כדי שתוכל למלא את מקומו של גו מי נאם בלהקה גו מי ניו צריכה להתחזות לבן וגם לגור בדירה אחת (מפוארת) עם שאר חברי הלהקה שבהתחלה מקבלים אותה בחשדנות, בעיקר המנהיג האקצנטרי משהו של הלהקה, הזמר וכותב השירים שלה - טה קיונג, טיפוס לא קל במיוחד עם כל מיני רגישויות ומוזריות. טה קיונג לא מאושר מכך שמצרפים ללהקה עוד זמר וגו מי נאם המזוייף עושה עליו רושם לא מזהיר בהתחלה כך שהיחסים בינהם מתחילים ברגל שמאל. בלהקה חברים גם שין וו שנראה כטיפוס רך ומקבל יותר וג'רמי הילדותי שמתרעם בתחילה על כניסתו של גו מי נאם ללהקה מתוך נאמנות לטה קיונג. גו מי ניו שגדלה במנזר, רחוק מהמון מתהולל, תצטרך להתמודד לא רק עם חבריה ללהקה אלא גם עם העולם הסובב אותם (מפיקים, מנהלים, במאים וכו') וגם עם המעריצים והתקשורת וכל זאת תחת זהות בדויה. היחידים שיודעים שהיא אחותו של גו מי נאם הם המנהל מה והסטייליסטית וואנג שעוזרת לו. בדרך גו מי ניו תרכוש לעצמה אויבת לא צפויה אבל גם חברים טובים וכמובן... תמצא אהבה.

העושים במלאכה:
תסריטאיות: האחיות הונג ("החברה שלי", "החברה שלי היא גומיהו", "הונג גיל דונג", "Best Love" ועוד).
במאי: הונג סאנג צ'אן

שחקנים:

גו מי נאם / גו מי ניו - פארק שין היי ("You've Fallen for Me", "סוכנות השידוכים סיראנו")
טה קיונג - ג'אנג גון סוק ("הונג גיל דונג", "בטהובן וירוס", "האוונג ג'יני", "Mary Stayed Out All Night")
שין וו - ג'ונג יונג האווה ("You've Fallen for Me", הזמר והגיטריסט של להקת CN Blue, זה היה תפקידו הראשון בתחום המשחק)
ג'רמי - לי הונג קי (בעיקר תפקידי אורח בכל מיני סדרות, לאחרונה שיחק בסדרות "Noriko Goes to Seoul" ו-"Muscle Girl". זמר בלהקת F.T. Island)
יו הא הי - קים יו ג'ין / Uee (תפקיד אורח ב"המלכה סון דוק" וסדרות אחרות, "Ojakgyo Brothers", אחת החברות בלהקת הבנות After School, לפניה הייתה בלהקת הבנות Five Girls)

המנהל אן - ג'ונג צ'אן (סה יון ב"המאפיונר שלי", "כבוד משפחתי", תפקיד קמיאו כחתן בפרק הראשון של "טעם אישי")
המנהל מה - קים אין קוון
הסטייליסטית וואנג - צ'וי סו און ("Soul")
הדודה של גו מי נאם וגו מי ניו - צ'וי ראן (הדודה ב"החברה שלי", "הונג גיל דונג", "דונג יי", "101st Proposal")
מו האווה ראן (האמא של טה קיונג) - קים סונג ריונג (דאני האחת והיחידה ב"אילג'ימה", "Soul", "How to Meet a Perfect Neighbor")
הפאפרצ'י קים - ג'אנג וונג יון (העוזר של צ'אנג ריול ב"טעם אישי", "Midas")

ביקורת כללית (ללא ספויילרים משמעותיים):
לא ראיתי את הסדרה בזמן אופטימלי, יש לי הרבה פחות סבלנות לאחרונה ולכן היה לי קשה לסיים אותה, יכול להיות שבזמן אחר הייתי סלחנית יותר... זו לדעתי הסדרה הכי גרועה של האחיות הונג. לא ציפיתי למשהו ברמה של "Best Love" שממנה מאוד נהניתי אבל כן חשבתי שזה יהיה משהו ברמה של "החברה שלי" או "החברה שלי היא גומיהו" החביבות והמהנות. הסדרה פשוט מלאה חורים, היא חסרת היגיון באופן משווע. לא רק חורים טכנים אלא למעשה כל מה שמפעיל את העלילה ומקדם אותה הוא חסר כל ביסוס הגיוני ובראש ובראשונה עיניין התאומים הזהים שמתחלפים בינהם. גו מי ניו וגו מי נאם הם תאומי אחווה ולא תאומים זהים מפני שהם בן ובת, אין תאומים זהים שהם ממין שונה... ואין שני אחים שאינם תאומים, בפרט לא זכר ונקבה, שדומים זה לזה כמו שתי טיפות מים שכל מה שמבדיל בינהם זו צלקת על היד ומידת נעלים!

