטוחה שישנם קטעים משעשעים מאד.
אגב, גם אני לא הייתי מזהה בחיים ש"אומוני" זו השחקנית שגילמה את אימו של ג'ונקי ב"חברה שלי", נראה שהיא ממש הזדקנה.
עוד שאלונת - מיהי ביתו של הנשיא שהופכת להיות הבוסית של ביונג ג'ון? היא שייכת למשפחה המורחבת? האם ילדיו של הסב (זה שביקש לחזור) מנישואיו האחרים גם הם בקשר עם הילדים של אומוני?
נשמע מעניין מאד..
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: איזה יופי להתנסות בדרמה משפחתית מאת: זרהמאד זו בסה"כ הדרמה המשפחתית השנייה שאני צופה בה, אז אי אפשר להכליל, אבל יש לי תחושה שבדרמות משפחתיות יש משהו נינוח יותר, גם מכיוון שיש בהן יותר פרקים.
בכל אופן, זו לא הייתה דרמה יומית - היא שודרה פעמיים בשבוע, בימים שבת וראשון, ולמעשה היא הסדרה ששודרה לפני "גן סודי" באותה משבצת.
השחקנית שמגלמת את אומוני בת 70 פלוס, ובסדרה הזו היא בלי איפור ועם שיער אפור, וזה משפיע מאוד. יש לה תפקיד מאוד מעניין כאן.
בתו של הנשיא הופכת להיות הבוסית הישירה של ביונג ג'ון. היא חיה הרבה שנים ביפן, התגרשה, ועכשיו אבא שלה מסדר לה תפקיד בכיר בחברה, למרות שאין לה ממש כישורים לכך. בהתחלה היא שיגעה את ביונג ג'ון - היא בלגניסטית, מטרטרת אותו גם ביום החופש שלו, ויש לה גם צחוק מעצבן. אבל בסה"כ נראה שהיא אישה טובה, והוא (וגם אני) מתחיל להתרגל אליה. יש כאן פוטנציאל רומנטי, אבל הוא טרם התממש. באחד המפגשים ביניהם, הוא התבייש להגיד לה שהוא לא יכול לשתות, וכך הוא השתכר ומצא את עצמו במצב מפדח במיוחד.
לגבי הסב - אני אפילו לא בטוחה שהוא זוכר את כל השמות של הילדים שלו... הילדים מהנשים השונות לא ממש בקשר. אחד הבנים של האישה השישית הסתפק בכך שהעביר את כל הבגדים שלו, ונראה היה שהם מעדיפים להיפטר מהעול. כמה שאומוני כעסה עליו, היא הזדעזעה מכך ששלחו לו בגדים מלוכלכים, מקומטים וקרועים. היא כיבסה הכל, גיהצה ותיקנה מה שהיה צריך.
הסב, אגב, הוא די מצחיק אבל לא חביב במיוחד. הוא מתנהג כאילו הכל מגיע לו (למרות שלמעשה נטש את משפחתו), ואף פעם לא אומר "תודה" או משהו כזה.
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole תודות לקישורים ששלחה לי דנה (קומאו!) סוף סוף הצלחתי להוריד את הסרט ולצפות בו...
נתחיל עם המפרט הטכני. זהו סרט קוריאני מ-2007 שמחבר ארבעה סיפורי אהבה שונים. חוץ מאשר בין שניים מהדמויות, אין קשר בין סיפורי האהבה, אבל יש חוט שמקשר בינהם, כי בכל המקרים מדובר בבחורים שאוהבים בחורה שעזבה אותם ובשתי בחורות שאוהבות אותם.
השחקנים:
סה ג'ין - וו סיונג קאם (המכונה גאם, המלך והליצן) ג'ו וון - צ'וי קאנג הי ג'ין מן - אום טה וונג (המלכה סון דוק, דוקטור צ'אמפ, Devil, Sassy Girl) ג'י וו - ג'ונג איל וו (גברתי הנאווה, שובו של אילג'ימה, 49 ימים) סו היון - לי יון הי ג'ונג סיוק - ריו סיונג יונג (טעם אישי, אייריס) סו ג'ונג - לים ג'ונג או בא דה - פארק צ'אנג איק
דעתי על הסרט בקצרה וללא ספויילרים: סרט חביב ולא יותר מכך. בסך הכל נהניתי לצפות בו אבל לא נשארתי עם ערך מוסף ממנו (חוץ מ-אום טה וונג, אנו צריכים להפגש שוב בקרוב...). אני חושבת שהבעיה העיקרית שלו זה שסיפור אחד, שהיה לו פוטנציאל, די חופף, ולסיפור הרביעי בקושי נחשפנו. הייתה חסרה לי הבניה קצת יותר רצינית של הדמויות, ואני חושבת שעם קצת פחות "אוירה" ויותר בשר, זה היה יכול להיות מוצלח יותר.
