Best Love - צפיה משותפת

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

פורסם לפני 3534 ימים מאת asole סה"כ תגובות: 91 תגובה אחרונה לפני: 3364 ימים

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל:

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

מאת: asole
אחרי שראיתי אתמול בלילה את הפרק הראשון חשבתי על כמה דברים
א- כך חולפת לה תהילת עולם- שתי הדמויות הראשיות שעדיין אני
לא זוכרת את שמן, משקפות את הרעיון הזה בזמנים שונים.
האחת היא מי שהייתה- אבל לפני עשור בערך, והיא עסוקה
בניסיון להישאר בתודעה במרץ רב שרק על העובדה שלמרות שהיא
נכשלת היא לא מפסיקה לנסות היא ראויה לצל"ש אפשר לומר שהיא
סוג של צביקה פיק לפני ימי כוכב נולד שדרכם הוא מיתג את
עצמו מחדש
והשני הוא מי שמפחד שהוא בתהליכים של הופך להיות מי שהיה,
הוא כרגע שחקן בשיא הצלחתו, אבל הסרט הנוכחי שלו אינו מוצלח
במיוחד (אהבתי מאוד את הסצנה של הקרנת הבכורה של הסרט
שלו, גאוני בעיניי) וגם פרויקט עתידי שהוא בנה עליו
בהוליווד לא ייצא לפועל, כך שהוא דואג. היה מעניין לראות את
התהליכים האלה של איבוד התהילה והפחד מאיבוד התהילה עוברים
על שתי הדמויות

ב- לא הייתי בטוחה אם אני מחבבת את שתי הדמויות הראשיות או
לא, היא עצבנה אותי בהתחלה עם ההתרפסות שלה בפני ידוענים,
והוא עצבן אותי עם האלימות שהוא הפגין כלפיה באוטו, וגם
תחושת העליונות שלו כלפי אלה שהוא תופס כמי שרוצים להיות.
אותה התחלתי לחבב ברגע שבו כשהיא שמעה על הכישלון שלו להשיג
את התפקיד ההוליוודי היא החליטה לא להחליף את הצעיפים, וגם
את העובדה שהיא התקשרה אליו להזהיר אותו לפני שהתקשרו אליו
מהטלוויזיה כדי שזו תהיה לגמרי בחירה שלו אם לענות לשיחה או
לא, ושזה לא ייצא שהוא ענה כי הוא לא ידע מי על הקו. ואותו
אני חושבת שהתחלתי לחבב בשלב של התחרות בסוף הפרק, שהראתה
מצד אחד שהוא מסוגל לאמפתיה, ומצד שני עד כמה שהוא תחרותי
מה שהופך את המצב הנוכחי שלו כשהסרט שלו לא משהו

ג- בדיוק יום קודם לכן ניהלתי שיחה עם אסנת על עד כמה שתינו
לא נהנות מעלייה על כל מיני מתקני רכבת הרים, ואיזו תחושה
רעה זה נותן בבטן. המחשבה על גרימה למישהו לא רק להתמודד עם
הנסיעה עצמה, אלא גם עם אכילה תוך כדי היא פשוט התעללות
לשמה בעיניי, והיה לי קשה מאוד לצפות בסצנה הזו.

ד- מפעם לפעם מצאתי את עצמי מחפשת את השפ בפרק ואז נזכרת
שהוא לא אמור להיות שם

ה- בינתיים הרופא נראה די לא מחובר לעלילה הראשית, אני
מניחה שהדברים יתחברו בעתיד והוא יחבור לבחורה השנייה
שהייתה בלהקה של הבנות, ועכשיו היא כאילו החברה של השחקן.
אהבתי את האופן שבו הוא בודק את "היציבה" העתידית שלה,
ואהבתי את העובדה שכל עניין הידוענים לא משפיע עליו. למרות
שבת זוגו לפגישה העיוורת די צדקה לגבי האופן שבו התנהג
בפגישה.

ו- מאוד מסקרן כל עניין השמועות על הזמרת והסיבה להתפרקות
הלהקה, ובעיקר השאלה לגבי של מי הילד

ז- בסוף הפרק מצאתי את עצמי מרחמת על השחקן שעד שהוא עשה
משהו נכון והשתתף בתחרות והיה שם בכל ליבו, זה עלה לו דווקא
במה שהיא הבטיחה לו שהיא לא תגלה לעולם, הוא בטח כרגע מאוד
מקלל את הרגע שהוא פגש אותה, למרות שאני מניחה שעד סוף
הסדרה זה ישתנה.

בואו לבקר ב"עובר מסך" http://overmasach.com/

בתגובה ל: התחלתי (ספוילרים לפרק הראשון) מאת: אורלי

לא רק שהקריירה שלה בקנטים גם משטרת האופנה בעקבותיה

אוי, גו אה ג'ונג, כשאת מפשלת את עושה את זה מכל הלב בחריצות יתרה! לא פלא שהקריירה שלה בקאנטים, יש לה בהחלט את הכישרון לעשות את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון וכנראה שזה בגנים (מסתבר שאביה בזבז את כספה בכל מיני מיזמים כושלים).

אגב אבא שלה, ראיתם שאת הז'קט שלו תפר רב אומן איטלקי פייט אחרי פייט?

א. אכן סיק טרנזיט גלוריה מונדי ובמקרה של גו אה ג'ונג מדובר בטרנזיט ישן וחבוט היטב. אהבתי כמוך את המתח שבין מי שהיתה בטופ ואיבדה את עולמה למי שנמצא כרגע בטופ וחושש למעמדו. כבר בפרק הראשון אנחנו עדים לנזילותה של ההצלחה, מספיקה שערוריה אחת לא מוצלחת או בחירה שגויה בסדרה או בסרט כושלים ואתה על המידרון התלול למטה. מה שמעניין הוא שגם ג'ונג אה וגם דוקו ג'ון פאתטיים אלא שאצל הכוכבת הדועכת הפאתטיות מתפרשת כעליבות ואצל הכוכב העולה כאקסצנטריות חביבה של סלבריטי. אהבתי גם את הסצינה שבה היא דורשת כבוד מלהקת הבנות הפיקטיבית "Candice" (שהיא למעשה להקת הבנות האמיתית 5dolls) והמנהל שלהן מזכיר לה שהיא הייתה כמוה בגילן. יש משהו כל כך מכמיר לב בהתנהלות שלה, מצד אחד נראה שהיא מתכחשת לכך שתהילתה מאחוריה בכך שהיא מבקשת מאלו שנמצאים בצמרת להכיר בה כקולגה ומהצד השני נראה שהיא מודעת לכך לחלוטין, נראה כאילו היא נאחזת בגינונים האלו כאילו אם היא תפסיק ותודה באמת היא לא תוכל להמשיך ולהאבק.

ב. אני כרגע מחבבת את שניהם אבל אותה יותר, מן הסתם, כי היא האנדרדוג. אותו אני מחבבת כי ברור לי שהשמוק הזה יעבור תהליך... אגב, בקטע עם הצעיף זה בהחלט נזקף לזכותה אבל אני ניסיתי לשדר לה בטלפתיה "עופי משם, קחי את הצעיף וברחי!"... (החברה שלה, אגב, חמודה נורא, היא לא נזפה בה אלא אפילו עודדה אותה ואמרה לה שהיא תעזור לה למכור את הצעיף באי.בי!). והקטע שהוא נכנס לרוח התחרות היה פשוט ענק! Smiley_Silly

ג. הא הא... גם לי זה עבר בראש...! Smiley_Wink

ד. אח.. השפ! Smiley_Love_A

את יכולה לראות אותו בסרטון המשאפ שבלוגר/ית עשו מ"פסטה ומ"Best Love" - יכול להיות שיש ספויילרים לפרקים המתקדמים אבל אני ראיתי אותו ולא הרגשתי מסופליירת כי הקטעים כמובן הוצאו מהקשרם.

ה. הרופא מתאים בינתיים לג'ונג אה בקטע של חוסר הטקט... קודם בוהה לכוכבת בישבן, אחר כך מסביר לבחורה שהוא יוצא איתה שהישבן פשוט לא סימטרי - אבל לא כמו שלה... סם שיק ("סאם סון"), ג'ו וון ("גן סודי") והאן גיול ("קופי פרינס") היו יכולים לקחת ממנו שיעורים באיך להרוס דייטים.

ו. Karma_1

ז.

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל: התחלתי (ספוילרים לפרק הראשון) מאת: אורלי
ומסתבר שהדרמה שדוקו ג'ין כביכול דחה היא למעשה "המלכה סן דוק" והשחקן הפיקטיבי שכביכול לקח את התפקיד וגמר את הקריירה שלו הוא למעשה קים נאם גיל ששיחק בה את בידאם. זה הפוך על הפוך כמובן כי "המלכה סן דוק" הייתה להיט היסטרי (הרייטינג של הסדרה הפיקטיבי בקושי מגרד את ה-5% ואילו "המלכה" זכתה לרייטינג של 35.4% והובילה את טבלת הרייטינג) וכוכבו של קים נאם גיל זרח בסדרה הזו (הוא לא התגלה בה אבל אין ספק שהיא הקפיצה לו כהוגן את הקריירה).

קים נאם גיל ב"המלכה סן דוק"

ומסתבר שלא רק אני חשבתי על פיטר ג'קסון כשדיברו על פיטר גייסון...

ועוד מהריקאפ: יתכן שסיפור פיטר ג'יסון והיין והאנגלית הרעועה של דוקו ג'ין מרפרר לשמועות אודות ליהוקו של קוון סאנג הו (המכונה במקומותינו "שגיא", הראשי ב"שתי טיפות מיים") לסרט "Green Hornet" של מישל גונדרי (לדמות של קאטו). בסוף זכה בתפקיד השחקן והמוזיקאי הטאייוני ג'יי צ'ו (והבנתי שהוא היה מעולה בתפקיד. ברוס לי אגב עשה את התפקיד במקור).

עוד טריוויה. המראיינת היפה שראיינה את אה ג'ונג בתחנת הראדיו היא הזמרת, המוזיקאית והשחקנית הוראן מהלהקות Clazziquai ו-Ibadi. י(את Clazziquai יכיר כל מי שראה את "סאמסון", עוד חבר להקה מפורסם משם הוא אלכס, הקקטוס מ"פסטה"). השיר שהמגישה מפסיקה בשבילו את הראיון הוא שיר של להקת Ibadi

השעשועון שג'ונג אה הופיעה בו הוא שעשועון אמיתי בשם World Changing Quiz והבמאי שאחיה של ג'ונג אה פוגש הוא באמת הבמאי שלו.

כשסה רי (יו אי נה) נפגשת באולפנים עם המפיקים (בתמונות למעלה) והם מדברים על מועמדים פוטנציאלים זה לתוכנית שידוכים בנוסח We Got Married.

החברה של ג'ונג אה, ג'ני (בתמונה למעלה), הייתה איתה בלהקת "בנות האוצר הלאומי". במציאות מגלמת אותה לי הי ג'ין שהייתה בלהקת הבנות "Baby VOX" (החברה הכי מפורסמת שיצאה מהלהקה הזו היא יון און היי...).

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל:

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

מאת: asole
וזה מה שחשבתי לי במהלך הפרק השני
א- הסצינה שבה אה ג'אנג (אם אני זוכרת נכון את שם הגיבורה
הראשית) מתגנבת לחדר של השחקן במהלך המשחה הייתה גאונית
מבחינת הבימוי שלה.
ב- חשבתי על זה שהשחקן כל הזמן נורא עסוק בלשקר לכולם
ולשמור על התדמית שהוא מוכר וזה די מדהים איך היא כל הזמן
למרות שהיא לא באמת מאנשיו, זוכה לראות אותו ברגעים הכי
אמתיים שלו.

ג- יש בזה משהו יפה בעיניי שגם כשהיא מגלה שהיא נפגעה בגלל
השקרים שלו, היא כועסת עליו, אבל היא לא לוקחת את זה למקום
של עלבון אישי, וזה משהו מוזר שדווקא עם הרופא המסכן שבכלל
לא התכוון להעליב אותה היא כל כך נפגעה ולקחה את זה למקום
של עלבון אישי. (ואנחנו מדברים על בחורה שסף ספיגת העלבונות
שלה הוא גבוה במיוחד)

ד- הסצינה בין המנחה והזמרת לשעבר לבין הרופא עם הטלפונים
הניידים במסעדה הייתה חמודה, הם נראים זוג עם פוטנציאל

ה- אני חושבת שבאמת התחלתי לחבב את השחקן בסצנה האחרונה של
הפרק כשהוא ראה אותה מקבלת את הסטירה וראו איך זה הטריד
אותו ועורר בו את הרצון להגן עליה כשהסיבות להימנע מכך מאוד
מאוד ברורות.

ו- לא גילינו מספיק לגבי העבר שלה
ז- לפעמים יש לי תחושה שהסצנות כולן עדיין לא מתחברות כאילו
קטעים מסוימים שייכים לסרט אחד וקטעים אחרים לסרט אחר, אני
לא בטוחה למה זה עדיין.

בואו לבקר ב"עובר מסך" http://overmasach.com/

בתגובה ל: כנ"ל, מאת: יוליה
והן מוקפות באנשים שמתחנפים אליהן ואומרים להן רק מה שהן רוצות לשמוע. הם לא שונות מהבחינה הזו מדוקו ג'ין, רק שהוא במעמד גבוה יותר מהן. אני חושבת שבקוריאה זה אפילו אישיו יותר רציני בגלל שכבוד למבוגרים הוא ערך עליון בחברה. אבל אנחנו רואים למעשה איך הציבור מקבל רק חלק מהתמונה. דוקו ג'ין הוא שמוק יהיר ואגוצנטרי אבל הוא נחשב לבחור טוב כי הוא בסך הכל יודע איך להתנהל במישור הציבורי לפחות (או שהוא יודע לשכור אנשים שיודעים). אה ג'ונג הייתה גם בפסגה ובגם בתחתית והיא מכירה על בשרה את הפתגם "תהיה נחמד לאנשים בדרך למעלה כי תפגוש אותם בדרכך למטה". כל עוד אתה דוקו ג'ין ואתה מלך העולם הכל דבש, גם אם תהיה מגעיל לאנשים בסביבתך לא יקרה לך כלום (כל עוד זה לא ידלוף לתקשורת). אבל מספיקות כמה בחירות גרועות או איזו שערוריה כדי להפיל כוכב ואז, אם הוא היה נאחס, אנשים ישמחו להתנקם. זה מזכיר לי את... ספויילר ל"גן סודי" בלבן:אוסקה. בגלל שהוא היה אגוצנטרי ואגואיסט אז אנשים שמחו לאידו כשנפל אבל אחרי שהוא התנצל וכיפר על עוונותיו ראו כמה שהיחסים האישיים חשובים - הבמאי שהיה לו מידע שיכול היה לעזור לו נחלץ לעזרתו כי הוא הופתע ממחוות ההתנצלות הלא צפויה.

