שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



מדריך למשתמשי הפורום חיפוש בפורום כללי פורום טלנובלות ימי הולדת כמה פרקים יש לפורום בנענע

האנה יורי דאנגו - Hana Yori Dango


Flower_Red האנה יורי דאנגו - Hana Yori Dango Flower_Red
פורסם לפני 3512 ימים     מאת asole     אין תגובות    

Flower_Red האנה יורי דאנגו - Hana Yori Dango Flower_Red



בראשית הייתה המנגה.
בהתחלה היא פורסמה בהמשכים במגזין השוג'ו מנגה "מרגרט" (שוג'ו – מנגה שפונה לקהל של נערות, היא יכולה להשתייך לכל ז'אנר שהוא אבל תמיד יהיה דגש על רומנטיקה) ואחר כך יצאה לאור בשלושים ושבע כרכים בין השנים 1992 ל-2003. הצלחה היסטרית, כמובן. זו מנגת השוג'ו הכי מצליחה ביפן, רק ב-2005 נמכרו 54 מיליון עותקים. המנגה גם תורגמה לסינית מנדרינית, קוריאנית, תאית, צרפתית ואנגלית ונחלה הצלחה עולמית. מעתה אל תאמר "לו הייתי רוטשילד" אלא "לו הייתי יוקו קאמיו" – המאיירת והכותבת של הסדרה.

אחר כך באה האנימה. ב-1997 הופקה סדרת אנימה בת 51 פרקים. שוב, סיפור הצלחה. וב-2001 יצא לשוק משחק גיימבוי המבוסס על הסדרה.

ואז הגיע תור הלייב-אקשן (דרמות או סרטים המבוססים על קומיקס). הגרסה הראשונה יצאה בטאיוון תחת השם " Meteor Garden". שנה מאוחר יותר יצא החלק השני. ב-2005 הגיע תורה של " Hana Yori Dango" היפנית, שגם היא חולקה לשתי סדרות (וסרט שעלילתו מתרחשת אחרי האירועים בסדרה) וב-2009 שודרה הגרסה הקוריאנית " Boys Over Flowers" שהגיעה גם אלינו תחת השם המצ'וקמק "בחורים רעים". שוב, הצלחה, הייפ היסטרי, רייטינג בשמיים... מגע הזהב של המותג המנצח לא הכזיב.

אז מה זה "האנה יורי דאנגו" (חוץ משלוש מילות קסם שמבטיחות הצלחה פנומנלית)? ביפנית זה משחק מילים על הביטוי "קראפלך על פני פרחים" (למה לא תרגמו את זה ככה??? ) שמסתבר קשור לאיך שכותבים את הקאנג'י של המילה "דאנגו" (והגיבור של הסדרה כל הזמן מתבלבל ועושה טעויות בגלל שהוא לא יודע לקרוא את הקאנג'י כמו שצריך יען כי דביל הוא). הביטוי מתייחס לאנשים שבמקום להתפעל מפריחת הדובדבן באביב רצים ישר לדוכני המזון להתפטם. בסדרת הטלוויזיה היפנית יש התייחסות לשם (די בסוף הסדרה) שמסבירה איך זה מתקשר לעלילה.



אני מאמינה שאת המקור לכל סיפורי האהבה אפשר למצוא באגדות, ובדרך כלל סיפור אהבה טוב יכיל מרכיבים מכמה אגדות ידועות. זה בהחלט תופס במקרה הזה. "האנה יורי דאנגו" היא שילוב מנצח של "היפה והחיה" ו"סינדרלה" עם הופעת אורח של אימה החורגת של "שילגיה". גיבורת הסיפור היא נערה תמה בשם מאקינו טסוקושי שלומדת בבית ספר יוקרתי שאת ספסליו פוקדים צאצאי שמנה וסלתה של יפן, אלא שמאקינו לא ממש משתייכת אליהם. היא באה ממשפחה מהמעמד הבינוני-נמוך, אבא שלה הוא עובד זוטר בחברה גדולה ולא מאלו שצופים להם התקדמות בקריירה. ההורים שלה חוסכים פרוטה לפרוטה כדי שמאקינו תוכל ללכת לבית הספר הזה. לא ברור איך היא בדיוק התקבלה למוסד הזה אבל היא שאפה ללמוד שם כי טודו שיזוקו - בת לאחת המשפחות העשירות ביפן שהיא גם דוגמנית מצליחה וגם עורכת דין - אותה היא מעריצה למדה בתיכון הנ"ל והחלום של מאקינו הוא להיות כמו האלילה המושלמת שלה. אבל החיים בתיכון היוקרתי אינם גן של שושנים, בוודאי לא עבור מאקינו שמרגישה כאילו נפלה לכוכב אחר. בית הספר נשלט ע"י חבורה של ארבעה תלמידים, כולם יורשים עשירים לאימפריות כלכליות ובראשם עומד אצבעוני המפקד, סליחה, דומיוג'י טסוקאסה העריץ. דומיוג'י הוא היורש של חברת דומיוג'י שהיא אימפריה כלכלית שחולשת על כל מיני ענפים וגם לשאר לא חסר, האנאזאווה רוי הוא גם יורש עשיר אבל שכחתי של מה (לא נורא, זה לא שאני מקבלת אחוזים), משפחתו של סוג'ירו נישקאדו שולטת על ענף התה ביפן ואני לא יודעת במה מתמחה משפחתו של אקירה מימסאקה אבל יש להם קשרים עם העולם התחתון ביפן וכנראה משם מקור כוחם.


