כשכולם מתפרקים ג'אנג גום קמה ויוצאת למלחמה! היא לא נותנת לאף אחת לשקוע. היא נוגעת בנקודה שתשפיע על כל אחת מהן, ומרימה אותם חזרה למקום שבו הן צריכות להיות!
בדיוק כמו שאנחנו אוהבים לראות.
GO ג'אנג גום!
אבל הינה עוד תחרות... מזמן לא היתה לנו אחת כזו...

בתגובה ל: היהלום שבכתר מאת: karnitg
שאתה רוצה שיהיה לה טוב, שידה תהיה על העליונה, שהיא תנצח ולא תסבול - וזה אחד מסודות הקסם של הסדרה בעיניי, האכפתיות וההזדהות עם הדמות הראשית (בנוסף לכל המאכלים והמטעמים כמובן ).

ואני מתכננת מיני מרתון כדי להדביק סוף סוף את הפער... אני בפרק 15 אאל"ט (איזה אייקונים מגניבים! תודה אסול! )

בתגובה ל: ג'ונג גום היא מסוג הדמויות מאת: iDana
מאיפה בא לי הג'ונג הזה עכשיו?

בתגובה ל: ג'ונג גום היא מסוג הדמויות מאת: iDana
אני רק העלתי אותם, לא הכנתי אותם (אני לא יודעת להכין קימצ'י). עשה אותם בחור מוכשר בשם סאהו (דווקא יפני) וחשבתי שהם יהיו שימושיים לנו כאן.

בתגובה ל: היהלום שבכתר מאת: karnitg
ג'ונג ידעה שהאן לפעמים חלשה ונכנעת ולפי מותה ביקשה מג'אנג גום לא לתת להאן להיכנע מרצונה. וכברביום מותה ג'אנג גום נאלצת לעשות זאת. לאחר שגבירות החצר החצופות עד מאוד אומרות בפנים להאן שהיא לא ראויה להנהיג אותן בגלל שהיא ממעמד נמוך וכשהיא מטיחה בהן שהן פוגעות בטקס הפילגשים המלכותי, הן מבהירות שהן מוכנות לפגוע במשפחת המלוכה רק כדי שהיא תתפטר. לאחר עצב רב האן מחליטה לוותר היא אומרת לג'אנג גום שתגיד למלכה האם שתפנה את המשרה לצ'ה ומרגישה שאין לה כוח. אז ג'אנג גום שמקודם עבדה במטבח רק עם יון סאנג ותלמידות בנות כמו שהיא הייתה כשהגיעה והיה מרגש איך כשהיא ראתה שהבנות הקטנות תשושות היא שחררה אותן למרות שיש הרבה עבודה. אז ג'אנג גום מספרת לה שאיבדה את הוריה בגיל ונשארה לבד והגיעה לארמון ומאז היא איתה היא הייתה עבורה כמו אם ולא רק מורה והיא לא מוכנה שאימה החדשה ומורתה תיכנע. האן מבהירה שעשתה הכל וג'אנג גום מטיחה בה שהיא לא עומדת במסורת של ג'ונג כי היא עוד לא ניסתה לעשות כלום. היא מזהירה אותה שלא תראה אותה יותר אם תתפטר. ואז האן אם מוצאה היא לא יכולה לעשות כלום, אבל לגבי התירוץ שהיא לא השתתפה בתחרות והתחרות לא הייתה לפי הכללים היא מבקשתמהמלכה האם לערוך תחרות נוספת כדי לתקן את המעוות, אבל גם מבקשת שאם תנצח בתחרות ייתנו לה סמכויות רחבות יותר ושתוכל להוריד בדרגה גבירות חצד. ג'אנג גום מרוצה שהאן שמעה בקולה ומחייכת מקודם. מקודם גם יון סאנג התלמידה של ג'ונג התקשתה לעקל את האובדן ורצתה רק לבכות ולתהאבל וג'אנג גום הבהירה שישלהן הרבה עבודה ושג'ונג לא הייתה רוצה שתיפול ולחצה עליה כדי שתעזור במטבח.