ועכשיו ספויילרים קטלניים, אז מי שרוצה לראות את הסרט שיפסיק לקרוא כאן...
יש כאמור ארבעה סיפורים שונים. הסיפור שהכי עיניין אותי בהתחלה הוא הסיפור של סו ג'ונג וג'ונג סיוק. היא רווקה, מנהלת אמביציוזית וקרייריסטית במשרד פרסום והוא הקופירייטר הראשי שלה (אבל היא צעירה ממנו), אלמן ואב לבן. היא מחזרת אחריו בצורה גלויה וישירה מאוד והוא הודף אותה בישירות לא פחותה ואפילו באכזריות (למשל, אומר לה שהוא ניסה לדמיין אותם מתנשקים וזה הצחיק אותו). למרות זאת היא לא מוותרת עליו וממשיכה להתעקש, גם אם זה אומר לבוא לביתו ולבשל לבן שלו, שמעביר את זמנו במשחקי מחשב, ארוחה (אחד הקטעים הנחמדים בסרט. היא לא ממש בשלנית וקשה לה להסתכל על הפרצוף של הדג כשהיא חותכת אותו, אז היא מכסה אותו בעלה חסה...). אותה אגב מאוד אהבתי, היא הייתה מגניבה והייתי שמחה לראות את השחקנית הזו שוב. עוד קטע נחמד איתה בהתחלה - הוא מזמין אותה לשתות רק כדי לסדר לה פגישה עיוורת עם מישהו, כשאותו המישהו (דווקא נראה חמוד) מחמיא לה על השם שלה היא אומרת שהמשמעות שלו היא "נכנסת להריון בקלות". את השחקן שמשחק את ג'ונג סיוק הכרתי כבר קודם כמנהל צ'וי המקסים מ"טעם אישי", אבל למרות שכבר הייתה לי חיבה מובנית לשחקן, הדמות שלו לא חרגה מהקלישאה: אלמן ציני ומריר שלא מסוגל להשלים עם אובדנה של אישתו ומזניח את עצמו ואת בנו ונוטה לשתות את עצמו לדעת.
דרכה של סו ג'ונג מצלטבת באקראי עם זו של ג'ין מן, תימהוני נודד שמחלק חיבוקים בחינם לכל דורש שחזר לאחרונה לסיאול לאחר ההעדרות של שש שנים. לפני שש שנים הוא עזב את אהובתו ונסע, לא היה לי בדיוק ברור למה, אם זה בגלל פרוייקט החיבוקים שלו אז לא פלא שהבחורה לא חיכתה לו, אני גם לא הייתי מחכה שישה חודשים. שישה ימים גג. בקיצור, ג'ין מן הקפיא את מספר הנייד שלו כשנסע, אבל בגלל שפקע הזמן העבירו את המספר לסו ג'ונג. ג'ין מן יוצר איתה קשר כי הוא קבע עם חברתו משכבר שהיא תצלצל אליו ביום של ליקוי החמה וזה המספר היחיד שיש לה. אז ג'ו מן וסו ג'ונג נפגשים ואפילו משתכרים ביחד (הרבה אלכוהול יש בסרט הזה) והיא נותנת לו את הנייד ביום של הליקוי כדי שיוכל להפגש עם חברתו. מאוד קיוויתי שיהיה משהו בינהם אבל לצערי זה לא קרה, אם כי הם התיידדו.