ארבעת חברי ה-F4 ומאקינו על שער מגזין "מרגרט"


מימין לשמאל: סוג'ירו, רוי, מאקינו, דומיוג'י, אקירה

דומיוג'י הוא ביריון מהסוג הגרוע ביותר. הוא לא מסתפק בכך שהוא וחבריו זוכים לכבוד אלים בבית הספר, הוא גם יורד לחיי כל מי שמעז לערער על סמכותו המלכותית או סתם לא בא לו טוב בעין. הוא נהנה להוציא את האגרסיות שלו על נתיניו המעריצים והמפוחדים, לפעמים אפילו סתם ככה, בלי שום התגרות. כשהוא בוחר לו קורבן הוא מסמן אותו בפתק אדום בלוקר עליו מופיע הסמל שלו ושל חבורתו – F4 י( F כמו פרח, ארבעת הפרחים) ואז כל בית הספר יודע מי הוא זה שהמלך אינו חפץ ביקרו ורץ לעשות בו שפטים כשהאומלל זוכה להתעללות פיזית, מילולית ולפעמים גם למכות רצח מהמאסטר דומיוג'י בעצמו. אז מה הפלא שמאקינו מעדיפה לשמור על פרופיל נמוך ככל האפשר ומקווה שתצליח לעבור מתחת לראדר בשנתיים הבאות עד לסיום, אלא שזה לא קל לה גם מעשית וגם נפשית. היא לא מבינה איך בית הספר כולו מסוגל לתת יד לנבזות כזו ומבואסת מעצמה על כך שהיא משתייכת לרוב הדומם, אלא שהמצב הזה עומד להשתנות כשהבחורה היחידה איתה היא מתחברת בבית הספר, תלמידה חדשה אף היא, הופכת למטרה החדשה של דומיוג'י.

הדמויות
(לפעמים מכונות בשמן הפרטי ולפעמים בשם משפחתן. אני הלכתי פשוט על השם שהכי קל לי איתו)

מאקינו טסוקושי (אינוואו מאו - Mao Inoue): בחורה חזקה כמו שמה – טסוקושי זהו עשב בר או משהו כזה, צמח עקשן וקשוח. היא טובת לב, חרוצה, נאמנה, נדיבה ומאוד אמיצה.
דומיוג'י טסוקאסה (מאטסאמוטו ג'ון - Jun Matsumoto): ילד מפונק ועשיר, אלים וחסר כל רסן שמאמין שכסף יענה הכל.
האנאזאווה רוי (אוגורי שון - Shun Oguri): בחור מופנם ומסתורי, בדרך כלל אפשר למצוא אותו קבור באיזה ספר. מאוהב קשות בטודו שיזוקו , האלילה של מאקינו, אליה הוא קשור מילדות.
סוג'ירו נישקאדו (מאטסודה שוטה - Shota Matsuda): יורש אימפרית התה שהלכות טקס התה הם נר לרגליו ואם אתם רוצים להעליב אותו תציעו לו תה רגיל מתיון. אפשר הרבה פעמים לראות אותו בביגוד מסורתי. חוץ מזה הוא פלייבוי וקזנובה מושבע.
אקירה מימסאקה (אבה טסויושי - Tsuyoshi Abe): הוא הדבק שמחבר את כל הארבעה, זה שתמיד מפשר ומקרב. יש לו סימפטיה לנשים מבוגרות (אבל הוא לא יושב לו באמבטיה ומצייר על הקירות) והוא פלייבוי לא פחות מרעו סוג'ירו אלא שכנראה הם לא מתחרים על אותו פלח השוק.
מאטסוקה יוקי (אקי נישירה - Aki Nishihara): חברתה הטובה ביותר של מאקינו מילדות. השתיים עובדות יחד בחנות ממתקים יפנים מסורתיים.
שיזוקה טודו (מיומי סאדה - Mayumi Sada): יורשת עשירה, דוגמנית על, עורכת דין ואשת חוג הסילון.
סאקורקו סאנג'ו (מגומי סאטו - Megumi Sato): נערה חדשה בתיכון, אף היא בת למשפחה עשירה.
דומיוג'י טסובקי (ננקו מטסושימה - Nanako Matsushima): אחותו הגדולה של דומיוג'י שקורצה מחומר אחר.
דומיוג'י קאדה (מריקו קאג'ה - Mariko Kaga): אימו של דומיוג'י ששולטת באימפרית דומיוג'י ביד רמה.
אוקאמי סאן (טאקקו קאטו - Takako Kato): בעלת חנות הממתקים המסורתיים והבוסית של מאקינו ויוקי. אישה עם עבר.
מאקינו הארו (סוסומו קוביישי - Susumu Kobayashi): אביה הלא יצלח של מאקינו.
מאקינו צ'יאקו (מאקו אישינו - Mako Ishino): אימה של מאקינו.
מאקינו סוסומו (סטושי טומיורה - Satoshi Tomiura): אחיה הצעיר של מאקינו.
המזכיר נישידה (דיוויד איטו - David Ito): יד ימינה של אימו של דומיוג'י.
אוקווארה שיגרו (קאטו קטסוקי - Kato Natsuki): יורשת אימפריית קטסוקי, בחורה לא ממש שיגרתית, תופיע רק בחצי השני של הסדרה.