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל: best love פרק שני (ספוילרים) מאת: אורלי
אהבתי את סעיף ב' שלך, לא חשבתי על זה אבל זה בדיוק ככה...

ג - אני גם אוהבת את זה אצל אה ג'ונג, היא נחום תקום ואני מקנאה בה על זה שהיא מצליחה לא לקחת אישית את כל הריקושטים שהיא מקבלת. אני חושבת שעם הרופא זה היה כבר מבחינתה עלבון גדול כי זה דבר אחד שמשפילים אותך בגלל שאת סלבריטי ליגה ז', זה לא משהו שהיא לא יודעת בעצמה, אבל היא חשבה שהוא התייחס אליה כזונה. אה ג'ונג רואה את עצמה כאמנית, אם כל העולם רואה בה אמנית כושלת שעבר זמנה זה כואב אבל נסבל והיא התרגלה לזה אבל כשרואים בה מישהי שיש לה רק גוף למכור - זה כואב מאוד ומהתגובה שלה ראו שהיא לא זכתה ליחס כזה בעבר. אני מוסיפה לזה את העובדה שהיא באה עם ציפיות מאוד גדולות לפגישה איתו וזו הייתה מקלחת קרה מבחינתה (וגם מבחינתו...).

ד - עוד סצינה חמודה ביותר... הרופא מוציא מסה רי את הצד הנחמד יותר שלה (רק שלא יגיד לה שהתחת שלה לא סימטרי...). אני מתחילה לחשוב שהקרב הרומנטי יתחולל דווקא על הדוקטור... בהתחלה חשבתי שאה ג'ונג וסה רי ילחמו על דוקו ג'ין.

ה. לצ'ה סיונג וון יש נכס גדול מאוד - העיניים שלו. כשהוא יוצא מהמכונית והוא מסתכל עליה... העיניים שלו מביעות כל כך הרבה רגש ואמפטיה שקשה שלא לחבב אותו למרות שהוא עד כה התנהג כמו שמוק.

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל:

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

מאת: asole
ובו לומד דוקו ג'ון אמפטיה מהי...

בעצם, זה התחיל כבר מהפרק הקודם. מהסצינה שבה הוא גיגל את התגובות על מעורבותה של ג'ונג אה בתאונה שלו וקרא את כל תגובות השיטנה ואפילו כמעט ענה לאחת מהן עד שראה שזו מעריצה שלו... ולמחרת הוא זימן את ג'ונג אה כדי שתשלח את ההודעה שהוא סלח לה. כמובן שזה התפוצץ לו בפרצוף מייד... אח, דוקו ג'ון... שכבר סוף סוף הוא מנסה לעשות את הדבר הנכון הוא נדפק... זה גורם לי לחשוב על מה שהוא אמר לעוזר שלו ג'ה סוק ששאל אותו איך זה שהוא לא חקר את אה ג'ונג על הסטירה שקיבלה, אפילו מתוך נימוס בסיסי: "אם אני אשאל אני אצטרך להקשיב, אם אני אקשיב אני אהיה מעורב ואם אני אהיה מעורב אני אצטרך להתערב...". זה כל כך מאפיין את דוקו ג'ון ואת כל ההתנהלות שלו בפרק! כל עוד הוא אגואיסט ואגוצנטרי שלא מתעניין באנשים סביבו ולא רואה את הרצונות שלהם ואת הרגשות שלהם החיים שלו דבש. כשהוא מתחיל לשם לב, בעל כורחו, הוא נהיה מעורב וכשהוא נהיה מעורב רגשית הוא לא יכול שלא להתערב. ואז הכל מתפשל לו ופתאום הוא הוא הופך מכוכב על וגיבור אקשן לקלולס ולקלוץ' לא פחות מאה ג'ונג.

הסטירה שאה ג'ונג מקבלת מהמנהל לשעבר שלה היא בעצם סטירה גם לדוקו ג'ין, הוא חווה כאב של מישהו אחר וזה רגש זר לו. הוא לא יודע בדיוק איך להתמודד איתו אבל אני חושבת שזה שהוא רוצה לעזור ולהיות מעורב באופן טבעי ברגע שהרגש הזה מופיע מצביע על כך שמתחת לכל האגואיזם הילדותי שלו הוא אדם טוב. זה מדהים עד כמה שהוא ילד קטן. גם האגואיזם שלו הוא של ילד מפונק שרגיל לקבל כל מה שהוא רוצה ורגיל שדואגים לו והוא מלך העולם. זה מדהים במיוחד כי מי שמשחק אותו הוא צ'ה סיונג וון, גבר-גבר בן 40, מהבחינה הזו זה היה יותר הגיוני אם לי סונג גי היה משחק במקומו כי היה יותר קל להבין איך בחור בתחילת שנות העשרים שלו עדיין לא התבגר, אבל צ'ה סיונג וון כל כך משכנע אותי כילד מגודל שאני חייבת להוריד בפניו את הכובע.

האגו הילדותי של דוקו ג'ין מזכיר לי את זה של ג'ו וון מ"גן סודי". הם דומים בהרבה בחינות ובעיקר בנתק שבין הגיל וההישגים שלהן לבין הבגרות הנפשית וכמו ג'ו וון הוא לא מצליח להבין מה זה הרגש המשונה הזה שמשתלט על חייו. ג'ו וון היה מתייעץ עם הפסיכולוגית שלו ועם אוסקה ואילו הפרק ג'ו גוק שאל את הסוכנת שלו איך יודעים אם דפיקות לב הן אהבה? (וכמו ג'ו וון הוא שואל מסביב, בתאוריה...). מצד אחד זה מדהים שגבר בגילו צריך לשאול את הסוכנת שלו כאלו שאלות (הרי הוא בטח כבר חווה כמה מערכות יחסים, על אחת אנחנו יודעים. טוב שהוא לא צריך לשאול אותה איך ילדים באים לעולם) ומצד שני אני לגמרי מאמינה לו. הסוכנת מרגיעה אותו שלפעמים יש דפיקות לב מסיבות אחרות ושהדרך הכי טובה לוודא התאהבות זה אם הלב דופק כשהאדם שגורם לדפיקות האלו נמצא באינטרקציה עם בן המין השני. דוקו ג'ין נושם לרווחה.

אגב, הסוכנת שלו כל כך מזכירה לי את דבי מזר מהפמליה!

זה גם מעניין שדוקו ג'ון טוען שאה ג'ונג נדבקת אליו בעוד שהוא לא מסוגל להרפות ממנה. החשיבות שלה בחייו הולכת וגדלה עד שהיא משתלטת עליו. הוא מאשים אותה אבל אלו הרגשות שלו. הוא אפילו הולך לחפש אותה בביתה (כמה ג'ו ווני מצידו...) כשהיא לא עונה לטלפון (ומתעצבן מכך שהיא מצייתת לו, הרי הוא זה שאמר לה לא לענות!) ואז הוא סוף סוף פוגש אדם בגילו המנטלי - האחיין בן השבע של ג'ונג אה. האינטרציה בינהם פשוט מענגת, ורגע נהדר במיוחד הילד מספק לנו כשהוא מעיר לדוקו ג'ין ששיער הפנים שלו נראה כמו המילה 소 (פרה)... (שזה משהו שנאמר בחיים האמיתיים על צ'ה סיונג וון עצמו, דנה הזכירה את זה פעם). זה היה נהדר גם איך הוא הפך ברגע לכל כך מודע לעצמו מול ג'ונג אה והסתיר את הסנטר שלו כמו תיכוניסטית שגילתה עליו חצ'קון, כל כך יהיר וכל כך רגיש לכל מילת ביקורת.

להיות סלב בארץ זה לא גליק גדול. יש קצת פאפרצ'י ומזמינים אותך להשקות מיוזעות בנמל ופה ושם חופשות ממומנות והנחות סלב אבל בסופו של דבר בתוך עמך אתה חי ולא בהוליווד. אין לימוזינות, יש קו 5. בקוריאה זה אחרת, יש כסף, הרבה כסף, יש הערצה מטורפת ויש אנשים שעושים בשבילך הכל ופוטרים אותך מטרדות היום יום. בעצם האמן הוא ילד נצחי, הוא לא מטפל בכסף או בצינור שהתפוצץ ולא הולך לישיבות ועד בית כי את כל הדברים המעייפים האלו עושים בשבילו. זה לא אומר שהוא לא עובד קשה, לפעמים אפילו מאוד, אבל רק בתחום שלו. בספיישל השחקניות בתוכנית הוריאטי "1N2D" שאני צופה בה השחקניות היו המומות כשהבינו שיצטרכו לתפקד בתוכנית בלי המנהלים האישיים שלהן. התוכנית הזו היא הדבר הכי קרוב לריאליטי שיש בתחום הוריאטי אבל הן לא תארו לעצמן עד כמה התוכנית ריאליסטית ולא מתוסרטת. כל כוכב מסתובב פק"ל עם מנהל אישי מינימום (אם לא פמליה שלמה) כמו שאני ואתם מסתובבים עם הצל שלנו (אני כותבת את השורות האלו בקנאה עצומה, אגב, למה לי אין מנהל אישי, למה? למה אני לא מולטי-טלנט קוריאנית?). אולי זה המסר של הדמות של דוקו ג'ון? שהכוכבים האלו הם ילדים מגודלים שלא מסוגלים לדאוג לעצמם כי התעשייה מגדלת אותם בצמר גפן כל עוד הם בטופ?

טוב, נחזור לאמפטיה של דוקו ג'ין. אנחנו רואים את זה במבט שלו כשהיא מקבלת את הסטירה ובכל היחס שלו אליה במכונית. הוא עושה את עצמו כאילו היא נדבקת אליו ולא אכפת לו אבל זה כמובן לא נכון. הוא גם לא מצליח להיות לא מעורב ונוקם את נקמתה במנהל הסוטר כשהוא לוקח את כל המלתחה בבית האופנה מול עיניו המשתאות. סצינה אדירה, אגב, והיא לא היחידה בפרק. דוקו ג'ין בתפקיד הפיה הטובה, רק שהוא נתקע עם המלאי בבית... וזה מוליד סצינה מעולה לא פחות בה ג'ונג אה ואחיה משתעשעים על חשבונו ברמיזות על חיבתו לבגדי נשים. הרס אותי הקטע בו שניהם מדמיינים אותו בדראג והוא זועם: תפסיקו לדמיין! כאילו הוא מסוגל כמונו לראות את החיזיון ואחר כך מגן על מה שהוא לובש באומרו שזה יוניסקס והם לא מבינים באופנה (כמה פעמים אני אזכר בג'ו וון הפרק?).

הבגדים חוזרים לבית האופנה וג'ונג אה מקבלת בחירה חופשית למה שהיא רוצה (בלי לדעת מי הפיה הטובה שלה). היא כל כך מתוקה בסצינה שלה כשהיא מתמוגגת מול המראה בשמלה החדשה, היא נראית מאושרת כמו ילדה קטנה כשהיא שרה את השיר שלה - ואז כמובן ליבו של דוקו ג'ין הולם במרץ. היא בטח חושבת שהוא התחרפן כשהוא תופס לה היד באלימות ונובח עליה כל מיני דברים לא קשורים, אבל הבחור פשוט... מאוהב.

הוא מתכחש לכך והולך לעשות בדיקות בבית החולים שם הרופא שניתח אותו מנסה לרמוז לו שאהבה היא לא מחלה ושהוא אנושי, אחרי הכל. על השולחן של הרופא יש את הדיסק של "בנות האוצר הלאומי" אותו שמע כשניתח את דוקו ג'ין ואני תוהה אם כל המנתחים בקוריאה אוהבים לשמוע פופ כשהם עובדים? ב"קיין והבל" אני לא זוכרת קטע כזה אבל לעומת זאת ב"ד"ר צ'אמפ"....

הרגע הגדול של אה ג'ונג מגיע אבל סה רי דואגת לטרפד לה אותו. כשדוקו ג'ין מבין שהיא הולכת להיות מודחת על ההתחלה הוא מנסה לעצור אותה מלעבור את ההשפלה ומציע לה במקום תפקיד בסרט, פרסומת, מה שהיא רוצה... הוא כך כך מתוק ונוגע ללב בקטע הזה. היא לא מוכנה לסגת, קה סרה סרה והיא תתמודד עם זה בגבורה ותעשה את המקסימום, כמו תמיד ואז הוא רץ לאולפן כדי לנסות לשכנע את הרווק המבוקש שלא ידיח אותה - אבל מגיע מאוחר מידי. אביר אחר מציל את הנסיכה, ג'ו פיל לא מדיח את אה ג'ונג, הוא נתן לה ורד במקום והלב של דוקו ג'ין משתולל.

