הדרמה ההיסטורית Eyes of Dawn, המבוססת על רב המכר של קים סונג ג'ונג, שודרה ברשת MBC בין החודשים אוקטובר 1991-פברואר 1992. האפוס ההיסטורי משתרע על 36 פרקים ועל התקופה שבין מלחמת העולם השנייה, כאשר היפנים שלטו בה, דרך עצמאות קוריאה ועד מלחמת קוריאה. התקופה האכזרית והעקובה מדם מוצגת דרך עיניהן של שלוש הדמויות הראשיות, שגורלן נקשר זה בזה.
הסדרה זכתה לרייטינג ממוצע של 42% (58.4% בשיא) וללא מעט פרסים, ובהם פרס הדה-סאנג, הדרמה הטובה ביותר, הבמאי הטוב ביותר והשחקן והשחקנית הטובים ביותר (אגב, הבמאי והתסריטאית חתומים גם על הסדרה "Sandglass" ששודרה מספר שנים לאחר מכן). ההפקה המושקעת כללה לא פחות מ-270 שחקנים ו-27,000 ניצבים. הלוקיישנים הגיעו לפיליפינים ולסין (על אף שבאותם ימים לא היו יחסים רשמיים בין קוריאה וסין). הסדרה נחשבת להצלחה אמנותית ורייטינגית, והיא זו שהניחה את היסודות לפרויקטים מיוחדים שצולמו בעקבותיה. במשאלים שונים היא גם מככבת כאחת הדרמות הקוריאניות הטובות ביותר בכל הזמנים.
הערה: הסקירה שלהלן כוללת ספויילרים משמעותיים, עד לסיום הסדרה (אבל להערכתי, הסיכויים שמישהו יצפה בסדרה הם קלושים עד אפסיים). ואזהרה: זו הולכת להיות סקירה ארוכה (יותר מ-4,000 מילים בפעם האחרונה שספרתי) ואולי גם מעיקה ולא קוהרנטית. והאמת שאני כותבת בעיקר בשביל עצמי, כדי לעבד ולעכל מה שראיתי. כל כך הרבה קורה בסדרה האינטנסיבית הזו, ומטבע הדברים אני לא יכולה לסקור את כולם. ייתכנו גם אי דיוקים מבחינת הרצף והאירועים ההיסטוריים, כי שוב, אין כמעט רגע של שקט בסדרה הזו.
אני חושבת שמבין הסדרות שצפיתי בהן, זו הסדרה הקשה והטראומטית ביותר. בבלוג של thundies prattle, היא מדורגת במקום גבוה ברשימת BEST RIP-YOUR-HEART-OUT DRAMA, ולא בכדי. רשימת הטראומות ארוכה וכוללת פשעי מלחמה, מעשי אונס וניצול מיני מזעזע, קרבות עקובים מדם, הרג של ילדים, ניסויים בבני אדם, רעב, חקירות אכזריות, חרקירי, ניסיונות הישרדות נואשים בתנאים קשים וקניבליזם. ובעיקר מלחמה שלא נגמרת. בין מלחמת העולם השנייה למלחמת קוריאה, הקרבות הפנימיים המדממים בלב האומה הקוריאנית לא נפסקים לרגע. גם כשהכיבוש היפני מסתיים לשמחתם של לוחמי העצמאות והחופש, הסכסוכים נמשכים והעצמאות האמיתית לא מגיעה, עם הארץ השסועה שחצויה בין ההשפעה הסובייטית והאמריקאית.
וכשחושבים שרוב האירועים בסדרה (אם לא כולם) מבוססים על אירועים אמיתיים, זה מצמרר ובלתי נתפס. אולי אפשר ללמוד מהסדרה משהו על התהומות האפלים ביותר שהאדם יכול להגיע אליהם, ומנגד גם על כוחה של הרוח האנושית? הסדרה ישנה למדי, וזה ניכר בצילומים וגם בתמונות שצירפתי, אבל בניגוד לחלק מהסדרות המצולמות היום, שהן לפעמים אסתטיות עד סטריליות, בסדרה הזו יש משהו גולמי ומחוספס. ולפעמים יכולתי כמעט להרגיש את הזיעה, הדם, הג'יפה והאימה דרך המסך.
הסדרה הזו הייתה כמו ויה דולורוזה בשבילי, ולמרות הכל אני לא מתחרטת שצפיתי בה.
בתגובה ל: לי סו ג'ין בדרמה חדשה? מאת: lady fanni והופיעה כעת גם כתבה בדרמבינס, ולפי מה שכתוב שם זה נשמע כמו פרוייקט מאוד מבטיח, התסריטאי ג'ונג היון סו כתב את "דאמו" שבה שיחק לי סו ג'ין, ואת "ג'ומונג" והבמאי קים גון הון ביים את "היהלום שבכתר", "דונג יי", "המלכה סון דוק" ואת "המלך סאן"... בקיצור, הוא חוזר בגדול, אם קאמבק אז קיי-בק... ומתוכננים 32 פרקים והיא תעלה ביולי.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: לי סו ג'ין בדרמה חדשה? מאת: lady fanni יהיה מעולה לראות אותו שוב בסדרה תקופתית. תודה על העידכון
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: חדשות מצויינת ! מאת: זרהמאד
לטובת עסקי המשפחה ?
כנראה שהחיידק חזק יותר מהמשפחה
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
ומאחר שמדובר בגנרל האחרון של ממלכת בקג'ה, אני כבר יכולה לדמיין את סוף הסדרה...
בתגובה ל: אני מקווה שתהיה דרמה מוצלחת מאת: iDana אני לא מכירה את הסיפור..אבל לפי הנימה שלך נראה שיהיה סוף טרגי..מקווה שיהיו הרבה סצנות רומנטיות..אני מתה לדעת מי תשחק איתו.
בתגובה ל: היי דנה מאת: lady fanni מעבר למה שציינתי. בסדרות היסטוריות רבות הסוף שובר את הלב (ולתסריטאי יש רזומה מכובד בתחום הזה), ואין יותר מדי מקום לרומנטיקה, אם בכלל. אבל נחכה ונראה מה מכינים לנו הפעם
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole דלית - תודה רבה לך על התירגום המהמם וכמובן על הוספת המחשבות שלך .... מי שאוהב את הג'נר של סדרות תקופתיות זאת הסידרה . אני אישית מאוד התאכזבתי מאילגי'ימה שהיה ממש גיבור טראגי וסוף עוד יותר ואף אחד מ-4 הגיבורים לא זכה באהבה . ציידי העבדים הייתה סידרה מהממת וקשה , שעכשיו אחרי שנה פיתאום בא לי לראותה שוב ... מתגעגעת לדה גיל .... אבל הונג גיל דונג סידרה מהממת - לא רוצה לתת ספויילרים - עכשיו שכול הפרקים ירדו כדאי לראות ואני מחכה לסיכומים שלכם... השחקנים בסידרה כבר מוכרים לי וזה נהדר - להונג גיל דונג היה תפקיד מישני בסידרה - שמור את הריקוד האחרון. יי נוק המהממת שיחקה בסידרה העצובה עם היון בין - מלכת השלג - וכאן היא משחקת דמות שונה לחלוטין - מצחיקה משוחררת וכמובן לוחמת .. והנסיך שמשחק ב- אתה יפיפה . וכמה שהוא יפה באמת - אני ממש התאהבתי באהבה של גיל דונג ויי נוק . כדאי לראות .
בתגובה ל: הונג גיל דונג - סידרה מהממת ותודה לדלית מאת: sinay30 באמת חשבתי לצפות בה בשלב מסוים, ועכשיו שהעלו את כל הפרקים( תודה רבה לדלית!), זו אחלה של הזדמנות, אבל לצערי בגלל הלימודים אאלץ לחכות לקיץ. מה שבטוח היא אצלי על הכוונת. ואיך הסוף שלה? ( בלי לספיילר יותר מדי) הוא טוב? או לפחות אופטימי?
בתגובה ל: תודה על ההמלצה מאת: lady fanni אך אני יכולה להבטיח לך שהסוף הוא לא כזאת תעלומה כמו באילג'ימה למשל. אם בכל זאת את רוצה לקרוא על סוף הסדרה, הנה מה שכתבתי לג'ני לא מזמן.
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: הונג גיל דונג - סידרה מהממת ותודה לדלית מאת: sinay30 אני שמחה לקרוא שנהנת הפרוייקט היה ארוך ולא פשוט אך התגובות החיוביות מחממות את הלב וזה שווה הכל.
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: מאת: זרהמאד לקחת על עצמך משימה מורכבת וארוכה, ואני מברכת אותך על ההשקעה, ההתמדה והעבודה הקשה. אני בטוחה שאת מרגישה הרבה סיפוק, והתגובות המפרגנות מוכיחות שעשית עבודה מעולה ומוערכת על ידי רבים
ואת יודעת שאת מהווה השראה עבורי
בתגובה ל: מאת: זרהמאד אני נפהמת . איך את יודעת קוריאנית ... אולי זה קצת גולש לעינינים אישיים אבל אני רוצה לדעת קצת עלייך .. מאיפה האהבה הזאת לסדרות האלו, מאיפה השפה , הזמן . את גם שייכת לאתר asia4hb - אתם עושים עבודה ניפלאה שם . את נשואה? יש ילדים ? אם יש פרטנר , מה הוא חושב על זה ? כי שלי בהלם שאני רואה את הטלנובלות ועוד בקוריאנית . הוא שוכח שהוא רואה סירטי קרטה וקונג פו בסינית וכאלה ....והונג גיל דונג הפכה אצלי למקום 3 אחרי היהלום שבכתר מקום ראשון , צ'ונו מקום שני . היא עקפה את סאם סון וכוכבים נופלים מהשמיים שהאהבתי במיוחד.
בתגובה ל: זרהמאד , את דלית המתרגמת? מאת: sinay30 כן, אני דלית ואת צודקת בהחלט, אני חייבת לשנות את הכינוי הזה "זרהמאד" .
עבודת התרגום נעשית מאנגלית לעברית ולכן היא קצת יותר קלה. גם מאנגלית לא פשוט לתרגם קוריאנית מאחר והם נוהגים לרוב לדבר על עצמם בגוף שלישי ואוהבים מאד להתחיל כל משפט במילים "אני" ו-"אתה" וכד'. לעיתים רבות הם מציינים את שם העצם ולאחר מכן את שם הפועל, לדוגמא: "סבא שלי...אתה רצחת אותו" במקום- "אתה רצחת את סבא שלי" ישנן עוד המון דוגמאות, אפשר לומר שהם החזירו אותי כעשרים שנה אחורה, ממש לכיתה י"א ולבחינת בגרות בלשון. כבר מזמן שכחתי מה ההבדל בין "שם עצם","נושא/נשוא", "שם פועל" וכו'.
הסדרה הונג גיל דונג זוכה להמון תגובות באתר של ASIA4HB, האמת שלא ציפיתי לכך. שצפיתי בסדרה לראשונה (יחד עם דנה) מאד נהנתי ואף הצלחתי לצפות מבלי לעשות הפסקות רבות, האנגלית לא היתה קשה במיוחד. החלטתי לתרגם את הסדרה עבור בעלי ולאחר תרגום של שלושת הפרקים הראשונים החלטתי להעביר את הקבצים לנורית כדי שעוד צופים יוכלו להנות ממנה. מאד משמח אותי לשמוע שנהנת ממנה לא פחות ממני, גם אני חושבת שזו סדרה מקסימה ולא כבדה ונסחבת.
כמו שהבנת (בטח) בעלי מאד אוהב סדרות קוריאניות, תקופתיות בעיקר. כל מה שקשור לחרבות ותרבות (המלך סאן, היהלום שבכתר, אילג'ימה וכד'), הוא אוהב. הצלחתי לגייס (או להדביק) עוד המון ממשפחתי בחיידק הקוראני,זה סוג של חיידק שאני אוהבת מאד ונהנת מעובדה שנדבקתי בו.
תני לבן זוגך לצפות בצ'ונו, יש סיכוי שהוא יישאב לכך גם כן
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: מאת: זרהמאד ואני חשבתי שאת מתרגמת מקוריאנית ... אבל בטח שאת קצת יותר בקיאה בשפה הזאת . וואו הלוואי ובעלי היה אוהב סדרות כאלה - לדעתי התקופתיות הכי יפות בעייני . עכשיו אנחנו רואים ביחד את "הבורג'ס" ב הוט 3 . הוא פשוט לא סובל שפה זרה חוץ מאנגלית ואין מספיק דם ואלימות ושלא לדבר על סקס... אבל הקטע הזה הוא שלי ועכשיו גיליתי שאחת האימהות גם אוהבת סדרות קוריאניות - איזה כיף -כבר התחלתי להעביר לה את הסידרה -"הונג גיל דונג" שעדיין נימצאת אצלי במחשב ... תודה על השיעור הקצר בקוריאנית ראיתי שגם asola כתבה מילון קוריאני קצר . האמת שאין שום מידע משמעותי באינטרנט בעיברית על קוריאה . חשבתי אולי ליקנות איזה ספר ואם יש אז גם שיחון . כי ההיסטוריה שלהם נישמעת מעניינת אבל קשה ואכזרית לעיתים ...אם יש לך מידע אשמח לקבל - קומא וו
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole טוב לחזור לפורום, במיוחד למומחית זאת את כמובן. גיליתי זאת רק היום. כל היום אני מחפשת את הסרט מיליונר של יון ביין. לא מצאתי להורדה. קיבלתי אתר מאסול. לא עזר לי כל כך. כמו כן, אני מחפשת את הסרט A DIARY.
תודה מראש על עזרתך. ננה מצרפת לינק להורדת סדרות (את בטח מכירה)...
(הוסר)
תוקן על ידי זרהמאד 8/5/2011 10:29
בתגובה ל: היי דנה, שבוע טוב מאת: nana456 האם התכוונת לסרט S Diary משנת 2004? הוא קיים באתר mysoju לצפייה ישירה. אשלח לך מסר עם שאר הפרטים וערכתי את הודעתך מאחר ואסור לפרסם אתרי הורדות בפורום
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: היי דנה, שבוע טוב מאת: nana456 אם זה עדיין לא מסתדר - ננסה לחפש עבורך לינקים.
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole האמת שראיתי את הסרט בזכות דנה, אז דנה!
מעניין איך סרט יכול להיות צפוי ובלתי צפוי באותה המידה, זו המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש כשסיימתי את הסרט החמוד הזה. מצד אחד, יכולתי לנחש בגדול מה יקרה, כמובן, האנלוגיה לסיפור "סירנו דה ברז'רק" עזרה, אבל איך זה יקרה... זה כבר סיפור אחר. יש המון טוויסטים בסרט הזה, ופלאשבקים שפתאום מסדרים את הסיפור טיפה אחרת. זוכרים את הקטע הזה ב"איליג'ימה"? ביונג הון (אום טה וונג) הוא הבוס של סוכנות שידוכים ייחודית שמבטיחה ללקוחותיה 99% הצלחה בכיבוש האישה שהם אוהבים. הלקוחות של הסוכנות הם אנשים שמאוהבים עד כלות בפלוני או אלמונית אבל לא מעיזים להביע את רגשותיהם ולא יודעים כיצד להתנהל במשחק החיזור. בתחילת הסרט שואל אחד מאנשי הסוכנות לקוח חדש: "אתה יודע למה כוכבי סרטים ודרמות נראים ונשמעים כל כך קוליים? כי מישהו כותב להם את התסריט". סוכנות סיראנו שמחה לספק לאוהבים הנואשים תמורת תשלום הוגן את התסריט, את התפאורה, את התלבושת הנכונה ושאר האביזרים ויביימו עבורם את הסיפור הרומנטי המושלם בו הם יככבו כגיבורים, כי הרי כל העולם במה, וכולנו שחקנים, לא? וכדי להצליח במשחק האהבה צריך הפקה משומנת היטב.
למעשה, לכל ארבעת אנשי הסוכנות רקע במשחק וחלום משותף, להקים תיאטרון משלהם, לכן הם הקימו את הסוכנות בתיאטרון ישן ומט ליפול, ונראה שהכל דופק לפי התסריט עד שלקוח חדש מזדמן לסוכנות וביונג הון הופך מבמאי שמפעיל את המציאות כרצונו לשחקן פעיל בעלילה.
אני חוששת לפרט יותר מחמת ספויילרים אז אעצור כאן עם טיזר קטן: הסרט מכיל את סצנת המכות הכי פתטית שראיתי מימי בקולנוע.