בסופו של דבר חברתו יוצרת איתו קשר אבל מספרת לו שהיא נשואה והוא אומר שהוא יודע אבל מודה לה שהיא לא שכחה את ההבטחה שלה. הם לא ממש מדברים פנים אל מול פנים, אלא רואים זה את זה משוחחים בנייד. אבל פרוייקט החיבוקים שלו מצליח, אחרי שאף אחד לא ניגש אליו כדי לקבל חיבוק (חוץ מסו ג'ונג השיכורה) בהפנינג שאירגנה סו ג'ונג והמשרד שלה לכבוד ליקוי החמה והמשחקים האולימפים סוף סוף לחיבוקים שלו יש דורש והרבה אנשים באים לקבל חיבוק חינם. ג'ונג סיוק ניגש לסו ג'ונג ונותן גם לה חיבוק חינם ואור ירוק לקשר בינהם, רק אומר שזה יהיה איטי והיא אומרת לו שהיא מומחית כבר בלחכות. אז גם היא מקבלת את ההפי אנדינג שלה, אבל היה חסרה לי הסיבה שבעטייה ג'ונג סיוק השתנה ביחסו אליה. האם זה היה כי הוא ראה אותה ישנה מחובקת עם בנו הקטן (כשהוא היה שיכור לגמרי והבן שלו הזעיק אותה)? או שפרוייקט החיבוקים של ג'ין מן פתח את ליבו? ליקוי החמה השפיע עליו? מה?
והדמות של ג'ין מן ובכלל הסיפור שלו, היה הכי פחות מטופלים בסרט. זה לא ממש הפריע לי כי גם בדקות הבודדות שלו הוא יצר טיפוס מעניין, אבל הייתי שמחה לדעת עליו יותר.
הסיפור השני (ואולי בעצם הראשון?) הוא של סה ג'ין, נהג ברכבת התחתית. הסיפור שלו נפרש דרך פלאשבקים ורק בסוף הסרט אנחנו מבינים מה היה שם. לסה ג'ין הייתה חברה ווירדית שחיה בעולם חלומות קסום ויחודי, כל כך קסום וייחודי שהתחשק לי לא פעם להעיף לה סטירה קסומה ויחודית (אני מהמעטים שלא סבלו את אמלי מהסרט הנושא את שמה). עולמה הקסום של ג'ו וון מתמקד ברכבת התחתית. שם היא נפגשה עם סה ג'ין ושם היא גוררת אותו לכל מיני הרפתקאות קסומות, מיוחדות ומעצבנות. למשל, ללכת על הפסים אחרי שהרכבות מפסיקות לפעול ולשחק עם זיקוקים בחושך, או הדבר הזה:
שזה דווקא היה מגניב, ספרון עם הרבה דמויות כאלו. אבל למה ג'ו וון הביאה לי את הג'ננה? כי היא הייתה פשוט יותר מידי סום וקסום הוא בשום ונפלא... כל הזמן עם הקטעים המיוחדג'ים האלו, כל הזמן סחבה את סה ג'ין אחריה, והוא עשה כל מה שהיא רצתה כי הוא כל כך אהב אותה והעריץ אותה (הוא גם נהנה מחלקם, אבל עדיין...), ולמרות שהם היו כל הזמן ביחד במשך שנה והוא נענה לכל גחמותיה היא לא הסכימה להיות החברה שלו ובעצם, אפילו נשיקה לא הייתה בינהם (כלומר אחת הייתה, אבל הוא ישן). הכי היא עיצבנה אותי ביום ההולדת שלו. החברים עשו לו מסיבה והיא לא באה, בסוף היא באה באיחור, בלי מתנה ואמרה שרק באה לאחל לו מז"ט כי יש לה משהו חשוב לעשות. סה ג'ין היה שיכור ונעלב מידי כדי להבין אבל היה ברור שהיא מכינה לו משהו ליום ההולדת וזה קשור, איך לא, בקבעון הרכבת התחתית שלה. ואני אומרת: תרפי כבר, זה היומולדת שלו, לא שלך. אולי תתני לו משהו שהוא היה רוצה לקבל לשם שינוי? מה שהוא היה רוצה זה את החברה שלו איתו ביום ההולדת שלו ובמקום זה הוא הלך לישון מבואס ושיכור. אבל עם הג'ו וון הזו זה רק "אני ואני ואני ועולם החלומות הקסום והמיוחד שלי".