כתבתי הרבה על דוקו ג'ין ואני באמת חושבת שזה היה הפרק "שלו" יותר מכל אבל אני רוצה לומר גם כמה אני אוהבת את ג'ונג אה (ואת גונג היו ג'ין, כמובן). אני אוהבת את הכנות שלה והיא מקסימה ומעוררת השראה ב"נחום תקומיות" שלה, יש משהו לחלוטין מעורר הערצה בנחישות שלה להמשיך הלאה נגד כל הסיכויים ובו זמני פאתטי כי המטרה היא בסופו של דבר להיות סלב ואני תוהה - למה? למה היא מחזרת כל כך אחרי אהבת הקהל שנטש אותה? זה גורם לי להיות אפילו יותר סקרנית לגבי עברה. מעניין אותי גם לדעת איך הייתה אה ג'ונג המצליחנית, האם היא הייתה יהירה ואטומה כמו דוקו ג'ין? כי לי היא נראית אדם מאוד אמפטי, באמת אכפת לה מסביבתה. כשהיא אומרת לבנות שחשוב שהם יתנו כבוד למבוגרים היא לא אומרת את זה כדי להעליב אותן אלא באמת כדי לעזור וכשהיא מבינה שדוקו ג'ין נזרק מהסרט היא לא מסוגלת לקחת לו את הצעיף ומרחמת עליו למרות שהוא דג גדול בתעשיה והיא הפלנקטון. בעקשנות שלה היא מזכירה את יו קיונג מ"פסטה" אבל היא לא מורדת כמוה, או לפחות אני לא תופסת אותה ככזו בשלב הזה. למרות כל המכות שחטפה יש בה מהילדה (היא גם נראית כמו ילדה בסדרה הזו עם תספורת הקרה), אם אצל דוקו ג'ין זו אנוכיות ילדותית אצל ג'ונג אה זו תמימות ילדותית שהצליחה להשתמר למרות הכל.

גם לא הזכרתי את פיל ג'ו והוא גם היה מקסים הפרק, פשוט יש כל כך הרבה מה לכתוב... אז רק כמה מילים על פארק שי יון (ששיחקה את הטניסאית החייזרית ב"חברה שלי") - חוץ מזה שסצינת הורד וההדחה הייתה סצינה מענגת בפני עצמה זה הפתיע אותי שתפקיד הקמיאו של פארק שי יון הסתיים כפי שהתחיל, ממש כפי שההתמודדות שלה בתוכנית לא ארכה יותר מחמש דקות בהן כל מה שהיא נדרשה לעשות זה לחייך. היא הייתה הסלב הכי הכי בין המתמודדות וזו שדורגה ראשונה בסקרים (המפיקים אמרו שהם היו צריכים לשכנע אותה רבות כדי שתסכים להשתתף). אם פארק שי הו סיימה בזאת את תפקידה בסדרה אני חייבת לציין שזה היה פשוט מבריק.

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל:

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

מאת: asole
מר דארסי מכה שנית.

אח, מר דארסי, צאצאים רבים קמו לך בקוריאה וזה לא משנה כמה פעמים אני אראה את הסצינה הזו, אני כל פעם אוהב אותה מחדש, כמו שאני כל פעם נהנית לקרוא שוב את "גאווה ודעה קדומה".

זהו. המידע נקלט. דוקו ג'ין מאוהב. כדי להמחיש את זה סיפקו לנו סצינה משעשעת במיוחד במסדרון של MBC שדוקו ג'ין נמרח על הפוסטרים של הסדרות השונות וכל אחת מהן היא מסר עבורו... (בינהן "I Really Really Like You" שלינה כתבה עליה ממש לא מזמן).

עוד סצינה חמודה - אחרי שדוקו ג'ין הורס לג'ונג אה את הורד שקיבלה, עלה כותרת סורר נדבק לידו ומסרב להשתחרר. הוא לבסוף נכנע ואוסף אותו בממחטה שלו וכשהוא פותח אותה בבית הוא מגלה את הסימן הזה: Heart_01

זה כל כך קיטשי במתכוון אבל כל כך חמוווד!

והסצינה מחוץ למועדון הלילה? אני מתכוונת לזה:

אבל לא רק דוקו ג'ין נופל שדוד, גם פיל ג'ו מתחיל להתאהב בסוסה השחורה במירוץ. הוא כזה מתוק וכלבלבי שזו פשוט בעיה כי אני ממש אוהבת את הסצינות שלו עם ג'ונג אה, הם חמודים ביחד... בעיקר אהבתי אותו בפרק החמישי, כשהילד שבו יצא החוצה כשהמפיקים רצו שהוא וג'ונג אה ישחזרו את הסצינה מטיטאניק (על חשבונה של ג'ונג אה שאמורה להיות מהבולה בקטע הזה) והוא רוטן כמו ילד קטן והולך לאכול ראמן במקום - קודם הוא אמר לג'ונג אה שזה המרד שלו באימו. במקום לאכול את האוכל שלה הוא ואביו היו אוכלים ראמן. אח, ממש צ'ה גווארה של המזון המוכן... ובינתיים סה רי מפתחת רגשות לדוקטור (וזוללת את כל הראמן שלו). אבל למרות שג'ונג אה ופיל ג'ו מקסימים ביחד והוא לאין ערוך אדם טוב יותר מדוקו ג'ין אני עדיין בעד האחרון כי הוא פשוט זקוק לג'ונג אה יותר. הוא צריך את האליזבת בנט שתהפוך אותו לאדם טוב יותר.

אחרי שהוא "חוטף" אותה כשהיא ישנה הוא לוקח אותה למקום רומנטי ליד הנהר מול טירה מאגדות דיסני מוארת כולה (אחר כך התברר שהוא שילם לפרק השעשועים על כך), עלי כותרת מסתחררים ברוח, אה ג'ונג ההמומה יוצאת מהמכונית... אבל הוא חייב להרוס את זה. הוא מתוודה על אהבתו אבל באותה נשימה אומר לה שזה מבייש ומשפיל אותו. ג'ו וון, ג'ון פיו, דוקו ג'ין... כולם היו בניך מר דארסי.

אבל יש תפנית. במקום להבין איזה דפקט הוא היה ולהציל את אחותה השרלילה, אחרי שהיא משיבה את פניו ריקם הוא הופך לנוקם אכזר. כלומר, הוא היה רוצה להאמין שהוא נוקם אכזר אבל הוא נראה כמו דמות מסרט אנימציה שהשתבשה עליה דעתה. הוא מספר לה סיפור הזוי (חשבתי בהתחלה שהוא המציא אותו) שהסיפא שלו הוא שהוא יענה את התרנגולת שלה. כלומר, יפגע בעקב אכילס שלה. בהתחלה חשבתי שהוא באמת הולך להתנקם בה (כל הסיפור של הפלייר וההופעה) אבל הוא התכוון לכך שהיא תיפול שדודה בקסמיו. דוקו ג'ין הוא דמות כל כך מגוחכת לפרקים (טוב, כמעט תמיד) וסלפסטיקית אבל איכשהו זה עובד עבורי בעוד שהסלפסטקיות של הבמאי באן ב"החברה שלי היא גומיהו" עיצבנה אותי. אולי כי אני כבר מכירה ואוהבת את צ'ה סיונג וון ואולי כי הוא מצליח להיות בו בעת מלא ברגש וזה שהוא כל כך יאמי זה בטח לא מזיק. באשר לגונג היו ג'ין - היא פשוט כל כך מקסימה...

אז תוכנית הנוקם האכזר יוצאת לדרך ונראה שדוקו ג'ין מצליח לערער אותה עם הנשיקה על הלחי בסט הצילומים לפרסומת (או, כנראה ש"Dark Blood" היה פלופ כי הבמאי האמריקאי הנודע מ"גן סודי" מחלטר פה כבמאי פרסומות) ומצליח לקחת אותה לדייט (ואפילו באמת באמת משתדל להיות בנאדם, מה שנוגע לליבה) אבל אז היא נתקלת בעוזר שלו ובאנשי ההפקה של התוכנית ובסה רי בפיל ג'ו שכולם באו לאותו המקום כדי לראות את ההקרנה האחרונה של הסרט של דוקו ג'ין והיא עוזבת אותו. חשבתי שהיא תגיד לו שהיא נתקלה בהם ולכן ברחה אבל הפרק מסתיים בכך שהיא אומרת לו שהיא מתחילה להרגיש כלפיו משהו וזה מסוכן עבורה. בסופו של דבר היא נמצאת בדילמת בת הים הקטנה. אם היא תענה לדוקו ג'ין היא תצטרך להיות מאהבת סודית כדי לא להרוס לו את הקריירה (וגם לה זה יכול להרוס את המעט שהשיגה לאחרונה כי היא שוב תהיה בשערוריה ובטוח תצא מזה רע, מה גם שדוקו ג'ין אמור להיות החבר של סה רי).

המון המון סצינות משעשעות... גרסת הסאגוק של דוקו ג'ין ואה ג'ונג... הסצינה בבית של דוקו ג'ין... הסצינה במשרד הסוכנות כשהוא מתגרה בה עם הפלייר... הסצינה במכונית בה הוא מת לשמוע מה היא חושבת על פיל ג'ו ונעלב כשכולם הולכים לאכול אצל ג'ני ואפילו לא מזמינים אותו... הסצינה בבית הקפה של ג'ני שבה מתגלה שג'ה סוק (העוזר של דוקו ג'ין, בעצם המנהל שלו אבל קשה לי לראות בבחור צעיר כל כך מנהל) היה בנערותו מעריץ של ג'ני וכנאה שהקראש לא עבר לו (להוותו של אחיה של אה ג'ונג שמנסה להפטר ממנו). או, אני כל כך כל כך רוצה רומן בין ג'ה סוק לג'ני! שניהם חמודים נורא ואני זקוקה לפיצוי אחרי שלא קיבלתי רומן בין סו אין לבו מי ב"סיטי הול"!!! מצטערת אופה-של-אה-ג'ונג, אני מקווה שתמצא אהבה בקרוב (בשבילו אני מקווה שתתאהב בו אורתודנטית יפה) אבל את ג'ני תשאיר לג'ה סוק.

וחייבים לפרגן גם לפיל ג'ו תמונה, לא?

עוד טפח מעברה של אה ג'ונג התגלה - היא פגשה במקרה בבית החולים של פיל ג'ו בחברה הרביעית בלהקה וראינו פלאשבק לסצינה בה היא מנסה להתאבד בקפיצה מהגג ואה ג'ונג עוצרת בעדה. גם מסתבר שהסטירה שאה ג'ונג נתנה לסה רי הייתי משמעותית כי היא התפרסמה בכלי התקשורת כמי שהכתה אותה ומפה התחילה התדרדרות שלה.

ואחרון חביב... הגילוח. הוא פשוט נראה כמו אדם אחר... מי אתה אג'ושי? אני מתגעגעת ל- Smiley_Beard

... מקווה שאתרגל מהר למראה החדש.

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל:

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

מאת: asole
* הדייט הראשון וכדרכם של דייטים ראשונים - פיאסקו. חשבתי לי עד כמה דוקו ג'ין לא היה זהיר כשלקח אותה למקומות ציבוריים, כנראה להאהבה עירפלה את שיקול דעתו. קראתי עליו משפט בדרמבינס שמאוד הצחיק אותי - שהוא רובוט עם כרטיס אגו נוסף ובתור מערכת תקשורת מותקן בו המתרגם של גוגל... (או במילים של אה ג'ונג: הוא סובל משילשול מילולי). גם אה ג'ונג וגם דוקו ג'ין מאוד כנים במה שהם אומרים זה לזו (ואה ג'ונג כנה בכלל עם כל העולם וזה מה שדופק אותה כי צריך להיות מזוייף כדי להצליח בתעשייה) אבל לה יש רגישות (כשמה) ואמפטיה והיא יודעת להיות כנה ועם זאת לא לפגוע ברגשות הזולת, כמו למשל כשהיא דוחה אותו בנאום הדארסי שלו. היא הייתה יחסית עדינה איתו למרות העלבון שבמילותיו, היא באמת לא רצתה לפגוע בו. שהם נוסעים והוא אומר לה שאם יש לה כוחות על או טכניקות כישוף זה היה מסביר את ההתאהבות שלו בה - זה נשמע כמו עלבון נוסף, הוא למעשה אומר שהיא כלומניקית שאין בה שום דבר שימשוך אותו וחייבת להיות התערבות חיצונית על טבעית שתסביר את זה. אבל בניסוח אחר זה היה יכול להיות המשפט הכי רומנטי ומתקתק - "את מכשפת אותי", דוקו ג'ין פשוט לא יודע לחזר אחרי בחורה (כשזה לא בסרט. אולי גם לא בסרטים, הרי הוא לא משחק בקומדיות רומנטיות...).

* ושוב נזכרתי ב"גן סודי" כשהם היו במועדון ושתו יין... שוב השלשול המילולי של דוקו ג'ין דפק את המומנטום. אהבתי איך שהיא הפתיעה אותו עם השאלה האם הוא רוצה לשכב איתה ושתלה אותו היטב בקרקע.

* הקטע עם ההליום היה חמוד. אני בעד שכל הדמויות יקבלו סיבוב על ההליום.

* כל פלאשבק הוא מבורך וזה עם העופות היה משעשע ביותר, בעיקר כשהוא בא באמצע תחרות רגל התרנגולת המגוחכת. ההתערבות של סה רי עם אה ג'ונג חשפה עוד קצת מהעיניין שיש לה בפיל ג'ו.

* הו, אה ג'אנג תמימה מידי. למה נתת לו את העט, למה? ופיל ג'ו התגלה עם כל מתיקותו וחנוניותו התמימה כבחור שיש לו כישורי ערמומיות, אם כי הם מנוצלים על ידי כוחות הטוב שבו. זה היה יפה שהוא רצה שהיא לא תתבאס ויפה שהוא חשב על מוצא בצורה מחוכמת. זה נכון שיש לו עיניין רומנטי בה ואני לא יודעת אם הוא צדיק עד כדי כך שהיה עושה זאת עבורה לו היה אדיש כלפיה (אולי כן, כי הוא מאוד אמפתי, גם לסה רי הוא היה חמוד). יפה גם בעיני שהוא דואג לאה ג'ונג ולא שופט אותה. גם כשעוד לא ידע שהחברות של סה רי ודוקו ג'ין היא בלוף הוא לא שפט אותה. בדרמה הזו, שמציגה עולם שבו יש שיפוט ציבורי כל כך מהיר ונחרץ יפה שיש דמות שלא ממהרת לשפוט לרעה את זולתה.

* אהבתי את זה שדוקו ג'ין ראה את עצמו בסה רי ולא אהב את זה, כשהבין ששניהם פגעו באה ג'ונג בצורה דומה. הוא ישר קלט, בהכירו את הנפשות הפועלות, שאה ג'ונג לא סתם סתרה לסה רי וזו הודתה שהיא ביצעה "תעלול קטן" אבל לא פירטה. מעניין אותי מה זה היה...

* הו, היה לי כל כך ברור שעיניין הדגים והאוכל והעט יתפספס...