רוב הדמויות לא מטופלות בכלל ופועלות בצורה לא הגיונית וסבירה אבל בעיקר הדבר אמור בדמות הראשית של גו מי ניו. הבחורה לא מתנהגת כמי שיצאה ממנזר, היא מתנהגת כמי שבאה מהחלל החיצון לפעמים. היא אמורה להיות תמימה אבל התמימות שלה גובלת בבורות וטיפשות כה מופלגות שלעיתים תהיתי אם חייתה קודם לכן במנזר או במעון של גג לילד המפגר. לצד הפיגור שלה היא לפעמים מגלה חוכמה ובגרות ואפילו פיקחות לא צפויה מה שיוצר דמות לא אמינה לחלוטין. החן הטבעי של פארק שין היי מציל איכשהו את הדמות הזו אבל היא פשוט כתובה ברישול ולא ברור לי למה האחיות הונג יצרו בכלל דמות של נזירה כי לא נראה שהן מתעניינות בעולם הזה או מכירות אותו בכלל. המתח שאמור להווצר בין העולם הסגור שכביכול גו מי ניו באה ממנו (באמצע הסדרה הם שוכחים מזה ופתאום מסתבר שהיא למדה בתיכון רגיל) ובין העולם החדש שהיא נחשפת אליו פשוט מתפספס לחלוטין וחבל, כי אפשר היה לעשות עם זה כל כך הרבה! הבעייתיות הכי גדולה בדמות שלה, מלבד זאת שהיא ממש לא מתנהגת כמי שחיה במנזר קתולי או שהיא בכלל נוצרית ומאמינה הוא הקשר הלא קיים שלה עם אחיה, למענו כביכול היא מוותרת על יעודה (אבל לא טורחת אפילו להתקשר אליו כשהוא מאושפז בבית חולים, לא יודעת מה קורה איתו בחיים וכולי). עוד בעיה שהייתה לי עם גו מי ניו / גו מי נאם היא המראה הממש לא אנדרוגיני של פארק שין היי, הגוף שלה ממש נשי וקשה להאמין שמישהו יטעה בה ויחשוב שהיא בן, בעיקר לא בגרדרובה הצמודה שהלבישו אותה.

הדמויות היחידות שיש להם אופי ונפח ואפילו היסטוריה (כי ההיסטוריה של גו מי ניו מאוד לא אחידה ומפוספסת, עד לסוף לא היה ברור לי מה נסגר בדיוק עם ההורים שלה) הם טה קיונג ואימו מו האווה ראן. מערכת היחסים בינהם הייתה הדבר הכי מעניין עבורי בסדרה. דמות אחרת שעיניינה אותי הייתה של "הפיה השטנית", לא שזו הייתה דמות יחודית במיוחד (התפקיד הגנרי של הביץ'-גלגל חמישי) אבל בשיממון הכללי לפחות היה לה אופי כלשהו ואפילו הצלחתי לרחם עליה לפרקים. שני הבנים הנותרים בלהקה היו חביבים, בעיקר לי הונג קי כג'רמי האויל החביב. סימפטתי את המנהל אן אבל התפקיד שלו התמצה בקריאות עידוד באנגלית ובחיבה לבילוי בסאונות, בתור מנהל גדול הוא היה לגמרי קלולס שאף אחד לא משתף אותו בשום מהלך רציני והוא פשוט זורם עם מה שקורה. קיוויתי שיפתחו את מערכת היחסים בין המנהל מה לסטייליסטית אבל גם זה פוספס לחלוטין ואני לא מרגישה שאני מכירה אותם כרגע יותר מאשר שהכרתי בפרק הראשון. גם מערכת היחסים בין הדודה ובין גו מי ניו וגו מי נאם לא טופלה כמעט והדמות של הדודה נשארה ברמת הקוריוז.

מבחינת הומור - האחיות יודעות את העבודה, היו כמה רגעים בהחלט משעשעים (בעיקר חזיר הבר). מבחינת רומנטיקה - זה לא עבד עלי אם כי האוהבים הצעירים של החיים היו חמודים. את השירים העברתי בהרצה מהירה מה שלדעתי שיפר אותם ביותר. בשורה התחתונה הסדרה מיועדת לכל חובבי הקיי-פופ והאיידולים הקוריאנים ואלו שמופיעים בסדרה בפרט, לכל מי שמרגיש הוא חייב להשלים את הרפרטואר של האחיות הונג ולמי שמחפש בידור קליל ומוכן להשאיר את ההגיון בפריז'ר למשך הצפיה.

והנה ביקורת נוספת על הסדרה של לינה.