אנשי הסוכנות: ביונג הון – אום טה וונג (דו ווק ב"ד"ר צ'אמפ", יו שין ב"המלכה סון דוק") צ'ול בין – פארק צ'ו מין ("שובו של איליג'ימה", "בטהובן וירוס") מין יאנג – פארק שין היי (גו מי ב"אתה יפיפה", "החברה שלי היא גומיהו") ג'ה פיל – ג'ו אה מין ("Dream High")
הלקוחות: סאנג יון – דניאל צ'וי (ג'י הון ב"High Kick Trough the Roof") היון גון – סונג סה ביוק (ביון בסרט "המשרתת")
מושאי האהבה: הי ג'ונג – לי מין ג'ונג (מונקי ב"בחורים רעים"/"BOF", לי גיונג בון ב"מידאס") סון אה – ריו היונג קיונג (היאנג דא ני בסרט "המשרתת", קיונג סון בסרט "Petty Romance")
וגם: הסטודנטית למשחק מי סו – לי מי סו ("האביב של דלג'ה") המלווה בריבית קוואן – קוואן הא יו (הטבח ב"סאם סון המתוקה", "קין והבל", "Air City")
טריילר (זהירות! ספויילרים לכל הסרט. מהצד השני, אני לא הבנתי ממנו כלום כשראיתי אותו):
והפינה המוזיקלית. לפי הפרופיל שמכינים בסוכנות מושא האהבה של היון גון אוהבת מוזיקה ובעיקר את ג'אנג קי הא. ביונג הון ישר מצהיר על סלידתו ממנו, ואני הייתי מספיק סקרנית כדי לברר מיהו. אז בדרמבינס יש סקירה על פועלו של המוזיקאי המעניין הזה וגם ראיון, והנה השיר הכי ידוע שלו, "Cheap Coffee" (בניגוד לביונג הון אני אהבתי, חבל רק שאני לא יודעת את המילים):
אז מה ביונג הון כן אוהב? את זמרת המצו-סופרן היווניה אגנס באלטסה ואת הביצוע היפיפייה שלה לשיר " There will be better days even for us" (ומעניין לקרוא את התגובות בדף ביוטיוב, מסתבר שכמעט כולם הגיעו לשם בעקבות הסרט וכמוני עצרו אותו באמצע כדי לחפש את השיר...):
אגב מוזיקה, אהבתי את הקטע עם שירי הללויה בשני קטעי הכנסייה בסרט.
בדרמבינס יש תעתיק של ראיון מעניין עם אום טה וונג על התפקיד שלו בסרט, לפי הראיון הוא הגיע למשחק די במקרה, הוא נרשם למגמת התיאטרון כדי להרשים את אהבתו הראשונה...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: סוכנות השידוכים סיראנו - Cyrano Agency מאת: asole ראשית - אנא שילחי לי לינק נהנתי מאד לקרוא, אהבתי בעיקר את המשפט - "אתה יודע למה כוכבי סרטים ודרמות נראים ונשמעים כל כך קוליים? כי מישהו כותב להם את התסריט".
יש משהו מאד נכון במשפט הזה. כמובן שמאחורי כל דרמה מצליחה מסתתר תסריטאי מחונן (למרות שלפעמים הוא שיכור) שגורם לנו, הצופים, להתאהב בדמות ולייחס לה אפיונים שיכול להיות שאינם קיימים במציאות. אם חושבים כך על מטרת סוכנות השידוכים הרי רוב הזיווגים יצליחו כאשר יקדמו אותם עם הפקה ראויה ופוש מתאים.
פעם אמר פבלו אצ'ארי ש"אי אפשר להשוות בין הזוגיות על הסט לבין הזוגיות במציאות, יש אנשים שנוטים להתבלבל וחושבים שהחיים בבית הם כמו החיים בטלנובלה". את הדברים הוא אמר לאחר שהוא וננסי דופלה הפכו לזוג רישמי וכולם חשבו שגם בבית היא "פרינססה" כמו שהוא נהג לכנותה בסדרה "אהבה אסורה".
הטריילר שצירפת לא חושף הרבה אבל הוא מסקן ולכן - קישור מהר בבקשה
תוקן על ידי זרהמאד 8/5/2011 11:27
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: הצלחת לסקרן אותי מאת: זרהמאד ללא תוכן
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole
הדרמה ההיסטורית Eyes of Dawn, המבוססת על רב המכר של קים סונג ג'ונג, שודרה ברשת MBC בין החודשים אוקטובר 1991-פברואר 1992. האפוס ההיסטורי משתרע על 36 פרקים ועל התקופה שבין מלחמת העולם השנייה, כאשר היפנים שלטו בה, דרך עצמאות קוריאה ועד מלחמת קוריאה. התקופה האכזרית והעקובה מדם מוצגת דרך עיניהן של שלוש הדמויות הראשיות, שגורלן נקשר זה בזה.
הסדרה זכתה לרייטינג ממוצע של 42% (58.4% בשיא) וללא מעט פרסים, ובהם פרס הדה-סאנג, הדרמה הטובה ביותר, הבמאי הטוב ביותר והשחקן והשחקנית הטובים ביותר (אגב, הבמאי והתסריטאית חתומים גם על הסדרה "Sandglass" ששודרה מספר שנים לאחר מכן). ההפקה המושקעת כללה לא פחות מ-270 שחקנים ו-27,000 ניצבים. הלוקיישנים הגיעו לפיליפינים ולסין (על אף שבאותם ימים לא היו יחסים רשמיים בין קוריאה וסין). הסדרה נחשבת להצלחה אמנותית ורייטינגית, והיא זו שהניחה את היסודות לפרויקטים מיוחדים שצולמו בעקבותיה. במשאלים שונים היא גם מככבת כאחת הדרמות הקוריאניות הטובות ביותר בכל הזמנים.
הערה: הסקירה שלהלן כוללת ספויילרים משמעותיים, עד לסיום הסדרה (אבל להערכתי, הסיכויים שמישהו יצפה בסדרה הם קלושים עד אפסיים). ואזהרה: זו הולכת להיות סקירה ארוכה (יותר מ-4,000 מילים בפעם האחרונה שספרתי) ואולי גם מעיקה ולא קוהרנטית. והאמת שאני כותבת בעיקר בשביל עצמי, כדי לעבד ולעכל מה שראיתי. כל כך הרבה קורה בסדרה האינטנסיבית הזו, ומטבע הדברים אני לא יכולה לסקור את כולם. ייתכנו גם אי דיוקים מבחינת הרצף והאירועים ההיסטוריים, כי שוב, אין כמעט רגע של שקט בסדרה הזו.
אני חושבת שמבין הסדרות שצפיתי בהן, זו הסדרה הקשה והטראומטית ביותר. בבלוג של thundies prattle, היא מדורגת במקום גבוה ברשימת BEST RIP-YOUR-HEART-OUT DRAMA, ולא בכדי. רשימת הטראומות ארוכה וכוללת פשעי מלחמה, מעשי אונס וניצול מיני מזעזע, קרבות עקובים מדם, הרג של ילדים, ניסויים בבני אדם, רעב, חקירות אכזריות, חרקירי, ניסיונות הישרדות נואשים בתנאים קשים וקניבליזם. ובעיקר מלחמה שלא נגמרת. בין מלחמת העולם השנייה למלחמת קוריאה, הקרבות הפנימיים המדממים בלב האומה הקוריאנית לא נפסקים לרגע. גם כשהכיבוש היפני מסתיים לשמחתם של לוחמי העצמאות והחופש, הסכסוכים נמשכים והעצמאות האמיתית לא מגיעה, עם הארץ השסועה שחצויה בין ההשפעה הסובייטית והאמריקאית.
וכשחושבים שרוב האירועים בסדרה (אם לא כולם) מבוססים על אירועים אמיתיים, זה מצמרר ובלתי נתפס. אולי אפשר ללמוד מהסדרה משהו על התהומות האפלים ביותר שהאדם יכול להגיע אליהם, ומנגד גם על כוחה של הרוח האנושית? הסדרה ישנה למדי, וזה ניכר בצילומים וגם בתמונות שצירפתי, אבל בניגוד לחלק מהסדרות המצולמות היום, שהן לפעמים אסתטיות עד סטריליות, בסדרה הזו יש משהו גולמי ומחוספס. ולפעמים יכולתי כמעט להרגיש את הזיעה, הדם, הג'יפה והאימה דרך המסך.
הסדרה הזו הייתה כמו ויה דולורוזה בשבילי, ולמרות הכל אני לא מתחרטת שצפיתי בה.
פתיח הסדרה:
תוקן על ידי iDana 10/5/2011 9:40
בתגובה ל: Eyes of Dawn מאת: iDana נקודת הפתיחה של הדמויות הראשיות:
יון יו אוק (צ'ה סי-רה, Empress Chun Chu) – בתחילת הסדרה יו-אוק היא נערה בת 17, שנלקחת בכוח על ידי הצבא היפני, כדי לשמש כאחת מ"נשות הנחמה" – מונח מקומם, מזעזע ומכובס לאחד מפשעי המלחמה של היפנים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשלמעשה מדובר בשפחות מין, שנועדו "להרים את המוראל של החיילים היפניים". על פי ההערכות, כ-200 אלף נערות ונשים קוריאניות אולצו לשמש כשפחות מין (ולפי הסדרה היו גם נשים יפניות, בחלקן או ברובן זונות, שנלקחו לאותה מטרה). בסדרה רואים איך החיילים היפנים מכנים את הנשים האומללות האלה "בית שימוש ציבורי".
את יו אוק אנחנו פוגשים לראשונה על הרכבת, שבה היא ונשים אחרות מובלות כמו בהמות, בתנאים לא אנושיים. כבר ברכבת היא נאנסת בפעם הראשונה, כשהיא "נבחרת" בשל יופיה ומובלת לקרון של אחד מאנשי הצבא הבכירים. אחרי נסיעה מפרכת היא מגיעה למחנה המאולתר, שמזכיר כלא. בהתחלה היא מנסה להתאבד (והיא לא היחידה – אחת מחברותיה תולה את עצמה אחרי שאולצה לשכב עם 50 חיילים באותו יום). אחר כך היא מתנהגת כמו זומבית, מתה-חיה. ואז היא נפגשת לראשונה עם צ'וי דה-צ'י.
צ'וי דה צ'י (צ'וי ג'ה סונג, מאו ב"זמן בין כלב וזאב") הוא בנו של נפח, שהיה סטודנט באוניברסיטה, עד שגויס בכפייה לצבא היפני. הוא נאלץ להילחם בשורות הכובש השנוא, בניגוד לרצונו, במלחמה שהוא אינו מאמין בה ועם שם יפני שניתן לו – סאקאי. בסצנה הראשונה שלו בסדרה, המפקד שלו פוקד עליו לירות בילדה קטנה, במהלך חקירה של משפחתו. דה-צ'י קופא על מקומו בשניות הראשונות, ולא מסוגל לזוז. אחד מקרובי משפחתו של הילד מנסה להסיט את אחד הרובים ונורה למוות. צעקות מסביב, ולא ברור מה קורה ואיך ולמה, אבל דה-צ'י יורה בילדה הקטנה, ועל פניו יש הבעה מזועזעת, אולי לא ממש שפויה.
אותו מפקד יפני גידל חזירים לפני המלחמה, ובצבא הוא בבחינת "עבד כי ימלוך". מבחינתו עדיף שהמלחמה תימשך לנצח, והוא יישאר בעמדת הכוח. התחביב שלו הוא להשפיל את החיילים הקוריאניים, שמבחינתו הם מעין קופים נחותים, הדרגה הנמוכה ביותר בשרשרת המזון הצבאית. דה-צ'י סופג לא מעט השפלות והתעללויות, אבל בכל זאת מגלה כישרון בשדה הקרב.
בין לבין, היחידה של דה-צ'י מוצבת בקרבת המחנה שבו נמצאות יו אוק וחברותיה האומללות. היחידה מקבלת את ה"צ'ופר" לבקר אצלן. העסק עובד ככה: כל חייל משלם בכניסה, ומקבל פתקית וקונדום. את הפתקיות הנשים אוספות בקופסה מיוחדת, ואחר כך יכולות להמיר אותן בכל מיני מוצרים. המפקד והחיילים בפלוגה של דה-צ'י מחייבים גם אותו ללכת, במעין מבחן נאמנות שבו יוכיח שגם הוא רואה בנשים הקוריאניות בית שימוש ציבורי...
דה-צ'י מגיע לחדרה של יו אוק ומיד אומר לה: "גם אני קוריאני. אני לא אעשה לך כלום. אני אנמנם קצת על הכיסא, תנוחי בינתיים". היא, אפאתית לגמרי, בכלל לא קולטת מה הוא אומר לה ובוהה בחלל. אחר כך זה מחלחל והיא שואלת אותו: "אתה קוריאני? בבקשה תשיג לי סכין". וכשהוא מבין שהיא מבקשת סכין כדי להתאבד, הוא אומר לה: "את חייבת לחיות".
בהמשך דה'-צ'י מגיע שוב לחדר של יו אוק שבכלל לא מזהה אותו, והוא מזכיר לה את עניין הסכין. לאט לאט נקשרת ביניהם שיחה, ודה-צ'י ממשיך לבקר אותה. הם מתקרבים ומתאהבים בתוך המצב הבלתי אפשרי והבלתי אנושי שנכפה עליהם. הם מוצאים נחמה אמיתית זה בזרועות זה, וכמה רגעים נדירים של רוך, עדינות ושפיות בתוך העולם המטורף שמסביבם. הם מספרים אחד לשני על חייהם לפני המלחמה, על המשפחות שלהם ועל המקומות שבהם גרו.
בשלב מסוים יו אוק מספרת לדה-צ'י שהיא בהריון ושזה התינוק שלו, כי הוא היחיד שאיתו שכבה בלי הגנה (מה עבר להם בראש – אין לי מושג...). זמן קצר אחר כך שולחים את היחידה של דה-צ'י לקרב אבוד בבורמה, ולפני שהם נפרדים, דה צ'י אומר ליו אוק שהיא חייבת לשרוד, ושניהם נפרדים בנשיקה בין גדרות התיל, ומקווים להיפגש מתישהו בעתיד.
יו אוק נאלצת להמשיך להיות שפחת מין גם כשהיא בהריון מתקדם. היא מתנדבת לנסוע עם כמה מחברותיה לאי סאיפאן, מתוך מחשבה ששם אולי תהיה קרובה יותר לדה-צ'י. באי סאיפאן היא תכיר את ג'אנג הא-רים, שהוא הגיבור השלישי בסדרה הזו.
תוקן על ידי iDana 10/5/2011 9:58
בתגובה ל: Eyes of Dawn מאת: iDana
ג'אנג הא-רים הקוריאני (פארק סאנג וון, Sandglass) היה סטודנט לרפואה שלמד ביפן. הוא התאהב בבעלת הבית היפנית האלמנה, שאצלה שכר חדר. מערכת היחסים ביניהם לא מוצאת חן בעיניו של אחד מאנשי המשטרה שמכיר את האלמנה ומאיים עליה. בינתיים הא-רים (שקיבל בעל כורחו את השם היפני הארימוטו), מחויב להתגייס לצבא היפני. בניסיון למנוע את רוע הגזירה, האלמנה שוכרת עם מפקד המשטרה, ומבקשת שיפעיל את השפעתו כדי שלא יגייסו את אהובה לצבא. אבל העניינים מסתבכים כשהא-רים רואה אותם יחד, ובסופו של דבר מתגייס לצבא, בלי לדעת שאהובתו היפנית בהריון ממנו (בהמשך היא תגיע למשפחתו בקוריאה שמקבלת אותה בזרועות פתוחות. הבעיה היא שבדרך לשם היא התעמתה עם השוטר היפני שניסה למנוע ממנה לעלות על האונייה לקוריאה, במאבק ביניהם הוא נפל ומת. היא נחשבה למבוקשת בגין רצח, ובסופו של דבר תופסים אותה, ולאחר שהיא יולדת בת בכלא, היא מוצאת להורג והתינוקת מועברת לסבה היפני).
הקריירה הצבאית של הא-רים היא לא בדיוק סיפור הצלחה. הוא מוצא עצמו באיזה קרב אבוד, שבו הוא בין הבודדים ששורדים. אין לו מושג אפילו לאן ללכת, וכוח אחר שנתקל בו במקרה רואה בו עריק (ואצל היפנים אין חוכמות עם עריקים). איכשהו, אחד המפקדים קולט את הפוטנציאל שלו, וכשהוא מגלה שהא-רים הוא סטודנט לרפואה, הוא לוקח אותו איתו למשימה מיוחדת.