חוות דעת

כש"Boys over Flowers" הגיעה לארץ הקודש אני זוכרת שקראתי תגובות של צופי הגרסה היפנית "האנה יורי דאנגו" שהגרסה הקוריאנית גרועה ואין כמו הסדרה היפנית... זה גם מה שגורסת כותבת הבלוג המעניין הזה שגיליתי כעת במקרה כשחיפשתי תגובות ישנות על הסדרה (יש עוד ביקורות על סדרות אסייתיות בבלוג, שווה לקרוא) לאחר צפייה בפרקים הראשונים של "BOF".
אז לאחר שצפיתי בשתי הגרסאות במלואן דעתי היא שאם אתם הולכים לראות רק גרסה אחת של הלייב אקשן אז לכו על היפנית. זה לא שהיפנית היא יין והקוריאנית חומץ, למעשה, יש קווי עלילה ודמויות שהיו הרבה יותר טובים בעיני בקוריאנית אבל ליפנית יש כמה יתרונות שמכריעים את הכף:

א. היא לא משעממת ונמרחת, העלילה בסך הכל רצה על חמאה מינוס כמה חריקות בעונה השניה (בכלל לדעתי החלק הראשון עשוי טוב יותר). לעומת זאת בגרסה הקוריאנית היו הרבה רגעים מתים מבחינתי ועלילות שלא עניינו אותי לחלוטין, מבחינתי כל רגע שג'ון פיו לא היה נוכח בסדרה היא איבדה גובה, וזה מביא אותנו לנקודה השנייה...

ב. הראשית לא פוסטמה! אפילו לא קצת! היא אפילו ממש חמודה... אני לא יודעת איך הייתי מרגישה כלפיה לו הייתי רואה את הגרסה היפנית לראשונה אבל מכיוון שכבר יצא לי להכיר את ג'אנדי ממש אהבתי אותה והודיתי לה כל פרק: תודה שאת לא פוסטמה! הנקודה הזו חשובה במיוחד מפני שהעלילה (בשתי הגרסאות) מלווה את הגיבורה ולא את הגיבור, היא נוכחת ברוב הסצנות ולמעשה אנו מקבלים את נקודת המבט שלה מהתחלת הסדרה ואנחנו אמורים לעבור את המסע יחד איתה ולכן ההזדהות איתה היא קריטית.

ג. פחות חורים. לא שהיפנית חפה מחורים (בעיקר בחלק השני) אבל לא כמו הקוריאנית שמנוקבת יותר מכרטיסיית אוטובוס, וגם העובדה שהעלילה רצה עוזרת להתעלם מהקטנים שבהם כי פשוט אין זמן להתעמק ולנטפק בעוד שבקוריאנית איסוף החורים כבר הפך לסוג של תחביב עבורי שהעביר את הזמן בפרקים היותר נמרחים.