* וכרגיל האינטרציה בין דוקו ג'ין והאחיין של אה ג'ונג מענגת. הכי הצחיק אותי בפרק הזה שדוקו ג'ין אמר שהוא הוכה על ידי פרופרו ואה ג'ונג אמרה שזה עדיף מאשר שהוא יהיה מוכה על ידי אה ג'ונג כי לפחות פרופרו הוא סלב מדרגה א'! כמה מצחיק - ככה עצוב.
Cute_Penguin_05

ייייייביריון ידוע

* ורגע רומנטי... Smiley_Love_A

* ודווקא כשאה ג'ונג באה עם כל הכוונות הטובות (ותפוחי אדמה) לדוקו ג'ין הוא נתקף בקנאה שמלווה בחוסר הבנה והורס את זה. איזו סצינה מעולה, גם זו וגם זו שאחריה שפיל ג'ו מחבק את אה ג'ונג הבוכיה ודוקו ג'ין שרואה אותם אומר לעצמו: "אל תסתכל, אתה דוקו ג'ין, אל תסתכל!"

על קצה המזלג אמרתי? הא... יצא כף גדושה בסוף. יש כל כך הרבה מה לכתוב על הסדרה הזו...

תוקן על ידי asole 10/7/2011 16:19

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל:

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

מאת: asole
טוב זה באמת יהיה נקודתי בלבד
א- דוקו ג'ין מגלה את הסיבה לכך שהשיר "כישף" אותו, ואז
חושב שהכישוף הוסר, זה היה מעניין לגלות עד כמה הוא מנותק
מהרגשות שלו באופן כללי, שהוא כל כך סומך על סממן חיצוני
שיוכיח לו מה הוא מרגיש ומה לא, ורק כשהוא מבין שהוא מאבד
אותה ומתחיל להרגיש כאב רב כל כך הוא פתאום מתחיל לפקפק
באותו סממן חיצוני.
אך זה מאוחר מדי (נכון לעכשיו)
ב- ריחמתי על סה רי שחשפה כך את רגשותיה שאני מניחה שזה היה
צעד גדול מבחינתה אך התגובה שהיא קבלה היה חוסר אמונה כללי,
וגם עלבון אישי על האופי שלה. אולי עוד יש לה תקווה.

ג- דיברת על כמה דוקו ג'ין מודע לאיך צריך להתנהל מבחינת
פרופיל ציבורי, למרות שבאופן אישי הוא מדבר הרבה שטויות, זה
בא לידי ביטוי מצוין גם בסצנה עם הנעליים שלה שהוא קנה. הוא
לא הודה בפומבי בחיבתו כלפיה אבל ידע לצאת מזה ציבורית יפה.

ד- הבוס של להקת הבנות שסטר לאה ג'ונג ממשיך להיות מנוול,
וסוף סוף הראו לנו צעד של דוקו ג'ין שהיה לחלוטין חסר מחשבה
לשימור עצמי שלו גם ציבורית וזה הסטירה שלו לאותו מנהל יחד
עם הוויתור שלו על הסרט ההוליוודי והפרסים.

ה-הסצנה עם הצעיפים הדומים שמתכתבת עם הסצנה בפרקים
הראשונים הייתה מאוד חמודה והצחיק אותי העוזר של דוקו ג'ין
שרואה את השחקן הזה ואומר להם שהוא חשב שדוקו ג'ין נחמד
כמוהו לפני שהוא התחיל לעבוד אצלו.

ו- אנחנו למדנו בינתיים שהצלע הרביעית בלהקת הבנות היא
המפתח להבנת כל מה שהלך שם, ושאפילו סה רי לא יודעת את כל
האמת, מה שהופך אותה ואת המנהל שהחליטו לקבל את זה שהכול
אשמתה של אה ג'ונג ולהפיל הכול עליה מציגה אותם באור יותר
אנוכי

ז- מדהים שסה רי רואה את אה ג'ונג עדיין כזו שתמיד מנצחת
אותה ומשיגה בקלות את מה שהיא צריכה להתאמץ בשבילו כשהמעמד
שלה הרבה יותר טוב מאשר של אה ג'ונג

בואו לבקר ב"עובר מסך" http://overmasach.com/

בתגובה ל: פרקים 7-10 (ספוילרים) מאת: אורלי
קודם כל התייחסות לנקודות שלך...

א. הו, דוקו ג'ין, איזה אידיוט נלבב אתה, במקום להקשיב ללב שלך אתה מסתמך על איזה גאדג'ט. מזל שבסוף הוא קלט שמשהו פה לא הגיוני ומדד את דפיקות הלב שלו בעצמו... מסכנה אה ג'ונג, הוא ממש חירפן אותה עם כל התנודות הקיצוניות שלו, אבל בין אם דוקו ג'ין מאוהב עד כלות באה ג'ונג, כועס עליה או "אדיש" כלפיה היא ממלאה את סדר יומו לחלוטין.

ב. סה רי היא הילד שצעק זאב פעם אחת יותר מידי. אפילו אני לא לגמרי מאמינה לה... כלומר, אני חושבת שהרופא מצא חן בעיניה (איך לא? היא בכל זאת אנושית) וזה שהיא חשבה שהוא מחזר אחריה גרם לה להתעניין בו יותר אבל לא הרגשתי שיש לה ממש קראש עליו וכשהיא אמרה לו שהיא אוהבת אותו על הסט הרגשתי שזה היה חצי מאהבת מרדכי (פיל ג'ו) וחצי משנאת המן (אה ג'ונג). אהבתי איך שהוא נזף בה, הוא אפילו חמוד כשהוא נוזף ואני מתה על הפרצופים שלו. לצערי נראה שאין מנוס מכך שהם יהיו ביחד וחבל לי כי סה רי פשוט לא אדם טוב. דוקו ג'ין אולי היה שמוק אנוכי רוב חייו אבל הוא לא אדם מרושע ומתחת לשיריון יש לו לב טוב אבל סה רי היא ביץ' קנאית שמסוגלת לדקור אנשים בגב. לא מגיע לה בחור כמו פיל ג'ו, פשוט לא מגיע לה! זו פעם ראשונה שאני באמת מתייסרת עבור המשני, בדרך כלל או שהוא לא כוחות עם הראשי או שאני מעדיפה אותו לחלוטין על הראשי, פה לראשונה יש פייט אמיתי. אני רוצה לחלק את אה ג'ונג לשתיים עבור שניהם! דוקו ג'ין מוביל במירוץ אבל עצוב לי בשביל הדוקטור...

ג. לגמרי! זה היה לחלוטין מבריק וזה היה רעיון שלו לגמרי, לא של הסוכנת שלו או של המנהל שלו והוא ביצע את זה מושלם. האיש יודע להפוך לימונים ללימונדה, כל עוד מדובר בקריירה שלו. לעומת זאת בכל מה שקשור לחיי הרגש שלו הוא אבוד לחלוטין.

ד. אני הופתעתי לגמרי מהמהלך האחרון של דוקו ג'ין, כלומר, ציפיתי לנקמה נגד המנהל הנאלח אבל לא שהוא יפוצץ לו את הצורה. אולי הוא חושב שהוא הולך למות ממילא וכבר לא משנה כלום? עם זאת אני חושבת שהמהלך הגיוני מאוד מבחינה תסריטאית, דוקו ג'ין חייב לוותר על משהו כדי לזכות באהבה, זה החוק... ועד כה הוא ויתר רק על גאוותו. חלקית. הוא הפסיד דברים בדרך אבל לא מרצון והדבר שהכי הכי היה חשוב לדוקו ג'ין בחייו זו הפרסונה הציבורית שלו.

ה. הסצינה הזו הייתה אדירה! מה גם ששמחתי מאוד לראות את לי סונג גי... קודם כל לי סונג גי היה אמור בהתחלה לגלם את התפקיד הראשי אז זה היה מעניין לראות את הוורסיה שלו שהיא למעשה הוורסיה של צ'ה סיונג וון כדוקו ג'ין. שנית, לי סונג גי הוא לא רק סופר פופולרי בקוריאה אלא גם יש לו תדמית מאוד נקיה וצחה והוא מין ילד-טוב-קוריאה כזה, חמוד, מנומס... והתדמית שלו במציאות היא למעשה התדמית של דוקו ג'ין בסדרה (אני אגב מאמינה שהוא באמת חמוד כמו שהוא נראה, כי אני לא מאמינה שאדם יכול לזייף התנהגות בתוכנית ריאליטי שמשודרת שנים... אפילו שיש עריכה, האישיות של האדם האמיתי חייבת לחלחל איכשהו החוצה, מה גם שהם הרבה פעמים נמצאים בתנאים מלחיצים וקשים. אני זוכרת למשל שבאחת התוכניות עם האתגר הפיזי הכי קשה שיצא לי לראות, כשהם טיפסו על הר בחורף ובשלג, הוא הגיע בסופו של היום הקשה למחסה והוא ישר יצא שוב בלילה לחפש אחרי לי סון גון שנתקע בדרך בגלל התכווציות שרירים וזאת למרות שגם הוא סבל מכאבים והיה גמור מעייפות, ונראה לי שבתנאים כאלו יש פחות מודעות למצלמות).

זה גם היה מעניין לראות את ההתייחסות שלהם לפרסומות שהיא שונה ממה שאנחנו מכירים במערב. בארץ כששחקן נחשב מפרסם מוצר אז זה ברור שהוא עושה זאת כי גם לו יש משכנתא לשלם. יש שחקנים שגם הצהירו שלא משנה כמה כסף יציעו להם - הם פרסומות לא יעשו. גם בהוליווד זה טריקי, בשנים האחרונות יש דווקא שינוי במגמה וגם שחקנים רציניים מפרסמים מוצרים ולא רק כוכבנים וכוכבניות (כמו ג'ורג' קלוני וג'ון מלקוביץ' שמפרסמים קפה. אם כי מלקוביץ' נמצא בבעיה כלכלית כמי שנפגע מהונאת מיידוף, קלוני ממש לא זקוק להשלמת הכנסה). עדיין, למרות שזה הגיוני לנו שנטלי פורטמן תפרסם את דיור, זה קצת פחות מתקבל על הדעת שהוא תפרסם מקררים... למרות שאולי גם זה יגיע. בקוריאה לעומת זאת השחקנים רואים בכל פרסומת גדולה הישג מכובד ונחשק לרזומה. היו המון התייחסויות לפרסומות ולחשיבות שלהם בסדרה: אה ג'ונג הרי תופסת את דוקו ג'ון על חם בגלל שהוא קופץ מהמיטה מרוב מתח בגלל שהשחיין הקוריאני זכה במדליית זהב ועלול לגזול ממנו חוזה פרסום שמן. דוקו ג'ין וסה רי מעמידים פנים שהן עדיין בקשר כדי לקבל פרסומת לניידים, דוקו ג'ין מצליח לקבל נשיקה על הלחי מאה ג'ונג בזכות פרסומת שהוא מככב בה (ומצליח להרטיט את לבבה לראשונה), הטריק של דוקו ג'ין עם הנעליים יכול לזכות אותו בחוזי פרסום לנעלי ספורט, תחום שהיה בבעלותם הכמעט בלעדית של כוכבי ספורט, בנות האוצר הלאומי מפרסמות רשת מזללות עוף מטוגן, ובסצינה עם לי סונג גי דוקו ג'ין מצליח לסחוט ממנו ראיון לאה ג'ונג בתוכנית שלו בתמורה לכך שלא יגנוב לו את הפרסומת למקררים (ולי סונג גי באמת מפרסם את המקררים של סמסונג...). אגב, לתוכנית האירוח של לי סונג גי בסדרה קוראים "לב ברזל" (במקור זה "לב חזק")... כמה הולם!

עוד משהו, הקטע שבו כל הבחורות מגלות את דוקו ג'ין ולי סונג גי ביחד ומתחילות לזמר: "הו, אתה כל כך רזה..." וכולי, כל כך מוכר לי מ-1N2D, הן באמת מתנהגות ככה! מעניין גם שכשמזהים את דוקו ג'ין בבית החולים אז מתלחשים ולא ממש ניגשים אליו אבל ברגע שחולה אוזרת אומץ ומבקשת חתימה - כל ההמון מסתער בשמחה.

ו. מינה היא כנראה באמת המפתח... בסיכום בדרמבינס הכותבת שיערה שאולי מינה הייתה בהריון ולכן אה ג'ונג חיפתה עליה וזאת בגלל שהיא סבלה מבחילה ולכן אה ג'ונג נתנה לה את הקפה שסה רי הכינה לה. חשבתי על זה שאנחנו כבר מתוכנתים לראות בטלויזיה בחילה אצל נשים וישר לחשוב על הריון... אם כי לפעמים בחילה היא רק בחילה (ולפעמים היא רומן אקזיסטנציאליסטי). ככל שהעבר נחשף אה ג'ונג מתגלה יותר ויותר כנשמה טובה ואלטרואיסטית. מההתחלה חיבבתי אותה אבל אני שמחה שזה מתגלה בהדרגה והיא לא דמות מושלמת ומלאכית מההתחלה.

ז. זה בהחלט מוטיב חזק אצל סה רי, איך שהיא לא מסוגלת להנות ממה שיש לה ולשמוח. האמת שמההתחלה היא לא עשתה רושם של אדם שמח. כשסה רי שומעת על כך שלדוקו ג'ין יש אהבה חדשה המחשבה הראשונה שלה היא: היא מפורסמת יותר ממני? היא לא מקנאה לו אישית כי אין לה רגש כלפיו, היא מקנאה רק ליוקרה שלה. אגב, בינתיים התגלה שהיא זו שרדפה אחרי דוקו ג'ין וקבעה עובדות בשטח. הסוכנת של דוקו ג'ין אמרה שהיה לה עליו קראש. מעניין אם זה נכון או שזה היה חישוב קר נטו.

ועוד כמה נקודות...

ח. הסוכנת של דוק גו הפתיעה אותי כשהריעה לאה ג'ונג שהכניעה את דוקו ג'ין היהיר. מג'ה סוק זה היה צפוי אבל לא ממנה. למרות שהיא איימה על אה ג'ונג אני כבר לא בטוחה שהיא תהיה המכשפה הרעה בסיפור...