אז התברר שהיא באמת עשתה לו הפתעה בתחתית בקרון "שלהם" (שם הם נפגשו לראשונה) והיא ציירה לו שם ציור והחביאה לו ספרון שעשתה בו היא מתארת איך היא הייתה מסתכלת עליו עוד לפני שנפגשו, ומה היא מרגישה כלפיו ומכריזה שעכשיו הם חברים (ויש גם ספרון עם צילום שהיא צילמה את שניהם מתנשקים, אבל הוא כאמור ישן. זה היה כשהיא נשארה אצלו פעם לישון וכמובן שחוץ מהנשיקה הזו לא היה כלום). אלא מה? הוא מקבל את המתנה באיחור של כמה שנים, מסתבר שהיא חזרה לבד בתחתית למחרת לפנות בוקר ואיתה נסע איזה הומלס שהצית בשוגג את הרכבת. אז כשהיא כלואה בקרון ונחנקת מהעשן היא מצלצלת לסה ג'ין ואומרת לו בערך מה שהיא כותבת לו בספרון (במקום לצלצל כמו בנאדם נורמלי למשטרה או מכבי האש ולהודיע שהיא תקועה בקרון ושיבואו לחלץ אותה או שלפחות יפתחו את הדלתות!). אחרי שהיא מתה גם הוא איבד רצון לחיות והלך ונשכב על הפסים באחת המנהרות של התחתית, לא ברור אם הוא רצה באמת להתאבד או שהוא היה שטוף כאב כה גדול שהוא לא שם לב למה שהוא עושה, אבל אז הוא מצא את אחד הזיקוקים שהיא השאירה שם ומבעיר אותו כשהוא נזכר בלילה בו הם הבעירו יחד זיקוקים וזה מה שמציל את חייו בעצם, כי הנהג רואה אותו בזכות זה. אז אנחנו מבינים למה הוא בחר להיות נהג בתחתית ובסוף הסרט הוא מתפטר (כי רוצים להעביר אותו קו והוא לא יסע בין התחנות שהיה נוסע איתה) והולך לחפש את הקרון שלהם שכבר יצא משימוש ומוצא את המתנה ואת המילים האחרונות שלה אליו (תודה שנתת לי לחלום או משהו פלצני כזה). זה רגע דמעות קלאסי ואני מודע שהגרון קצת נחנק לי ומשכתי פעמים באפי אבל לא בגלל ג'ו וון המעפנה אלא בגלל שסה ג'ין היה כזה מתוק ומאמי אמיתי.
הסיפור האחרון הוא של שני סטודנטים. סו היון מאוהבת בג'י וו שלא מודע לקיומה. הוא מאוהב בחברה שלו שזרקה אותו ובגללה לקח שנה הפסקה מהלימודים. לאחר שסו היון משתכרת בנוכחותו כלוט אחרי כוס סוג'ו אחת היא מבקשת ממנו ללמד אותה לשתות. היעד שלה - לשתות בקבוק סוג'ו בלי להשתכר עד עילפון. בקיצור, הם מבלים ביחד כחברים והוא מלמד אותה לשתות עד שיום אחד הוא מביא לה פרחים (כאקט ידידותי) ומציע לה שהוא יזמין אותה לאכול כי היא זו ששילמה על השתיה עד כה והיא בוחרת ללכת לאכול משהו שנראה כמו צ'ורוס בסוכר (מקלות בצק מטוגנים, כמו סופגניה אבל אחרת, טעים מאוד) בגן החיות, והם מבלים בגן החיות ועושים חיים עד שהוא מקבל שיחה שמדפרסת אותו (מהאקסית?) ובסוף הולכים לשתות ביחד. הוא כבר שיכור לגמרי אחרי 4-5 בקבוקים והיא סוף סוף שותה את הבקבוק השלם שלה. אבל לפני שהיא משלימה את המשימה הוא הולך לשאוף אויר בחוץ ולא חוזר. היא מציצה בנייד שלו ורואה את התמונה של האקסית מימים טובים יותר ומבינה שהוא עדיין לא מבחין בקיומה. היא הולכת לחפש אותו ומוצאת אותו חצי מעולף ורטוב מהגשם והיא מחבקת אותו ומספרת לו שהיא סייימה לשתות את הבקבוק ולמה היא רצתה לשתות בקבוק סוג'ו שלם מלכתחילה. היא אמרה לו שכשהיא שתתה את הכוס הראשונה זה היה כמו לראות דלת שמאחוריה מה שהיא רוצה. כשהיא שתתה חצי בקבוק זה היה כאילו הדלת נפתחה, לכן היא חשבה שאם היא תשתה את כל הבקבוק היא תקבל מה שהיא רוצה, אבל היא שתתה אותו ומבינה שמה שהיא רוצה מעולם לא היה שלה מלכתחילה.