כשגום יונג הסתכלה על איך מוציאם את ג'ונג מהארמון כי רק למשפחת המלוכה מותר למות בתחומי הארמון, חשבתי שהיא מרגישה יסורי מצפון על שהחמירה את מחלתה, או ליתר דיוק הדוד שלה עשה את זה, אך הרעיון היה שלה. אך לא, היא הפכה למשהו חדש בין צ'ה ליאנג נו והיא גם אומרת לצ'ה שעליהן להביע את עמדתן בתקיפות ומבטיחה יחד עם יאנג נו שהן יטפלו במטבח ושצ'ה תוכל להתרכז בתככים שהיא זוממת. ואחרי זה היא אומרת בגאווה שהמלכה לא תעניש אותן, כי תמיד כשאדם ממעד נמוך מגיע לתפקיד חשוב יש מהומות ומה שקורה סביב המינוי של האן טבעי, ולאדם ממעמד נמוך כמעט ואין סיכוי להחזיק במשרתו.

בתגובה ל: היהלום שבכתר מאת: karnitg
ועכשיו אני קצת מצטערת שאין לי עוד בקלטות ושאני צריכה לחכות עד יום ראשון למנה הבאה אולי אני ממהרת להכתיר כי הסדרה עדיין לא נגמרה, אבל אחרי פרק 23 אני יכולה להגיד שזו מסתמנת כסדרה הקוריאנית האהובה עליי ביותר שתופסת דירוג גבוה גם ברזומה הטלנובלי הכללי

לצפייה המרוכזת והאינטנסיבית יש גם חיסרון - קרו כ"כ הרבה דברים שקשה לי להביא סיכום מסודר ומפורט, אז הנה כמה רשמים רנדומליים:


הדרך שעוברת ג'אנג גום פשוט מרתקת! איך מכל דבר היא לומדת משהו - גם אם מדובר בירידה או בנפילה זמנית. כשהיא הלכה לגינת העשבים או לטפל באומנת של המלכה - תמיד היא הצליחה ללמוד ולהכיר אנשים שעזרו לה בהמשך הדרך. הסצנה שבה היא רואה לראשונה את האוקיינוס הייתה מקסימה! במיוחד כשהקצין החתיך הופיע שם... אני מניחה שזה הדבר הקרוב ביותר לסצנה רומנטית שקיבלנו עד עכשיו בסדרה הזו


היה קשה להיפרד מהגבירה ג'ונג למרות כל הסימנים המקדימים, אבל אהבתי מאוד את קטעי הפלאשבק - כשראו איזה תפקיד חשוב היא מילאה בחייהן של הבנות הצעירות עוד מילדות. אין ספק שהיא הייתה אישה ישרה, חכמה ומיוחדת מאוד. חבל שהיא נאלצה לשלם מחיר נפשי ופיזי כזה, אבל לפחות ברגעיה האחרונים היא הייתה במחיצת אנשים אוהבים ואהובים.


אין ספק שהטבח המלכותי ואשתו (אוף, אני עדיין לא זוכרת את כל השמות ) ראויים לצל"ש מיוחד בסדרה הזו! גם כאשר הכל נראה קודר וקשה, הם תמיד מספקים את האתנחתא הקומית הראויה - בין אם מדובר בגירודי גב, ויכוחים כספיים או סתם מריבות קולניות שבשגרה... אגב, לא ברור לי כ"כ מעמדו של הטבח. הוא כמו פרילנסר כזה שלא מחויב לגור בארמון אלא נותן שירותים בעת הצורך? גם לא ממש ברור לי מה ההיררכיה הפנימית בין גברות החצר השונות ממטבח הארמון, המזכירות וכו'.


ולסיום, אני מודה שממש נלחצתי כשראו את הצב מהלך לו על שולחן המצרכים העמוס. אני אמנם לא צמחונית, ובתכלס אין הבדל עקרוני בין לאכול תרנגולת או צב - אבל אני מעדיפה לחיות בסוג של הכחשה (ואשמה מסוימת)... ולא לראות לנגד עיניי את התהליכים המוחשיים. חששתי שנראה בדיוק מה עושים עם הצב, אבל הוקל לי כשחסכו את זה מאיתנו.


ואיזה כיף שעכשיו אני יכולה לעבור למתכונת צפייה יומית (בשאיפה כמובן... ).

בתגובה ל: סיימתי להשלים פערים מאת: iDana
אני יודע שבשבוע הראשון לא הצלחת לראות אף פרק וגם יש עומס עם בין כלב לזאב ותשוקות כך שברכותיי על ההשלמה המהירה של הפרקים הרבים. כיהסדרה מעניינת ופה לא היה כמו בתשוקת הנצים וכעת בלה לולה קטעים שכדאי להעבירוגם הפרקים הארוכים. בהחלט סדרה משובחת. היהלום שבשידורי ויוה כפי שצייינתי לגבי התרגום שלהם היהלום שבכתר.