ט. מערכת היחסים של דוקו ג'ין עם דינג דונג פשוט מקסימה. דוקו ג'ין לא צריך להתיילד כדי לדבר עם דינג דונג עין בעין כי הוא בעצמו ילד. זה היה ממש משעשע איך שאה ג'ונג התייחסה לדוקו ג'ין כחבר של דינג דונג שבא לשחק איתו. מהצד השני זה עצוב כי דינג דונג הוא כנראה החבר היחידי שיש לדוקו ג'ין. זה מזכיר לי את הסצינה מ"גן סודי" - ספויילר בלבן: שג'ו וון לקח את המזכיר קים כחבר לדאבל-דייט. למרות של ג'ו וון לפחות היה את אוסקה.. סוף ספויילר. סביר להניח שגם לסה רי אין אף חברה אמיתית. בעצם, הייתה לה פעם... אה ג'ונג.

י. אולי הבידוד החברתי של דוקו ג'ין גם קשור לילדותו אותה בילה בעיקר בבתי חולים? מה שנראה לי בטוח שהוא פונק כהוגן כילד עוד לפני שהוא פונק ככוכב. הוא היה רגיל לקבל הכל כי הוא חולה... וזה היה חמוד איך שהוא ניסה לשחק בקלף הישן הזה מול אה ג'ונג אבל לא יכול היה להמנע מלהשוויץ בפני הילדים ובפניה בכישוריו הספורטיבים...

כ. אחת הסצינות שממש שיעשעו אותי (כאילו שחסר) - דוקו ג'ין מתכוון לחלוף בבוז קר במכוניתו מול אה ג'ונג אבל כשהוא מגיע אליה הוא נוסע בסלואו מושן... והיא לא מבינה מה הוא רוצה. הייתה סצינה דומה עם האוטוגרפים, כשהוא קולט שאם הוא יחתום מהר אז הם יסיימו מהר ויפרדו והוא מתחיל לחתום לאט...לאט...

ל. ומסתבר גם שדוקו ג'ין מכיר לא רק את סיפור הקמליה אלא גם יודע לצטט שירה! מפתיע...

מ. בקטע שפיל ג'ו הולך לחפש עזרה בספרים חשבתי לי שבעצם, עם כל החנוניות שלו, יש לי את הכישרון תמיד להגיד את הדבר הנכון לבחורה, לעומת דוקו ג'ין שמפשל קשות בתחום המילולי. אבל לדוקו ג'ין יש יתרון גדול על פיל ג'ו וזה הפיזיות שלו. דוקו ג'ין כל הזמן חתר למגע גופני עם ג'ונג אה. לא בצורה אגרסיבית שהייתה מרתיעה אותה אבל זה היה שם כל הזמן והוא גם הצליח לראשונה לחדור את ההגנות שלה בסצינת הנשיקה על הלחי. אין מה לעשות, זה עובד. פיל ג'ו, מקסים ככל שיהיה (וגם חתיך) לא מצליח ליצר איתה כימיה מינית כי הדיאלוג בינהם הוא ברמה חברית והוא מילולי בלבד (חוץ מבקטע שבו הוא מחזיק איתה ידיים אחרי שהצילומים נגמרו וזה לדעתי הרגע הכי רומנטי שלו עד כה). כשהוא נוגע בה אז זה כרופא ולא כמאהב ואפילו החיבוק שלהם היה חיבוק בין חברים. אגב, גם כשג'ונג אה מנסה לעורר חזרה את דוק ג'ין האדיש היא פונה לצד הגופני שלו - היא מחבקת אותו, רוכנת עליו כדי לשמוע את ליבו... אגב, הייתה סצינה אחת שהזכירה לנו שפיל ג'ו הוא בכל זאת גבר - כשהוא עצר מול חנות חנות החזיות...

נ. הדיאלוג בין דוק ג'ו שהבין עד כמה שפט לא בצדק את אה ג'ונג ואה ג'ונג השיכורה שרק חוזרת על מילותיו כהד היה מקסים ונוגע ללב. הזכיר לי את הדיאלוג בין נרקיסוס לנימפה אקו... רק ששם ההד של אקו שיקף לנרקיסוס את הפחדים שלו ופה ההד שיקף לדוקו ג'ון את האמת, אולי כי הוא כבר פחות נרקסיסט...

ס. אהבתי את החולצה של אה ג'ונג בטקס שלושת הורדים...

ע. אני חוששת שמשולש ג'ני-אה האוון-ג'ה סוק לא יוכרע לעולם... לא אוהבת את זה כי זה נשאר ברמת הבדיחה, קיוויתי לרומן אמיתי בינה לג'ה סוק! אגב, אני ממש מחבבת את ג'ני, היא חברה אמיתית ויש לה ביצים.

ס. הנשיקה...

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל:

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

מאת: asole
Recharge!

אח, דוקו ג'ין והמטפורות שלו... משורר המטענים ותפוחי האדמה.

אגב תפוחי אדמה, הוא הרס אותי עם ה"בבית הזה לא רוצחים תפוחי אדמה!" Smiley_Silly

להפתעתי דוקו ג'ין לא התרסק ונראה שהוא שולט יפה בסיטואציות. הדימוי שלו לא נסדק אפילו. התרשמתי ביותר מאיך שהוא טיפל במנהל הנאלח. שוב הוא מראה עד כמה חריף ופיקח הוא כשמדובר בקריירה שלו. אבל המנהל לא מתכוון לשבת בשקט, הוא מחפש את מי נה, אבל נראה לי שהוא יופתע כשהוא ימצא אותה כי היא לא עקב אכילס של אה גונג אלא להפך (ואני מקווה מאוד שלא אתבדה).

אבל דוקו ג'ין כן מוותר על הכרטיס להוליווד בשביל אה ג'אנג. יכול להיות שהוא חושב שהוא במילא ימות, אבל הדוקו ג'ין שלפני אה גאנג היה רוצה למות בסטייל, אחרי שהוא היה מקבל את הפרס הגדול ואחרי שהיה מתפרסם שהוא חתם על החוזה לסרט ההוליוודי. זה לא שלא אכפת לו על הקריירה שלו, אבל זה כאילו נראה שאכפת לו בעיקר כי הוא זקוק לכוחו כדי להגן עליה.

זה שהוא חושב שאין לו סיכוי זה כל כך עצוב ואני אוהבת את המאבק שמתחולל בו בין הרצון "להטען" ובין הניסיונות שלו לא להיות אנוכי ולשחרר אותה. הוא היה כל כך מתוק כשאסר על סה רי לגעת בדוקטור כי הוא של אה ג'ונג... והקטע שבו הוא רומז לג'ה סוק שהוא לא ישרוד את הניתוח וג'ה סוק בוכה בשקט היה פשוט שובר לב בגלל שניהם.

דינג דונג גם היה מקסים בפרק, טוב, הוא תמיד מקסים. אני לא יודעת אם כבר כתבתי על זה אבל הקטע שלו שהכי אהבתי הוא שהוא מביא לדוקו ג'ין את הדונאטס שפיל ג'ו קנה לו ומתנצל שהוא אכל קצת כי הוא הרגיש שזו בגידה בחברו הטוב... והיום הוא קנה את ליבי שוב עם הנעליים ופיל ג'ו הבין מזה שאה ג'ונג החליטה לוותר על דוקו ג'ין אבל גם שהיא עדיין מאוד מאוהבת בו.

ופיל ג'ו פשוט התעלה על עצמו הפרק (וקשה להתעלות על עצמך שאתה בדרגה כל כך גבוהה ממילא) בכך שהוא לא מחק את ההודעה... תארתי לעצמי שהוא לא יעשה את זה.

זה היה פרק המראה, דברים שאה גונג עשתה - דוקו ג'ין עשה ולהפך. הוא זה שהתחבא בחדר שלה, החליק על השקית של הדוקטור וניסה לנקות את הריצפה עם התחתונים שלה... והיא זו שליטפה את פניו דרך שימשת המכונית... ובסוף קיבלנו את זה:

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל:

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

מאת: asole

זהו... נגמר... ואני שמחה לציין שסיימתי את הצפיה בסדרה עם חיוך גדול מאוזן לאוזן...

האם זו סדרה גדולה? אולי לא, אבל זו קומדיה רומנטית שהיא כייף טהור שעשוי במקצועיות ובאהבה גדולה - לז'אנר ולקהל. האנסמבל היה מעולה, התסריט היה שנון ומלא ברק, העלילה השאירה אותי מרותקת למסך מההתחלה ועד הסוף ואחרי הכל נשארתי שבעה עם טעם מתוק בפה ובלי להרגיש שאני צריכה לשחרר כפתור בחגורה.

ראיתי עד כה שתי סדרות של האחיות הונג ("החברה שלי היא גומיהו" ו"החברה שלי (היא שקרנית כפייתית...)" ואני חושבת שבסדרה הזו הן באמת התעלו על עצמן. החומרים שלהן תמיד מצויינים אבל בשתי הסדרות הקודמות שראיתי, למרות שנהניתי משתיהן, היו חלקים שנשארו 'לא אפויים', פה לעומת זאת הכל היה מתוקתק למשעי ובלי קצוות פתוחים. אולי בעצם חוט אחד נשאר תלוי באויר - הייתי שמחה אם המנהל ג'אנג הנכלולי היה בא על עונשו, אבל האמת שהייתי מאושרת כל כך בשביל דוקו ג'ין ואה ג'ונג שכבר לא היה לי נורא אכפת ממנו, וגם השלמתי מזמן עם כך שג'ני וג'ה סוק לא יהיו זוג אלא שיהיו לנצח שלישיה עם אה האוון. האמת שחשבתי שאולי יהיה משהו בין אמא של פיל ג'ו לאבא של אה ג'ונג אבל אני שמחה שלא היה כלום, הם קיבלו מספיק זמן מסך גם ככה.

צ'ה סיונג וון וגונג היו ג'ין - סרנגה! את שניהם אהבתי עוד מקודם, את צ'ה סיונג וון בזכות "סיטי הול" ואת גונג היו ג'ין בזכות "פסטה" ושניהם הקסימו אותי פה מחדש. התפקיד של צ'ה סיונג וון היה הרבה יותר צבעוני וקומי אבל גונג היו ג'ין היתה טבעית וכל כך נוגעת ללב ואני חושבת שהם השלימו זה את זו נהדר. ב"החברה שלי" לעומת זאת הרגשתי שהגיבור מחוויר ליד הדמות הקופצנית והמשעשעת של הגיבורה ואילו פה זה ממש לא היה כך (גם לא ב"גומיהו", אגב. מעניין שבשלושת הקומדיות האלו יש דמות ראשית אחת שהיא מוגזמת וצבעונית ושניה שהיא דמות "נורמלית". מעניין אם זה תקף גם לסדרות אחרות שלהן). אני חושבת שצ'ה סיונג וון הוכיח פה מחדש איזה שחקן קומי אדיר הוא, זה תפקיד ממש קשה כי הדמות של דוקו ג'ין היא לעיתים קרובות סלפסטיקית וקומיקסית אבל צ'ה סיונג וון הצליח להעביר אותה בכנות ועם הרבה רגש ועד כמה שהדמות לא הייתה סבירה - אני האמנתי לו. אה ג'ונג של גונג היו ג'ין נכנסת בקלות לפנתאון הגיבורות החביבות עלי, היא פשוט כל כך מקסימה ואנושית... הקומיות שלה טמונה לא במחוות הגדולות אלא ברגעים הקטנים והמשעשעים האלו שבהם אי אפשר ללעוג לה אלא להזדהות איתה. עד כמה שהסדרה בנויה נהדר קשה לי להאמין שהיא הייתה כל כך מוצלחת אלמלא הצמד המשובח הזה.

מי שעוד הרשים אותי מאוד לטובה הוא יון קאי סאנג כיון פיל ג'ו. לא הכרתי אותו מקודם אבל לחלוטין התאהבתי בדמות שלו בסדרה, הוא היה הבחור המושלם - אבל בלי להיות קיטשי או נימוח מידי או פשוט...כמו רוב הבחורים המושלמים בסדרות... משעמם. הוא היה מאמי אמיתי וזו הפעם הראשונה שהרגשתי שממש מתחולל בליבי מאבק בין שני טוענים לליבה של הגיבורה. בדרך כלל אני מעדיפה בבירור ובמובהק אחד מהשניים, הראשי או המשני, אבל הפעם, למרות שרציתי שאה ג'ונג תהיה עם דוקו ג'ין, הלב שלי יצא אל הדוקטור המאוהב וממש ייחלתי לעוד אה ג'ונג בשבילו... בהתחלה התאכזבתי מכך שפיל ג'ו ככל הנראה הולך לסיים את הסדרה כבן זוגה של סה רי, לאט לאט השלמתי עם זה, בעיקר כי הקראש של סה רי עליו חושף את החלק הכי טוב בנשמתה - זה שהיא רוצה בחור כמוהו כבר אומר עליה משהו, והוא בוודאי יהפוך אותה לאישה טובה יותר. אבל עדיין... היא פשוט לא ראויה לו אז ככה שמבחינתי זה שהוא התגבר על אה ג'ונג והמשיך הלאה (אהבתי את הסצינה בה הוא מחלק את הרזומה שלו לאג'ומות שרוצות לחתן איתו עם בנותיהן) זה כבר טוב ולא אכפת לי שסה רי נדחפת בכוח לחייו. שמחתי שהן לא סיימו את הסדרה בכך שהם זוג כי זה היה לא אמין אבל הן נתנו לה פתח. בכל מקרה, יון קאי סאנג - רשמתי את שימך לפני, בהחלט שחקן שאני אשמח לראות שוב!

באשר ליון אי נה שגילמה את קאנג סה רי, אני חושבת שהיא עשתה עבודה טובה. יש ביון אי נה חמידות טבעית מה שהפך את סה רי לדמות שמעולם לא ממש שנאתי למרות הזדוניות, האנוכיות והקטנוניות שלה. הדמויות הנשיות המשניות הקודמות שראיתי בסדרות של האחיות הונג היו מאוד חלשות וחייזריות ואני שמחה שסה רי לא הייתה כזו. יון אי נה לא התעלתה בתפקיד הזה כמו יון קאי סאנג אבל היא יצרה דמות אמינה של ילדה מפונקת ואגואיסטית שתסביך הנחיתות שלה יחד עם שאפתנות ונחישות עצומות הביאו אותה לפסגה.