הא-רים מגיע ליחידה 731 הידועה לשמצה, שממוקמת במתחם ענק וסודי שנקרא על פני השטח "מרכז לבקרת מחלות". מאחורי השם היבש הזה מסתתר למעשה מקום מזעזע שבו מפתחים נשק ביולוגי וכימי ועושים ניסויים בבני אדם. "עכברי המעבדה" הם אסירים, רובם ככולם קוריאנים וסינים, שלהם מזריקים חיידקים קטלניים, חומרים רעילים ושאר זוועות, כדי למצוא את "נוסחת הפלא" – איך אפשר להשמיד מקסימום אנשים במינימום זמן, מאמץ ומשאבים. על פי ההערכות, כ-580 אלף אנשים מתו במהלך הניסויים האלה.
הא-רים מנסה איכשהו לשרוד ולשמור על צלם אנוש במקום שאליו הגיע, וזה לא קל. אחד האנשים במקום אומר לו שכדי להחזיק מעמד צריך פשוט לשתות ולשכוח. מישהו אחר יגיד לו: "אנחנו אשמים בכך שנולדנו בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון". בשלב מסוים הא-רים מקבל איזו משימה צדדית כסטודנט במיל' לרפואה, וצריך לבדוק כמה מ"נשות הנחמה" שהגיעו לאי סאיפאן ולבדוק שאין להן מחלות מין (אף רופא יפני לא מוכן לבצע את המשימה הבזויה). ככה הוא פוגש לראשונה את יו-אוק, שנמצאת כזכור בהריון מתקדם. היא מסרבת להיבדק על ידו ואומרת שלא תיתן לו לעשות משהו רע לתינוק שלה. הוא מרגיע אותה, ואומר לה שיגיד לממונים שהיא סובלת ממחלת מין וצריכה לקבל טיפול שיימשך תקופה מסוימת, שבמהלכה היא לא תצטרך "לשרת" את החיילים.
בינתיים היפנים נוחלים תבוסה אחר תבוסה, והאמריקאים מצליחים לכבוש את האי סאיפאן. קצת לפני שזה קורה, הא-רים מנסה לדווח להם על הסכנה הביולוגית במחנה. גם הפעם הכישרון שלו והעובדה שהוא דובר אנגלית גורמים לכוחות האמריקאים לגלות את הפוטנציאל שלו, והם מחליטים להשתמש בכישורים שלו. מחוץ למחנה האמריקאי מסתובבים כל מיני פליטים, ואחת מהם היא יו אוק, ששרדה את הניסיון של היפנים לטשטש ראיות ולירות למוות ברוב "נשות הנחמה" שהיו שם. הא-רים רואה אותה, ומצליח לסדר לה מקום מבטחים שבו תשהה עד ללידה וגם אחריה. בסופו של דבר הוא זה שמיילד אותה – נולד לה בן והיא לא מאמינה שהוא בריא ושלם אחרי כל מה שעבר עליה. היא קוראת לו דה-וון.
זמן קצר אחרי הלידה, הא-רים מגויס לכוחות המודיעין האמריקאי ונשלח להכשרה. אחר כך מציעים גם ליו אוק להצטרף למשימה, וכשהיא שומעת שהא-רים וגם אביה (שאותו לא ראתה מזמן) פועלים לשם אותה מטרה (שחרור קוריאה מתוך גישה פרו-אמריקאית), היא מסכימה מיד, גם אם זה אומר שהיא תצטרך להיפרד מהתינוק שלה, לפחות חלק מהזמן.
את מה שקורה בהמשך אני לא אפרט, ורק אציין שהא-רים ויו-אוק עוברים הכשרה וניצבים גם מול סכנות וחקירות. בין השאר, יו-אוק מקבלת מידע שאביה נמצא בסין, ונוסעת לאתר אותו. היא מסתבכת שם בחשד לריגול, ונאלצת לירות בכמה אנשים כדי לברוח. היא מחמיצה את אביה, שגם הוא מסתבך בתסבוכת אידיאולוגית משלו וחופר לעצמו את קברו, הלכה למעשה. בסופו של דבר היא חוזרת לסיאול ונחקרת על ידי המשטרה היפנית האכזרית, בחשד לריגול ובגידה. הא-רים מנסה לעזור לה ומסתבך בעצמו. הם עוברים חקירות ועינויים, וניצלים ברגע האחרון כשהיפנים עוזבים. אחד השוטרים הסדיסטיים ביותר הוא דווקא ממוצא קוריאני, עוד מקרה של "עבד כי ימלוך". ולמרבה הצער, דרכו עוד תצטלב עם זו של הא-רים ויו-אוק במהלך הסדרה.
בתגובה ל: Eyes of Dawn מאת: iDana
ומה קורה עם דה-צ'י בינתיים? דה-צ'י ממשיך בקרב האבוד עם הצבא היפניים. בשלב מסוים ברור שהיפנים בעמדת נחיתות מכל הבחינות ואין להם אספקה, אבל מפקד המבצע מחליט ללכת על הקרב האחרון, גם אם הוא חסר סיכוי והתאבדותי, כשברור שאין לחיילים (ולאזרחים שבתווך) כמעט סיכוי לשרוד – העיקר לשמור על כבוד האימפריה והקיסר עד לרגע האחרון ולמות בכבוד. המפקד הישיר של דה-צ'י ממשיך להוביל את חייליו באזורי הפרא של בורמה, כשמצבם הולך ומידרדר, בלי אספקה, אוכל ומים, ובמזג אוויר לח ומעיק. דה-צ'י מנסה לברוח פעם אחר פעם אבל המפקד הנ"ל יותר גרוע מקרצייה. דה-צ'י וחבריו תוהים איך המפקד מחזיק מעמד בתנאים הקשים, כשהם בקושי מסוגלים ללכת. באחד הלילות דה-צ'י מקבל את התשובה המזעזעת: מתברר שהמפקד ניזון מבשר אדם, של החיילים שלא החזיקו מעמד.
אחרי תאקל רציני עם המפקד שעולה לו בפציעה בעין, דה-צ'י מצליח להתחמק, אבל הוא במצב גרוע, לבד בג'ונגל, בלי כיוון, פצוע ורעב. באחת הסצנות הבלתי נשכחות הוא מוצא נחש, ופשוט פושט את עורו ואוכל.
כשהוא כמעט גוסס, הוא נתקל ביחידה של הצבא הסיני. ביחידה הזו יש קוריאני קומוניסט שמציל אותו ומטפל בו. בעקבות המפגש הנ"ל קורים שני דברים: העין של דה-צ'י מחלימה, אבל הוא נשאר עם צלקת שהופכת לסימן ההיכר שלו. והוא הופך לקומוניסט. בשלב הרבה יותר מאוחר, כשישאלו אותו למה בחר דווקא בקומוניזם כדרך חיים, הוא יגיד שאם אדם עם אג'נדה אחרת היה מציל אותו – הוא כנראה היה בוחר באידיאלים של אותו אדם.
די מהר דה-צ'י וחברו הקומוניסטי מחליטים לברוח/לערוק משורות הצבא הסיני. ובדרך דה-צ'י נאלץ לירות בשני אנשים. אני חושבת שזו הפעם האחרונה שבה ראיתי איזשהו היסוס על פניו לפני שהוא יורה. אחר כך הוא וחברו הצטרפו לקבוצה קומוניסטית בסין, ושם הוא השתתף במשימות של הרג וחיסול, בעיקר של כל מיני בעלי אדמות שניצלו את העניים. במהלך הפעולות הנ"ל, דה-צ'י לא מצמץ, גם כאשר פגע בחפים מפשע, כדי לירות ב"יעד". אנשי הקבוצה העריכו את יכולותיו וקידמו אותו בדרגות, אבל בשלב מסוים אפילו הם הזדעזעו מהשיטות שלו ומקור הרוח המקפיא שלו. זה קרה כשקבוצת נערות צעירות, בנות של תושבי המקום, נפגעו מירי במהלך ההסתערות שלו, וזאת אחרי שביקשו ממנו להיזהר ולא לפגוע במקומיים. כשאביה של אחת הנערות הביע את זעמו, דה-צ'י פשוט ירה בו במקום.
אחרי האירוע הזה, דה-צ'י עזב את הקבוצה הנ"ל והמשיך לנדוד. הוא עבר בין קבוצות שונות, כשהמשותף לכולן הוא הזיקה הקומוניסטית והשימוש בכוח. עם חלקן הוא מבצע משימות התנקשות בגורמים פוליטיים מתנגדים. בין לבין הוא גם פוגש את אביה של יו-אוק ומספר לו על הקשר שלו עם בתו. אביה של יו-אוק רואה בו את חתנו, אבל הוא גם מנסה להיות המדריך הרוחני שלו, כשהוא רואה על איזו חבית חומר נפץ יושב דה-צ'י. אבל האירועים מסביב לא מאפשרים לו להגשים את המטרה הזו.
צ'וי דה-צ'י הוא דמות ראשית שהעמידה אותי במבחן. הרגשתי אכזבה כשראיתי עד כמה קלה ידו על ההדק, ושאלתי את עצמי האם הוא באמת יכול להרוג אנשים בדם קר, בלי טיפת חרטה? אין לי תשובה לשאלה הזו גם אחרי שסיימתי לצפות בסדרה. האם אפשר להאשים את המלחמה ואת החוויות הקשות והטראומטיות שעבר? אני מאמינה שלא. האם היה בו משהו מולד שהטריגר של המלחמה עורר? בלי המלחמה הוא כנראה לעולם לא היה מגיע למעשים כאלה. ואז אני נזכרת שוב בסצנה הראשונה שלו בסדרה, שבה הוא יורה בילד הקטן... האם זה היה רמז מטרים? כי כשהוא היה עם יו אוק הוא היה כ"כ עדין, רך ואוהב. האם החוויות שעבר דפקו לו משהו במוח? האם אפשר להגיד שהוא איבד צלם אנוש? האם זהו יצר ההישרדות או הרצון להצטרף לצד שמנצח, כפי שהעיד פעם? שוב, אין לי תשובה.
ועם כל הדילמות שלי לגבי הדמות, היה בדה-צ'י משהו כ"כ גברי וכריזמטי וסקסי (גם כשהוא מזיע, פצוע ומלוכלך), וזה רק הגביר את האמביוולנטיות שלי לגביו...
בתגובה ל: Eyes of Dawn מאת: iDana
בחזרה לעלילה. אחרי חלוקת קוריאה בספטמבר 1945 לשני אזורי כיבוש, אמריקאי וסובייטי, דה-צ'י מתמקם בעיר פיונגיאנג שבצפון, שם הוא זוכה לתפקיד בכיר, ואילו הא-רים חוזר לסיאול, וממשיך לעבוד עבור האמריקאים. יו-אוק חוזרת עם בנה לעיירת הולדתה, ולא מוצאת שם אף אחד. היא גם זוכה ליחס משפיל ומתנכר בשל עברה כאחת מ"נשות הנחמה", ומגלה שהשכנים לשעבר מעוניינים רק להשתלט על האדמה של משפחתה. היא עוזבת ומנסה לחפש את דה-צ'י בעיירת הולדתו, אבל שם אומרים לה שהוא מת, כמו כל משפחתו. היא חוזרת לסיאול, ומצטרפת מחדש לעבודה עבור האמריקאים, הפעם כמזכירה.
הא-רים מבקש מיו-אוק להינשא לו, ואחרי התלבטויות היא מסכימה. כשהם עורכים את התוכניות לחתונה הצנועה, דה-צ'י מגיע במפתיע לביתה של יו-אוק. הוא הצליח לאתר אותה בעקבות עיתון שהתגלגל לידיו, ובו הופיעה ידיעה+תמונה על אות כבוד שקיבלה מהצבא האמריקאי. דה-צ'י ניגש מיד אל הילד, מלטף ומנשק אותו, ואומר שהוא ממש דומה לו. הוא קורן מאושר, ונראה כל כך שונה מאיך שהוא נראה כשהוא מחזיק רובה ביד... יו-אוק ההמומה בקושי מצליחה להוציא מילה מהפה. היא מגיבה בקרירות כלפי דה-צ'י, ויש כזה פער ביניהם, הם נראים כמו שני זרים. היא אומרת לו בקצרה שהיא חיה רק בזכות הא-רים.
דה-צ'י הולך, ממשיך בכמה משימות שקיבל מטעם הקומוניסטים, ונעצר לחקירה אגרסיבית על ידי המשטרה המקומית. הא-רים מתערב לטובתו ומביא למקום גם את יו-אוק. כשהיא רואה את דה-צ'י הפצוע, היא מתחילה לטפל בו ולוקחת אותו לביתה. הוא ממשיך בפעילותו הקומוניסטית, ובאחד הימים מתנקש בחייו של אחד הפוליטיקאים. דה-צ'י עצמו נפצע קשה ברגלו במהלך המרדף שמנהלים אחריו, ויו-אוק מטפלת בו. היא אפילו לא שואלת איך זה קרה. בהמשך היא גם מתחילה לרגל עבורו ולהעביר אליו ידיעות סודיות ורגישות מהמודיעין האמריקאי שבו היא עובדת. היא אומרת לדה-צ'י שהיא רוצה להאמין במה שהוא מאמין ולהצטרף למטרה שלו.
בהמשך שניהם מסתבכים ונאלצים לברוח עם הילד. היעד הנבחר הוא האי ג'ג'ו, שבו היה כאוס של ממש באותה תקופה - עם מאבקים אלימים בין פלגים שונים, כולל קבוצות גרילה קומוניסטיות שרוצות לשחרר את האי מההשפעה האמריקאית. על פי ההערכות, יותר מ-30 אלף איש נהרגו במהלך העימותים באי. כאן גם יו-אוק רואה את דה-צ'י יורה במישהו בלי למצמץ (אני כבר לא זוכרת את הסיבה המדויקת), ושואלת אותו אם הוא תמיד הורג כל כך בקלות.
יו-אוק והילד חיים בתנאים קשים, נאלצים לעתים לברוח ממחסה אחד למשנהו ולהתקיים על תפוחי אדמה בלבד. דה-צ'י ממשיך במלחמותיו, ולעתים בא לבקר את האישה והילד, והם זוכים לכמה רגעים משפחתיים שנראים כמעט נורמליים (אם כי באחת הסצנות דה-צ'י נותן לילד לשחק באקדח הלא טעון...).
בפעם אחרת, הוא מגיע ורואה עד כמה הילד רעב ובאילו תנאים עלובים הם נאלצים לחיות. הוא אומר ליו-אוק שעשתה טעות כשהחליטה לחיות איתו, ושהיה עדיף לה להתחתן עם הא-רים. היא מחבקת אותו, הם מתנשקים בלהט, ואז הוא מתחיל לבכות בזרועותיה.
המצב בג'ג'ו מידרדר, ודה-צ'י מנסה לחלץ משם את יו-אוק והילד. בפעם הראשונה הוא מבקש את עזרתו של הא-רים, שמוצב באי מצדו השני של המתרס. הא-רים מסתכן ומכין סירת מילוט, אבל יו-אוק מחליטה ברגע האחרון שלא לעלות (ובדיעבד, אילו היא הייתה עולה, היא הייתה נתפסת כי עקבו אחרי הסירה).
בהמשך דה-צ'י מצליח לארגן סירת מילוט נוספת, שבה יפליגו לצפון. יו-אוק מבקשת לקחת איתם שני ילדים נוספים שהיא מטפלת בהם אחרי שאיבדו את אמם, ודה-צ'י לא מתלהב מהרעיון אבל מסכים. הוא אומר שיצטרכו להתפצל לשתי קבוצות כדי להגיע לסירה בלי לעורר חשד. הוא מנחה את שני הילדים לאן לרוץ ושולח אותם ראשונים. תוך שניות הם מחוסלים ביריות, והוא מושך את יו-אוק והילד לכיוון השני. היא מבינה לחרדתה שהוא השתמש בילדים כמגן חי, כפיתיון, כפעולת הסחה... היא מחליטה לא להמשיך איתו, ואומרת שהיא לא רוצה להיות עליו לנטל. הוא עולה לסירה ודרכיהם נפרדות.