לגבי הטבח הופתעתי לגלות שהוא דווקא ממעד נמוך למרות שהוא לאסתם טבח בבית קפה, אלא טבח מלכותי. יאנג נו גירשה את ג'אנג גום מהחדשר המשותף בטענה שגבירות החצר באות מהמעמד הבינוני והיא בת מאומצת לטבח. ונראה שהיחס היה אל המשפחה המאמצת ולא המשפחה האמיתית שנשארה בגדר סוד. כך שגבירות החצר הן מעל לטבחים והן נחשבות למעמד בינוני בעוד אפילו טבח מלכותי הוא מעמד נמוך. ואכן הטבח גרבבית שלו ולא גרבארמון הכמו גבירות החצר. גם התפקיד שלגבירות החצר לא ממש ברור, כי אמנם רוב הזמן הן במטבח הן לא הטבחיות ויש למלך טבחים ולא מסתמך רק על האוכל של גבירות החצר. וכן גבירות החצר מהמזכירות לא ברור מה בדיוק המזכירות הזאת ואיך גבירת חצר מהמזכירות היא מעל לגבירת החצר הראשונה.

לגבי הצב כברבסאם סון המתוקה ראיתי שכשאכלו תמנון הרגליים שלו הציצו ודיברו על איך שאוכלים תמנון כשהוא חי. כך שכבר הייתי מוכן לזה, אבל טוב שחסכו מאיתנו את הרג הצב או בישלו כשהוא חי. ואגב זכיתי במציאות לראות דגים כשהם עוד חיים לפני הבישול או הטיגון, אך אל דגים היחס שלנו שונה כי דגים הם אוכל נפרד שאף מנותק מתחום הבשרים.

בתגובה ל: כל הכבוד מאת: EVGLEV
ובעיקר יום כיפור... מזכיר לי את יום הכיפור שסגרתי בזמנו בבסיס - מה שנתן לי את הפוש העיקרי בלימודי הפסיכומטרי (היו זמנים...). בכל אופן, היה תענוג להשלים את הסדרה הזו בצורה מרוכזת. ואני מסכימה איתך - היא באמת היהלום שבכתר בשידורי ויוה והסדרה שאני הכי נהנית ממנה בימים אלה. שרק תמשיך ככה

בתגובה ל: כל הכבוד מאת: EVGLEV
גם אביה האמיתי של ג'אנג גום השתייך למעמד הנמוך כשחי כזהות שאולה כקצב. נראה לי שזה הולך ככה: איכרים וכל אנשי המלאכה (דייגים, טבחים, סוחרים זעירים, נפחים, נגרים וכו') שייכים למעמד הנמוך. סוחרים, פקידים, אנשי ממשל ושאר "צווארון לבן" למעמד הבינוני והאצילים לאצולה כמובן.
רוב גבירות המטבח מגיעות מהמעמד הבינוני, לעיתים נדירות יש גבירות מהמעמד הנמוך (כמו האן) ויש גם גבירות מהמעמד הגבוה (כמו הגבירה ג'ונג ואולי גם מיונג יי) אבל גם הן במיעוט.
המוביליזציה היא כנראה נמוכה מאוד עד אפסית. אני זוכרת סצנה שבה אמר הסוחר צ'ה פן סול (הדוד של הגבירה צ'ה) משהו כמו: לעולם לא נוכל להיות אצילים אך נוכל להיות עשירים וחזקים מהם. משמע: גם כסף וכוח פוליטי לא מספיקים כדי לקפוץ מדרגה מעמדית (באירופה של אותה התקופה זה היה אפשרי בהחלט).

בתגובה ל: היהלום שבכתר מאת: karnitg
אני נוסעת לחו"ל לעשרה ימים מה-14 לחודש... והסדרה היחידה שממש ממש אכפת לי שאני מפסידה זו "היהלום שבכתר". מישהו/י אולי מקליטה את הסדרה? פור-פאבור... זו תהיה שמחה גדולה עבורי מכיוון שבסדרה הזו כל פרק הוא עולם ומלואו!

בתגובה ל: בקשה.... מאת: asole
אני מוכנה לגייס את הווידאו הקשיש שלי, בתקווה שיעמוד במשימה...

בתגובה ל: אם לא תמצאי אופציה אחרת ומשופרת מאת: iDana
אני שולחת לך ...