שאר הקאסט היה מצויין ואהבתי במיוחד את דינג דונג, הוא היה מקסים. זה היה אחד מתפקידי הילדים הכי מוצלחים שיצא לי לראות כי הוא לא סתם היה על תקן הילד החמוד אלא הוא נטל חלק פעיל בעלילה והייתה לו אישיות מעניינת משלו - והוא גם היה דמות קומית טובה. שאפו לילד השחקן יאנג האן יול, הוא כישרון טבעי (זה אגב תפקידו הראשון). בדרך כלל צילומי מאחורי הקלעים על הסט לא ממש מעניינים אותי אבל דווקא הייתי שמחה לראות כאלו שלו עם צ'ה סיונג וון, הדינמיקה ביהם הייתה פשוט מעולה, ילד בן 7 וגבר בן 37 שמשכנעים בתור החברים הכי טובים - זה לא דבר של מה בכך.

צ'וי האווה ג'ון יצרה דמות של אישה חזקה, פיקחית ומתעתעת כמנהלת מון, מתעתעת לטובה, לא הייתי בטוחה לאיזה כיוון היא תפנה, בסופו של דבר היא באמת היתה דמות אם לדוקו ג'ין, אבל לא אם רעה, גם אם היא חושבת שהיא יודעת יותר טוב מהבן יקיר לה מה טוב בשבילו. אהבתי גם את אים ג'י קיו כג'ה סוק החמוד (שגם לו היו סצינות ברומנס נהדרות עם דוקו ג'ין), את לי הי ג'ין כג'ני כחברה הכי טובה האולטימטיבית (וכ"אישה רעה"!) ואת ג'ונג גון הא כאה האוון, אחיה מלא-הכוונות-הטובות של אה ג'ונג. ג'ונג מאן סיק היה נכלולי להפליא כמנהל ג'אנג הנתעב ופארק וון סוק (שהייתה אימה של און צ'אן ב"קופי פרינס") הייתה אמא פולניה לפי הספר וכל שאר הדמויות היו לגמרי סבבה.

אי אפשר לדבר על הסדרה הזו בלי להזכיר את המימד הפוסט מודרני הכל כך חזק שלה. האחיות הונג ידועות במטפורות וברפרנסים שלהן על התרבות הפופולרית אבל פה הם ממש התפרעו (לטובה). זו סדרה שעוסקת בעולם הבידור באופן ישיר ולמרות שהיא עשויה כאגדה מודרנית היא קורצת כל כך הרבה לעולם האמיתי כך שדווקא הבדיחות בסדרה, הרפרנסים המצחיקים, הם אלו שהופכים אותה לריאליסטית (במובן שהיא משקפת את העולם שהיא מתארת), בקטע של הפוך על הפוך על הפוך, כי הרי בכל בדיחה יש גרעין של אמת. העולם של הסדרה הזו דומה לחדר המראות בלונה פארק, בו האדם נכנס ורואה את דמותו משתנה ומתעוותת באלפי צורות עד שהוא כבר לא מכיר את עצמו, עולם של תדמיות ואימג'ים ושיעתוק אין סופי. אהבתי מאוד את אחד המשפטים בסדרה שאומר דוקו ג'ין, לאחר שהוא נתפס על ידי סבתא שנחושה לצלם אותו ויהי מה - ממתי כל האנשים במדינה הפכו לצלמי פאפרצ'י? זהו לא החזון המבהיל של האח הגדול, זהו החזון המבהיל לא פחות של האחים הקטנים, שבו דעת הקהל חורצת גורלות לשבט ולחסד ולא פעם סתם מתוך שעמום או שרירותיות; כמו למשל האנשים שנתפסו אחרי שהתגלו כמי שהפיצו דיבה על אה ג'ונג או ייחלו למותה, אלו התגלו כאנשים נורמטיביים ומשועממים שלא חשבו לרגע שמאחורי האימג'ים יש בני אדם. גם אותה סבתא-פאפרצ'ית-חובבת לא התחשבה במורת רוחו של דוקו ג'ין כשרצתה לצלם אותו, בעוד שבוודאי לא הייתה מתנהגת כך לאיזה אג'ושי אלמוני. ברגע שהתפרסמת אתה רכוש הציבור - בין אם אתה אוצר לאומי כמו דוקו ג'ין או שק חבטות לאומי כאה ג'ונג וככל שאתה מזוייף יותר ומתוחכם יותר בהפעלת הפרסונה הציבורית שלך לתועלתך - כך אתה נחשב בציבור לאמין ואותנטי יותר.

וסיכום על הפרקים 12-16 יבוא מחר... Night

תוקן על ידי asole 14/7/2011 13:16

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל: אני חייבת לציין מאת: iDana
ובאמת לקח לי יותר זמן לסיים אותה מאשר את "סיטי הול" או "גן סודי", אולי זה מקרי (כי לא תמיד יש את אותו הפנאי) ואולי לא. אני חושבת שהייתי קצת פחות במתח מאשר בשתי הסדרות האלו. למרות שיש שם פרקים מלחיצים עם אנגסט היה לי ברור שהדמויות יחלצו בשלום... בגופם לפחות אם לא בתדמיתם - אם משהו הלחיץ אותי ממש זה עיניין התדמית ודעת הקהל אבל היה לי ברור שזה לא ייגמר כטרגדיה סוחטת דמעות. לעומת זאת, ב"גן סודי"... ספויילר בלבן: הייתי לחוצה כל כך אחרי סצינת המעלית שפשוט נכנסתי לסיכום הפרק הבא בדרמבינס כדי לראות שג'ו וון בסדר כי כבר הייתי חייבת ללכת לישון ולא יכולתי להמשיך לפרק הבא אבל גם לישון לא הייתי יכולה עם המתח הזה... Smiley_Wink

ופרקי המלודרמה בסוף בכלל הרגו אותי... לעומת זאת, כאן... ספויילר ל-"Best Love" בלבן: לא חששתי לגורלו של דוקו ג'ין למרות שהוא נכנס לניתוח בו סיכויי ההצלחה הם 10% בלבד, ידעתי שהוא ינצח את הסטיסטיקה. חששתי יותר מהצורה שבה אה ג'ונג והוא יסבלו מההחלטה שלו לצאת מהארון הרומנטי לאור הזרקורים, חששתי גם מכך שצפוי לנו אנגסט עד הדקה האחרונה... אבל אני שמחה שלא היה כך ושגם העליהום הציבורי היה נסבל, בעיקר מפני שהם עמדו בזאת בגבורה וזה לא פגע ברגשות שלהם זה לזה.

אגב, אני מניחה שקראת את הסיכום שלי כי מראש את מוותרת על הסדרה? Smiley_Wink

אני יכולה להבין את זה, אם את לא אוהבת את צ'ה סיונג וון... נראה לי שקשה קצת להנות מהסדרה כשסולדים מהדמות הגברית הראשית (אם כי בעצם הצלחתי להנות מ"BOF" למרות פוסטמיותה של ג'אנדי). אבל בניגוד לדוקו ג'ין אני בטוחה שהיית אוהבת את פיל ג'ו, הוא פשוט דמות שאני לא רואה איך מישהו יכול שלא לאהוב אותה...

מכיוון שמחכים לי על הכונן לא מעט סדרות וסרטים... קשה לי כרגע לחשוב על ש"ח אבל זו בהחלט סדרה שאהנה לצפות בה שוב!

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל: הרשיתי לעצמי לקרוא כי... Small_Talk

מאת: iDana
לכן אין לי בעיה לקרוא ספיישלים אפילו עם ספויילרים (אלא אם אני מתכוונת לראות את הסדרה בקרוב) כי יש התיישנות על הזיכרון שלי.

גם אין ספויילרים נורא מהותיים בסיכום, בעצם, לא משהו שאי אפשר לנחש לבד. ובאמת זה יותר ה"איך" מאשר ה"מה".

מצבם של תפוחי אדמה מעולם לא היה טוב יותר כמו בסדרה הזו! Smiley_Silly

אני באמת רוצה לכתוב ספיישל לסדרה שיהיה נטול ספויילרים, אז אני אערוך את הסיכום הזה מחדש כך שלא יספלייר...

אגב, בעיניין הספויילר... אני חושבת שזה נכון לגבי רוב הקוריאניות שראיתי, אבל... Spoiler_00

ממש ממש כללי בלבן: פה לפחות נתנו להנות קצת מהסוף, בניגוד נניח ל"החברה שלי" שאחרי כל האנגסט קיבלנו חמש דקות של "היי אנחנו ביחד והמשפחה מקבלת אותנו ואיזה כייף לנו... ביי!". סוף Spoiler_00

באמת לא סבלת את קולונגה? למה? אני שואלת כי אני לא זוכרת אותו האמת לפני "הזר"...

אגב, צ'ה סונג וון - לא סבלת אותו בגלל הדמות של ג'ו גוק או השחקן? כי אני זוכרת שכתבת על BOF שלא סבלת את הדמות הראשית בגלל השחקן (כי חשבתי שזו הייתה הדמות שלא אהבת בהתחלה).

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל: קשה להפריד בין הדמות לשחקן... מאת: iDana
זה בגלל שהוא בעיני שחקן גרוע שעושה עוול לדמות שהוא מגלם. למשל ההולוגרמה ב-"BOF" (קים היונג ג'ונג). הדמות שלו לא הייתה כזו גרועה, היא הייתה אפילו יותר מפותחת מדמויות אחרות (וון בין למשל) אבל הוא היה כל כך פרווה וחסר אישיות... במקום שיהיה מאבק בין שני הבנים כף המאזניים מבחינתי הייתה כולה לצידו של ג'ון פיו. ראיתי גם את "האנה יורי דאנגו" אז היה לי צ'אנס לראות שחקן אחר בדמות הזו והשינוי היה עצום (למרות שהדמות של האנזאווה רוי הייתה פחות מטופלת מזו של ג'י הו!). אחר כך ראיתי את קים היונג ג'ונג ב"נשיקה שובבה" ושמחתי לגלות שהוא השתפר. הוא עדיין לא לורנס אוליבייה הקוריאני אבל בהחלט רואים שיפור.

אבל אם אני מתעבת דמות... לפעמים זה דווקא יכול לגרום לי להעריך את השחקן עוד יותר... כמובן, אם הייתי אמורה מלכתחילה לתעב את הדמות! את בהואן (מרסיו גרסיה) תיעבתי אבל זה ממש לא גרם לי להעריך את השחקן! זו לא הייתה אשמתו, התפקיד היה כתוב גרוע, אבל גרסיה לדעתי שחקן חלש וחסר כריזמה (גם ב"סלבריטי" לא התפעלתי ממנו) וזה גם לא עזר.

אולי הדרך לברר אם זו הדמות או השחקן צריכה להיות אחרי שצופים בו בתפקיד שונה לגמרי? אם כך, אולי לי מין הו יראה לך אחרת אחרי "טעם אישי" כי הוא דמות שונה לחלוטין מג'ון פיו (אני משערת שגם ב"צייד עירוני" הוא שונה אבל עוד לא ראיתי). אבל לעומת זאת לא נראה לי שדוקו ג'ין יגרום לך לשנות את דעתך על צ'ה סיונג וון. כמובן שאולי אני טועה, מאוד קשה לי לנחש את טעמם של אחרים (שלא קוראים להם "אורלי" Smiley_Wink

) אבל יש לי תחושת בטן כזו וכידוע לנו... בסופו של דבר, אם על הבטן לא נסמוך אז על מי? Smiley_Wink

היה מעניין לקרוא את מה שכתבת על קולונגה. אולי כמו קים היונג ג'ונג הוא התחיל ירוק וחסר ניסיון ואולי כמו מרסיו גרסיה הוא קיבל בתחילת דרכו תפקידים שכתובים רע. יש שחקנים שיש להם את זה בדם, לפעמים את רואה ילדים שחקנים שפשוט מדהימים ביכולת שלהם להעביר דמות מדוייקת (כמו שהילד ב"Best Love" מצויין) ויש שחקנים שמגיעים לתוצאות תוך לימוד וטעיה והרבה עבודה קשה.

תוקן על ידי asole 15/7/2011 2:14

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל: כשאני בדרך לא אוהבת שחקן... מאת: asole

ויש שחקנים שאני יכולה להעריך גם אם אני מתעבת את הדמות (הדוגמה הראשונה שקופצת לי לראש: המלכה המטרונית). אבל יש גם מקרים שבהם הנוכחות של השחקן על המסך (כפי שאני קולטת אותה) מעצבנת אותי ומורידה לי את המוטיבציה לצפייה (אבל גם במקרה של BOF וגם בסיטי לא התחברתי לסדרה בכללותה, זה לא היה רק בגלל שחקן כזה או אחר). קשה לי לקבוע באופן מדויק עד כמה מה שאני קולטת כ"נוכחות" קשור לשחקן ועד כמה לדמות...

עולה לי בראש הדוגמה של הסדרה Bicheonmu - העלילה הייתה שרירותית ומייגעת בעיניי, והדמויות הראשיות היו מתסכלות ובלתי מובנות לטעמי, אבל עדיין הצלחתי להתרשם לטובה מהשחקן ג'ו ג'ין מו. אני אשמח לראות אותו בתפקיד אחר (והסרט בכיכובו, Frozen Flower, ממתין לי).

במקרה של קולונגה, הוא עצמו סיפר בראיונות כמה היה חשוב לו ללמוד ולהתקדם, ובהתאמה הוא גם השתתף בפרויקטים מעניינים עם תפקידים מורכבים יותר. לעניות דעתי, יש הבדל עצום בין סדרה כמו "מריה מריה" ובין הטרילוגיה התקופתית של קרלה אסטרדה.

לגבי "טעם אישי" - העלילה לא כ"כ מושכת אותי, ויש לי תחושה שהסדרה יכולה להגיע לפלטינה, אז אני לא ממהרת לצפות בה בינתיים Smiley_Wink

וגם לי לא נראה שדוקו ג'ין יחולל אצלי מהפך ביחס לשחקן שמגלם אותו, במיוחד אם מדובר בדמות סלפסטיקית וכו'. יש סיכוי סביר שהוא עוד יותר יעלה לי על העצבים Smiley_Silly

בתגובה ל:

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

מאת: asole

טוב, פרקי האנגסט תמיד מגיעים לקראת הסוף וזה הזמן שהכי קשה לעצור את הצפייה ולכתוב...