למחרת (?) הוא מטייל עם בחורה בקמפוס, האקסית שחזרה אליו מן הסתם, וכשהיא שואלת אותו למה החולצה הלבנה שלו מוכתמת בכתמים כחולים הכל חוזר אליו. הוא נזכר בלילה שעבר עם סו היון (האירוסים שהביא לה הכתימו את חולצתו הרטובה) ובכל מה שהיא אמרה. הוא שואל את החברה שלו מה היא אוהבת (בסצינה בינו לבין סו היון השיכורה באחד מערבי הלימוד שלהם היא מנתה לו את הדברים שהיא אוהבת, כמו גרוגרות של בחורים, הפלוצים של אמא שלה שיש להם ריח של דגים, הזקן של אבא שלה וכו') והיא אומרת שכמו כל הבחורות היא אוהבת שופינג ובגדים ושואלת אותו - ואתה, והוא עונה שאת המאפים המטוגנים האלו שטובלים בסוכר ואת גן החיות. אז הוא קולט שכל הזמן הוא היה תקוע על הבחורה הלא נכונה ונזכר בפעם הראשונה שהוא פגש בסו היון, זה היה באיזה אירוע שתיה והוא היה קצת שיכור. היא אז בכלל לא יכלה לשתות והוא אמר לה שהוא אוהב בחורות שיודעות לשתות כמו שצריך והיא שאלה אותו מה זה אומר והוא אמר לה - בקבוק סוג'ו שלם (אגב, החברה בכלל לא אהבה לשתות...). אז הוא עוזב את החברה ורץ לסו היון ואומר לה שהוא היה עיוור שהוא לא ראה אותה עד כה.
זה היה הסיפור הכי מתוק בסרט. זה והסיפור של סה ג'ין היו היחידים שהיו שלמים, אבל בסיפור של סה ג'ין לא סבלתי את הבחורה ואילו סו היון וג'י וו היו שניהם חמודים ומתוקים.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: My love - סרט קוריאני מאת: asole כי אני שומרת לעצמי את הזכות לראות את הסרט מתישהו... אשמח אם תוכלי להרחיב לגבי ההתרשמות מאום טה וונג
ראיתי ממש מעט סרטים קוריאניים, כך שבינתיים יש לי העדפה ברורה לסדרות
בתגובה ל: קראתי את המפרט וההתרשמות הכללית מאת: iDana לכן הצטערתי שהדמות שלו הייתה הכי לא מטופלת ובקושי נגעו בסיפור האהבה שלו... אבל למרות זאת, הוא בהחלט יצר דמות מעניינת של אדם לא שגרתי. נראה לי שהוא מאוד מאוד שונה מדמותו של הדוקטור ב"דוקטור צ'אמפ" (עכשיו אני בכלל מצפה לסדרה הזו...), הוא מין נווד היפי כזה בסרט ויש לו חיוך פשוט מקסים! הייתי מאוד רוצה לקבל ממנו חיבוק חינם!
אני אף פעם לא יודעת עד כמה אנשים מוכנים להסתפלייר, קשה לספר על סרט בקצרה בלי לספר בכלל על העלילה... אבל אם יש משהו שאת רוצה לדעת או שארחיב - תשאלי
חיבבתי גם את סו ג'ונג, אותה מגלמת לים ג'ונג או - לא ראיתי קודם לסרט הזה את השחקנית הזו והייתי שמחה לראותה שוב. את שלושת השחקניות בעצם לא הכרתי, אני יודעת שצ'וי קאנג הי (ג'ו וון) משחקת בסרט Petty Romance עם לי סון גיון אז אולי אתקל בה שוב... לי יון הי (סו היון) שיחקה עם היון בין בסרט A Millionaire's First Love.
וו סיונג קאם גם הרשים אותי כסה ג'ין, הוא יצר דמות חמה ואמינה שקשה לא לאהוב לדעתי.
וחיבבתי את הזוג הצעיר של הסטודנטים ג'י וו וסו היון. בסך הכל כל השחקנים היו סימפטיים, רק דמות אחת לא אהבתי בסרט, אבל לא בגלל המשחק.