ד. הכימיה בין הגיבורים. סיפור האהבה פשוט עובד טוב יותר (בעיקר כי אני לא מבינה איך אפשר לאהוב את ג'אנדי...) מפה יש ספויילר לשתי הוורסיות בלבן: ב"BOF" פירגנתי לג'ון פיו את ג'אנדי כי הוא כל כך רצה אותה, אבל אם הוא היה מתאהב במונקי הייתי מעדיפה אותו איתה. ב"HYD" רציתי את מאקינו ודומיוג'י ביחד בגלל שניהם. יש אבל פן שמוצלח ואמין יותר ב"BOF" – כשג'ון פיו עוזב למקאו זה הגיוני בעיני שג'אנדי מחכה לו, הם כבר עברו הרבה ביחד עד אז. אבל כשדומיוג'י עוזב לניו יורק לו ולמאקינו בקושי היו שני דייטים (שאחד מהם נמשך לילה שלם בגלל מעלית תקועה והשני בגן החיות בדייט הכפול עם יוקי וחברה הדפקט), זה היה מוזר בעיני שמאקינו הספיקה להתאהב בו כל כך מהר ועד כדי כך שהאהבה הזו השתמרה חודשים והיא הייתה מוכנה להלחם עבורה. היה לי חסר קצת זמן איכות בין השניים... וגם אהבתי את הסצנות ב-"BOF" מתחילת החיזור של ג'ון פיו אחרי הפוסטמה ובעיקר את ההתנחלות שלו בביתה. ב-"BOF" יש גם יותר דגש על המאבק על ליבה של ג'אנדי שצריכה לבחור בין ג'ון פיו לג'י הו, אבל ב-"HYD" המאבק מוכרע מהר מאוד ומהרגע שמאקינו בוחרת בדומיוג'י די ברור שזהו זה למרות שרוי מחזר אחריה. זה בהחלט נותן דגש שונה לסיפור האהבה מפני שההדדיות שבו הרבה יותר ברורה בעוד שהאמביוולנטיות ב"BOF" מחלישה את הקשר בין ג'ון פיו לג'אנדי. אגב, הכותבת של המנגה התכוונה בכלל שרוי יהיה הדמות הראשית (ומן הסתם מי שיזכה בנערה) אבל דומיוג'י הפך לדמות מעניינת יותר וגם הפופולאריות שלו בקרב הקהל הייתה גדולה יותר משל רוי.

השוואה מפורטת בין שתי הגרסאות תבוא בפוסט הבא שיכיל ספויילרים למכביר כמובן.


ואלו הבנים לשיפוטכם. בעמודה הימנית היפנים, אחריהם הטייוונים, הקוריאנים והדמויות במנגה.

בשורה התחתונה: אין יותר מידי ערך מוסף כפי שאתם יכולים לשער אבל היא כייפית והצליחה לרתק אותי למרות שכבר הכרתי את הסיפור לפרטיו מ"BOF" (זה לא אחד לאחד אבל האירועים המשמעותיים נמצאים בשתיהן אם כי בווריאציות שונות ובסדר שונה). סדרה חמודה לאוהבי סדרות בית ספר ולאוהבי סיפורי אגדות קלאסיים ולכל מי שרוצה להתבדר כדבעי ולמי שסקרן בגלל כל ההייפ המטורף סביב המותג ורוצה לראות איך טווים זהב ולא לדנה (אם לא סבלת את ג'ון פיו אז קשה לי להאמין שתאהבי את דומיוג'י. לידו ג'ון פיו נראה כחבר בגרינפיס. לא שאני חושדת שאת הולכת לרוץ ולראות את הסדרה הזו...). והעיקר: היא לא פוסטמה, חברים, היא לא פוסטמה!


והשיר מוקדש למאקינו טסוקושי וגם לבחיר ליבה "cause my nose was screaming that you
smelled like a lover "


תוקן על ידי asole 10/6/2011 5:33

אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך






אנחנו גם בטוויטר!




צלמית מי ומי ב"שובל של שקרים"
צלמית מי ומי ב"הלוחמת"
צלמית מי ומי ב"בזמן שישנת"
צלמית ספיישלים לסדרות אסייתיות   
צלמית ספיישלים לסרטים אסייתיים   
צלמית מי ומי ב"שדרות ברזיל"
                                       
צלמית מי ומי ב"שקר היופי"

צלמית מי ומי ב"לב משוגע"
צלמית מי ומי ב"מעבר לים"
צלמית הסודות של איסבל- טלנובלה מאת ניר של הלילה
שיחון קוריאני שימושי

מי ומי בלחיות את החיים

מילון הקלישאות הטלנובליות

שקרי האהבה

הטלנובלה דון חואן ועלמתו היפה

ללא ספק - הנפשות הפועלות

יומן חיים - הנפשות הפועלות


המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1875)