בתגובה ל: Eyes of Dawn מאת: iDana
בסצנות הבאות שלהם, אנחנו רואים אותו בפיונגיאנג, ואותה בבית כלא לאסירים פוליטיים בסיאול. הוא נדרש להוכיח את נאמנותו המחודשת לתנועה, וכחלק מזה להעיד נגד האיש שהציל אותו ובעצם הכניס אותו לקומוניזם. הוא לא מסוגל לעשות את זה – נראה שהנאמנות שלו לאדם שהציל את חייו חזקה יותר מכל – ונשלח למחנה ל"חינוך מחדש", שם הוא עובד בעבודת כפייה במכרה. גם שם הוא מגיע למצב של כמעט מוות, ושוב מצליח לשרוד. אחרי שנה הוא חוזר לפיונגיאנג, ומשתלב בצבא הצפון קוריאני עם פרוץ מלחמת קוריאה.
יו-אוק עומדת למשפט בעוון בגידה, כשבינתיים הילד נמצא בביתו של הא-רים, שמגדל אותו יחד עם גיסתו. במהלך המשפט נחשפים הפצעים הישנים של עברה כאחת מ"נשות הנחמה", ושוב היא זוכה ליחס משפיל ומזלזל. הסניגור שמגן עליה מספר גם על ניסיונו האישי – גם בתו נאלצה לשמש כשפחת מין, והוא מספר איך התבייש בה, ואיך העדיף שתמות כדי לא להתמודד עם מה שקרה. כשהתובע חוקר אותה ואומר לה שהייתה זונה, היא עונה לו: "אני אולי מכרתי את הגוף שלי, אבל אתם מכרתם את המולדת שלנו".
יו-אוק מודה באשמה, ונגזר עליה עונש מוות. היא מצליחה להינצל כשמלחמת קוריאה פורצת וכוחות הצפון כובשים את סיאול, ובין השאר משחררים את האסירים הפוליטיים. היא אפילו נחשבת לגיבורה בעיניהם...
כוחות הצפון מנצלים את ההזדמנות לסגור חשבון עם מי שהם מזהים כמתנגדיהם, אוספים קבוצה כזו ומתחילים לירות. ביניהם נמצא גם הא-רים, שהיה בעבר בפיונגיאנג וריגל לטובת האמריקאים. הוא נפצע קשה מאוד וחייו ניצלים בזכותן של יו-אוק ומיונג ג'י (גו היון ג'ונג, Sandglass, המלכה סון דוק), בחורה שהתאהבה בו בפיונגיאנג, ומסכנת את חייה ומעמדה בצבא למענו.
לסיאול מגיע גם דה-צ'י, ויו-אוק מבקשת ממנו לעזור להא-רים. עוד לפני שהוא מספיק לראות אם הוא יכול לעשות משהו, מיונג ג'י מעבירה את הא-רים למקום מבטחים והם מצטרפים לכוחות הדרום קוריאנים. דה-צ'י חוזר לשדה הקרב, ויו-אוק בורחת ממקום למקום עם הילד.
יו-אוק והילד נודדים עם עוד אנשים ממקום למקום, כשבדרך תופסת אותם עוד הפצצה אווירית. יו אוק מגוננת בגופה על בנה, והרוח מעיפה שבשבת שהכין לו הא-רים. הבן, דה-וון, מנסה לתפוס את השבשבת, ויו-אוק מושכת אותו אליה ונשכבת מעליו לקולן של הפצצות הרועמות. ההפצצה מסתיימת אבל הילד לא זז. הוא נראה שקט ושליו כל כך... יו-אוק מגלה לחרדתה שבנה מת. הלם.
כאן הייתה נקודת השבירה שלי בסדרה. היו המון סצנות קשות, אבל זו פשוט ריסקה לי את הלב ולא יכולתי להפסיק לבכות. קיוויתי שלא הבנתי נכון ושזה לא באמת קרה (ואותה תגובה של הכחשה ואחר כך בכי היסטרי הייתה לי גם בסצנת מותו של הנסיך הקטן ב"יי סאן"). אני מעדיפה לראות באנשים בני אדם ולא סמלים, אבל אחרי שחשבתי על זה, נראה לי שדה-וון סימל בשבילי את התקווה. חשבתי שדווקא ילד שנולד בתנאים קשים, ומתוך מצוקה כל כך גדולה של העם הקוריאני, יוכל להמשיך לשרוד ולחיות במדינה המתחדשת, ולסמל את העתיד ואת ההמשכיות. מותו הפתאומי, שני פרקים לפני הסיום, היה מכה חזקה בשבילי. מיאנתי להתנחם.
בסצנה הבאה רואים את יו-אוק עובדת בפונדק כדי להרוויח קצת כסף. היא חוזרת לבקתה שבה היא מגדלת כמה ילדים יתומים שאספה בדרכים, לאחר מות בנה. לאחד הילדים היא מספרת שהם נותנים טעם וסיבה לחייה. בהמשך דרכה מצטלבת שוב עם הא-רים, שמנסה לעזור לה, כשהיא שוב נעצרת שלא באשמתה. בשלב הזה הוא כבר נשוי למיונג ג'י, שמבינה את הצורך שלו ואת הרגש המיוחד שיש לו כלפי יו-אוק. היא אומרת שבשבילו יו-אוק היא כמו המולדת שהוא לא יכול לנטוש, אבל שלא ישכח שהיא (מיונג ג'י) היא הנערה שלו... מאוד הזדהיתי עם מיונג ג'י, כשהיא אמרה שהיא שונאת כל מה שמסתיים ב"יזם" – קומוניזם, סוציאליזם, קפיטליזם וכל שאר האידיאולוגיות שאנשים מוכנים להרוג ולהקריב את חייהם למענן. היא אמרה שהיא שונאת גם את הדרום וגם את הצפון, בזמן שהא-רים הכל כך אנושי אוהב את שני הצדדים, ואולי זה מה שמחבר בינה ובינו.
כשהא-רים פוגש את יו-אוק, הוא מיד שואל אותה איפה דה וון, והיא אומרת שהוא עזב את העולם הזה. הא-רים מזועזע ואני שוב פורצת בבכי, וצריכה לקחת הפסקה לפני שאוכל להמשיך לצפות. אני לא רואה כלום בין הדמעות, וגם עכשיו, כשאני נזכרת בסצנות האלה, אני שוב מתחילה לבכות.
תוקן על ידי iDana 10/5/2011 12:16
בתגובה ל: Eyes of Dawn מאת: iDana
מתקרבים לסוף. מלחמת קוריאה ממשיכה. אם ידו של הצפון הייתה על העליונה בהתחלה לאחר מתקפת הפתע ביוני 1950, הרי שכניסתם של כוחות האו"ם בהנהגת ארה"ב ללחימה שינתה את התמונה. הלחימה הממושכת עברה מספר שלבים ופאזות, והדמויות הבדיוניות בסדרה מצאו את עצמן במקומות שונים: הא-רים עם כוחות הדרום, יו-אוק מנסה לשרוד עם הילדים שאימצה, ודה-צ'י בקרבות אבודים בשלג, עם כוחות שהולכים ומתמעטים וללא תחמושת או מזון.
דה-צ'י נפצע קשה כששרידי הפלוגה שלו מנסים לתקוף מחסן של האויב בניסיון להשיג אספקה. הוא מצליח להימלט עם אחד מאנשיו, ומגיע באישון לילה לבקתה של יו-אוק... הוא שואל אותה איפה הילד שלהם והיא אומרת לו שהוא ישן. והוא אומר שכן, הילד הזה תמיד ישן היטב. היא מנסה לטפל בו אבל הפציעה קשה, ואין לה אמצעים או ציוד. הוא אומר שאילו היה יודע שהיא גרה שם, לא היה מגיע, כי הוא לא רוצה לסבך אותה. לפנות בוקר ובכוחות אחרונים הוא מסתלק משם. יו-אוק הולכת לחפש אותו בשלג, ואחד האנשים מהפלוגה של דה-צ'י יורה בה בטעות בבטנה. דה-צ'י מצליח לזחול אליה ולחבק אותה. היא מסתכלת בו ברוך, מלטפת את פניו ושואלת "למה עזבת"?. ואז היא מתה בזרועותיו, הוא בוכה וזועק זעקה מרה.
אז מגיע למקום גם הא-רים, שאחת ממשימותיו הייתה ללכוד את דה-צ'י וחייליו, שמניפים עכשיו דגל לבן. הוא מבקש ללכת ולטפל במצב בעצמו. הוא מגלה שם את דה-צ'י הגוסס שאוחז בזרועותיו את יו-אוק המתה. וזו השיחה האחרונה ביניהם:
דה-צ'י: ידעתי שתבוא. עבר הרבה זמן. הא-רים עוטף את יו-אוק במעיל שלו. עובר פרק זמן לא ברור, נהיה חושך. הראש של יו-אוק מונח על הרגל של דה-צ'י, שנשען על הא-רים. עדיין באותו מקום, אי שם בשלג.
דה-צ'י: יו-אוק עדיין לצדי? הא-רים: כן, היא כאן. דה-צ'י: אני לא יכול לראות את הפנים שלך היטב. אתה מסתכל עליי? הא-רים: כן. דה-צ'י: זה טוב... תגיד לי משהו... העולם הזה שקט מדי. הא-רים: פגשתי את יו-אוק בפעם הראשונה בסאיפאן. דה-צ'י: כן, אז זה היה בסאיפאן. הא-רים: היא הייתה אז בהריון. היא הייתה נחושה להגן על הילד שלה. דה-צ'י: כן, אני בטוח שהיא הייתה. הא-רים: דיברנו הרבה עליך. היא הייתה משוכנעת שאתה חי, ושהיא חייבת לשרוד כדי לראות אותך שוב. הערצתי אותך, למרות שלא פגשתי אותך. דה-צ'י: לא עשיתי שום דבר למען יו-אוק. אז בכל פעם שחשבתי עליה, זה כאב כל כך... הא-רים: זה לא נכון. בזכותך, יו-אוק חייתה עד עכשיו. אתה נתת ליו-אוק את הכוח לשרוד. דה-צ'י: חייתי חיים קשים. אילו הייתי חי שוב, הייתי עושה אותו דבר בדיוק. אתה יודע את זה, נכון? הא-רים: כן. דה-צ'י: אני מרחם עליך. נשאר לך עוד הרבה זמן לחיות. יהיה קשה מאוד לחיות כבן אנוש בעולם הזה. הא-רים: אני משער שאתה צודק. דה-צ'י: אני אסיר תודה שבאת. יו-אוק עדיין לצדי, נכון? הא-רים: כן. דה-צ'י: אני רוצה לנוח עכשיו.
אפילוג של הא-רים: "בחורף של אותה שנה, קברתי את האישה שאהבתי כל כך, ואת החבר שמעולם לא יכולתי לשנוא, בעמק בהר ג'ירי, שאין לו אפילו שם. הם אינם, אבל אני נשארתי. יש בוודאי סיבה שבגללה אני כאן. אולי אפשר לקרוא לזה תקווה. אולי מכיוון שרק אלו שלא מוותרים על התקווה, יכולים לנצח את הימים והחודשים הקרים וחסרי הרחמים שעוד יבואו".
סוף
בתגובה ל: סצנות הסיום מאת: iDana אשכרה עמדו לי דמעות בעיניים שהגעתי לחלק האחרון. תודה לך שחלקת איתנו את הסדרה הזו, ממש הרגשתי כאילו אני רואה חלק מהסצינות שתיארת. צדקת כשכתבת שבטח הרבה אנשים לא יראו אותה, אני למשל לא הייתי מסוגלת, זה היה גומר אותי טוטאלית, נראה לי שחודש אחרי הצפיה עוד הייתי בדיכאון. זה היה מרתק ועצוב בו בעת ולמדתי בזכותך עוד משהו על ההיסטוריה הקשה של קוריאה, ידעתי שהיפנים ביצעו שם זוועות איומות, אבל לא ידעתי בדיוק מה הם עשו.
על ששיתפת אותנו בחוויה הזו בצורה כל כך חיה ומרתקת.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: וואי דנה! מאת: asole כי כמו שציינתי, זה עזר לי לעכל ולעבד ולעבור הלאה, אבל לא היה לי מושג בהתחלה שזה ייצא כ"כ ארוך - כתבתי את זה בחלקים...
היה לי גם צורך לקרוא על הסדרה ועל דעות של צופים אחרים - אבל לצערי מאחר שמדובר בסדרה כ"כ ישנה, אין כמעט מידע באנגלית. אפילו שלחתי מייל לכותב הבלוג thundie's prattle שכתב פוסט על הסדרה, כי בעבר היה לו אתר ומערכת פורומים שהוקדשו לסדרה. אבל הוא כתב לי שהוא לא שמר כלום לפני שסגר את האתר... הוא הוסיף שמאחר שהשנה מציינים 20 שנה לסדרה, יכול להיות שבאתר WithS2 יתרגמו אותה (אני צפיתי בקבצים שהועלו מה-DVD), והוא מקווה שכך עוד אנשים יצפו בדרמה, שהיא בעיניו הדרמה הטובה ביותר שהופקה אי פעם בקוריאה.
הצפייה שלי בסדרה הייתה מאוד אינטנסיבית - סיימתי לצפות בה תוך 9 ימים, והרגשתי שאני חייבת לסיים אותה כמה שיותר מהר, גם כדי להוריד את המשא הזה מעליי (אבל הוא לא השתחרר לגמרי גם אחרי שסיימתי).
היפנים התאכזרו לא רק לקוריאנים, אלא גם לעמים נוספים באסיה. זה מזעזע ובלתי נתפס... אבל מה שעוד עצוב בסדרה, הוא שגם אחרי תום הכיבוש היפני ואחרי כל השנים שבהם חלמו על עצמאות, קוריאה ממשיכה להיות שסועה ומפולגת על ידי כל מיני גורמים פוליטיים אינטרסנטיים, מבית ומחוץ, כשבסה"כ נראה שהאנשים הפשוטים רוצים לחיות את חייהם בשקט, וזה לא מתאפשר להם, ומידרדר למלחמת אחים. זה הזכיר לי שורה משיר של אהוד בנאי (שנכתב בהקשר אחר לגמרי): הם שנים חלמו על בית ועכשיו זו המציאות גם בבית זה קורה, נמשכת הגלות...
בתגובה ל: הייתי חייבת לכתוב מאת: iDana זה נכון, זה לא יאמן שחצי מהעם הקוריאני חי תחת שילטון דיקטטורי איום. אבל אני מאמינה שכמו שחומת ברלין נפלה ככה גם קוריאה תתאחד בסופו של דבר. העם הזה סבל כל כך הרבה, רואים את זה גם בסדרות ההיסטוריות, איך הם תמיד היו לחוצים בין סין ליפן... אתרע מזלם לגור בין שתי אימפריות קשוחות.
אני חושבת שכשכותבים מגלים המון רבדים שלא היינו שמים אליהם לב אלמלא כן, וזה באמת עוזר לעכל את הצפיה ובסדרה הזו ניכר שלא היה חסר.
עצוב גם שהיפנים מכחישים ומתעלמים מהעוול האיום שגרמו לקוריאנים, לדעתי גם עבור עצמם מוטב היה שהיו מתמודדים עם העבר הכואב.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מאת: asole וגם שילמו פיצויים לחלק מהמדינות באסיה, אבל לא נחתם הסכם פיצויים עם קוריאה בגלל הסכם סודי שנחתם בין שתי המדינות בנוגע להלוואות. בכל אופן, הקוריאנים טוענים שההתנצלויות לא מספיקות.
מנהל פורום יפן בתפוז, GnomeBubble, כתב על הנושא בפורום קוריאה.
בתגובה ל: היפנים דווקא התנצלו מספר פעמים מאת: iDana על העמימות שהוזכרה בדבריו של GnomeBubble, על כך שהזוועות שביצעו היפנים לא מוזכרות בספרי ההיסטוריה של יפן (זה גם מוזכר בכתבה בווי-נט), על כך שהיפנים מוחקים לאט לאט את הפרק הזה בעברם, אני מניחה שזה מה שהקוריאנים מתכוונים ב"חינוך". גרמניה לעומת זאת הכירה באחריותה, אולי כי לא הייתה לה ברירה, אבל אני חושבת שההכרה הזו היטיבה גם עם הדורות הבאים של העם הגרמני, לא רק עם הניצולים.
זה מתקשר לי ל"נסיכה התובעת" שאני רואה עכשיו (אני בפרק 6) על תחושת העוול שמלווה את הקורבן כל חייו. הפיצוי, המשפט או ההכרה שנעשה לו עוול זה מה שהקורבן זקוק לו, כל עוד אין הכרה אמיתית וכנה בעוול הפצעים לא יכולים להגליד ולהרפא.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אני זוכרת שקראתי פעם מאמר בנושא מאת: asole מעומק הלב ועם כל הכוונה. ככל שחולפות השנים והאירועים מתרחקים, הסיכויים כנראה קטנים...