גם הילד פארק צ'אנג איק (בא דה) היה חמוד, אבל מתי ילדים קוריאניים לא חמודים?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אום טה וונג היה חמוד נורא מאת: asole
אני מאוד סימפטתי אותו ב"ד"ר צ'אמפ", אם כי היו צופים שהיו להם הסתייגויות כאלה ואחרות. אשמח לראות אותו בעוד סדרות/סרטים... בשלב זה אני לא אבקש עוד ספויילרים (אם כי סביר שעד שאצפה אשכח את רובם )
בתגובה ל: איזה כיף לשמוע מאת: iDana אני זו שבדרך כלל שוכחת ספויילרים ושואלת שוב ושוב - אז איך הסוף? הוא טראגי?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: נדבקת ממני? מאת: asole
במעט הסרטים הקוריאנים שראיתי, הסוף לא היה משהו - אבל זה לא השיקול העיקרי שלי. פשוט, למרות הסניליות, יש דברים שבכל זאת נתקעים לי במוח, ומאחר שבסרט יש שחקנים שאני מסמפטת - יש מצב שאצפה בו מתישהו, ואני מעדיפה לבוא עם "לוח חלק"
בתגובה ל: אבל לא שאלתי על הסוף מאת: iDana ללא תוכן
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: My love - סרט קוריאני מאת: asole אני לא מצליחה לדמיין מול עיני את דמותה של ג'ין וו אבל אני סומכת עלייך שהיא מעצבנת. מדוע בעצם לא סגרו מעגל בסיפור הזה דרך החיבור בין שני הדמויות? היה נחמד יותר אם היא היתה נשארת בחיים והוא היה חוזר אליה לאחר כמה שנים של נתק (לאחר שהוא מצא את הספרון). גם העובדה שהוא ניסה אולי להתאבד וחזר לחפש את הקרון, מלמדת שהוא עדיין חש רגשות כלפיה, חבל שזה נגמר כך.
איך התרשמת מאום טה וונג? שחקן מוכשר , נכון?
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: הסיפור של סה ג'ין וג'ו וון נשמע מעניין מאת: זרהמאד כן נסגר , בעצם, כל הסיפורים נסגרו בדרך זו או אחרת, רק שבחלקם הייתה הרגשה שחבל שלא העמיקו (הסיפור של ג'ין מן) או שהפתרון בא לפתע בלי הבניה והסבר (ג'ונג סיוק וסו ג'ונג). דווקא מהבחינה הזו הסיפורים של סו היון וג'י וו וסה ג'ין וג'ו וון היו הכי סגורים, אם כי הסוף בסיפור של סה ג'ין פתוח לגמרי לי לא הייתה תחושה שחסר שם משהו.
סה ג'ין אהב נורא את ג'ו וון, זה היה ברור מהרגע הראשון שהוא כל הזמן חושב עליה ומתגעגע, בפלאשבקים נפרש לנו כל סיפור האהבה הזה ואז מתברר, טפח אחר טפח, עד כמה הבחורה הזו השפיעה עליו וכמה בעצם כל חייו הם אנדרטה לזכרה. אם ג'י וון לא הייתה מתה הם בוודאי היו נשארים ביחד עד עצם היום הזה, כי הוא השתגע עליה וגם היא אהבה אותו מאוד, כפי שהתברר ממתנת יום ההולדת שלה (זה שהיא שיגעה אותו זה היה בגלל האופי שלה, אותו אני מגדירה כדפוק ומזופת ואחרים יגדירו כקסום וחולמני). אני חושבת שהוא ניסה להתאבד אחרי שנודע לו שהיא מתה. כשאנחנו פוגשים אותו כנהג זה לדעתי כשלוש שנים מאוחר יותר. הוא בחר להיות נהג כדי לשחזר את הזמן שלהם ביחד, אבל כשרצו להעביר אותו קו, מבחינתו כבר לא היה לזה טעם, הוא רצה לנסוע בין התחנות שהוא היה נוסע איתה. אז הוא הולך לחפש את הקרון שלהם ומוצא את המתנה. סה ג'ין פותח את הסרט וסוגר אותו, אנחנו נפרדים ממנו בסרט כשהוא יושב בקרון ומדמיין שהיא לצידו, כמו שהיא לימדה אותו, לעצום את העיניים ולדמיין ובאמת שכשמתרחקים רואים אותה לידו כשראשה על כתפו. אני לא יודעת מה זה אומר, האם הוא השלים עם מותה או שהוא לנצח ידמיין שהיא בחייו אבל יש סגירת מעגל כי כשהוא מצא את המתנה הוא הבין עד כמה הוא היה חשוב לה, ממש כמו שהיא הייתה חשובה לו.