אז ככה, ברטרוספקטיבה על מה שהיה לנו בפרקים האחרונים:

Heart_01

קו דוקו ג'ין ניצח, קו פיל ג'ו הפסיד. הפרק האחרון הסתיים בנשיקה, אבל לאן ממשיכים מכאן? זו בעצם ההתחלה של היחסים הסודיים בין דוקו ג'ין לאה ג'ונג, ולמרות שהם מכירים את כללי המשחק - זה מבאס. מעניין שיכול להיות לדוקו ג'ין ולאה ג'ונג דייט נורמלי של זוג נורמלי רק כשהם מול המצלמות! כשהם מנסים לצאת במציאות הם צריכים להסתתר... דוקו ג'ין מתארח אצל אה ג'ונג בתוכנית הראשונה שלה והם בכאילו דייט אבל למעשה, בלי שהצופים יודעים זאת, זהו דייט אמיתי. זה מוטיב חוזר בסדרה – מה שאמיתי נראה מזויף, מה שמזויף נראה אמיתי (כמו הדייטים המפוברקים עם סה רי). בסוף התוכנית דוקו ג'ין גם מבשר לאומה על הפרידה שלו ושל סה רי אחרי שקודם לכן סיכם עם זו האחרונה את הפרטים. אגב, שעשע אותי הדיאלוג בניהם - שאסור לה לפרסם תמונות שהיא מביטה בעצב לים וכולי כדי שאף צד לא יראה כסובל על חשבון הצד השני. בסוף היא גם הציעה לו חיבוק והוא סירב בטענה ש"יש לו מַטְעֵן מיוחד ואם היא תיגע בו היא תגרום לו לקצר", ועוד הציע לה בנדיבות לגדל תפוח אדמה כי זה עוזר! Smiley_Silly

פה גדול... הנה בא מטוס!

מי שמכיר אותי כבר יודע שהאגדה האהובה עלי היא "היפה והחיה" אז כמובן שליבי התרונן כשהאגדה הזו הוזכרה בסדרה... לאחר הפרידה מסה רי גדודי הפאפרצ'י צרים על ביתו של דוקו ג'ין והוא מתאר את עצמו לפני אה ג'ונג כנסיכה הכלואה במגדל והיא אומרת לו שהוא יותר החיה מאשר היפה...חיה שמגדלת תפוחי אדמה. אבל האמת ששניהם ממלאים את שני התפקידים האלו בו בעת. דוקו ג'ין הוא היפה (בעל התדמית היפה) שמציל את אה ג'ונג (עם תדמית החיה) ואילו אה ג'ונג גואלת את דוקו ג'ין שבאמת כלוא במגדל של זהב ולכן לא מסוגל לחוות אמפטיה ואהבה עד שהוא פוגש אותה, הוא מתנהג כמו חיה כי הוא עיוור לכל מה שאינו חלק מהצרכים והרצונות שלו ועובר תהליך סובלימציה בזכות הפגישה עם האישה שהיא ההפך ממנו.

Heart_01

עוד דימוי שמהדהד שוב ושוב הוא איירון מן, גיבור הקומיקס האהוב על דוקו ג'ין עוד מילדותו. הוא בחר בו כי הוא היה ילד חולה לב וחלוש ואילו איירון מן הוא לא רק גיבור על אלא גם אדם שגם היה חולה (נפגע מרסיס בלב במלחמת ויאטנם) וניצל הודות לטכנולוגיה שהעניקה לו כוחות מיוחדים והפכה אותו לאדם-על (כמו שדוקו ג'ין רואה את עצמו היום. גם איירון מן עבר כמוהו השתלת לב). אבל דוקו ג'ין הוא לא רק איש הברזל אלא גם איש הפח, מ"הקוסם מארץ עוץ", זה שאין לו לב אבל בעצם... הוא מגלה במהלך הדרך שיש לו. הריפרור לשתי הדמויות האלו חזק במיוחד בפרקים האלו, כשדוקו ג'ין מגלה שחייו בסכנה ורוב הסיכויים הם שלא ישרוד את הניתוח השני ומתייחס לעצמו כ"שבור", מכונה מקולקלת שמצליחה איכשהו לסחוב רק בזכות המטען שהוא אה ג'ונג.

וגם פיל ג'ו רואה את עצמו כדמות מקומיקס! לא קומיקס אמריקאי אלא קומיקס יפני משנות השבעים שהפך גם לסדרת אנימה בשם "הרפתקאותיו המופלאות של פול". פול הוא נער יפה בלורית שחברתו האהובה נינה נחטפה על ידי מלך שדים רשע בארץ אגדית ובעצם כל מה שפול עושה זה לנסות להציל את נינה שוב ושוב מהמלך הרשע, אלא מה? נראה שנינה בכלל לא רוצה להנצל, לדאבונו של פיל ג'ו/פול, ודבקה דווקא דווקא במלך הרשע/דוקו ג'ין. סה רי כמובן רוצה לדעת איפה היא בסיפור ופיל ג'ו נותן לה להיות "ראש פיטריה", יצור שכנראה משמש כסייד קיק של המלך הרשע אבל כנראה שגם מחליף צדדים בהמשך. זה משעשע שסה רי מוכנה להיות אפילו פיטריה רק כדי להיות ליד פיל ג'ו/פול... אחד הרגעים היותר משעשעים שלה בסדרה הוא כשהיא מתעקשת שבעצם ראש פיטריה היה הדמות הכי פופולרית בסדרה!

כשסוף סוף העניינים מתחממים בין דוקו ג'ין ואה ג'ונג... דינג דונג! ג'ה סוק הבוכה והשיכור מופיע בביתו של דוקו ג'ין והורס את הערב. יש לו מזל גדול שהוא סיפק סצנה ממש משעשעת ונוגעת ללב, אחרת הייתי ממש מתעצבנת עליו.

Best Love is Boys Love?

שני גברים כל כך שונים ושניהם כל כך נוגעים ללב. דוקו ג'ין נלחם בין חוסר היכולת שלו לחיות בלי אה ג'ונג, במיוחד כשהוא קרוב כל כך למוות ובו בעת נקרע מהאנוכיות שבכך ופיל ג'ו שלא מצליח להתגבר על אה ג'ונג למרות שהוא מנסה לרמות את עצמו ומנסה להציל אותה ללא לאות. אהבתי מה שדוקו ג'ין אמר לו בשיחה בניהם - שאה ג'ונג תפגע בכל מקרה כי הוא כל כך מפורסם שהוא לא יכול פשוט ללכת ולמות לו בשקט באיזו פינה. זה נכון ואני אוהבת את זה שהוא ריאליסטי. זה משגע אותי בסדרות כשהגיבורים הופכים לקדושים ומחליטים לפגוע באהוביהם על ידי פרידה כדי שלא יפגעו ממותם הקרב ובא במקום למצות את הזמן ביחד.

Heart_01

רגעי האושר הגנובים קצרים. אפילו הפיקניק המיוחל מסתיים בטרם עת כשהסקנדל פורץ. אגב, שמתם לב לז'קט של דוקו ג'ין?

שאלה טובה

המנהל ג'אנג לוחץ על סה רי (שהסיפור שלה עם מי נה יתפרסם) והיא מפעילה את אימו של פיל ג'ו כשהיא כאילו בשוגג פולטת שלאה ג'ונג היה חבר (סלבריטאי!) כשהיא הייתה בתוכנית ומשם כדור השלג מתגלגל. האישומים הישנים צפים (הספונסר... פירוק הלהקה...) כשהמנהל ג'אנג הנאלח נהנה לבחוש בקלחת. זה רק הולך ומחריף מרגע לרגע ופיל ג'ו, שמנסה להגן על אה ג'ונג, לומד על בשרו את משמעות המשפטים "הוצא מהקשרו", "תקשורת עוינת" ו"תמונה אחת שווה אלף מילים".

Heart_01

אם יש מישהי בסדרה שממש שנאתי בסדרה זו מינה. כלומר, המנהל ג'אנג הוא חתיכת טינופת, אבל הוא טיפוס שלא מצפים ממנו אלא להיות חתיכת טינופת. מינה לעומת זאת הייתה חברה טובה של אה ג'ונג או יותר נכון, אה ג'ונג הייתה חברה טובה שלה וחיפתה עליה כל כך הרבה שנים כשהיא משלמת מחיר אישי כל כך כבר ולמינה יש את החוצפה עוד לבקש מאה ג'ונג שתמשיך לשמור על סודה! אפילו כשהעולם שוב מתרסק על אה ג'ונג שסוף סוף הצליחה להרים ראש ולטפס קצת ומינה עדה לשידור החוזר - היא דבקה באנוכיותה. כל כך אהבתי את פיל ג'ו בשיחה שלו עם מינה! כל פעם שחשבתי שהוא לא יכול להיות מקסים יותר - הוא בא והעמיד אותי על טעותי. אהבתי איך שהוא נזף בה ובו בעת השתומם איך יש אנשים כה אנוכיים כמוה? והוא כמובן זה שהפגיש אותה בעל כורחה עם סה רי וג'ני בעוד שאם זה היה תלוי רק בה... אה ג'ונג הייתה יכולה להיקבר חיים בסקילה הציבורית. זו אגב שוב דוגמא לכך שכמה שפיל ג'ו נראה חננה הוא יכול להיות ערמומי ואסרטיבי (ותמיד למטרות טובות), כמו אז, עם העטים. בסופו של דבר זה גם עובד.

ביץ'.

הייתה לי שיחה היום עם אורלי על אם הגילוי על הסיבה שבנות האוצר הלאומי התפרקו הוא אנטי-קליימקס או לא. זה כן ולא בעיני, כלומר, זה אנטי-קליימקס מהבחינה הזו שלא נחשף בעצם כמעט שום מידע שלא ידענו כבר קודם (ידענו על הסיבה לסטירה, על החלפת הכוסות, על זה שכנראה מי נה הייתה בהריון מהחבר שלה ושהיא התכוונה להתאבד). אבל אני אהבתי את זה בגלל שהנתונים היו נכונים אבל המסקנה שחשבנו עליה - לא לגמרי נכונה. מינה לא הייתה זו שאה ג'ונג חיפתה עליה, כלומר, היא כן, אבל היא לא הייתה היחידה. היא חיפתה על סה רי אפילו יותר. אם אה ג'ונג הייתה מפרסמת את הסיבה לסטירה ולהתפרקות סה רי הייתה זו שמקבלת את המכה הגדולה ביותר. אה ג'ונג לא ידעה כמובן שמחכות לה עשר שנים איומות, היא חשבה שהיא מסוגלת לגונן על חברותיה, האחת צעירת הבנות והשנייה בטראומה ובמצב אובדני, היא חשבה שהיא מספיק חזקה כדי לחטוף את האש ולא תארה לעצמה איזו מלחמת התשה ארוכה זאת הולכת להיות. אני חושדת שהמנהל ג'אנג ששמר לה טינה השתתף, באופן פעיל או סביל, גם בלינצ'ים הקודמים שקברו אותה ואת הקריירה שלה. הגילוי היה חשוב בעיקר בגלל סה רי שבעצם הובילה את המהלך לסקנדל הנוכחי. נכון שהמנהל ג'אנג סחט אותה אבל עכשיו, כשהיא הבינה מה אה ג'ונג עשתה בשבילה, היא ידעה יפה מאוד איך לנטרל אותו. זאת אומרת שגם קודם היא יכלה להימנע מהפגיעה באה ג'ונג – לו רק רצתה.

Heart_01

בלב הסערה המנהלת מון מציעה לאה ג'ונג מוצא - לספר הכל. על מצבה הכלכלי האמיתי, על אביה ואחיה ואחיינה שהיא מפרנסת, על מי נה וסה רי וכל מה שהוביל לפירוק הלהקה. ניקוי אורוות אמיתי. אה ג'ונג מסרבת. זה כנראה הרגע הכי נאצל שלה בסדרה. גם כשהיא בחרה להגן על סה רי ומי נה היא נהגה באצילות נפש אבל אז היא לא ידעה. עכשיו היא יודעת. היא לא יכולה למכור את משפחתה כדי להינצל... אבל גם לא את חברותיה לשעבר - שזה ממש לא מובן מאליו.
זה כל כך יפה איך ששני האבירים מזנקים כדי להציל את הנסיכה. המהלך של פיל ג'ו היה לאחד את בנות האוצר הלאומי. דוקו ג'ין לעומת זאת רוצה לצאת לתקשורת ולספר על מצבו הבריאותי האמיתי ועל אהבתו לאה ג'ונג ולשם כך הוא מספר לה לראשונה על הניתוח וסיכוייו הקטנים לצאת ממנו בחיים. זה הרגע הכי הרואי שלו, הוא מוכן להקריב את הדימוי שלו, הדבר שהיה הכי חשוב לו בחיים למען האישה שהוא אוהב ושהקריבה את הדימוי שלה בשביל אחרים. היא לא מוכנה לכך בשום אופן. כמו שהוא רוצה להגן עליה - ככה היא רוצה להגן עליו. איך היא תהיה מאושרת אם משפחתה תסבול בגללה? איך היא תהיה מאושרת אם אהובה יסבול בגללה? ונוסף לכל, היא הולכת למסיבת העיתונאים עם הבשורה הכי נוראה שיש - שדוקו ג'ין הולך למות.

Heart_01

מסיבת העיתונאים הכי עצובה אבר. אה ג'ונג ממררת מול נציגי התקשורת בבכי ושואלת אם מוות הוא הדרך היחידה להנצל? זה נשמע כאילו היא מתכוונת למותה שלה (התאבדות) אבל היא מתכוונת למותו של דוקו ג'ין. זה יהיה רלוונטי מאוחר יותר. אני פשוט לא מבינה איך ליבם של העיתונאים לא זז מילימטר... היא פשוט שברה את ליבי. אוף, תקשורת עוינת!!!