בכל מקרה, היום יש שיתוף פעולה אסטרטגי וכלכלי פורה בין שתי המדינות. אולי זה חלק מההחלמה ומכיוון חיובי יותר.
בתגובה ל: סצנות הסיום מאת: iDana כמה רגשות וכמה תחושות בדרמה אחת יכולתי לדמיין סצנות שלמות דרך עינייך, כל הפירוט המושקע הפיל אותי כשהגעתי למותו של דה וון וזאת לאחר שקראתי על ההתעללות בבני האדם (השבויים לצורך העיניין) על ידי ניסויים רפואיים. הנגיעה היהודית בדרמה הזו היתה ממש מתבקשת. כל הסמיכות של הצפייה שלך בשבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון (ניחוש שלי), מביאה את המוח לחשוב שעות נוספות ואת הלב לבכות עוד ועוד. אי אפשר להתעלם מהזיקה בין העלילה המבוססת על סיפור אמיתי לבין השואה.
אין מצב שהייתי שורדת דרמה כזאת ועוד בתקופה כמו זו, יום הזיכרון הוא יום לא פשוט כלל עבורי. בשנים האחרונות (מאז התחברתי לפורום) אני מחכה בציפייה שיום הזיכרון יסתיים ויתחיל טקס הדלקת המשואות. הרגע הזה בו אני נכנסת לפורום לאחל לך מזל טוב הוא סוג של מעבר חד מעצב לשמחה , הרגע בו אני מכריזה רישמית שיום הזיכרון מאחוריי.
היה מרגש מאד לקרוא את הסיקור הכל כך מושקע הזה ותודה לך שחלקת את רגשותייך עימנו
התגעגעתי!!
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: הרגת אותי! מאת: זרהמאד לפני ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. זה באמת גורם לחשוב, והסדרה הזו הזכירה לי במובנים מסוימים את הסדרה והספר "מלחמה וזיכרון" (של הרמן ווק). שעוסקים במלחמת העולם השנייה ומאוד השפיעו עליי. אפילו המוזיקה הייתה דומה, וגם שם היה סיפור של זוג שנפרד במהלך המלחמה כשהיא מנסה לשרוד עם הילד והוא נלחם מעבר לאוקיינוס... רק ששם הסוף היה הרבה יותר אופטימי.
אגב, גם בפוסט הזה בבלוג שהזכרתי, הכותב מספר שאחד הקורסים המעניינים ביותר שהיו לו באוניברסיטה עסק בספרות השואה, ושהוא מאוד התרשם מהספר של אלי ויזל, "לילה". בסצנות הראשונות של , הוא מיד נזכר בספר הזה - העיניים המבוהלות של הנשים שהובלו כמו בקר בקרונות הרכבת בלי לדעת לאן. הוא כותב שהיה צריך להזכיר לעצמו שבסדרה הזו לא מדובר באירופה אלא בסין. ואיך הוא כותב בהמשך:
This is not your trendy drama, it is World War II.
אני מבינה אותך, הימים והמעברים האלה לא קלים, וגם לי לא תמיד יש כוח נפשי לראות את הסרטים והתמונות. השנה לא הצלחתי לראות שומדבר בערב יום הזיכרון לשואה, שמעתי בעיקר את המוזיקה השקטה ברדיו. בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ראיתי ראיון עם מרי דן גור שבנה ערן ז"ל נהרג בקרב בג'בליה, והתחלתי לבכות...
בתגובה ל: Eyes of Dawn מאת: iDana
ויש גם נקודה יהודית בסדרה... המפקד האמריקאי שמגייס את הא-רים ויו-אוק לשורות המודיעין, הוא יהודי. הוא מתיידד עם השניים, בעיקר עם הא-רים, ומספר לו שמשפחתו נספתה בשואה. בסצנה האחרונה שלו בסדרה, המפקד נפרד בהתרגשות מהא-רים, בדרכו למדינת ישראל שרק הוקמה.
הפעם הראשונה שבה נתקלתי בשמה של הסדרה הייתה בראיון עם השחקן ג'אנג היוק (צ'ונו). הוא סיפר שדמותו של צ'וי דה-צ'י היא הדמות המועדפת עליו בכל הזמנים. ג'אנג היוק אמר ש"חייו של דה-צ'י השתנו לחלוטין עקב הנסיבות ההיסטוריות שהוא חי בהן. אלמלא הכיבוש היפני, הוא לא היה מגויס לצבא. אילו הוא לא היה פוגש את יון יו-אוק, שהייתה אחת מ'נשות הנחמה' של הצבא היפני, הוא לא היה הופך ללוחם גרילה צפון קוריאני. לאדם הזה לא הייתה אידיאולוגיה אבל הוא היה צריך להשתייך לארגון כלשהו, כל עוד הוא היה חי. אותו דבר נכון גם לגבי דה-גיל" (הדמות שג'אנג היוק גילם בצ'ונו).
אני יכולה אולי לזהות נקודות דמיון בין שני הגיבורים, אם כי אני חושבת שבהשוואה לדה-צ'י, דה-גיל של "צ'ונו" הוא ממש מלאך...
קליפים נוספים מהסדרה:
בתגובה ל: Eyes of Dawn מאת: iDana קראתי את כל הסיכום שלך ועלי לומר שזו סדרה באמת קשה, היו הרבה קטעים בסיכום שלך שפשוט עצרתי וקראתי מחדש כי לא האמנתי למה שקראתי, ויותר אני לא מאמינה שזו המציאות! בעניין הנשים עלי לומר שהמציאות לא השתנתה יותר מדי, תעשיית המין מרוויחה מילארדים על גבי מילארדים בכל שנה ואם אישה צריכה לעבור 50 או מאה גברים ביום, זו בעיה שלה. אבל לא, זו הבעיה של העולם, שאנשים אכזריים, רודפי בצע ונוראיים מתייחסים לנשים כמו לחפץ, כמו צאן לטבח. ובאותה מידה כך גם התייחסו ליהודים בזמן השואה, את מי שהיה אפשר לנצל, ניצלו, עד שהם הפכו ליצורים חסרי שימוש ונועדו להשמדה. זו באמת נשמעת כמו סדרה שמעוררת ה-ר-ב-ה רגשות כי רק מהקריאה עליה באמת שהיא עוררה בי הרבה. הגורל של הדמויות קשה וכאוב וזה פשוט עצוב לחשוב שאישה שעברה כל כך הרבה לא זכתה למעט שלווה בחייה ואיבדה את הסיבה שלה לחיות. המוות של הבן שלה מאוד העציב אותי כי כמוך חשבתיש אם הוא שרד כל כך הרבה המוות שלו פשוט... לא יודעת איך להגדיר.
בהתחלה לגבי המפקד ההוא שאכל בשר אדם נדהמתי לרגע, אבל אז חשבתי לעצמי שבמצבים כאלה האדם יעשה הכל בשביל לשרוד, גם אם לא מגיע לי. זה גם הזכיר לי מקרה של התרסקות מטוס שבו הניצולים נאלצו לאכול את בשרם של אלה שלא שרדו על מנת לשרוד.
אז לאחר הצפייה בסדרה, את לוקחת הפסקה? או שאת מוכנה לקפוץ למשהו אחר? מה תהיה הסדרה הבאה שתצפי בה, משהו קליל יותר? תודה על הסיכום, היה מרתק לקרוא.
[וסורי אם יש שגיאות הקלדה אין לי כוח לעבור על מה שכתבתי XD]
יוליה- ג'וליה.
בתגובה ל: וואו! מאת: יוליה ולפעמים היה לי קשה להכיל כל כך הרבה סבל, במיוחד אם חושבים שמאחורי מה שרואים על המסך עומדים כל כך הרבה כאב, מצוקה ומוות של אנשים אמיתיים.
כשהרגו בסדרה את הבן של יו-אוק, הרגשתי שהורגים לי גם את התקווה לאיזושהי נחמה בסופו של דבר. ואולי האפילוג של הא-רים בכ"ז נותן איזשהו פתח לאופטימיות קטנה וזהירה, שאסור לאבד את התקווה.
לגבי הקניבליזם, ממה שקראתי בוויקי (ולא קראתי הרבה כי זה קשה לי), הקניבליזם של היפנים לא היה משהו נקודתי אלא די נרחב ואפילו שיטתי בחלק מהמקרים. אני באמת מעדיפה לא לפרט כי זה נורא.
סיימתי לצפות בסדרה בשבת שעברה, ובעצם רק אחרי שסיימתי לכתוב עליה (זה היה סוג של תרפיה), הרגשתי שאני יכולה לעבור הלאה. כדי לשקם קצת את התדמית היפנית, התחלתי לצפות בקופרודוקציה הקוריאנית-יפנית Friends. כולה 4 פרקים, וזה נראה קליל ומהנה, ואני נהנית במיוחד מוון בין. הוא כ"כ יפה ומלא קסם טבעי ומרענן
וכן, בהחלט הכנתי לי לפחות שתי סדרות להמשך שאמורות להיות קלילות יותר, כי הלב שלי צריך לנוח ולהתאושש לפני שאתן לו להישבר שוב...
בתגובה ל: זו באמת הייתה חוויה קשה... מאת: iDana ככל שהעלילה התקדמה. מאוד הערכתי את הכוח והאומץ שלה להלחם עבור האהבה בעוד שהוא היה די פסיבי ולמעשה, בחר לציית להוריו על פניה אם אני זוכרת נכון, רק כשהוא קיבל את האו.קי מהם הוא חזר אליה. היא עשתה את מירב המאמצים בקשר הזה.
אהבתי גם מאוד את אמא שלה.
סצינה שאני זוכרת במיוחד מהסדרה החמודה הזו: הוא לוקח אותה בהונג קונג למסעדה של דודתו ובטוח שהיא לא תהיה מסוגלת לאכול את האוכל החריף (הוא קצת מעוצבן עליה אאל"ט בקטע הזה כי היא ממש נדבקת אליו) ובסוף זה חריף מידי עבורו אבל ממש לטעמה ושניהם שואלים זה את זה: אתה באמת קוריאני? את באמת יפנית?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: הוא חתיך אמיתי אבל העדפתי אותה האמת ל"חברים" מאת: asole אני פשוט לא יכולה להוריד ממנו את העיניים הלוואי שהוא יפנק אותנו בקרוב בדרמה (אם כי לאור ההצלחה שלו בקולנוע, זה כנראה לא יקרה בקרוב). הוא רק הולך ומשתבח עם השנים...
והסדרה היא בדיוק מה שהרופא רשם לי. מאוד מתאימה לי עכשיו, רק שאין לי כ"כ זמן איכות לצפייה.
בתגובה ל: עוד לא סיימתי, אבל וון בין ממשיך להקסים אותי מאת: iDana אני יכולה להבין למה קשה לך להוריד ממנו את העיניים
אני מתכוונת לראות את "אג'ושי" מתישהו בקרוב. ראיתי שיש גם תרגום לעברית אז בכלל, אם כי יש לי כמה סרטים על הכונן שמחכים לתורם.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אויש, סיפליירתי לך? מאת: asole ראיתי את הפרק השני היום, ואני חושבת שמה שכתבת די ברור בשלב הזה. בכל אופן, זו לא בדיוק סדרת מתח, כך שגם ספויילרים הם לא ממש קריטיים. ואני יכולה באיזשהו מקום להבין את הפסיביות שלו, כי גם אני מתנהגת ככה לפעמים...
בתגובה ל: לא ממש ספיילרת מאת: iDana לפני שאמשיך לכתוב על הסדרה אבל אני שמחה שלפחות לא ביאסתי אותך בגלל הספויילר...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: זו באמת הייתה חוויה קשה... מאת: iDana אבל האם יצאת מהסדרה בהרגשה של קתרזיס או להיפך? כשכתבת על מותו של הבן של יו איק אני איבדתי את התקווה בכך שהסוף יהיה שונה מטראגי. הילדים הרי מסמלים לא פעם התחלה חדשה וכאן נראה שמותו סימל את הסוף.
לגבי הקניבליזם, כשקראתי על זה הייתי מופתעת אבל דיי אדישה, המידע על האונס השפיע עלי בהרבה יותר. אולי בגלל שהתיאור היה מפורט יותר ואולי נורא יותר הנזק שנעשה לאדם בעודו בחיים ומשתוקק למות מאשר לזה שכבר מת.
וון בין... מאיפה השם מוכר לי? הוא שיחק בסדרה ששודרה בישראל? השם באמת מוכר לי חח. מחכה לסיקור על Friends, גם אני רציתי לצפות בה.
יוליה- ג'וליה.
בתגובה ל: אני חושבת שהאפילוג נותן תקווה במידה מסויימת, מאת: יוליה הסדרה הזו המשיכה ללוות אותי גם אחרי שסיימתי אותה... לא הייתי מגדירה את התחושה כקתרזיס. חשתי אולי הקלה מסוימת שסיימתי, אבל הסדרה הזו נשארה לי בראש ובלב.
אגב, כשחיפשתי מידע על הסדרה (אין כמעט מידע באנגלית), נתקלתי בתמונת הסיום בשלג. לא יכולתי לדעת בוודאות שזו סצנת הסיום, אבל הייתה לי תחושה כזו. בשלב די מוקדם גם היה לי ברור שסופו של דה-צ'י לא יהיה טוב... במידה מסוימת, אני חושבת שהאפילוג נתן גם לי תקווה והציל אותי מדיכאון מוחלט.
הרזומה של וון בין בדרמות די קצר - מאז Friends ב-2002 הוא לא השתתף באף דרמה. הוא התגייס לצבא, שוחרר בגלל פציעה ישנה ועבר שיקום ארוך. אחרי הפסקה ארוכה הוא התקמבק לקולנוע. בשנה שעברה הוא השתתף בסרט "אג'ושי" שזכה להצלחה ולביקורות מפרגנות. סרט לא קל...
אולי השם נשמע לך מוכר כי את מתבלבלת עם היון בין? למרות שהם אימצו לעצמם שם במה דומה, הם לא דומים בכלל לדעתי.
ויש ספיישל של לינה על Friends. בהמשך השרשור יש עוד תגובות וספויילרים:
בתגובה ל: Eyes of Dawn מאת: iDana נמנעתי מלקרוא את הספויילרים וקראתי למעשה רק את ההקדמה כי אחרי הסיקור שלך אני הולכת לתת צ'אנס לסדרה למרות האיכות הירודה של הסרטונים...
מה שכן, אני אחכה איתה מעט כי לא מזמן צפיתי ב"קומרדס" שגם לא הייתה קלה כך שבשבועות הקרובים אצפה רק בסדרות קלילות
בתגובה ל: WOWWW תודה על הסיקור המושקע, דנה! מאת: MyGirl אחרי שסיימתי את Eyes of Dawn רציתי לראות רק סדרות קלילות מול העיניים, אבל עכשיו אני מרגישה שהתאוששתי... מבחינה נפשית, אני חושבת שזו הסדרה שהיה לי הכי קשה להתמודד איתה.
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole אחת היא: שמי הוא גומיהו, והשנייה "ממזרח לעדן"
את שמי הוא גומיהו שמעתי ממישהי שהיא ממש לא אהבה. הייתי רוצה לדעת (בלי ספויילרים) אם יש גם התרשמויות אחרות ממנה. ואם שווה להשקיע ב"ממזרח לעדן" 56 שעות מהחיים...או שכדאי להתמסר למשהו קצר יותר?
המלצות יתקבלו בשמחה. אבל- בבקשה- בלי ספויילרים!
(בינתיים אני חורשת שוב על "הנסיכה התובעת". מומלץ בחום למי שטרם ראה...)
בתגובה ל: על המחשב מחכות לי 2 סדרות קוריאניות מאת: zilpa אולי תצטרפי לצפיה המשותפת ב-BEST LOVE? בטח עוד שבועיים נוכל להתחיל...
אגב, ציינו לטובה פה בפורום את "תאום נפש" שתורגמה לאחרונה.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אני באמת מאוד נהנית ומאוד במתח... מאת: asole למדתי מ"נשיקה שובבה". האמא החמודה של הסנוב הלא חביב עלייך (אבל המסופר יפה) כל הזמן אמרה וחזרה ואמרה את זה.