ארבעת הגברים בסיפור נעזבו על ידי בחורות. שתיים מהבחורות האלו מתו. שתי הבחורות שרצו את הבחורים שעדיין נשאו בליבם את לפיד האהבה לנשים שהיו ואינם - השיגו אותם, הרומנטיקנית חסרת התקנה שבי קיוותה שנשים כאלו ימצאו בדרכם של סה ג'ין וג'ין מן, בעיקר בדרכו של סה ג'ין כי הוא דמות כל כך טרגית והוא כל כך זקוק לאהבה חדשה...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: הסיפור של סה ג'ין וג'ו וון ( לסרט) מאת: asole היה מעניין לקרוא ואשמור את ההמלצה שלך לעתיד, אולי אצפה בסרט
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: My love - סרט קוריאני מאת: asole היה מעניין לקרוא, נשמע סרט נחמד אבל אני מודה שנתקלתי בתקציר שלו לא כ"כ התלהבתי כי אני לא משתגעת על סרטים שיש בהם עלילות רבות, אני אוהבת שיש עלילה אחת שמתרכזים בה..
ואיך היה איל וו בסרט? לא כ"כ הבנתי איזה דמות הוא שיחק..
אני גם ראיתי כמה סרטים קוריאנים לאחרונה (כפיצוי על כך שאין לי ממש זמן לצפות בדרמה קוריאנית אונליין) ויש לי כמה רשמים עליהם..אולי אני אכתוב עליהם קצת עוד מעט..
בתגובה ל: על הסיכום מאת: lady fanni אבל ראיתי סרטים כאלו שזה כן עבד. אני משום מה חשבתי שכל העלילות יצטלבו, אבל למעשה זה קרה רק עם שניים מהגיבורים, אומנם רואים שסה ג'ין הוא נהג הרכבת בה נוסעת סו היון לאוניברסיטה והיא גם חולפת על פני ג'ין מן ברחוב אבל חוץ מזה אין ממש קשר.
איל וו היה חמוד מאוד, אם כי השיער שלו היה יכול להיות יותר מוצלח , הוא שיחק את הסטודנט ג'י וו שסו היון הסטודנטית מאוהבת בו עד כלות והוא לא שם לב לקיומה...
אני אשמח מאוד לקרוא על סרטים! בעיקר אם הם טובים....! (אבל גם אם הם לא).
אגב, מישהו מתכוון ללכת לראות את "המשרתת"? ראיתי שהסרט הגיע לארץ...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: זו באמת בעיה, יש קצת תחושה של תפסת מרובה - לא תפסת מאת: asole אבל בקולנוע יהיה בעייתי בשבילי כי אני די מרוששת בזמן האחרון.. חשבתי לחפש את הסרט באונליין אבל בגלל שהוא חדש אולי אני לא ממש אמצא..
האמת הכמות שצפיתי בה לא כ"כ גדולה (התחלתי לצפות בסרטים של ממש רק לפני כמה חודשים) אבל לאט לאט זה הופך לרשימה..
לא מזמן ראיתי סרט ששגיא והא ג'י וון שיחקו בו אבל די התאכזבתי ממנו, היה נחמד סה"כ אבל יבש מדי ומשעמם לפעמים. ציפיתי ליותר כי שניהם שחקנים מאוד טובים אבל אולי זה לא ממש אשמתם..
בתגובה ל: אני רוצה.. מאת: lady fanni וגם השחקנים הכי טובים לא יכולים להציל סרט גרוע...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: שגיא זה הראשי ב"שתי טיפות מים"? מאת: asole אם אני לא טועה שמו הוא - kwon sang woo הסרט שאני מתכוונת אליו זה love so devine - הוא משחק שם פרח כמורה שמתאהב בהא ג'י וון..
אבל דווקא בסרט אחר שלו שראיתי הוא שיחק טוב, שיחק באד בוי כזה.. אבל ממש חמוד.
ויש סרט נוסף שלו שאני מתכננת לראות, משחק שם גם הראשי מסיטי הול - 71: into the fire סרט יחסית חדש..
בתגובה ל: כן מאת: lady fanni הנה הפוסטר של הסרט. על פניו נראה בהחלט מעניין אם כי ז'אנר סרטי המלחמה הוא ממש לא כוסית הסוג'ו שלי...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: צ'ה סיונג וון! מאת: asole ומשחק שם גם הראפר האהוב עליי - T.O.P הוא מופיע באמצע התמונה.... אגב, הוא והלהקה שלו BIG BANG עשו פרודיה לגן סודי אם ראית..טופ שיחק את ג'ו וון..