Heart_01

אבל דוקו ג'ין מצליח להציל אותה בסוף בכך שהוא מפרסם את מצבו הרפואי בלבד ובכך דוחק את הסקנדל שלה לשוליים. גם הראיון של סה רי עוזר ומוציא את האוויר מהמעט שנשאר משערוריית אה ג'ונג והמאהב המסתורי. זה כמובן גובה מחיר, דוקו ג'ין נמצא כעת במצור של אהבה כמו שאה ג'ונג היתה תחת מצור של שנאה, הוא כלוא בביתו והוא חוטף לשם את אה ג'ונג. זה אגב הזמן האידיאלי לקצת לאבי דאבי... הבנאדם הולך למות, למה את לא יכולה לפרגן לו ולנו קצת אה ג'ונג? זה כמו הסעודה האחרונה לנידון למוות... גם לא הבנתי מה הקטע שהיא הולכת הביתה כדי שהיא תוכל להיות איתו בבית החולים, נראה לי שעדיף שהם יבלו ביחד כל דקה שיש להם, לא? ובמילא הפאפרצ'י יעזבו יחד עם האמבולנס שייקח את את דוקו ג'ין ועוד דבר - במצבו לא ממש כדאי שהוא לבד.

כבר רבים על השלט? אגב, קלטתם איזו תספורת מוזרה? מה קטע של הגילוח מעל האוזן???

דוקו ג'ון מפקיד בידי המנהלת שלו דיסק ומעטפה, שיגנו על אה ג'ונג לאחר מותו אם לא ישרוד את הניתוח. הוא מפקיד אצל דינג דונג את הטבעת שהתכוון לתת לאה ג'ונג ומשביע אותו לשמור אותה במקום בטוח. הוא מזכיר לאה ג'ונג את הבטחתה לשיר עבורו בניתוח. כל ההכנות מושלמות אבל הוא מתמוטט לפני הזמן ומכיוון שהוא מחזיק את תפוח-אדמה המחמד שלו הוא מתרסק איתו על הרצפה. חשבתי על זה שהוא מתייחס לתפוח האדמה קצת כמו הגיבורה בסיפור של או הנרי "העלה האחרון". השיח שליד חלונה מסמל עבורה את החיים, כל עוד העלים לא נושרים בסופת החורף חייה נשמרים. תפוח האדמה הוא גם סמל לאהבתה של אה ג'ונג וגם לחייו של דוקו ג'ין, ומכיוון שהשניים כרוכים זה בזה, על תפוח האדמה לשרוד וללבלב כדי שגם דוקו ג'ין יוכל לשרוד וללבלב.

אבל כשמובילים את דוקו ג'ין לבית החולים אה ג'ונג בשידור חי וכשהיא שומעת את הידיעה היא מחווירה ויצאת באמצע השידור למרות שהיא אמורה לשדר את הכתבה שלה - ואף אחד לא מבין למה. כמובן שהיא לא יכולה להיכנס לבית החולים בגלל הפאפרצ'י ושניהם מבלים את הלילה הגורלי בנפרד, אם כי אה ג'ונג, נאמנה להבטחתה, שרה לו את השיר שלה, כנראה בביצוע הכי עצוב שהשיר הזה זכה לו מעולם.

המשך יבוא....

תוקן על ידי asole 15/7/2011 2:13

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל: Best Love פרקים 12-16 ( Spoiler_00

) מאת: asole
ואחד הדברים שהזכרת לי היה עניין המראות בסדרה הזו, כשסצנות
חוזרות על עצמן באופן קצת שונה:
1- סצנת המפגש הראשון מחוץ לאוטו-"תזרקי את זה" חזרה על
עצמה במהופך כשאה ג'ונג קיבלה את האוטו אחר כך (למרות שכאן
הדמות חוזרת על המעשה במכוון כדי "לנקום" יש בזה משהו יפה
בעיניי לראות שיש לה גם גאווה במיוחד בגלל שהיא כל כך מוחלת
על כבודה כל הזמן)
2- הסצנה עם הצעיפים שכבר דיברנו עליה
3- הסצנה שבה אה ג'ונג נכנסת לבית של דוקו ג'ין ומסתתרת שם
והסצנה ההפוכה של ביקור הבית של דוקו ג'ין בביתה של אה
ג'ונג
4- "האם מוות פותר את הכול"? -פעם על הגג מי נה, ועכשיו אה
ג'ונג במסיבת העיתונאים
5- הסטירה שאה ג'ונג מקבלת מהמנהל, והסטירה שהמנהל מקבל
מדוקו ג'ין
6- הסצנה של חלון המכונית
7- הסצנה שבה אה ג'ונג צריכה להיכנס לבית החולים כדי לפגוש
את דוקו ג'ין בלי שהעיתונאים יראו אותה, כן נכון היא לא
עשתה שוב גלגלונים, ואני מודה שחלק בי קיווה שהיא תחזור על
אותה כניסה מאז, אבל מבחינת מראה הייתה פה את אותה הכוונה
שלה כשהפעם להבדיל מהפעם הקודמת דוקו ג'ין רוצה לראות אותה
ומחכה לבואה לא פחות ממה שהיא רוצה להגיע אליו, ועוד יותר
מזה להבדיל הפעם היא נשארת בחוץ. מה שכן על הגלגלונים הם
חזרו בפרודיית ג'אנג גום שלהם

מסכימה אתך לעניין הלאבי דאבי, וזה גם הפריע לי שבסופו של
דבר דילגו על העניין הזה לחלוטין בסדרה, (אפילו את סצנת
החתונה לא נתנו) וכן אני יכולה לדמיין לבד הכול, אבל לו
הייתי רוצה לדמיין לבד הכול לא הייתי יושבת לצפות בטלוויזיה
מלכתחילה. ובמיוחד בסדרה הזו זה הפריע לי כיוון שהם בנו שם
מתח מכוון לאורך כל הפרקים והתעלמו ממנו לחלוטין בפרק
האחרון.

בואו לבקר ב"עובר מסך" http://overmasach.com/

בתגובה ל: כיף לקרוא ולהיזכר :) (ס') מאת: אורלי
בסדרה, בין אם הוא נעשה במודע ע"י הדמויות (כמו סצינת האוטו) ובין אם לא (הצעיפים). מראש הדמויות היוו תמונת מראה זה של זו - אה ג'ונג ודוקו ג'ין הם הפכים בכל כך הרבה דברים ככה שזה היה אחד הדברים היותר מענגים לראות אותם מתמודדים עם סיטואציות זהות. גם פיל ג'ו מהווה סוג של שיקוף לשאר כי הוא האאוטסיידר האולטימטיבי בעולם בו הם חיים ולכן הוא יכול לשקף להם את הבבואה שהתקשורת לא משקפת.

אני חושבת שזה חלק מהמטען הפוסט מודרניסטי של הסדרה ומאוד מתכתב עם מושגי הסימולציה והסימולקרה של ז'אן בודריאר. סימולקרה היא דימוי שיקרי שמסמל יצוג שכביכול קיים במציאות אבל למעשה הוא הלך לאיבוד בתהליך שיעתוק הדימויים המעוותים ומרוב זיוף אי אפשר כבר להבחין בין הדימוי המסולף למציאות. הסימולקרה תמיד תהיה יותר חזקה מהאמת כי האמת היא חמקמקה ומשתנה וקשה לתפוס אותה ואילו הסימולקרה בנויה בצורה שיהיה קל לאנשים להבין ולהתחבר אליה והיא גם קבועה ולא משתנית. הדימוי הציבורי של דוקו ג'ין, אליו הוא מתייחס כאל הר בשיחה עם המנהל ג'אנג, הוא סימולקרה כי הוא חזק יותר מאיך שאנשים חווים את דוקו ג'ין במציאות. דוקו ג'ין עצמו, למרות שהוא מודע לחלוטין לזיוף שבדימוי שלו והוא זה שמפעיל את הסימולציה בעצמו גם נכנע לדימוי הזה, ההבדלים בין המציאות לדימוי מטשטשים כי הוא באמת מאמין שהוא על-אדם... עד שהופעתה של אה ג'ונג מערערת אותו והוא חווה רגשות ותחושות שלא הכיר קודם ושמעמתים אותו עם עצמו. הוא כמובן רואה את עצמו כ"מקולקל" או שבור, מהופנט או מכושף אבל בעצם מה שנשבר הוא האמונה שלו בסימולקרה שהיא דוקו ג'ין.

לכן גם הופעות האורח בסדרה כל כך מבריקות. השימוש בלי סונג גי למשל כשיקוף צעיר של דוקו ג'ין (בחזרה על סצינת הצעיפים) כי לי סונג גי הוא פרסונה אמיתית שיש לה דימוי ציבורי והוא מגלם את עצמו בסדרה אבל מייצג דימוי שונה מזה המוכר לנו. אז ההופעה שלו הופכת את כל הסדרה לסימולקרה (כי דמות "אמיתית" מופיעה בה ולכן היא כביכול מייצגת את המציאות) ומרוב הפוך על הפוך על הפוך אנחנו אובדים בים התדמיות ולא יודעים כבר מה אמיתי ומה לא - בעוד שמראש אין לנו דרך לדעת זאת וזה בעצם המסר של הסדרה.

זה מזכיר לי סיפור קצר של מרסל פרוסט על הדימויים בסצינה החברתית של החברה הגבוה בפריז שהם שיקוף של הקומדיה דל'ארטה. כמו שבקומדיה דל'ארטה יש דמויות מובחנות שקל לתפוס אותם ולהבין אותם והן קבועות ואינן משתנות (פולצ'ינלה תמיד ערמומי, פנטלונה תמיד קמצן) כך גם בחברה הגבוהה יש דימויים מהמוכן שברגע שהן מתקבעות על דמות אמיתית הסימולקרה הופכת להיות הרבה יותר חזקה מהמיוצג שלה. בהתחלה המיוצג מודע למתח הזה שבין הבבואה החברתית שלו לעצמיותו והוא חותר תחת הדימוי הזה בידיעה שהוא יכול להיות אמיתי לאופיו כי הדימוי "מגן עליו", אבל בהמשך המיוצג עצמו מאמין לדימוי שלו ומקבל אותו. כשהחברה לא מצליחה להתאים סימולקרה למיוצג היא פשוט פולטת את חסרי הדימויים החוצה. זה בדיוק מה שקורה בסדרה. הסיבה שפיל ג'ו מסוגל לקרוא נכון יותר את האנשים שהוא פוגש נובעת מכך שאין לו את הטקסט בוק של כל הסימולקרות, אבל גם לו יש טקסט בוק פרטי של דימויים משלו (שמתבסס על סדרת הקומיקס מילדותו) ובאיזה שהוא מקום הוא גם מעוות את תפיסת המציאות שלו.

Cat_Mirror

ואהבתי את "לו הייתי רוצה לדמיין לבד הכול לא הייתי יושבת לצפות בטלוויזיה מלכתחילה..." Karma_1

פורום טלנובלות ודרמות אסייתיות: יש לנו אהבה והיא תנצח (אחרי מאה עשרים פרקים פלוס מינוס)
http://www.agenda.co.il/243/forum/

פורום ריאלטיסטים: אין כמו ריאליטי כדי לשכוח קצת מהמציאות
http://www.agenda.co.il/747/forum/
י
all we are saying is give kisso a chance

בתגובה ל:

Best Love - צפיה משותפת Heart_01

מאת: asole
וקודם כל, אני חייבת להודות שמאוד נהניתי והחכמתי מהדברים שכתבתן כאן.

הסדרה עצמ ה, עם זאת, אחרי פרק ראשון שגילגל אותי מצחוק, לא הצליחה לגעת באמת בליבי, ואם הייתי צריכה לתת לזוג קוריאני כלשהו את התואר ה"אהבה הגדולה ביותר" ספק אם הזוג הזה היה בכלל עולה בדעתי.
הדמויות מופרכות לחלוטין.
השחקנים מצויינים. הראשי ששיחק ב"סיטי הול" הצליח לגרום לי לאנחה כבדה על הדרדרותו של הפולטיקאי הממולח לדמותו המטורללת של דוקגו ג'ין.
איפה האינטילגנציה? איפה התחכום? הוא פשוט דמות גרוטסקית שלא מבינה עד כמה היא גרוטסקית, ויחד עם זו מפליאה להתנהל מול הציבור והמצלמה, באופן שמעורר תהייה אמיתית. היתכן?
הגיבורה הראשית ראויה לכל סטירת לחי אפשרית. היא מקריבה את עצמה לאורך הדרך למען בנות שהן לא חברותיה, והייתי מעריכה את העובדה שהיא קדושה מעונה, לולא האהבה שהפגינה כלפי דוקו ג'ין היתה כה לוקה בחסר.

ספויילרים לפרקים 12-16

היא כה הרגיזה אותי בסצינות המאוחרות יותר, כשהוא עובר ניתוח לב וחוטף אותה לביתו, במקום להיות איתו ולהנות מהרגעים שלהם ביחד, היא כל הזמן מבלבלת את המוח שהיא רוצה ללכת.
אחרי שהוא מחלים בחו"ל וחוזר אליה, היא אפילו לא מחבקת אותו או שמחה לקראתו. מביטה בו במין אדישות מפגרת כזו.
זו האהבה הגדולה שלך?

מבחינת המתח העלילתי? ובכן, לא הרגשתי מתוחה ולו לרגע, ולא מיהרתי לצפות בפרק הבא כדי לגלות מה יהיה. האחיות הונג כנראה גם לא דוגלות במתח ראוי, שכן גם כשסיימו בסצינת הניתוח בה ליבו של דוקו ג'ין פוסק מלפעום, המשיכו את הפרק הבא כשהוא כבר מחלים בחו"ל והכל בסדר.
עוד כמה סצינות, והופ, כבר יש לנו ילד (חמוד אמיתי) והכל הסתדר בלי להסביר יתר על המידה מה ואיך.
האמת? טוב מאוד שנהגו כך. גם ככה חיכיתי שהסדרה תסתיים.

סוף ספויילר

למרות התחכום והקריצה לתעשיית השואו ביזנס בקוריאה, זו סדרה מאוד ילדותית בעיני, וכשחושבים על זה, גם "אתה יפהפה" וגם "החברה שלי היא גומיהו" היו ילדותיות.
בכולן, אגב, היה מוטיב חוזר של דמות משנית שהיא יותר שווה מהדמות הראשית בהרבה - אבל הבחורה לא באמת מעוניינת בה למרות האיכויות הרבות שלה.
בקיצור, כנראה שהסדרות של הגברות הונג אינן קולעות לטעמי כפי שהן קולעות לטעמכן...(ולטעם מעריצים רבים אחרים, מן הסתם...)