אולי נעשה פה בצד מילון קוריאני-עברי, וכל אחד יוסיף את המילים שהוא למד, וככה נלמד גם אלה מאלה?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: על המחשב מחכות לי 2 סדרות קוריאניות מאת: zilpa הנה קישור לסקירה שלה. על "ממזרח לעדן" (אני מעדיפה לקרוא לה "קדמת עדן"...) היו ביקורות מעורבות בשרשור הזה (שכולל גם ספויילרים לסדרה). יש תגובות נלהבות מאוד, ויש כאלה שפחות.
אישית לא צפיתי בסדרות הנ"ל, והן גם לא על הכוונת שלי. אבל לדעתי עד שלא תנסי לא תדעי...
תוקן על ידי iDana 11/5/2011 18:37
בתגובה ל: לינה התלהבה מאוד מ"החברה שלי היא גומיהו" מאת: iDana אוקיי, אז אני אנסה. פשוט לא רציתי להתחיל לראות סדרה שהדבר היחידי ששמעתי עליה היה שלילי. אבל אם היה מי שהתלהב...אז כנראה בכל זאת שווה בדיקה.
בתגובה ל: לינה התלהבה מאוד מ"החברה שלי היא גומיהו" מאת: iDana ללא תוכן
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: על המחשב מחכות לי 2 סדרות קוריאניות מאת: zilpa היא אמנם לא מסוג הסדרות שאת מכירה (הנסיכה התובעת","טעם אישי" וכד'), אך יש בה עומק ומגוון שחקנים מעולים. התחלתי אותה לא מזמן ולאחר הפרק השלישי נשאבתי! מצאתי את עצמי צופה ב4 פרקים רצופים בגלל העובדה שנשאבתי למתח ולרצון לראות מה יהיה הלאה.
אמנם סיימתי רק את הפרק העשירי אך יש לי תחושה טובה לגבי הסדרה הזו, אפילו בעלי כבר צפה עד לפרק השישי
אפשר להוסיף את המילה "פאלי" למילון- הפירוש הוא "מהר".
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: פאלי, פאלי! לכי על "מזרח לעדן" מאת: זרהמאד הפ' והב' שלהם נשמעים לפעמים אותו דבר. כך שאני שומעת לפעמים באלי, לפעמים פאלי...(אבל אולי זו השמיעה שלי:))
אבל אני שמחה שאת ממליצה. זו שהביאה לי את זה אמרה שבהתחלה היא בכלל חשבה לותר, אחר כך אהבה מאוד, ורק לאחרונה סיימה ואמרה לי בסוג של היסוס: "אממ...יפה. תראי." אז אני שמחה לחיזוקים:)
בתגובה ל: לגבי הפאלי, מאת: zilpa להעביר את רשימת המילים לבדיקה אצל מישהו שלמד/יודע את השפה, אם כי יש צלילים שלא קיימים בשפה שלנו ותעתיקים כפולים, כך שזה מסובך. אבל מצד שני, זה לא אמור להיות מילון מקצועי...
בתגובה ל: לכן הייתי מציעה מאת: iDana בינתיים בדקתי כמה מילים במילון של גוגל אבל הוא נתן לי מילים שונות לגמרי מאלו שאנחנו מכירים...
למשל,
בדקתי את המילה "בסדר" שאנחנו מכירים כ"אראסו" ויצא: hwag-in אז ניסיתי OK ושוב - hwag-in
או שניסיתי את ביאן / ביאנה (סליחה, סלח לי או אני מצטער/ת) ויצא לי: joesong (נשמע כמו צ'סון) או yongseo (נשמע כמו יונגסה)
אז אם מישהו יודע קוריאנית ומוכן לעזור זה יהיה מצויין!
בעיקרון בפורום "קוריאה שפה ותרבות" יש דוברי קוריאנית, אבל הם בד"כ ממליצים לאנשים ללמוד האנגול ולא להסתפק בתעתיקים...
אגב, מצטער/ת זה יותר בכיוון של "מיאנה", ואת זה למדתי בזכות הדרמה הבלתי נשכחת I'm Sorry, I Love You שידועה גם בכינוי MiSa - שהוא למעשה קיצור של שם הסדרה בקוריאנית - Mianhada, Saranghanda
בתגובה ל: קוריאנית קשה שפה... מאת: iDana אכן קוריאנית היא שפה קשה, אפילו לגוגל קשה מאוד איתה
מ' נשמע כמו ב', נ' נשמעת כמו ד' וכו'
צ'אסון chesun זה גם מצטער אז זו לא טעות, צ'סונהיו- chsunheyo פאלי נכתב ב-ב' כפולה ולכן זה פ'. כפי שאמרתו בפורום קוריאה באמת חשוב ללמוד את ההאנגול כדי להבין איך ניראית המילה, איך היא נשמעת זה כבר משהו אחר
בתגובה ל: אני מאוד אשמח לעזור בהרכבת המילון~ מאת: giligil אולי פעם אני אעז לנסות ללמוד קוריאנית ברצינות, אבל זה נראה כ"כ קשה...
בתגובה ל: מאת: iDana בפייסבוק. ויש אתר נוסף, קוריאני שמלמד. ללמוד את הבסיס זה ממש פשוט, השפה אומנם קשה אבל שווה ללמוד. אבקש את רשותן ואולי אביא לכאן לינקים, אם מותר כמובן.
בתגובה ל: הבנות שלומדות איתי פתחו קבוצה ללימוד קוריאנית מאת: giligil ללא תוכן
בתגובה ל: אני מאוד אשמח לעזור בהרכבת המילון~ מאת: giligil ומוצ'ו
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole שתיקרא "ניחוח אישה", ולפי העלילה הראשונית זו כנראה הולכת להיות מלודרמה סוחטת דמעות, אם כי יש מצב להתייחסות הומוריסטית/אופטימית לנושא לא קל (ספויילר: זה מזכיר קצת את הסדרה "מזל סרטן" שרק שמעתי עליה אך לא צפיתי בה ). בדרמבינס מציינים שלסדרה אחראי הצוות של ד"ר צ'אמפ, כך שאולי זה לא יהיה כבד כ"כ... בכל מקרה, ממליצים להכין שם את ה-
הסדרה שאמורה לכלול 20 פרקים תצולם באוסטרליה (עושה לי פלאשבק ל-MiSa...), והלו"ז של לי דונג ווק הולך להיות צפוף במיוחד: הוא משתחרר מהצבא ב-20 ביוני והסדרה אמורה לעלות לשידור ב-16 ביולי.
תוקן על ידי iDana 12/5/2011 0:40
בתגובה ל: קים סון-אה ולי דונג ווק בדרמה חדשה מאת: iDana אחלה חדשות , איזה כיף התגעגענו מאוד. עוד סדרה טובה לרשימת הסדרות הטובות שיש לאחרונה.
יופי ,יופי!!!!
בתגובה ל: יששששששששש !!!! מאת: sisi40i עוד לפני שהתחילו לצלם אותה?
בתגובה ל: איך אפשר לדעת שסדרה תהיה טובה מאת: iDana הייתה לי תחושת בטן ש"גן סודי" תהיה כלבבי וצדקתי וברגע ששמעתי פה על Best Love הרגשתי אותו דבר...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: חוש שישי! מאת: asole אם אני משווה אותה למה שאני חושבת/מרגישה בסוף הסדרה...
נראה לי שתחושת הבטן שלי בד"כ שונה עד הפוכה משלך, ממש כמו הטעם שלנו... במקרה של "גן סודי", היה עדיף שהייתי מקשיבה לתחושת הבטן הראשונית שלי.
בתגובה ל: תחושת הבטן שלי צודקת בערך ב-70 אחוז מאת: iDana אבל בקוריאניות אנחנו לא פעם הפוכות. אני חושבת שהרבה מזה נובע מכך שאני סאקרית של רום-קום ואת לא. דווקא לטלנובלות, ואולי זה ישמע מפתיע, אני לא בהכרח מתחברת מהכיוון הרומנטי. כלומר, אם יש רומן שאני מתחברת אליו עם זוג שאני אוהבת ביחד ולחוד אז זה נהדר ובונוס עצום אבל העיקר עבורי זה הסיפור דווקא ולא הרומנטיקה. לעומת זאת הקוריאניות החזירו לי אהבה נושנה לקומדיה הרומנטית שאני כל כך אוהבת, אני חולה על קומדיות רומנטיות של הוליווד משנות השלושים ומבחינתי הקוריאניות הן ההמשך הישיר לאותה תקופת הזהב של הרומנטיקה הקולנועית ההיא.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מוזר לא? נראה לי שבטלנובלות יש לנו טעם לא כזה שונה מאת: asole אין לי שומדבר נגד קומדיות רומנטיות, מבחינתי זה עוד ז'אנר שיש בו סדרות מוצלחות יותר או פחות. ואני מתכוונת לצפות בקרוב בסדרה שעושה רושם של קומדיה רומנטית (101st proposal), מקווה שתחושת הבטן שלי לא תטעה הפעם
אני חושבת שמעבר לרום-קום או לא, יש כאן גם עניין של ציפיות שונות, ואופי שונה וסכמות שונות במוח וגם העדפות שקשורות לשחקן כזה או אחר (אני מודה שיש שחקנים, שעצם אזכור שמם מוריד לי את החשק לצפות בדרמה בעשרות אחוזים...). בכל מקרה, אני יכולה להעביר לך את רשימת הסדרות האהובות עליי כדי שתיזהרי מהן
בתגובה ל: לא יודעת... מאת: iDana אגב, אני חושבת שאת מכירה את הטעם שלי כבר בקוריאניות יותר טוב משאני מכירה את שלך, ככה שלהמלצה או לאנטי-המלצה ממך תהיה עבורי משקל רב!
ואני סקרנית, מי השחקנים שממש ממש לא עושים לך את זה? אני מנסה לחשוב מי שלי... בינתיים יש יותר שחקנים לא קוריאנים ברשימה הזו, אולי כי הקילומטרז' שלי בטלנובלות ארוך יותר. אם כי, היו מקרים שהתבדתי והופתעתי לטובה, למשל קרלוס לה מוטה שתיעבתי כג'יימס העכברי עם שפם המברשת ב"שיכורה מאהבה" וב"מחר לתמיד" הוא היה אפילו סימפטי כסנטיאגו (למזלו לא ראיתי את המקור הקולומביאני, כי אין מצב שהוא היה עומד בהשוואה מול מנואל חוסה צ'אווס מחמל נפשי). או דיוויד ספאדה למשל שהיה איום ונורא כברונו ב"כישוף" והוא מוצלח בהחלט כאלונסו ב"אשת הברזל" (ולראשונה גם גבי ספאניק! התפקיד של איוונה ממש נועד עבורה והיא ממש שחקנית שהייתה בעבר מביאה לי את הסעיף. כל השטיקים המעצבנים שלה פשוט עובדים לטובתה הפעם).
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מאת: asole גם בלי ההמלצות שלי, ואני מעדיפה לא להמליץ, אם כי אני יכולה להזהיר אותך מסדרות טרגיות...
יש שחקנים שהפרצוף שלהם פשוט לא בא לי טוב, או שהשאירו עליי רושם מעצבן בסדרות קודמות, אבל אני מעדיפה לא לציין את שמם. ככה אני לא אצטרך לבלוע את הכובע באופן פומבי, אם אשנה את דעתי עליהם בעתיד
בתגובה ל: אני חושבת שאת מסתדרת מצוין בבחירת סדרות מאת: iDana אבל מבינה למה את מעדיפה לא לציין שמות.
אבל אם תתחרטי - הנה, הכנתי לך כובעים שכייף לאכול אותם:
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: אני מודה שאני סקרנית מאת: asole
יש רשימות של Top 10 בקטגוריות שונות, כולל BEST RIP-YOUR-HEART-OUT DRAMA, שאפשר להבין שהן טרגיות. מתוך הרשימה הנ"ל ראיתי 3 סדרות, ואני מתכוונת לראות מתישהו לפחות עוד 2-3 משם.
כדי לאזן יש גם את קטגוריית BEST CHASE-THE-BLUES-AWAY DRAMA...
מיותר לציין שאני לא מסכימה עם כל השיבוצים בקטגוריות - ובעיקר לא עם ’BEST’ WHO-THE-HELL-WROTE-THIS-CRAP DRAMA שם מופיעה אחת מהסדרות האהובות עליי ביותר, אבל בעיקרון, נחמד להציץ ברשימות האלה ולקבל רעיונות לצפייה, ולא צריך כמובן לקחת שומדבר כתורה מסיני...
על הכובעים! אבל בגללך אני אצטרך להתחיל דיאטה!
בתגובה ל: בבלוג של thundie's prattle מאת: iDana אז ככה...
מהדרמות האהובות לא ראיתי כלום אם כי מתכוונת מתישהו לצפות ב-Resurrection בתנאי שאין סוף טראגי כמובן...
מהסרטים ראיתי רק את A Bittersweet Life ואכן הוא סרט מצויין אם כי ממש לא קל.
והמשכתי הלאה וראיתי שאת הרוב אני לא מכירה ממילא...
אבל בסופו של דבר קשה להגיע לקונצנזוס, הטעמים הם כל כך אישיים... אבל לקחתי לתשומת ליבי את קטגורית "BEST RIP-YOUR-HEART-OUT DRAMA" כי אין לי שום חשק להתעלל בליבי הקט ונוח להשפעה.
אבל זה מעניין, כי גם טרגדיה יכולה להיות סובייקטיבית. אם לא אהבתי דמות מסויימת או כמה דמויות כאלו, למרות שאולי התסריטאי כן התכוון שאוהב אותם, והם מתפגרים להם באופן טראגי, יש מצב שאעלוז ואשמח למרות שהסוף הוא טראגי.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: תודה דנה! מאת: asole
הסוף לא טרגי, לדעתי אפשר להגדיר אותו כפתוח במידה מסוימת אבל עם מידה גדולה של תקווה. באופן כללי, זו סדרה לא קלה, ויש בה הרבה אירועים קשים ועצובים. אום טה וונג מעולה לדעתי! מבין שלוש הסדרות שראיתי בהשתתפותו, זה התפקיד הכי חזק שלו לטעמי.
בתגובה ל: לגבי Resurrection מאת: iDana אני יודעת שהסוף של Devil בכיכובו ובכיכוב שינגונה-ברכי-פרה הוא טראגי באבו-אבוה וחבל, כי הבנתי שזו גם דרמה מעולה וזו באסה רצינית עבורי כי ממה שקראתי עליה הייתי שמחה לצפות בה.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: איזה יופי, טוב לשמוע ( בלבן ל-Devil) מאת: asole
אני מתכננת לצפות בסדרה הזו מתישהו אבל לא עכשיו - הלב שלי צריך לנוח קצת ולהתאושש לפני שאתן לעוד סדרה לרסק אותו. אגב, בבלוג של thundie יש פוסט שמשבח את ה-Devil וגם מסביר באריכות (במתכונת "בחן את עצמך") למי הסדרה לא מתאימה (ואין ספק שאת עונה על הקריטריונים...)
אגב, באותו בלוג יש גם סקירות נלהבות של Best Love - קחי כדוגמית את המשפט הבא (אין חשש לשביעית ולספויילר):
The problem with this drama is that it is too entertaining. By the end of each hour, my cheeks hurt from all the grinning.
ותודה לאל על חסדים קטנים ועל אום טה-וונג הופתעתי לגלות לאחרונה שהבחור מגדל לא פחות מ-14 (!) כלבים!
בתגובה ל: אני לא מפחדת מה- מאת: iDana אם כי... לאחרונה יש שמועות על רומן בינו ולבין השחקנית סו אה . מסתבר שהוא קיבל אס.אמ.אס ממנה כשצילם את התוכנית 1N2D ולמרות שחבריו לתוכנית לחצו עליו הוא הודה רק שהנונה שלו, הזמרת והשחקנית אום ג'ונג האווה אמרה שהם מתאימים כזוג. הם שיחקו יחד ב-2007 בסרט Sunny.
הנה ה"מיועדת", נקווה שהיא אוהבת כלבים!
ובעיניין Best Love - ביינתיים נתקלתי רק בביקורות טובות בלבד... מקווה שימשיך כך.
ובעיניין השטן - את יודעת, זה מעניין, בסרטים אין לי בעיה עם סופים עצובים או טרגדיות או קטעים ממש קשים ועוד פחות מזה בספרות (אלא אם הספר או הסרט נוקט קו סנטימנטלי, אז סביר להניח שלא אוהב את זה) כי אני מסוגלת לשמור על ריחוק ריגשי מהדמויות ולהנות מהיצירה עצמה. בסדרה, ובפרט בסדרה שאני רואה במרתון, זה קשה לי כי אם אני אוהבת את הסדרה אז אני נקשרת מאוד לדמויות וכאבן כאבי ואני לוקחת את זה מאוד קשה. אפילו ב"גן סודי" שהחלק הטראגי-מלודרמטי בה הצטמצם לשניים-שלושה פרקים אני פשוט בכיתי בטירוף ואחר כך כאב לי הראש כל כך...