סרטי מלחמה גם לא כוס התה שלי אבל אם אני צופה זה רק בגלל שלושתם..
בתגובה ל: צ'ה סיונג וון! מאת: asole או השני מימין מוכר לי!!
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: הנה הביקורת על "המשרתת"... מאת: ההרצליינית ורציתי להעביר אותו לכאן...הקדמת אותי!! על כל פנים-נראה נחמד-למרות שאני עדיין דבקה בתקופתיות...
בתגובה ל: הנה הביקורת על "המשרתת"... מאת: ההרצליינית ...שפורסמה ע"י יאיר רוה, בגיליון האחרון של "פנאי פלוס" ובבלוג הקולנוע של רוה, "סינמסקופ". הביקורת שלו, היתה פחות אוהדת ומפרגנת, מזאת שפורסמה ב"עכבר העיר": http://blog.orange.co.il/cinemascope/?p=6577
בתגובה ל: והנה ביקורת נוספת על הסרט... מאת: ההרצליינית "המשרתת", אים סאנג-סו | על אדונים ומשרתות "המשרתת" של הבמאי הדרום קוריאני אים סאנג-סו הוא לא באמת גרסה חדשה לסרט בעל אותו שם מ-1960, אלא הרהור על היצירה שקדמה לו ומניפסט המעורר את הקולנוע כולו לחיים חדשים. אורי קליין, הארץ.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: הנה הביקורת על "המשרתת"... מאת: ההרצליינית הפעם של שמוליק דובדבני בווינט, שנותן לסרט 4 כוכבים וכותב: "הסרט הדרום קוריאני 'המשרתת' נוטל מרכיבים מעולמן של אופרות הסבון המערביות, מערבב עם המותחנים הבורגניים האלגנטיים של קלוד שברול, בוזק קורט סוריאליזם נוסח לואיס בונואל – והתוצאה היא יצירה פמיניסטית מרתקת".
אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה נתקלתי בהתייחסות רבה כ"כ בתקשורת אצלנו לסרט קוריאני... האמת, בא לי לצפות בו
בתגובה ל: My love - סרט קוריאני מאת: asole הסרט עם תרגום לעברית? או לאנגלית?
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: נשמע נחמד.... מאת: shrekit144 אבל אין המון דיבורים, לא הייתי צריכה ללחוץ על ה"פאוז" אפילו פעם אחת...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole רומן סוער מתפתח בין משרתת צעירה ותמימה לבין בעל הבית העשיר, וזאת מאחורי גבה של אשתו ההרה. לכאורה עוד 'סיפור משרתות' קלאסי, אלא שהסיפור הפעם מובא דרך עיניה המנוסות של משרתת זקנה שכבר ראתה, שמעה ומכירה את הכול. באמצעות חוש ההומור והציניות של המשרתת נוצר סרט שנון ומסוגנן, שבאמצעות סיפור מוכר מצליח לומר הרבה דברים חדשים על הפוליטיקה שבין המינים והמעמדות, ועדיין להיות דרמה סקסית, מותחת ומבדרת לפרקים, מדויקת ומצולמת להפליא שהייתה ללהיט מספר אחד במזרח אסיה בשנה החולפת.
"המשרתת" – החל מה-24.03 בבתי קולנוע לב
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole זאת הכותרת שניתנה לאייטם על הלינק המדהים(!) הבא, כפי שפורסם במדור "טכנולוגי-PLAY", באתר כלכליסט. קופיפייסט לאייטם: "הצלם הניסיוני ט. אנימי תיעד אזורים שונים ביפן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. המיוחד בתמונות שלו הוא שכל אחת מהן מורכבת מתצלומים משתי זוויות שונות, על מנת ליצור אשליית תלת-ממד. בתמונה האחרונה באוסף תוכלו לראות את המתקן המיוחד שהיפנים המציאו על מנת לראות את האפקט התלת-ממדי." והנה הלינק: http://pinktentacle.com/2009/10/animated-stereoviews-of-old-japan/
בתגובה ל: "יפן במאה ה-19, עכשיו בשלושה ממדים" מאת: ההרצליינית ואג, לוחמי הסומו נראים אנורקטים יחסית למה שאנחנו רגילים לראות היום, לא?