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: 14 כלבים? לא פלא שהוא רווק! מאת: asole אבל לכלבה שלי כן... תמיד היה לי חלום לאמץ כמה שיותר חיות נטושות, אבל זה לא מסתדר מבחינה כלכלית ופרקטית, וגם יש לי פרינססה קנאית שרוצה לשמור על בלעדיות
ואצלי אם נשמר ריחוק רגשי מסדרה או מיצירה כלשהי - היא לא תהיה משמעותית מספיק בשבילי, כי מן הסתם היא לא תיכנס לי ללב. אצלי החיבור הרגשי הוא הדבר הכי חשוב, והוא לא ניתן לחיזוי מראש (וזו עוד סיבה לכך שהמלצות של אחרים לא ממש משחקות תפקיד מבחינתי).
ובשבילי יש בבכי לפעמים משהו מאוד משחרר (ולצערי אני רגילה להתמודד עם מיגרנות, שלפעמים גורמות לראש לכאוב יותר ממה שבכי מסוגל לעשות...).
בתגובה ל: לי הכלבים לא מפריעים מאת: iDana אבל אהבתו לחיות בהחלט מעלה לו נקודות אצלי (כאילו שחסרות לו..).
ריחוק רגשי - אני מתכוונת מהדמויות, לא מהיצירה עצמה, יש ספרים שאני נורא אוהבת אבל לא הייתי קשורה רגשית לגיבורים לא הייתי מסוגלת לקרוא אותם בלי להשבר, אלא אם התכוונת שחיבור רגשי לדמויות הוא מה שאצלך הוא הכי חשוב ואני לא הבנתי אותך. אם ככה זה ממש לא המצב אצלי. קשה לי לשים את האצבע על מה אני אוהבת בספרים כי אין תשובה אחת נכונה, אבל חיבור רגשי לדמויות זה נהדר בספרים מסויימים אבל ממש לא מאסט עבורי. אהבתי מאוד ספרים שאפילו לא חיבבתי לרגע את הדמויות בהם.
לעומת זאת בטלויזיה זה פשוט לא הולך, את "הסופרנוס" עזבתי למרות שזו סדרה מעולה מכל בחינה שהיא כי לא אהבתי אף אחד מהדמויות ולא הייתה אפילו דמות אחת שיכולתי להזדהות איתה.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: ונראה לך שהחתול שלי יקבל 14 כלבים במאור פנים? מאת: asole סביר להניח שהספר/סרט/סדרה וכו' לא ייגעו בי לעומק וגם יהיו פחות משמעותיים עבורי. זה לאו דווקא לחבב/לאהוב דמות כי אני חושבת שהיא נפלאה ומקסימה ומושלמת, אלא היכולת להזדהות עם חלקים מסוימים ממנה, לראות את העולם במידה כלשהי דרך עיניה, ושיהיה אכפת לי ממנה. חיבור רגשי זה משהו שיכול להשתנות מדמות לדמות ומיצירה ליצירה, ואני לא בטוחה שאני יכולה להגדיר אותו במילים כי זה לא משהו שכלתני. ללא ספק אצלי הרגש בא לפני השכל בדברים האלה...
בתגובה ל: בלי חיבור רגשי לדמויות מאת: iDana אני יכולה להזדהות אבל לא בהכרח שיהיה אליה חיבור רגשי, ההזדהות יכולה להיות גם שלילית, (אני יכולה להזדהות מהצד השלילי שלה) ואז מן הסתם לא אתקשר אליה רגשית ולא יהיה אכפת לי ממנה כמו לדמות שההזדהות שלי איתה היא חיובית. ויש דמויות מתעתעות, כמו הומברט הומברט ("לוליטה"), שהאינטלקט והכריזמה שלו נועדו להקסים את הקורא כפי שהוא מקסים את סובביו ומוליך אותם שולל בעוד שהוא פשוט מפלצת. גם בספרים אני בוכה לא מעט, אני בכיינית איומה, הספר האחרון שבכיתי בו היה "ארתור וג'ורג'" של ג'וליאן בארנס, והוא עוד כתוב בצורה מאוד מאופקת ולא גולש בכלל לסנטימנטליות, לו זו הייתה סדרה... היה אבוד לי. הייתי טובעת בדמעות, כי ההזדהות שלי הייתה חזקה יותר (ואגב, אני לא יודעת אם רוב האנשים היו בוכים מהספר הזה, זה לא משהו "מועד לבכיינות", אני פשוט כמו דני מהשיר הידוע, הדמעות זולגות מעצמן).
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: ומשהו קטן בשבילך... מאת: asole
הנה עוד תמונה בסגנון מצילומי הסרט החדש שלה, Coffee
בתגובה ל: אום טה וונג מאת: asole שניהם שחקנים מעולים! כייף לצפות בראיון המשותף. תודה אסול!
בתגובה ל: איך אני אוהבת את שני האחים! מאת: MyGirl הם ממש מתוקים ביחד... ואגב... לא יאמן איך אום טה וונג שונה במציאות מהפרסונה שלו בטלויזיה ובסרטים, הוא נראה כזה קול ומלא ביטחון עצמי שם ובמציאות (ב-1N2D וב-Happy Together למשל) הוא כזה חנון חמוד וביישן!
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: בבלוג של thundie's prattle מאת: iDana האם הרף הוא כזה גבוה או שזה מרמז על הרגלי צפייה שונים? קשה לדעת אך בהחלט אפשר להעזר בבחירות האישיות הללו.
קטגוריה הזו מזכירה את הסקר שרץ אצלנו עכשיו- ’BEST’ WHO-THE-HELL-WROTE-THIS-CRAP DRAMA שמת לב שהסדרה LOVERS נמצאת ברשימה?
תודה על הקישור
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: בקושי רב הצלחתי למצוא סדרה שצפיתי בה מהרשימות מאת: זרהמאד ל-thundie יש בלוג מצוין והוא גם עושה רושם של בנאדם נחמד (התכתבתי איתו במייל), כך שנסלח לו על הטעות החמורה בשיפוט הפעם...
לא ראית מה כתבתי לאסול בהודעה הקודמת: "מיותר לציין שאני לא מסכימה עם כל השיבוצים בקטגוריות - ובעיקר לא עם ’BEST’ WHO-THE-HELL-WROTE-THIS-CRAP DRAMA שם מופיעה אחת מהסדרות האהובות עליי ביותר, אבל בעיקרון, נחמד להציץ ברשימות האלה ולקבל רעיונות לצפייה, ולא צריך כמובן לקחת שומדבר כתורה מסיני...".
אני צופה עכשיו ב-LOVERS בפעם השנייה (אני עושה הגהה) ומאוד נהנית שוב, אבל כבר נתקלתי באנשים שמאוד אוהבים את הסדרה וגם בכאלה ששונאים אותה - זבש"ם (ובמיוחד של שרה האומללה מדרמבינס, שלקחה חלק בתרגום הסדרה שהיא כל כך שונאת - היא נתנה לה ציון 3 מתוך 10).
אם אני הייתי עורכת רשימה כזו, היא הייתה שונה לגמרי, ולא הייתי מכניסה לשם גם סדרות כמו "פניקס", "פול האוס" ו"סונטת חורף". אצלי למשל BOF הייתה ראשונה ברשימת ה-Crap.
ומצד שני, מבין רשימת הדרמות הטובות ביותר, אני מסכימה איתו לגבי Damo, Jejoongwon, Resurrection וגם Eyes of Dawn. לגבי White Tower, אצלי היא יותר קרובה לרשימת ה-Crap (היא הייתה נורא מייגעת ומשעממת בעיניי, אבל גם איכות התרגום הייתה נוראית).
ומצד שלישי, בזכות הרשימות שלו שמתי עין על הסדרות Conspiracy in the Court, Ruler of Your Own World ועוד שאני מתכננת לתת להן צ'אנס מתישהו.
בתגובה ל: אף אחד לא מושלם מאת: iDana בחירה או חיבה לסדרה כזאת או אחרת היא מאד אישית בד"כ, הרשימה של thundie העמידה רף גבוה לטעמי אבל אני לא כועסת עליו חלילה
קראתי את מה שכתבת לאסנת אך משום מה טעיתי בקטגוריה.. אני מחכה בקוצר רוח לצפות ב LOVERS , יש לך צפי מתי היא תעלה? לאיזה פרק הגעתן?
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: כמובן שהייחוד של כל אחד הוא השוני מהאחר מאת: זרהמאד עשיתי הגהה עד לפרק 15, והמתרגמת המשקיענית והחרוצה ממשיכה לתרגם במרץ מקווה שהסדרה תעלה בקרוב
בתגובה ל: אף אחד לא מושלם מאת: iDana שיבוצים כאלו הם כל כך אישיים... קשה למצוא מישהו שחולק איתך בול את אותו הטעם (אני מודעת לכך שזה שלי ולאורלי יש טעם דומה זה בונוס עצום), החיבור לסדרות ולדמויות הוא כל כך תלוי אישיות וחוויות פרטיות ואפילו מצב רוח בעת הצפיה. למשל "פול האוס" שאת אהבת ואני פרשתי ממנה אחר שני הפרקים הראשונים, אולי בזמן אחר הייתי יכולה להנות ממנה, אבל אחרי "סאם סון" האכזבה הייתה גדולה מידי. אם נגיד היו משדרים אותה אחרי "הנסיכה" אולי הייתי מגיבה אליה אחרת. לעומת יש סדרות שאני יודעת שאין מה לעשות, לא הייתי אוהבת בשום קונסטלציה כי אין בהם שום דבר שמדבר אלי. לגבי LOVERS אני סקרנית מאוד, מצד אחד יש לנו טעם שונה ומהצד השני היא נכתבה ע"י התסריטאית שכתבה את "סיטי הול" ו"גן סודי" (שאת שתיהן לא אהבת...). מי מתרגם אותה?
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: מי זו שרה? ג'אוובינס? מאת: asole השם הפרטי שלה הוא שרה. היא כתבה לא פעם שהיא שונאת את Lovers ושונאת עוד יותר את On Air מבית היוצר של אותו צוות (במאי+תסריטאית). אני חושבת שזו הסיבה שהיא נמנעה מ"סיטי הול", אבל כנראה התרככה במקרה של "גן סודי"... (לדעתי מדובר בסדרות שונות למדי, ולפי הטעם שמשתקף בסיקורים שלה, יש מצב שהיא דווקא הייתה נהנית מהסיטי).
יהיה מוגזם להגיד שאהבתי את "פול האוס" - חיבבתי אותה וזה באמת היה עניין של טיימינג, היא הייתה הדבר הנכון בזמן הנכון. לא בטוחה שהיום הייתי נהנית ממנה, אבל אני מסמפטת את ריין
את Lovers מתרגמת מי שתרגמה גם את "אחותה של סינדרלה" והיא חרוצה ומשקיענית! כיף לי לראות את הסדרה שוב
בתגובה ל: כן, זו ג'אוובינס מאת: iDana אז מה, היא לא ראתה עד היום את "סיטי הול"??? האמת שלא ממש קלטתי את הטעם שלה, היו מקרים שהיינו ממש "מתואמות" ומקרים שחשבתי לחלוטין הפוך ממנה.
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: את סימפטת גם את On Air, לא? מאת: asole
נזכרתי שהיא כתבה על זה פעם משהו, כי כל הזמן שאלו אותה אם היא תכתוב סיכומי פרקים לסיטי הול. אז לפי מה שכתוב כאן, היא צפתה בפרק ומשהו והשתעממה עד דמעות. היא שמעה שזה משתפר בהמשך וגם לא מעט שבחים, ולא פסלה את האפשרות שתחזור לסדרה... אין לי מושג אם כן או לא, אבל אני מניחה שגם ליחס שלה לסדרות הקודמות מאותו בית יוצר הייתה השפעה. היא התייחסה לסיטי הול גם בהמלצות הרום-קום.
אני מרגישה כמו כתבתנו לענייני ג'אוובינס
בתגובה ל: כן, נהניתי ממנה וקבלי תיקון מאת: iDana אם היא השתעממה עד דמעות מהפרק הראשון... זו כנראה לא הדרמה בשבילה (אם כי היא כתבה בהמלצות שגם מ-Bad Family היא השתעממה בפרק הראשון. דוקא הסכמתי איתה בהמלצות הנ"ל לגבי כמה דרמות, BOF למשל, וגם קופי פרינס, גם לדעתי ההארכה פגעה בסדרה המקסימה הזו). את Lovers אני בטוח אוריד כשהתרגום יסתיים, כאמור, אני מאוד סקרנית לגביה. אגב, ראיתי שהתסריטאית כתבה גם את הסרט A Millionaires First Love שהורדתי כי מישהי שאלה פה בפורום לגביו, אז זו עוד סיבה טובה לצפות בו כבר (כאילו שביני לא מספיק...).
פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות http://www.agenda.co.il/747/forum/ י all we are saying is give kisso a chance
בתגובה ל: את גם הג'אוובינס סונבנים שלי מאת: asole ללא תוכן
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: asole האם היא שווה צפיה. אתמול ראיתי את הפרק הראשוןודי הייתי בהלם . מצד אחד היא קצת מבולבלת לא הבנתי ככ מה קורה שם מצד שני אני אוהבת את הסדרות הארוכות - כך שיש יותר זמן מסך ויותר הזדהות - הייתי רוצה לשמוע ביקורת או משהו ...
בתגובה ל: מישהו ראה את הסידרה הקוריאנית- ממזרח לעדן -? האם ה מאת: sinay30 אני מאד מאד נהנת ממנה. הפרק הראשון קצת מבלבל אך לאחר ש"תופסים" את קו העלילה, היא מאד מעניינת. סיימתי אתמול את פרק 11 ואם היתה לי אפשרות הייתי ממשיכה בלי הפסקה. החל מהפרק החמישי העלילה זורמת בצורה מדוייקת כמו פאזל שקל להשלים את חלקיו (שלא לדבר על מגוון השחקנים המצויינים שיש בסדרה).
אני התאהבתי ומקווה מאד שאני לא טועה בהמלצה
אל תשכח מאיפה באת רק כך תזכור לאן אתה הולך
בתגובה ל: ממליצה בחום מאת: זרהמאד ללא תוכן
בתגובה ל: ממליצה בחום מאת: זרהמאד איזה פרק את כבר? אני נהנית ממנה מאד. סוחפת, מרגשת והעלילה זורמת ומפתיעה כל פעם מחדש.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: מישהו ראה את הסידרה הקוריאנית- ממזרח לעדן -? האם ה מאת: sinay30 במשך שנה דחיתי את הצפייה בסדרה, ולו רק בשל 56 הפרקים שלה. חשבתי שסוד הקסם של הסדרות הקוריאניות הוא במינון הנמוך שלהן. רק לאחר שהתחלתי לצפות בסדרה הבנתי עד כמה חמורה הייתה הסברה הראשונית שלי. מדובר בסדרה סוחפת, תסריט גאוני, שחקנים מהשורה הראשונה (התאהבתי בפעם השנייה בסונג סונג האן, שהכרתי לראשונה ב"Autumn Tale"). מבחינתי, זו ההמלצה הראשונה שלי לכל מי שמחפש דרמה חזקה ומסעירה, שתשאיר אותו בפה פעור בסוף כל פרק. חובה חובה חובה. AJA AJA FIGHTING
בתגובה ל: ממזרח לעדן - ברשימת חמשת הפותחים שלי מאת: junki_grupie והיללו את הסידרה . הסידרה הראשונה שלי היא -היהלום שבכתר עם גם משהו כמו 50 - אני דווקא כן אוהבת סדרות ארוכות זה פשוט להשאר איתן יותר זמן ... אז קומא וו
בתגובה ל: אני נותנת לה צ'אנס היום שוב - במיוחד ממה שכתבו מאת: sinay30 ללא תוכן
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: גם אני רואה אותה...איזה פרק את? מאת: shrekit144 זאת ממש סידרה יפה ומרגשת - מזכיר לי סרט הודי סוחט דמעות... איזה פרק את?
בתגובה ל: סיימתי את פרק3 - התחלתי את פרק 4 - מקווה לסיים מאת: sinay30 אבל, תמיד כשאני מתכננת מרתון הוא משתבש לי...אני ממש אוהבת את הסידרה. לי היא מזכירה סדרות ישנות שנשענות על ערכי משפחה, אדונים ומשרתים, לחימה על הצדק, כמו "צפון ודרום", "אוליבר טוויסט" וכו'...
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: אני כבר בפרק 11, ומקווה לעשות מרתון בסופ"ש מאת: shrekit144 שלי לאוטו ונישארתי בלי .. אני מקווה להמשיך היום כי אני באמצע המתח והבכי - הרבה זמן לא בכיתי ממש מסידרה.ואת ממש מיתקדמת ..יפה לך
בתגובה ל: אתמול תיכננתי להמשיך - אבל בעלי לקח את הדיסאוןקי ש מאת: sinay30 כל העיסוקים שבעולם נפלו עלי...חח הצלחתי להמשיך רק כמה פרקים...מה איתך? אני מאד אהבתי לראות את השחקן ששיחק את דונג צ'ול בגיל 15. שמוכר לנו מ BOF, ששם מאד סימפטתי אותו. Kim Bum
דווקא את Lee Da Hae מ"מיי גירל" לא יוצא לי לחבב גם לא כאן, וגם לא ב"צ'ונו". וחבל!! כי היא היתה מקסימה ב"מיי גירל".
אבל, ראיתי שהיא משחקת לצד ג'אנג היוק בסידרה ישנה, ואני חושבת לתת לה עוד צ'אנס!
אני חושבת שהדמות שמשחקת את הרע בסידרה הזאת. היא הדמות הכי רעה שראיתי בכל הסדרות!! הוא לא בוחל בשום אמצעים. ולא רואה אף אחד ממטר! לא משפחה, לא אישתו, לא הבן שלו, רק את המטרות שלו!
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: כרגיל, תמיד שמתכננים מרתון.... מאת: shrekit144 מוכרות - השחקן ששיחק את דונג צ'ול חמוד מאוד מאוד - הוא גם שיחק בסרט הקצר על קוריאה .דווקא אני מאוד אוהבת את לי דה הא היא מהממת . בסידרה צ'ונו היא שיחקה טוב לדעתי - היא זאת ששמרה על יורש העצר - לא אהבתי שדה גיל גם אותה וגם את האהבה שלהם , ובסידרה "החברה שלי " אהבתי רק אותה היא היתה חמודה מצחיקה ואי אפשר להאמין שזו אותה שחקנית. בסידרה ממיזרח לעדן ניראה לי שיהיה בלאגן בין שני האחים על אותה בחורה - כרגע היא אוהבת את דונג ווק אבל דונג צ'ול ניראה שמיתאהב בה . זאת סידרה קורעת לב אפילו יותר מצ'ונו ששם עוד היו קטעים מצחיקים ... אני ממש אוהבת את הסידרה - אבל ביגלל שהסידרה היא קוריאנית אני בספק אם יהיה לה סוף טוב . אני כמובן מקווה שכן - אני לא מפסיקה לבכות ... וכן האיש הרע בסידרה הוא הכי רע - אני מאחלת לו מוות איטי וכואב... חח חח חח . איפה את בסידרה?
בתגובה ל: אני התחלתי טת פרק 14 ואני תמיד שמחה לראות פנים מאת: sinay30 איזה כיף!! סוף סוף אפשר לא לספיילר לך... קודם כל - פיספסתי מילה בהקשר של דה גיל...פרטי נמקי והסבירי!! ולגבי לי דה הא - גם אני אהבתי אותה מאד ב"מיי גירל"!! ולא אהבתי את הדמות שלה ב"צ'ונו". מה לעשות?! התחברתי מאד מאד לדה גיל והתאכזבתי מכל מיני בחירות שהיא עשתה. בהמשך...למי שמתכוון לראות את "ממזרח לעדן" כאן מין היו רין, כרגע קצת מעצבנת אותי במסכנות שלה...הבנו שאת בת של אבא שלך מאמא אחרת. שגדלת לצד הילדה המושלמת ושהאמא החורגת מיררה את חייך. שאת חושבת שכל בני משפחתך לא ערכיים! ושאומנם גדלת ב"צד הטוב של העיר" אבל את מעדיפה להוסיף קצת משמעות לחייך. נראה לי שהמלחמות שלה הם יותר על עצמה מאשר על האנשים מהמעמד הנמוך. אולי אני טועה...אני מחכה להמשך שהיא תראה לי מה באמת האג'נדה שלה! את צודקת גם לי נראה שתהיה שם סוג של תחרות בין האחים. אבל, אני די בטוחה שדונג צ'ול מאוהב בגרייס המתעללת שדרך אגב, אני מתה עליה!!!!
מה את אומרת על האמא?? יא אללה!! כמה שאמהות יכולות לדפוק לילדים שלהן את החיים בלי כוונה! אני כרגע ממש עצבנית עליה, רק בשביל עצמה ואיזו נקמה מטופשת היא הורסת לדונג צ'ול ולדונג ווק את החיים!! לאמר לבן שלה שעשה הכל בשביל להציל את החיים שלה ולדאוג לאחיו ולמשפחה בכלל שהוא לא הבן שלה יותר ושיתרחק מאחיו שהוא בעצם הדבר הכי חשוב לו בחיים!! כי הוא ומעשיו יורידו מערכו של אחיו המלומד. כל העניין של נקמה בכוח או במוח. כל כך עצוב שכל החיים שלהם מסביב זה. כל כך הרבה וויתורים...
וג'י הון - שנגררה לכל מעגל הנקמה והאלימות הזאת רק בגלל אהבתה לדונג ווק! שברה את ליבי כששאלה את דונג צ'ול אם הוא ינקום גם בבן שלה עם הדם של האויב הכי גדול שלו??והאמא של דונג ווק שברה אותה סופית! עכשיו היא חוברת בלי רצון לצד השני כשהמטרה שלה להחזיר לאמא. כשבעצם היא הסבתא האמיתית של הילד שלה!! כל פעם כשיש סצנה של עימות בין האמא למיונג הון אני כל הזמן מזכירה לעצמי שבעצם היא האמא האמיתית שלו. וכל הנקמה והשנאה שלו כלפי האבא שנרצח היא בעצם כלפי האבא הביולוגי שלו!!
בכלל, לי גי צ'ול (אם אני לא טועה בשם), האבא של הבנים. שהתחיל את כל המלחמה הזאת. נראה בנאדם מקסים. אבל, קשה לי לשכוח לו את ההתנהגות שלו מול אשתו, שאומנם היא טיפוס לא קל. אבל היא צדקה הוא באמת זלזל בה מול כולם והיתה לו מאהבת שאפילו הביא איתה בת.
והכי חשוב איזה הורס Song Seung Hun!!!!
כאן הוא עם שגיא!! (אם זיהיתי נכון??) לא יודעת למה? ולא כל כך משנה לי
ודלית???? השמיעי קול!!! בטח כבר התקדמת בהרבה!!
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: כרגע אנחנו באותו פרק!!! מאת: shrekit144 אני ממש התאהבתי בשחקן הזה - פעם ראשונה שאני רואה אותו . ובאמת יש לו עיניים מהממות ... האם של שני האחים - היא אחת האמהות הכי בלתי ניסבלות - אולי אם היא לא היתה משרישה להם מגיל קטן שצריך לנקום בטה הוואן ואפילו היא העבירה את הנקמה שלה לילד שלו שבמיקרה הוא הבן שלה . אז אולי דונג צו'ל היה חי חיים רגועים יותר ... היא אמא בלתי ניסבלת זורעת רוע ונוקשות ללא הרף בבנים שלה ... פשוט מיסכנים . הדמות של היורין כרגע מעצבנת אותי מאוד . עוד לא הבנתי מה היא עושה - וגם אני מחכה לאג'נדה שלה... גרייס - גרייס ממש מתוקה - האמת אהבתי אותה מההתחלה - אבל לא האמנתי שהיא אהבתו של דונג צ'ול . היא באמת מתוקה - היחידה בכול הסידרה שצוחקת ... והייתי בהלם מאבא שלה -פרק 18-19 . למה דונג צ'ול ישן בבית שלהם? לגבי ג'י הון - איך שהיא השתנתה - נכון שהיא בוכה כול פעם שהיא שומעת את השם של דונג ווק - אבל כואב לי איך שהיא התחתנה עם מיונ הון . ואיך שהיא הפכה למנהלת בתי המלון . ניראה לי מוזר . אבל אין ספק שהכול קרה בזכות האם הקרה והנוקשה של דונג צ'ול ודונג ווק . לא הבנתי משהו - החברים שלו מהכלא שהם ברחו יחד וכול זה המשיכו להיות חבריו הקרובים אחרי שהוא חזר ממקאו - אותו חבר שבגד בו חזר להיות חברו הנאמן - זה שהוציאו אותו מהכלא ונתנו לו טיפול רפואי . אבל החבר הכי טוב שהיה לו בכלא המכונה אנג'ל ממש שונא אותו וגם עובד עם טא הוואן ובנו - אני לא מבינה . הרבה אנשים בגדו בדונג צ'ול והוא חזר לעבוד איתם או שהפכו לאויביו . באמת דרמה קשה ... לגבי דה גיל אני צריכה לחזור ליקרוא מה כתבתי לך ואני אכתוב - אני ממש אהבתי את הסידרה למרות שהיא גם היתה מלנכולית ועצובה והוא מת בסוף - הקוריאנים כנראה יותר מידי מציאותיים - כבר 3 סדרות תקופתיות שראיתי השחקן הראשי מת... סוף אחרי סידרה שכזו אני תמיד רואה קומדיה רומנטית - הכי אהבתי את " כוכבים נופלים מהשמיים"
תוקן על ידי iDana 29/5/2011 9:42
בתגובה ל: לי דונג צ'ול - חתיך הורס מאת: sinay30 ללא תוכן
בתגובה ל: לי דונג צ'ול - חתיך הורס מאת: sinay30 דרך אגב, קראתי באיזה אתר הבית של סונג סאנג הון (דונג צ'ול) שהחברים הכי טובים שלו הם:
Ji Seop So - סושי.
Sang Woo Kwon - שגיא.
Byung Heon Lee - החתיך ההורס שהתאהבתי בו בIRIS
Shin Dong-Yeob - שפה אני לא כל כך סגורה מי זה? יש שני אנשים עם שמות דומים. אחד במאי ואחד שחקן.
היה לי ממש קשה לבחור תמונות של החבר'ה המהממים האלה גם כי יש הרבה תמונות שלהם וגם כי יש הרבה תמונות שלהם חשופי חזה....תארי לך ללכת לטיול לקוריאה, להיכנס לאיזה פאב ולהיתקל בחברים האלה שותים ונהנים...רק בחלומות
הרביעי הוא Jung Woo Sung שהכרתי באתנה ובסרט A Moment to Remember
ממזרח לעדן -
האמא הזאת אישה קשה!!! והיא משפיעה על כל בני הבית בדיעות הנוקשות שלה.
גרייס מקסימה בעיניי- אני כרגע בפרק 27. ויש לי הרגשה לא טובה לגבי ההמשך (רק הרגשה לא ספוילר). נראה לי שכל סיפור האהבה של דונג צ'ול וגרייס יגמר לא טוב. לפעמים מרוב אהבה ואכזבה הכל מתהפך וכמו שאומרים יש גבול דק בין אהבה לשנאה... אני מקווה שאני טועה .
דונג צ'ול ישן בבית של הנשיא גוק- כי הוא היה יד ימינו וה"כלב צייד" שלו. שהוא הפעיל כל מתי שרצה ושלח לשליחויות מסוכנות. בגלל זה היה לו יותר נוח שהוא יהיה תחת המעקב שלו.
איזה פרק את?
המתח לא מפסיק!!
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: דה גיל....נשארתי סקרנית! מאת: shrekit144 טוב אני בשיפוצים כרגע...אני עדיין לא יודעת לעלות תמונות ואני ממש מקנאה ...חח אני בקרוב יוצאת לחופשה מהעבודה ואז יהיה לי יותר זמן פנוי ...אני ממש לא זוכרת את שמות הדמויות רק המיוחדים כמו דה גיל , הונג גיל דונג וזהו בערך ובטח שאני לא אזכור את שמותייהם הפרטיים אה אני מאוד אוהבת את היון בין - ששיחק בסאם סון ועכשיו הוא חייל. ספויילר ענק לגבי הסידרה "צ'ונו" המהממת- דה גיל האיש הכי מושלם די שילם בחייו על מנת לישמור על יורש העצר. לי דה הא כאמור שיחקה את האהבת חייו של דה גיל אבל התאהבה בשומר של יורש העצר - שהיה בהתחלה אויבו של דה גיל אבל אחר כך הם שיתפו פעולה . מה שרציתי להגיד זה שדה גיל הפסיד את אהבתו לאותו עבד חייל וגם מת בסופו של דבר ומי שהחזיקה את ידו על ערש דוי היתה הרקדנית המתוקה שגם היא לא זכתה לשום אהבה נשיקה או משהו בסיגנון .... הקוריאנים האלו הם משהו מיוחד בכול מה שקשור באהבה ורגשות . קצת עצוב הייתי אומרת . את אילג'ימה והונג גיל דונג ראית? האמת הקוריאנים האלה ממש חתיכים יש בהם משהו שאני חולה עלייהם .. אפילו יותר מהיפנים .
בתגובה ל: וואו את ממש מתקדמת - אני רק בפרק 20 מאת: sinay30 והונג גיל דונג מחכה לי. האמת שרציתי לראות אותה עוד לפני אילג'ימה אבל, החלטתי לראות כמה סדרות ביניהן כדי לא להשוות. כי הבנתי שהסיפור דומה.
איך את מתקדמת? אני כבר בפרק 41. והייתי חייבת הפסקה של כמה ימים.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: את אילג'ימה ראיתי בפלטינה מאת: shrekit144 ממש ממש אהבתי את הונג גיל דונג ואני לא מצליחה למחוק את הסידרה מהמחשב ..... "מיזרח לעדו " אני רק בפרק 30 . זו סידרה קשה ועצובה והרבה מהעלילה קצת לא מובנת לי , לא ממש אהבתי את השינויים שעברו השחקנים - שיער פלטינה לטאה האוואן פוני להיו רין אבל האחים ממש מהממים ... למרות שדונג צ'ול היה מהמם גם ליפני אם השיער על הפנים . עכשיו הוא ניראה פחות רגשן ...אני רק מקווה שיהיה סוף טוב....
בתגובה ל: הונג גיל דונג מהממת ואילג'ימה מאכזבת מאת: sinay30 השינויים בשיער, הם כדי לחדד את הזמן שעבר. בסך הכל אלה אותם שחקנים שמשחקים לאורך שנים...לי זה דווקא לא הפריע. ועזר להבנת העלילה.
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: הונג גיל דונג מהממת ואילג'ימה מאכזבת מאת: sinay30 ממשיכים לדסקס על הסידרה כאן -
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
בתגובה ל: עברנו שירשור מאת: shrekit144 אני מבינה שיש עוד צופות ...ןלכן אני מקווה לא לתת יותר מידי מידע.. אבל מפרק 33 בערך אי אפשר לישון .. מעניין מה יהיה עם גרייס ודונג צ'ול . אני במקומם לא הייתי מוותרת על אהבת חיי ...במיוחד לאור האירועים האחרונים . איפה את ? את ב-10 פרקים ממני את ממש לפני הסוף.
בתגובה ל: אני התחלתי טת פרק 14 ואני תמיד שמחה לראות פנים מאת: sinay30 מצאתי את זה כשחיפשתי פרטים על הסידרה "ROBBER" עם ג'אנג היוק ולי דה הא. איזה מקסים הוא!! גם אני הייתי מתבלבלת ומצחקקת אם הוא היה מנשק אותי
The tragedy of life is not death. The tragedy of life is what we allow to die inside of us while we live
Eyes of Dawn 
השרשור האסייתי 
מאת: iDana
מאת: lady fanni
מאת: זרהמאד
מאת: זרהמאד
סוכנות השידוכים סיראנו - Cyrano Agency מאת: asole
מאת: iDana
מאת: iDana
מאת: asole
מאת: iDana
מאת: asole
ל"חברים" מאת: asole
מאת: iDana.gif)
מאת: MyGirl
מאת: iDana
מאת: iDana
מאת: asole
מאת: iDana
מאת: iDana.gif)
מאת: iDana
מאת: asole
אום טה וונג מאת: asole
מאת: shrekit144
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
